משהו לא טוב עובר על בקרת האיכות ועל מחלקת השירות של קבוצת יונדאי-קיה הקוריאנית, אשר מככבת בשנים האחרונות שלא בטובתה ברשימת התובענות הייצוגיות שמוגשות בישראל.

לאחרונה הוגשו שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית בקשר לפנסי החזית של יונדאי אלנטרה (והן צפויות לאיחוד), ואלה מצטרפות לתביעה חשובה מאוד אחרת, בקשר לפנסי החזית של קיה ספורטאז' ואל תביעה שלישית שנוגעת למספר דגמי יונדאי, ובראשם יונדאי i30.

מבחינת בעלי יונדאי וקיה התוצאה בכל המקרים זהה: פנסי החזית לא מספקים את עוצמת התאורה שנדרשת לפי התקנות, והמכוניות לא יכולות לעבור את מבחן הרישוי השנתי.

בחלק מן המקרים, כך מדווחים לנו בעלי רכב, החלפת נורה, שיפוץ קל או טובה של הבוחנים במכון הרישוי מאפשרת להתגלגל עם הרכב למשך שנה נוספת, אבל ברוב המקרים נדרשת החלפה של פנס או צמד פנסים שתמורתם נדרשים אלפי שקלים.

לאחרונה הוגשו בסמיכות שתי בקשות אישור כנגד יונדאי והיבואנית שלה לישראל בנוגע לפנסי החזית של יונדאי אלנטרה, ושתי אלה צפויות להתאחד בדרך זו או אחרת בין אם בהסכמה של עורכי הדין ובין אם לפי קביעת בית המשפט. בקשה ראשונה הוגשה על-ידי עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן והבקשה האחרת על-ידי עורכי הדין עידן איידן, דוד תירוש וחן פלג, ובשני המקרים מדובר בעורכי דין מנוסים שמגישים הרבה מאוד תובענות ייצוגיות בתחום הרכב.

הטענה בשתי בקשות האישור דומה: בדגמי אלנטרה שיוצרו או נמכרו בשנים 2018-2020 מותקנים פנסי חזית "מתוחכמים" עם 'מערכת שליטה אוטומטית באורות גבוהים'. בפנסים אלה, כך נטען, יש כשל סדרתי שמוכר היטב ליונדאי לכל הפחות מאז שנת 2018, והיא מתקנת אותו בארצות הברית על חשבונה. בישראל, לעומת זאת, יונדאי לא רק מסתירה את הפגם הסדרתי הזה אלא אף דורשת מלקוחותיה סכומים מופרכים של יותר מ-8,000 שקלים תמורת החלפת צמד פנסים, וזאת בשעה שמוסכים פרטיים מורשי משרד התחבורה מתקינים פנסים דומים תמורת 3,500 שקלים (וגם זה סכום גבוה).

אל שתי בקשות האישור מצורפות שתי חוות דעת מקצועיות של מומחי רכב ותיקים (המהנדס שלמה נצר, פרופ' ערן שר וד"ר גדעון גולדווין) ובשתיהן מובאות שתי הוראות שירות (TSB) שיונדאי פרסמה בארה"ב בנושא זה, עם הנחיה לתקן במידת האפשר את הפנסים הכושלים או להחליף אותם על חשבון היצרנית.

בחוות דעתם של שר וגולדווין מתואר גם מנגנון הכשל, והתיאור הזה צריך להביך מאוד את יונדאי. תכנון הפנסים, כך מסתבר, מבוסס על שימוש בנורת הלוגן בודדת שמשמשת גם את תאורת הדרך וגם את תאורת המעבר (אור "רגיל" ואור "גבוה"), וכדי לעבור בין המצבים ולשלוט בעוצמת התאורה קיים מנוע חשמלי שמסיט תריס. אלא שבמבחן התוצאה נראה שהמהנדסים שתכננו את המערכת הזאת לא לקחו בחשבון שנורת הלוגן פולטת חום רב, והחום הזה יוצר עיוות או ריכוך של חלקי פלסטיק מחוזק שמהם בנויים חלקים בפנס.

אין צורך להדגיש שפנסי חזית אמורים לשרוד לכל אורך חיי הרכב מבלי להידרש לתחזוקה (למעט החלפת נורה במקרה הצורך), ובכל מקרה אין אף הנחית תחזוקה שקשורה בהם. במילים אחרות, ממש לא משנה אם בעלי רכב טיפלו או לא טיפלו במכוניות שלהם והיכן – אף מעשה או מחדל שלהם לא אמור להשפיע על תקינות הפנסים.

לא לוקחים אחריות (רק בישראל)

הדבר המקומם ביותר שעולה מהתביעה הזאת, וחוזר על עצמו פעם אחר פעם אצל מספר יצרניות רכב ובראשון יונדאי-קיה, הוא ההסתרה של כשלים סדרתיים שידועים להן גם כדי לא לשאת באחריות וגם כדי לגבות מן הלקוחות שלהן כסף לצורך תיקון.

תקלות ברכב הן דבר בלתי נמנע, אבל הציבור צריך לשפוט את יצרניות הרכב לא רק בהתאם לרמת האמינות של כלי הרכב, כלומר כמה תקלות מתגלות, אלא בעיקר בהתאם לאופן הטיפול של יצרניות בתקלות שהתגלו. במבחן התוצאה – יונדאי וקיה נכשלות שוב ושוב בשני המדדים: לא רק שקיים אצלן ריבוי תקלות, בישראל הן גם לא ממהרות לקחת עליהן אחריות.

התנהלות זאת מודגמת היטב במקרה של אחד מבעלי יונדאי אלנטרה שבשמו הוגשה תביעה, ונזכיר שוב שמדובר בתקלה שיונדאי מודעת לגביה ואף פרסמה בארצות הברית עלוני שירות לטיפול בה. אותו בעל רכב, לאחר שנכשל בטסט, נדרש לשלם – תחזיקו חזק – 500 שקלים רק כדי שיבדקו את הפנסים ברכב שלו במוסך מורשה יבואן. לאחר שסירב לשלם עבור בדיקה, וביקש רק הצעת מחיר, הוא קיבל הצעה על סך 8,665 שקלים להחלפת צמד פנסים (!)

התובע האחר נדרש לשלם סכום דומה ותחת זאת החליט להחליף את הפנסים במוסך מורשה משרד תחבורה, שם הותקנו אצלו פנסים תחליפיים תמורת 3,500 שקלים. במילים פשוטות – לא רק שיונדאי לא לוקחת אחריות (בישראל) על כשל שמוכר לה – היא אף דורשת מן הלקוחות שלה סכום יותר מכפול (!) ממחירם (הגבוה לכשעצמו) של פנסים כאלה.

התקדים של קיה

פרשה אחרת, שנוגעת לפנסי החזית של קיה ספורטאז' משנות הייצור 2015-2018, קיבלה בחודשים האחרונים תפנית מעניינת, כמעט תקדימית יש לומר, בזכות עורכי הדין שהגישו אותה – יונתן רפופורט ודורון טאובמן.

רוב רובן המכריע של תובענות ייצוגיות שמוגשות בישראל נמרחות אמנם לאורך שנים אבל מסתכמות עוד לפני שבית המשפט נדרש להכרעה מהותית בהתאם לראיות שמונחות בפניו. רוב עורכי הדין שמגישים תובענות ייצוגיות רוצים כמובן להביא גאולה לעולם אבל העלות-תועלת של עבודתם חשובה להם לא פחות – וברוב המקרים זה בא על חשבון הנפגעים האמיתיים.

תביעה ייצוגית מתחילה כבקשת אישור שבה מועלות רוב הטענות, ובמקביל להליך המשפטי מתקיים בדרך כלל משא ומתן בין עורכי הדין שהגישו את הבקשה לבין הנתבעים במטרה להגיע להסדר שיקצר את ההליכים. רוב ההסדרים מקפחים את הנפגעים מפני שהם מייצגים פשרה שבה הנתבעות לא מודות בעובדות והפיצוי שהן מוכנות לשלם קטן מהיקף הנזק שנתבע. מצד שני התובעים לא לוקחים את הסיכון של להפסד בתביעה.

לכולם, חוץ מאשר לנפגעים, יש מוטיבציה להגיע להסדר: בית המשפט, שממילא עמוס מעל ומעבר וסובל ממחסור כרוני בשופטים, מעדיף לפנות מן השולחן כמה שיותר תיקים. עורכי הדין שמייצגים את התובעים רוצים לקחת גמול מובטח ולהתקדם לתיק הבא, ואילו הנתבעים קונים לעצמם בנזיד עדשים חסינות מפני תביעות חדשות באותו נושא.

פנסי החזית של קיה עומדים כעת במרכזה של אחת התביעות הנדירות שבהן עורכי הדין לא נתקעו בשלב הפשרה אלא החליטו לקחת סיכון, לעשות מעשה ולהתקדם לשלב ההוכחות. בחודשים האחרונים עבר ההליך את שלב הקבלה של בקשת האישור, התקיים כבר דיון הוכחות, ודיון נוסף אמור להתקיים בשבוע הבא. בין לבין, בהחלטה (התקדימית כאמור) שקיבל השופט רמי חיימוביץ בעת קבלת הבקשה הוא קבע מספר קביעות מעניינות לגבי תובענות ייצוגיות בכלל ולגבי פרשה זאת בפרט.

למשל, השופט חיימוביץ קבע ש"רכב הוא הוצאה נכבדת בחיי כל משפחה (לרוב שנייה אחרי דיור) וכן הוא מגלם סכנה בטיחותית. כאשר יצרן רכב יודע על קיומה של תקלה באחד מרכיבי הרכב, לרבות בלאי מואץ של רכיב מסוים שאמור לשרוד תקופה ארוכה, חובתו ליידע את בעלי הרכבים על התקלה ולתקנה… היצרן אינו יכול לתקן רק רכבים בהם התממשה התקלה, וחובתו לקבל אחריות על התקלה בכללותה ולתקנה גם ברכבים שהתקלה התממשה בהם במועד מאוחר יותר".

בפרשה הזאת אישר השופט חיימוביץ את הבקשה ואת המשך ההליך למרות שקיה לקחה אחריות מסוימת על התקלה וטיפלה בחלק מן הנפגעים, ואין ספק שקיה יכלה לחסוך מלקוחותיה עוגמת נפש רבה והוצאות כספיות מיותרות לו הייתה לוקחת אחריות ומטפלת בכשל ובלקוחות באופן ראוי ויסודי.

במערכת TheCar נצברו עד כה מאות תלונות של בעלי יונדאי וקיה בקשר לפנסים, ורובן כמובן של בעלי יונדאי i30. חלקן האחר נוגע למספר דגמים אחרים של יונדאי וקיה, וזה עשוי להעיד על תופעה רחבה שקבוצת יונדאי-קיה לא מטפלת בה כפי שאפשר היה לצפות ממי שמובילות את המכירות בשוק הרכב הישראלי מזה שנים לא מעטות.

גם לכם יש רכב מתוצרת יונדאי או קיה עם תקלה בפנסים (או כל תקלה אחרת בכל רכב אחר)? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post מה יהיה עם הפנסים הדפוקים של יונדאי וקיה? לקוחות ניזוקים באלפי שקלים ובישראל הוגשה תביעה ייצוגית שלישית appeared first on TheCar.

רפלקטורים של פנסי תאורה ראשיים בדגמים שונים של יונדאי יוצרו באופן לקוי שגורם להם להחליד במהירות, וזה גורם לפיזור אור לא תקני ולהיחלשות עוצמת ההארה. מכוניות שנמצאות על הכביש רק שנים אחדות לא עוברות את מבחן הרישוי השנתי ("טסט") ובעלי הרכב נאלצים להחליף את גוף התאורה כולו בעלות שעלולה להגיע לאלפי שקלים.

זאת הטענה העיקרית בתובענה ייצוגית שהוגשה לאחרונה כנגד יונדאי והיבואנית שלה לישראל, חברת כלמוביל.

עורכי הדין עידן איידן, דוד תירוש וחן פלג, הגישו את התובענה בשם קרוב ל-16,000 בעלי יונדאי i30 מן הדור השני שעדיין נעות על כבישי הארץ (מכוניות שקיבלו רישוי ישראלי בין השנים 2012 עד 2016), אבל הם טוענים שסביר מאד שתקלה דומה קיימת גם במספר דגמים נוספים מתוצרת יונדאי.

טענות הבקשה מגובות בנתוני משרד התחבורה שמהם עולה שכמעט 40% מכלי הרכב מן הדגמים האלה נכשלו במבחן הרישוי השנתי בשלוש השנים האחרונות. מבין אלה – פנסים פגומים אחראים לכרבע מן הכישלונות, ומדובר באחוז כישלונות גבוה משמעותית ביחס למותגים אחרים שנפוצים בישראל.

מחוות הדעת המקצועית שמצורפת לבקשה להכיר בתובענה כייצוגית עולה שהכשל נובע מתהליך ייצור ירוד ומחדירת לחות שגורמת לקורוזיה של פני שטח הפנים של הרפלקטור. עוד עולה שבניסיון של יונדאי לפתור את הבעיה לא הוארכה האחריות על הפנסים או הוצעה ללקוחות הצעה לשיפוץ, ואפילו תהליך הציפוי והייצור לא שופרו, אך יצרנית הפנסים החדירה אליהם שקיות עם חומר סופח לחות אשר עשוי לעכב את התהליך אבל לא למנוע אותו. עצם החדרת חומר סופח כזה עשויה להעיד על כך שיצרנית הפנסים מכירה את הכשל ובחרה בפתרון פחות יקר כדי לנסות ולהתמודד איתו.

אחת מן הטענות שנטענות בבקשה היא בסגנון "רצחת וגם ירשת": התובעים טוענים שלא רק שיונדאי סיפקה ללקוחותיה פנסים באיכות נמוכה – היא גם מרוויחה פעם נוספת ממכירת פנסים חדשים לבעלי רכב שנכשלים בטסט.

הפנסים שמותקנים במספר דגמי יונדאי מאותם שנתונים "מתוכננים ובנויים כמקשה אחת", נכתב בבקשה, "כך שלא ניתן להחליף בהם אלמנט כלשהו מבלי להחליף את כל גוף התאורה בשלמותו… גוף תאורה אמור להחזיק לאורך כל חיי הרכב, וזאת ללא צורך בתחזוקה שוטפת או בהחלפה במסגרת טיפולים שוטפים".

לדברי התובעים מדובר ב"כשל שנגרם כתוצאה מתכנון ו/או ייצור ו/או התקנה לקויים של גוף התאורה בכלי הרכב, ובתור שכזה הוא כל כולו באחריות (יונדאי וכלמוביל) אשר "מודעות היטב לקיומה ולהיקפה של התקלה הסדרתית אבל מסתירות את עצם קיומה מפני בעלי כלי הרכב ואף מתנערות בפניהם מאחריותן".

התובע הייצוגי, במקרה זה, הוא בעלים של יונדאי I30 משנת הדגם 2014 אשר נכשל במבחן רישוי שנתי בגלל פנסים שלא מאירים באופן שעומד בדרישות התקינה. הוא נאלץ להחליף את צמד פנסי החזית בעלות של קרוב ל-2,000 שקלים, ומכאן נולדה התובענה.

בהתאם לחוות הדעת ההנדסית אורך חיים רגיל שמצופה מפנסי חזית של כלי רכב הוא לכל הפחות 14 שנים. אלא שמומחים מטלורגים (מומחים למתכות) שבחנו את הפנסים הפגומים מצאו שהצניחה ברפלקטיביות של גוף הפנס התרחשה כתוצאה של עכירות פני השטח של הרפלקטור וירידה בעובי הציפוי של הרפלקטור כתוצאה של חדירת לחות אל מתחת לציפוי, וקורוזיה של המתכת המצופה.

כאמור, המומחים שכתבו את חוות הדעת המקצועית בחנו את נתוני אגף הרכב של משרד התחבורה לגבי שיעור הכישלונות של כלי רכב שונים במבחני רישוי שנתיים שנערכו בשנים 2019-2023. מנתונים אלה עולה שאחוז המכוניות מדגם יונדאי I30 שנכשלו במבחן הרישוי השנתי בגלל ליקוי בתאורת הפנסים כפול מן האחוז של דגמים פופולריים אחרים ומגיע ליותר מ-40%. בנוסף, "ישנם דגמי יונדאי נוספים שבהם מותקן פנס עם רפלקטור ומכלול דומים וגם בהם לכאורה קיימת בעיה זהה". החשד המיידי הוא לגבי דגמי I35, I40, IX35 ויונדאי וולוסטר.

בבקשת האישור מתבקש בית המשפט לקבוע שקבוצת הנפגעים הם כל מי שהיו או הינם בעלי כלי רכב רלבנטיים ב-7 השנים האחרונות, ובין הסעדים המבוקשים נדרשת יונדאי להאריך את האחריות הספציפית לפנסים ל-15 שנים מיום העלייה של המכוניות על הכביש.

האם גם אתם נכשלתם בטסט ונאלצתם להחליף פנסים? כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com

The post נכשלת בטסט בגלל פנסים שלא מאירים? כנראה יש לך יונדאי I30 appeared first on TheCar.

תצוגה עילית קיימת בעולמות התעופה כבר עשרות שנים, וגם בכלי רכב היא מוכיחה את עצמה כיעילה מאד. במקום להסיר את המבט מן הכביש כדי להביט על לוח השעונים – ובמיוחד על מסך מערכת הניווט – מערכות תצוגה עיליות מקרינות מידע קריטי על גבי השמשה הקדמית ואף מושכות את המבט קדימה – אל מה שמתרחש לפני המכונית.

פורד הציגה השבוע קונספט מעניין שלוקח את הרעיון הזה שלב נוסף קדימה, וכשמדברים על "קדימה" הכוונה היא הרחק לפני השמשה הקדמית – ממש אל הכביש שאליו צריך להביט. הרעיון, שמבוסס על היכולות המדהימות שיש כיום לתאורות LED נשלטות, הוא "לצייר" על הכביש סמלים וצורות שימשכו את תשומת הלב של הנהג ובה בעת גם יעניקו לו מידע חשוב שמסייע לנהיגה.

כמובן שפטנט כזה אפשרי רק בעת נהיגת לילה, אבל אלה הם התנאים שבהם הוא יכול להועיל יותר מכל: בלילה קשה להבחין בתוואי הדרך שלפנינו ולעיתים מפספסים את תמרורי המתכת הרגילים שלצידי הדרך.

פורד מספרת בהודעתה שהיא עובדת על מה שהיא מכנה "פנסים קדמיים ברזולוציה גבוהה", ואלה יקרינו על הכביש סמלי תמרורים מוכרים כמו אלה שמתארים פניות וכביש מפותל, תמרורי הגבלת מהירות, וגם מידע אודות מזג האוויר בכלל ובפרט אודות מצב חלקלקות הכביש.

לדברי פורד, בשונה מתצוגה עילית שמעבירה את המידע לנהג עצמו – הטכנולוגיה החדשה שלהם תועיל גם למשתמשי דרך אחרים, והדבר הראשון שבטח עולה בראשו של כל נהג ישראלי בהקשר הזה הם הסימונים הדפוקים על הרבה מאד קטעי כביש בישראל, ובפרט באזורי עבודה.

אם אכן תהיה מערכת תאורה ש"תסמן" מחדש את גבולות הגזרה של נתיב, אפילו בתוך כדי תנועה, זה יכול לסייע גם לנהגים מבולבלים אחרים מסביב. בעצם, אולי לא? האם ייתכן שסימוני אור מרובים על גבי הכביש, ובמיוחד כאשר מספר מכוניות שונות מסמנות את אותה נקודה במרחב ובזמן – ייתקים כאוס רגעי ובלתי ניתן לשחזור של עודף מידע, כזה שבעצמו יגרום לבלבול ולתאונות?

אנשי פורד מושכים אותנו בשלב זה לדבר על היתרונות ולא על הסכנות. הם מספרים שכשהמערכת שלהם תהיה מבצעית הנהג יוכל לקבל התראת אור על כך שהוא מתקרב למעבר חציה, וכאשר מערכות הסיוע האחרות יזהו רוכבי אופניים או משתמשי דרך פגיעים אחרים הן יסמנו לנהג נתיב מעבר בטוח מסביבם.

תצוגת האור, שאולי תלווה גם בצלילים ממערכת השמע ואז אפשר יהיה לכנות אותה תצוגה אור-קולית, תסונכרן לדברי פורד עם מערכת הניווט של הרכב ועם מפות דיגיטליות, וגם עם מידע בזמן אמת שיתקבל באמצעות מערכות מקושרות – למשל אודות תנאי כביש חלקלקים, כבישים קפואים או ערפל – ומול הנהג יוצגו סימני ניווט רלבנטיים – למשל באיזו יציאה של מעגל תנועה עליו לבחור או האם לפנות שמאלה או ימינה בצומת.

אנשי פורד מזכירים שלמרות שבשעות החושך ישנם משמעותית פחות אנשים בדרכים – אלה השעות שבהן מתרחשות כ-40% מן התאונות. בשונה מאשר בנהיגת יום – כאשר נוהגים בלילה קשה עד בלתי אפשרי לראות לטווח רחוק ו"להרגיש" את התנועה ואת הסכנות, וכאשר נוהגים במהירות של 90 קמ"ש עוברים 25 מטרים בשנייה. לכן, אם נהג מסיט את המבט לשתי שניות אל מערכת הניווט כדי להבין מה היא מתכננת עבורו – הוא עלול לפספס תמרור חשוב במקרה הטוב, או עיקול בכביש במקרה פחות מוצלח.

The post הפנסים של פורד מסמנים את הכביש appeared first on TheCar.

טכנולוגיית תאורת ה-LED משתלטת במהירות על החיים שלנו מכל הכיוונים: כתאורת קישוט בכלי רכב, תאורה ראשית בכלי רכב, בבתים שלנו, בפנסי-היד וגם כתאורת רחוב ותאורה בכבישים המהירים.

היתרונות ברורים: חסכון ניכר באנרגיה ולכן בהוצאות החשמל, פליטת חום מזערית, אורך חיים ארוך יותר של גופי התאורה וגם – לא פחות חשוב – היכולת לעצב את גופי התאורה בגמישות רבה כך שיתאימו לכל מטרה וכל עיצוב שעולה על הדעת.

יתרונות אלה גרמו ל-LED להפוך לא רק לאלמנט נפוץ כמעט בכל דגם של מכונית חדשה וברבים מן הבתים שלנו, אלא גם לקחת חלק בתוכניות האחזקה והשדרוג של רשויות מקומיות וגופי אחזקה של דרכים ברחבי העולם – אשר משקיעים סכומי כסף גדולים בהסבת מערכות התאורה לכאלה שחוסכות אנרגיה.

השאלה היא מה לגבי החסרונות של הטכנולוגיה החדשה הזאת והאם היא מסכנת אותנו בדרך כלשהי, וכעת עולים סימני אזהרה מטרידים מאד בהקשר הזה.

בכנס של איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) שנערך בשבוע שעבר הוצג סיכום של שורת מחקרים שממצאיהם צריכים להדליק נורה אדומה: תאורת LED בטווח תדר של אור כחול – כך נטען שם – משבשת את מחזור השינה של בני אדם ובעלי חיים, וזה כמובן גורם לנו להיות עייפים, מתוסכלים, ואפילו להשמין.

לנוכח הממצאים ניסח איגוד הרפואה האמריקני מסמך עם מספר המלצות לכל הגופים שמתקינים ומתחזקים תאורה ציבורית ומזהיר אותם מפני שימוש לא אחראי בטכנולוגיה החדשה.

ההשפעות הגרועות ביותר, כאמור, משויכות לגופי LED שפולטים כמויות גדולות של אור כחול, אשר אמנם נדמות לעין האנושית כתאורה בצבע לבן אבל בפועל יוצרות "בוהק לילי מוגבר” עם אפקט של סינוור ופגיעה (מקומית) בחדות הראיה החזותית ויצירת סכנה בטיחותית בדרכים.

בנוסף נגרם דיכוי של ייצור המלטונין בגוף האדם (חומר אשר משפיע על מחזור השינה), וכן שיבוש חייהם של ציפורים, חרקים, צבים, ודגים.

ההערכה היא שההשפעה של תאורת LED כחולה (שנראית, כאמור, לבנה) על מחזורי השינה גדולה פי חמישה מאשר זו של פנסי רחוב קונבנציונליים.

חמור מכך: השפעת התאורה בטווח האור הכחול על נהגים לא מוגבלת למשך הזמן שבו הם נחשפים אליה אלא מתמשכת גם לאחר שהמכונית כבר מתקררת בחניה ואנחנו ספונים בבית (במיוחד אם גם שם מותקנת תאורת LED): "מחקרים משמעותיים שבוצעו לאחרונה", נכתב במסמך המסכם, "מצאו שתאורה בהירה וחזקה בבתי מגורים קשורה למקרים רבים של שינה מופחתת, חוסר שביעות רצון מאיכות השינה, ישנוניות יתר, תפקוד לקוי במשך היום והשמנה".

ההמלצה של איגוד הרופאים היא שכל גוף ציבורי שמחליט להתקין תאורת LED יפנים את האזהרות ויבחר גופי תאורה שיוצרים פליטה נמוכה ככל שאפשר של אור כחול, וזאת כדי להפחית את אפקט הבוהק ולמזער את ההשפעה ההרסנית על ייצור המלטונין בגוף האדם.

The post מרגישים ישנוניים? אולי זה בגלל תאורת ה-LED appeared first on TheCar.