פסק דין מינורי לכאורה שפרסמה לפני כשבועיים שופטת בית משפט השלום בחיפה אפרת קריב מקפל בתוכו את כל מה שרע בענף הרכב בישראל ומדגיש בפעם המי-יודע-כמה את ההתנהלות הקלוקלת של מספר שחקניות מפתח כמו גם את החסות שפורשות עליהם חלק מן הרשויות בישראל.

עיקרי הדברים: השופטת קריב קבעה שיבואנית הרכב קרסו מוטורס מכרה לזוג לקוחות ותיקים שלה רכב משומש מבלי לגלות להם שקודם לכן הוא היה בבעלות חברה ועבר שתי תאונות שבכל אחת מהן נגרמה לו ירידת ערך.

עוד קבעה השופטת שהמכון שביצע את בדיקת הקניה שאנשי קרסו הציגו בפני הלקוחות נכשל מבחינה מקצועית – בין אם בכך שלא איתר את הנזקים שנגרמו לרכב ובין אם בכך שלא שיקף אותם כראוי בדוח הבדיקה.

בנוסף, השופטת מצאה שהמוסך שתיקן את נזקי התאונות ברכב יצר לכאורה הטעיה בכך שהפעיל תחת קורת גג אחת שתי חברות עם שמות מאוד דומים. אחת החברות מותגה עם סמלי קרסו מוטורס ושימשה כסוכנת מורשית שלה, והאחרת פעלה באופן עצמאי. על אף שהדברים לא מצוינים בפסק הדין – קשה להאמין שאיש מאנשי קרסו מוטורס לא ידע על ההתנהלות הזאת.

חשוב להזכיר שקרסו מוטורס, אשר מיתגה את עצמה מחדש לאחרונה תחת המותג "פריסבי", היא חברה שנסחרת בבורסה בתל-אביב, מגלגלת עשרות מיליארדי שקלים בשנה ומרוויחה מאות מיליונים מייבוא וסחר ברכב. קרסו מוטורס היא גם חברת הליסינג השנייה בגודלה בישראל וככזאת היא מוכרת מידי שנה עשרות אלפי כלי רכב משומשים.

מפסק הדין עולות עובדות מסמרות שיער נוספות אשר אולי לא יפילו מן הכיסא אף אחד שמכיר את שוק הרכב הישראלי אבל הגיע הזמן שהמחוקק והממשלה יפעלו כדי למנוע את הנזקים שהן גורמות לכלל בעלי הרכב בישראל.

מה שבטוח – הביטוח יודע הכל

בני הזוג י.ע. וג.ע הם לקוחות ותיקים של קרסו מוטורס, ובעדותם בבית המשפט בחיפה ציינו שהם "דור שלישי ללקוחות של החברה". ככאלה, כך העידו, שררו בינם לבין אנשי המכירות של קרסו מוטורס יחסי אמון מלאים והם הרגישו שם "כמו במשפחה". כאשר הם רכשו בספטמבר 2012 מקרסו מוטורס ניסאן פאת'פיינדר משומש הם עשו את אותה טעות תמימה שמבצעים עשרות אלפי בעלי רכב כמותם: הם סמכו על דוח הבדיקה שהוצג להם על-ידי אנשי קרסו.

בהמשך נסביר את הטעות הזאת וכיצד להימנע ממנה, אבל צריך לומר דבר אחד להגנתם: כל אדם סביר מצפה ממכון בדיקה שיבצע את עבודתו נאמנה ולא יהיה מוטה כלפי צד זה או אחר.

היות שהבדיקה שהוצגה בפניהם נראתה תקינה, ובהסכם הרכישה נכתב באופן מפורש שהרכב נמכר להם מבעלות פרטית – הם רכשו אותו ונסעו לדרכם מבלי לדעת פרטים מהותיים לגבי הרכב.
בדיעבד מסתבר שלא רק בקרסו מוטורס ידעו מה מצבו האמיתי של הרכב אלא גם בחברת הביטוח שבה הם ביטחו אותו, וזה בא לידי ביטוי 5 שנים לאחר מכן כאשר הרכב נגנב.

בני הזוג נדהמו לגלות שחברת הביטוח הפחיתה 22,325 שקלים מתגמולי הביטוח מפני שהבעלות המקורית של הרכב הייתה של חברה, וחמור מכך: הרכב עבר שתי תאונות שבראשונה נקבע שאיבד 12.5% מערכו ובשנייה 7% מערכו.

פער המידע בין חברות הביטוח למבוטחים משחק לא אחת לטובת חברות ביטוח שגובות פרמיות גבוהות (לאו דווקא במקרה הזה) אך מפצות בעת הצורך את הלקוחות לפי ערך נמוך. בימינו קל מאוד לסגור את הפרצה הזאת – וחובתם של הממונה על הביטוח ומשרד התחבורה לטפל בכך.

בושה. פשוט בושה!

קרסו מוטורס טענה להגנתה טענה מהותית אחת – "לא ידענו על התאונות הקודמות" וכן מספר טענות משפטיות-טכניות כמו שיהוי בהגשת התביעה או הגשת דוחות שמאי שלא לפי הנהלים. השופטת דחתה את כל הטענות האלה אחת לאחת אבל שכחה לומר מילה חשובה: "תתביישו!"

כאמור, קרסו מוטורס היא חברה ציבורית נסחרת בבורסה שמגלגלת בכל שנה עשרות מיליארדי שקלים ומעסיקה מאות עובדים ועשרות זכיינים וספקים. אף אחד לא מצפה שמנכ"ל החברה או חברי הדירקטוריון שלה יהיו מודעים לכל עסקת קניה ומכירה של רכב. אלא שבהתנהלות מול הלקוחות, זאת שבסופו של דבר שלחה אותם להליך משפטי שנמשך חמש שנים(!) – קרסו לא לקחה אחריות, לא נכנסה לנעלי הלקוחות שלה כדי להרגיש את כאבם, ולא עשתה את הדבר המתבקש – שהוא לפצות את הלקוחות.

כפי שעולה מפסק הדין – הפיצוי היחיד שהוצע היה תמורת הנזק שגרמה להם ההטעיה בקשר לבעלות הקודמת ברכב. למרות זאת, לנציגי החברה הייתה החוצפה לטעון בבית המשפט שבכלל לא הייתה הטעיה כזאת.

השופטת אמנם דחתה את הטענות של קרסו אבל כדי להדגיש מדוע כל עובד של החברה – מן המנכ"ל ומטה – צריך לחוש בושה לנוכח פסק הדין הזה כדאי דווקא "לזרום" עם טענת "אי הידיעה", שנדחתה כאמור.

נניח, לצורך הוויכוח, שמנהלי קרסו מוטורס גילו את הכשלים שנחשפו בבית המשפט בדיוק באותה דרך כמו הלקוחות שלהם: רק כאשר חברת הביטוח פיצתה אותם לפי ערך נמוך. מאותו רגע היו פרושות בפני מנהלי קרסו כל העובדות שנחשפו לאחר מכן בבית המשפט, ואף יותר מכך. הם גם אמורים להכיר באופן אישי את כל שאר "הברגים" במערכת שלהם.

בנקודת זמן כזאת מתגלה ה-DNA האמיתי של חברה מסחרית מפני שהיא יכולה לבחור בין שתי דרכים: לפצות את הלקוח ולשמר אותו, ולנצל את ההזדמנות כדי להפיק לקחים ולהשתפר, או להתעמר בלקוח תוך ניצול כוחה העדיף.

אין צורך להסביר את מאזן הכוחות בין לקוח פרטי לבין חברה כמו קרסו מוטורס אבל חשוב להצביע על "רוח המפקד" שניכרת במבחן התוצאה: מנהלי החברה העדיפו להשקיע כסף וזמן בעורכי דין ובניהול הליך משפטי ארוך במקום להשקיע את אותם משאבים בפיצוי לקוח שלהם על הטעויות והתקלות שהם ידעו שהם אשמים בהן. כמובן שהנחת המוצא היא שלא מדובר בחברה שאימצה את הרמאות כדרך לעשיית עסקים אלא ב"שבבים" שנפלו בתוך כדי כריתת עצים. אלא שזה רק מחדד את הטענה: מרגע שהובא לידיעת המנהלים שהמערכת שלהם כשלה – חובתם המקצועית היא לספוג את הנזק ולא להפיל אותו על הלקוח.

פערי כוחות

אין לנו כלים מקצועיים לנתח את הפסיכולוגיה של ארגון כמו קרסו מוטורס אבל בפסק הדין חבוי רמז עבה שעשוי להסביר את המוטיבציה שלהם לנהל הליך כזה בבית משפט.

בישראל לא נהוגה הפרקטיקה של "פיצויי עונשין" שבמסגרתה יכול בית משפט להטיל עיצומים על חברות שלדעתו סרחו. לכן השופטת קריב יכלה לכל היותר להטיל על קרסו את ה"קנס" שהתובעים תבעו לעצמם: פיצוי בסך 2,200 שקלים בגין עגמת נפש. כך ניצב מצד אחד הלקוח כשהוא מותש בתום חמש שנות מאבק משפטי ומצד שני חברה מסחרית שלא ספגה כל נזק כלכלי אלא השיבה ללקוח את מה ששלו בדין. בתווך נמצאים לא מעט בעלי מקצוע שהשתכרו לא רע מן הפרקטיקה הלקויה של קרסו מוטורס: עורכי דין, שמאים, ואפילו נהגי מוניות שבוודאי הסיעו מפה לשם חלק מעשרות המעורבים בפרשה.

רמז נוסף לפסיכולוגיה שמאחורי ההתנהלות של קרסו מוטורס התקבל אצלנו כאשר ביקשנו את תגובת החברה לפסק הדין. "מדובר במקרה אשר התרחש לפני כ-12 שנה", נמסר לנו, "הנובע מפערי התיעוד בין החברה למוסך פרטי שאינו נמנה על מרכזי השירות המורשים של החברה. יחד עם זאת, אנו מצרים על עוגמת הנפש שנגרמה ללקוח. בעקבות המקרה הוסקו המסקנות וחודדו הנהלים".

בואו ננתח את התגובה הזאת. חלק מן הפרשה אכן התרחש לפני 11.5 שנים, אלא שזה החלק הפחות חשוב. במשך שבע השנים האחרונות יכלו אנשי קרסו מוטורס להודות בחלקם ב"פרשה" ולפצות את הלקוח כפי שמגיע לו.

האם הפרשה באמת נובעת מ"פערי תיעוד בין החברה למוסך פרטי שאינו נמנה על מרכזי השירות המורשים של החברה"?

חלק זה בתגובה מוכיח שבקרסו מוטורס מעדיפים להמשיך לנסות "לסבן" את כל העולם במקום להפיק לקחים ולהשתפר. הנה מה שכותבת על כך השופטת קריב בפסק הדין: "אציין כי גם אם הרכב תוקן במוסך הפרטי ולא במוסך המורשה מטעם קרסו, אדם סביר לא יהיה מודע לכך; כך גם טען מר נ.ח. בחקירתו, ובצדק, כי שני המוסכים של ז.ד. מבחינתו הן אותה ישות – גם מבחינה ויזואלית זה מוסך אחד, אולם אחד, שלט של קרסו, חולצות של קרסו, אותם אנשים ולא ניתן לדעת כלל שמדובר בשני מוסכים שונים".

ומדוע שקרסו מוטורס תחיה בשלום עם מצב שלכאורה יוצר לא רק הטעיה כלפי לקוחות אלא גורם לטענתם ל"פערי תיעוד" כאלה ואחרים? שאלה טובה.

"יחד עם זאת", נכתב כאמור בתגובת קרסו מוטורס, "אנו מצרים על עוגמת הנפש שנגרמה ללקוח. בעקבות המקרה הוסקו המסקנות וחודדו הנהלים".

עד כמה מצטערים אנשי קרסו על עוגמת הנפש שנגרמה ללקוח? אם "הבעת הצער" שלהם מתבטאת בשבע שנים של התנהלות מול הלקוח וחמש שנות הליך משפטי אז מעניין לדעת מה קורה כשהם לא מצטערים.
ומה חסר בתגובה הזאת? מילה אחת של לקיחת אחריות.

כח, כבוד, כסף ואחריות

גם באולם של השופטת קריב בבית המשפט בחיפה, ממש כמו באולם המכירות של קרסו, קיים פער כוחות לטובת החברה המסחרית הגדולה, ובסוף היום קרסו לא נאלצה לשלם ללקוחות שלה שקל אחד יותר מן הסכום העודף שהיא גבתה מהם באמצעות אי גילוי פרטים מהותיים.

במקרה הזה תבעו הלקוחות מקרסו 75,000 שקלים, מהם 34,800 שקלים שהיה לדעתם צריך להפחית ממחיר הרכב בגלל הרישום שלו כרכב חברה ועוד 38,000 שקלים בגלל ירידת הערך בעקבות שתי התאונות. בנוסף נתבעו 2,200 שקלים תמורת עגמת הנפש שנגרמה להם.

השופטת חישבה בפסק הדין שסך ההפחתות שהיה צריך לבצע ממחיר המחירון בגלל רישום הבעלות והתאונות מגיע לכ-57,800 שקלים אבל לרוע מזלם של התובעים הם טוענים ששילמו לקרסו 20,000 שקלים במזומן (וזה מגובה לכאורה בסכומים שמצוינים בהסכם בין הצדדים) אבל הם לא הציגו אסמכתאות לטענה הזאת.

השופטת, שלא יכלה לפסוק לטובתם את הסכום הזה, התייחסה אליו כחלק מהנחה של כ-28,000 שקלים שהקונים קיבלו לדעתה, ופסקה שהפער בין המחיר ששולם לבין המחיר שהיה צריך להיות משולם עומד על 29,800 או 35,400 ש"ח אחרי הצמדה. בסיכומו של דבר היא פסקה לטובת התובעים סכום של 37,600 שקלים בתוספת 6,800 שקלים כהחזר אגרה ושכר טרחת עורך דין.
מתוך הסכום הזה הטילה השופטת על מכון הבדיקה לשלם 20%, כלומר שהנזק הכלכלי הישיר היחיד של קרסו מוטורס הוא כ-35,520 שקלים, וזאת לאחר שנקבע בפסק הדין שקרסו מוטורס רכשה את הרכב במחיר נמוך בכ-38,000 שקלים ממחיר המחירון לנוכח נזקי התאונות.

מותר להניח שכבר כאשר קיבלו לידיהם את כתב התביעה ידעו מנהלי קרסו מוטורס שבתי משפט לא נוהגים להוציא את התובעים כשכל תאוותם בידם ושבסופו של דבר – לאחר שהלקוח יותש כדבעי – הוא יקבל פחות או יותר את מחצית הסכום שנתבע. ברוב המקרים נוטות פרשות כאלה שלא להיחשף לציבור או ללכת לאיבוד בשלל החדשות האחרות, לכן אפשר גם להניח שבקרסו לא העריכו שהפרשה תפורסם.

גם בלי להכיר את פרטי המקרה והתובעים אפשר להניח שהם היו מתפשרים מראש על סכום נמוך מ-75,000 שקלים כדי לחסוך לעצמם חמש שנות מאבק משפטי שאיש לא יכול לנבא את השורה התחתונה שלו. אבל אפילו אם לא – האם חיסכון של כ-40,000 שקלים מצדיק מבחינת קרסו את זמן המנהלים, עלות עורכי הדין, כל ההוצאות הנלוות ועיקר העיקרים – את הפגיעה במוניטין ואובדן של לקוחות ותיקים?

בהנחה הגיונית שהרמאות שנחשפה בבית המשפט היא לא הדרך של קרסו מוטורס לעשות עסקים – האם הפעולות שבהן נקטו בפרשה מבישה כזאת הולמות חברה ציבורית בישראל?

קרסו הוא ארגון חזק מול הספקים שלו ואם אכן ישנם גורמים נוספים שצריך לחלוק איתם את האשמה או את הנזק הכלכלי – אפשר להניח שמנהלי קרסו היו מוצאים את הדרך והחברה הייתה יוצאת מחוזקת מן הפרשה.

ייזהר הקונה

פסק הדין של השופטת קריב מקפל בתוכו, כאמור, את כל מה שרע בענף הרכב בישראל, ויש לו מספר השלכות מערכתיות ולקחים מעשיים לכל אחד מאיתנו.

ראשית לכל – לקוחות צריכים להעדיף חברות מסחריות שרואות לנגד עיניהן את טובתו ומתעקשות לשמר אותו, וחברות כאלה נמדדות ברגעי משבר ומחלוקת. "הלקוחות לא תמיד צודקים" אומר משפט מפורסם "אבל הם תמיד הלקוחות", והתפקיד שלנו הוא להעצים פרקטיקות שפותרות מחלוקות ולהוקיע את מי שמנצל את כוחו נגד לקוחות.

במהלך השנים נקבעה בישראל חקיקה שנועדה להגן על לקוחות בתחום הרכב, למשל "חוק מכירת רכב משומש" שנחקק בשנת 2008. אבל בכך לא די. המפקח על הביטוח צריך להנגיש לכל בעלי הרכב את כל המידע שמוחזק בקשר לרכב שלהם בחברות הביטוח כדי למנוע "הפתעות", ומשרד התחבורה צריך להנגיש לבעלי הרכב את כל המידע שקשור לתאונות שמשפיעות על הבטיחות או על ערך הרכב.

רבים מן המכונים לבדיקת רכב, שאמורים להימצא תחת פיקוח משרד התחבורה, עושים ככל יכולתם כדי "לשמור על הישבן" של עצמם במקום לספק ללקוח מוצר ראוי. דוחות הבדיקה שתמורתן לקוחות משלמים כסף טוב לא כוללים עדיין תיעוד מוחשי של הנזקים והפגיעות. תחום זה חייב לעבור רפורמה יסודית ומי שאחראי לכך הוא משרד התחבורה. עד אז, מומלץ ללקוחות לבדוק לעומק את ההיסטוריה של רכב שהם קונים ולבדוק אותו במקום שהם סומכים עליו – למשל המוסך שבו הם מתכוונים לטפל בו בעתיד.

לבסוף, השופטת קריב מתייחסת בפסק הדין שלה לעיקרון של "ייזהר הקונה" שעולה מן הפסיקה בנושא, שמשמעותו היא שלקונה יש אחריות לבדוק רכב טרם רכישתו.
בסופו של דבר קריב אמנם פסקה ש"למרות שהיה על התובעים לבדוק את הרכב בעצמם, הנתבעת הפרה את חובת הגילוי והדו"ח של מכון ימית הטעה את התובעים לחשוב כי הרכב תקין, ולפיכך אין צורך לבדקו" – אבל על כך נאמר "חכם יודע לצאת מצרות שפיקח לא היה נכנס אליהן".

נעשה לכם עוול בתחום הרכב ויש לכם אפשרות להוכיח את זה? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

פסה"ד של השופטת אפרת קריב

בנטלי שעולה 2 מיליון שקלים, תאונה אחת, וסיבה לכך שפרמיות הביטוח שלנו כל כך יקרות

האם בית המשפט העליון מגן על המבוטחים או על חברות הביטוח?

בית המשפט לא אהב את הראש הקטן של משרד התחבורה

האם מכירת רכב מבטלת את הביטוח?

The post קרסו מוטורס מציגים: כך מרמים לקוח נאמן ויוצאים מזה בשלום appeared first on TheCar.

בשבוע שעבר, כמידי רבעון, פרסמה חברת 'קרסו מוטורס', "פריסבי" בשבילכם, את מצגת המשקיעים שלה ובה סיכום פעילות החברה הבורסאית ברבעון השני אשר הסתיים, גם השנה, בסוף חודש יוני.

בתחילת השנה הנוכחית ביצעה קרסו מוטורס מהלך מיתוגי יוצא דופן שהכפיף את כל הקבוצה תחת השם 'פריסבי', ובמצגת המשקיעים לוכדת את העין הבטחה "לרתום את עוצמת הקבוצה לתחושת הביטחון והשייכות של הלקוח", ללמדך שחברה – בין אם היא פרטית או בורסאית – צריכה בסוף היום שיהיו לה לקוחות.

בכתבה זאת לא נתעמק יתר על המידה בדוחות הכספיים של החברה, שממילא מפורטים במקומות אחרים ופחות מעניינים את הלקוחות שלה שמשקיעים נתח מכובד מן התקציב המשפחתי שלהם ברכישת רכב. אלה שוקלים בין השאר שיקולים של שירות ואחריות, וגם של ערך המכירה העתידי של הרכב. זאת בשונה מן האנשים שאליהם מיועדת מצגת המשקיעים.

לקוחות מעדיפים חברה שמעניקה גב, רמת שירות גבוהה ושמירת ערך מיתוגי למוצרים שהיא מוכרת. משקיעים לטווח קצר, לעומתם, מעדיפים תשואה גבוהה גם אם היא באה על חשבון הלקוחות, ואילו משקיעים לטווח ארוך מבינים שלקוחות נאמנים הם אחד הנכסים החשובים של כל חברה.

את המהלך המיתוגי, "פריסבי" בשבילכם, ראוי לסקור כעבור תקופת זמן ארוכה מספיק כדי לקבוע אם, ובאיזה אופן, הוא הועיל או הזיק ללקוחות מחד ולמשקיעים מאידך. עם זאת, ההסבר הקצר למהלך הזה מוכתר במצגת המשקיעים תחת הכותרת "מיבואן רכבים לקבוצת מוביליטי", ופירוט לא ארוך שלו הוא: "הכפפת כל שירותי הקבוצה תחת בית אחד ורתימת עוצמתה של קבוצת קרסו לתחושת הביטחון והשייכות של הלקוח. יצירת מותג חדש המהווה את הבית של כלל השירותים ללקוחות רכב".

במהלך המיתוג "פריסבי" הושקעו משאבים רבים, לכן נדגיש בהמשך מספר ממשקים שלו עם המציאות ועם הלקוחות. אך לפני כן חשוב להזכיר שהוא בוצע במקביל למהלך דרמטי אחר שעובר על קרסו מוטורס שהוא קבלת והנבטת מספר מותגי רכב חדשים והפיכת החברה כולה ל"סופרמקרט" שמציע מגוון מותגי רכב שמתחרים זה בזה.

לאורך רוב 90 שנותיה נודעה קרסו כיבואנית רנו לישראל (על אף שבמקור היא דווקא החלה כיבואנית ונותנת שירות לכלי רכב אמריקנים ובריטים), והפעילות הזאת התרחבה בשנת 1992 עם קבלת זיכיון היבוא של ניסאן היפנית. בתחילת האלף הנוכחי, לאחר שניסאן נקלעה לצרות ורנו קפצה על המציאה, רנו וניסאן הקימו ברית שהתבססה על אחזקת בעלויות הדדית ופיתוח משותף של מוצרים ורכיבים. כתוצאה מכך קרסו מוטורס חזרה לייצג, בפועל, קבוצה אחת, ברית אחת, שכללה את רנו וניסאן וחברת בנות שלהן – דאצ'יה ואינפיניטי. במקביל פותחו פעילויות אחרות בתחום הרכב המסחרי והכבד, צמ"ה, בעלות חלקית (שליש) ביבואנית הדו-גלגלי 'מטרו', טרייד-אין, ליסינג, מימון, ביטוח ונדל"ן. בתחום הליסינג, למשל, קרסו (באמצעות 'פסיפיק') היא חברת הליסינג השנייה בגודלה בישראל אחרי קבוצת שלמה.

מסוף השנה שעברה החלה קרסו מוטורס לייבא ולשווק את מותג הרכב הסיני 'צ'רי', השנה נוסף גם 'אלפין' – מותג ספורטיבי מבית רנו, ובמהלך 12 החודשים הקרובים יצטרפו אליו 'אקספנג' הסינית ו'וינפאסט' הוייטנאמית (באמצעות חברה שבה קרסו מחזיקה 50%).

המספרים מדברים

פטור בלא כלום אי אפשר ולכן חשוב לציין שבשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מתכוונת קרסו מוטורס לחלק לבעלי המניות שלה 230 מיליון שקלים כדיבידנדים, לעומת 270 מיליון בכל שנת 2022 (גידול של 13.5%), וזאת למרות צניחה של כ-31% ברווח הנקי לפני מס (מ-216.3 מיליון ש"ח במחצית הראשונה של 2022 ל-149 מיליון ש"ח במחצית הראשונה השנה). במקביל ההתחייבויות הפיננסיות של קרסו מוטורס יותר מהוכפלו: מ-1,999 מיליוני שקלים (2 מיליארד שקלים) במחצית הראשונה של 2022 אל 4,312 מיליונים במחצית הראשונה השנה.

עם זאת, בראיה קדימה צופים מנהלי קרסו מוטורס להגדיל את נתח השוק של החברה ולהגביר את קצב המכירה של דגמים חשמליים. בשנה הבאה מתכוונים אנשי קרסו להציע בישראל יותר מ-36 דגמים שונים מתוצרת 7 מותגי רכב, מהם 10 של רנו, 6 של ניסאן, 4 של דאצ'יה, 4 של אינפיניטי, 8 של צ'רי ו-3 של אקספנג, ולאלה יש להוסיף את דגמי 'וינפאסט', כמו גם דגמים שמיובאים על-ידי 'מטרו מוטור'.

הבסיס של מכירות הרכב, ונתח משמעותי מהכנסות הקבוצה, הוא פעילות הליסינג וההשכרה והמכירה של רכב משומש שהכניסו לקרסו מוטורס 444.7 מיליון שקלים ו-297.7 מיליון שקלים בהתאמה במחצית הראשונה של 2023, וזה אומר שנתח לא מבוטל מן המכירה של רכב חדש מבוצע דרך הקבוצה עצמה (בין אם במכירה לליסינג ובין אם באמצעות הטריד-אין), כלומר שהרבה יותר לקוחות קונים מקרסו מוטורס מכוניות משומשות מאשר מכוניות חדשות.
בשני המקרים – בין אם במכירת רכב חדש ובין אם במשומש, ל"רתימת עוצמתה של קבוצת קרסו לתחושת הביטחון והשייכות של הלקוח" יש משמעות עצומה, וזה גם מה שעשוי להצדיק את המהלך המיתוגי – "פריסבי" בשבילכם – בתנאי שההבטחה לא תישאר על הנייר בלבד.

שם טוב ושמן טוב

יש מי שמתייחסים למכוניות כאל "ברזלים" או "גלגלים", ואפשר אפילו לומר שבז'רגון העממי של שוק הרכב הישראלי רבים נוהגים להתבטא באופן הזה. אבל חשוב לזכור שרכישת ואחזקת רכב בישראל היא נטל כלכלי משמעותי על משקי הבית. אך השבוע "זכתה" מדינת ישראל במקום הראשון ביוקר המחיה בדוח של ה-OECD לשנת 2022, ולנתון מקומם של יוקר מחיה גבוה ב-38% מן הממוצע במדינות OECD. העלאת הרבית במשק, קיצוץ ההשקעות בהי-טק, וההפיכה המשטרית לא משפרות את מצבם של משקי הבית או את מצב הרוח של הלקוחות, וגם הוצאות אחזקת רכב בישראל הן שערורייתיות.

משמעויות מעשיות ושימושיות ל"רתימת עוצמתה של קבוצת קרסו לתחושת הביטחון והשייכות של הלקוח" לא מסתכמות במיתוג "פריסבי" שלא לגמרי ברור מה הוא מייצג (אבל קצת מזכיר את הבדיחה על האוסטרלי שנהרג כאשר רכש בומרנג חדש וזרק את הבומרנג הישן שלו).

תחושת ביטחון ושייכות יכולה להתחיל בבעלות על רכב עם תדמית טובה, ומצד היבואנית זה אומר להתחיל עם ביסוס ערך למותגים ותיקים כמו רנו ("לא רואה מוסך") וניסאן וביצירת ערך למותגים חדשים ולא מוכרים כמו צ'רי ואקספנג. הגברת תחושת הביטחון של לקוחות קרסו במוצרים שהם קונים קשורה גם באחריות שהיבואנית והיצרניות מעניקים ללקוחות כאשר הם חווים תקלות.

צריך לומר ביושר שאחת הבעיות של כל יבואניות הרכב בישראל היא שלקוחות נוטים לבלבל בין תפקיד היבואניות לבין זה של היצרניות, וזאת מפני שלקוחות לא מודעים לכך שבתחומים רבים יבואניות לא יכולות לפעול על דעת עצמן אלא רק לפי ההנחיות של היצרניות.

אחת הדוגמאות לפער הזה היא נושא שאנחנו, במערכת TheCar, מלווים מזה כשלוש שנים: כשל סדרתי במנועי ה-1.2 ליטר טורבו-בנזין שהותקנו בדגמים שונים של רנו, ניסאן ודאצ'יה. כשל זה גרם לנזקים של עשרות אלפי שקלים למאות לקוחות, ואלפי שקלים למאות לקוחות נוספים, והוא נמצא כולו באחריות יצרניות הרכב. מצד אחד – קרסו מוטורס נדרשת לטפל בנפגעים לפי הנחיות היצרניות ובוודאי שהיא לא יכולה לתקן על חשבונה כשל שהיצרנית לא לקחה עליו אחריות.

אבל האם קרסו מוטורס עשתה עבור הלקוחות שלה ועבור ההגנה על התדמית המותגית של ניסאן, רנו ודאצ'יה את כל מה שאפשר היה לעשות? כנראה שלא.

שאלה הרבה יותר מעניינת היא אם לקרסו מוטורס יהיה מעתה אינטרס "לרתום את עוצמת הקבוצה למען תחושת הביטחון והשייכות של הלקוח" בהקשר של לקיחת אחריות במקרי תקלה, ולמרבה הצער נראה שהתשובה עלולה להיות שלילית.

היחסים החוזיים עם צ'רי ועם אקספנג שונים במידה רבה מן היחסים עם הברית רנו-ניסאן, וספק רב אם קרסו מוטורס תשקיע הון רב במיצוב של המותגים החדשים ובבניית תדמית מושכת, וזאת לנוכח חוסר הוודאות לגבי עתיד מערכות היחסים האלה.

קבוצת קרסו, בלשון המעטה, היא לא בין המובילות בשוק הרכב הישראלי בכל מה שקשור לקשרי המדיה שלה – אפשר אפילו לומר שהיא מדורגת די נמוך ביחס שלה לעיתונות המקומית וביחס שהיא מקבלת בחזרה. בפרספקטיבה של שני העשורים האחרונים קרסו גם לא מדורגת בין המובילות בבניית מיתוג למותגים הוותיקים שלה.

המערך העצום של קבוצת קרסו בוודאי יצליח "להניע ברזלים" דרך הליסינג, המימון והטרייד אין אל שוק הרכב המשומש, אבל יש לו שני אתגרים עצומים והראשון בהם הוא ניהול מערכת היחסים עם יצרניות הרכב השונות. בראיה של חברה נסחרת, שהמטרה שלה היא להציג דוחות רבעוניים שחורים (להבדיל מאדומים), המערך הזה צריך לדחוף לשוק את "הברזלים" שמייצרים הכי הרבה רווח. לפעמים זה יכול להיות צ'רי על חשבון רנו או אינפיניטי על חשבון אקספנג, וזאת בשורה לא טובה עבור הלקוחות.

"שמאי הרכב הלאומי" לוי יצחק ז"ל, שהלך בסוף השבוע לעולמו, נהג לומר ש"לקוח מחייך פעמיים – כשהוא קונה רכב וכשהוא מוכר רכב", ללמדך שלערך המכירה של רכב יש משמעות אמוציונלית גדולה מאד עבור הלקוח, אולי אפילו יותר מאשר המשמעות הכלכלית. למותגים שלפעמים זוהרים ולפעמים דוהים יש סיכוי נמוך יותר לגרום לבעלים שלהם לחייך, וגם כאן קרסו מוטורס נמצאת בניגוד אינטרסים בין המשקיעים קצרי הטווח לבין לקוחות נאמנים.

האתגר העצום השני של קרסו מוטורס, "פריסבי" בשבילכם, בהנחה שהחברה באמת מתכננת לרתום את עוצמתה למען "תחושת הביטחון והשייכות של הלקוח", הוא להגן על לקוחות שלה מפני נפילה לבורות ולהוצאות לא מתוכננות של אלפי ועשרות אלפי שקלים במהלך תקופת השימוש שלהם ברכב, ונראה שבתחום הזה יש עוד הרבה מאד מה לעשות.

במהלך 12 החודשים הקרובים צפויה 'פריסבי' להשיק הרבה דגמים חדשים ומספר מותגים לא מוכרים, ולהפוך לסופרמרקט של מכירות רכב בישראל. קרסו מוטורס יכולה לקנות את עולמה ולטפס במעלה סולם "תחושת הביטחון והשייכות של הלקוח", אבל כמו שאמר אלברט איינשטיין: "ההגדרה של אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".

אתם לקוחות של קרסו מוטורס בהווה או בעבר? כתבו לנו על חוויית השירות שלכם אל editor.thecar@gmail.com

The post שנה גדולה לקרסו מוטורס, אבל מה עם הלקוחות הקטנים שלה? appeared first on TheCar.

מוקדם יותר החודש הודיעה חברת קרסו מוטורס, היבואנית של קבוצת רנו-ניסאן לישראל, על כוונתה לבצע שינויים מבניים בחברות בנות שלה, ובין השאר למזג באופן סטטוטורי את חברת קל-אוטו, שאותה רכשה בחודש מאי שעבר, עם חברת הליסינג שלה – פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ'.

המיזוג של 'פסיפיק', אשר בין השאר מפעילה את המותג Lease4U בתחומי הליסינג התפעולי וההשכרה לזמן קצר, ואשר מחזיקה בצי בהיקף של כ-26 אלף כלי רכב, עם חברת קל-אוטו אשר עוסקת בפעילויות דומות ומחזיקה בצי רכב בהיקף של כ- 16 אלף כלי רכב – צפוי להתקיים מבחינה סטטוטורית ב-1 באפריל השנה, והמנכ"ל של פסיפיק הוא איציק וייץ, שהוא גם מנכ"ל קרסו.

בהודעה מיוחדת לבורסה פרסמה אתמול קרסו מוטורס את ההערכה של חברת מידרוג, לפיה סיכון האשראי של פסיפיק גדל "לנוכח הגדלת המינוף הנובעת ממאזנה של קל-אוטו", הגם ש"לא צפויה השפעה מיידית על הדירוג נוכח הערכת מידרוג כי החברה תשפר את יחס המינוף בטווח הקצר-בינוני באמצעות צמצום הצי והנבת סינרגיות".

כידוע, וכפי שגם מתואר בהערכה של מידרוג, "קל-אוטו… נרכשה על ידי קרסו במסגרת הסדר חוב… כשהיא נתונה במצוקה פיננסית קשה. רכישת קל-אוטו נועדה להרחיב את דריסת הרגל של קבוצת קרסו בתחום הליסינג התפעולי, הן כזרוע שיווקית נוספת לרכבי היבואן, והן כפעילות מניבת ערך באופן עצמאי, ובמטרה סופית למזגה לתוך פסיפיק… מאז נרכשה על ידי קרסו נערכו בקל-אוטו מהלכים תפעוליים, ארגוניים ופיננסיים שיצבו את מצבה. בתוך כך, החלו פסיפיק וקל-אוטו ליישם מהלכי איחוד וסינרגיה תפעוליים תחת ניהול משותף…
מידרוג מעריכה כי מיזוג קל-אוטו לתוך פסיפיק צפוי לשפר את מיצובה העסקי של פסיפיק, אולם לפגוע במיצובה הפיננסי בשל המינוף הגבוה של צי קל-אוטו, ונוכח ההפסדים שרשמה קל-אוטו בשנים האחרונות, ובעוצמה רבה יותר בשנת 2020 ברקע הסדר החוב ומכירתה מבעליה הקודמים. ירידה ביחס הון-למאזן גוזרת ירידה בשיעור כלי רכב פנויים משעבוד ביחס לחלויות החוב השוטפות והיחלשות הגמישות הפיננסית בשל כך…

עם זאת, מידרוג מביאה בחשבון את מדיניות החברה להקטנת הצי של החברה הממוזגת… יש לציין כי יחס המינוף של החברה ערב המיזוג בלט לטובה לרמת הדירוג ובהשוואה לענף הליסינג. היחס הצפוי לאחר המיזוג עודנו טוב יחסית, ומפצה באופן חלקי על פרופיל עסקי ריכוזי של החברה, בשל הישענותה על קו עסקים עיקרי אחד, תלות גבוהה בקרסו כיבואן ותמהיל הצי המוטה לרכבי קרסו. נציין לחיוב כי להערכתנו החברה צפויה לעמוד במרווח גבוה מאמות המידה הפיננסיות מול המממנים גם לאחר העלייה ביחס המינוף".

במידרוג מעריכים שההכנסות של החברה המאוחדת במהלך 2021 יהיו בין 850 ל-950 מיליון שקלים מדמי חכירה (יש להניח שמדובר גם בהכנסות ממכירת רכב – ג.מ.), ואנשיהם מצטטים מן הסתם מידע שנחשף בפניהם על-ידי אנשי קרסו מוטורס כשהם חוזים שתחת הניהול של קרסו מבוצעות כעת פעולות להקטנת צי הרכב המשותף מרמה של 42,000 כלי רכב בעת המיזוג (כ-26 אלף כלי רכב של קרסו ועוד כ-16 אלף כלי רכב של קל-אוטו). להערכתם, מגמה זאת צפויה להימשך גם במהלך 2021, אבל לאחר צמצום הצי צפוי ההיקף שלו להתייצב על "היקף נמוך מזה הנוכחי, אולם עדיין גבוה במידה שתקנה לחברה יתרונות לגודל בקבלת הנחות מספקים, לצד ניצול יעיל של תשתיות ומערכי שיווק והפצה, ופיזור רחב יותר של תיק הלקוחות. כמו כן, המיזוג צפוי ל תמוך בשיפור יכולת המכירה של החברה, זאת ע"י הגדלת פריסת הסניפים והיצע כלי הרכב הנמכרים במגרשים".

אנשי מידרוג צופים גם היחלשות במדד "התשואה לנכסים" בגלל "השפעה שלילית מצד רווחיותה של קל-אוטו", ומעריכים שהמיזוג של שתי החברות ידרוש לכל הפחות עוד שנה שלמה של זמן התאמה שבמהלכה תהיה לקל-אוטו "תרומה שלילית לשורת הרווח הנקי המאוחד".
"בסיכום השיקולים לעיל", מסכמים ומעריכים אנשי מידרוג, "למרות העלייה בסיכון האשראי של פסיפיק עסקת המיזוג אינה צפויה להוביל לשינוי דירוג פסיפיק בטווח המיידי, זאת משום שאנו מעריכים כי יש בידי החברה הממוזגת לשפר את יחסי המינוף ואת רווחיותה על בסיס היתרונות הגלומים בעסקה… ועל בסיס מדיניותה של החברה אשר הוכחה כשמרנית לאורך השנים".

The post מיזוג חברת הליסינג של קרסו מוטורס עם קל-אוטו מעלה את סיכון האשראי שלה appeared first on TheCar.

רנו הייתה בין יצרניות הרכב הראשונות שנכנסו אל קטגוריית המיני קרוסאוברים – קרוסאוברים שמבוססים על מכוניות סופר מיני. בשנת 2013 הוצג קאפצ'ור, גרסה מוגבהת ומעוצבת לקליאו המדליקה, וכך הקדימה רנו לא מעט מתחרות וקטפה נתח שוק גדול, לפחות באירופה, בקטגוריה שהתפתחה במהירות. שבע שנים לאחר מכן עמוסה קטגוריית המיני קרוסאוברים בהמוני מתחרים אופנתיים, ורנו שולחת למערכה דור שני של קאפצ'ור, הפעם כזה שמבוסס על דור חדש של קליאו. באחור שלא לא מעט חודשים, חלקו באשמת הקורונה, מושק קאפצ'ור החדש בישראל כדי להתעמת עם להיטי מכירות ובהם קיה סטוניק, יונדאי קונה וסיאט ארונה, וגם מול מתחרה רענן מבית פיז'ו – ה-2008.

קאפצ'ור, כמו קליאו החדשה, מבוסס על פלטפורמת CMP-B המודולרית והמודרנית, ושני הדגמים התאמצו לשמר את מאפייני העיצוב המוכרים והמרשימים של הדור שקדם להם. עובדה זאת מטשטשת מעט את הגידול המשמעותי של ממדי הגוף: האורך הוגדל ב-11 סנטימטרים ל-423 ס"מ, בסיס הגלגלים נמתח ב-4 סנטימטרים ל-264 ס"מ, ואילו לרוחב הכולל נוספו שני סנטימטרים והוא עומד כעת על  180 ס"מ.

קו חלונות הצד גבוה יותר, וקשתות הגלגלים תפוחות ומודגשות, ואלה מקנים לקאפצ'ור החדש מראה שרירי ומסיבי יותר. הפנסים הקדמיים והאחוריים עוצבו בתצורת האות C שאופיינית לדור המוצרים העדכני של רנו, והם מוסיפים ניחוח עדכני. הגידול במידות אמור לתקן את אחת מנקודות התורפה של הדור היוצא, שהיא המרחב הפנימי, ובהתרשמות ראשונית נראה שהמושב האחורי, שנע על גבי מסילה, מספק מקום לשני מבוגרים

אצלנו יוצע קאפצ'ור החדש עם מנוע ה-1.33 ליטר שפותח בשיתוף פעולה כם מרצדס ומניע מספר דגמים של רנו וניסאן, והוא מגיע עם שתי רמות הספק: 130 כוחות סוס ברמת האבזור הבסיסית שנקראת 'אינטנס', ו-155 כוחות סוס ברמות האבזור הבכירות, שנקראות 'אקזקיוטיב' ו'אדישן'. בכל הגרסאות מחובר המנוע לתיבת ההילוכים רובוטית עם מצמד כפול ושבעה יחסי העברה. בחו"ל מוצעת גם גרסה היברידית-נטענת, עם צמד מנועים חשמלים וטווח נסיעה מרבי של 50 קילומטרים "על חשמל", אבל אלינו היא תגיע רק לקראת סוף 2021. גרסת דיזל, שהוצעה בדור הקודם, לא תגיע לישראל.

מערך הבטיחות של קאפצ'ור כולל, כסטנדרט, מערכת בלימת חירום אוטונומית, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. בשתי רמות האבזור הבכירות מצטרפות גם מערכות התרעה מפני תנועה בשטחים מתים, תאורת אור גבוה אדפטיבית וזיהוי תמרורים.

המיצוב של קאפצ'ור בשוק הישראלי ממקם אותו באמצע הדרך. הוא יקר יות מסיאט 'ארונה', יונדאי 'וניו' וקיה 'סטוניק', ופחות יקר ממאזדה CX3. מחירו, ברמת האבזור הבסיסית, מתחיל ב-125 אלף שקלים, עם אבזור שכולל מערכת מולטימדיה עם מסך בגודל 7 אינטש שכוללת מצלמת חניה, ויש לו חיישני גשם ותאורה, חיישני חניה מקוריים מלפנים ומאחור, בלם יד חשמלי, מפתח חכם וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש.

תמורת רמת האבזור 'אקזקיוטיב' תידרשו לשלם 133 אלף ש"ח ותקבלו, בנוסף, גם מסך מולטימדיה אנכי בגודל 9.3 אינטש, לוח מחוונים דיגיטלי מלא,, תאורת אווירה, ריפודים בשילוב דמוי עור וחישוקי 18 אינטש. אם תוסיפו על זה עוד 7,000 שקלים תקבלו את גרסת 'אדישן' שמוסיפה על אלה גם גג שמש פנורמי, משטח טעינה אלחוטי לטלפונים ומערכת חניה אוטומטית.

The post רנו קאפצ'ור החדש בישראל appeared first on TheCar.

בעלים של מכונית חשמלית מדגם 'רנו פלואנס ZE' שלח לאחרונה מכתב, באמצעות עורך דינו, לחברת קרסו מוטורס, יבואנית 'רנו' לישראל, ובו הוא מאיים בתביעה משפטית לנוכח הטיפול הכושל – לדעתו – של החברה במכונית החשמלית שלו.

פניה זאת פותחת צוהר קטן אל מצבם של כמה עשרות בעלי מכוניות מאותו סוג אשר מחזיקים במכוניותיהם בנאמנות ומשתמשים בה "כנגד כל הסיכויים" לאור החזון המקורי של חברת 'בטר פלייס' ולמרות שבשנה שעברה הייתה להם הזדמנות למכור את מכוניתם לצורך השמדתה.

אחד הדברים המעניינים בתביעה הזאת הוא התזמון: ממש בתקופה הזאת "הגלגל מתהפך", ותעשיית הרכב, מכל מיני סיבות שסוקרו אצלנו בהרחבה, מפתחת דור חדש ומאד יעיל של מכוניות חשמליות שמציעות טווח נסיעה גדל והולך. לחברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו וניסאן לישראל, יש אינטרס ראשון במעלה לקדם את תחום הרכב החשמלי היות ששני היצרנים שהיא מייצגת נמצאים בחזית תעשיית הרכב בתחום זה.

אחד המשקעים שעליה להתמודד איתו בבואה לקדם את שיטת ההנעה שצפויה להיות נפוצה מאד בעתיד הוא רתיעה שחשים ישראלים רבים כתוצאה מן החורבן שהותירה אחריה חברת 'בטר פלייס' – גם לנוכח ההבטחות הגדולות שפיזרה בשעתו ונותרו ללא כיסוי וגם בגלל התרסקותה המפוארת. 'בטר פלייס' הזמינה בשעתו אצל רנו כ-3,000 מכוניות מדגם 'פלואנס' אשר הוסבו להנעה חשמלית, בין השאר על-ידי הארכת המרכב והוספת סוללה חשמלית שיכולה להישלף מן המכונית ולהיות מוחלפת. מבין אלה יובאו בזמנו לישראל כאלף יחידות שקיבלו רישוי צהוב, והן נמכרו ללקוחות ללא הסוללות החשמליות שלהן – אחד הרכיבים היקרים ביותר במכונית חשמלית.

חברת 'בטר פלייס' פשטה רגל במהלך שנת 2013, ובמהלך פירוקה מכר מפרק החברה את מעט הרכוש והמלאי שהיא הותירה אחריה, וזה כלל בין השאר עמדות טעינה מנוהלות וכ-300 מכוניות חדשות אשר נרכשו מקופת הפירוק על-ידי יבואנית רנו וחלקן נמכר ללקוחות ברווח נאה. בחודש מאי 2014 רכש ע.ק. את אחת מן המכוניות הללו לאחר שלדבריו הוא השתכנע מן ההתחייבות שנטלה הנציגה של רנו בישראל בפני בעלי המכוניות הללו, ובפני משרד התחבורה, להוסיף ולהעניק להן שירות. מאז שרכש את המכונית ועד לחודש יולי השנה גמאה המכונית כ-131 אלף ק"מ בלי לשרוף אף טיפת בנזין.

אגב, לא מיותר לציין ש'בטר פלייס' לא ייצרה את המכוניות, ובעת שאלה יובאו לישראל התחייבה חברת רנו, יצרנית הרכב, להעניק להן שירות באמצעות נציגתה בישראל. במהלך השנה שעברה נותרו על כבישי ישראל קרוב ל-800 מכוניות מתוך האלף שעלו על הכבישים בשנים 2012-2013, חלקן נמצאו בבעלות ישירה של לקוחות שהאמינו בשעתו להבטחה של 'בטר פלייס' ואחרות בבעלות חברות ליסינג שהחכירו אותן ללקוחות קצה.

לא מעט מקרב המשתמשים במכוניות הם קהל אדוק של מי שממש אוהבים אותן, למרות שהמכוניות עושות שימוש בסוללות מן הדור הראשון שהן הרבה פחות טובות טכנולוגית מסוללות מודרניות, וכמה עשרות מהם התארגנו בשנה שעברה לתביעה קולקטיבית כנגד קרסו מוטורס בדרישה להחלפת הסוללות המיושנות בסוללות חדשות. לא מיותר לציין גם שתקופת האחריות של רנו לסוללות אמורה הייתה לפוג השנה ובשנה הבאה (בהתאם למועד עלייתן לכביש), וחברת קרסו מוטורס, ככל הנראה בשיתוף היצרנית הצרפתית, יצאה (בדיוק לפני שנה) במבצע גריטה במטרה להוריד אותן מן הכביש.

לקוחות קיבלו בשעתו הצעות שנעו בין 30 ל-40 אלף ש"ח במזומן, או הצעת טרייד-אין, וכבר עם התחלת המבצע נמכרו בחזרה לרנו כל המכוניות שהיו בבעלות חברות הליסינג וכמה מאות מכוניות שהיו בבעלות פרטית. לקוחות אחרים סרבו למכור את המכוניות – חלקם מפני שלטענתם המחיר שהוצע להם נמוך מידי, ואחרים מסיבות אידאולוגיות – במטרה למנוע את השמדתן.

מחיר הסוללה: 150 אלף ש"ח

לדברי ע.ק, כפי שהם מפורטים במכתב ההתראה ששלח עורך דינו, נחל אוזבלו, לחברת קרסו, ניסיון שלו לרכוש סוללה חשמלית חדשה מן היבואנית הוליד שתי תגובות מעניינות: החברה דרשה, לדבריו, 150 אלף ש"ח תמורת סוללה חדשה, ולאחר מכן טענה שאי אפשר להשיג או למכור לו סוללה כזאת. עוד טענה מעניינת, שמשתמעת מן הדברים, היא האפשרות (לכאורה) שמערך השירות של קרסו מנסה "להתיש" את הלקוחות על-ידי המצאת עלויות לא הגיוניות ולא סבירות, כמו החלפת כבל מצבר 12V במקום ניקוי החלודה שהצטברה עליו.

עורך הדין אוזבלו טוען במכתבו שכשנה לאחר רכישת המכונית חלה התדרדרות משמעותית במצבה של הסוללה החשמלית, באופן שכל המדדים שזו הציגה היו נמוכים מאלה שנדרשים לפי יצרן הרכב לצורך נסיעה בטוחה. "כידוע לכם", כותב עו"ד אוזבלו, "במסגרת הליך הפירוק של חברת בטר פלייס, (בהסכם שנחתם) בין חברות רנו וקרסו מוטורס לבין (מפרק 'בטר פלייס')…נטלו על עצמן רנו וקרסו מוטורס את האחריות המלאה להענקת סל שירותים לבעלי הרכבים תמורת מיליוני ש"ח מקופת הפירוק.

לדאבונם הרב של מרשי ויתר בעלי הרכבים, לא עמדתם בהתחייבויותיכם על פי הסכם הפשרה, ובכלל זה, עיכבתם ודחיתם מתן שירות וטיפולים לבעלי הרכבים ועשיתם כל שביכולתכם על מנת לשכנע את בעלי הרכבים למכור את רכביהם לטובת גריסת הרכב, ומעבר לכלי רכב ממונעים במנועי בנזין וסולר, ולהימנע ככל האפשר ממתן שירות הולם ומקובל לבעלי כלי הרכב הקיימים…
במסגרת התנהלות כוחנית ומתעמרת בבעלי הרכבים אף סירבתם לדרישת בעלי הרכבים לספק להם את כתב האחריות של היצרן הניתנת לסוללה חשמלית ברכב שבבעלותם, על מנת שיידעו מה היקף האחריות, לאיזה טיפולים הם זכאיים במסגרת האחריות, בגין אילו טיפולים הם צריכים לשלם וכיו"ב, באופן בלתי סביר ותמוה ביותר(!). על כן, נותרו מרשי ובעלי הרכבים "לבד במערכה" כשבידיהם סוללות חשמליות בלתי תקינות שאיכותן ממשיכה להתדרדר באופן קיצוני ובלתי סביר מידי יום ואינה מאפשרת להם נסיעה בטיחותית.
חמור מכך, עיקר "השירות" שניתן על ידכם למרשי ויתר בעלי הרכבים "בתקופת האחריות" הנו החלפת סוללה פגומה בסוללה פגומה אחרת המאפשר שימוש לפרק זמן קצר בלבד… ללא כל פתרון אמיתי של הבעיה והפגם, וגם זאת רק אחרי שבעלי הרכב חתמו על כתבי ויתור, שחוקיותם מוטלת בספק…

לפני מספר חודשים אירעה תקלה בטיחותית חמורה ברכבו של מרשי, במסגרתה במהלך נסיעה במהירות של 100 קמ"ש, באמצע כביש מהיר, איבד רכבו של מרשי שליטה על יכולת הבלימה וההיגוי…"

לדברי ע.ק, לאחר המקרה המתואר הוא הכניס את המכונית לבדיקה במוסך של רנו ואז נדרש לבצע מספר תיקונים בעלות של 1,400 ש"ח, בכלל זה החלפת כבל חיבור מצבר 12 וולט. ע.ק, שסבר שמדובר במחיר מופקע, פנה לחשמלאי מוסמך שטען שאין כל פגם בכבל וכל שנדרש זה ניקוי החלודה, דבר שבוצע על-ידו. ע.ק. טוען שלאחר התיקון של החשמלאי הוא חזר למוסך של קרסו כדי לקבל אישור שהכבל תקין ואפשר להמשיך לנסות לאתר את התקלה אולם כעבור יומיים שבהם המכונית נותרה במוסך הוא נדרש לשלם 4,000 ש"ח כדי להחליף את מסנן הסוללה, כבל חיבור של הסוללה (שכבר טופל כאמור), מצבר 12 וולט ודיסטריביוטר חשמלי.

"לאור הדרישה התמוהה הנ"ל", נכתב במכתב, "דרש מרשי לשוחח עם מנהל שירות הלקוחות של המוסך ושאל אותו מפורשות האם החלקים הנ"ל הם אלו שגרמו לתקלה ברכב, ונענה בתשובה שלא, אולם עדיין התעקשו כי החלפת החלקים הנ"ל הנם תנאי להמשך הבדיקה של הרכב".

לפני כחודש פנה ע.ק. לקרסו בבקשה לרכוש סוללה חדשה במחיר מלא ולדבריו נענה שהדבר בלתי אפשרי מכיוון שאין בידי היבואן סוללות חדשות, ואם תיובא סוללה מחו"ל יעמוד מחירה על 150,000 ש"ח. ע.ק. טוען שהוא הסכים לשלם סכום זה – ולא מיותר להדגיש שמחיר המחירון של מכוניתו עומד כיום על 27,000 ש"ח בלבד – אבל, לדבריו, "ברגע האמת" סירבו נציגי קרסו למכור לו סוללה חדשה "ואף הורו לנציגי קרסו שעמם היה בקשר שלא ליתן לו כל שירות".

במכתב מציין עו"ד אוזלבו ש"כיום רכבו של מרשי כמעט ואינו יכול להגיע למהירות סבירה לנסיעה בדרכים בין עירוניות, והנסיעה בו מסוכנת", ומזכיר שיבואן רכב מחוייב להעניק שירות למכוניות שנמכרו על-ידו למשך 7 שנים, כולל אספקה סדירה של חלקי חילוף.

תכל'ס, מה הוא רוצה?

בשורה תחתונה ע.ק. דורש מקרסו "פתרון לבעיית הסוללה… ובכלל זה החלפתה", והוא דורש לקבל סוללה מן הדור השני, האמין יותר, דבר שלדעתו אפשרי מבחינה טכנית "וכבר בוצע ברכבים כמו רכבו של מרשי". לחילופין הוא דורש לרכוש סוללה חדשה מהיצרן (דרישה פחות מעשית שכן סוללות כאלה כבר לא מיוצרות – ב.ב.).

אנשי קרסו מוטורס סרבו להתייחס למכלול הדברים והשיבו לנו כך: "טיפלנו בפניית הלקוח מול משרד התחבורה לשביעות רצונם".

עם זאת, בהתכתבות של קרסו עם הלקוח נכתב בין השאר ש"החלפת סוללה בשל אובדן קיבול הדרגתי אינה כלולה במסגרת אחריות היצרן. בנסיבות אלה נעתר היצרן במקרים מסוימים להחליף את הסוללה התקולה במסגרת רצון טוב בסוללה משומשת אחרת. הסוללה תוחלף במסגרת מדיניות רצון טוב רק כאשר תדלק נורית החיווי המתריעה כי מדד קיבולת הסוללה מצוי ברמה שאינה מאפשרת הפעלת מערכות שאינן חיוניות".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה שהרכב כבר לא נמצא תחת אחריות היות שהוא יוצר בשנת 2012 וכי למרות זאת הוחלפה בו סוללה (בסוללה משומשת – ב.ב.) ושהלקוח חתם על מסמך שבכך מסתיימות טענותיו כלפי החברה. הלקוח, לדבריהם, התבקש להמציא למשרד מסמכים שמעידים בין היתר על אחריות מורחבת שניתנה לו אבל לא העביר אותם ולכן המשרד לא יכול להמשיך בטיפול בתלונה.

לקריאה נוספת:

חשמליות ללא חשמל

פולקסווגן תבנה מיליון מכוניות חשמליות בשנה

מכוניות חשמליות מתאימות ל-90% מן הנהגים

The post עלילות קרסו מוטורס והסוללה החשמלית appeared first on TheCar.

לאחר היעדרות של שנה קרסו חוזרת לשווק את NV200 – המסחרית הקטנה של ניסאן. הדגם מגיע אלינו לאחר מתיחת פנים קוסמטית קלילה ועדכון מנוע.

ניסאן NV200 הוצגה ב-2009 והגיעה לישראל בספטמבר 2011. במסגרת תערוכת הנובר שנערכה בנובמבר 2014 הציגה ניסאן מתיחת פנים לדגם שעיקרה עדכון קוסמטי קליל לחוץ ולפנים, והחלפת מנוע ה-1.6 ליטר הקודם במנוע חדש באותו הנפח. זהו אותו מנוע טורבו-דיזל שנמצא ברנו קנגו וגם כאן הוא מפיק 90 כ"ס. גם בדור טרום מתיחת הפנים חלקו השניים את המנוע הקודם שהפיק 85 כ"ס במקרה של ניסאן ו-80 כ"ס במקרה של רנו. המנוע משודך לתיבת הילוכים ידנית בעלת חמישה הילוכים ותצרוכת הדלק הממוצעת בתנאי מעבדה עומדת על 20.4 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת.

NV200 משווקת בגרסאות שונות וביניהם גרסאות נוסעים עם חמישה ושבעה מושבים, ואף נמכרה בארץ בגרסת שבעה מושבים, אבל לעת עתה יבואנית ניסאן בחרה להתמקד בגרסת הקומבי המסחרית עם חמישה מקומות ישיבה בשתי שורות מושבים, צמד דלתות הזזה בצדדים וצמד דלתות אחוריות. מידותיה הם אורך של 440 ס"מ, רוחב של 169 ס"מ, גובה של 186 ס"מ ובסיס גלגלים של 272 ס"מ.

המכונית תשווק ברמת גימור אחת ובמחיר של 141,000 שקלים שכולים מערכת שמע מקורית עם כניסות USB ו-AUX, בלוטות' מקורי, בקרת שיוט, 6 כריות אוויר, מערכת ניטור לחץ אוויר בצמיגים ועוד.

The post ניסאן NV200 המחודש בישראל appeared first on TheCar.

חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו וניסאן, בוחנת את האפשרות לשווק בישראל את ניסאן רוג' (Rogue) – קרוסאובר תאום ל-X טרייל האירופי. רוג' משווק בעיקר בשוק הצפון אמריקני, ומוצע אך ורק עם מנוע הבנזין הארבעה-צילינדרי בנפח 2.5 ליטר, שהוא המנוע הגדול בהיצע של X טרייל באירופה.

זוג התאומים X טרייל ורוג' הוצגו זה לצד זה בתערוכת פרנקפורט 2013, והם למעשה אותה מכונית – גרסה מוארכת לקשקאי – עם אופציה לשבעה מושבים.

ממדי השניים כמעט זהים: אורך של 464 ס"מ, רוחב של 180 ס"מ, גובה של 171 ס"מ ובסיס גלגלים של 271 ס"מ. וכך גם תא הנוסעים, גימור הפנים ורשימת האבזור.

ההבדלים ביניהם הם הייעוד והכיול. בעוד ש-X טרייל מיועד לשוק האירופי, רוג' מיועד לשוק הצפון אמריקני ועל כן מציע כיול רך יותר של המתלים, ומיוצר רק עם המנוע הגדול יותר בהיצע הדגם.

X טרייל מוצע בעולם עם שלושה מנועים: בנזין בנפח 2.0 ליטר (143 כ"ס) בשילוב לתיבה ידנית, בנזין 2.5 ליטר (170 כ"ס) בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית רציפה וטורבו-דיזל 1.6 ליטר (130 כ"ס) בשילוב תיבה אוטומטית רציפה. רוג' מוצע, כאמור, רק עם מנוע ה-2.5 ליטר שמחובר לתיבה אוטומטית רציפה (CVTׂ).

חברת קרסו, שמייבאת גם את דגמי רנו וגם ניסאן, מתכננת להמשיך ולרכב על גל הדיזל אותו החלה עם הפלואנס לפני כשנתיים, ולהשיק במחצית השניה של השנה את ניסאן X טרייל רק עם מנוע דיזל, לפחות בשלב ראשון.

זהו מנוע שמניע גם את ניסאן קשקאי החדש, שכבר משווק בישראל. רעיון הייבוא של רוג' עדיין נמצא בבחינה, אבל אם אכן יגיע אלינו הוא ימוצב בחלק הגבוה והיקר יותר בסגמנט הקרוסאוברים.

The post קרסו בוחנת את שיווק ניסאן רוג' בישראל appeared first on TheCar.

נראה שיבואנית ניסאן סימנה כמטרה את שוק המשפחתיות. אחרי שבקיץ האחרון החלה בשיווק המשפחתית הגדולות, אלטימה ומקסימה, ואחרי שהחלה ביבוא אלמרה, משפחתית קטנה בקטגוריית יונדאי i25, על הפרק דגם רביעי, ניסאן 'סנטרה' (Sentra). עימה תנסה היבואנית להיכנס לתחום המשפחתית – הקטגוריה הנמכרת ביותר בישראל והחשובה גם בגזרת הליסינג וציי רכב.

ניסאן החלה להשתמש בשם סנטרה ב-1982 בארה"ב במקום שם הדגם סאני (שם מוכר יותר לישראלים, הגרסה היפנית / אירופאית של סאני נמכרה בארץ בשנות ה-90 של המאה הקודמת). סאני, בישראל, הוחלפה בשנת 1995 על-ידי אלמרה, אשר הוחלפה בעצמה על-ידי קשקאי כאשר ניסאן נטשה את הקטגוריה המשפחתית לטובת עולם הקרוס-אוברים הרווחי יותר.

ניסאן הפסיקה להשתמש בשם סאני ברוב מדינות העולם למעט סין, שם, עד היום, זהו שמה של אלמרה (כיום משפחתית קטנה יותר). בארה"ב, כמו גם במדינות נוספות, היא עושה שימוש בשם סנטרה.

https://www.youtube.com/watch?v=N00gFe0W9nA

סנטרה הקודמת הוצגה בשנת 2006 והייתה המכונית הראשונה של ניסאן על בסיס פלטפורמת C המשותפת לה ולרנו. על בסיס אותה פלטפורמה נבנתה רנו מגאן בדורה השני (יוצרה בין השנים 2002-2008) וכן דגמים אחרים של ניסאן, בהם גם קשקאי הקודם.

ב-2012 הוצגה סנטרה חדשה, דור שביעי למכונית, והיא מבוססת על פלטפורמה קטנה יותר. בעוד סנטרה הקודמת כמו גם חלק מקודמותיה, התבססו על פלטפורמה של מכונית משפחתית, סנטרה החדשה והנוכחית מבוססת על פלטפורמת V הקטנה יותר – פלטפורמה שמשמשת את הדורות הנוכחיים של רנו קליאו, ניסאן מיקרה, נוט, אלמרה ואחרות, כמו גם את ניסאן פולסאר – משפחתית קומפקטית מעט גדולה יותר שתגיע אלינו השנה. במילים אחרות, סנטרה ופולסאר, שיוצעו כאן במקביל, הן למעשה אחיות לפלטפורמה אבל עוצבו עבור שווקים שונים.

בעוד שפלטפורמת הסנטרה היא של משפחתית קטנה הממדים שלה, והמנועים, גדולים יותר כך שהיא הופכת לחלק מקטגוריית המשפחתיות. המידות החיצוניות דומות למידותיה של טויוטה קורולה: אורך של 462.5 ס”מ, רוחב של 176 ס”מ, גובה של 150 ס”מ ובסיס גלגלים של 270 ס”מ, בדומה גם לזה של יונדאי i35 וקיה פורטה.

ביחס לאלמרה החדשה (שבנויה כאמור על אותה פלטפורמה) סנטרה ארוכה ב-20 ס"מ משמעותיים לאורך, 7 ס"מ (עוד יותר חשובים) לרוחב ו-10 ס"מ לבסיס הגלגלים.

בניגוד לסטנדרט המקובל אצלנו בקטגוריית המשפחתיות – של מנועי 1.6 ליטר או מנועים מוגדשי טורבו בנפח של 1.0-1.4 ליטר, לסנטרה יש מנוע אטמוספירי בנפח 1.8 ליטר שמספק 130 כ"ס ומחובר לתיבה אוטומטית רציפה (CVT), אבל יש לה גם מנוע 1.6 (110 כ"ס).

ברוסיה נמכרת המכונית תחת השם 'סילפי' (Sylphy) עם מנוע 1.6 ליטר (117 כ"ס), אולם הוא משודך לתיבה ידנית בלבד, ובברזיל מוצע מנוע בנפח 2.0 ליטר.

קרסו, יבואנית ניסאן, בוחנת את יבוא המכונית עם מנוע 1.8 ו-1.6 ליטר ולמצבה מעל אלמרה החדשה. עם שתי המכוניות החדשות האלה תנסה היבואנית לחזור למגרש הליסינג וציי הרכב – תחום חשוב שעדיין מהווה את עיקר המכירות בקטגוריה, ותחום שממנו היא נאלצה לסגת עם הפסקת השיווק של טידה.

מחירה של סנטרה טרם נקבע, אבל מן הסתם יהיה גבוה יותר ממחירה של אלמרה החדשה שעומד על 115,000 שקלים. לא נופתע לגלות אם מחירה של סנטרה יהיה בגזרת ה-130,000 שקלים ובדומה למרבית המשפחתית הנמכרות כיום בסגמנט.

The post בקרוב בישראל: ניסאן סנטרה appeared first on TheCar.

שוק הרכב הישראלי עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות: מעבר למכוניות קטנות, חזרה למכוניות ידניות וחסכוניות, וקבלת תצורת הסטיישן כתצורה מועדפת למשפחה – לכל הפחות אצל מי שמקבל מכונית צמודה ממקום העבודה שלו ולא צריך לדאוג לגבי ערך המכירה שלה כמשומשת.

לא נחזור על הסיבות לשינויים האלה אלא נסכם ונאמר שכמו כמעט כל דבר בישראל, גם כאן מתחולל השינוי דרך הכיס. במקרה של מכוניות הסטיישן מה שחולל את שינוי המגמה היה תמחור אחיד שקבעה בשעתו דלק מוטורס, יבואנית פורד, לתצורת הסטיישן ותצורת הסדאן של פוקוס.

יבואנית יונדאי הגיבה בשעתו במהירות והציגה את i30CW במחיר דומה לזה של ההאצ'בק, אם כי במקרה שלה פתר המהלך גם בעיה נוספת: היעדרה של גרסת סדאן של i30 – מכונית שנלחמת בפלח השוק (עדיין) המבוקש ביותר בישראל.

יבואניות נוספות הצטרפו למהפכת הסטיישנים בשלב מאוחר יותר, בהן גם קרסו מוטורס יבואנית רנו.

רנו, אגב, שבה אל התחום רק בשלהי 2012 במסגרת מהפיכה אחרת  שהיא עצמה הנהיגה (ולכל הפחות ניסיון הפיכה…) – מהפיכת הדיזל.

מגאן, שנעלמה מהשוק שלנו לטובת פלואנס, שבה בשלב ראשון, מיד לאחר מתיחת הפנים שלה, בגרסת דיזל (ידנית ואוטומטית רובוטית מצמד כפול) ובהמשך גם בגרסת טורבו-בנזין בשילוב תיבה אוטומטית רובוטית בעלת מצמד כפול. גרסת הסטיישן, בהתאם לאופנה שלגביה הקדמנו כאן, הגיעה כהמשך טבעי.

מבחוץ
רנו מגאן סטיישן (אסטייט בלשון רנו), הוצגה ב-2008 והיא כיום מהמשפחתיות הוותיקות בשוק. מאז עברה המכונית שתי מתיחות פנים שלפחות לטעמי שיפרו את חזותה הפנימית והחיצונית. זה לא בגלל הסמל שממדיו גדלים עם כל עדכון, אלא יותר מכיוון שרנו האריכה את בסיס הגלגלים של המגאן לטובת הסטיישן, וכך קיבלנו את אחד הממדים הארוכים בסגמנט (270.5 ס"מ, בדומה לפלואנס), וזה מסייע ליצירת צללית מאורכת ונאה מאוד.

הממדים הנדיבים יוצרים חלל הטענה גדול בנפח 524 ליטר לאחסון הבלאגן שהבאתם מהבית. בהשכבת המושבים האחוריים מתקבלים 1,595 ליטר שמתאימים אפילו להעמסת תכולת ביתו של השכן.

למי שהנתונים הללו לא אומרים הרבה נספר כי אלה נפחים גדולים, אבל יש גדולים מהם. לזכותו של תא המטען נאמר שהוא שטוח לחלוטין, ששפת ההטענה נמוכה ושבמפתיע הפינות הרחוקות אינן רחוקות כל כך, דבר המבטיח שתגיעו לג'אנק גם פינה הנידחת ביותר. לחובתו נציין שלחצן הפתיחה החיצוני ממוקם נמוך מדי, אין לו נקודות עיגון, ובקיפול המושבים הוא לא שטוח לחלוטין. באופן כללי הוא גם נראה זול למראה בעיקר בגלל השטיח שלא נראה תואם את גודל התא ודיפוני הפלסטיק של תאי האכסון השימושיים.

מבפנים
בשל העובדה שבסיס הגלגלים ארוך יותר מזה של מגאן בתצורת ההאצ'בק לנוסעים לא חסר מקום. המושב האחורי יכול להכיל זוג מבוגרים בנוחות מרבית כשהשלישי במרכז יאלץ להסתפק בדיפון מעט חסר לגב ובמושב ולהתמודד עם תעלה גבוהה בצמוד לכפות רגליו. רכב ההדגמה היה ברמת הגימור הגבוהה יותר ('אקספסריון'), ועל כן צויד גם בגג שמש פאנורמי שגוזל מקום יקר לראש ויכול להפריע לגבוהים. גם מלפנים לא חסר מקום ותנוחת נהיגה מושגת בקלות. המושב עצמו מעט קצר לטעמי, אבל מציע תמיכה טובה לגב ולאורך זמן התגלה כנוח.

בניגוד לפלואנס ומגאן האצ'בק שמגיעות אלינו מטורקיה, מגאן אסטייט מגיעה אלינו ממפעלי היצרנית בספרד. זה ניכר כבר בצליל טריקת הדלת המאסיבי והאיכותי יותר, בטיב ההרכבה, ובהמשך גם בבידוד הרעשים מהעולם החיצון.

אבל רנו מגאן אסטייט כבר מכונית ותיקה ואותות הגיל ניכרים בה. זה מתחיל בעיצוב מיושן, באיכות חומרים מעורבת, ותחושה כללית קודרת בגלל מראה הפלסטיק השחור. אפילו לוח המחוונים הדיגיטאלי, תוספת שהגיעה אחרי מתיחת הפנים, לא מצליח להפיח רוח חיים וכמו גם צג מחשב הדרך, משרטט את הנתונים בפונט לא מחמיא.

אמנם המגאן מצוידת היטב וכוללת, בקרת אקלים מפוצלת, מולטימדיה בקרת שיוט ומגביל מהירות, ואפילו מפתח חכם, אבל התחושה לא עשירה ולא עדכנית. הנדסת האנוש, שמעולם לא הבריקה במגאן, גם לא טופלה לאורך העדכונים שחלו בדגם, כך שעדיין מערכת בקרת האקלים מצריכה הסתגלות, פתחי המיזוג מקפיאים את כפות הידיים ומעל הכל יש כרגע מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית מסורבלת לתפעול שגם מסתנוורת בשמש.

מקדימה
מכונית המבחן צוידה במנוע טורבו-בנזין המוכר משאר דגמי רנו (קליאו, קאפצ'ר ואחרות), אלא שכאן הוא חזק יותר. זהו מנוע בנפח 1.2 ליטר שמייצר 132 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית רובוטית בעלת מצמד כפול ושישה הילוכים.

ביצועי המנוע מצוינים וליניאריים, וכמו רוב מנועי הטורבו הקטנים, גם של המתחרות, לא תרגישו בכוח מתפרץ אלא בהתגברות מהירות אחידה. רוב הזמן תיבת ההילוכים מתפקדת היטב וממשיכה בקו החלק של המנוע, אבל היא לא חפה ממגרעות. היציאה מהמקום מלווה בהשהיה מסוימת, היא מתקשה להתמודד עם נסיעת הזדחלות ולעיתים רחוקות מעט מתבלבלת כשנדרש להוריד הילוך. בנוסף, בעת חניה בעליה המכונית מתדרדרת.

צריכת הדלק במהלך המבחן (האינטנסיבי יש לומר) עמדה על 9.3 ק"מ לליטר בממוצע. לא מדהים אבל אין ספק שבנסיעה מנהלתית יום יומית המכונית תשיג צריכת דלק טובה בהרבה, ובמהלך שיוט סיפר לנו צג המחשב האופטימי תמיד על תצרוכת של כ-19 ק"מ לליטר.

על הכביש
מגאן אסטייט היא מהמשפחתיות הנוחות ביותר. בעיר הנוחות טובה אבל לא מושלמת ושיבושים מורגשים. ככל שעולה המהירות נוחות הנסיעה משתפרת פלאים. לאווירת הנוחות תורם בידוד הרעשים המצוין שמצליח לבודד את חלל תא הנוסעים מתחלואי החוץ – משימה לא פשוטה במכונית בה תא המטען הוא חלק אינטגרלי מתא הנוסעים.

למרות הרכות מגאן אסטייט לא מאבדת את הצפון כשהעסק מתחמם. נכון שרכות המתלים גורמת לרכינת מרכב מוגברת בסיבובים ואפילו בהאצות ובלימות חזקות, אבל היכולות הדינמיות גבוהות מאוד. ההגה נעים לאחיזה, מדויק ומהיר תגובה. הבלמים בעלי כושר בלימה טוב ודעיכה מינימלית, כך שבסך הכל המכונית נוסכת בנהג ביטחון רב.

שורה תחתונה
רנו מגאן אסטייט מוצעת במחיר דומה למתחרות. בסעיפים אחדים היא מציעה תמורה פחות טובה מהן, ובסעיפים אחרים היא פשוט לא מציעה יתרון.

בסך הכל מגאן סטיישן היא מכונית טובה, אבל היא כבר מרגישה לא עדכנית ולא ברמה של חלק מהמתחרות שבמהלך הזמן התחדשו.

למי שחשקה נפשו במכונית, יתכן ודווקא יעדיף את גרסת הדיזל (1.5 ליטר, 110 כ"ס, ואותה תיבה אוטומטית רובוטית). גרסה זו מוצעת עם אבזור זהה ובתוספת של 6,000 שקלים. ההפרש בתצרוכת הדלק בין הדיזל לבנזין במגאן אסטייט עומד על כ-35%, כך שבנסועה ממוצעת, ובהפרש הנוכחי במחירי הזהב השחור, מכסים את הפרש מחיר הרכישה בשנתיים-שלוש. גרסת הדיזל מעט רועשת יותר, אבל מי שנוסע הרבה, או מקבל רכב מהעבודה, נראה שזו הגרסה העדיפה. אין ספק שיבואנית רנו בהחלט הצליחה לעשות במהלך התקופה גם מהפכה משל עצמה, ולהנגיש את הדיזל לציבור הרחב.

The post רנו מגאן אסטייט, בנזין 1.2 ליטר אוטומטי: מבחן דרכים appeared first on TheCar.

בשבוע שעבר דיווחנו על כך שבקרוב יחל שיווקו של ניסאן ג'וק המחודש בשלוש רמות אבזור גבוהות מבעבר ובמחיר זהה לדגם המוחלף. הבוקר התחיל השיווק ונודע כי בדרך רמת גימור נוספת (רביעית) זולה ב-2,000 שקלים.

ניסאן ג'וק היא כבר מכונית וותיקה. הדגם הוצג לראשונה בתערוכת ז'נבה 2010 ומתיחת פנים הוצגה כמעט לפני שנה בתערוכת ז'נבה 2014. מלבד שינויים קוסמטיים ועדכוני חומרים לתא הנוסעים, קיבל הדגם שני חידושים מרכזיים. הראשון שיפור משמעותי לנפח תא המטען שגדל מ-250 ליטר ל-354 ליטר. וכך באה על פתרונה אחת מנקודות התורפה של הדגם המוחלף. חידוש שני היה הוספת מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר (115 כ"ס) בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית רובוטית בעלת מצמד כפול. גם המנוע וגם תיבת ההילוכים מגיעים ממדף החלפים של רנו וכבר נמצאים במספר דגמים של רנו וניסאן.

שיווק ניסאן ג'וק המחודש החל באירופה בקיץ שחלף ואלינו הגיע הדגם ממש לאחרונה. למעשה 'קרסו', יבואנית ניסאן כבר החלה במכירה מוקדמת של הדגם.

לעת עתה הדגם לאחר מתיחת הפנים מגיע אלינו במתכונת הקודמת, כלומר עם מנוע ה-1.6 ליטר (117 כ"ס) בשילוב תיבה אוטומטית רציפה ולא עם מנוע הטורבו-בנזין החדש והתיבה האוטומטית רובוטית. בינתיים הוא גם לא ישווק עם תיבת הילוכים ידנית.

ניסאן ג'וק ישווק בשלוש רמות גימור, כמו בעבר, כאשר רמות האבזור השתנו וכעת הן עשירות הרבה יותר. למעשה רמת האבזור הבסיסית שהיתה בעבר ('ויזיה') בוטלה וכעת רמת האבזור האמצעית ('אסנטה') היא רמת האבזור הנמוכה ביותר שגם כך שודרגה משמעותית במסגרת מתיחת הפנים. רמת אבזור זו כוללת: בקרת אקלים, בקרת שיוט, בלוטות', שליטה על מערכת השמע מגלגל ההגה, חלון שמש, בורר מערכת בקרה דינמית עם בחירה בין שלושה מצבי נהיגה (רגיל, ספורט וחסכוני), שמשות אחוריות כהות חישוקי 17 אינץ' קלים ועוד.

לצד רמת אבזור זו ישווקו עוד שתי רמות אבזור עליהן כתבנו בעבר בהרחבה, אבל כאמור היום נודע כי בקרוב ישווק הדגם ברמת אבזור רביעית ובמחיר נמוך יותר. רמת אבזור זו היא למעשה רמת אבזור בסיסית ללא גג שמש ויתכן שגם עם שינוי קוסמטי קל ומחירה יעמוד על 128,000 שקלים. זול ב-2,000 שקלים ממחיר הג'וק בעבר.

כשהגיע ג'וק לישראל לפני כחמש שנים הוא היה בודד בקטגוריה. מאז נוספו מתחרים רבים ואף דגמים מהקטגוריה שמעל, כמו קיה ספורטז', החלו מוצעים במחירים זולים משמעותית וקרובים יותר למחירי ניסאן ג'וק. שוק הג'יפונים הפך לשוק החם ביותר והתחרות בו כעת עזה מאי פעם. כדי לעמוד בתחרות מול מבול הדגמים במחירים המוזלים, יבואנית ניסאן שמרה על אותם מחירים כמו בעבר, 130, 135 ו-140 אלף שקלים, כשהגרסה הרביעית שתגיע בהמשך מציגה הפחתת מחיר קטנה כדי לענות ככל הניתן על צורכי הלקוחות.

The post בקרוב: גרסה זולה יותר לניסאן ג'וק appeared first on TheCar.

בימים הקרובים תחל חברת 'קרסו' בשיווק ניסאן ג'וק המחדש. למעשה מכירה מוקדמת של הדגם כבר החלה כשבתפריט רשימת אבזור ארוכה מבעבר כדי שהדגם הוותיק יוכל להמשיך ולככב למרות התחרות העזה מצד המתחרות.

ניסאן ג'וק הוצג בתערוכת ז'נבה 2010 כאשר ארבע שנים אחר-כך, בתערוכת ז'נבה 2014, הוצג דגם מחודש. החידוש המרכזי היה הוספת מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר (115 כ"ס) בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית רובוטית בעלת מצמד כפול. גם המנוע וגם תיבת ההילוכים מגיעים ממדף החלפים של רנו וכבר נמצאים במספר דגמים של רנו וניסאן.
בנוסף נפח תא המטען, אחת מנקודות התורפה של הכלי, שופר משמעותית כך שכעת יש 354 ליטר למטען לעומת 250 ליטר בעבר.
לשני שינויים מהותיים אלה התווספו גם כאלה שהם פחות מהותיים כמו עדכון קוסמטי לחזית ולירכתיים, שיפור איכות החומרים בתא הנוסעים והוספת אבזור.

שיווק ניסאן ג'וק המחודש החל באירופה בקיץ שחלף ואלינו הגיע הדגם ממש לאחרונה. למעשה 'קרסו', יבואנית ניסאן כבר החלה במכירה מוקדמת של הדגם.

לעת עתה הדגם לאחר מתיחת הפנים מגיע אלינו במתכונת הקודמת, כלומר עם מנוע ה-1.6 ליטר (117 כ"ס) בשילוב תיבה אוטומטית רציפה ולא עם מנוע הטורבו-בנזין החדש. יתרה מכך הוא כבר לא ישווק עם תיבת הילוכים ידנית.

ניסאן ג'וק ישווק בשלוש רמות גימור, כמו בעבר, אבל רמות האבזור השתנו. רמת אבזור 'ויזיה' שבעבר היתה רמת האבזור הבסיסית בוטלה כך שכעת רמת אבזור 'אסנטה', שבעבר היתה אמצעית היא כעת הבסיסית ביותר. מעליה נמצא עוד שתי רמות אבזור: 'טקנה' ו'טקנה פרייבט דיזיין'.

יחד עם שינוי השמות, רמות האבזור גם שודרגו משמעותית כך שכבר בגרסת הבסיס ('אסנטה') נמצא כעת בקרת אקלים, בקרת שיוט, בלוטות', שליטה על מערכת השמע מגלגל ההגה, חלון שמש, שמשות אחוריות כהות חישוקי 17 אינץ' קלים ועוד. בכך למעשה רמת האבזור הבסיסית כיום הופכת מקבילה לרמת האבזור המפוארת ביותר בעבר.

ברמת האבזור השניה 'טקנה' נמצא בנוסף גם מערכת מולטימדיה, מצלמות היקפיות, מפתח חכם, לחצן התנעה, מושבי עור מחוממים ועוד. היא גם כוללת מערכות בטיחות מתקדמות כמו בקרת סטייה מנתיב, זיהוי עצמים בשטח "מת" ומערכת זיהוי הולכי רגל.

רמת האבזור הבכירה ביותר 'טקנה פרייבט דיזיין', היא למעשה רמת אבזור בתפירה אישית שעיקרה קוסמטיקה ייחודית בהזמנת הלקוח, צביעה שונה (בתי מראות וחלקי פנים) ועוד תוספות כמו ספויילר גג וחישוקי 18 אינץ'.

כשהגיע ג'וק לישראל לפני כחמש שנים הוא היה בודד בקטגוריה. מאז נוספו מתחרים רבים ואף דגמים מהקטגוריה שמעל, כמו קיה ספורטז', החלו מוצעים במחירים זולים משמעותית וקרובים יותר למחירי ג'וק. כדי לעמוד בתחרות מול מבול הדגמים במחירים המוזלים, מחירי ניסאן ג'וק לא השתנו ועומדים כמו בעבר על: 130, 135 ו-140 אלף שקלים.

The post ג'וק מחודש בישראל appeared first on TheCar.

'קרסו' תחל בשבועות הקרובים בשיווק מכונית חדשה עם שם מוכר: ניסאן אלמרה (Almera). להבדיל מאלמרה המשפחתית ששיווקה בארץ הופסק ב-2006 (כדגם 2007) ולמעשה הוחלפה באירופה על-ידי ניסאן קשקאי, אלמרה החדשה היא משפחתית קטנה שתתחרה ביונדאי i25, פיג'ו 301, סקודה ראפיד ואחרות.

אלמרה החדשה הוצגה בסוף 2011 ומבוססת על פלטפורמה V של רנו-ניסאן. זוהי הפלטפורמה העדכנית של הקונצרן שמשמשת בין היתר את ניסאן מיקרה החדשה, רנו קליאו וגם ניסאן פולסאר – משפחתית קומפקטית מעט גדולה יותר שצפויה להגיע אלינו עוד השנה. מידותיה של אלמרה דומות לאלה של סקודה ראפיד: אורך של 442.5 ס"מ, רוחב של 169 ס"מ, גובה של 151 ס"מ ובסיס גלגלים של 260 ס"מ. בחרטומה נמצא מנוע בנזין, ארבעה צילינדרים בנפח 1.6 ליטר שמפיק 110 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה.

אלינו היא תגיע ממפעלי היצרנית במקסיקו ובכך היא הופכת למצטרפת שלישית של ניסאן שמגיע אלינו מצפון אמריקה (אחרי אלטימה ומקסימה הגדולות יותר).

ניסאן אלמרה משווקת בעולם במגוון שמות בהם 'ורסה' (Versa), 'לאטיו' (Latio) ו'טידה' (Tiida), כאשר בשם 'טידה' השתמשה היבואנית עבור משפחתית קטנה ששווקה בארץ בין השנים 2007 ל-2011. המכונית החדשה אמורה לתפוס בדיוק את אותו החלל שנוצר בהיצע הדגמים של ניסאן בארץ, עם הפסקת שיווקה של טידה במהלך 2011, אבל הפעם בחרה היבואנית בשם 'אלמרה' במטרה לקשור את שמה של המכונית החדשה למשפחתית הגדולה יותר ששווקה בארץ קודם לכן. חזרתה של מכונית שכזו להיצע ניסאן, גם מחזירה את היבואנית למגרש הליסינג וציי הרכב – תחום חשוב המהווה את עיקר המכירות בקטגוריה שממנו נאלצה לצאת עם הפסקת שיווק טידה בעבר.

יחד עם אלמרה החדשה מתכננת היבואנית גם לאגף את תחום המשפחתיות והליסינג מנקודה מעט גבוהה יותר ולהשיק השנה את פולסאר – המחליפה האמיתית של אותה אלמרה ששיווקה בארץ הופסק לפני כעשור. מחירה של פולסאר טרם נקבע, אבל מן הסתם יהיה גבוה יותר ממחירה של אלמרה החדשה שעומד על 115,000 שקלים.

The post ניסאן אלמרה חוזרת לישראל appeared first on TheCar.

רנו פלואנס וניסאן ג'וק הניבו לקרסו מוטורס הכנסות של כ-850 מיליון ש"ח בשנת 2013

חברת קרסו מוטורס, יבואנית רנו, ניסאן ואינפיניטי, הרוויחה בשנת 2013 כ-112 מיליון שקלים – עלייה של כ-36% בהשוואה ל-2012 – וזאת מתוך סך הכנסות של כ-2.8 מיליארד ש"ח. כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסמה היום (ב') החברה. על-פי הדו"ח, היבואנית מכרה בשנה שעברה כ-20 אלף מכוניות, בהשוואה ל-17,603 מכוניות שנמכרו בשנת 2012.

למרות שהיא מוכרת לציבור הרחב כיבואנית רנו וניסאן, קרסו מוטורס היא אחת מהקבוצות הגדולות והמגוונות כיום בשוק הרכב, ופעילותה כוללת ליסינג תפעולי, יבוא אופנועים וקטנועים (באמצעות אחזקה בשליש ממניות מטרו-מוטור – יבואנית סאניאנג, קאוואסאקי וימאהה), יבוא ושיווק ציוד מכני-הנדסי (צמ"ה), תחבורה ציבורית (באמצעות בעלות בחברת נתיב אקספרס), ביטוח וטרייד-אין. סך הכנסות הקבוצה בשנת 2013 הגיע, כאמור, לכ-2.8 מיליארד שקלים.

על-פי הדו"ח חל בשנה שעברה שיפור משמעותי בפעילות היבוא של דגמי רנו: כ-9,500 יחידות נמסרו ב-2013, לעומת כ-7,000 בשנת 2012. בניסאן לא נרשם שינוי בהיקף המכירות (10,353 בשנת 2013 לעומת 10,361 ב-2012), ובאינפיניטי ניכרת מגמת היחלשות – סך מכירותיה אשתקד הסתכם ב-146 מכוניות, לעומת 234 ב-2012 ו-308 ב-2011.

המכונית הנמכרת ביותר של היבואנית היא, כמו בשנים קודמות, רנו פלואנס: אחת מכל ארבע מכוניות שמכרה היבואנית בשנה שעברה הייתה המכונית המשפחתית הקומפקטית של היצרנית הצרפתית (כ-5,073 מכוניות, שייצרו הכנסה של כחצי מיליארד שקלים). במקום השני ניצבת מיקרה הקטנה של ניסאן, עם 3,995 יחידות. מרכב הפנאי הקטן והמצליח של ניסאן, הג'וק, אמנם נמסרו מעט פחות יחידות (3,298), אך בכל הנוגע להכנסות – הג'וק שני רק לפלואנס (352 מיליון שקלים).

מעט יותר מ-12% מהמכוניות שמכרה היבואנית בשנה שעברה (2,460 יחידות) נרכשו על-ידי זרוע הליסינג של הקבוצה (חברת פסיפיק). נתון זה משקף עלייה של כ-24% בהיקף הרכישות של פסיפיק, לעומת שנת 2012. יש לציין כי כ-42% מכל המכוניות שרכשה פסיפיק בשנה שעברה היו מדגמי רנו וניסאן.

בדו"ח אפשר גם למצוא עדות (נוספת) לקריסת בטר-פלייס – מיזם טעינת הרכב החשמלי של שי אגסי ומשפחת עופר. בעקבות פירוק המיזם בשנה שעברה, הסכימו רנו וחברת קרסו, שהייתה אמורה לספק שירותי תחזוקה למכוניות החשמליות של בטר-פלייס, לרכוש כ-410 מכוניות מסוג פלואנס ZE וכן סוללות, עמודי טעינה וערכות ציוד להחלפת סוללות. בתמורה ישלמו קרסו ורנו כ-5.9 מיליון שקלים בלבד – כ-14 אלף שקלים לכל מכונית (בהנחה שעלות הציוד הנוסף היא שולית).

The post הכנסות יבואנית רנו וניסאן בשנת 2013: 2.8 מיליארד ש"ח appeared first on TheCar.

קרסו מוטורס, יבואנית רנו לישראל, הודיעה הבוקר על תחילת השיווק של 'קפצ'ור' (Captur), הקרוס-אובר הקטן שיתחרה בקטגוריה של ניסאן ג'וק בישראל.

קפצ'ור, שבו כבר נהגנו בעת השקתו בחו"ל, מבוסס על הפלטפורמה של 'קליאו' החדשה ומידותיו, למעט הגובה, דומות: 412 ס"מ אורך, 178 ס"מ רוחב ו-260 ס"מ בין הסרנים. גובה של 156 ס"מ מציב את קפצ'ור 11 ס"מ מעל לקליאו.

רכב הפנאי הקומפקטי של רנו גם ישווק בישראל עם אותם מנועי בנזין שמשמשים את קליאו:  בנזין 0.9 ליטר מוגדש טורבו (90 כ"ס) בשילוב תיבת הילוכים ידנית בעלת חמישה יחסי העברה ומנוע בנזין בנפח 1.2 ליטר מוגדש טורבו (120 כ"ס) שישודך לתיבה אוטומטית רובוטית כפולת מצמד בעלת שישה הילוכים.

רשימת האבזור הבסיסית כוללת מסך מגע עם מערכת ניווט ומולטימדיה בממשק עברי מלא, כניסה ללא מפתח, חישוקי 16 אינץ', ציפוי עור לידית ההילוכים ולגלגל ההגה ועוד. לדברי אנשי קרסו, הייחוד ב'קפצ'ור' הוא חופש יוצא דופן בכל הנוגע להתאמה אישית של צבעים וגווני מרכב ופנים.

מחיר הגרסה הידנית הבסיסית הוא 110,000 ש"ח, ואילו האוטומטית-רובוטית המאובזרת עולה 127,000 ש"ח, מחיר מעט נמוך מזה של ניסאן 'גוק'.

The post החל שיווק רנו קפצו'ר בישראל appeared first on TheCar.