נהריים הוא שמו העברי של אי שנוצר במפגש שבין נהר הירדן לנהר הירמוך, ובנקודה זאת, בשנת 1927, החל פנחס רוטנברג להקים את מפעל החשמל ההידרואלקטרי הראשון מסוגו בארץ ישראל, ואחד הראשונים בהיסטוריה של המזרח התיכון. רוטנברג רכש את השטח, כלומר שמבחינה עניינית הוא בבעלות ישראלית, וכך החלה, למעשה, הקמת חברת החשמל הישראלית על-ידי רוטנברג.
על הגדה המזרחית של הירדן, בסמוך לתחנת הכח (אשר החלה לייצר חשמל בשנת 1932), נבנה הישוב העברי תל אור שבו התגוררו רוב עובדי המפעל, כ-600 במספר (בהם יהודים וערבים), ובמהלך מלחמת העצמאות שימש המפעל כמקום מפגש בין עבדאללה מלך ירדן לבין נציגי מדינת ישראל. עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות פונו רוב הנשים והילדים מן הישוב תל אור, ובהמשך נכבש כל השטח בידי חיל המשלוח העירקי אשר הגיע – בגזרה אחרת, עד לפאתי ראש העין.

בשנת 1949 במסגרת הסכמי שביתת הנשק בין ירדן לישראל הוחזרו לנו 800 דונמים של שטח האי, לא כולל שטח מפעל החשמל, ואדמות אלה עובדו במהלך כ-70 שנים בידי חברי קיבוץ אשדות יעקב הסמוך. בשנת 1994, במסגרת הסכם השלום עם ירדן, הוחלט שהגבול הקובע בין המדינות יהיה הגבול המנדטורי. יחד עם זאת, מכיוון שהשטח של נהריים שייך, מבחינה קניינית, לישראל, הסכימו הצדדים על "משטר מיוחד" לפיו ישראל תכיר בריבונות ירדנית ואילו הירדנים יכירו בקניין הישראלי ויאפשרו לחקלאים להוסיף ולעבד את הקרקע. הסדר מיוחד זה נקבע לתקופה של 25 שנים באופן שאמור היה להתחדש אוטומטית לתקופות נוספות של 25 שנים – אלא אם אחד הצדדים יתנגד לכך, ובהתראה של שנה מראש. חוסר המעש של ממשלת ישראל בנושא זה גרם לכך שהירדנים ביטלו את ההסדר, ובתחילת נובמבר הועבר השטח הזה, כאמור, לידיהם.

למרבה הצער, מעתה אין עוד אפשרות מעשית לבקר בשטח נהריים, אבל זאת לא סיבה שלא לעלות על כביש 90 ולהגיע איתו לקטע שבין צומת כוכב הירדן לבין קיבוץ גשר. כאן, בסמוך לגשרון שמעל אפיק נחל תבור, נמצאת פניה מזרחה אל דרך עפר עבירה לכל סוגי הרכב. דרך זאת מוליכה בצמוד לסבך של צמחי מטפס ועצי שיזף דוקרניים בצמוד לערוץ נחל תבור וחולפת על-פני 'תל מנחה' – שבו נתגלו שרידי ישוב מתקופת האבן. בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו במקום נמצאו בין השאר צלמיות טין – כלומר פסלי חמר קטנים, וחלקם מוצגים כיום במוזיאון שבקיבוץ שער הגולן הסמוך, אשר מוקדש לתרבות הירמוכית.

אנחנו ממשיכים לאורך השביל, וכעבור כמה מאות מטרים נוספים ייפתחו בפנינו, בבת אחת, מראות הנוף המרהיבים של נחל תבור וסביבתו. אפיק נחל תבור מתחיל כ-31 קילומטרים מערבה מכאן, במדרונות המזרחיים של הרי נצרת, וגם בימים אלה הוא זורם בנחת מתחת בדרכו אל אפיק הירדן. מימין לשביל נישאים שרידי גשר רכבת העמק אשר הוקם החל בשנת 1904 על ידי העות'מנים, וכמו כל הגשרים מאותה תקופה באזור הזה הוא בנוי מאבן בזלת שחורה שנחצבה במקום.

למרבה הצער, במהלך מלחמת העולם הראשונה או בסמוך לאחריה הפיץ טיפש כלשהו אגדה לפיה טרחו הטורקים, בעת נסיגתם מפני הצבא הבריטי, להטמין אוצרות שאותם לא יכלו לשאת איתם. אותה אגדה סיפרה שכדי למצוא בקלות את המטמונים הם הוטמנו בצמוד ליסודות של גשרי הרכבת. טיפשים אחרים, שהאמינו לאגדה, טרחו לחפור תחת הגשרים ולחפש לשווא את אותם אוצרות מדומיינים. החפירות לא העלו שלל אבל גרמו נזקים לא פשוטים לגשרים שונים ברחבי הארץ.

השביל ממשיך לכיוון בריכות הדגים של קיבוץ מנחמיה הסמוך, ומיד כאשר פונים איתו שמאלה ומגיעים אל הבריכה הראשונה אפשר להבחין במדרגות אבן שעולות אל גשר הרכבת, אשר שופץ ושוקם לאחרונה. כעת כבר מדובר באתר מסודר, יפה ונגיש לקהל. אפשר לראות את המסילה ולקרוא בשילוט שהוצב במקום אודות ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל.

מכאן אפשר גם להלך על קטע המסילה הישנה שבין צמח לבין בית שאן, ובתוך כדי כך לתצפת בתצפית מרהיבה לכיוון מזרח, אל השטחים החקלאיים שנמתחים עד לגבול. חובבי הליכה יכולים להמשיך על גבי מדרגות שיורדות אל ערוץ הנחל מבעד לצמחייה סבוכה, ולהגיע על שביל עפר עד אל מתחת לגשר ולתוך אפיק הנחל שבו מפכים מים נקיים.

אפשר גם לטייל על השבילים שבין הבריכות, שחלקן מלאות וחלקן ריקות, כדי ליהנות מן המראה של אלפי הציפורים הנודדות שמוצאות לעצמן מקומות מנוחה על המים וסביב הבריכות. כמה מן הבריכות נושקות ממש לקו הגבול, וכאשר מטיילים בסמוך להן חשוב להקפיד שלא לעלות על שביל הטשטוש ועל "כביש המערכת" שצמודים לגבול. מידי פעם נשמעים ברקע הדי יריות, אבל אין סיבה להיבהל: אלה יריות סרק של חקלאים שנועדו להבריח עופות מים שזוללות דגים מתוך הבריכות.

בכל שנה חולפות בשמי הארץ כ-500 מיליון ציפורים בדרכן דרומה, לאפריקה, בחודשי הסתיו, וצפונה, לאירופה, בחודשי האביב. כדאי מאד להצטייד מבעוד מועד במשקפות טובות כדי לאתר כאן עופות דורסים מרשימים כמו עייט החורש, חיוואי, עקב מזרחי ועוד, וגם את הציפורים היפות והנדירות יותר במקומותינו כמו זרעית קטנה, דוחל מזרחי ותורית זנזבנית. יש גם שפע של חסידות שחורות, שרקרקים גמדיים והרבה מאד עגורים אשר חולפים ממעל בדרכם אל אגמון החולה.

The post טיול לסופ"ש: אל בריכות הדגים וגשר הרכבת של נחל תבור appeared first on TheCar.

משפחת סורסוק, משפחה יוונית אורתודוכסית עשירה מביירות, לבנון, רכשה בשנות ה-70 של המאה ה-19 כ-800 אלף דונם אדמות מן הממשל העותמני בחלקה הדרומי של האימפריה, היא ארץ ישראל.

בתחילת המאה ה-20 מכרה המשפחה שטחים רבים, ברווח נאה, לארגונים ציוניים, ובמקביל גם נתנה לשליטים הטורקים את הסכמתה להעברת מסילת ברזל דרך אדמותיה, כדי להעלות את ערכן. כך החל הניסיון הראשון לסלילת מסילת ברזל בצפון ארץ ישראל, לאחר הקמת הקו הראשון מיפו לירושלים.

מעניין לציין שראשוני ההוגים של סלילת מסילות ברזל בארץ ישראל בתקופה העותמנית היו דווקא בריטים, חלקם אפילו ממניעים ציוניים, והם אלה שביצעו את התכנון הראשוני ואף החלו במלאכת הבניה (עד שנתקעו בהיעדר מימון).

בשנת 1900 הורה הסולטן הטורקי, חובב רכבות בעצמו, על בניית מסילת ברזל מדמשק אל העיר מדינה, כיום בסעודיה, וזאת ממניעים דתיים-לאומניים ולטובת עולי הרגל למכה.

מלאכת הבניה הופקדה בידי הגרמנים, בעלי בריתו של הסולטן, אשר השתמשו בתוכניות הקודמות ובנו את המסילה בזמן שיא של כ-8 שנים (לעומת כמעט 40 שנים שארך הפרויקט כולו מראשיתו ועד להשלמתו).

הצרפתים, אשר השלימו הרבה קודם לכן מסילה מביירות לדמשק ולדרעא שבחבל החורן, מנעו בפועל את העברת חומרי הגלם שנדרשו להקמת המסילה המתחרה. בדיעבד, וכמו במקרים אחרים בהיסטוריה, אילץ האמברגו הצרפתי את הגרמנים לבנות חלופה משלהם, ובסיכומו של דבר זו הסיבה להקמת "רכבת העמק" – שהיא שלוחה של המסילה החיג'אזית מנמל חיפה אל צומת צמח של ימינו.

במקור נבנו שמונה תחנת לאורך המסילה אולם הביקוש לאמצעי ההובלה החדיש עודד את בנייתן של 15 תחנות נוספות. חלק מבין 23 התחנות שוחזר בשנים האחרונות, בעיקר לצרכי תיירות, ואחרות עדיין עומדות זנוחות עד היום. אגב, אחת התחנות היפות, שנשתמרה במצב טוב, נמצאת בין חומות כלא שאטה והאפשרות היחידה לבקר בה היא להגיע למקום כאסירים…

תחנה אחרת שוחזרה בגשר הישנה (ליד קיבוץ גשר שבצפון עמק הירדן), זהו מקום מומלץ מאד לביקור, ושרידי מבנים נוספים נמצאים לאורך נתיב המסילה.

בבוא היום אולי תוליך מסילה חדשה מנמל חיפה דרך ירדן אל תוככי עיראק, אבל את החלומות האלה נותיר בינתיים לטיול אחר.

בינתיים הולכת ונבנית מסילת ברזל מודרנית מחיפה אל בית שאן לאורך רוב תוואי רכבת העמק, וזו נושקת לכביש 71.

הרכבת שהשמידה את היערות

הרכבת החיג'אזית הונעה באמצעות קטרי קיטור וחומר הבעירה שלהם היה פחם מוצק שהובל בהובלה ימית אל נמל חיפה. לאורך תוואי המסילה נחפרו בארות רבות מהן נשאבו המים הדרושים לקטרים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה בנו הטורקים שלוחה נוספת של המסילה כדי להוביל גייסות וציוד לדרום הארץ, אולם הסגר הימי שהטילו הבריטים על מזרח אגן הים התיכון מנע מהם שינוע של פחם. כך החל מבצע השמדה שיטתי של מאות אלפי דונמים של יערות אלונים בצפון ובמרכז הארץ – אשר שימשו כחומר בעירה להנעת הקטרים.

חלקים יפים ומעניינים של תוואי רכבת העמק נמצאים בעמק חרוד ובעמק בית שאן, ובהם גם נתיב של גשרים מדהימים שנמתחו מעל לערוצי הנחלים. את הגשרים, כמו גם את המסילה עצמה, בנו בשעתו אלפי חיילים טורקים שחלקם מצא את מותו במהלך בניית המסילה.

הטיול שלנו סוקר מספר גשרים לאורך המסלול, ולא כולם גשרי רכבת:

גשר הקנטרה – פירושו גשר הקשתות. עתיק ומרשים. בראשו אמת מים שהובילה מים מנחל עמל הקדום ועד למרגלות רמת יששכר, היום אפשר לטייל על אמת המים החרבה, וניתן לרדת משם אל מפל נחל חרוד, אשר זורם בין הקשתות.
בנקודה זו נוצרה פינת ישיבה קסומה עם אגם פיצפון בצל אקליפטוסים חסונים (המים לא מתאימים לרחצה).

כך מגיעים: מכביש 669 יש כניסה לנחל עמל הקדום, דרך עפר לאורך הנחל עם גשרים יפים, נקודות תצפית ומקומות נוחים לדייגים חובבים. דרך העפר מובילה עד לגשר הקנטרה. ממשיכים מזרחה עם השביל עד לחיבור לכביש 7078 שהוא כביש הכניסה לבית שאן, שם נמצא הגשר הרומי העתיק.

הגשר הרומי המערבי – מסלול סלול באורך כשלושה קילומטרים שמתאים לאופניים ולטיולים רגליים (מתאים גם לנכים בכיסאות גלגלים) נקרא מסלול 'בין הגשרים'.
הוא מתחיל בגשר הרומי העתיק שמעל נחל חרוד, ומשם גולש מזרחה.
לצידי השביל שדות חיטה מימין לערוץ הנחל, עצי אקליפטוס ענקיים, ושרידים של טחנת קמח. מכאן ממשיך השביל לצד הנחל אל שרידיו של גשר רומי גדול ועתיק אשר שימש לכניסה לבית שאן העתיקה בתקופה הרומית. חובבי הליכה יכולים להמשיך מכאן מזרחה עד לגשר קניון הבזלת, מפלי נחל חרוד ואל הגשר התלוי החדש.

כך מגיעים: מגשר הקנטרה נמתחת דרך עפר שמובילה מזרחה על גדות נחל חרוד (את הנחל עצמו חוצים על 'גשר אירי'), וזו מתחברת אל כיכר גדולה על כביש 7078. בצד המערבי של הכביש נמצאת חניה ל'פארק בין הגשרים'. משם חוזרים אל כביש 71, ופונים צפונה אל כביש 90 בצומת בית שאן.

גשר הרכבת על נחל יששכר: אחד הגשרים היפים של רכבת העמק נמצא מעל נחל יששכר, הנחל הזורם כל השנה אוסף את מימיו מרמות יששכר. הגשר עשוי מאבני בזלת משולבת באבנים לבנות, עם קשתות מרשימות, המראה היפה של הגשר, מצידו המערבי.

כך מגיעים: נוסעים צפונה על כביש 90, משמאל שלט 'חוות דושן', כביש קטן מוליך למבני החווה, חולפים על פניהם וממשיכים לכיוון המחצבה עד למחסום בקר על הכביש, עוברים אותו ומשמאל דרך עפר קטנה, מחנים את הרכב וצעידה קלה לאפיק הנחל תביא אתכם למראה הגשר היפה.

הגשר על נחל תבור: גשר מרשים ביופיו נח על ערוץ נחל תבור. תוואי המסילה עובר את כביש 90 מזרחה בין ירדנה לנווה אור, וממשיך צפונה. בין עצי שיטה מלבינה מסתתר גשר מרשים שממנו נשקפים מראות יפים של העמק. תוואי המסילה נראה מכאן היטב.
בשונה מגשרים אחרים נבנה גשר זה מאבן לבנה, ולרוע המזל נקשרה בגשר אגדה לפיה נקבר אוצר ביסודותיו. מחפשי מטמונים, אשר ככל הירוע לא מצאו דבר, חפרו ביסודיות עד ליסודות הגשר תוך שגרמו לו נזק רב.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 90 וחוצים את נחל תבור. מיד לאחר הנחל ממוקמת פניה ימינה אל דרך עפר מעט משובשת, אשר מובילה עד לגשר, לצד בריכות הדגים.

הגשר מעל הירדן: אתר גשר הישנה הוא אחד מאתרי התיירות היפים לאורך תוואי הרכבת, ובו מוצגים מספר קרונות רכבת והסברים אודות המקום, התקופה והרכבת. באתר נמצא גם שחזור של תחנת הכח של רוטנברג בארם נהריים, ושל תחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם, 246 מטרים מתחת לגובה פני הים.

מנגד, על נהר הירדן, ניצביחם שרידיהם של שלושה גשרים: גשר רומי עתיק, גשר טורקי שנקרא ג'אסר א מג'מע, וגשר נוסף אשר נבנה בידי הבריטים.

ערב הכרזת העצמאות, כאשר צבאות ערב עמדו לפלוש אל המדינה הצעירה כדי לכלותה, פוצצו שלושת הגשרים וכך גם הופסקה פעילות רכבת העמק.

אנשי אתר גשר הישנה מאפשרים סיור במקום גם אל מעבר לגדר המערכת ועד הירדן, שם אפשר לראות את תחנת האוטובוס הישנה במעבר הגבול. במקום ניצב גם חאן עתיק מן התקופה הממלוכית, אשר נחשף לא מכבר.

בירידה במדרגות לעבר מי הירדן מגיעים אל אתר שמוקדש לזכרה של אסתר ארדיטי, חובשת צעירה, חיילת בודדת, אשר קיבלה את עיטור המופת על כך שחילצה טייס ונווט ממטוס מוסקיטו בוער בבסיס חיל האוויר בחצור. באתר זה ישנה תצפית מרהיבה על הירדן, ממנה קל לראות את שלושת הגשרים.

כך מגיעים: על כביש 90, ליד כביש הגישה לישוב גשר מוליכה דרך משובשת לכיוון צפון מזרח, עד לאתר גשר הישנה.

סכרים וגשרים מעל הירדן והירמוך: אי אפשר לטייל בין גשרים בלי להגיע (ולהריע) לגשרים הענקיים שמעל הירמוך: זו מערכת סכרים ותעלות ענק אשר הובילו את מי הירדן והירמוך אל אגם מלאכותי, משם הוזרמו אל הטורבינות של תחנת הכח במפעל החשמל של פנחס רוטנברג, הידוע בכינוי "הזקן מנהריים".

לצורך העברת חומרי הגלם שנדרשו בעת הקמת התחנה הוקמה שלוחה מיוחדת של המסילה החיג'אזית, עם תחנה ששירתה את עובדי תחנת הכח.

מכאן, רק באמצעות חברי אשדות יעקב (היחידים שמחזיקים באישורים המתאימים) אפשר לעבור אל 'אי השלום' שנמצא על אי בערוץ הירדן, בתחום מדינת ירדן.

במקום פורח גן מטופח שנקרא 'גבעת הפרחים שנקטפו' לזכר שבע בנות מבית שמש אשר נרצחו כאן על ידי חייל ירדני.

כך מגיעים: חוזרים אל כביש 90 וממשיכים צפונה עד לשילוט 'אתר נהריים' ממזרח לכביש.

מקום לאכול: בכניסה לאשדות יעקב פועלת מסעדה מצויינת שנקראת צל תמר. לאחרונה התחילו להגיש במקום ארוחת בוקר מעולה. צל תמר מוכרת באיזור כבר שנים כמסעדת בשר וקינוחים מלאי השראה. צל תמר 04-6756688.

כל יום חמישי: בכל יום חמישי של חודש אוגוסט מתקיים בבית שאן יריד "סקיטומרקט" במתחם היפה והעתיק של הסראייה, מבנה אבן בזלת ענק.
למקום נקבצים אמנים מקומיים, מבשלות בנות כל העדות, ואף יקב מקומי אשר זכה בפרסים רבים.

חם מאד בבית שאן במהלך היום, לכן היריד מתקיים החל משעה 19:00 ועד 23:00. האווירה נעימה, ישנן פינות משחק לילדים, ואפשר ללכת לאיבוד בין המאכלים והמטעמים של כל העדות.

פרטים נוספים, וסיוע בארגון סיור, אצל אביטל 050-6866444, אשר גם מפעילה צימר בבית שאן.

The post טיול לשבת: הגשרים של מחוז מזרח appeared first on TheCar.