הייצור של קיה ריו, אחותה של יונדאי i20 והתשובה של קיה לפלח השוק הזה – צפוי להסתיים בהמשך השנה לכל הפחות בגרסת התקינה האירופאית שלו, וזאת מבלי שצפויה לה מחליפה כלשהי. אנשי קיה לא אמרו מתי בדיוק יופסקו המשלוחים לאירופה אבל אישרו ש"ספרי ההזמנות נסגרו" במספר מדינות אירופאיות. מוקדם יותר אישרה קיה שתפסיק את המכירה של ריו גם באוסטרליה – אחד השווקים החשובים של היצרנית הדרום קוריאנית.

ריו, אשר החליפה בשנת 2000 את 'פרייד' שנמכרה בשעתו גם בישראל, נמכרת אמנם בשווקים ברחבי העולם ומיוצרת גם במקסיקו ובאלג'יריה. דורות קודמים שלה אף יוצרו או הורכבו בעבר בסין, מלזיה, איראן, רוסיה ואקוודור. לאירופה ואלינו היא נשלחה מאז ומעולם ממפעל סוהארי של קיה שבדרום קוריאה, שם מיוצר הדור הרביעי שלה, הנוכחי, מאז סוף שנת 2016.

על גבי הפלטפורמה של ריו/i20 מייצרות יונדאי וקיה מכוניות שמתח הרווחים עליהן גדול בהרבה, כמו יונדאי קונה וקיה סלטוס, ואלה הפכו לבחירות המועדפות והמבוקשות יותר גם בעיניי לקוחות פרטיים אבל אפילו עבור ציי רכב באירופה. קיה עמדה בפני ברירה: האם לחדש את הדגם הוותיק במלאת לו 7 שנים או פשוט לזנוח אותו, אך כנראה שהיא לא תרגיש צורך להתנצל על הפסקת הייצור של סופר-מיני אירופאית. זאת מפני שמי שהקדימה אותה היא אחת מחלוצות הז'אנר הזה – פורד, שכבר הכריזה על הפסקת הייצור של פיאסטה – מכונית הרבה יותר חשובה באירופה (אך לא בישראל).

הסיבה היחידה שהנטישה הצפויה של ריו כן חשובה לנו היא מפני שזה עלול להציג שינוי לא מעודד באסטרטגיה של יונדאי וקיה – שתי יצרניות שבולטות לטובה במגוון הדגמים המאד רחב שלהן. יונדאי וקיה מתעקשות להמשיך לייצר ולמכור מכוניות מיני – את i10 ו'פיקנטו', אשר נותרו מוהיקניות כמעט אחרונות בפלח שוק עוד פחות רווחי משוק הסופר-מיני. פיקנטו היא אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל בעשור האחרון וצריך לקוות שקיה לא תוותר גם עליה.

מי שנותרו כעת בפלח הסופר-מיני האירופאי הן בראש ובראשונה שחקניות אירופאיות שמצליחות בשוק הביתי שלהן יותר מאשר בישראל, כמו פולקסווגן פולו, רנו קליאו, פיג'ו 208 ואופל קורסה, שחקניות אירופאיות שדי מצליחות אצלנו למרות הצטמקות השוק – כמו סיאט איביזה וסקודה פאביה, יפניות כמו טויוטה יאריס ומאזדה 2 המזדקנת (שהושקה כבר ב-2014 וקיבלה לאחרונה מתיחת פנים), ויונדאי i20. אלא שתקנות פליטת המזהמים האירופאיות המחמירות והולכות מאלצות את יצרניות הרכב להוסיף מערכות שונות ויקרות למנועי הבעירה הפנימית, זה מכביד מאד על עלויות הייצור ומצמצם את מתח הרווחים הצנום ממילא. כך מוצב כעת סימן שאלה גם לגבי עתידן של שאר המתחרות בפלח השוק הזה.

במקביל לחיסול של פלח ה'מיני' מחוסל בעקביות גם פלח השוק של מכוניות משפחתיות גדולות (פורד מונדיאו, פיג'ו 508) וכל מה שמוצע – גם בתצורות הנעת בעירה וגם בתצורות חשמליות – הם קרוסאוברים שנראים יותר מידי דומים זה לזה מכל הבחינות.

The post תגידו שלום ולא להתראות לקיה ריו appeared first on TheCar.

למעט קיה ריו ופיקנטו, ואופל אמפרה, כל המכוניות קיבלו ציון מרבי של חמישה כוכבים, מה שמוכיח את האפקטיביות של הפרויקט כולו: כל יצרנית שמתקינה את אמצעי הבטיחות היעילים שנדרשים על-ידי Euro NCAP יכולה לקבל ציון גבוה.

מי שבחרו שלא להתאמץ מספיק עבור כלל לקוחותיהם, אלא רק עבור מי שמוכנים לשלם תוספת תשלום, הן אופל וקיה: אמפרה, אשר מבוססת על 'וולט' של שברולט, קיבלה רק ארבעה כוכבים ואילו צמד המכוניות של קיה קיבל ציון מאכזב של 3 כוכבים בלבד.

כמה מן המכוניות שנבחנו קיבלו ציונים מאכזבים בכל הקשור להגנת צד: ב"מבחן המוט", שבו מרוסקת המכונית כנגד מוט שפוגע בצד שלה כדי לדמות פגיעה בעמוד, נרשמה הערת אזהרה לג'יפ קומפאס, ובמבחן המכשול הצדדי של מרצדס C קלאס קבריו פגע ראשה של בובת ניסוי (שמייצגת ילד בגיל 10 ונמצאת במושב שמאחורי הנהג) במסגרת הגג מבלי שכרית האוויר הצדדית תגן באופן מלא על אזור הפגיעה. באותו מבחן, אגב, סיפקה אפילו קיה פיקנטו הקטנה הגנה טובה לחזה של אותה בובת ניסוי.

מיכאל ואן רטינגן, המזכ"ל היוצא של Euro NCAP, מסר בהודעת הפרויקט לעיתונות ש: Euro NCAP דוחף (את יצרניות הרכב) להתקין טכנולוגיות מתקדמות והיצרניות הגיבו טוב (לדחיפה הזאת) עם מערכת בלימה אוטונומית (AEB) שהפכה כעת לנפוצה ברוב המכוניות החדשות. עם זאת, אסור שהיצרניות תשכחנה את יסודות ההגנה על יושבי הרכב במקרה של תאונה. לכל יושבי הרכב מגיעה אותה רמת בטיחות, (ולכן) התוספת של בובת ניסוי שמדמה ילד בגיל 10, בשנה שעברה, למבחנים שלנו איפשרה לנו להדגיש תחומים שזקוקים לשיפור אפילו במכוניות שקיבלו ציון מרבי של חמישה כוכבים".

אנשי Euro NCAP ציינו לרעה את אופל על-כך שלא טרחה להתקין מערכת התראה לאי חגירת חגורות בטיחות מאחור ב'אמפרה' ("זה מאוד מאכזב לראות שאופל לא יישמה מערכת זולה שמצילה חיים. אם יושבי הרכב לא מרוסנים בחגורות אמצעי ההגנה האחרים אינם יעילים").

מנגד, אנשי הפרויקט משבחים את פורד על-כך ש"הדור השביעי של פורד פיאסטה מצטרף לסיאט איביזה כמכונית הסופר מיני השנייה השנה שזוכה בציון המרבי של חמישה כוכבים בזכות ציוד סטנדרטי".

גם לקוחותיה של קיה באירופה יכלו לזכות ברמת הגנה גבוהה יותר לו אנשי השיווק של החברה היו מחליטים למכור את ריו ופיקנטו החדשות עם מערכות בטיחות סטנדרטיות כנדרש בפרויקט Euro NCAP. ריו שמצוידת ב"חבילת בטיחות" קיבלה ציון מרבי של 5 כוכבים עם ציון של 93% בהגנה על הנהג והנוסע שלצידו, 71% בהגנה על הולכי רגל, ו-59% למערכות הבטיחות, אלא שאותה מכונית נמכרת כסטנדרט ללא החבילה הזאת ובתצורה כזאת קיבלה רק 3 כוכבים עם 85% בהגנת היושבים מלפנים, 62% בהגנה על הולכי רגל, ו-25% בציון אמצעי הבטיחות.

המצב של פיקנטו מעט פחות טוב מכיוון שגם עם חבילת הבטיחות היא מקבלת רק 4 כוכבים וציון הגנה של 87% על היושבים מלפנים ובלי ציוד בטיחות היא מקבלת 3 כוכבים ו-79%.
עם זאת, בל נשכח שפיקנטו היא מכונית מיני זולה (באירופה), כלומר שעלות מערכות הבטיחות שלה גבוהה יותר, ביחס למחיר הכולל של המכונית, ושהיא מתמודדת בפלח שוק מול מתחרות שלא זכו לציונים המרביים.

The post קיה חוסכת על הלקוחות שלה ומתרסקת ב-Euro NCAP appeared first on TheCar.

גם קיה רוצה נתח מתשומת הלב העיתונאית והציבורית ולכן שחררה בסוף השבוע סקיצות ראשונות של הדור החדש, רביעי במספר, של מכונית הסופר מיני שלה – ריו.

על אף שזאת מכונית די אפרורית מדובר ברבת-מכר ברמה עולמית עבור קיה, ועל כן לא מפתיע שהאיורים מציגים דמיון עיצובי בולט (אולי בולט מידי?) לדור היוצא.

ריו זוכה, כמובן וכמקובל, בפרצוף המשפחתי של כלל מוצרי המותג, עם שבכת "פני נמר" וחרטום ארוך יותר מבעבר – בין השאר כדי לעמוד בדרישות המחמירות יותר של הגנה על הולכי רגל.
בנוסף מצביעים האיורים על קו מותנים גבוה, בתי גלגלים בולטים וקורת C, כלומר הקורה שמאחורי הדלתות האחוריות, מודגשת מאד.

האיורים חושפים מרכב האצ'בק 5 דלתות אבל אנחנו יודעים גם על גרסת סדאן צפויה, שתהיה פופולארית אצלנו ובכל השווקים המתפתחים שנחשבים לחשובים מאד עבור קיה.

ריו החדשה חולקת פלטפורמה ובסיס גלגלים משותפים עם יונדאי i20 החדשה אשר הוצגה לפני שנה וחצי ונמכרת בישראל בשתי גרסאות (אחת מהן היא א-לה-קרוס אובר).

גם ריו תשתמש בין השאר במנוע הטורבו-בנזין החדש, בעל שלושה צילינדרים, של הקבוצה, וגם היא תציע בחלק מן הגרסאות שלה את תיבת ההילוכים כפולת המצמדים.

כמובן שיהיה מעניין לגלות אם יבואנית קיה לישראל, חברת טלקאר, תצליח להיות יצירתית עם המכונית הזאת כפי שהייתה עם דגמים אחרים, כלומר אם היא תצליח להפתיע עם גרסאות מנוע שונות מן המקובל – ובעיקר עם תג מחיר מפתה ושובר מוסכמות.

יונדאי i20, לפחות עד היום, נותרה עם גרסה משודרגת אבל לא מלהיבה במיוחד של המנוע הקודם שלה, ועם תיבה פלנטרית מיושנת, ולכן נותרה באמצע השדה ביחס למתחרות מודרניות, אם לא אחורה מכך, מבחינה טכנולוגית.

מצד שני, i20 היא בין מכוניות הסופר מיני הגדולות והמרווחות בקטגוריה, ולכן גם ריו של קיה צפויה ליישר קו בחזית מבחינה זאת.

יצור ריו החדשה עבור השוק האירופאי יחל לקראת סוף השנה בבריטניה, מה שפותח עוד אפשרות מעניינת עבור היבואנית הישראלית לנוכח תהפוכות ההיפרדות הכלכלית של בריטניה מן היבשת, בל נשכח שיונדאי i20 מגיעה אלינו מטורקיה ולכן לא משלמת מכס ועלות ההובלה שלה נמוכה, אבל תמיד תישאר האופציה להמשיך להביא את ריו גם מקוריאה.

The post קיה משיקה ריו חדשה בתערוכת פריז appeared first on TheCar.

ריו ו-CLA הן שתיים מתוך שבע מכוניות אשר דורגו על-ידי המגזין כגרועות ביותר – מבחינה זאת שמי שרכשו אותן כמכוניות חדשות הכי מצטערים על שעשו זאת.

על אף שלסקר הזה, למרבה הצער, אין כמעט משמעות מעשית בישראל – מאד מעניין לעיין בו ולקנא באמריקנים שיכולים להיעזר בו בהחלטות הרכישה שלהם.

ארצות הברית היא שוק הרכב השני בגודלו בעולם (אחרי סין) והשוק הגדול ביותר שבו אפשר לבצע סקרים ולפרסם אותם באופן פומבי וללא מורא.
אלא שבארצות הברית, כמו ברוב מדינות העולם כיום, גוברים במקרים רבים שיקולים מסחריים של כלי תקשורת ואמצעי מדיה חברתית – כמו גם הזמינות הרבה יותר של מידע שנמסר להם מטעם גופים מסחריים – על "חקר האמת" או עצם הפרסום שלה, וכך נשטף הצרכן המצוי בהרבה מאד מידע עם מעט מידי כלים שבאמצעותם יוכל לדעת מה ומי באמת עומדים מאחורי כל השפע הזה.

במילים פשוטות, הסיכוי של לקוח תמים לדעת מה היה מכלול השיקולים שעמד מאחורי כתבה, סקר, מבחן דרכים או כל פריט מידע אחר שאליו הוא נחשף אינו גדול, וזאת הסיבה שהאמריקנים כל כך ברי מזל שיש להם את "קונסומר ריפורטס" – מגזין הצרכנים הגדול והמפורסם בעולם כיום.

ההבדל הבולט בין ה'קונסומר' לבין רוב אמצעי המדיה האחרים הוא שהמודל הכלכלי מאחוריו מבוסס אך ורק על דמי המנוי שמשלמים מיליוני צרכנים אמריקנים, ולכן הוא פטור מכל סוג של לחץ כלכלי-פרסומי. בנוסף, רוב הסקרים והבדיקות שהוא מבצע ומפרסם מבוססים על מידע שנמסר לו מאותם מנויים.
נכון, גם לקונסומר, כמו לכולם, היו כמה נפילות מפוארות, אבל אלה מעולם לא נגרמו בגלל לחצים כלכליים אלא לכל היותר בגלל טעויות תמימות.

סקר שביעות הרצון האחרון שפרסם ה'קונסומר' בנוגע לשביעות הרצון מן הבעלות על מכוניות חדשות בוצע באוקטובר, והשתתפו בו לא פחות מ-230,000 בעלי רכב (!)
לשם השוואה, ישנם "מכוני מחקר" ישראלים שמפרסמים סקרים בנושאים שונים אשר מבוססים על מאות בודדות של נסקרים, ורבים מכלי התקשורת בישראל מפרסמים לפעמים סקרים כאלה מבלי לבדוק בכלל מה היו השאלות שנשאלו בהם, או מי היה הגורם שמימן אותם.

בכל מקרה, אחד הניתוחים שביצעו אנשי הקונסומר על הסקר מאוקטובר האחרון איתר את שבע המכוניות שזכו לשביעות הרצון הנמוכה ביותר מבין מאות הדגמים החדשים שמוצעים למכירה בארה"ב, והכתיר אותן כ"מכוניות החדשות שהלקוחות הכי מצטערים שקנו, ורוב הסיכויים שלא יקנו שוב".

"שאלנו את הבעלים של מכוניות חדשות", מסבירים אנשי ה'קונסומר', "האם היו חוזרים על רכישה כזאת (של המכונית שרכשו) מחדש, ומה הם אהבו או שנאו במכונית שלהם". התוצאות, לגבי חלק מן הדגמים, מאד לא נוחות מנקודת מבטם של מי שמייצרים או מוכרים את המכוניות הללו.

הסיבות לחוסר שביעות רצון שונות – חלקן נובע מן האיכות הנמוכה של המכוניות, הביצועים שלהן, תצרוכת דלק גבוהה מידי בחיים האמיתיים, או בגלל פער גדול מידי בין הציפיות מן הדגם לבין החוויה שהוא מעניק להם במציאות.
עורכי הסקר ביקשו מ-230,000 בעלי הרכב שנסקרו לשקול גורמים כמו מחיר, ביצועים, רמת אמינות, נוחות, הנאה, תצרוכת דלק וכיוצא באלה וכן לענות על השאלה האם הם היו חוזרים על ההחלטה שלהם לו ידעו אז מה שהם יודעים כעת.

את הציונים המלאים של שביעות הרצון של הדגמים השונים יכולים לקבל רק המנויים של הקונסומר (בעלות זניחה של 120 ש"ח לשנה) והציונים שלהם מחושבים ביחס למדד שמבוסס על אחוז המשיבים שענו "בהחלט כן" לשאלה האחרונה. ככל שאחוז המשיבים שהיו חוזרים על העסקה גבוה יותר, כך מדורג הדגם ככזה ששביעות הרצון ממנו גבוהה יותר.

כאמור, המדגם האמריקני לא בהכרח מתאים למצב בישראל וצריך להניח שלו הייתה אפשרות לבצע פרויקט דומה אצלנו התוצאות היו שונות – גם מפני שהדגמים שנמכרים כאן לא זהים לאלה שנמכרים בארה"ב (במיוחד בכל הקשור למערכות ההנעה), גם מפני שתנאי השימוש שונים, וגם בגלל שיקולים כלכליים (עלויות תחזוקה ומידת החשיבות שלקוחות מייחסים לרמת אמינות ולרמת סחירות, למשל) ותרבותיים (הערך שלקוחות מייחסים למותגים השונים).

מכל מקום, הנה שבע המכוניות שהאמריקנים הכי מצטערים שרכשו, לפי הסדר שהן מוצגות על-ידי הקונסומר ריפורטס.

ג'יפ קומפאס / פטריוט

"לקוחות אמרו לנו שתצרוכת הדלק שלו גבוהה מידי", אומרים אנשי הקונסומר, "ושרמת האבזור שלו נמוכה מידי עבור המחיר שלו. אחד הנשאלים אפילו אמר לנו שזאת המכונית הגרועה ביותר בה נהג מימיו".
רק 46% אחוזים מבעלי הג'יפים 'קומפאס' ו'פטריוט' היו רוכשים שוב את כלי הרכב האלה, וייתכן שגם בג'יפ מבינים שיש להם בעיה ולכן החליטו להפסיק את הייצור של דגמים אלה.

ניסאן קווסט

"גם בעלים של ניסאן קווסט (המיניוואן הגדול של ניסאן – ג.מ.) לא אהבו את הרכב שלהם. הם לא אהבו את שדה הראיה הגרוע, התלוננו לגבי תיבת ההילוכים הרציפה (CVT, עם תלונה כזאת קל להזדהות – ג.מ.), וקיבלו שירות גרוע ברשת השירות של ניסאן".
54 אחוזים מן הנסקרים אמרו שלא היו רוכשים מחדש את הקווסט, והתלוננו על מגוון דברים, החל מרמה נמוכה של חומרי הדיפון בתא הנוסעים וכלה בחוסר הידידותיות של חיבוריות הבלו-טות'.

מרצדס CLA

"מרצדס CLA לא זכתה באוהדים רבים", אומרים אנשי הקונסומר. "לקוחות טענו שיש לה נסיעה קשיחה ורועשת, החלפת צמיגים נדרשת בקילומטראז' נמוך מידי, ושהיא מרגישה "זולה" בשביל מרצדס".
אותם לקוחות אולי לא לקחו בחשבון שעל אף הפוזה החיצונית המרשימה, CLA מבוססת על הפלטפורמה הקטנה והזולה ביותר של החברה (פלטפורמת ה-A קלאס) ולכן אולי היו צריכים להתאים ציפיות, אבל מצד שני – במבחן התוצאה זה מה שהם חשבו…

רק 55 אחוזים מהבעלים של CLA חדשה היו רוכשים מחדש את המכונית שלהם, ורוב התלונות שלהם נוגעות ל"פשרות רבות מדי" שבוצעו במכונית, ול"שיכוך מתלים נוקשה מידי, מרחב פנימי מצומצם וחוסר נוחות כללי".

ניסאן אלטימה

"גם ניסאן אלטימה צפויה להפסיד כמה לקוחות חוזרים", אומרים אנשי הקונסומר. "בעלים של מכונית הסדאן המשפחתית הזאת כינו אותה "נוראית", ו"מעצבנת", בעיקר בגלל תלונות אודות התנהגות הכביש שלה. אדם אחד בסקר שלנו אפילו אמר: "אני הייתי צריך לקנות לקסוס".

עם זאת, 58 אחוזים מבעלי האלטימה אמרו שהם היו רוכשים אותה שוב, ומנגד התלונות אודותיה מגוונות כשבעלים רבים מתלוננים ספציפית אודות איכות המושבים. תלונות אחרות נוגעות לטיפול (של ניסאן) בתלונות של הבעלים, ומנגד היו חלק מן הלקוחות דווקא מרוצים מנוחות הנסיעה ומתצרוכת הדלק.

יונדאי ולוסטר

ולוסטר היא מכונית בעלת עיצוב צעיר וספורטיבי ולא "מכונית ספורט", וזאת עלולה להיות נקודת פתיחה רעה עבורה בכל הקשור לתיאום ציפיות.
בכל מקרה היא מוצאת את עצמה ברשימה הלא מכובדת של שבע המכוניות שהלקוחות הכי מתחרטים על שקנו אותן, בין השאר מפני ש"המשיבים לסקר ענו שלמכונית הזאת אין מספיק כח, היא משדרת תחושה זולה, והנסיעה שלה קשיחה מידי".

רק כמחצית מבין הנשאלים אמרו שהיו רוכשים מכונית כזאת מחדש, וכמה מהם ציינו שתא הנוסעים שלה צפוף ושהכניסה והיציאה אליה לא נוחות.

ניסאן נבארה

טנדרים הם אוכלוסיה נכחדת בישראל, אבל בארצות הברית של אמריקה זהו חלק מהותי מתרבות הרכב, ואפשר לסמוך על האמריקנים שהם מבינים משהו ביצורים האלה.
'פרונטיר' (אשר אצלנו מוכר כ'נבארה') מוצא את עצמו על עמוד הקלון מפני שלקוחות שרכשו אותו דרגו אותו במקום האחרון מבין כל הטנדרים שנמכרים בארה"ב, ולדברי הקונסומר "לקוחות מצאו שתצרוכת הדלק שלו גרועה, וש"רדיוס הסיבוב של הטנדר הזה איום ונורא".

"ומי הייתה המכונית הכי פחות אהודה בסקר שלנו?" מרימים אנשי הקונסומר להנחתה ומיד מספקים את התשובה: קיה ריו.

"יותר משיבים לא היו שבעי רצון מן הקיה ריו שלהם מאשר כל מכונית אחרת (בסקר הזה – ג.מ.). לקוחות אמרו לנו שתצרוכת הדלק שקיבלו הייתה גרועה בהרבה מזו שמוצהרת על-ידי היצרן, ושנוחות הנסיעה עלובה. אחד הלקוחות אפילו אמר לנו: "אני מתגעגע לטנדר שלי".

רק 40 אחוזים מן הבעלים הנוכחיים של קיה ריו יסכימו לחזור על הרכישה שלה, כשרוב הביקורת נגעה למרחב במושב האחורי, מעט מקום למטען, ורמת אבזור נמוכה.

The post 7 מכוניות שאנשים מצטערים שקנו אותן appeared first on TheCar.