חוקרי הנציבות האירופאית ביצעו את הפשיטות שלהם במקביל במספר מדינות ברחבי אירופה כשהם מלווים בנציגים של רשויות ההגבלים העסקיים של כל מדינה, וככל הידוע ביקרו במשרדי ההנהלה של מישלן הצרפתית, קונטיננטל הגרמנית, נוקיאן הפינית, ברידג'סטון היפנית וגודייר האמריקנית – מה שמעלה את האפשרות שפרשה זאת עלולה להתפתח לחקירה גלובלית.

על אף שלא ברור מה תעלה החקירה ובאיזו מידה, אם בכלל, מתקיימת התנהלות קרטליסטית בענף הצמיגים אשר משפיעה על השוק שלנו בישראל – לא מיותר להזכיר שהמחירים הרשמיים של צמיגים אצלנו גבוהים באופן שערורייתי ביחס למקובל בארה"ב ובסין, למשל, וזאת למרות שהם מוגדרים כציוד בטיחותי ולכן לא מוטל עליהם מס קניה.

עד כה עדיין לא נמסרו פרטים רשמיים אודות אופי ההאשמות כלפי ענקיות הצמיגים ולגבי ממצאים שנתפסו, אבל דובר מטעם הנציבות מסר ש"הנציבות מודאגת מכך שבין החברות התקיים תיאום מחירים, בין השאר באמצעות תקשורת ציבורית". החקירה, כך פורסם, נסובה בעיקר סביב המכירה המתואמת לכאורה של צמיגי מכוניות, מסחריות קלות, משאיות ואוטובוסים בשוק החופשי (להבדיל מאשר מכירה להרכבה ראשונה אצל יצרניות הרכב) בכל רחבי 27 המדינות שחברות באיחוד האירופאי, וכן בשווקים של נורבגיה, איסלנד ונסיכות ליכטנשטיין.

לא מיותר להזכיר שבעשורים האחרונים חלה קונסולידציה דרמטית בתעשיית הצמיגים לאחר שכל אחת מיצרניות הצמיגים הגדולות רכשה שורת יצרניות צמיגים קטנות יותר. כתוצאה מכך, על אף שנדמה שבעולם הצמיגים קיימים עשרות מותגים שמתחרים זה בזה – רוב רובם המכריע שייך למעשה למספר מצומצם מאוד של קבוצות.

אנשי הנציבות האירופאית לא נקבו בשמות ספציפיים של יצרניות צמיגים שהמשרדים שלהן "זכו" לביקור, אבל דוברי החברות עצמן הודו בכך ובמקביל נרשמו ירידות בערך המניות של רוב חברות הצמיגים.

דובר של יצרנית הצמיגים האיטלקית 'פירלי' מסר לסוכנות הידיעות 'רויטרס' שהחברה "פעלה תמיד בהגינות ותוך ציות מוחלט לכל החוקים והתקנות. פירלי מבטיחה לסייע באופן מלא לרשות התחרות בחקירות שהיא מתנהלת".

בגרמניה אישרו נציגי קונטיננטל שחוקרי הרשות הופיעו במשרדי ההנהלה שלהם וכך הודיעו גם נציגים של יצרנית הצמיגים הצרפתית מישלן. גם אנשי מישלן הבטיחו לשתף פעולה עם החקירה באופן מלא, אם כי בהתחשב בסמכויות האכיפה של הרשות – וביכולת שלה להעמיד לדין בעלי תפקידים באופן אישי – לא נראה שיש להם יותר מידי ברירות. גם נציגי חברת גודייר מסרו שבמשרדים האירופאים שלהם "נערכו בדיקות".

מדינה נוספת שבה מתנהלת חקירה, וזה עשוי אולי להפתיע מעט את מי שלא מעורה בענף הצמיגים, היא פינלנד – מקום מושבה של חברת נוקיאן (Nokian Tyres). מה שפחות מפתיע זה שגם נציגי החברה הפינית הבטיחו שיתוף פעולה מלא עם החקירה שמתנהלת. "לצמיגי נוקיאן אין מידע לגבי תוצאות החקירה והיא לא יכולה להגיב עליה", נכתב באתר האינטרנט של החברה.

יש עשן בלי אש?

פשיטות פתע של חוקרי הנציבות האירופאית על חברות עסקיות הן אירוע נדיר למדי ובדרך כלל מבוצעות כשלב חקירה גלוי ראשוני לאחר עיבוד מידע מודיעיני שהתקבל בנציבות. עם זאת, עצם ביצוע הפשיטות לא מעיד בהכרח שהחברות שנחקרות אכן אשמות בהתנהגות אנטי-תחרותית.

משך חקירה מסוג זה לא מוגבל בזמן ובדרך כל תלוי במספר גורמים ובמיוחד ברמת המורכבות של הנושא, בטיב המידע שהתקבל לפני פתיחת החקירה וברמת שיתוף הפעולה של הגורמים המעורבים – ובמיוחד באופן שבו חלק מהם בוחרים לשתף פעולה במטרה לממש זכויות הגנה שיכולות לעמוד לזכותם.

חברות שמעורבות בהסדרים כובלים יכולות לקבל חסינות מפני העמדה לדין או לזכות בהפחתה משמעותית של הענישה כלפיהן בתמורה לעדות ודיווח על ההתנהלות ושיתוף פעולה עם חקירת הנציבות. גם עובדים, מנהלים ונושאי תפקידים יכולים לדווח על קרטל או על התנהגות אנטי-תחרותית אחרת באמצעות ערוצים ייעודיים לחושפי שחיתויות. חברות שמורשעות בהפרת חוקי האיחוד האירופאי נגד קרטלים צפויות לשלם קנסות של עד 10% מהיקף המחזור העולמי שלהן.

בעבר פעלה רשות ההגבלים האירופאית כנגד יותר מעשרה גופים שונים בתעשיית המכוניות והמשאיות, בהם ספקיות משנה של מסבים לרכב, מושבי בטיחות, מערכות בלימה ועוד, ומעבר לקנסות שהושתו הובילו תוצאות החקירה ברוב המקרים להגשת תובענות ייצוגיות שעלו לחברות הגדולות מיליארדי אירו במצטבר.

כך, למשל, בשנת 2016 התגלה שיצרנית המשאיות הגרמנית מרצדס (דיימלר-בנץ בשעתו) הפרה את תנאי התחרות יחד עם יצרניות המשאיות וולוו-רנו, מאן, איווקו ודאף, כאשר לאורך תקופה של 14 שנים הן תיאמו ביניהן תמחור של משאיות וכן את אופן המסחר בזכויות זיהום אוויר. בפרשה זאת נקנסו יצרניות המשאיות בסכום שיא של כ-3.2 מיליארד דולר.

במדינת ישראל אמורות לפעול למען הצרכנים והסחר ההוגן לפחות שתי סוכנויות ממשלתיות, אלא שההגדרה "אמורות" משקפת ככל הנראה את ההתנהלות שלהן בפועל.

בצרוף מקרים נדיר הודיעה אתמול (ג') רשות התחרות בישראל על כוונתה להטיל קנס יוצא דופן על חברת 'מטרו מוטור' – יבואנית האופנועים הגדולה ביותר בישראל אשר מייבאת גם טרקטורונים ולאחרונה גם מכוניות. בהודעת הרשות נכתב שהרשות, בכפוף לשימוע, מתכוונת להטיל על מטרו קנס בהיקף של 20.8 מיליון שקלים ובנוסף גם להטיל קנסות אישיים בסך 600 אלף ש"ח על שני נושאי משרה בחברה – וזאת בטענה לפיה מטרו הייתה "צד להסדר כובל". אנשי מטרו הכחישו אתמול את הטענות האלה.

החקירה כנגד מטרו, ששליש מן הבעלות בה מוחזק בידי קבוצת קרסו מוטורס שהיא חברה שנסחרת בבורסה בתל אביב, ממוקדת בתחום שולי לחלוטין של ענף הרכב אבל היא מדגימה שבידי רשות התחרות ישנם כלים מעשיים  לבחינת הגבלים עסקיים ופגיעה בתחרות, ולפעולה אפקטיבית כנגד מי שמפר את החוקים.

ייתכן שהחקירה באירופה תעורר בדיקה גם בשוק הצמיגים הישראלי כחלק מסערה עולמית שצפויה להתרחש, ויתכן שלא.

גוף נוסף שאמור לפעול למען הצרכנים הוא הרשות לצרכנות ולסחר הוגן אשר עמדה לא מכבר במרכזו של דוח חמור של מבקר המדינה וכיכבה השבוע בתחקיר שפרסם ערוץ הטלוויזיה 12. ככל שאפשר להבין משתי ההתייחסויות האלה אין צורך לעצור את הנשימה בהמתנה לפעולה ממשלתית לבחינת רמת התחרותיות בשוק הצמיגים בישראל.

The post מדוע הצמיגים כל כך יקרים? רשות התחרות האירופאית חוקרת התנהלות קרטליסטית של ענקיות הצמיגים. ומי לדעתכם דואג לצרכנים בישראל? appeared first on TheCar.

החקירה, כך על-פי המגזין הגרמני, נפתחה בעקבות מידע שהעבירו עובדים של יצרניות הרכב האלה או חלקן אל נציבות האיחוד, וממנו עולה לכאורה שכבר משנות התשעים נערכו פגישות תיאום משותפות שבהן השתתפו נציגים של פולקסווגן ואאודי, מרצדס, ב.מ.וו. ופורשה (עוד לפני שנרכשה בידי קבוצת פולקסווגן).

במהלך השנים גדל ככל הנראה חוג המשתתפים בפגישות האלה ובשיאו מנה כ-200 עובדים של כל החברות. אלה פעלו על פי החשד ב-60 קבוצות שבמסגרתן דנו בתיאום של תקנים וסוגיות אחרות שקשורות לספקיות המשנה שלהם, למשל בכל הקשור לפיתוח של כלי רכב עתידיים, מערכות בלימה, מנועי בנזין ודיזל, מצמדים ("קלאטש"), ותיבות הילוכים. עוד דווח שבמכתב ששלחה פולקסוואגן בתחילת החודש לממונה על ההגבלים היא הודתה, למעשה, בהתנהגות אנטי תחרותית.

על-פי הפרסום בדר שפיגל החשד שנבדק הוא שהמפגשים הללו נערכו בסתר, בין השאר בתערוכות רכב שונות, ומה שהופך את הפרשה לאקטואלית וחזקה, במיוחד בימים שבהם טכנולוגיית הדיזל נאבקת על חייה, הוא החשד שבין השאר בוצע תיאום מדיניות בנוגע לדיזל בכלל, לטכנולוגיות שקשורות בהפחתת זיהום ממנועי דיזל, ואולי גם לשיטות הונאה של מבחני זיהום אוויר.

בהקשר זה נבדק, למשל, האם ישנה משמעות להסכמות שהושגו בנוגע לנפח מיכלי תוסף אוריאה אשר נדרש במערכות מתקדמות להפחתת תחמוצות החנקן (מערכות SCR שבהן סופחת האוריאה חלק מן הזיהום). ההסכמה, כך על-פי החשד, הייתה לבחור במיכלים קטנים ולתכנת את מערכות הניהול באופן שיצמצמו את השימוש באוריאה במצבים שונים – על חשבון הגברת פליטות המזהמים. כמו כן נבדק חשד לתיאום מחירי המערכות לטיפול בפליטות המזהמים.

הרשות הגרמנית להגבלים עסקיים סירבה להגיב על הידיעה שפורסמה ביום שישי, אבל הבורסה הגרמנית לא המתינה לתגובה כזאת ושערי המניות של כל יצרניות הרכב המקומיות צללו.

נכון לסוף השבוע אף אחת מיצרניות הרכב הגרמניות לא מסרה תגובה מסודרת בנוגע להאשמות, חלקן סרבו להגיב ואחרות אמרו שיגיבו באופן מסודר במסגרת ועידה מיוחדת שתיפתח בתחילת אוגוסט ותעסוק בטכנולוגיית הדיזל.

סוכנות הידיעות 'רוייטרס' דיווחה שחברת האנליסטים Evercore ISI כתבה למשקיעים שלה: "זהו פרק חדש בסאגת הדיזל, והוא צריך להילקח ברצינות… המסקנה שלנו היא שנוצר (למשקיעים – ג.מ.) סיכון של כמה מאות מיליוני אירו או אפילו מיליארדים בודדים".

מאמר מערכת שפורסם בדר שפיגל מביע חשש שפרשה זאת תפגע אנושות בדימוי החיובי שבנתה לעצמה תעשיית הרכב הגרמנית במשך שנים: "הבסיס העסקי של תעשיית הרכב הוא ערך האמינות", נכתב שם. "כאשר לקוחות כבר לא מאמינים להבטחות של המותגים הגרמנים, שהם קצת יותר יקרים אבל בהחלט טובים יותר מאשר מתחריהם, מתבטלת אחת הסיבות העיקריות לרכישה של מותג גרמני.

אפילו שערוריית 'דיזלגייט' לא הובילה לקוחות לקנות פחות מכוניות מתוצרת פולקסווגן הגם שנרשמה פגיעה ברכישת מכוניות מונעות בדיזל… (אבל) אם מי שעמד מאחורי הפרשה חשב שהם יכולים להגדיל את הרווחים שלהם על-ידי קיצוץ בקרת הפליטה – עכשיו נראה שאלה היו חישובים לטווח מאד קצר ולא היו נכונים. אמינות הוא מונח מעורפל ואת הערך שלו לא תמיד אפשר לכמת בכסף, אבל (גם) את היקף הנזק הכלכלי נדע כאשר ינחתו הסנקציות של האיחוד האירופי…

אמינות עומדת בבסיס העסק של תעשיית הרכב גם מכיוון שהיא תלויה במידה רבה במשא ומתן מתמיד שהיא צריכה לנהל עם פוליטיקאים… ואלה קיבלו כעת הוכחה שאי אפשר לסמוך על המילה של התעשייה הזאת. מדוע שהפוליטיקאים יקבלו כעת את טענת יצרניות הרכב לפיה אין אפשרות טכנולוגית לעמוד במגבלות הפליטה המחמירות (שדורשים ארגוני הגנת הסביבה – ג.מ.)?"

The post תעשיית הרכב הגרמנית תחת חקירת הממונה על ההגבלים appeared first on TheCar.