אך לפני כשבועיים התקבלה בפרלמנט האירופאי החלטה לאסור את המכירה של מנועי בעירה פנימית במדינות האיחוד החל משנת 2035, וכעת מסתבר שלפחות חמש מדינות שחברות באיחוד מבקשות לדחות את המועד הזה בחמש שנים.

ממשלות איטליה, פורטוגל, סלובקיה, בולגריה ורומניה העבירו לאחרונה מסרים לפיהן הן מבקשות לעכב בחמש שנים את מועד הפחתת פליטת המזהמים של מכוניות חדשות, ולקבוע אותו לשנת 2040. במסרים שהועברו התבקשה מועצת האיחוד לאשר להן להוסיף למכור בתקופת הזמן הנוספת מכוניות היברידיות-נטענות (פלאג-אין), וזאת על אף שמחקר שפורסם לא מכבר מצא שתצרוכת הדלק ופליטת המזהמים של מנועים כאלה הרבה יותר גבוהה במציאות מהצהרות יצרניות הרכב (וזאת פשוט מפני שרוב בעלי הרכב הזה לא מנצלים את טווח הנסיעה "החשמלי" ולא טורחים לטעון את המכוניות בקביעות).

קשה שלא לשים לב שבחמש המדינות המתנגדות – איטליה, פורטוגל, סלובקיה, בולגריה ורומניה – קיימת תעשיית רכב שנסמכת על עלויות ייצור נמוכות ובשונה ממדינות אחרות, כמו גרמניה, צרפת ובריטניה, היא תתקשה לקבל השקעות ממשלתיות שיאפשרו לה להתאים את עצמה לעידן החשמלי (למשל על-ידי הקמת מפעלי ייצור לסוללות או הסבת מפעלים קיימים לייצור רכב חשמלי). במדינות האלה פועלות כיום יצרניות הרכב הבאות: קבוצת פולקסווגן, קבוצת סטלנטיס, רנו-דאצ'יה, קבוצת יונדאי-קיה, פורד ויגואר לנד רובר. באיטליה נותרו אמנם מעט מפעלים גדולים כמו בגרמניה וצרפת אבל שם מרוכז נתח חשוב של תעשיית מכוניות-העל עם מותגי יוקרה ספורטיביים נחשקים כמו פרארי ולמבורגיני.

עובדה מרתקת נוספת היא שבאותן חמש מדינות שמבקשות לדחות את מועד התפוגה של מנועי בעירה שיעור האימוץ של מכוניות חשמליות הוא בין הנמוכים ביותר באירופה. אבל אנא אל תאשימו את אזרחי המדינות הללו: קצב האימוץ של רכב חשמלי בכל העולם הוא פועל יוצא של מדיניות ממשלתית בכלל ושל הטבות ומשחקי מס בפרט. במילים אחרות, צריך להניח שאותם לחצים שמופעלים על ממשלות אלה בכל הקשור לקצב האימוץ של רכב חשמלי מופעלים גם לצורך מהלך הדחיה שנחשף כעת. נתון אחר, אשר אולי מוסיף זווית ראיה נוספת, הוא שארבע מבין חמש המדינות הללו (לא כולל איטליה) הן בין המדינות היותר מפגרות באיחוד האירופאי מבחינת תיעוש, ובוודאי שהן גם בין המדינות הפחות מפותחות ומתקדמות מבחינה כלכלית, לכן הן גם יותר חשופות ללחצים.

ההצעה / בקשה / דרישה של איטליה, בולגריה, רומניה, סלובקיה ופורטוגל היא להקל את הרגולציה על רכב מסחרי (כמותו מיוצר, למשל, בפורטוגל) ולהפחית את פליטת ה-CO2 רק ב-80% עד 2035 (במקום 100%). הם מבקשים לעמוד ביעד של 100% אפס פליטות מזהמים רק בשנת 2040. גורם ממשלתי בולגרי שהתראיין שלא לייחוס לסוכנות הידיעות 'רוויטרס' אמר ש"מדיניות האקלים צריכה לקחת בחשבון את המצב הכלכלי השונה של המדינות החברות באיחוד האירופי".

נציגי חמש המדינות מציינים שני חששות עיקריים מאימוץ תאריך היעד שנקבע, והראשון בהם הוא היעדר תשתיות טעינה ברמה מספקת במדינות שלהן. חשש נוסף, לטענתן, הוא מפני פגיעה באזרחי מדינות שבהן כוח הקנייה חלש יותר בגלל כפיית "נטל מיותר". עם זאת, לנוכח ההתקדמות המהירה של יצרניות רכב אחדות בפיתוח רכב חשמלי והצניחה המהירה במחירי כלי הרכב האלה נראה שהמוטיבציות האמיתיות מאחורי המהלך הזה עלולות להיות אחרות.

חשוב להבהיר שדחייה של 5 שנים במועד האיסור איננה עניין סמנטי ויש לה חשיבות משמעותית אם האיחוד האירופאי רוצה לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה לשנת 2050: אורך החיים הממוצע של מכונית באירופה הוא כ-15 שנים, ומכוניות עם מנועי בעירה שייוצרו בשנת 2035 עדיין ישרפו נפט ויפלטו גזי חממה בשנת 2050. מדיניות זו היא נדבך מרכזי בתוכניות האיחוד האירופי להתמודד עם פליטות תחבורה עולות ולהאיץ את המעבר לכלי רכב חשמליים, שכן הגוש שואף לקצץ את פליטות גזי החממה נטו של הכלכלה ב-55% עד 2030 ביחס לרמות הפליטה של שנת 1990.

כמה מיצרניות הרכב – הבולטות בהן הן קבוצת פולקסווגן, פורד, ב.מ.וו, מרצדס וג'ילי – הביעו תמיכה פומבית באיסור מכירת מנועי בעירה ומעבר לרכב חשמלי, ועל אף שאי אפשר לפסול את האפשרות של "אחד בפה ואחד בלב" נראה שיצרניות רכב אחרות, שעדיין נשרכות מאחור בתחום הזה – הן "החשודות המיידיות" בהפעלת לחץ על "החוליות החלשות" בקרב הממשלות האירופאיות.

כפי שפרסמנו כאן, לפני כשבועיים הכריע הפרלמנט האירופאי ואימץ את איסור המכירה של מנועי בעירה באירופה משנת 2035 (אחדות ממדינות אירופה קבעו תאריך יעד מוקדם יותר, של 2030, ובנורבגיה חל האיסור כבר משנת 2025). אלא שהחלטת הפרלמנט האירופאי עדיין כפופה לאישור מועצת האיחוד האירופי (בדומה לסנאט של ארצות הברית) לפני שתהפוך לחוק כתוב ומחייב.

The post מנוע הבעירה נלחם על חייו: 5 מדינות אירופאיות רוצות לדחות את מועד איסור המכירה של מכוניות בנזין ודיזל appeared first on TheCar.

13 שנים. זה חלון הזמנים המרבי שהקציב אתמול (ד') האיחוד האירופאי למנועי בעירה פנימית חדשים כאשר דחה את הדרישה של קבוצת לובי של תעשיית הרכב להעניק לו ארכה נוספת.

בהצבעה שהתקיימה אמש בפרלמנט האירופאי בבריסל הצביעו 339 נציגי מדינות האיחוד נגד בקשת הדחיה לעומת 249 שתמכו בה ו-24 שנמנו, והתוצאה היא שכל מדינות האיחוד האירופאי יאמצו איסור מכירה של מכוניות חדשות עם מנועי בעירה פנימית החל משנת 2035. חברי הפרלמנט אימצו את התוכנית האירופאית 'חבילת Fit 55' שהציבה יעד של צמצום הפליטות הממוצעות של ציי הרכב ביחס לנקודת המוצא (שנת 2021) ב-15% עד לשנת 2025, 55% עד לשנת 2030 וב-100% עד לשנת 2035. הם דחו, כאמור, תיקון שהיה מאפשר להגיע בשנת 2035 לצמצום של 90% בלבד מן הפליטות, ומבלי לקבוע מועד לאיסור מוחלט של מכירת מנועי בעירה פנימית.

חבילת הפעולות שכלולה בהסכם האירופאי מסמנת את סוף עידן מנוע הבעירה הפנימית באירופה כ-150 שנים לאחר הולדתו, ומעודדת מעבר מהיר יותר אל כלי רכב חשמליים וכאלה שמונעים באמצעות מימן. בתעשיית הרכב מעריכים שככל שיגבר הביקוש למכוניות חשמליות כך יגדל ההיצע שלהם ומחיריהן יצנחו.

צריך להדגיש ולומר שהמהלך של האיחוד האירופי מכוון לתעשייה ולא לאזרחים: החל בשנת 2035 יהיה אסור למכור מכוניות עם מנועי בעירה אבל עדיין יהיה מותר לנהוג ולנסוע בהן, ובעלי רכב יוכלו לשמור ולהשתמש בכלי הרכב הישנים שלהם ללא הגבלה (למעט כניסה אל ישובים שייאסרו זאת). מצד שני, לא מעט מדינות גדולות ומובילות באירופה, כמו גרמניה, צרפת ובריטניה (שלא חברה באיחוד האירופאי) קבעו כבר יעד קרוב יותר, והאיסור הזה יחול בשטחיהן כבר בשנת 2030. גם הודו, סין, קוריאה ומדינות נוספות קבעו תאריכי יעד להפסקת מכירת מנועי בעירה.

הפרלמנט האירופאי קיבל החלטה חשובה נוספת באותו הקשר, וזאת אוסרת על מתן "זכויות אוויר נקי" לדלקים סינטטיים אשר לטענת תעשיית הדלק מאפשרת להמשיך להשתמש במנועי בעירה עם דלקים שהשפעתם הסביבתית הכוללת לא מוסיפה פחמן לאטמוספירה. ארגוני הגנת הסביבה, שמתנגדים למהלך כזה, טוענים שמדובר בקומבינה מזיקה גם מפני שדלקים סינטטיים עדיין גורמים לפליטת תחמוצות פחמן, ובעיקר מפני שמדובר במאמץ שמסיט את תשומת הלב מן המטרה העיקרית שהיא מעבר לתחבורה מאופסת פליטות.

בשלב הבא, ב-28 ביוני, צפויים שרי איכות הסביבה של מדינות האיחוד לאשר רשמית את החלטת הפרלמנט האירופאי ולהפוך אותה לחוק, והנוסחים הסופיים של חקיקה זאת צפויים להיות מסוכמים על לסתיו הקרוב. בשולי הדברים חשוב להזכיר שמכוניות נוסעים אחראיות ל-12% בלבד מפליטות הפחמן באירופה, אם כי תחבורה באופן כללי – כולל משאיות ורכבות – היא המקור הגדול ביותר לפליטות פחמן באירופה. מגזר התחבורה האירופאי צורך 65% מהנפט, שכמעט כולו מיובא.

כרגיל, אי אפשר שלא להזכיר את אוזלת ידן של ממשלות ישראל מאז שנת 2008, ובפרט מאז שנת 2012: כבר ב-2008 קיבלה ממשלת ישראל החלטה "ללמד את העולם להיגמל משימוש בנפט" ובין השאר לעבור לתחבורה חשמלית, והחלטה זאת חזרה על עצמה בשורת החלטות ממשלה משנת 2012 ועד 2021.

למדינת ישראל בשנת 2022 אין תוכנית מעשית להפסקת המכירה של מכוניות חדשות עם מנועי בעירה פנימית, והמשמעות היא שאנחנו עומדים לקבל כאן החל מסוף העשור לא מעט מכוניות שאי אפשר יהיה למכור יותר באירופה.

לקריאה נוספת:

מנוע הבעירה הפנימית: כרונולוגיה של מוות ידוע מראש

The post מנוע הבעירה הפנימית מת: הלוויה תתקיים באירופה בשנת 2035 appeared first on TheCar.

ממשלת בריטניה פרסמה תוכנית חדשה לגריטה (הורדה מן הכביש והשמדה) של מכוניות ישנות ומזהמות, במיוחד מכוניות בעלות מנועי דיזל, וזאת לאחר צעדים משפטיים שננקטו נגדה על-ידי ארגונים להגנת הסביבה. בישראל, למרות שתוכנית דומה אמורה שלא להכביד כמעט בכלל על תקציב המדינה, משרדי האוצר, התחבורה והגנת הסביבה "ישנים בעמידה" ולא מקדמים תוכנית דומה בזמן שאזרחי המדינה נושמים אוויר מזוהם.

בסוף השבוע האחרון פרסמה ממשלת בריטניה טיוטא לתוכנית להפחתת זיהום האוויר מרכב ברחבי המדינה, ואחד המרכיבים המרכזיים שלה הוא "גריטה ממוקדת" של כלי רכב מזהמים במיוחד.

בשונה מתוכניות אחרות לגריטת רכב שנהוגות בעולם, התוכנית הבריטית לא תשקיע את כל תקציב הגריטה במכוניות משנתון מסוים ומטה אלא תתבסס על מאגר הרישוי של משרד התחבורה הבריטי ותתמקד בדגמים ספציפיים של כלי רכב אשר עדיין מתגלגלים על כבישי המדינה.

הכוונה לאתר מכוניות בעלות מנועי דיזל אשר יוצרו בשעתו כך שיעמדו בתקן 'אירו 5' ומטה (אירו 1-5), ומכוניות בעלות מנועי בנזין אשר יוצרו בשעתו בהתאם לתקן אירו 3 ומטה, ולהציע לבעלים שלהן סכומי כסף אשר יתחילו ב-9,325 ש"ח (2,000 ליש"ט) ויגיעו עד ל-37,300 ש"ח למי שימסרו את מכוניות להשמדה ויחליפו אותן בכלי רכב חשמליים. התוכנית הבריטית מפורסמת לאחר מספר שנים שבהן צומצמה תוכנית הגריטה הקודמת של המדינה, ובעקבות צעדי מחאה של ארגוני הגנת הסביבה וצעדים משפטיים שננקטו על-ידי ארגונים אלה.

להערכת ארגון הרופאים הבריטי מתים ברחבי בריטניה מידי שנה כ-40,000 בני אדם "מוות מוקדם" בגלל זיהום האוויר שנגרם מכלי רכב, ובעיקר בגלל נשימת תחמוצות חנקן (NOX) שנפלטות ממנועי דיזל שנבנו בטכנולוגיה מיושנת.
מן המסמכים שפורסמו עולה שהמשרד הבריטי להגנת הסביבה מעריך ש"קבוצת הנזק" הגדולה ביותר מבין כלל כלי הרכב שנעים על כבישי המדינה כוללת כ-15,000 מכוניות וכלי רכב מסחריים קלים.

אגב, התוכנית הבריטית לא מוגבלת רק לגריטת רכב ישן אלא מטפלת גם בהיבטים נוספים של תחבורה – החשוב בהם הוא השקעת משאבים בצמצום פקקי תנועה ועומס בכבישים – אשר גורמים לזיהום אוויר מיותר מכל כלי הרכב שנקלעים אליהם, וכן בעידוד השימוש בכלי רכב חשמליים.

נדבך נוסף באותה תוכנית, אשר כוללת השקעה ממשלתית של עשרות מיליוני ליש"ט, הוא עידוד התקנתם של אמצעים להפחתת הפליטה של תחמוצות חנקן מכלי רכב ישנים שיוסיפו לנוע על הכבישים.
בנוסף, המשרד הבריטי להגנת הסביבה איתר כ-40 אזורים עירוניים ברחבי הממלכה המאוחדת שבהם נוטרו רמות גבוהות של זיהום אוויר מכלי רכב, והממשלה, לפי התוכנית החדשה, תעודד את סגירתם של חלק מן האזורים האלה לתנועת כלי רכב מזהמים. שיטה דומה מופעלת כבר כיום, בהצלחה רבה, במקומות שונים בעיר לונדון.

בשונה מן הנהוג בישראל, אבל כנהוג במדינות מתוקנות, התוכנית הבריטית תובא בקרוב לעיון הציבור במטרה לקבל הערות לגביה, ולאחר שתתוקן יוצג הנוסח הסופי שלה בסוף חודש יולי הקרוב.

התוכנית של ממשלת בריטניה כבר נתקלת בביקורת רבה של גורמים שונים – בהם ארגוני איכות סביבה, רופאים ופוליטיקאים – אשר טוענים שהיא לא מספיק נחושה ומשמעותית. לדברי סאדיק קאן, ראש עיריית לונדון, היא "נעדרת תחשה של בהילות ולכן אלפי אזרחים יוסיפו למות מוות מוקדם ולא נחוץ וילדים רבים יוסיפו לחיות ולסבול מבעיות בריאות כרוניות".

ממשלת ישראל מציגה: תיחנקו

תוכנית הגריטה האחרונה של כלי רכב בישראל התקיימה בין ה-3 ל-4 בנובמבר 2013, כאשר כל התקציב שהקצה לכך משרד האוצר באמצעות המשרד להגנת הסביבה (5 מיליון ש"ח בלבד) הסתיים בתוך 24 שעות. מאז, במשך שלוש שנים וחצי, ממשלת ישראל גבתה כ-140 מיליארד שקלים כמיסוי על רכב אבל לא השקיעה אפילו שקל בודד בגריטת כלי רכב ישנים, מזהמים, ופחות בטוחים.

בחודש ינואר השנה פורסם אמנם בתקשורת על כוונת משרד האוצר להשיב את תוכנית הגריטה לכלי רכב ישנים מאד (בני 20 שנים ומעלה) ולהציע לבעליהם כ-5,000 ש"ח תמורת הגריטה שלהם, אולם עד כה לא פורסמה אף הודעה רשמית בנוגע לכך, או תוכנית פעולה מעשית.

כבר לפני כשנתיים פרסם בנק ישראל דו"ח מיוחד לעניין גריטת רכב ובו נקבע בין השאר שהתחשיבים הקיימים בישראל לכדאיות גריטת רכב לא מעודכנים והתועלת האמיתית של תוכנית כזאת למשק ולאזרחי המדינה רבה יותר מכפי שהם מעריכים. עוד נכתב בדוח זה ש"מכוניות ישנות גורמות לזיהום רב יחסית למכוניות חדשות יותר, ולכן לפגיעה משמעותית בבריאות האוכלוסייה. יתר על כן, מכוניות ישנות מסוכנות יותר מחדשות משום שרמת הבטיחות של דגמי כלי הרכב משתפרת במשך הזמן. לכן לעתים כדאי למדינה להפעיל תכנית לגריטה מוקדמת – כלומר לרכוש מתושביה מכוניות ישנות, להשבית אותן, וכך למנוע את הנזקים הנזכרים".

בחודש אוגוסט 2016 הודיע המשרד להגנת הסביבה על סיכום שהושג עם משרד האוצר שלפיו יוקצה תקציב בסך 260 מיליון ש"ח בהצעת התקציב לשנים 2017-2018 (כ-130 מיליון ש"ח לשנה), וזאת כדי "לקדם משמעותית את הטיפול בזיהום אוויר מרכבי דיזל ישנים – בעיקר רכבי משא קלים, משאיות, ואוטובוסים"
אנשי המשרד להגנת הסביבה אמנם הצהירו בשעתו ש"זיהום חלקיקי מדיזל נמצא כמסרטן ודאי לאדם על ידי ארגון הבריאות העולמי וכגורם למגוון מחלות לב, כלי דם וריאה", ואמרו ש"יישום התוכנית במלואה צפוי למנוע מאות מקרי מוות מוקדם בשנה ולחסוך למשק כחצי מיליארד שקל בשנה בעלויות אשפוז, הפסד ימי עבודה ועוד" – אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.

כבר לפני תשעה חודשים (!) הודיעו אנשי המשרד להגנת הסביבה הישראלי ש"בתקופה הקרובה תגובש התוכנית הלאומית במלואה, ולאחר מכן תיושם בהדרגה" – אלא שאנחנו נמצאים כבר קרוב למחצית שנת 2017 ותוכנית כזאת טרם הוצגה לציבור באופן פומבי ומפורט.

יודגש גם שהתוכנית שסוכמה עם המשרד להגנת הסביבה עוסקת אך ורק בכלי רכב מסחריים והיא "מיועדת בעיקר לצמצם את זיהום אוויר מ-80 אלף רכבי דיזל ישנים ומזהמים במיוחד, שבעליהם יוכלו למסור את רכבם לגריטה ולקבל מענק ממשלתי בתמורה. בנוסף, המדינה תציע סבסוד ממשלתי להתקנת מסנני חלקיקים שיפחיתו כ-97% מהזיהום הנפלט מרכבי דיזל. טיפול בכלל רכבי הדיזל המזהמים צפוי להפחית כ-50% מחלקיקי הפיח הנפלטים מתחבורה", וגם "לסייע לערים בישראל לקבוע בתחומן "אזורי אוויר נקי", אליהם תוגבל כניסת כלי רכב מזהמים. אזור אוויר נקי ראשון צפוי לפעול בינואר 2017 בעיר חיפה – כמקובל ביותר מ-200 ערים באירופה". במילים אחרות, נכון להיום לא קיימת בישראל אף תוכנית פומבית, ובוודאי שגם אף תוכנית מעשית, לגריטה של מכוניות נוסעים מזהמות ופחות בטוחות.

חשוב להדגיש שבשונה מרוב מדינות אירופה, שבהן המיסוי על רכב חדש נמוך משמעותית מן המיסוי על רכב בישראל – תוכנית גריטה למכוניות נוסעים ישנות יכולה שלא להעיק כלל על תקציב המדינה.
היות שכל מכונית עממית חדשה שמיובאת לישראל מכניסה לקופת האוצר בין 30-60,000 ש"ח, הרי שגם אם רק אחד מכל עשרה בעלי רכב ישנים שנגרטו יגרום לרכישת מכונית חדשה (על-ידי כך שירכוש מכונית משומשת) – תוכנית גריטה ישראלית תכניס לקופת המדינה יותר כסף מכפי שהיא תעלה.

את תגובת משרדי התחבורה והגנת הסביבה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.

The post הבריטים ממקדים את גריטת הרכב, אנחנו מתים מזיהום אוויר appeared first on TheCar.