הגובה הרב יוצר תחושת קרבה אל היושב במרומים, וזאת ניכרת בסמטאות העיר ובמראות הבתים העתיקים, ולפרקים נראית כאילו שהיא קורנת אף מפניהם של התושבים.

תחושת הקרבה לשמים, או אולי האוויר הדליל, הביאו לכאן לפני דורות את המקובלים ואנשי תורת הנסתר, וגם כמה מגדולי הרבנים והצדיקים ובעקבותיהם קהילות מאמינים שחפצו להסתופף לצד גדולי תורה.

מסורת ארוכה של התיישבות יהודית וערבית, ופסיפס אנושי מגוון עשו את העיר צפת לאחת המיוחדות ביותר בישראל, אם כי למרבה הצער גם לכזאת שיש בה מספר מוקדי עוני והזנחה: כמה משכונות של העיר העתיקה "נכבשו" בידי ציבור דתי וחרדי אשר דחק מהן ציבור חילוני.

בסיור רגלי בין סמטאות העיר מתגלים בתי כנסת עתיקים, חלקם חבויים, ובעלי מלאכה מרתקים שיושבים בחנויות קטנות ואפלוליות.

על מדרונות הר הזיתים שבירושלים קבורים רבים שהאמינו שיהיו ראשונים לקום בעת תחיית המתים עם בוא המשיח, אלא שכאן, בצפת, קבורים אחרים שהאמינו שמשיח בן דוד יגיח דווקא מסמטה אלמונית בתוך עיר המקובלים.

לא נדע לומר מי בחר בחירה נכונה יותר אבל מה שבטוח זה שבית הקברות הציורי של צפת שוכן מול הנוף המרהיב של הר מירון, ולא הרחק ממנו נמצאת אותה סמטה, הצרה ביותר בארץ ישראל, כזאת שכנראה לא מספיק רחבה אפילו למשיח שרכוב על חמור.

המשיח הוא אולי קונספטואלי אבל הסמטה אמיתית לגמרי, וכך כנראה גם חשים תושבי הסמטאות הסמוכות: באחת מהן ראיתי במו עיניי קנקן של מים צוננים ניצב על אדן חלון ולצידו פרוסת עוגה. "כאשר המשיח יבוא", הסביר לי אחד השכנים, "שיתכבד".

מבעד לחלון אחר, אפלולי, נשמע קולו של ילד קטן שמזמר תפילה, ניגון חרישי שמהדהד בין קירות הבתים ועולה השמימה. מחלון אחר מציץ אברך, שולח את גופו החוצה ותולה את הכביסה הרבה של משפחתו הענפה.

בחצר אחרת, שנסתרת מאחורי גדר אבן, אני מצוטט לויכוח סוער בין צעירים אודות 'פרשת השבוע', אחד מהם מחזק את דבריו בקול רועם ואומר: "אבל ככה שמעתי את הרבי אומר".

סיור בין סמטאות העיר מעלה מצד אחד את רף הסקרנות ומגלה מהר מאד את הפוטנציאל התיירותי האדיר של העיר העתיקה הזאת, ויחד עם זאת גן את תחושת הכעס והצער על ההזנחה והלכלוך שמעיבים על כל היופי הזה.

בסוף השבוע הבא תתקיים בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי הילולת ל"ג בעומר, וכרבע מיליון משתתפים יהודים צפויים לקחת בה חלק.

בימים קדומים, כאשר הדרכים ואמצעי התחבורה היו פחות משוכללים, לא יכלו הקשישים והחולים להגיע מן העיר צפת למירון, ולכן אולתר עבורם פתרון מקומי: בסמוך לבית הכנסת על שם האר"י הקדוש, בנקודה שממנה פסגת הר מירון נראית היטב, ישנה רחבה שבקצה שלה ניצב עמוד אבן.

מכאן נהגו לחזות בהילולה מי שנבצר מהם להגיע למירון, ולכבודם גם הודלקה מדורה קטנה כדי לסייע להם לחוש חלק מן ההילולה הגדולה שעל ההר ממול.

בית הכנסת עצמו, אשר ניצב על המדרון המערבי של העיר, הוקם במאה ה-16, פעמיים חרב אך שוקם וחוזק, וגם כיום הוא משמש כבית תפילה. בתוך בית הכנסת, מעל ארון הקודש, גולפו פיתוחי עץ מרהיבים בעץ זית – מלאכת מחשבת של אמן עץ.

לא הרחק משם, ברובע האמנים של העיר, פועל מקבץ גדול של גלריות, סדנאות אמנים ומוזיאונים קטנים, וגם כמה מסעדות ותיקות ואוטנטיות, ומספק שפע של הזדמנויות לבלות יום רגוע ומהנה.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל צפת appeared first on TheCar.

עד לשנת 2002, אז נחנך "כביש עוקף צפת" המודרני, שימשה הדרך המפותלת שבין ראש פינה לצפת, ובין צפת להר מירון ומשם לסאסא ולתרשיחא, כאחת משתי הדרכים שהוליכו אל העיר שבמעלה ההר.

חלקה המערבי של הדרך הזאת, אליו נגיע בהמשך, נסלל רק בשנת 1932, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועבר הירדן, ואילו הסיפור ההיסטורי המרתק שייך דווקא לחלק המזרחי שלה אשר מחבר בין צפת לראש פינה.

ככל שהתקרבו הכוחות הבריטים אל ארץ ישראל נחפזו העותמנים להכשיר דרכים לתנועת כוחותיהם במחוז הדרומי ביותר שלהם, ובין השאר הכשירו "שביל משודרג" אל עבר העיר צפת, אשר החל ב"צומת המונומנט" של ראש פינה ועלה על גבי המדרון המזרחי של הר כנען.

הדרך הוכשרה בתוך זמן קצר על-ידי כוחות החטיבה השנייה של הארמיה הרביעית של צבא טורקיה, יחידה שסללה באותה תקופה גם את הכבישים בין חיפה ועפולה לנצרת ובין טבריה לצפת. הדרך נבנתה מתשתית אבני 'סולינג' שעליה פוזר חצץ דק, וזה נכבש על-ידי מכבש ממונע במנוע קיטור וגם באמצעות גליל מאבן בזלת אשר נגרר על-ידי שני שוורים.

בתוך כדי כך התקרבו הכוחות הבריטים לסואץ והיחידה הצבאית נשלחה להכשרת כבישים בנגב כדי לסייע למאמץ המלחמתי, וכדי להשלים את המשימה גייס המושל האכזר של הארץ, ג'מאל פחה, את תושבי הסביבה. מיותר לציין שהגיוס לא היה בהתנדבות אלא בכפיה. עם זאת, אין רע בלי טוב, מפני שניהול המשימה הוטל על איש ראש פינה מרדכי ויינדפלד, והוא מצידו "טעה" בקריאת התוכניות וסלל את הדרך הישר לתוך המושבה הצעירה.

כביש ראש פינה – צפת לא זופת באמצעות חומר ביטומני אבל צריך להסיר את הכובע בפני העוסקים במלאכה אשר השלימו את סלילתו בתוך שלושים וחמישה ימים בלבד. עם השלמת הסלילה הציבו אנשיו של ג'מאל פחה אנדרטה לפועלם, זו זכתה לכינוי "המונומנט" והיא ניצבה לצד הכביש למשך שנים רבות.

רק בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1933, זופתו העיקולים של הכביש אשר נטו עד אז להתפרק בעת ירידת גשמים. מעט קודם לכן החלו הבריטים, כאמור, את סלילת חלקה המערבי של הדרך, שהתפתלה לכיוון עין זיתים דרך צומת מירון שבה היא פוגשת את כביש עכו-צפת.

פיסת ההיסטוריה הזאת נזנחה, כאמור, ב-15 השנים האחרונות. הכביש הישן איבד את שמו המקורי – כביש 89 (כך נקרא כעת הכביש החדש) וקיבל שם ארבע ספרתי ששמור לכבישים מקומיים נידחים (8900), ורוב הנוהגים והנוסעים לצפת לא מכירים או שכחו אותו כשהם משתמשים בכביש המודרני שעובר על הגשר הגבוה ביותר בישראל.

עם זאת, בימי החורף האלה אין מתחרה לנופים המרהיבים שנשקפים מן הכביש הישן: כל סיבוב חושף לעיני הנוסעים טפח מלא הוד של העיר צפת, והדרך מתגנדרת בשלל שקדיות שפורחות משני צדיו.

התזמון המושלם לנסיעה הוא בשעות אחר הצהריים, כאשר השמש מרחיקה אל המערב ואורה נושק בזהב ומרכך אף את הקשוחים שבסלעים. גדרות אבן לצד הדרך עוטפים פה ושם עצי בוסתן, עצי תאנה נאבקים להסתיר את העירום החורפי עם מעט עלים שנותרו תלויים עליהם, שיחי צבר מאיימים בקוציהם על ההולכים ועצי השיזף ניצבים קרחים ועגומים. רק השקדיה החרוצה מקדימה לפרוח, וכך מקשטים עשרות עצים מרהיבים ביופיים את המדרונות בנוף לבנבן ונהדר.

משב של רוח קלה עולה לפתע מאחד הוואדיות ולרגע נרעדים העלים הלבנים וניתקים בזה אחר זה, נושרים במחול עדין כמו פתיתי שלג רכים. העלים מתפזרים על האדמה ומכתימים את אדמת ההר הכבדה בכתמים לבנים, ועת מסתתרת השמש מאחורי ענן מהלך צל כבד בזעף בין העצים. השקדיות הפורחות עוטפות ומקשטות את העיר צפת, מקיפות אותה בחגורה של רכות וזוהר שהולמת את עיר המקובלים.

באוויר נישא ריח עדין ומשכר אשר מחייב אותנו לחנות את המכונית במפרץ חניה קטן שסמוך לסיבוב האחרון לפני הכניסה אל העיר. מכאן אפשר לצפות על מראות העיר העטופה באור שקיעה מהפנט ולגמוע את הבושם המשכר.

כך מגיעים: הדרך היפה והמפותלת יוצאת מצומת מירון שעל כביש 89. בצומת עין זיתים פונים אל כביש 8900 וכבר לאחר כקילומטר אחד מגלים את יפי הפריחה. לאורך הדרך ישנם לא מעט מפרצי עצירה וחניונים, וכדאי מאד לעצור בהם וליהנות מן הנופים. מכאן כדאי להמשיך עד העיר, ואם לא מבקרים בה פשוט להמשיך בדרך המטפסת אל הר כנען ולרדת איתה עם המשך כביש 8900 אל ראש פינה. המושבה הגלילית לובשת בימים אלה חג כשהיא מעוטרת בעצי שקד פורחים לרוב.

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: השקדיה פורחת על כביש 8900 appeared first on TheCar.

ישנם מקומות שחייבים להימצא בהם בתזמון הנכון של היום, או אז מועצמת חוויית השהיה בזכות התאורה המתאימה.

עת שקיעה, למשל, היא הזמן להסתובב בין הרי אדום ובמפרץ אילת, כאשר ההרים והים מאדימים וחום היום צונח.
ברגעי הזריחה, כאשר צופים עליה מהר ציון, נגלית ירושלים העתיקה כ'ירושלים של זהב' אמיתית.

היום, ערב פסח, נספר על מקום שמתגלה במלוא יופיו והדרו ברגעים של לפני שקיעה: הפעם נבקר בנקודת תצפית נהדרת ורומנטית מתוך יער אורנים אפלולי, יער לימונים.

זה מתחיל בהבזק זהב שנשלח מכיפת המסגד, ומעליו זוהר באדום סלע עכברה הענק.
בתי הכפר נראים מכאן זעירים, צבעם ורוד, וכל היופי הפרוש למטה צבוע בקרני שמש אחרונות, רכות, הבהוב אחרון של יום.

במקום הזה לא זקוקה הרומנטיקה זקוקה למוסיקה. לחישת הרוח במחטי האורן, ציוץ ציפורים שנערכות ללינת לילה, אפילו המהום של מכונית רחוקה שמתאמצת במעלה כביש – אלה מנגנים ניגון רומנטי ברקע ומייצרים פס קול ליופי שמשתרע מסביב (ותודות לידידי, הטייל מהצפון אמנון גופר, שהובילני לנקודה רומנטית זאת תוך עצימת עיניים ובזכותו סימנתי לעצמי על מפת ארץ ישראל מקום שאליו ידעתי שאגיע שוב ושוב עם בת זוגי).

יער לימונים הוא יער קטן שמעטים פוקדים אותו על אף מיקומו – על כביש 89 הראשי שעוקף את עיר הקודש צפת, וממנו מתפצל כביש קטן אשר גולש אל הישוב עכברה.

יער לימונים, שנמצא ממש בכניסה אל כביש הגישה לעכברה, מטופח על ידי אנשי קק"ל ונטועים בו עצי אורן חסונים אשר מאפילים את החורש ויוצרים אווירה מקסימה ומיוחדת. המראות יפים מאד, בעיקר ובמיוחד לקראת שקיעה.

מסגד גדול, למרגלות 'סלע עכברה', נראה מכאן כמו צעצוע ילדים זעיר וצבעוני כשמעליו נישא מצוק עכברה הענק לגובה של 200 מטרים.
זהו מצוק נדיר ביופיו אשר עשוי סלע דולומיט קשה, נקובים בו מערות וכוכים שחלקם משמשים לקינון של עופות דורסים.

ידידי אמנון גופר מספר אודות אגדה עתיקה שמהלכת בין תושבי הסביבה ולפיה טמונים כאן אוצרותיו השדודים של בית המקדש. מסורת זאת, לדבריו, החלה להתפתח כבר בסוף המאה ה-16 ומקורה כנראה במקובלי העיר צפת. אלה 'ראו' בנחל עכברה ובמצוקיו את המקום שבו הוטמנו כלי קודש שהוברחו מבית המקדש.

המסורת מבוססת לכאורה על שלושה מקורות שונים – ראש וראשון להם הוא ספרו 'עמק המלך' של המקובל רבי נפתלי בן יעקב אלחנן. ספר זה נכתב בשנת 1684 בעיר אמסטרדם, ונרמז בו שבעין כחל, שמפכה בתוך אפיק נחל עכברה, נמצאים אוצרות גנוזים. מקור נוסף הוא ספר שנכתב כמעט מאתיים שנים לאחר מכן, בשנת 1844, על ידי רבי חיים הורוביץ ונקרא 'חיבת ירושלים', ובו נכתב: "סמוך לעכברא, בדרך שהולכים בה מהעיר צפת לטבריה, יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ובתחתית הבקעה יש מעיין מים צלולים שנקרא 'עין כחל' ועוברים דרכו ובצידו המזרחי יש הר גבוה מאד ובראש ההר חצוב כדמות שער סתום ובהר זה נגנזו הכלים הקדמונים והיקרים של בית המקדש".

לאחר תיאור כל כך מפורט וברור אין פלא, לכן, שבספרו של הרב נפתלי ריישר, 'שערי ירושלים', מסופר שנפוליון בונפרטה (לאחר שכבש את מצרים ונכנס למסע כיבושים קצר בארץ ישראל, מסע שהופסק לרוע המזל כאשר נכשל הכיבוש של העיר עכו) – שלח אל נחל עכברה את חייליו כדי למצוא את האוצר הגנוז. עם או ללא קשר – על ראש המצוק טבועה כעין קשת, ועד היום לא ברור למומחים כיצד נוצרה והאם היא מסמלת דבר מה, אבל זה דווקא מוסיף לאווירת הקסם והמסתורין של המקום.

מי שמעוניין להגיע אל יער לימונים בדיוק בשעה הנכונה, ולאחר יום טיול מהנה, מוזמן לבקר לפני כן ביערות הנפלאים סביב ביריה ומירון, ולתזמן את ההגעה אל התצפית לעבר עכברה לסוף היום.

בעת ערביים, כאשר צופים לעבר המצוק עטוף בדמדומים, הוא נצבע כולו בארגמן ונראה כאילו הוא לוהט באש. או אז זוהרת לעומתו כיפת המסגד בזהב, בימי חורף מנוקד היער בפריחתן המשגעת של כלניות, והמקום כולו הופך למקום המושלם עבור מי שמבקש לעצמו פינה רומנטית, אפלולית, ושקטה ועטויית הוד של מסתורין.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 89, 'עוקף צפת' ממחלף אליפלט לכיוון עין זיתים ומירון. פונים שמאלה אל הישוב עכברה, ומיד לאחר הכניסה פונים ימינה אל 'יער נחל לימונים'. ממשיכים עד לחניון קטן ומשם פוסעים למשך כשתי דקות על שביל רגלי עד למרפסת הנוף של רמת פשחור.

טיפ 1: לאחר היציאה מן היער מומלץ לחצות את הכביש עד לקצה השטח הפתוח שממול, שם תגלו מעל נחל עכברה את הגשר הגבוה בישראל שעליו מתוח קטע מ'כביש עוקף צפת'. זהו מראה נהדר.

טיפ 2: כדאי לרדת אל הישוב עכברה כדי לחזות בעוצמתו ובגודלו של מצוק עכברה שמעליו.

הצעות נוספות לפעילויות בחג באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לחג: אל סלע עכברה appeared first on TheCar.

רגע לפני שנלבש את בגדי החג ונסב עם ההגדות סביב שולחן הסדר, כדאי לדפדף דפדוף הכנה בהגדה ולשלוף ממנה פיסקה אחת מוכרת:
"מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית".

מי אלה אותם הרבנים שמוזכרים בהגדה, ומה באמת אמרו להם תלמידיהם?
רגע לפני החג נצא למסע אל מקום קבורתו המשוער של אחד הרבנים שמוזכר בהגדה, וננצל עד תום את הימים הנהדרים של פריחת האביב.

רבי טרפון היה מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ובין תלמידי בית שמאי, תנא ממשפחת כהנים שמיוחסים לעזרא הסופר, והוא חי בדור שאחרי המרד הגדול.
אחת ממשנותיו המפורסמות של רבי טרפון היא "היום קצר והמלאכה מרובה, הפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק".
וגם: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה, אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך, ודע לך שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא".

אגב, קצת "קריאה נוספת", רבי אליעזר (בן הרקנוס) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי (אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה").
רבי יהושע (בן חנניה הלוי) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין שבגליל, ותלמידו הגדול היה רבי עקיבא, שעליו אין צורך להכביר מילים. רבי אלעזר בן עזריה היה תנא בן הדור השלישי לתנאים ובן דורו של רבי עקיבא.
האגדה מספרת שכוונת המשפט "עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית" היא שתלמידיהם של אותם חכמים באו להזהיר אותם מפני הרומאים אשר "עלו" על הכינוס הלא חוקי שלהם בבני ברק, וסייעו להם למלט את עצמם משם.

כך או אחרת, ענייננו היום הוא ברבי טרפון שלא רק היה בן פלוגתא של רבי עקיבא, אלא גם אדם אמיד מאד שנודע בתרומותיו הרבות לאביונים, אלמנות, תלמידי חכמים ובכלל, וגישתו הכללית – ודאי יחסית לבית שמאי – הייתה מקלה ולא מחמירה.

מקום ציון קברו של רבי טרפון, המשוער יש לומר, מרשים ביותר – לא מעט בזכות עץ ענק של אלה אטלנטית אשר מגוננת על רחבת הקבר.

כמאה מדרגות תלולות מובילות אל הרחבה, וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. מי שמתקשה לטפס במדרגות יכול להגיע למקום מסביב, עם כלי רכב.

בסמוך לקבר, שצבעו טורקיז עז, דולק נר תמיד, ובימי ירח מלא אפשר לפגוש שם חסידים רבים שמתפללים.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 89 שבין צפת להר מירון וכעבור כשני קילומטרים ממזרח לצומת מירון פונים שמאלה אל דרך משובשת.
במזלג הדרכים בוחרים בדרך השמאלית אשר מתעקלת בעליה ומצד שמאל מבחינים במדרגות.

בסביבה: דרך נוף מרשימה מצומת מירון ועד לישוב קדיתא, דרך יער ביריה. (יש שילוט).

אגם דלתון, שנמצא מעל גוש חלב, מלא בימים אלה במים למרות הבצורת בצפון, וניתן להגיע אליו עם הכביש שמחבר את גוש חלב עם כביש 886. משם מוליך שביל הליכה עד לאזור התעשייה דלתון, והמראות מסביב ירוקים ומפתים לטיולי אביב.

הצעות נוספות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: ערב ערב פסח appeared first on TheCar.

על ראש הר אבנית, שמתנשא לגובה של כ-900 מטרים מעל לשוליים הדרומיים של עמק החולה, קבורים, כך על פי המסורת, האמוראים אביי ורבא.
אל המערה האפלולית שנמצאת בחירבת יבנית, אשר ביער ביריה, יורדים באמצעות כעשרים מדרגות, ומיד אופפת אותנו אווירת קדושה, ולכל הפחות מסתורין, שמוארת על ידי נרות רבים.

לצד קברי האמוראים קבור, גם זאת על פי המסורת, דימי מנהרדעא, אחד מראשי ישיבת פומבדיתא.

בסמוך למערה ניצב מבנה אבן גדול ובו קבור יהודה נשיאה, נכדו המכובד אף הוא של רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.

מאמינים ובני מאמינים לא יתפלאו על ההקפדה היתרה שמקפיד היושב במרומים על הנוף המרהיב שנשקף מכאן, אבל גם מי שאינו מאמין לא יאמין למראה עיניו.

מידי ערב, עם שקיעת החמה, כאילו ונפתחת פלטת צבעים עשירה ומכחול הפלא מרחף וצובע את העולם בצבעים ובגוונים מרהיבים.

נגיעות של צהוב מלטפות את עצי האורן, הרי גולן שממזרח טובלים בגוונים של חום, הבריכות למטה, בעמק, נצבעות בגוונים של כחול ואפור שעליהם מתפזרים זהרורים אדמדמים.

כתמי השדות הירוקים משורטטים בדייקנות, תחומים בצבעם החום של שדות חרושים וגווני חיטה זהובה מקשטים את צמחיית הבר משולחת הרסן. פה ושם בולטות גם נקודות אדומות של גגות הבתים ומשלימות תמונה מהממת.

כאשר השמש שוקעת לבסוף במערב נשלח הצל הכבד של הר יבנית מזרחה ומכסה את כל היופי הזה בשמיכה אפלה אשר מתערבבת היטב עם אקוורל הצבעים האחרים ומעלימה אותם אט אט.

הלילה יורד ופלטת הצבעים של אומן העל נסגרת, הקדושים נחים בשלום על משכבם, רשת עדינה של אפור-שחור נפרשת על עמק החולה, הירח נדלק מעל וחיות הלילה יוצאות לעבודתן.

מבט מלמעלה

הר יבנית והר הנועזים תוחמים את הגליל העליון ומציעים נקודת תצפית נפלאה מזרחה, אל עמק החולה ואל הגולן. למרגלות ההר נפרשים מצפון בתי חצור הגלילית, עיירה יפיפייה וקסומה אליה גולשים שולי יער ביריה.
מן העבר האחר מציצים מתוך צמחיה ירוקה גגותיה האדומים של ראש פינה, המושבה הוותיקה שעברה בשנים האחרונות מהפך של ממש והתרחבה מאד.

לעת ערב נדלקים עוד ועוד אורות מישובי רמת הגולן, ואלומות האור של פנסי המכוניות נמתחות ונמרחות על הכבישים שלמרגלות ההר.

נקודת התצפית ממרום הר יבנית אהובה מאוד על תלמידי חכמים אשר באים כדי להתפלל על קברי הקדושים. בלילות של ירח מלא מגיעות אל ראש ההר נשים אשר כורעות לפני קבריהם של אבא שאול ורעייתו, או יורדת עם הכביש אל קבר יונתן בן עוזיאל, מבקשות על עצמן או אל אחרים, מייחלות לבריאות, שידוך או לפרי בטן.

כך מגיעים: כביש 8900 מתפתל במעלה ההר מראש פינה ועד לצפת. שם, מול הכניסה לעיר, פונים צפונה לכיוון מצודת ביריה. בכיכר הבאה פונים ביציאה השלישית, ממשיכים ימינה לאורך כקילומטר אחד עד אשר נחסם הכביש באמצעות מחסום של מחנה צבאי. פונים שמאלה בדרך עפר ולאחר כקילומטר נוסף מגיעים למבנה גדול עם כיפה, שמאחוריו נמצאת מערת אביי ורבא.

הנוהגים בכלי רכב בעלי עבירות שטח יכולים לרדת ב'דרך נוף ביריה' וכאשר מגיעים אל מבנה שלצידו ממוקמת מרפסת תצפית לזכרו של טוביה אשבל ימצאו שביל אשר מטפס בחדות בין עצי היער. מכאן נדרשת כבר הנעה כפולה.

בסביבה 1: דרך נוף יער ביריה. זו דרך נוף מרהיבה שמתפתלת בתו יער ביריה עד לקבר יונתן בן עוזיאל. מצפון לדרך הנוף ניצב מבנה קטן עם גג רעפים ובתוכו "פרוסה" ענקית של גזע עץ ענק. זו אנדרטה לזכר טוביה אשבל ז"ל, בעבר אחד ממנהלי קק"ל בצפן הארץ. מרפסת קטנה שלוחה אל היער ואל תצפית לאחד מיערות הארזים היחידים שניטעו בארץ.

בסביבה 2: מכאן יורד כביש אספלט סלול עד קבר יונתן בן עוזיאל, מפת טיולים וסימון שבילים מס' 2. עם כביש זה אפשר להגיע עד לאזור התעשייה של חצור, ומשם אפשר להמשיך אל רמת הגולן או להצפין למטולה והרי נפתלי.

בסביבה 3: מצודת ביריה. בכיכר שממנה פונים אל הר יבנית אפשר לפנות מערבה ולהגיע אל מצודת ביריה. בשנת 1945 שימש המקום כבסיס של הפלמ"ח, אולם הוא נלקח מהם על-ידי הבריטים. ארגון ההגנה הפיק עליה המונית אל המצודה והבריטים נאלצו לסגת.
כיום משמשת מצודת ביריה כתחנת מידע של הקרן הקיימת לישראל וכמוזיאון קטן, וסביבה פזורות פינות ישיבה מסביב.

לרעבים: ב'בת יער' הסמוכה מסעדת בוקרים לחובבי הבשר. מומלץ להזמין מקום מראש. מכאן יוצאים טיולי רכיבה על סוסים וסיורים מודרכים אל יער ביריה ואל נקודות תצפית בסביבה. בת יער 04-6921788.

The post טיול לשבת: הר יבנית appeared first on TheCar.