אין, וככל הנראה גם לא תהיה לעולם הסכמה אודות שיטת ההסברה היעילה ביותר לנהגים בכל הנוגע לנהיגה נכונה וזהירה, אבל לפחות שני כללים מוסכמים על רוב החוקרים הרציניים: הפחדה ואמירות כלליות לא עושות את העבודה.

ובעוד שכמה מאיתנו לא מתייאשים וממשיכים לחפש מה כן עובד נתקלנו השבוע בסרטון מעניין, כשתי דקות אורכו, שהפיקו שני ארגונים של רוכבי אופניים בבריטניה כדי לחדד את אחת הבעיות הקטלניות ביותר עבור חבריהם: שמירת מרחק מרוכבי אופניים בעת עקיפה.

הסרטון, כפי שתוכלו לראות בעצמכם, לא עוסק בפלסטיקה של תאונות או באיומי עונש מוות לנהגים, אלא מזכיר לכולנו, או נכון יותר לנהגים שבארצותיהם קיימים חוקי תעבורה שמתייחסים לעקיפת אופניים, שצריך לתת מרחב למשתמשי הדרך הפגיעים.

וזה כמובן מעיף אותנו בחזרה למציאות הישראלית, אל גילוי עצוב ומעניין: מבין כ-600 תקנות תעבורה בספר החוקים הישראלי אף לא אחת קובעת ואומרת לנהג מה המרחק החוקי שעליו לשמור בעת שהוא עוקף רוכב אופניים.

ישנו, כמובן, "סעיף 21" המפורסם ("חובת הזהירות הכללית"), אשר בו נעשה שימוש בכל המצבים שבהם מישהו פוגע או נפגע מבלי שנעברה עבירה ברורה של "עשה ואל תעשה": "כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות… באופן שלא… יגרום נזק לאדם או לרכוש… יסכן חיי אדם… ינהג בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות… בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך…".

אבל זה סעיף שמענג את התובעים המשטרתיים ואת עורכי הדין מבלי להביא גאולה לעולם, שהרי הוא ממש לא אומר לנו, הנהגים, שום דבר קונקרטי ורק מטיל עלינו אחריות גורפת להכל.

ההתייחסות היחידה לדרך החוקית לעקיפת רוכבי אופניים נמצאת בסעיף 47 לתקנות ("נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא"), אבל ברור מן הנוסח שהיא לא מתייחסת ספציפית לעקיפת אופניים.

תקנות התעבורה הבריטיות, לעומת זאת – כמו גם האמריקניות, האוסטרליות והגרמניות, מגדירות במפורש מה המרחק שצריך לשמור כאשר מחליטים לעקוף רוכב אופניים, והנוסח הבריטי מדבר על "לפחות אותו מרחק שהיית שומר בעת עקיפת מכונית ("at least as much room as you would when overtaking a car").

ח"כ תמר זנדברג, יחד עם קבוצת חברי כנסת מכל הסיעות, החלה להריץ בכנסת הקודמת שינוי חקיקה דומה גם בישראל, תיקון שנקרא "בטיחות רוכבי אופניים", ואם הוא יעבור בכנסת הנוכחית הוא יחייב נהגים להתרחק לפחות מטר וחצי מרוכב האופניים בדרך בינעירונית, ולפחות מטר אחד בדרך עירונית.

בדברי ההסבר לחוק נכתב בין השאר: "רוב כבישי הארץ היום אינם מותאמים לרכיבה משותפת של כלי רכב ממונעים ואופניים ולכן נדרש חוק שיקבע כללים ברורים לאורם ניתן להדריך הנהגים בנוגע לעקיפה בטוחה", וזה נכון כמובן – אבל לא צריך למנוע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להדריך את נהגי ישראל לנהיגה בטוחה ונכונה עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקף.

ובחזרה לבריטניה, שם גייסו עורכי הסרטון רוכב אופניים מפורסם אצלם, כריס בורדמן (Boardman), ומורה נהיגה מפורסם אחר, ובדרך הבריטית המאופקת והמנומסת הם מסבירים את החוק ומציגים את הדרך הנכונה לעקוף רוכבי אופניים. הסרטון מסתיים עם כמה עקיפות חוקיות ונכונות מהעולם האמיתי, כולל עקיפה "מהספרים" של נהג משאית כבדה.

סרטון כזה לא ישנה את ההתנהגות של כל נהג, ודאי לא את זו של מי שנוהג לסמס ולפייסבק בעת נהיגה וממילא לא שם לב למה שקורה סביבו.

אבל מסע הסברה שמתמקד במה שכן צריך לעשות הוא הרבה יותר יעיל, תורם ומוחשי מאשר מסעות ההסברה הבזבזניים שחופרים לנו עם אמירות כלליות, ומחצית אורכם מוקדשת לדיקלום התואר הארוך של משרד התחבורה.

מסר כמו "אם שותים לא נוהגים", או "כשעוקפים רוכב אופניים מתרחקים ממנו לפחות מטר וחצי" – הוא ברור, מוחלט ומוחשי, בעוד שהמועד שבו המציאו את האופניים ממש לא מזיז לאף אחד שום דבר.

The post צפו: כך תשמרו מלפגוע ברוכבי אופניים appeared first on TheCar.

לקראת דיון שייערך היום (ב') בוועדת הפנים של הכנסת, ממליץ אגף התנועה של המשטרה לחייב רוכבי אופניים חשמליים לקבל רישיון נהיגה ייעודי וכן רישיון רכב. בנוסף, האגף ממליץ להעלות את גיל המינימום לרכיבה על אופניים חשמליים, מ-14 כיום ל-16.

בהודעה שפרסם האגף מוסבר כי "מאז חקיקת התקנות החדשות בעניין האופניים החשמליים (בקיץ 2014, ש.ה), נתקלה המשטרה בקושי ממשי ביישומן, בעיקר נוכח הגיל הצעיר של רוכבי האופניים, מסוכנות הורדתם לכביש והחשש מהיפגעותם על ידי כלי רכב וכן, העדר פיקוח על הכלים עצמם".

בעקבות קשיים אלה, כך מציינים באגף התנועה, נערכה בחינת עומק של הנושא ובסיומה הוחלט כי יש להמליץ למשרד התחבורה לשנות את התקנות הקיימות כך שייכללו "דרישת רישוי הן של הכלי והן של הרוכב… רק באופן זה ניתן יהיה להתמודד באופן אפקטיבי עם מסוכנות הכלי ולמנוע פגיעות בגוף ובנפש". בהתייחסם להצעה להעביר את סמכויות האכיפה של עבירות רוכבי אופניים חשמליים לפקחים עירוניים, אמרו באגף כי "העניין נמצא באחריות משרד התחבורה".

משרד התחבורה יתמוך?
במשרד התחבורה הבהירו בשבועות האחרונים כי הם שוקלים בחיוב את ההצעה לקבוע חובות רישוי לבעלי אופניים חשמליים, וזאת בניגוד לעמדתם בעבר: רק לפני כשנה, ציינו במשרד כי החליטו שלא להחיל חובות שכאלה במסגרת תקנות שהובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

ראוי לזכור כי ההצעה להטיל חובות רישוי על רוכבי אופניים חשמליים אינה חדשה. "צריך שיהיה מבחן רישוי על מנת שכל שנה תראו שלא העלו את רף המהירות", הסביר פרופסור קובי פלג, מנהל המכון לחקר הטראומה, בדיון של ועדת הכלכלה שנערך לפני יותר משנה, "צריך ביטוח, אכיפה ורישוי תקופתי. אם לא יהיה רישוי תקופתי, הם (הרוכבים) יעלו את המהירות. אנחנו מכירים את הדברים האלה. אם אנחנו רוצים לתת להם לרכב על הכביש או על המדרכה… שיעשו מבחן רישוי, בדיוק כמו שכל נהג אחר נדרש לעשות".

אולם, במשרד התחבורה סברו עד לאחרונה כי יש להבחין בין שני סוגים עיקריים של כלי רכב דו-גלגליים: סוג אחד הוא אופניים חשמליים שמצוידים במנוע עזר ומופעלים על-ידי הדוושות ("pedelec"), והסוג האחר הוא אופניים חשמליים מסוג e-bike (שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת ידנית, ששולטת בהספק ומאפשרת רכיבה ללא דיווש) וקורקינטים חשמליים. לפי עמדתו הקודמת של המשרד, רק לגבי הסוג השני ראוי לקבוע חובות רישוי.

אגף התנועה ערני כתמיד
ההודעה שפרסם היום אגף התנועה חושפת, ולא בפעם הראשונה, את המחדלים החמורים שמאפיינים את התנהלות משרדי הממשלה בכל הנוגע להסדרת ענף האופניים החשמליים. בעיית האכיפה שנחשפה על-ידי אגף התנועה מוכרת היטב עוד מהעשור הקודם, וגם באגף עצמו הבהירו כבר לפני כשש שנים שהאכיפה נגד רוכבים שאינם בגיל האחריות הפלילית היא בעייתית: "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה", ציין בכיר באגף בדיון של ועדת הכלכלה ב-2009, "יש הרבה ילדים מתחת לחוק האחריות הפלילית".

בנוסף, יישום ההמלצה הנוגעת להטלת חובות רישוי גם לרוכבים וגם לאופניים צפוי להיות בעייתי במיוחד. בשנים האחרונות נמכרו בישראל עשרות אלפי אופניים וקורקינטים חשמליים, ולא ממש ברור כיצד מציע כעת אגף התנועה ליישם את חובות הרישוי לגבי כל אותם עשרות אלפי רוכבים פעילים.

בעיה נוספת וחמורה לא פחות היא הפגיעה האפשרית בענף האופניים החשמליים. יש יתרונות רבים לרכיבה על כלי רכב דו-גלגליים, רגילים וחשמליים, בכך שהם תורמים לצמצום עומסי התנועה וזיהום האוויר בערים הגדולות. הטלת חובות רישוי עלולה להקטין דרמטית את מספר הרוכבים, וכתוצאה מכך ייאלצו רוכבים רבים לשוב ולהשתמש במכוניות פרטיות.

תוצאת-לוואי של הטלת חובות הרישוי עשויה להיות הטלת חובת ביטוח על רוכבי האופניים החשמליים. גם לכך תהיה השפעה שלילית על היקף השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים, כאשר המרוויחות העיקריות תהיינה חברות הביטוח, שכבר כיום מרוויחות מדי שנה מאות מיליוני שקלים מענף ביטוח החובה לרכב.

שבילים לאופניים עולים כסף
למעשה, נראה כי הפתרון שמוצע כעת על-ידי המשטרה – ואשר זוכה לתמיכה בקרב בכירים במשרד התחבורה – משיג בעיקר יתרון אחד: הסטת האחריות מהמדינה לאזרחים. במקום לסלול שבילי אופניים ייעודיים, ולהפריד בין כלי רכב ממונעים ואופניים, משרדי הממשלה והמשטרה מנצלים את ההזדמנות שנקרתה בדרכם וממהרים להעמיס חובות חדשות על האזרחים.

סביר להניח כי לצעדים עליהם ממליצה המשטרה תהיה תמיכה ציבורית, שנובעת בעיקרה מריבוי יחסי של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים. סיבה נוספת לתמיכה הציבורית הצפויה היא התנהגותם של חלק מהרוכבים, שמסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל במודע או קלות ראש.

אלא שהתוצאה אליה עלולים להוביל הצעדים המומלצים אינה רצויה: קיים אינטרס ציבורי ברור בצמצום השימוש במכוניות ובהגברת השימוש בתחבורה אלטרנטיבית, ובכלל זאת – אופניים וקורקינטים חשמליים. לכן, הטלת חובות רישוי וביטוח על הרוכבים תפגע באינטרס הציבורי, גם אם תיתכן לכך השפעה חיובית בכל הנוגע לבטיחות בדרכים.

כיצד אם כן ראוי לפעול? סיכום הולם של המצב הרצוי אפשר למצוא בדברים שאמרה ח"כ תמר זנדברג, בדיון שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת לפני כשנה: "צריך לסלול שבילי אופניים ולעודד את האכיפה בשבילי האופניים, על מנת שנוכל לנסוע באופניים בבטחה וכמו שצריך, (ו)לא לעשות הפרד ומשול בין החלשים שבעיר, שאלה הולכי הרגל והאופניים".

The post המשטרה ממליצה: רוכבי אופניים חשמליים יחויבו לקבל רישיון appeared first on TheCar.

בקשת פטנט שהגישה גוגל לרשם הפטנטים האמריקני, אשר נחשפה על-ידי העיתון וושינגטון פוסט, מגלה טפח מן התוכניות של חברת הענק בתחום הנהיגה האוטונומית.

הפטנט אמנם לא מפרט את הטכנולוגיה עצמה אבל מגלה שחיישנים שמותקנים על המכונית יבחינו ברוכבי האופניים על הכבישים, ואפילו בין מכוניות.
מבקשת הפטנט עולה, אמנם באופן מעורפל, שעיקר המאמץ של גוגל הוא לפתח אלגוריתם ו/או תוכנה לומדת שתפעל בדומה למוח האנושי בכך שתוכל לצפות מצבים עתידיים.
בהתאם למידע שיקבלו מחשבי ההפעלה של המערכת ממגוון של מספר חיישנים, שפועלים במספר טכנולוגיות שונות, הם יזהו הולכי רגל ורוכבי אופניים בתוך שלל העצמים וכלי הרכב שסביב המכונית, ואז יבצעו מדידות שונות על גוף הרוכב.

התוכנה שמפותחת תוכל לפענח את תנועותיו של רוכב אופניים ולהבין אם הוא מאותת שמאלה, ימינה או מתכוון להאט. מחשבי גוגל יבחנו פרמטרים רבים ושונים שקשורים במבנה גופו של הרוכב ובמנח היחסי של הגפיים והראש שלו. הם יבחנו, למשל, את המרחק שבין ידו של רוכב האופניים לבין הראש שלו, את זווית כיפוף המרפק, את הגודל והפרופיל שלו, ואת היחסים בין הידיים, הזרועות, הראש ועוד.

ה"תובנה" (תוכנה לומדת) תוכל להבחין בניואנסים השונים ואחרי איסוף כמויות גדולות מספיק של מידע תוכל גם ללמוד כיצד מתנהגים רוכבים ולצפות את הצעד הבא שלהם, ועל בסיס זה יוכלו המחשבים "להחליט" האם הרוכב נמצא במגמת פנייה או עצירה – ובהתאם לכך להכין את מסלול הנסיעה הבטוח ביותר של המכונית סביב הרוכב.

כפי שכבר פורסם לפני קרוב לשנה, המטרה שגוגל הציבה לעצמה היא להגיע למכוניות אוטונומית, כזאת שנוהגת את עצמה בעצמה על כבישים ציבוריים, כבר בתוך חמש שנים.

נכון להיום קיימת טכנולוגיית ראיה ממוחשבת שמסוגלת להבחין בהולכי רגל וברוכבי אופניים, וזו מוטמעת, למשל, במערכות הסיוע-לנהג של חברת מוביל-איי. אבל המערכת של גוגל לוקחת את הכל שלב נוסף קדימה בהיותה מסוגלת לא רק לזהות אלא גם להגיב לאותות הידיים של רוכבי אופניים, ולתנועות האחרות שלהם.

איסוף המידע הרב שנדרש לצורך נהיגה אוטונומית בטוחה יבוצע מתוך שילוב של מצלמה (ראייה ממוחשבת, כמו מוביל-איי), ושל חיישני לייזר ורדאר. באיורים שמלווים את בקשת הפטנט מופיעה סכמה שמתארת כיצד תגלה המערכת מה עושה הרוכב ומה היא צופה שיהיה הצעד הבא שלו.

כפי שפורסם, החזון של גוגל הוא לבנות (בעצמה או על-ידי יצרני הרכב הקיימים) מכונית שבה יוכלו הנוסעים להגדיר היעד שלהם על ידי הקלדתו למפה, או באמצעות פקודות, ואז לשבת, להתרווח, ולהגיע עד היעד מבלי לשלוט במכונית בשום דרך.

לפחות בשלב הראשון כולל החזון הזה מכוניות חשמליות קטנות, עם טווח נסיעה של כ-160 ק"מ ומהירות שיוט של כ-40 קמ"ש, כאלה שהמרכב שלהן בנוי באופן "גמיש" ולכל הפחות "בלתי מזיק" כדי להיות יותר בטוח להולכי רגל. ניווט הרכב האוטונומי אל היעד שלו יבוצע, כמובן, באמצעותGPS ועל פי "ספר המפות" של גוגל.

ה'וושינגטון פוסט' מציין שבקשת הפטנט, כדרכם של פטנטים, מנוסחת באופן כללי ומעורפל ומבלי לפרט כיצד בדיוק תפעל המכוניות האוטונומית. עם זאת, עולה ממנה שהתובנה של גוגל תוכל להבחין, למשל, בין קטנועים אופנועים ואופניים.

מקורות בגוגל אישרו במספר הזדמנויות שמתקיימים מגעים בין החברה לבין רוב יצרניות הרכב המובילים בעולם במטרה להגיע למכוניות נהיגה עצמית פעילה ואפקטיבית כבר בשנת 2020.

The post המכונית האוטונומית של גוגל תפקח עין על רוכבי אופניים appeared first on TheCar.