לפני שתאשר הוועדה את התקנות שהגיש משרד התחבורה, תידרש התייחסות המשרד לכמה נושאים שלגביהם ביקשו חברי הוועדה הבהרות. בין השאר, תידרש התייחסות המשרד לעניין תכנון והקמה של תשתיות אופניים ברשויות המקומיות, וכן היקף האכיפה נגד רוכבים שמפרים את החוק. בנוסף, משרד התחבורה יידרש להסביר מדוע לא קידם חקיקה שתחייב רוכבים בוגרים לחבוש קסדה בכל רכיבה על אופניים חשמליים, וזאת בניגוד להבטחה מפורשת שיעשה כן.

משרד התחבורה גם יידרש להבהיר כיצד בכוונתו להתמודד עם המצב הבטיחותי החמור, שנגרם כתוצאה מאי הסדרה מקיפה של השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. לפי נתונים שפרסם פרופסור קובי פלג מהמרכז הלאומי לחקר הטראומה, מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 7 מאז 2013. לפי פרופסור פלג, כ-10% מהנפגעים שאושפזו בעקבות תאונות אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים נפגעו באורח קשה או אנוש.

עניין נוסף הוא עיכוב מתמשך בהסדרת השימוש בקורקינטים חשמליים ואופניים חשמליים שבהן המנוע החשמלי נשלט באמצעות מצערת ואינו משמש כמנוע-עזר בלבד (e-bike). בניגוד להבטחות חוזרות ונשנות מצד משרד התחבורה, עד עתה לא הוסדר השימוש בכלים אלה. ואם לא די בכל זאת, הדיון בוועדה עשוי להגיע גם להצעות שהעלו במשרד לביטחון פנים ובמשטרה, לפיהן רוכבי אופניים חשמליים יחויבו בקבלת רישיון ייעודי – גם לרוכבים וגם לכלים.

יש לציין שהגשת התקנות במועד כה מאוחר תציב את ועדת הכלכלה בפני מצב בעייתי: החלטה שלא לאשר את התקנות תביא לביטולן בפועל, בעוד שהחלטה לאשר את הארכת תוקפן תתקבל ללא דיון ציבורי ראוי. העברת תקנות לאישור הוועדה זמן קצר בלבד לפני שפג תוקפן נהפך לנוהל לא רשמי אך כמעט קבוע של משרד התחבורה. ראוי לזכור כי בין 2011 ו-2014 לא הוסדר השימוש באופניים חשמליים, וזאת לאחר שפג תוקפן של תקנות קודמות שאושרו בוועדת הכלכלה ב-2010.

משרד התחבורה התנגד, הוועדה דרשה
כאשר אושרו התקנות בקיץ 2014, התנגדו בכירי משרד התחבורה לאישורן כהוראת-שעה לתקופה של שנה בלבד. "שנה זה לא מספיק", מחה ד"ר שי סופר, המדען הראשי של המשרד. "(אי אפשר) לקבל נתונים ואת לא יכולה לקבל שום אינדיקציה". לדברים אלה הצטרף מנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, שאמר כי "שנה זה כלום, הופ ונגמרת שנה". אולם, חברי ועדת הכלכלה דרשו את הגבלת התקנות לתקופה של שנה, וזאת כדי שיוכלו לקיים ביקורת על יישומן ואכיפתן.

"אני חושבת שההצעה הזאת צריכה להטיל הוראת שעה לשנה", אמרה ח"כ מיכל רוזין, "ונבחן אחרי שנה את הנושא הזה… יציגו אחרי שנה איזה תכניות יש, מה מתכננים, איזה תקציבים (אושרו)". יו"ר הוועדה באותה עת, ח"כ לשעבר אבישי ברוורמן, קטע את ניסיונם של פקידי משרד התחבורה להאריך את תוקף התקנות, והבהיר כי "אנחנו נעקוב. נראה שיש תקציבים לשבילים ודברים משתפרים".

נושא אחד שיכול לשמש דוגמה לכך שמשרד התחבורה כשל בניסיונו להמשיך בהסדרת הרכיבה על אופניים חשמליים, הוא חובת חבישת קסדה. לפי המצב הקיים, שעוגן בתקנות שאושרו בשנה שעברה, רוכבים בוגרים אינם מחויבים לחבוש קסדה בעת רכיבה עירונית על אופניים חשמליים, וזאת בדומה לרכיבה על אופניים רגילים. אולם, במשרד התחבורה הבטיחו בעבר שיפעלו במהירות כדי לחייב חבישת קסדה בכל גיל ובכל רכיבה על אופניים חשמליים.

למעשה, במשרד אף הצהירו בעבר כי הם אלה שיזמו את חובת חבישת הקסדה. "בהמלצת משרד התחבורה סוכם כי תקודם באופן מיידי הצעת חוק המרחיבה את חובת חבישת קסדת מגן בכל נסיעה על אופניים חשמליים", אמרו במשרד התחבורה בשנה שעברה, מיד לאחר אישור התקנות בוועדת הכלכלה. "חובת חבישת קסדה תחול על כל הרוכבים ובכל גיל".

בעניין זה ראוי להזכיר את דבריו של יו"ר ועדת הכלכלה באותה עת, ח"כ לשעבר אבישי ברוורמן, שהבהיר כי "פניתי קודם לעוזי יצחקי (מנכ"ל משרד התחבורה, ש.ה), שתעשו פה איזה סיבוב שזאת תהיה החלטה ממשלתית. תעבירו את זה באיזו שהיא צורה כדי שנוכל לחוקק את זה במושב הזה, עד 31 ביולי, כדי שכל אחד ישים קסדה". כשנה וחצי לאחר שנאמרו הדברים, לא חל כל שינוי ורוכבי אופניים חשמליים אינם מחויבים לחבוש קסדה.

The post שוב ברגע האחרון: משרד התחבורה מגיש תקנות לאופניים חשמליים appeared first on TheCar.

מהנתונים שאסף פרופסור פלג עולה כי ניכרת הרעה משמעותית גם בהשוואה לשנת 2014. מספר הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים זינק פי 3 במחצית הראשונה של 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (213 לעומת 70). יש לציין כי רבים מהנפגעים סובלים מפציעות חמורות. כ-10% מכלל המאושפזים נפגעו באורח קשה או אנוש.

על חומרת הפגיעות אפשר ללמוד גם ממשך האשפוז של הנפגעים. לפי נתוני המרכז, כ-17% מהנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים אושפזו למשך שבוע ויותר, לעומת כ-10% בתקופה המקבילה ב-2014. גם אופי הפגיעות מעיד על חומרה יוצאת דופן. קרוב למחצית מהמאושפזים נפגעו בראש, בפנים או בצוואר, ו-8% סווגו כבעלי פגיעת מוח טראומטית.

גיל הרוכבים וכישלון משרד התחבורה
נתון חמור במיוחד מתייחס לגילם של הנפגעים. כשליש מכלל המאושפזים הם ילדים עד גיל 14 – נתון דומה לזה שנרשם בשנים קודמות. לפי פרופסור פלג, נתון זה מעיד על כישלון התקנות שאושרו בוועדת הכלכלה ב-2014 ואסרו רכיבה על אופניים חשמליים מתחת לגיל 14. "למרות השינוי בחקיקה ב-2014, אין כל שינוי במגמת הנפגעים מתחת לגיל 14", מציין פרופסור פלג, "והחוק החדש אינו משפיע על ההיפגעות בגילאים אלה וכנראה גם על הרכיבה מתחת לגיל 14".

כישלון התקנות אינו מפתיע. כבר בעשור הקודם התריעו פקידי משרד התחבורה, קצינים במשטרת ישראל ובכירים ברשויות מקומיות על בעיות בטיחות חמורות שמעוררת הרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים. אלא שלמרות זאת, הסדרת התחום מתעכבת כבר שנים ארוכות. משרד התחבורה קידם תקנות שמסדירות את הרכיבה על סוג אחד של אופניים חשמליים (בעלי מנוע עזר, pedelec), בעוד שסוגים אחרים ופופולריים יותר עדיין אינם מוסדרים (קורקינטים ו-e-bike).

עדות נוספת לכישלון של משרד התחבורה אפשר למצוא בשיעור הגבוה יחסית של נפגעים בקרב הולכי הרגל. לפי הנתונים שאסף פרופסור פלג, כ-10 אחוזים מהמאושפזים בעקבות תאונת אופניים או קורקינט חשמלי הם הולכי רגל, כאשר רוב הנפגעים הם בני יותר מ-60 או ילדים. פרופסור פלג מציין כי בתאונת אופניים או קורקינט חשמלי, הולך הרגל סופג פגיעה קשה יותר מזו שסופג הרוכב – שיעור הפצועים קשה בקרב הולכי הרגל הוא 14%, לעומת 9% בקרב הרוכבים.

קנסות לרוכבים יצילו את המצב?
בזמן שמשרד התחבורה נכשל בניסיונותיו להסדיר את הרכיבה באופניים וקורקינטים חשמליים, חברי כנסת מנסים לקדם יוזמות חקיקה פרטיות שמתיימרות לקדם את הבטיחות של רוכבים והולכי רגל. ביולי האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של 29 חברי כנסת, שקובעת קנס בגובה של 300 שקלים לרוכבי אופניים שירכבו כאשר הם אינם מחזיקים את הכידון בשתי ידיים.

הצעת החוק קבעה קנס זהה לרוכבים שעושים שימוש בטלפון נייד או כאשר הם רוכבים על מדרכה בקטע שמיועד להולכי רגל בלבד. אמנם הצעת החוק עוסקת בכל סוגי האופניים, אך יש בה קנסות ייעודיים לרוכבי אופניים חשמליים או ממונעים. כך למשל, הצעת החוק קובעת כי קנס בסך 300 שקלים יוטל על נערים שטרם מלאו להם 14 נתפסים כאשר הם רוכבים על כל סוג של אופניים עם מנוע עזר.

ראוי לציין כי למרות התמונה הקשה שעולה מהנתונים שאסף פרופסור פלג, אפשר למצוא נקודה אופטימית אחת. בתל-אביב, שבה אירעו רוב תאונות האופניים החשמליים, נרשמה ירידה יחסית במספר הנפגעים. אם בשנים קודמות אירעו בתל-אביב כרבע מכלל תאונות האופניים והקורקינטים החשמליים, במחצית הראשונה של 2015 נרשמו בעיר רק כ-13% מכלל התאונות. יש לציין כי אחרי תל-אביב ניצבות ירושלים וראשון לציון, שבהן אירעו כ-5.2% מכלל התאונות.

The post תוך שנתיים: פי 7 יותר נפגעים בתאונות אופניים חשמליים appeared first on TheCar.