בעוד כעשרה ימים, ועוד לפני שתסתיים פגרת הפסח, תתכנס ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון בעניין הצעת חוק ממשלתית, שנועדה ליישם רפורמה מקיפה בשוק הרכב ("הצעת חוק רישוי שירותים לרכב"). בדיון שיערך ב-27 באפריל יוצג נוסח מתוקן של כמה מסעיפי הצעת החוק, שכוללת קרוב ל-200 סעיפים והליך אישורה נמשך כבר חודשים ארוכים (וצפוי להימשך עוד תקופה ארוכה).

אחד הסעיפים המתוקנים נוגע לטענה שהעלה משרד התחבורה בעבר, ולפיה יבואני רכב ותיקים מסכלים כל ניסיון להתחרות בהם. על-פי הנוסח החדש של הסעיף, "יבואן רכב מסחרי לא יתערב ולא יסכל בכל דרך שהיא יבוא רכב בידי יבואן רכב מסחרי אחר, או לא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן רכב מסחרי בידי אדם אחר". בנוסחו בהצעת החוק המקורית, כלל הסעיף רק שורה אחת, שקבעה כי "יבואן רכב לא יתערב בכל דרך שהיא בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר".

יש לזכור שבמשרד התחבורה מאשימים מזה כמה שנים את היבואנים הוותיקים בסיכול כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב. ב-2011 פנה מנכ"ל המשרד באותה עת, דן הראל, לממונה על ההגבלים העסקיים בבקשה לבדוק "חשדות כי גורמים שונים הקשורים ליבואני הרכב בישראל פועלים למניעת פתיחת ענף הרכב ליזמים חדשים, ובולמים את כניסתם של 'יבואנים מקבילים' לענף". במשרד מיהרו אז להאשים את היבואנים הוותיקים בכישלון רפורמת "יבוא מקביל" – רפורמה שנועדה לאפשר יבוא של אותו מותג באמצעות יבואנים המתחרים ביניהם.

ב-2013 אף נרשמה הסלמה משמעותית במאבקו של המשרד ביבואנים, כאשר שר התחבורה, ישראל כץ, האשים את יצרנית הענק פורד בכך שמנעה לכאורה מיבואנית חדשה מלהתחרות ביבואנית הוותיקה, חברת דלק רכב. השר אף זימן ללשכתו שלושה נציגים של שגרירות ארה"ב, בכדי לנזוף בהם על התנהלות יצרנית הענק. אלא שלמרות הרטוריקה הלוחמנית, עד כה לא ננקט אף הליך – משפטי או אחר – נגד יבואני הרכב.

תיקונים נוספים להצעת החוק כוללים שינויים מסוימים בדרישות שיעמיד המשרד למי שיעסוק ב"תיווך" – סוחרים שעוסקים בעיקר ביבוא אישי עבור לקוחות. שינויים הוכנסו גם בסעיפים שעוסקים בהקמת מועצה מייעצת לשר התחבורה, שתפקידה יהיה ייעוץ בכל הנוגע למתן, שלילה או התליה של רישיונות יבוא. הרכב המועצה יקבע על-ידי השר עצמו, ולכן יתכן שתייצג בעיקר את עמדותיו.

The post "יבואן לא יסכל בכל דרך שהיא יבוא בידי יבואן אחר" appeared first on TheCar.

בדיון שערכה לאחרונה ועדת הכלכלה של הכנסת דרש משרד התחבורה לקבוע תנאי חדש לרישיון יבוא ליבואני הרכב הישירים, אשר מייצגים באופן בלעדי יצרני רכב מחו"ל. הדרישה היא שיבואן ישיר יגיש למשרד התחבורה התחייבות של יצרן הרכב שלא למנוע מיבואנים אחרים, שאינם קשורים איתו בחוזה, מלייבא כלי רכב מתוצרתו לישראל.

שר התחבורה, ישראל כץ, הציע להוסיף הערה לפיה יבואן שלא יגיש התחייבות שכזו – "יראו בכך פגיעה בתחרות". סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, שכנראה חשב שחברי הוועדה לא התייחסו בכבוד הראוי להצעת השר, מיהר לחזור על הדברים – "במידה ולא, הנושא ייראה כפגיעה בתחרות".

יתכן שהתנאי החדש שמנסה לקדם משרד התחבורה – יחד עם הצהרת השר בעניין פגיעה בתחרות – נשמעים הגיוניים. דיבורים על תחרות בעידן של "צדק חברתי" הם כרטיס כניסה ללבו של הציבור. לכן ראוי להזדרז ולהביא את התייחסותו של היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה.

הצעה בעייתית

"יצרן אינו גורם מורשה של משרד התחבורה, ואיננו גורם שהדין הישראלי חל עליו", הסביר עו"ד איתי עצמון לחברי הוועדה. "אתה לא יכול להטיל על בעל רישיון שמקבל רישיון ממשרד התחבורה, קרי היבואן הישיר, לשאת באחריות על מעשי היצרן בחו"ל – שאין לו שום שליטה עליהם. אני ממליץ לוועדה לשקול היטב אם לקבל את ההצעה הזאת. אני חושב שהיא הצעה מאוד בעייתית".

ועדת הכלכלה נשמעה לאזהרותיו של עו"ד עצמון ודחתה את הדרישה, שנכללת בהצעת חוק ממשלתית אשר נועדה ליישם רפורמה מקיפה בשוק הרכב המקומי. אגב, בתחילה הוצע (על-ידי ח"כ גילה גמליאל) לחייב את יצרני הרכב להתקשר בחוזים עם שני יבואנים לפחות. לדבריה, "בעידון, אמרתי שאני אוביל לכך שנדאג בהסכמים, בסעיף המדובר, לא רק שימחקו את ההיבט של הבלעדיות, אלא גם שנדע לחייב (את היצרנים) שיבינו שאסורה הבלעדיות במובן הגדול".

אכן, מילים כדרבנות, אבל לא בטוח שיצרניות רכב כמו טויוטה, פורד או יונדאי ייבהלו מאיומיה של ח"כ גמליאל. מלבד עניין פעוט כמו היעדר תחולה של החוק הישראלי על יצרניות הרכב העולמיות, יש עוד בעיה ממנה מתעלמים בכירי משרד התחבורה, חברי ועדת הכלכלה ורבים מהמומחים שמגיעים אל הוועדה ומביעים את דעותיהם: מה תהיה התרומה של תנאי כזה לתחרות בשוק הרכב הישראלי?

שישאירו את המכוניות בקוריאה

לפי שר התחבורה, התשובה ברורה. "המגמה שצריכה להיות בתחרות היא שאם הוא (היצרן) נותן רק דרך (יבואן) ישיר ולא דרך ישיר ועקיף הוא פוגע בתחרותיות", הסביר השר לחברי ועדת הכלכלה. "זה הדבר שצריך לנבוע מהדבר הזה… הוא יכול גם לקחת את הרכבים ולהשאיר אותם בקוריאה. אנחנו מדינה שרוצה תחרות".

האם התחרות בשוק הרכב הישראלי תגבר כתוצאה מכך שיצרנית רכב כמו יונדאי תפסיק למכור אצלנו כלי רכב? ממש לא בטוח. ובכל מקרה, בנוגע לתחרות יש גורם אחד שהוא הסמכות המקצועית (והחוקית) הבכירה בישראל, והוא לא תלוי בגחמות פוליטיות, לכן ראוי לשים לב לדבריו.

על-פי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופסור דיוויד גילה, שישב לא רחוק משר התחבורה בדיון שערכה ועדת הכלכלה, "בשוק הזה יש מספר לא קטן של שחקנים… מצאנו איזה שהוא כשל מבחינת (הכוח) של היבואנים מול השוק הפרטי… (מצאנו) הפרשים משמעותיים בין המרווח שעושים על ליסינג לבין המרווחים שעושים על הפרטיים".

הכשל עליו מצביע פרופסור גילה מוכר לכל מי שרכש מכונית בעשור האחרון (ובעצם מתחילת שנות ה-2000). ברשות ההגבלים העסקיים אף הציעו דרכים לפתור את הכשל הזה, למשל על-ידי פיקוח מחירים נקודתי וזמני. לא מדובר בפיקוח של ממש, אלא בהגבלת מרווחי היבואנים בקטגוריה אחת או שתיים (מכוניות משפחתיות-קטנות וסופר-מיני). הגבלה שכזו צפויה להקטין את ההנחות שמקבלות חברות הליסינג, וכתוצאה מכך אמור להיחלש כוחן הכלכלי (שלפי הרשות, פוגע בלקוחות הפרטיים).

אלא שבמקום לפתור את אותו כשל נקודתי, מהלך אותו אפשר לקדם בנפרד, וללא קשר לרפורמות בשוק הרכב, מקדישים שר התחבורה אנשי משרדו את כל מרצם לקידום הצעת החוק הממשלתית. למה הם עושים את זה? כנראה בגלל שמהלך כמו פיקוח מחירים או הטלת מגבלה כלכלית אחרת דורשים שיתוף פעולה, למשל עם משרד האוצר ורשות המסים. וכידוע, כאשר משתפים פעולה, אי אפשר לזקוף את כל הקרדיט הציבורי לזכות השר.

ויש עוד סיבה: כוח. לדברי היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד עצמון, "בהצעת החוק הזאת ניתן למשרד התחבורה סט כלים מאוד מרשים. אני מוכרח לומר שהוא יחסית יוצא דופן למה שמקובל בחקיקה". וסט הכלים המרשים הזה יהיה בידיו של איש אחד – שר התחבורה, ישראל כץ.

האם צבירת כל הכוח הזה חשובה יותר ממציאת פתרון להיעדר תחרות האמיתית בשוק הרכב?

The post הזנב מכשכש בכלב appeared first on TheCar.