זוכרים את הטלוויזיה שלכם לפני 'נטפליקס' ושירותי הסטרימינג? את ה"אופיס" שלכם לפני 365? את נגן המוזיקה שלכם לפני 'Spotify'?
האם ייתכן שבעוד כמה שנים לא תבינו למה פעם שילמתם מאות אלפי שקלים לרכישת רכב ומדוע כבלתם את עצמכם בהלוואות יקרות?

יצרניות הרכב בעולם מבינות שהעולם משתנה במהירות וחלק מהן מנסות להתאים את עצמן למציאות שבה קשה להן להרוויח מ"מכירת ברזלים", אבל יש שפע בלתי נדלה של הזדמנויות ב"מכירת שירותים". אחד המודלים המסקרנים ביותר שנחקר כיום הוא שירות מנויים שעשוי להחליף את המכירה של רכב חדש ומשומש.

איך זה עובד היום?

המודל העסקי של תעשיית הרכב העולמית מתבסס על ייצור מוצר ומכירה שלו בשני ערוצים: ישירות ללקוח סופי או לציי רכב והשכרה. שני המודלים האלה מבוססים על מכירה לקצה העליון של פירמידה שהבסיס שלה הוא שוק היד השנייה אשר רוכש רכב לאחר השימוש של הבעלים הראשון.

כמעט כל יצרניות הרכב עושות שימוש בשירותי מימון כדי להקל את המכירה בערוץ הראשון ללקוח פרטי, ובהנחות ניכרות כדי למכור רכב בערוץ השני לציי הרכב. המודל העסקי של ציי רכב הוא מכירת "שירותי שימוש במכונית" לנהגים שאינם בעלי הרכב – בין אם בהשכרה לזמן קצר או בהשכרה לזמן ארוך.

המושג "ליסינג", כפי שמוכר לנו בישראל, עלול לבלבל את כל מי שלא שם לב לחלוקה הדו-ערוצית שתוארה כאן ולכן חשוב להתעכב עליו לרגע.

בארצות הברית "ליסינג" הוא למעשה שירות מימון שמחלק את מחיר הרכב לתשלום חודשי לאחר שהוסיף לו את הרווח של חברת המימון, כלומר שזאת הלוואה לכל דבר ועניין.
בישראל מוכר המושג "ליסינג" מתחום ה"השכרה לזמן ארוך": חברות רוכשות רכב ומשכירות אותו לחברות ש"מצמידות" רכב לעובדים כחלק מתנאי התעסוקה שלהם.

במילים אחרות – "ליסינג" הוא הלוואה, כלומר מכירה בתשלומים ללקוח סופי, ואילו "ליסינג ישראלי", או "ליסינג תפעולי", הוא השכרה לטווח ארוך שמבוצעת באמצעות "חברות ליסינג" – למעשה ציי רכב – שרוכשות רכב בערוץ השני.

המוח הישראלי ניצל לרעה מציאות ישראלית שבה לא רק הרכישה של רכב היא הוצאה מכבידה אלא גם התחזוקה שלו. כך הומצא ה"ליסינג לפרטיים": אותם ציי רכב שממילא נהנים מיתרון מסחרי ברכישת רכב חדש וגם מיתרון מסחרי בתחזוקת רכב – "אורזים" את הכל לחבילת השכרה לטווח ארוך. התוצאה היא שלקוח פרטי משלם פרמיה נוספת ובה בעת נושא גם בעוד נטל אשראי על משק הבית.

אז מה האלטרנטיבה?

קרוב ל-50% מן העלויות של יצרניות רכב קשורות לשיווק שלו – ולא משנה באיזו מידה היצרניות עצמן חותכות קופון מתוך הסכום הזה. השאיפה שלהן היא "לחתוך את המתווכים", למשל את ציי הרכב ואת כל ה"ערוץ השני", ולהגיע לצרכן הסופי באופן ישיר – במיוחד בעידן שבו הרכב הופך לפלטפורמה למכירת שירותי ערך. הדוגמה המוכרת לנו ביותר היא 'טסלה', שמוכרת את המכוניות שלה ישירות לצרכנים, אבל כשחושבים על זה לעומק מבינים שטסלה לא "שברה את הגלגל" ולא שינתה את המודל חוץ מזה שהיא העיפה את הסוחרים (יבואנים, במקרה הישראלי) בלי להציב במקומם מענה הולם ללקוחות.

מי שמנסות לחולל מהפכה ממשית הן יצרניות כמו אאודי, וולוו, ב.מ.וו, מרצדס, קאדילק ואפילו פורד – אשר משתעשעות מזה כמה שנים ברעיונות שונים סביב מכירת מנוי לשימוש במכוניות שלהם בדרך שלא מכבידה על האשראי של משק הבית. הרעיון נחמד, אבל המציאות היא שעד היום אף תוכנית כזאת לא באמת הצליחה, ורובן כבר בוטלו, ובין היצרניות היחידות שנותרו בזירה בולטות פורשה מצד אחד ויונדאי מנגד.

פולקסווגן, שעושה מאמצים אדירים לכבוש מחדש את האמון בשוק הרכב הצפון אמריקני, מבצעת בחודשים האחרונים ניסוי ("פיילוט") בשתי סוכנויות רכב באזור אטלנטה, ג'ורג'יה, עם מהדורה חדשה ומעודכנת של תוכנית מנויים.
תחת חטיבת השירותים הפיננסיים של פולקסווגן הושקה בשבוע שעבר תוכנית "פולקסווגן פלקס" שמוגדרת על ידי העומדים מאחוריה כשיטה ש"מגשרת על הפער בין ליסינג להשכרה" (ונזכיר ש"ליסינג אמריקני" הוא בעצם מכירה באשראי).

מבחינה מעשית, פולקסווגן מציעה מכונית עממית – 'ג'טה', תמורת תשלום חודשי של 599 דולר לחודש, או את הקרוסאובר הגדול 'אטלס' תמורת 800 דולר לחודש. מחיר זה כולל 1,600 קילומטרים של נסיעה, כלומר שהוא מתאים למי שנוסע עד 20,000 קילומטרים בשנה, וכלולים בו כל עלויות האחזקה – כולל ביטוח ושירותי חילוץ. דמי ההרשמה לתוכנית עומדים על 500 דולר, דמי המנוי החודשי נגבים באמצעות כרטיס אשראי, ולקוחות לא נדרשים להציג מהימנות או עמידות כלכלית או לעבור בדיקות אשראי.

לשם השוואה, מן הנתונים של חברת אדמונדס – שאוספת ומפרסמת מידע וסקירות אודות שוק הרכב האמריקני – עולה שמשך תוכנית המימון הממוצעת של רכב חדש בארה"ב ברבעון השלישי של 2024 עומד על קצת יותר מ-5.5 שנים (68.8 חודשים), גובה התשלום החודשי הממוצע הוא 736 דולר, שיעור הרבית הממוצע הוא 7.1% לשנה וגובה המקדמה הממוצעת שלקוחות משלמים הוא 6,619 דולר.

העולם שייך לצעירים

'פולקסווגן פייננשל סרוויסס' העמידה בראש התוכנית החדשה שלה את מי שניהל את התוכנית המקבילה של מרצדס-בנץ, ועוד קודם לכן הפעילה מספר חברות ייעוץ שביצעו עבורה מחקרי שוק. המסקנה, שעליה מבוססת התוכנית החדשה שלה, היא שלקוחות צעירים לא רוצים לעשות את אותם דברים שההורים שלהם עשו, אלא מחפשים אפשרויות חדשות לשימוש ולבעלות על רכב.

אפשר לפתוח את הנושא ולדבר על הקשר שלנו למכונית ה"פרטית" ועל מכוניות ואופנועים כמושאי אהבה ו"נשאים חברתיים" ואין ספק שיש בכך חומר לדיון עמוק ומרתק. אחרי הכל, יש הרבה יותר אנשים שאוהבים את כלי הרכב שלהם מאנשים שחשים חיבה כלפי מכונת הכביסה או שואב האבק שלהם. זה נכון, וסביר שזה לא ישתנה לעולם: תמיד יהיה גרעין קשה של אוהבי מכוניות שרוצים שתהיה בבעלותם מכונית, אופנוע או מספר כלי רכב.

מצד שני, כפי שמוכיח לנו ה"ליסינג הישראלי" – יש גם המון אנשים שלא נקשרים למכונית "שלהם" ולא אכפת להם על שם מי היא רשומה. מבחינתם חשוב שהיא תשמש אותם לתחבורה ותעשה את זה בדרך הכי טובה עבורם במונחי נוחות, בטיחות, ביצועים, נראות או כל קריטריון אחר.

אבל כפי שיעיד כל מי שזנח את נגן המדיה שלו לטובת טלפון חכם וכל מי שמחליף מידי פעם את האפליקציות המועדפות עליו – מדוע צריך להסתפק במכונית אחד מסוימת אם אפשר להיות מנוי על שירות מכוניות ומידי פעם להחליף את סוג הרכב בהתאם לרצונות ולצרכים?

ברמה הארגונית – יצרניות הרכב עוברות ממודל של מכירת מוצרים למודל של מכירת שירותים. הן יצטרכו אמנם לממן ציי רכב גדולים ולתחזק אותם, אבל הם ישלטו במוצר עצמו מרגע התכנון שלו ועד לרגע שבו הוא יפורק לגורמים לצורך מחזור.

בעולם של מכירת שירותים יידרשו שירותי תחזוקה אבל לא יהיה סחר ברכב משומש, לא יהיו מלאים לא מכורים מפני שכל רכב ייוצר מראש עבור הגורם שיפעיל את ההשכרה שלו, ולא יהיו העברות בעלות מפני שיצרנית הרכב תהיה הבעלים שלו מן הרגע שהוא יורד מקו הייצור ועד שהוא עולה על מגרש הגריטה.

הייתם מעדיפים מנוי חודשי במקום רכישת רכב?

לקריאה נוספת:

מקבלת אחריות: יבואנית בלעדית חייבת לטפל ברכב מייבוא מקביל ואישי
הכי משתלם: לייבא מכונית חשמלית משומשת בת שנה
כשל הפנסים של יונדאי: כך תוזילו את המחיר המופקע של כלמוביל

The post למה לקנות רכב אם אפשר לעשות מנוי חודשי? appeared first on TheCar.

רוב חברות הסחר ברכב משומש בישראל פועלות בניגוד לחוק ומציגות מחירים מנופחים באופן פיקטיבי על כלי רכב שהן מציעות למכירה. זאת הטענה המרכזית שנטענת כעת בסדרת בקשות אישור לתביעות ייצוגיות שהוגשו בבית המשפט המחוזי מרכז.

בנוסף, חלק מחברות הסחר מטילות על הרוכשים לשלם את אגרת העברת הבעלות שאמורה להיות משולמת על-ידי מוכר הרכב (ולעיתים אף יותר מכך), וזה עוד אחד מתוך סדרת "מנהגים ותיקים ופסולים" שהפכו – לטענת התובעים – לסטנדרט הישראלי (הבלתי חוקי לכאורה) בענף הסחר ברכב משומש.

אם בית המשפט יקבל את הטענות (בחלק מן התביעות או בכולן) או אם החברות השונות יגיעו להסדרים עם התובעים – עשוי כל מי שרכש רכב משומש מחברת סחר ברכב בשנים האחרונות לזכות לכל הפחות בכ-500 שקלים, או בפיצוי אחר תמורת חלק מן הנזק הכלכלי שנגרם לו.

במקור, לפני כשנתיים, קיבץ עורך הדין רם גורודיסקי את כל הטענות האלה ואת כל התובעים הייצוגיים והגיש שתי בקשות אישור שכל אחת מהן הוגשה כנגד מספר חברות סחר ברכב משומש. זאת מפני שהטענות המשפטיות בכל המקרים כמעט זהות. אלא שלאחר הגשת התשובות של חברות הסחר פסק בית המשפט שלכל חברה ישנם נהלים ואופן התנהלות שונה, וייתכן שגם הטענות העובדתיות כנגדן שונות – ולכן הבקשות נמחקו וכעת הוגשו מחדש ובנפרד. בדיעבד, מהלך זה אפשר לעו"ד גורודיסקי להבין את התשובות והתגובות של כל אחת מחברות הסחר, ואולי גם לנסח מחדש את הבקשות.

מה אומר החוק: איך להציג מחיר של רכב משומש?

הטענה המעניינת ביותר שנטענת כנגד רוב חברות הסחר בסדרת בקשות האישור היא שהן נוהגות להציג על כלי הרכב (ובפרסומים באינטרנט) מחיר "לצורך משא ומתן", ולאחר מכן הן "מעניקות" הנחות בהתאם לכושר המיקוח של כל לקוח. יש לקוחות שיצליחו לחלץ מחיר טוב יותר ואחרים לא, אבל בכל מקרה ה"הטבות" וה"הנחות" שמוצעות הן הנחות פיקטיביות שמוצעות לכאורה בניגוד לחוק. לטענת התובעים, בעוד שמחירו האמיתי של רכב משומש הוא המחיר לאחר הנחות, הטבות והפחתות שצריכות להיות מוענקות בהתאם למאפיינים הספציפיים של אותו רכב (או המחיר הנמוך ביותר בו נמכר רכב דומה) – המחיר שמוצג על גבי הרכב או בפרסומים באינטרנט הוא מחיר מנופח.

הטענה המשפטית היא שקביעת מחיר סופי באמצעות משא ומתן עם הלקוח מהווה "ניהול משא ומתן בחוסר תום לב בתוך כדי הטעית הלקוחות בעניינים מהותיים לעסקה, תוך ניצול לרעה של פערי מידע ומומחיות שנוטים לרעת הצרכן".

מה שאולי הכי מעניין בפרשה הזאת – מעבר לכך שהיא נפתחה כעת לדיון מחודש – זה שכל חברות הסחר ברכב היו אמורות להבין שהן מתנהלות לכל הפחות ב"תחום אפור", שלא לומר תוך הפרה בוטה של החוק. זאת מפני שטענות דומות נטענו כנגדן כבר בשנת 2014 בהליכים אחרים.

יתרה מכך, בשנת 2018 ערערה חברת הסחר ברכב 'פסיפיק', מקבוצת קרסו מוטורס, כנגד מדינת ישראל – וזאת לאחר שנקנסה על ידי הרשות לסחר הוגן בגין אי הצגת מחירים. בפסק הדין של השופטת רחל ערקובי היא קבעה ש"אופן הצגת המחיר על ידי המערערת באופן שבו הוצג, כלומר מחיר מחירון תוך הפניית הצדדים לנציג המכירות – אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק…
…מטרת הצגת המחיר נועדה… לגשר על פערי המידע המובנים הללו ולהעניק לצרכן את המידע הבסיסי הנוגע למחירו של המוצר ללא פניה לנציג מכירות… אני סבורה כי בדרך זו שומרת המערערת על יתרונה היחסי למול הצרכן במידע, במומחיותה במכירת כלי רכב, ובהכרתה את השוק הנוגע למכירת כלי רכב – ובכך הפער שבין הצרכן לבין העוסק… למעשה אינו מגושר ומטרת החוק מסוכלת…
אני סבורה כי אין כל הבדל בין כלי רכב לבין מוצר אחר הנמכר על ידי עוסקים אחרים… מטרת החוק הינה לאפשר לרוכש את היכולת להבין מהו המחיר של המוצר ולשקול אם הוא מוכן לרכוש את המוצר במחיר המבוקש, ולא ליתן לצרכן את האשליה כי המערערת מספקת לו הנחה ברכישת המוצר, ובדיעבד עם רכישתו להבין כי המחיר שנגבה ממנו גבוה ממחיר השוק של המוצר".

במהלך השנים הצליחו חלק מחברות הסחר ברכב להדוף תביעות שהוגשו כנגדן בעניינים כאלה גם מפני שחלקן הוגשו בדרך לא מספיק מקצועית וגם בזכות להטטנות משפטית ראויה לציון. אלא שבמבחן התוצאה – התביעות החדשות מצביעות על כך שאף אחת מן הנתבעות לא חזרה למוטב, או שכולן סבורות שהן פועלות במסגרת החוק.

כאמור, בחודש מרץ 2022 הגיש עו"ד גורודיסקי בקשות אישור דומות כנגד חברות הסחר ברכב משומש של יבואניות הרכב קרסו מוטורס (פסיפיק, קרסו מוטורס), יוניברסל מוטורס (דן ליס), 'מאיר' (אוטו סנטר), כלמוביל, דוד לובינסקי, חברות הליסינג וההשכרה שלמה, אלבר, אלדן, אוויס (UTS), אופרייט, באדג'ט (דומיקאר), וחברות הטרייד אין טרייד מוביל ואוטו דיל.

הטענה המרכזית, גם בתביעה המחודשת, היא ש"חוק הגנת הצרכן קובע איסור להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעיסקה", וזאת כדי לתת בידי הצרכן "מידע הנחוץ לו לצורך קבלת החלטה מודעת ומושכלת טרם כריתת העיסקה". חוק זה הוא אחד מתוך "מערכת דינים מיוחדת אשר תאזן את פערי הכוחות בין הצדדים ותבטיח חופש התקשרות ומפגש רצונות אמיתי בין הצרכן לבין העוסק".

בהקשר הזה – כך נטען – גילוי של המחיר "האמיתי" של הרכב בתוך כדי משא ומתן והענקת "הנחות תמידיות" מהווה פרקטיקה פסולה שמנוגדת לחוק.

טענת ההגנה המרכזית של רוב חברות הסחר, ואולי גם החזקה ביותר, היא שמכונית משומשת היא לא מוצר סטנדרטי עם מחיר ברור וידוע, מפני שהמאפיינים של כל מכונית משומשת ספציפית ייחודיים רק לה ולא לאף מכונית אחרת. האם טענה זאת חזקה מספיק כדי לעמוד בדרישות החוק? את זה עשוי לקבוע בית המשפט.

מילכוד המחיר המנופח

מעבר לשאלות המשפטיות שאולי יוכרעו סוף סוף באופן שיסדיר את פעילות העוסקים בענף, אחד הנזקים האגביים החמורים ביותר שנגרמים בגלל שיטת העבודה הנוכחית הוא ניפוח מחירים שפועל לרעת כל הצרכנים.

"במצב הדברים המתואר", נטען בתביעות, "במקום שהעוסק יתחרה על כיסו של הצרכן במחירים אטרקטיביים ותחרותיים – התחרות נהפכת על פיה והעוסק מתחרה על ההטבות /הפחתות /הנחות שאותן יקבל הלקוח. עובדה זו יוצרת אצל העוסק תמריץ שלילי להוזלת מחירים ותמריץ חיובי להעלאתם וניפוחם – הכל על מנת להציג ברבים כאילו הוא מעניק ללקוח הטבות / הנחות הגבוהות ביותר".

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן קבעה לא אחת (גם על סמך מחקרים שבוצעו בחו"ל) שכאשר מציגים לצרכנים "מחיר ייחוס" מנופח זה יוצר אצלו הטיה שפועלת נגדו. במילים אחרות, אם המחיר ה"אמיתי" של רכב מסוים הוא 100 אבל המחיר שמוצג ללקוח הוא 120, הרי שלאחר משא ומתן הלקוח ירגיש סיפוק על כך שהצליח לקנות את הרכב תמורת 110 גם כאשר למעשה "דפקו" אותו.

עו"ד רם גורודיסקי טוען בבקשות האישור ש"נקבע כי פרקטיקות דומות מצדיקות אישור תובענה כייצוגית ומבססות עילות של הטעיה, חוסר תום לב ואי הצגת מחיר כולל".

במסגרת תביעה ייצוגית זאת נדרשות הנתבעות לפצות את כל הלקוחות שרכשו מהן רכב מאז שנת 2015 בעבור בזבוז זמן של הקונים וטרחה, וכן "בגין תחושות שליליות של אי נוחות, עגמת נפש, תסכול וכעס בשל הצורך לנהל מו"מ על המחיר… בשל הכבדה וסרבול בקבלת המידע אודות המחיר לתשלום; בשל חוסר היכולת להשוות בין רכבים; בשל הצורך לשלם עבור הרכב סכומים שלא הוצגו כחלק מהמחיר". כל אלה נאמדים לצורך התביעה ב-250 שקלים לפחות לכל עסקה.

בנוסף, לקוחות שזכו ל"הנחה /הטבה" ניזוקו בכך שהובטח להם כי הם מקבלים הנחה/הטבה והם למעשה לא קיבלו הנחה/הטבה כלל או קיבלו הטבה בסכום נמוך בהרבה מהמוסכם עימם. במקרה הזה מדובר ב"ראש נזק" שקצת יותר קשה לכמת לסכום אחיד ולכן מוצע להעריך את הנזק הכספי "כשעור/סכום ההנחה שהוברר כי לא ניתנה כלל בהיותה פיקטיבית ו/או שניתנה בשיעור נמוך מהמובטח".

בנוסף לאלה, התביעה היא שכל הלקוחות שנדרשו לשלם תמורת אגרת העברת הבעלות יקבלו את הסכום הזה בחזרה".

בקשות האישור נחתמות בדברים לא פחות חשובים: "חשוב גם לזכור כי הנתבעת ממשיכה לפעול בצורה נפסדת כמתואר לעיל גם בימים אלה ממש, ועוד עתידה להמשיך ולגרום לציבור לקוחותיה לנזקים ולהתעשר על חשבונם בכל פעם שהיא מוכרת רכבים".

במילים אחרות – בין אם הבקשה תאושר או תידחה, ובין אם תימצא דרך לפצות את מי שרכשו רכב משומש מחברות הסחר האלה או לא – ייתכן שהחשיבות הגדולה של הבקשה היא בשינוי של אותם "מנהגים ותיקים ופסולים" שרוב חברות הסחר חוטאות בהם.

רכשתם רכב מחברת סחר ושילמתם תמורת העברת הבעלות? המחיר שהוצג על גבי הרכב לא שיקף את המחיר האמיתי שלו? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

הכי משתלם: לייבא מכונית חשמלית משומשת בת שנה

מדוע המצברים לרכב כל כך יקרים בישראל ומי צריך מצבר Start Stop?

שומר כספו ירחק: אל תמהרו לקנות רכב משומש עם רצועת תזמון רטובה

The post קנית רכב משומש מחברת טרייד אין? כנראה שעבדו גם עליך appeared first on TheCar.

בשונה ממכוניות חדשות, שאפשר אמנם להזמין ברמות אבזור שונות ובמגוון צבעים, אין שתי מכוניות משומשות זהות. אל מספר המשתנים שאיתם הן ירדו במקור אל הכביש נוספים – בין השאר – קילומטראז', תחזוקה, סוג ומספר בעלויות קודמות, סנטימנט ציבורי כלפי הדגם והמותג, מספר המכוניות מאותו דגם שמוצעות למכירה בזמן נתון ועוד ועוד.

בשווקים צפופים וריכוזיים כמו שלנו יש מספר מצומצם של כוחות אדירים שקובעים את כללי המשחק – בעיקר יבואנים, חברות ליסינג, חברות ביטוח והתנ"ך של מחירוני הרכב, ולעומתם ניצב הלקוח הפרטי בעמדת נחיתות מובהקת של מחסור במידע רלבנטי. בין אם הלקוח רוצה למכור מכונית או לקנות אחת – כמעט בלתי אפשרי מבחינתו להתמודד מול מערכי הסחר הגדולים ולדעת שהוא השיג עסקה אופטימלית.

פלטפורמה חדשה לסחר ברכב משומש שהושקה לאחרונה (תחזיקו חזק) ברומניה – ממחישה את מה שעשוי להיות עתיד התחום הזה בעידן הבינה המלאכותית, ולמרות שאין לנו דרך לאמת את המידע שנמסר או להתנסות באפליקציה שלהם – לא קשה לדמיין מערכת דומה לזאת פועלת בישראל ממש בקרוב.

חברת סטארט-אפ מן העיר בוקרשט הקימה את פלטפורמת Instant.ro אשר מתווכת בין מוכרי רכב משומש לקונים על-בסיס תובנות של בינה מלאכותית. ההבטחה המעניינת ביותר שלהם: אפשרות למכור את המכונית שלך תוך 24 שעות מרגע הפרסום במקום 90 ימים בממוצע. בשורה תחתונה האפליקציה הזאת מחשבת את "המחיר הנכון" של כל מכונית שמוצעת למכירה על הפלטפורמה, ומאפשרת למוכרים ולקונים לבחור בין שלושה מסלולים נפרדים לביצוע העסקה.

לדברי היזמים, נכון להיום מפורסמות על הפלטפורמה שלהם כ-1,200 מכוניות משומשות ומנויים אליה חמש חברות לסחר ברכב משומש, ועד סוף השנה הם מתכננים לבצע כ-3,000 עסקאות ולהכיל 15 חברות לסחר ברכב.
הבינה המלאכותית נדרשת לאחד כמויות עצומות של מידע אודות המכוניות הספציפיות שמוצעות למכירה ביחס לכמויות גדולות פי כמה של מידע על השוק כולו, ובכלל זה כל הנתונים שמהם נגזר ערכה של כל מכונית ספציפית.

למוכרים מוצעים שלושה מסלולים: מכירה מיידית, מכירה פומבית או שוק פתוח. במסלול הראשון רוכשת פלטפורמת Instant.ro את המכונית במחיר שקבעה הבינה המלאכותית בכפוף לבדיקת קניה, והקונה מקבל כסף לחשבון הבנק שלו תוך 24 שעות. במסלול השני המכונית מוצעת למכירה פומבית ונרכשת על-ידי אחד הסוחרים שרשומים במערכת, ובמסלול השלישי המכונית מוצעת לכלל המתעניינים בשוק כאשר היא מוצגת עם הערכת מחיר שמבוססת על מצבה הספציפי ומצב השוק.

מחיר שווה לכל נפש

כל מי שפתח מחירון רכב וניסה להבין את שפת הסימנים ואת הדרכים הנפתלות לחישוב ערכה הספציפי של מכונית מבין שיש דברים שעדיף להשאיר בידי מכונות. הוסיפו לבליל הנתונים האלה את הנתונים החשובים באמת – למשל עלויות חלקים וטיפולי מוסך (כפונקציה של הטיפולים שמכונית עברה או לא עברה), פגיעות פח, מצב המנוע, הפופולריות של הדגם, מצב השוק ועוד ועוד – והתמונה שמתקבלת היא שאפילו עובדים מיומנים שזה עיסוקם מתקשים לקבוע ערך מדויק שמייצג נאמנה את המחיר הראוי לרכב ספציפי.

אחת הטכנולוגיות שמפותחות בשנים האחרונות בקצב מהיר – בין השאר על-ידי מספר חברות ישראליות – היא הערכת מצבם של כלי רכב באמצעות מצלמות, חיישנים, ותוכנות מתוחכמות לעיבוד תמונה ועיבוד מידע. מערכות אלה – אם וכאשר יפעלו באופן אופטימלי ומהימן – יכולות לזהות האם רכב היה מעורב בתאונה, ואם כן – עד כמה הוא ניזוק ואלה חלקי מרכב, מתלים, שלדה או מערכת ההינע הוחלפו, או זקוקים להחלפה. בהתאם לכך – ולמחירון התיקונים שיוטמע במערכת – אפשר להעביר למערכת שמבוססת בינה מלאכותית כמויות אדירות של מידע שאדם בשר ודם יתקשה להפנים. מערכת בינה מלאכותית יכולה לנהל ביתר אובייקטיביות את כלל המידע שיתקבל ממקורות רבים.

מצבה של כל מכונית, כאמור, ייחודי לה – וכדי שכל הצדדים ירגישו נוח עם העסקה רצוי שהתמחור, מסובך ככל שיהיה, ייגזר רק מן המשתנים הרלבנטיים ולא מכושר המיקוח או התחמנות של אחד הצדדים. מותר להניח שרוב המוכרים והקונים הנורמטיביים יעדיפו להסתמך על קביעה אובייקטיבית של "מכונה", ופחות על התרשמות אישית של סוחר או של הצד השני.

כאשר כל המידע הזה נכנס למערכת אחת הוא הופך את מחירון הרכב המוכר לנו לדינוזאור חסר כל ערך. מאותו רגע אין יותר משמעות למחיר של דגם משנתון מסוים מפני שלכל מכונית במערכת יש מחיר מאד מדויק שמתאר אותה ורק אותה לאחר ששכלל את מצב השוק כולו. מחיר זה נכון לאותו רגע, ולא לחודש שעבר.

אגב, זה לא מסתיים כאן: מעבר לדו"ח המצב הרגעי שיופק בעזרת בינה מלאכותית, ולמחיר המומלץ על-ידה, אפשר יהיה גם לעקוב אחר כל רכב לאורך חייו ולשקף לבעלים, לקונים ולמוכרים מידע היסטורי בתוך כדי טיוב הערך האובייקטיבי של מצב הרכב וערכו.

אפשר לאהוב את הבינה המלאכותית או לשנוא אותה אבל בסופו של דבר המבחן של כל טכנולוגיה הוא האם היא מיושמת למטרות טובות או רעות. בתסריט האופטימי יהיו בעתיד מערכות ופלטפורמות שיסייעו למוכרי רכב ולרוכשי רכב לפעול בתנאי ודאות טובים יותר, להפוך את חוויית המכירה והקניה לאמינה וקלה יותר, וליצור תהליך דמוקרטי והוגן של סחר ברכב.

The post מותו של מחירון המכוניות: כך תשתלט בינה מלאכותית על שוק המשומשות appeared first on TheCar.

מגרשי המכוניות בכל רחבי מערב אירופה התמלאו בחודשיים האחרונים במספר רב של מכוניות חדשות אשר מוצעות במחירים נמוכים משמעותית ממחירי המחירון הרגילים. הסיבה: תקינת זיהום האוויר החדשה באירופה אילצה את יצרניות הרכב לרשום מאות אלפי מכוניות לפני ה-1 בספטמבר, ולמרות שמדובר במכוניות חדשות הן מוצעות כעת למכירה כמשומשות.

כפי שכתבנו כאן, ב-1 בספטמבר השנה נכנסה לתוקפה תקנה שמחייבת את כל יצרניות הרכב שמוכרות מכוניות באירופה לבצע להם תקינה לפי מבחן WLTP החדש, אשר מחליף את התקינה לפי שיטת NEDC המיושנת. מבחינה מעשית המשמעות היא שהמכוניות נבחנות בשיטה שמדמה טוב יותר את השימוש האמיתי ברכב, ותוצאות תצרוכת הדלק וזיהום האוויר שמתקבלות גבוהות בממוצע בכ-22% ביחס לשיטה הקודמת.

מדיווחים שמתקבלים בימים האחרונים מגרמניה עולה שסוחרי רכב ברחבי המדינה קלטו בחודשיים האחרונים עשרות אלפי מכוניות חדשות אשר עברו רישוי בשיטה הקודמת, והם מציעים אותן למכירה במקביל למכוניות ישנות יותר. מצב זה מזכיר את המציאות במגרשים של חברות הטרייד-אין והליסינג בישראל, שבהן מוצעות "מכוניות אפס ק"מ" לצד מכוניות משומשות. העיתונות הגרמנית מדווחת שמדובר במציאות של ממש היות שמבחינה מכאנית ומבחינת מפרטי האבזור מדובר במכוניות זהות כמעט לחלוטין למכוניות שקיבלו ויקבלו רישוי לאחר ה-1 בספטמבר, אולם הן מוצעות למכירה במחירים נמוכים ב-20-35% ביחס למחירי המחירון של מכוניות חדשות בגרמניה.

על-פי הפרסומים קלטו סוחרי הרכב הגרמנים בחודש אוגוסט לבדו 83,400 מכוניות שעברו תקינה לפי שיטת NEDC, ולפי חברת המחקר Dataforce מדובר בגידול של כ-80% במסירות ביחס לרישומים של אוגוסט 2017.
עוד בחודש יולי השנה קלטו סוחרי הרכב כ-62,000 כלי רכב חדשים, מספר שמתואר כ"יוצא דופן", ואלה נמכרים – ממש כמקובל אצלנו – כ"אפס קילומטר מיד ראשונה ללא בעלים קודמים".

בגרמניה מדווחים אמנם על גידול של כ-20% בביקושים לרכב מסוחרי רכב, מה שמעיד על-כך שגרמנים רבים זיהו את ההזדמנות והם עטים עליה (ולעזאזל עם התקינות הפוליטית וזיהום האוויר…), אבל בל נשכח שהתקנות הן כלל אירופאיות כלומר שהן התקבלו באותו אופן גם בצרפת, איטליה, ספרד ומדינות שמהן מקובל לייבא רכב לישראל ביבוא אישי, למשל בלגיה והולנד.
יבואני הרכב הישירים בישראל הוגבלו מראש על-ידי משרד התחבורה בגלל תקנה שאוסרת על-יבוא מכוניות שלא עומדות בתקינת WLTP החל מ-1 באוקטובר, כלומר שהיה להם חלון הזדמנויות צר מאד (שהוגבל עוד יותר על-ידי החגים) להביא מכוניות "בהזדמנות", ובכל מקרה מדובר רק ביבוא של מכוניות חדשות.

כעת מגיעה שעתם של מחפשי המציאות לאתר באירופה מכוניות חדשות, שנמכרות כמשומשות, ולייבא אותן לכאן ביבוא אישי. בהקשר הזה לא מיותר להזהיר שמי שבוחר באופציה הזאת צריך לדעת מה הוא עושה כדי שלא ליפול קורבן לטעויות בחישוב גובה המס ועלויות המשלוח או לעוקץ של סוחרים ו/או סוכנים בארץ או בחו"ל.

The post חושבים על יבוא אישי? זה הזמן לחפש מציאות באירופה appeared first on TheCar.

הצעות המימון האטרקטיביות לקניית רכב חדש ללא מזומנים, מגרשי היד השניה הענקיים עם ההיצע הבלתי נגמר וחברות הליסינג שתרות אחרי לקוחות פרטיים עם הצעות אטרקטיביות לרכישת מכוניות עם אפס קילומטרים מאוד הביאו את שוק המשומשות למצב של קיפאון.

כל מי שניסה למכור מכונית משומשת בשנים האחרונות הבין שממש לא קל להפטר מהאוטו ויש צורך לעשות מאמצים רבים כדי למשוך את הקונים הפוטנציאלים דווקא לרכב שלכם.

על אף שבמחוזותינו מכוניות מתוצרת מותג סוזוקי נחשבות למבוקשות מעל לממוצע בשוק המשומשות, כשיבגני רומנובסקי מראשון לציון החליט שהגיע הזמן, לאחר עשור ביחד, להיפרד מהויטארה 1996 שלו, הוא הבין שכדי למשוך את הקונים רצוי להשקיע קצת יותר מלהעלות מודעה ליד 2 בצירוף כמה תמונות של הרכב ממצלמת הסלולרי.

עוד ב-TheCar:
סוזוקי קרוסאובר, שברולט טראקס ופיג'ו 2008 במבחן השוואתי
כך תגשימו את חלום מכונית האספנות שלכם בקליק אחד
המדריך המלא לקניית מכונית משומשת

כדי למשוך קונים, רומנובסקי בחר לרתום את יכולותיו בתחום הויזואלי ולהעלות ליוטיוב סרטון קצר בן כ-2 דקות המציג את הרכב.

אנחנו לא מדברים על סרטון טריוויאלי הכולל סיבוב סביב המכונית, אלא על הפקה של ממש המנצלת את כישרונו הנדיר של המוכר במדיה הקולנועית ובתחום האפטר-אפקטס בפרט.

בשונה מהויטארה הנוכחי בדורו הרביעי שהוא לא יותר מעוד קרוסאובר אופנתי ללא יכולות שטח של ממש, הדור הראשון ששווק במשך עשור בין 1988 ל-1998 הסתיר מתחת לחיטוביו הנאים והמראה האופנתי שלדת סולם קשוחה ומערכת הנעה שכללה הילוך כוח אשר העניקה לו יכולות שטח של ממש.

הסרטון מתחיל בכמה צילומי תקריב מסוגננים, ממשיך בכמה שוטים מצולמים היטב של הרכב המזדקן "קורע את השטח" כאן בישראל ומשם הופך למשהו אפי לחלוטין בו, בעזרת הרבה כשרון באפקטים מיוחדים, הרכב בן ה-20 נע על רקע דיונות חול וסוואנות עם חיות פרא באפריקה, מדבריות באמריקה, פסגות מושלגות באירופה וגם… קצת מתחת למים, בתקופה הפרהיסטורית לצד דינוזאורים, בסרט "מקס הזועם" ואפילו מחוץ לכדור הארץ.

הסרטון מלווה במוזיקה דרמטית ובכתוביות מסוגננות שמעלות על נס את תוכונותיו של הרכב כמו "החבר הכי טוב שלי", "סקסי", "ידידותי לסביבה", "מגיע לכל מקום",  האגדה", "הגיבור" ועוד, ומסתיים בכותרת "קנו את הויטארה שלי, היא צריכה את האהבה שלכם ואולי קצת תיקוני צבע".

רומנוסבקי מדווח כי השקיע בצילומי הסרטון ועריכתו כמה עשרות שעות עבודה בזמנו הפנוי כמנהל המחלקה לאפקטים ויזואליים באולפני גרביטי.

מן הסתם הוא העריך כי לא רק מי שמחפש לרכוש סוזוקי ויטארה משומשות יכול למצוא עניין בסרטון, אך נראה שום דבר לא הכין את היוצר מישראל לכך שהסרטון יהפוך לויראלי מסביב לגלובוס ושבתוך זמן קצר הוא יגרוף מעל ל-4.5 מיליון צפיות.

רומנובסקי מציין כי כבר הפסיק לספור את כמות הפניות שהוא קיבל בעקבות הסרטון גם ממקומות רחוקים כמו ארגנטינה וארצות הברית, אך באופן פרדוקסלי הקונה הרציני לא נמצא והרכב נמכר בסופו של דבר ממש בימים האחרונים לבחור שראה אותו חונה ברחוב עם מודעת "למכירה" על החלון האחורי ואשר בכלל לא ראה את הסרטון המדהים בו הרכב מככב.

The post צפו: הישראלי שהגיע למיליוני גולשים עם מודעת מכירה לויטארה ישנה appeared first on TheCar.

אתמול (ד') חנכה כלמוביל את מתחם הטרייד-אין החדש בפתח תקווה. על המהלך החדש שמענו מפיהם של: צביקה פולק, מנכ"ל קבוצת כלמוביל, דוידי פיאמנטה, מנכ"ל קבוצת הרכב הפרטי ואת איציק תורג'מן, מנהל חטיבת טרייד-אין קבוצת הרכב הפרטי.

"גילינו שלקוחות פחות מתעניינים בהנחות." אומר תורג'מן, "הם יותר מתעניינים בטיב המכונית שאותה הם מתכוננים לרכוש, בשירות אותו יקבלו ומה יקרה ביום שאחרי שיצאו משערי המתחם. לכן בנינו כאן מתחם של 'ONE STOP SHOP', הכל נמצא תחת קורת גג אחת, מרכישת מכונית, דרך העברת בעלות ועד רכישת ביטוח. המטרה לתת מענה לכל מה שהלקוח ירצה ולספק לו חווית רכישה של רכב חדש. המתחם גם כולל מבנה מסירת רכב שאין בשום מתחם טרייד-אין אחר ואפילו לא קיים אצל חלק מהיבואניות. שם במבנה המסירה, כמו ברכישת רכב חדש, הלקוח מקבל הדרכה על כל כפתור במכונית: מחיבור הבלוטות' ועד משמעות כל נורה בלוח המחוונים."

למה בחרתם למקם את המתחם כאן?
"70% מהמכוניות מוחלפים תוך 6 שנים וכ-60% מהעסקאות מתרחשות במרכז הארץ." אומר תורג'מן, "המתחם הזה ברשותנו, נמצא במקום מאוד מרכזי ולכן הקמנו אותו כאן בפתח תקווה (רחוב הסיבים 1)."

מפיג'ו 107 ועד פורשה פאנאמרה
במתחם יש כ-500 מכוניות שחולקו לפרטיות ויוקרה. תמהיל הפרטיות מחולק כך: 39% מכוניות משפחתיות, 35% דגמי פנאי, 21% מיני וסופר מיני ו-5% משפחתיות גדולות. תמהיל דגמי היוקרה מורכב רובו מדגמי מרצדס אבל לא רק ובחלוקה הבאה: 51% דגמי C ו-E קלאס, 22% דגמי קצה כדוגמת S קלאס, 16% דגמי פנאי ו-11% דגמי A קלאס.

כ-10% מתוך כלל המכוניות במתחם ורוב דגמי היוקרה, עומדים בדרישות תוכניות CPO (ר"ת: Certified Pre-Owned). זהו למעשה שם "גג" של כלמוביל המאחד שתי תוכניות נפרדות: אחת של יונדאי ושניה של מרצדס. למיצובישי עוד אין תוכנית שכזו, אבל לדברי כלמוביל הם עמלים עם היצרנית להגדרת תוכנית שכזו גם עבור דגמי המותג.

תוכניות 'H-PROMISE' של יונדאי ותוכנית 'Proven Exclusivity' של מרצדס הינן תוכניות בינלאומיות של היצרניות ודומות למדי בבסיסן כאשר הרעיון הוא הענקת תו איכות למכונית משומשת עם נתונים טובים. בשני המקרים נכללות בתוכנית מכוניות בנות עד ארבע שנים מיד פרטית, עם עד 80,000 ק"מ, נקיות מתאונות שעברו השבחה. במקרה של מרצדס נכללות גם מכוניות הדגמה של היבואנית עם קילומטרז' נמוך.

האם שוק הטרייד-אין משתנה?
"דרישות הלקוח השתנו." אומר פולק. "הלקוח כיום מחפש משהו אחר. הוא דורש שקיפות, מהירות, נגישות, נוחות ואחריות. אגב הוא דורש את זה בכל הענפים ולא רק מענף הרכב. זה הלקוח אותו אנו פוגשים כיום והוא זה שיהיה בסביבה ב-3-4 שנים הקרובות. במתחם שכזה אנחנו יכולים להנגיש ולספק את כל השירותים והדרישות כך שגם לקוח שקונה מכונית משומשת זוכה לשירות כמו מי שקונה S קלאס חדשה."

האם באמת לקוחות יוקרה מחפשים משהו אחר כאשר הם רוכשים מכונית משומשת?
פולק: "לקוחות יוקרה רוצים סוג אחר של ליווי. הם מחפשים ליווי אישי יותר. ליווי של נציג אחד מהתחלה ועד סוף התהליך. לכן בנינו את המתחם בתצורה שכזו. במקרים קיצוניים אפילו נוכל להביא לבית הלקוח את המכונית אותה הוא ירצה לבחון."

מכונית פרטית ממגרש
בשלוש השנים האחרונות מכירות כלמוביל טרייד עלו מ-4,700 מכוניות ל-6,800 מכוניות ב-2014. זהו גידול של 26% שבין היתר גם הוביל את קברניטי החברה למסקנה שרוב הלקוחות רוצים מכונית מבעלות פרטית, אבל יותר ויותר מוכנים לקנות אותה ממתחם טרייד-אין. להערכת פיאמנטה מדי יום ימכרו כאן 30-40 מכוניות – נתון כמעט כפול ממכירות טרייד מוביל כיום.

לא סתם דאצ'יה התמקמה באזור, היא משפיעה עליכם?
"עוד מוקדם מדי לומר." אומר פיאמנטה. "כרגע היא לא משפיעה על כלמוביל כשזה נוגע למכירת מכוניות חדשות, אבל היא אולי כן יכולה להשפיע על מתחם שכזה בו נמכרות מכוניות משומשות."

רעיון המתחם לא מתנגש עם רעיון 'סוויטש'?
"להפך אם כבר זה משלים את הפריסה על שוק המשומשות." אומר פיאמנטה, "בסוויטש' מדובר בעסקאות אדם פרטי מול אדם פרטי, כאן מדובר בטרייד-אין, עסקאות בין חברה לאדם פרטי. טרייד מוביל בסופו של דבר הוא עוד עסק וגם עסק ריווחי."

אבל אתם לא מאבדים מעט כיוון עם השקעה מאסיבית שכזו בשוק המשומשות?
לא. ברור לנו שעסק העיקרי הוא מכירת מכוניות חדשות. מערך הטרייד-אין הוא כיום חלק בלתי נפרד ומשלים למכירת רכב חדש. 35% מהלקיחות שקונים אצלנו רכב משאירים אצלנו רכב משומש. אנחנו חייבים להציע שירות שכזה וכאן אנו מביאים את השירות נגישות והתמורה לנקודה גבוה יותר."

The post הרעיון מאחורי מתחם הטרייד-אין החדש של כלמוביל appeared first on TheCar.

'סוויטש', מיזם חדש שפועל ממתחם פי גלילות, הופעל במשך קרוב לשנה בגרסת 'בטא' תחת השם 'קארטר'. המטרה: לתווך בין מוכרים ומחפשים של מכוניות מבעלות פרטית עם פחות מ-150,000 ק"מ

קבוצת כלמוביל, יבואנית הרכב הגדולה בישראל, השיקה היום (ב') פלטפורמה חדשה למסחר במכוניות משומשות של לקוחות פרטיים.

הפלטפורמה, שנקראת "סוויטש" (www.switch.co.il), תהיה אינטרנטית בחלקה ופיזית בחלקה האחר, ותתנהל בשלב ראשון ממתחם פי גלילות צפונית לתל-אביב, במקום שבו שכן בעבר מרכז המבקרים של חברת 'בטר פלייס'.
המיזם מבוסס על התיווך האקטיבי של 'סוויטש', שתתנהל כיחידת רווח והפסד עצמאית בתוך קבוצת כלמוביל אבל עם הגב הכלכלי של הקבוצה, בין מוכרי מכוניות לבין מי שמחפשים מכונית משומשת מבעלות פרטית.

מוכרי מכוניות יציעו אותן למכירה במיזם, ואנשי המיזם יבדקו אם אלה עומדות בסטנדרט שנקבע: בעלות פרטית, עלתה על הכביש לפני פחות משמונה שנים, ללא "תאונות שילדה" או תקלות מכאניות קשות, ועם פחות מ-150,000 ק"מ. לאחר שלב זה תישלח המכונית לבדיקה במכון בדיקה, על חשבון המיזם, ובהתאם לתוצאות הבדיקה היא תתומחר על-ידי המוכר ובעצה אחת עם אנשי המיזם.

מכונית שמוצעת למכירה מצולמת על-ידי ועל חשבון המיזם ממספר רב של זוויות, והיא מוצגת באתר האינטרנט של המיזם באופן שמגביר ככל שאפשר את השקיפות כלפי הקונים הפוטנציאליים.
המוכר לא מתחייב כלפי המיזם בשום אופן, והוא גם מי שקובע את המחיר המבוקש תמורת המכונית, ובמצב שבו מבוצעת עסקה מקבל המיזם עמלה בסך 2.5% מערך המכירה.

קונים פוטנציאליים יכולים לראות את מבחר המכוניות שמוצעות למכירה באתר האינטרנט של 'סוויטש', והם פטורים, למעשה, מעלות הבדיקה ומן הביצוע שלה, שכן זו בוצעה כבר על-ידי המיזם ועל חשבונו.
לאחר שרוכש פוטנציאלי בחר מכונית וסיכם את פרטי העסקה נקבעת במקום פגישה עם המוכר ומבוצעת העברת הבעלות על המכונית.

המיזם חוסך לשני הצדדים את הצורך לעסוק במכירת ובקניית המכונית, על כל הטרדה שכרוכה בכך, ואף מעניק לרוכש חצי שנת אחריות לתקינות המכלולים העיקריים ברכב.

הרוכש מעביר את סכום הכסף שעליו סוכם לחשבון נאמנות של המיזם, והמיזם מעביר אותו אל המוכר באופן שחוסך לשני הצדדים את ההתעסקות הביורוקרטית שקשורה בהעברת הבעלות והעברת התשלום.
במקרה שהרוכש התחרט בתוך חמישה ימים מעת ביצוע העסקה הוא יכול להחזיר את המכונית למיזם ולקבל את מלוא כספו בחזרה. במקרה כזה סופג המיזם את הנזק – כולל את הפחתת המחיר של המכונית כתוצאה מהוספת "יד" לרישום הבעלויות של המכונית באגף הרישוי, והמכונית תימכר בערוץ אחר, ככל הנראה באמצעות חברת הטרייד-אין של קבוצת כלמוביל.

את מיזם 'סוויטש' הקים ומנהל אסף חרל"פ, בנו של ד"ר שמואל חרל"פ מבעלי כלמוביל, והוא הגה את הרעיון במהלך לימודיו באוניברסיטת הרווארד. המיזם נמצא בהרצה מזה קרוב לשנה, ופעל עד כה תחת השם "קארטר", באותו המקום ובמתכונת דומה.

לדברי חרל"פ, שוק הרכב בישראל מבצע מידי שנה כ-900 אלף עסקאות קניה ומכירה, מהן כ-200 אלף עסקאות של מכוניות שעומדות ב"סטנדרט סוויטש" – כלומר בנות פחות משמונה שנים ובבעלות פרטית קודמת. לדבריו, עד עתה פעל המיזם "במתכונת בטא" על מנת ללמוד את התנהגות המוכרים והקונים ולשכלל את המודל. במהלך השנה האחרונה בוצעו לדבריו ניסויים ונערכו אירועים שונים – והכל במטרה למצוא את דרך ההתנהלות המתאימה ביותר לשוק הישראלי.

חרל"פ סרב להתייחס ליעדי תנועה ומכירה ו/או להערכות כלכליות, אבל אמר ש"מדובר במודל כלכלי שנבחן היטב וצריך להצליח".

The post עושים סוויטש: קבוצת כלמוביל מתווכת בין מוכרים וקונים של רכב משומש appeared first on TheCar.