בית המשפט לתעבורה בירושלים גזר אתמול (ג') את דינו של נהג אוטובוס שאמר לשלוש ילדות ממוצא אתיופי "אתם מסריחים… אף אחד לא מוכן לעמוד לידכם בגלל שיש לכם ריח, תחזרו לאתיופיה". אלא שלפי השופט שקבע את עונשו של הנהג, גזר הדין רחוק מלשקף את חומרת מעשיו: קנס בסך 3,000 שקלים, שלילת רישיון לחצי שנה ופיצוי בסך 8,000 שקלים לכל אחת מהילדות.

הסיבה לכך שגזר הדין הקל עם הנהג אינה רחמנות של השופט או נסיבות אישיות חריגות שעשויות להצדיק הקלה בעונש. לפי השופט נאיל מהנא, שגזר את דינו של הנהג, מה שהוביל לעונש הקל יחסית הוא מחדל מתמשך בהתנהלותה של הפרקליטות.

"התנהלות המאשימה הייתה לא תקינה מתחילת ההליך ועד סופו", הבהיר השופט נאיל מהנא. "הדבר התבטא בהגשת בקשות בניגוד לכללי סדר הדין הפלילי, כתבי אישום כפולים, נקיטת הליכים שגויים והחמצת ההזדמנות של הרשעת הנאשם בעבירה פלילית של התנהגות פסולה במקום ציבורי מתוך מניע גזעני, שהיא העבירה המתאימה".

בגלל שהוגשו נגדו שני כתבי אישום בגין אותם מעשים לשני בתי משפט שונים, הצליח הנהג להביא לביטול אחד מהם, ודווקא זה שייחס לו את העבירה שמתאימה יותר למעשיו: עבירה לפי חוק העונשין. לפי השופט מהנא, הנהג הואשם בסופו של דבר בעבירה אחת בלבד: עבירת התנהגות שאינה הולמת נהג רכב ציבורי, שהיא עבירה לפי פקודת התעבורה.

למעשה, השופט מהנא הבהיר אתמול כי בעקבות ההתנהלות הלקויה של הפרקליטות נמחק כתב אישום שהוגש נגד החברה שהעסיקה את הנהג באותה עת. בעניין זה יש לזכור שחוק העונשין מאפשר ייחוס אחריות פלילית לתאגידים, וביטול כתב האישום נגד החברה סיכל הטלת עונש גם על החברה עצמה ויתכן שגם על מנהליה.

לביקורת החריפה של השופט מהנא על התנהלות הפרקליטות הצטרף השופט שביטל את כתב האישום הראשון שהוגש נגד הנהג, ואשר ייחס לו עבירה לפי חוק העונשין. השופט שמואל הרבסט, מבית משפט השלום בירושלים, אמנם מצא את התנהגותו של הנהג פסולה ומכוערת, אך בהחלטתו מינואר הוא הבהיר כי לא הייתה לו ברירה אלא לבטל את כתב האישום.

"יש שיגידו כי מדובר בטענה פרוצדוראלית המונעת מהמאשימה למצות את הצדק ולהעמיד את הנאשם על חומרת מעשיו", כתב השופט הרבסט, בהתייחסו להחלטה לבטל את כתב האישום בגלל הגשת שני כתבי אישום בגין אותו אירוע. "אולם פרוצדורות שכאלו יש בהן חשיבות רבה (ב)של העובדה כי הן משרטטות את יחסי הכוחות, המותר והאסור, ואת דרך ההתדיינות הפלילית בעת שהמאשימה מפעילה הליכים פליליים נגד נאשם".

בסיכומה של ההחלטה הביע השופט הרבסט סלידה מהתנהגותו של הנהג, לצד ביקורת על התנהלות הלקויה של הפרקליטות. "מעשיו של הנאשם…מכוערים מאין כמותם ומהווים שפל התנהגותי מיותר ומזיק",קבע השופט, "אולם אין כהוא זה בין תחושה קשה זו לשמירה קפדנית על זכויות הנאשם. זכויות יש לשמור ולבצר, ואם אלו נפגעו בשל רשלנותה של המאשימה או בשל טעותה או מחדליה, הרי שיש לבטל את מקור הפגיעה".

The post בגלל מחדל: לא מוצה הדין עם נהג אוטובוס שהורשע בהשפלת ילדות ממוצא אתיופי appeared first on TheCar.

לידיעת המשטרה והפרקליטות: התפקיד של שוטרים ותובעים הוא לאסוף ראיות, לחקור עדים לחשוף את האמת, ולא להאשים חשודים או להרשיע נאשמים. כך הבהיר שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רענן בן-יוסף, בפסק דין שבו זיכה נהג מעבירת תנועה בעקבות מחדל ראייתי של המשטרה.

המקרה שבו עוסק פסק הדין פשוט: בספטמבר 2013 עצר שוטר את י' בצומת בתל-אביב, ורשם לו דו"ח בגין אי-מתן זכות קדימה לאופנוע שעבר במקום. לאחר משפט קצר בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, הורשע י' ונגזרו עליו פסילה לשלושה חודשים וקנס בסך 1,200 שקלים.

אלא שהייתה בעיה (ממש לא קטנה) בהליך שהתנהל נגד י': מתברר שאל השוטר שעצר את הנהג ניגש אזרח והציע להעיד, ואף מסר את כל פרטיו לשוטר. מה רצה אותו עד ראייה לומר? את השוטר זה ממש לא עניין, ומתברר שגם התביעה לא גילתה עניין רב בעדות הראייה. "אותו איש לא נחקר על-ידי (השוטר) עורך הדו"ח, לא נחקר מעולם, (ו)לא זומן כעד", כתב השופט רענן בן-יוסף בהחלטתו לקבל את הערעור שהגיש י', ולזכותו מאל אשמה.

אמנם בתביעה ניסו להמעיט מחומרת המחדל, ולמעשה כלל לא חשבו שבהתנהלותם נפל מחדל כלשהו. "הדרך הייתה פתוחה להזמין את אותו עד כעד הגנה", אמר נציג התביעה לשופט בן-יוסף בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי. "תפקידה של המשטרה (הוא) לחקור עד כדי הבאת די ראיות".

אלא שהשופט בן-יוסף לא הסכים עם גישת התביעה, בלשון המעטה. "החובה לחקור ולאסוף ראיות רלוונטיות מוטלת בראש ובראשונה על רשויות האכיפה", הסביר בפסק הדין לאותם תובעים ושוטרים שלא עמדו על מהות תפקידם. "תפקידן של המשטרה ושל הפרקליטות אינו להאשים חשודים או להרשיע נאשמים, אלא לאסוף ראיות לצורך חשיפת האמת".

עמדת השופט בן-יוסף מבוססת על פסיקת בית המשפט העליון, המצוטטת בהרחבה יוצאת דופן בפסק הדין בעניינו של י'. "המשטרה נדרשת להשיג את הראיות הנוספות, וזאת בדרך של זימון העדים הרלוונטיים, או בדרך של יציאה מחדר החקירות לתיעוד הממצאים בזירה", מצוטט פסק דינם של שופטי העליון חנן מלצר ואליקים רובינשטיין. "יש לנקוט בכל הליך חקירתי מתאים בגדרי החוק שיכול לסייע בחשיפת האמת".

בהתייחסו לטענה שהעלתה התביעה, לפיה י' היה יכול זמן את אותו עד ראייה, ממשיך השופט בן-יוסף בציטוט מפסק דין של בית המשפט העליון: "ניתן לכאורה לטעון כי כפי שהיו המשטרה והפרקליטות יכולות לאתר את העדים הפוטנציאליים, כך הייתה יכולה לעשות גם הסנגוריה. טענה זו דינה להידחות".

לאור המחדל בהתנהלות המשטרה, בחר השופט בן-יוסף לעשות מעשה נדיר במחוזותינו: התערבות בקביעות עובדה שנקבעו על סמך ממצאי מהימנות של בית המשפט לתעבורה. "אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב", סיכם השופט של פסק הדין בעניינו של י', "(אולם) עסקינן במחדל חקירתי חריף וממשי, הפוגע ביכולתו של הנאשם להתגונן ולא בחוסר ראייתי בלבד. המערער זכאי".

The post מחדל חקירתי חמור? לא נורא, אפשר להרשיע appeared first on TheCar.