חברת מהינדרה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בתת היבשת ההודית, חנכה בסוף השבוע מרכז ייצור חדש לכלי רכב חשמליים, שהקמתו נתמכה בידי הממשלה המקומית בקרנטקה שבחבל בנגלור (Bengaluru, Karnataka) נוסף לתמיכה שהעניקה הממשלה המקומית למהינדרה עצמה, ממשלת הודות מעניקה סובסידיות לרוכשי רכב חשמלי, ובכל מוזילה את מחירו לצרכן.

מרכז הייצור והפיתוח החדש ייצר פלטפורמה חשמלית, ואת כלל הרכיבים של מערכת ההנעה ואגירת החשמל, ועל בסיס אלה ייבנו כלי רכב חשמליים שונים של החברה במפעלים השונים שלה. אחד הדגמים האלה, שנחשף כבר בחודש ספטמבר אולם ייצורו מתחיל כעת, הוא "ריקשה" חשמלית אשר לדברי אנשי מהינדרה מציעה רמה גבוהה במיוחד של נוחות נסיעה לנוסעים, ולו בזכות העובדה שאת מנוע הבנזין הקטן והרועש מחליף מנוע חשמלי חזק (יחסית לגודלו) ושקט.

לדבריהם, הפלטפורמה החשמלית החדשה אפשרה להם להשיג מרחב פנימי גדול יותר לנוסעים, רמת שיכוך מהמורות משופרת אשר מצמצמת את תלאות הנסיעה בריקשה הזאת, ואת טווח הנסיעה הארוך ביותר לכלי רכב מסוג זה (אם כי בעניין זה הכוונה לא ברורה, שכן הם טוענים שהם היחידים שמייצרים ריקשות חשמליות לפלח השוק הזה…).

אפשר לגחך ככל שרוצים כאשר מדברים על "ריקשה חשמלית", אבל האמת היא שעל אף המראה השברירי, שלא לומר "מאולתר" – מדובר במוצר די מתוחכם שגופו בנוי מחומרים פולימריים מתקדמים במטרה לחסוך במשקל. בנוסף, המערכת המכאנית נתמכת על-ידי מערך מושלם של קישוריות – גם ברמת התפעול המכאני של הכלי וגם ברמת השימוש בו. באמצעות אפליקציה אינטרנטית מבוצע מעקב קבוע אחר ביצועי הכלי והסוללה שלו, מה שמאפשר לבעלי הריקשה לצמצם את סכנת הגניבות מחד ולדעת בכל רגע מה המצב התחזוקתי של הכלי, ומה טווח הנסיעה שנותר עד לטעינה הבאה.
מהצד השני, צד הלקוח, מציעה האפליקציה התממשקות לאפליקציות שירותיי הניידות השונים כדי לאפשר לנוסעים לשכור את שירותי הנהג או הבעלים שלה.

שימוש במכלולי הפלטפורמה החשמלית, למשל בסוללת ליתיום-יון, מאפשר לדברי היצרנית לריקשה הזאת, אשר מיוצרת ומוצעת בשלושה דגמים שונים, טווח נסיעה של 170 ק"מ בין הטענות. חשוב לזכור שריקשות הינן אחד מכלי התחבורה הציבורית הנפוצים ביותר בעריה של הודו, כלומר שפוטנציאל השוק של הריקשה החשמלית גדול מאד, אבל מה שמעניין במיוחד בהקשר הזה הוא הטענה של אנשי מהינדרה לפיה בחישוב כולל של סך עלויות הרכישה והבעלות (ובהינתן הסובסידית שמעניקה המדינה) – בעלים של ריקשה שמשתמש בה ככלי רכב להסעת נוסעים צפוי להגדיל את הכנסתו הנקיה בשיעור שבין 20% ל-25% אם ימכור את הריקשה המסורתית שלו ויעבור לחשמלית.

מהינדרה הקימה חטיבה ייעודית לייצור כלי רכב חשמליים שנקראת 'מהינדרה אלקטריק', היא תשווק כלי רכב חשמליים שונים תחת המותג ME +, והיא תייצר אותם בקצב של כ-25,000 יחידות בשנה.
יצרניות הרכב המקומיות והזרות בהודו, שנתמכות לעניין זה בידי הממשלה, מעוניינות לקדם במהירות את המעבר לכלי רכב חשמליים, גם כדי לצמצם את בעיית האנרגיה ההולכת ומחריפה בהודו ולעודד ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, גם כדי לצמצם את בעיית זיהום האוויר, ובעיקר כדי לצמצם את הפערים הטכנולוגיים אל יצרניות הרכב הוותיקות והמבוססות.

מהינדרה, למשל, בנתה במפעל החדש אמצעי ייצור למארזי סוללות, מנועים חשמליים ומערכות בקרה וניהול של מערכות הנעה. מנהלי מהינדרה רואים בעצמם מוביל שוק, מבחינה טכנולוגית, והם מצהירים שהריקשה החשמלית שלהם היא חלק מ"חזון הניידות העתידי של ייצור כלי רכב נקיים, מחוברים ונוחים". כחלק מחזון זה הושקעו בכלי הצנוע הזה אמצעי טלמטיקס מתקדמים שכוללים ניטור מרחוק של טווח הנסיעה שנותר, מצב טעינת הסוללה ועוד.

The post בהודו אפילו הריקשה חשמלית, ומקושרת appeared first on TheCar.

על אף שלא מדובר ברכב מפנק בשום דרך שהיא, אותו כלי רכב תלת גלגלי מתגלה כיעיל במיוחד ברחובות הכרך הצפופים בתת היבשת ויכול (וכותב שורות אלו אומר זאת מניסיון) לשמש גם לנסיעות בין עירוניות ארוכות.

מעבר לספרטניות, יש לציין בנוסף שלא מדובר ברכב בטיחותי במיוחד וחוץ מבלמים מיושנים ללא תגבור וחלל נוסעים ללא דלתות או חגורות בטיחות, גם היציבות של הריקשות גבולית ובפניות מהירות יש להן נטיה להרים גלגל אחורי באוויר. בעוד שבעבור נהגי הריקשה תרחיש שכזה הוא חוויה מפחידה שיכולה להוביל כהרף עין להתהפכות על הצד, בעבור ג'אגאטיש מ. בן ה-27 מצ'נאי זה בדיוק הרגע בו מתחיל הכיף.

נהג הריקשה הנמרץ מביא את אמנות השליטה בכלי התחבורה הבסיסי לרמה חדשה לגמרי ולפני מספר שנים זכה להיכנס לספר השיאים של גינס לאחר שהצליח לחצות עם הריקשה שלו מרחק של 2.2 קילומטרים על שני גלגלים.
ג'אגאטיש מספר שכבר כשהיה ילד הוא החל להתעסק בפעלולים על גלגלים וכיום, לא פעם אחרי יום שלם של עבודה שגרתית כנהג ריקשה, הוא מתאמן במשך כל הלילה על פעלולים שונים עם הכלי התלת גלגל שלו.

כדי להרים גלגל ולצלוח מרחק גדול על שני גלגלים, ג'אגאטיש מאיץ את הריקשה שלו למהירות המרבית שלה (קרוב ל-80 קמ"ש) ואז, בעזרת תמרון חד של הכידון, הוא גורם לריקשה לאבד יציבות, לנטות על צידה ולהרים גלגל באוויר. נהג הריקשה המיומן מסביר שהדבר המסובך באמת הוא לשמור על הכלי נוסע על שני גלגלים ולצורך כך חייבים לעשות כל הזמן הרבה תיקוני כיוון קלים בעזרת הכידון ולפתח רגש מיוחד לידית המצערת והקלאץ'.

לקראת מהדורת 2016 של ספר השיאים של גינס ולאור העובדה כי במשך 4 שנים אף נהג ריקשה (או טוק טוק) לא סיכן את שיאו של ג'אגאטיש מ., העורכים של הספר החליטו להבליט את שיאו הייחודי של נהג המונית ההודי ויצאו לרחובות צ'נאי בהם הוא עובד לפרנסתו לצורך סדרת צילומים של הריקשה על שני גלגלים בסביבתה הטבעית.

בתחילה המשטרה המקומית לא התלהבה מהשימוש המאוד לא שגרתי בכלי הרכב הקטן, אך לאחר שהתברר להם כי מדובר בצילומים למהדורה שתתפרסם בכל העולם של ספר השיאים של גינס השוטרים שמחו ועזרו בהכוונת התנועה סביב ובשמירה על הסדר בקרב קהל הסקרנים שהתקבץ במקום.

The post שיא גינס: נהג הריקשה שמוכיח שאפשר להסתפק בשני גלגלים appeared first on TheCar.

כדי להבין עד כמה רחוקה ההצלחה של הנאנו בפועל אל מול התוכנית, ניתן לציין כי למפעל שהוקם במיוחד עבורה יש קיבולת ייצור שנתית של 250 אלף יחידות ואילו בפועל מההשקה ב-2009 ועד סוף 2014 נמכרו בסף הכל כ-263 אלף מכוניות.
יתר על כן, בשנה האחרונה רשמה הנאנו שפל חדש עם בסך הכל כ-16,500 יחידות של הדגם שעלו על כבישי תת היבשת, על 1.23 מיליארד תושביה.
לשם השוואה, בישראל, בה מתגוררים בסך הכל כ-7.8 מיליון תושבים, נמכרו בתקופה המקבילה לא פחות מ-13,500 קורולות.

הסיבות לכישלון של הנאנו רבות ויש הטוענים שהמיצוב של הרכב כאופציה הזולה ביותר לתחבורה על ארבעה גלגלים לא עשה טוב לדגם וגרם לו ליפול בין הכיסאות, כשמצד אחד בעלי ריקשות ואופנועים לא ראו סיבה לעשות מאמץ כלכלי גדול מאוד מבחינתם כדי לקנות רכב שהוא סוג של מוצר ביניים בין ריקשה למכונית אולם לא מכונית במלוא מובן המילה, ואילו מצד שני בעיני בעלי רכבים, הנאנו, על מנוע שני הצילינדרים שלה בנפח 624 סמ"ק ומימדיה הזערוריים, היתה בסיסית מדי ונראתה כסוג של ירידה ברמה אל מול דגמים פופולריים בהודו דוגמת המרוטי אלטו או יונדאי EON.

על מנת לקרוץ ללקוחות שמחפשים יותר או לגרום להודים שאין ברשותם מכונית לעשות מאמץ ולרכוש את הנאנו, בטאטא החליטו לעדכן את העיצוב ולהפוך אותו לפחות ביצתי ומעט יותר אגרסיבי עם פרונט הכולל פגוש קדמי עם כונס אוויר בולט, פנסי ערפל וסבכה קטנה בין צמד הפנסים הגדולים שזכו לגימור כהה.
גם מאחור הפגוש כעת הוא הרבה יותר דומיננטי והגישה לחלל המטען שודרגה משמעותית עם דלת ממשית בעלת מפתח עד לגובה הפגוש במקום פתיחה מוגבלת של החלון האחורי בלבד.

הנאנו תוצע מעתה ב-5 רמות אבזור שונות ותכלול בדי ריפוד חדשים וברמות הפאר הגבוהות גם מזגן, מערכת שמע עם קישוריות בלוטות' מלאה ואפילו הגה כוח חשמלי לתמרון קל יותר בכאוס התחבורתי שבמדינה.

יחידת ההנעה לא השתנתה וכוללת מנוע בנזין 2 צילינדרים מקורר מים בנפח 0.6 ליטר המפיק 37 כ"ס, אך מעתה ניתן יהיה לקבל את הנאנו גם עם תיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית (חד מצמדית) עם 5 יחסי העברה.
התיבה האוטומטית כוללת, לבד ממצב אוטומטי רגיל ואפשרות לתפעול ידני, גם מצב ספורט שדואג להפיק את המקסימום מהמנוע הקטן ולא פחות חשוב מכך – "מצב זחילה" שאמור לאפשר החלפות הילוכים חלקות ולא קופצניות (המאפיינות לעיתים תיבות רובוטיות חד מצמדיות) בעת תנועה בפקקים הכבדים המאפיינים את התנועה באזורי הכרך במדינה בכל שעות היממה.

גם עם התיבה האוטומטית נתוני צריכת הדלק מצוינים ובטאטא מצהירים על 23.6 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת.
במסגרת מתיחת הפנים בטאטא הגדילו גם את קיבולת מיכל הדלק על מנת להעניק טווח נסיעה משופר בין תדלוקים.

בעוד שאמצעי בטיחות כמו מערכת נגד נעילת גלגלים בבלימה ושפע כריות אוויר הם סטנדרט בכל רכב הנמכר במערב כבר שנים, בהודו הנאנו, כמו גם מכוניות גדולות ויקרות ממנה, לא כוללות אבזור מתבקש שכזה. עם זאת, בטאטא מדווחים על שיפורים משמעותיים גם בתחום הזה עם מרכב שעבר שדרוגים ומציג כעת חוזק מבני משופר, קורות הגנה שהותקנו בדלתות ומוטות מייצבים שנוספו למערך המתלים ואמורים לשפר את האחיזה של המכונית הקטנטנה.

המכירות של הנאנו המחודשת החלו אמש, רגע לפני השקת המכונית העממית החדשה של רנו שתוכננה במיוחד לשוק ההודי, עם תג מחיר שמתחיל ב-199,000 רופי (שהם כ-12,000 שקלים) למודל XE הבסיסי.

The post דור ה-X: טאטא נאנו מתחדשת appeared first on TheCar.