מתישהו, אולי בתחילת העשור הבא, יהיה כאן טוב. רכבות חשמליות שקטות ומהירות יקצרו את זמני הנסיעה בין הערים, ורכבות קלות יסיעו בנוחות מיליוני נוסעים בגוש-דן. אלא שעד שיתממש חזון אחרית הימים התחבורתי, צפויים לישראלים שנים קשות. החל מהקיץ הקרוב צפויות העבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש-דן להחמיר את בעיות התחבורה החמורות ממילא בערי המרכז, ופרויקט החשמול של רכבת ישראל עלול לגרום בשנים הקרובות לפגיעה קשה ברמת השירות לנוסעים. TheCar מתאר את התופת הצפויה לפני גן העדן המובטח.

ארוכה הדרך אל הרכבת הקלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ מרבים להתפאר בכך שהצליחו להוציא לפועל את תכנית "נתיבי ישראל", במסגרתה נסללים קווי רכבת וכבישים חדשים שמחברים את הפריפריה למרכז. ואכן, הפרויקטים שנכללים בתכנית תורמים לשיפור רמת הכבישים והרכבות בדרום ובצפון. אלא שבעיות התחבורה בישראל מתרכזות במקום אחר, שפוליטיקאים רבים דווקא אוהבים לשנוא: גוש-דן, ובעיקר מטרופולין תל-אביב.

כ-3.3 מיליון בני אדם גרים במטרופולין תל-אביב, ובשנת 2020 צפויה אוכלוסיית המטרופולין למנות יותר מארבעה מיליון תושבים. מאות אלפי כלי רכב נכנסים מדי יום למטרופולין, ויוצרים את עומסי התנועה החמורים בישראל. עלות גודש התנועה בגוש-דן נאמדת נאמדת במיליארדי שקלים בשנה. וכל זה עומד להחמיר משמעותית בשנים הקרובות, עם האצת העבודות להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש-דן, "הקו האדום", שיחבר את הערים בת-ים, תל-אביב, רמת-גן, בני-ברק ופתח-תקווה.

בימים אלה נערכת חברת נת"ע, החברה הממשלתית שאחראית על הפרויקט, לקראת הרחבה משמעותית של העבודות להקמת הקו האדום. "העבודות לאורך התוואי יחייבו התמודדות עם אתגרים בתוך העיר", מסבירים בחברת נת"ע. רשימת "האתגרים" מבהירה מה צפוי בשנים הקרובות לתושבי מטרופולין תל-אביב ולכל מי שמבקר או עובד במרכז הכלכלי של ישראל: "צמצום נתיבי נסיעה, עבודה לצד בתי מגורים ו(בתי) עסק, חסימות נתיבים זמניות, הפניית תנועה לנתיבים חלופיים, העתקת קווי מתח גבוה, חפירות, סגירה ופתיחת קווי מים ועבודות נוספות".

העבודות להקמת הקו האדום, שהוא רק קו אחד מתוך שבעה קווים שמתוכננים בגוש-דן, יימשכו לכל הפחות עד שנת 2021, וזאת בהנחה שלוח הזמנים שנקבע יתגשם (זו כמובן הנחה בעייתית, לאור העיכובים האינסופיים שמלווים את הפרויקט, שאת שורשיו אפשר למצוא בימי ממשלת גולדה מאיר ב-1973). בתקופת העבודות לא צפוי פתרון תחבורתי שיאפשר להקל על התושבים והמבקרים בערי גוש-דן. תשתית הכבישים, שכבר כיום קורסת תחת הנטל, תצטמצם ותפגע ברמת השירות של כל אמצעי התחבורה: כלי רכב פרטיים ותחבורה ציבורית.

בראיון שהתפרסם בעיתון הכלכלי גלובס, ציינה לאחרונה סמנכ"לית בנת"ע שלחברה דווקא יש כמה רעיונות להקלת החיים של תושבי גוש-דן. "אין ספק ש-6 שנים של עבודות ישפיעו על חיי היומיום של התושבים ועוברי אורח", אמרה, "(אבל) במקום שיסבלו מהעבודות, ננסה שירוויחו כמה שניתן. למשל, נקים שלושה מרכזי מבקרים… כמו כן, אנחנו מתכננים לעשות סיורים במנהרות התת-קרקעיות". הבעיה היא שלא ברור כמה תושבים או מבקרים יצליחו לצאת מהבתים או מקומות העבודה ולהגיע לפעילויות החברתיות שמתכננת נת"ע.

פרויקט החשמול והקווים התפוסים
לפי שר התחבורה, ישראל כץ, פרויקט החשמול של רכבת ישראל, במסגרתו יופעלו כ-420 ק"מ של קווים חשמליים, יתרום רבות לחברה הישראלית. "הפרויקט יסייע לצמצם פערים כלכליים וחברתיים, באמצעות הגדלת היכולות של רכבת ישראל להסיע יותר נוסעים ממקום למקום ובמהירות גדולה יותר", הצהיר השר כץ בפברואר האחרון, עם פרסום מכרז בינלאומי לחשמול חלק מתשתית המסילות. השר כץ גם הבטיח כי "הגברת התדירות תאפשר להרחיב את מגוון אפשרויות המגורים והתעסוקה של תושבי הפריפריה".

אלא שעד שיתגשם חזונו של השר כץ, צפויות לנוסעי רכבת ישראל כמה שנים קשות. בשלב זה עוד לא ברורה במלואה השפעת פרויקט החשמול על רמת השירות לנוסעים, שכן התכנית התפעולית של הרכבת לשנים 2016 עד 2020 עוד לא פורסמה. אך ברכבת כבר מזהירים מפני השלכות חמורות: אמנם החברה מתכננת לבצע חלק מהעבודות הנחוצות בשעות שפל, בלילות ובסופי שבוע (כולל בימי שבת), אך בכירים בחברה מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע לחלוטין מפגיעה ברמת השירות.

"סגירת מסילות לתנועת רכבות סדירה ורציפה, עקב התקנת מערכת החשמול, תתאפשר עד כמה שניתן בשעות הלילה ובסופי שבוע", אומרים ברכבת, אך מבהירים כי "לסגירת מסילות לתנועת רכבות במסגרת פרויקט החשמול (צפויות) השלכות על השירות הרכבתי בהתאם ללוח הזמנים שבתוקף ובהתאם למסילות המחושמלות". ומה ההשלכות האפשריות? לפי הרכבת, בין השאר יתכנו "צמצום תדירות רכבות בקווי השירות, צמצום כמות הרכבות היומית, הארכת משך זמן הנסיעה בקווי השירות, קיצור קווי השירות, ביטול עצירות בתחנות, צמצום שעות הפעילות (ו)ביטול קווי שירות".

ברכבת ישראל מציינים כי בכוונתם "להתחיל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2016 בפרויקט חשמול קווי הרכבת, לאורך כ-420 ק"מ של מסילות קווי נוסעים". רשימת הקווים שיוקמו או יוסבו לשימוש בחשמל כוללת את הקווים הראשיים של הרכבת, ולכן כל פגיעה ברמת השירות – למשל, צמצום מספר הרכבות, הארכת משך הנסיעה או ביטול עצירות בחלק מהתחנות – תשפיע על עשרות אלפי נוסעים מדי יום.

ומה יעשו נוסעי הרכבת בכל שנות העבודה על פרויקט החשמול? חלקם, כנראה, ייבחרו לעבור לקווי אוטובוס בינעירוניים. אלא שרמת השירות באוטובוסים ירודה, ועל כך מסכימים גם בכירים במשרד התחבורה. ומאחר שרבים מהנוסעים ברכבת נמנים עם השכבות המבוססות באוכלוסיה, נראה שרבים מהם ייבחרו לחזור לכלי הרכב הפרטיים. מה שכמובן יגרום להחמרת עומסי התנועה, וכך תיפגע עוד יותר רמת השירות התחבורתית.

הייאוש יהיה נוח לעשירים ונהגי ליסינג
במקביל לעבודות התשתית של הרכבת הקלה ופרויקט החשמול, צפוי שינוי גם ברשת הכבישים באזור מטרופולין תל-אביב: משרד התחבורה מתכנן הקמה של לפחות שלושה "נתיבים מהירים" בכניסות תל-אביב, שיופעלו במתכונת דומה לזו של הנתיב שמופעל בכניסה לעיר מכיוון כביש מספר 1. לפרויקט הנתיבים המהירים, שמבוצע תחת אחריות חברת נתיבי איילון, מתוכננים שלושה שלבים: בשלב הראשון יופעל נתיב מהיר מראשון לציון לכביש מספר 5, בשלב השני יופעל נתיב נוסף מצומת פולג לכביש מספר 5, ובשלב השלישי יופעל נתיב מכביש מספר 5 (מראש העין) עד צומת גלילות.

כמו בנתיב המהיר שהופעל בשנת 2011 בכביש מספר 1, גם הנתיבים המתוכננים יציעו שימוש חופשי לאמצעי תחבורה ציבורית, וכן שירותי הסעה ("שאטלים") ללא תשלום למי שיחנו את מכוניותיהם בחניונים ייעודיים שיוקמו בכניסה לנתיבים. שירותים אלה אכן תורמים לשיפור רמת השירות לנהגים ונוסעים, אך בשני המקרים, הפתרון המוצע מוגבל ביעילותו: אמנם יש שיפור בזמן הנסיעה עד למטרופולין תל-אביב, אך לאחר הכניסה אליו נעמדים האוטובוסים והשאטלים באותם פקקים שבהם עומדים שאר כלי הרכב.

בעיה נוספת היא שהפתרון המוצע מוגבל גם בכל הנוגע להגעה ליעד הסופי של הנוסעים. לאחר שימוש באוטובוסים או שאטלים שייסעו בנתיבים המהירים, יידרשו הנוסעים לעבור לאמצעים אחרים של תחבורה ציבורית. למרבה הצער, רמת השילוביות בין אמצעי התחבורה הציבורית בישראל רחוקה מלהיות אופטימלית, וזאת למרות השקעה לא מבוטלת בשנים האחרונות, שנערכה בחלקה בהשתתפות האיחוד האירופי. ומי בכל זאת אינו צפוי להיות מושפע מבעיות התחבורה הציבורית?

כמו בנתיב בכביש מספר 1, הכניסה לנתיבים המהירים העתידיים תתאפשר בתשלום שישתנה בהתאם לעומס בתוך הנתיב. עבור מי שהממון מצוי בכיסם, וכן עבור מי שאינם נושאים בעצמם בעלות הנסיעה, גובה האגרה שתיגבה בכניסה לנתיבים העתידיים לא ישפיע על ההחלטה אם לנסוע בנתיב המהיר או להשתרך עם שאר הנהגים בכביש המקביל והפקוק. וכך, בעלי ממון ובעלי רכב צמוד יוכלו לקצר את דרכם אל המטרופולין, בעוד שעם ישראל עומד בפקקים שצפויים להפוך לבלתי נסבלים ממש בקרוב.

The post ממהרים? כדאי שתקנו מסוק: האסון התחבורתי שצפוי לישראלים בשנים הקרובות appeared first on TheCar.

רכבת ישראל הפסיקה את התקשרותה עם חברת ניהול התשתיות בפרויקט החשמול השאפתני. כעת תצא הרכבת למכרז בינלאומי, ותבחר חברת ניהול חדשה בהליך שעלול להימשך חודשים ארוכים ולהביא לדחיית הפרויקט כולו. ברכבת מבטיחים: "נעשה כל שנדרש כדי לעמוד בזמן המתוכנן לחשמול הקווים"

האם חשמול הרכבת עומד להידחות שוב? חברת רכבת ישראל הפסיקה את התקשרותה עם חברת ברן, שניהלה את פרויקט התשתיות בתוכנית החשמול. כעת צפויה הרכבת לצאת במכרז בינלאומי, שצפוי להימשך חודשים ארוכים ועלול להביא לדחיית פרויקט החשמול.

לפי התוכנית התפעולית של רכבת ישראל, הרכבת החשמלית הראשונה אמורה להתחיל לפעול במרץ 2018 בקו המהיר לירושלים. עם זאת, עוד לפני שהופסקה ההתקשרות עם חברת ברן התעורר חשש שהפעלת הקו המהיר תידחה בחודשים ארוכים.

ניהול מכרז בינלאומי ובחירת חברת ניהול חדשה עלולים לעכב את הקמת התשתיות הנחוצות, ולכן מועד הפעלת הרכבות החשמליות עלול להידחות. אולם, ברכבת גילו היום (ה') אופטימיות והבטיחו כי הם עושים "כל שנדרש כדי לעמוד בזמן המתכונן לחשמול הקווים".

עוד אמרו ברכבת כי הם "מבקשים לחזק את ניהול פרויקט חשמול הרכבות, שהוא מהגדולים במדינה, בכוחות בעלי ניסיון בינלאומי. (כוחות) שכבר תכננו, ניהול וביצעו פרויקטים ייחודיים כאלה בעבר".

"לא נעשתה עבודת מטה"
פרויקט החשמול הוא פרויקט התשתיות החשוב ביותר של הרכבת, ועלותו נאמדת בסכום שעשוי להגיע ליותר מ-13 מיליארד שקלים, כאשר ההשקעה בתשתיות החשמול לבדה נאמדת בכ-4.5 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת הסבה לחשמל של כ-420 קילומטרים של מסילות קיימות או מתוכננות, וכן הקמת תחנות השנאה ומערכות שליטה ובקרה.

ביטול ההתקשרות עם חברת הניהול אינו המהמורה הראשונה שבה נתקל פרויקט החשמול. רכבת ישראל ומשרד התחבורה החלו לקדם את הפרויקט בתחילת העשור הקודם, אך מאז ההתקדמות הייתה איטית ולקויה.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר האחרון נמצאו ליקויים חמורים בהיערכותה של הרכבת להקמת פרויקט החשמול. "חרף חשיבותו האסטרטגית ועל אך שהיה ידוע שמדובר בפרויקט מורכב, לא נעשתה עבודת מטה ועבודת תכנון אפקטיבית", הבהירו במשרד המבקר. התוצאה, לפי המבקר, הייתה עיכובים רבים ואומדני עלות שהיו נמוכים במיליארדי שקלים מהעלות הצפויה.

ובקרוב, כאוס על הפסים
ברכבת ישראל אומרים שהסבת מסילות קיימות לשימוש בחשמל תתרום להעלאת רמת השירות שמקבלים הנוסעים. עם זאת, במהלך תקופת הקמת הפרויקט צפויים שיבושים לא מעטים בתנועת הרכבות, ואף ביטולי קווים ורכבות.

ברכבת מעריכים כי בשלבי ההקמה של הפרויקט יושפע השירות לנוסעים בכמה היבטים: צמצום תדירות הנסיעות וצמצום כמות רכבות יומית, הארכת משך זמן הנסיעה בחלק מהקווים, קיצור חלק מהקווים (כלומר, הפסקת השירות שלא בסוף הקו), ביטול עצירות בתחנות וצמצום של שעות הפעילות.

למרות המרכזיות של הפרויקט וההשלכות הצפויות על השירות לנוסעים, עד עתה לא פורסמה תוכנית תפעולית חדשה לשנים 2016 עד 2020, ולכן לא הסתיימה גם ההיערכות לכלל ההשלכות של הקמת פרויקט החשמול על השירות לנוסעים וכן על הכנסות הרכבת.

The post חשמול הרכבת נתקל בעוד מהמורה appeared first on TheCar.

כמה יעלה פרויקט החשמול של הרכבת? במשרד התחבורה אומרים שהעלות תגיע לכ-12 מיליארד שקלים, אך במשרד האוצר מפרסמים כעת כי העלות תאמיר לכ-17 מיליארד שקלים. ומה אומרים ברכבת? לפי תוכנית עבודה מספטמבר 2012, הפרויקט יעלה כ-13.7 מיליארד שקלים. מתברר שמשרדי הממשלה המציאו משחק חדש – בינגו תקציבי

כשלושה שבועות בלבד לאחר שמשרד התחבורה העריך כי עלות פרויקט החשמול של רכבת ישראל נאמדת לכ-12 מיליארד שקלים, מתפרסמת הערכה של משרד האוצר ולפיה העלות הכוללת של הפרויקט תגיע לכ-17 מיליארד שקלים. האומדן של משרד האוצר גבוה בכ-40% מהסכום שבו נקב שר התחבורה, ישראל כץ, בהודעה שפרסם משרדו לאחר שפרויקט החשמול אושר בוועדת השרים לענייני פנים בסוף אוקטובר.

במשרד האוצר מסבירים כי "פרויקט החשמול של רכבת ישראל כולל חמש חבילות תכולה עיקריות: התאמת 420 ק"מ תשתית מסילתית לשימוש בחשמל, התאמת מתחמים ומוסכים לטיפול ברכבות חשמליות, רכש ציוד נייד חדש והסבת נייד הפועל כיום על דיזל, התאמת מערכות איתות ותקשורת והערכות ארגונית של חברת רכבת ישראל". לפי הערכות ראשוניות, כך מבהירים באוצר, ביצוע הפרויקט על מרכיביו דורש תקציב של כ-17 מיליארד שקלים.

האומדן שמפרסם משרד האוצר גבוה לא רק מהנתונים של משרד התחבורה, אלא גם מאומדנים רשמיים של רכבת ישראל. בספטמבר 2012 הכינה מינהלת החשמול שהוקמה בחברה תוכנית עבודה, ובה נכלל אומדן תקציב של כ-13.7 מיליארד שקלים – נמוך מהאומדן העדכני של האוצר, אך גבוה משמעותית מכפי שהוערך כשנתיים בלבד לפני כן, כאשר הממשלה אישרה את פרויקט החשמול (במסגרת פרויקט "נתיבי ישראל", להרחבת רשת הכבישים והמסילות).

הפערים העצומים בהערכות של הגורמים המעורבים בפרויקטים מעידים על היעדר עבודת מטה מסודרת ועל חוסר יכולת (כרונית) של משרדי הממשלה לבצע הערכות תקציב ריאליות. במכתב ששלח למנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-2010, מתח הממונה על התקציבים במשרד אוצר ביקורת חריפה על התנהלות משרד התחבורה ורכבת ישראל בכל הנוגע לאישור פרויקט "נתיבי ישראל", שכלל את פרויקט חשמול הרכבת: "לא נערכו בדיקת כדאיות כלכלית ולא בחינת אומדני עלות… אין בנמצא ניירות עבודה או נתונים המאפשרים לאמוד באופן סביר את עלויות הפרויקטים… ניסיון העבר מלמד שפרויקטים תחבורתיים בכלל ופרויקטים מסילתיים בפרט נוטים להתייקר באופן ניכר במהלך ביצועם".

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בסוף אוקטובר, נכלל פרק שעסק בהיערכות רכבת ישראל לביצוע פרויקט החשמול, ונושא התקציב זכה לביקורת חריפה במיוחד: "אומדני העלויות לחשמול הרכבת שהציגה חברת הרכבת בשנת 2004 (כ-1.6 מיליארד שקלים) ולפני קבלת החלטת הממשלה בשנת 2010 (כ-11.2 מיליארד ש"ח) לא היו מבוססים ואף לא מציאותיים", כתבו במשרד המבקר. "לפי אומדנים מעודכנים, עלות הפרויקט צפויה להסתכם ב-13.7 מיליארד שקלים. התייקרות עלויות הפרויקט פי 8.5 בתוך עשר שנים מלמדת על היעדר עבודת מטה מסודרת ויסודית ועל היעדר בדיקה של אומדני עלויות על פי תכנון מפורט, וכן על כשל של משרדי הממשלה שקיבלו את החלטותיהם על בסיס אומדנים שאינם אמינים".

The post אופס, חשמול הרכבת התייקר ב-5 מיליארד שקלים appeared first on TheCar.

משרד התחבורה העריך את עלות הסבת הרכבות בישראל לשימוש חשמל בכ-12 מיליארד שקלים, אך דו"ח שפרסם מבקר המדינה מלמד שלפי אומדני רכבת ישראל, עלות הפרויקט תגיע לכ-13.7 מיליארד שקלים. לאן נעלמו 1.7 מיליארד מהתקציב? אל תשאלו את פקידי משרד התחבורה

לפני כעשרה ימים בישר משרד התחבורה על אישור "פרויקט החשמול" של רכבת ישראל – הסבת מערך הרכבות הארצי לשימוש בחשמל. הפרויקט אושר בוועדת השרים לענייני פנים, ועל-פי משרד התחבורה עלותו נאמדת בכ-12 מיליארד שקלים, ובכלל זאת הקמת התשתית הנחוצה ורכש של קרונות וקטרים חשמליים.

אולם, מתברר שאומדן התקציב של המשרד מוטעה ומן הראוי שלא להתייחס אליו ברצינות. על-פי אומדנים שנערכו על-ידי רכבת ישראל בספטמבר 2012, עלות הפרויקט תגיע לכ-13.7 מיליארד שקלים, או כ-1.7 מיליארד שקלים יותר מהאומדן שבו נקב משרד התחבורה. אגב, כאשר ערכה הרכבת את האומדן התברר כי מתוך כ-13.7 מיליארד שקלים תוקצבו בפועל רק כ-5.5 מיליארד.

מדוע יש פער כה גדול בין אומדן פומבי של משרד התחבורה ואומדן רשמי של רכבת ישראל? בכל הנוגע לתכנון וביצוע של פרויקטי תשתית עתירי-תקציב, משרד התחבורה לוקה בשתי מחלות כרוניות ומוכרות היטב: תכנון מרושל ופיקוח לקוי. דוגמה מצוינת (אך אומללה) אפשר למצוא בפרויקט החשמול של הרכבת.

כאשר נחתם הסכם הפיתוח של רכבת ישראל בשנת 2004 הוערכה עלות פרויקט החשמול בכ-1.6 מיליארד שקלים, ללא רכש של ציוד נייד (קרונות וקטרים). בסוף 2013, הוערכה עלות הפרויקט – ללא רכש ציוד נייד – בכ-11.25 מיליארד שקלים. איך יתכן שפרויקט תשתית מתייקר פי שבעה בתוך פחות מעשר שנים?

דו"ח שפרסם מבקר המדינה בשבוע שעבר קבע כי התייקרות כה משמעותית ומהירה מעידה על "היעדר עבודת מטה סדורה ויסודית ועל היעדר בדיקה של אומדני עלויות על-פי תכנון מפורט". הבעיה היא שאותם פקידים שאינם מצליחים לבצע עבודת מטה סדורה ויסודית, דווקא מצליחים להגיש לציבור חשבון בסך של מיליארדי שקלים, כמו שמעיד המקרה של פרויקט החשמול שהתייקר פי שבעה בתוך פחות מעשור.

והנה עוד בעיה: כבר כאשר אישרה הממשלה את התקציב המוגדל ב-2010, ידעו כל הנוגעים בדבר כי עלות הפרויקט תהיה גבוהה הרבה יותר. על-פי מבקר המדינה, בפברואר של אותה שנה שלח הממונה על התקציבים במשרד האוצר מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובו התייחס לתוכנית נתיבי ישראל – שכללה את פרויקט החשמול – ובו טען כי "לא נערכו בדיקת כדאיות כלכלית ולא בחינת אומדני עלות".

במכתבו למנכ"ל משרד הממשלה גם ציין הממונה על התקציבים כי "אין בנמצא ניירות עבודה או נתונים המאפשרים לאמוד באופן סביר את עלויות הפרויקטים… ניסיון העבר מלמד שפרויקטים תחבורתיים בכלל ופרויקטים מסילתיים בפרט נוטים להתייקר באופן ניכר במהלך ביצועם".

אך למרות כל זאת, משרד התחבורה מצא לנכון להתגאות באישור פרויקט החשמול בוועדת השרים לענייני פנים – מהלך צפוי וביורוקרטי מעצם טבעו. "הרכבת החשמלית יוצאת לדרך", זעקה כותרת ההודעה שפרסם המשרד, וגם בעניין זה ראוי להצביע על חוסר דיוק: מבקר המדינה מזהיר מפני מצב שבו תושלם ההקמה של קווים חשמליים – למשל, הקו המהיר בין ירושלים ותל-אביב – אך בגלל עיכובים רבים בפרסום מכרז בינלאומי לרכש ציוד נייד, הרכבת לא תוכל להפעיל את הקווים החדשים במשך תקופה ארוכה.

וכל עיכוב בהפעלת הרכבות החשמליות גובה מחיר מהמשק, שיכול לחסוך מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהסבת הרכבות לשימוש בחשמל: פרויקט החשמול צפוי להביא להתייעלות משמעותית של הרכבת, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, צמצום מספר תאונות הדרכים והפחתה מסוימת של זיהום האוויר (זיהום ישיר, שנפלט מכלי תחבורה).

למעשה, במשרד התחבורה גם יודעים כמה כסף יכול הפרויקט לחסוך למשק: כבר ב-2004 העריכו שם כי החיסכון השנתי למשק עשוי להגיע לכ-300 מיליון שקלים בשנה (אך קיימים אומדנים לפיהם החיסכון השנתי צפוי להיות גבוה משמעותית בטווח הזמן הארוך).

לכן, כאשר שר התחבורה, ישראל כץ, מצהיר כי פרויקט החשמול "צפוי לשנות את פני התחבורה ויסייע לצמצם פערים חברתיים וכלכליים", אפשר פשוט להגיש לו חשבון בגין העיכובים והליקויים: סיכול חסכון בסך 300 מיליון שקלים מדי שנה, בתוספת של חריגה בסך 1.7 מיליארד שקלים לפחות מהתקציב שפרסם משרדו.

The post לאן נעלמו 1.7 מיליארד שקלים מתקציב חשמול הרכבת? appeared first on TheCar.

ועדת השרים לענייני פנים ושרותים אישרה היום (יום א') ברוב של חמישה כנגד אחד את תוואי הרכבת לאילת. התנגד לתוכנית השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ.

הצעת ההחלטה שהוגשה על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ואושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא להקמת מסילת ברזל כפולה בין באר שבע לאילת והפעלתה באמצעות קטרים חשמליים ותשתית לאספקת חשמל. אורכה הכולל של המסילה מת"א לאילת הוא 350 ק"מ, והדרך כוללת 63 גשרים וחמש מנהרות באורך כולל של 9.5 ק"מ (רוב הגשרים והמנהרות מתוכננים לקטע שבין חצבה לאילת).

בתוואי המסילה מתוכננות לפעול רכבות מסע ונוסעים, המהירות המרבית בו תהיה 250 קמ"ש ומשך הנסיעה לנוסעים אמור להיות כשעתיים. רכבת אקספרס, לכשתהיה כזו, מתוכננת לעצור בתחנת באר שבע בלבד, ורכבות מאסף מתוכננות לעצור בשמונה תחנות חדשות נוספות אשר יבנו בסמוך לישובים חצבה, מרכז ספיר, פראן, יהל, יוטבתה, תמנע  ושחורת.

5 שנים מיום אישור התוכנית

עלות הקמת המיזם כולו טרם פורסמה, אבל בינואר 2012 ציין משרד התחבורה שעלות התכנון הסטטוטורית מוערכת בכ-150 מיליון שקלים שיוקצו מתקציב תוכנית "נתיבי ישראל' (תוכנית לרישות הארץ בכבישים ממוחלפים ובמסילות).

באותה הזדמנות העריכו אנשי המשרד שהליכי התכנון הסטאטוטוריים יושלמו עד לסוף 2012, אבל אלה לא הושלמו, בין היתר בגלל הבחירות, דיוני ועדות והתנגדויות של גופים 'ירוקים' והמשרד להגנת הסביבה.

כדי לזרז את ההליכים מנסה משרד התחבורה לקדם את התוכנית באמצעות חלוקתה לארבעה קטעי תכנון עצמאים שרק שלושה מהם זקוקים לאישור סטטוטורי.

הקטע הראשון, מתל-אביב לבאר שבע, מבוסס על המסילה הקיימת. קטע שני, מבאר שבע לדימונה (כ-35 ק"מ), מחייב שדרוג והכפלה של המסילה הקיימת. קטע שלישי, מדימונה לחצבה (כ-65 ק"מ) מחייב שדרוג של מסילה קיימת, הכפלתה עד לצין והקמת מסילה כפולה וקטעי מנהור מצין ועד חצבה. קטע רביעי, מחצבה לאילת (כ-160 ק"מ) מחייב הקמת מסילה עד לכניסה הצפונית לאילת בסמוך לשדה התעופה הקיים, במקביל לכביש הערבה.

מסלול אישורים חפוז יוביל להרס

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מתנגד למהלך. לדבריו, "מסלול האישורים החפוז עלול להפוך למסלול מהיר להרס הטבע והתיירות בנגב בכלל ובאילת בפרט".

בסוף השבוע שעבר כינס השר פרץ את אנשי משרדו לישיבה מיוחדת עם 'החברה להגנת הטבע' ו'רשות הטבע והגנים', ובה דנו בהשלכות התוכנית.

בפגישה זו הציגו אנשי 'החברה להגנת הטבע' עבודה שהוכנה על-ידי מומחים חיצוניים עבורם ועבור 'מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים' של האוניברסיטה העברית, ובה מוצג מכלול בעיות תחבורתיות וסביבתיות.

השר טוען בין השאר שהתוואי שאושר היום הוא לקטע שבין אילת לבאר שבע, וטרם נבחנו משמעויות תחבורתיות בתוך נמל אילת, אשר אמור להיות מוקם מחדש מצפון לעיר, באמצעות חפירת תעלת מים עמוקה מן המפרץ צפונה.

"בניית נמל שכזה", טוען פרץ, "עלולה להחריב את שונית האלמוגים הייחודית במפרץ ולמחוק את העיר ממפת ערי התיירות בעולם. ניתן למצוא חלופות טובות יותר ולכן הדבר המינימלי שנדרש לפני שדוהרים קדימה הוא לבצע תסקיר שייבחן את השפעת הרכבת על העיר אילת ועל המפרץ".

החלופה הסביבתית

עוד טוען השר כי התוואי מתעלם מחלופה שהוכנה על ידי משרדו, שמציעה שהרכבת תנוע במנהרה מתחת לשמורות הטבע וכך תמנע הריסתן. בפברואר השנה דנה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום בשתי חלופות לקטע שבין דימונה לחצבה, ולבסוף קיבלה את התכנית של  'נתיבי ישראל ולא את זו של המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים (שכלל  מנהרות באורך 26 ק"מ) בטענה שחלופה זו יקרה משמעותית.

לדברי השר כוללת החלופה שנבחרה סוללות עפר מוגבהות אשר יבתרו אזורי מחייה של בעלי חיים ייחודיים לאזור, ותחריב שמורות ואתרי טבע בני מיליוני שנים כמו שמורת  'מכתשים – עין יהב' (שבה נחל צין), מדבר יהודה, מישור ימין והמכתש הגדול. לדברי השר בין בעלי החיים שייפגעו: פראים, ראמים, צבאים ומני זוחלים.

The post אושרה תוכנית הרכבת לאילת appeared first on TheCar.