שורה תחתונה תחילה

הגרסה החשמלית של פיג'ו 2008 מספקת מענה למשפחות צעירות שמחפשות מיני-קרוסאובר מעוצב ושימושי עם טווח שימושי. מחירו קרוב מידי למחיריהם של כלי רכב חשמלים גדולים ומרשימים ממנו, שמציעים טווח ארוך יותר.

עוד ב-TheCar
אופל מוקה חשמלית במבחן דרכים
מבחן ראשון: ג'ילי גיאומטרי C
מבחן השוואתי: פיג'ו 2008 מול ניסאן ג'וק

מי אתה פיג'ו e2008?

פיג'ו הציגה דור שני למיני-קרוסאובר שלה בשנת 2019 והוא בנוי על גבי הפלטפורמה המודולרית CMP שתוכננה לשאת מנועי בעירה ומנועים חשמליים כאחד. היצרנית הציגה את הגרסה החשמלית של 2008 במקביל לגרסאות עם מנועי בנזין ודיזל, ובכך הקדימה את מתחרותיה האירופאיות.

הגרסה החשמלית כמעט ולא נבדלת מבחינת ויזואלית חיצונית מגרסאות הבעירה, אבל אם מתאמצים מבחינים בשבכה קדמית עם גימור בצבע הרכב, ותגי 'e' כחולים. מבחינה זאת, אם חשוב לכם שכולם יידעו שאתם נוהגים ברכב חשמלי אתם עלולים להתאכזב. עם זאת, העיצוב של 2008 מוצלח בעיקר מכיוון שהוא נראה כמו העתק מוקטן של 3008, שהוא אחד העיצובים היפים בקטגוריה הצפופה שלו.

2008 הוא אחד הקרוסאוברים היותר גדולים פיזית מבין המיני-קרוסאוברים שמבוססים על פלטפורמת סופר-מיני (הוא חולק פלטפורמה עם פיג'ו 208 למשל), האורך שלו 430 ס"מ ואורך בסיס הגלגלים הוא 260 ס"מ. עם ממדים כאלה 2008  לא משפיל מבט מול  MG ZS EV או ג'ילי גיאומטרי C שהם המצליחים בתחומם כרגע (גיאומטרי C היא המכונית החשמלית הנמכרת ביותר בישראל ב-2022).

מנוע, ביצועים

כמו שאר הדגמים החשמליים שבנויים על אותה פלטפורמה גם לפיג'ו e2008 יש מנוע חשמלי קדמי בודד שמספק 136 כוחות סוס ו-26.5 קג"מ. אלה נתונים מעט יותר טובים מנתוני ההספק והכוח של 2008 עם מנוע 1.2 ליטר טורבו בנזין, אבל הגרסה החשמלית שוקלת כ-1.6 טונה ולכן הביצועים פחות טובים: זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 9.8 שניות לעומת 8.8 שניות לגרסת הבנזין.

מאידך, היות שזה מנוע חשמלי מתקבלת תחושת תאוצה זריזה והחלטית למדי, ועל אף שהיא לא משדרת תחושה פראית כמו החשמליות החזקות – צבירת המהירות אחידה והחלטית עד למהירות של כ-110 קמ"ש, ומשם היא מתמתנת. אופי פעולת המנוע חלק ונעים, ובידוד רעשי הדרך טוב. מצב Eco מאפשר להרוויח כמה ק"מ של טווח על חשבון סירוס כלשהו של תחושת התאוצה. ל-2008 יש מערכת בלימה רגנרטיבית בעוצמה קבועה, והיא כמעט שאיננה מורגשת, עם זאת יש אפשרות למצב "B" בבורר ההילוכים, וזה מאפשר בלימה משמעותית יותר (ועדיין לא מספיקה כדי לנהוג עם "דוושה אחת").

התנהגות, נוחות

2008 הוא אחד הקרוסאוברים היותר מאוזנים מבחינה דינמית. זה כמעט מפתיע, ומאפשר אפילו ליהנות במידת מה מן הנהיגה. כיול המתלים של הגרסה החשמלית קשיח יותר, וזה מורגש בעיקר בעת מעבר על פני שיבושים עמוקים. עם זאת, 2008 לא חובט בנוסעים, בין השאר מפני שבחירת היצרנית בחישוקים בקוטר שפוי של 17 אינטש חוסכת קופצנות מיותרת על פני שיבושים עירוניים.

בנהיגה בינעירונית מתקבל כושר ריסון טוב של המתלים, וזה בא לידי ביטוי גם בנהיגה דינמית שבה e2008 משדר תחושה כבדה יחסית – אבל לא "מתפזרת". באופן מפתיע – הרכב הזה משדר תחושה יותר מגובשת ונינוחה מ-208 החשמלית  – מכונית הסופר-מיני הקלה והנמוכה יותר.

ההיגוי מהיר וחד וזה תורם לתחושה ספורטיבית, אבל הוא קל מכדי לספק הנאה של ממש והוא לא מתקשר. בכל מקרה, 2008 מייצר רמת אחיזה גבוהה ויכולת מעל ומעבר למה שדורש לקוח ממוצע. נקודת התורפה העיקרית היא המשוב החסר של דוושת הבלימה – היא חסרת תחושה לחלוטין, וזה מקשה למצוא את נקודה מתאימה בין בלימה קלה לדריכה החלטית.

תא נוסעים, שימושיות

תא הנוסעים של 2008 החשמלית זהה לזה של שאר הגרסאות למעט שינויים קוסמטיים קלים בריפוד ובגוונים. יש בזה יתרון היות שכך ההסתגלות למעבר לרכב חשמלי קלה ופשוטה יותר, אבל קצת חסרה תחושת חדשנות שמאפיינת כלי רכב חשמליים אחרים. מסך המולטימדיה המרכזי קטן מדי בכל קנה מידה כיום.

עיצוב ה-I Cocpit מספק חוויה ייחודית לפיג'ו – כמה מאיתנו אוהבים את זה ואחרים ממש לא – אבל אין מילה רעה על חומרי הפלסטיקה והדיפון שבהם נעשה שימוש. בנוסף מוצעים גם כמה גימיקים שימושיים כמו תא אכסון שמשלב בתוכו משטח טעינה אלחוטי לטלפון נייד, והכיסוי שלו מאפשר לקבע את הטלפון באופן שמאפשר להשתמש בו לניווט. לוח המחוונים פחות מוצלח, לא רק בגלל מיקומו – שמכתיב למקם את ההגה במצב נמוך כדי שלא להסתיר אותו, אלא גם בגלל גופנים קטנים מידי ולא קריאים ותצוגת תלת מימד שהיא גימיק מעייף – בעיקר בשעות חשיכה.

מרחב הפנים טוב ונראה שהוא לא נפגע מנפח הסוללה החשמלית. שני מבוגרים במושב האחורי ימצאו מספיק מקום לברכיים ולראש, אבל הסעת נוסע שלישי במרכז היא משימה תאורטית שמתאפשרת לטווחים קצרים בלבד.

תא המטען לא שונה בנפחו מגרסת הבנזין: 405 ליטרים שמספקים לשימוש של משפחות צעירות. פתח הטעינה רחב אבל גבוה מידי.

טווח, טעינה

לסוללה של e2008 יש קיבולת צנועה של 50 קוט"ש, ופיג'ו מצהירה שזה מספיק לטווח משולב של 341 ק"מ. במהלך המבחן, בתנאי נסיעה מגוונים אך ללא טיפוס למהירות שיוט גבוהות (בשיא הקיץ עם מזגן עובד בתפוקה מלאה) עמדה תצרוכת האנרגיה הממוצעת על 17.5 קילוואט ל-100 ק"מ, כלומר טווח נסיעה ריאלי של כ-290 ק"מ.
טווח כזה אמור להספיק לשימוש יום יומי עירוני/פרברי, אבל הוא לא יסלק את חרדת הטווח כאשר יוצאים לנסיעות ארוכות יותר, אפילו כמו תל אביב – חיפה. נסיעה כזאת מחייבת תשומת לב ובדיקת אופציות טעינה בדרך.

e2008 תומכת בטעינה תלת פאזית ביתית (AC) של עד 11 קילוואט, ובטעינה מהירה (DC) של עד 100 קילוואט. בפועל, את קצב הטעינה המרבי הצלחנו לקבל רק בדקות הראשונות ולאחר מכן הוא צנח לאזור ה-60 קילוואט. בטעינה מהירה ביום לוהט הצלחנו לטעון בתוך כחצי שעה 20 קילוואט (כ-40% מקיבולת הסוללה) שאמורים לספק טווח של כ-120-150 ק"מ.

אבזור ותמחור

e2008 מוצעת אצלנו ברמת אבזור 'פרימיום' עם מפרט עשיר שכולל מערכת מולטימדיה עם מסך מגע 7 אינטש, מצלמה אחורית ותאימות לממשקי Apple ו-Google, לוח מחוונים דיגיטלי 10 אינטש עם תצוגה משתנה, בקרת אקלים, בלם יד חשמלי, מפתח חכם, משטח טעינה לטלפון האלחוטי, חיישני גשם ותאורה, קיפול מראות חשמלי, מררה מרכזית מתכהה, תאורת LED מלאה בחזית, ריפודים בשילוב עור מלאכותי וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש.

המחיר: 165 אלף שקלים – כלומר מחיר זהה לאחות – אופל מוקה e הסטייליסטית אך הפחות שימושית, וזול בכמה אלפי שקלים מסיטרואן e-C4.

התמחור לא עושה חיים קלים ל-e2008 לנוכח מגוון רחב של מכוניות חשמליות סיניות שמוצעות כעת. ג'ילי גיאומטרי C ו-BYD ATTO 3 זולות משמעותית ומציעות טווח נסיעה גדול יותר, כלומר שהן יותר שימושיות, ומנגד אפשר לקנות באותו סכום גם את איוויז U5 הגדולה והחזקה יותר. אם מוסיפים 15 אלף שקלים אפשר לטפס אל גרסאות הבסיס של סקייוול ET5 ומקסוס EUNIQ 6.

בטיחות

מפרט הבטיחות כולל מערכת בלימת חירום אוטונומית עד למהירות של 140 קמ"ש עם זיהוי הולכי רגל ורכב דו-גלגלי, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב כולל פונקציית מרכוז לנתיב, זיהוי תמרורים, התרעת ערנות לנהג ובקרת שיוט אדפטיבית. בולטת בחסרונה מערכת התרעה לתנועה בשטחים מתים שמוצעת ב-2008 עם מנוע בנזין ברמת אבזור GT, הבכירה.

במבחני הריסוק של Euro NCAP קיבלה 2008 חמישה כוכבי בטיחות עם חבילת הבטיחות המורחבת שאיתה היא מגיעה ארצה. ציוני הריסוק הם 93% בהגנה על מבוגרים, 84% בהגנה על ילדים ו-73% בהגנה על הולכי רגל.

שורה תחתונה

פיג'ו 2008 החשמלית כבדה מגרסת הבעירה ולמרות זאת שומרת על תכונות שעושות אותה אחד מהקרוסאוברים המוצלחים בקטגוריה: עיצוב אופנתי, תא נוסעים מרווח ואיכותי ואפילו יכולת דינמית גבוהה. ביצועי המנוע לא מסעירים אבל מספקים, ועקב אכילס של הרכב הזה הוא סוללה קטנה מכדי לשחרר את הנהג מחרדת טווח. עשרה קילוואט נוספים היו מתקבלים בברכה.

e2008 מתאים למי שמחפשים קרוסאובר קומפקטי חשמלי שמעניק איכות נסיעה גבוהה מזאת שמציעות כמה מן המתחרות הסיניות הזולות – אך רק אם לא מצפים לביצועים וטווח יוצאי דופן. חסרון גדול נוסף נמצא בסעיף התמורה למחיר: תמורת 165 אלף ש"ח, או אף פחות מכך, יש כמה מכוניות חשמליות עם ביצועיים וטווח עדיפים, כאלה שאף נראות ייחודית יותר.

בחן: אופיר דואק, צילומים: נעם וינד 

The post פיג'ו 2008 חשמלית במבחן דרכים appeared first on TheCar.

מיני קרוסאוברים, כלי רכב אופנתיים ומוגבהים שמבוססים על פלטפורמת סופר-מיני, הם כיום הקטגוריה שצומחת במהירות הגדולה ביותר בישראל. "אבי הקטגוריה" הזאת – ניסאן ג'וק, חגג לאחרונה עשור, ובספטמבר שעבר הושק דור שני שלו, הפעם על בסיס פלטפורמה מודרנית.

טווח המחירים בקטגוריה עמוסת הדגמים הזאת רחב מאד ומתחיל באזור ה-110 אלף ש"ח, בדומה למחירן של מכוניות סופר מיני מאובזרות. משם הוא מטפס עד לאזור ה-140 אלף ש"ח או אף יותר – כמחירן של משפחתיות קומפקטיות מאובזרות, או בדומה לרף המחיר התחתון שבו נמכרו לא לפני זמן רב דגמי הבסיס של קרוסאוברים משפחתיים כמו קיה ספורטאז'. דגמי מיני קרוסאובר שמתמודדים בטווח המחיר העליון של הקטגוריה הזאת מנסים להצדיק את מחירם באמצעות הדגשת העיצוב המוחצן בשילוב רמת אבזור גבוה יחסית.

הפגשנו למבחן השוואתי את ניסאן ג'וק מול פיג'ו 2008, שהם שני המיני קרוסאוברים הוותיקים ביותר בקטגוריה הזאת, והם מתייצבים כאן  במהדורות הדור השני שלהן אשר נחתו בחודשים האחרונים בישראל. 

עוד מיני קרוסאוברים ב-TheCar:
סקודה קאמיק במבחן דרכים
יונדאי וניו במבחן דרכים
מבחן השוואתי: סיטרואן C3 איירקרוס מול סיאט ארונה, אופל קרוסלנד ורנו קאפצ'ר 

עיצוב, מיצוב

ניסאן ג'וק נחשב כאמור למייסד הקטגוריה, אבל על אף 10 שנות היכרות וקהל מעריצים לא מבוטל עליו להתמודד מעתה בשוק גדוש מתחרים. מעצבי ניסאן השכילו לשמור על קווי העיצוב של ג'וק המקורי אבל עם פרשנות מודרנית ובוגרת יותר. אותם קווים יוצאי דופן של ג'וק המקורי, והנועז לשעתו, נחשבים כעת די שגרתיים ומקובלים. הצללית של ג'וק שורטטה לפי קונספט ה"כאילו קופה" שמאפיין לא מעט קרוסאוברים קטנים. קו הגג נמוך ומשתפל לאחור כשהוא מחובר לקורה האחורית עם קו חלונות צד גבוה. ידיות פתיחה נסתרות לדלתות האחוריות מוחבאות בצמוד לחלונות, ממש כמו בדור הראשון, ואיתן נשמרו גם אלמנטים עיצובים נוספים כמו חלוקה מפלסית של הפנסים הקדמיים, עם יחידות תאורה ראשיות עגולות. נשמרו גם כנפיים תפוחות וקשתות גלגלים מעוגלות שמעוטרות בחצאיות פלסטיק שחור (בכל זאת זה קרוסאובר).

העיצוב כעת יותר נעים לעין מאשר זה של ג'וק המקורי, גם אם הוא לא יכול להמם בימינו את המתבונן בו. הוא נראה מנופח מצד אחד, למרות שארך ב-5 ס"מ בלבד ביחס לדור הקודם (אל 421 ס"מ ממוצעים לקטגוריה). בסיס הגלגלים שלו הוארך ב-10 ס"מ (263 ס"מ), בזכות פלטפורמת CMF-B המודולרית שעליה הוא מבוסס, והיא משותפת עם רנו קליאו וקאפצ'ר החדשים. אורך בסיס הגלגלים הוא בין הנדיבים בקבוצת המיני קרוסאוברים ואף קרוב לזה של קשקאי הגדול יותר.

פיג'ו 2008, שגם הוא בנוי כעת על פלטפורמה מודולרית מודרנית, לא נוהה אחר אופנת ה"כאילו קופה", והצללית שלו רבועה יותר. בשונה מג'וק הוא מעוצב עם קווים זוויתיים עם חיתוכים חדים, כפי שניכר בעיקר בדפנות הדלתות ובחיבור בין חלונות הצד האחוריים לקורה האחורית. למעט הסמל שמוצמד לאחוריו אין ל-2008 אף קשר עם הדור הקודם. למרבה המזל והיופי, רבים מן האלמנטים העיצוביים שמאפיינים אותו מוכרים לנו מאחיו הגדול, 3008, שנחשב בעינינו לקרוסאובר הקומפקטי הנאה ביותר כיום. בעיקר אמורים הדברים לגבי החזית האגרסיבית והתפוחה ובפנסים האחוריים עם שלושה פסי LED אנכיים בכל צד, אשר מדמים טפרי אריה.

2008 נראה כמו גרסה דחוסה ואתלטית של אחיו הגדול והוא מסווה את העובדה שמדובר באחד המיני קרוסאוברים היותר גדולים בקבוצה:  עם אורך כולל של 430 ס"מ הוא ארוך ב-9 ס"מ מג'וק וקצר רק ב-7 ס"מ מקשקאי. מצד שני, בנתון החשוב יותר עבור אורחיו הוא פחות מבריק מג'וק: אורך בסיס הגלגלים שלו הוא רק 260.5 ס"מ, כלומר 2.5 ס"מ פחות מג'וק, וזה גם מכתיב שסרחי העודף שלו – לפני הגלגלים הקדמיים ואחרי האחוריים – גדולים יחסית.

שני המתמודדים כאן הם בין היותר מושקעים בקבוצה מבחינת העיצוב, ועיצוב הוא אחת התכונות הנחשקות ביותר מבחינת הלקוחות הפוטנציאליים בקטגוריה הזאת. לשניהם יציבה גבוהה שיוצרת תחושת "רכב פנאי" שנבדל ממכוניות הסופרמיני. מי מהם מוצלח יותר עיצובית? לטעמנו זה ה-2008 אבל על טעם ועל ריח אין ויכוח וכל אחד ישפוט לפי ראות עיניו, תרתי משמע.

תא נוסעים, שימושיות

המקוריות העיצובית של שני הדגמים ניכרת גם בתוך תא הנוסעים, אם כי כאן מתהפכות היוצרות. מעצבי הפנים של פיג'ו הלכו צעד אחד קדימה, אולי צעד גדול מידי. אין עוררין על כך שהתחושה בתוך 2008 עשירה, עם לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגות מתחלפות והקרנת נתונים תלת מימדית (מיותרת ומבלבלת בעיקר בלילה) ומסך מולטימדיה מרכזי מרשים. איכות החומרים טובה למדי, המושנים נראים מצויין ונוחים מאד, ויש שפע של גימיקים כמו משטח טעינה נסתר לטלפונים בתא האכסון ותאורת פנים מופעלת במגע.

אלא שהנדסת האנוש, שנגזרת מפילוסופיות i Cocpit של פיג'ו, גובה מחיר מן השימושיות ואיכות החיים, וזה מתבטא בתפעול מסורבל של חלק מן הפונקציות השכיחות ובראשן בקרת האקלים. ההפעלה, דרך מסך המגע, מעצבנת ופוגמת בבטיחות התפעול של הרכב, ואילו תנוחת הנהיגה מוזרה ולא מתאימה לכל אחד – והכל בגלל ההתעקשות המטופשת על גלגל הגה קטן ונמוך (אשר בנוסף לכל גם מסתיר את לוח המחוונים).

העבודה של מעצבי ניסאן קונבנציונלית יותר ועם זאת מושקעת ונאה. סביב פתחי המיזוג העגולים יש טבעות כסופות, הגימור של לוח המכשירים דמוי עור והקונסולה בין המושבים נאה, כמו גם המושבים עצמם שזכו לעיצוב ספורטיבי. חבל רק שהמושבים פחות נוחים ותומכים מכפי שהם נראים, ופחות מוצלחים ממושביו של 2008. בחירת הצבעים עם ריפודים ודיפונים לבנים יוצרת קונטרסט יוקרתי מזה של 2008 והוא מטשטש את העובדה שהיפנים משתמשים בחלקי פלסטיק לא מספיק איכותיים, למשל בדיפוני הדלתות, במתגים שמימין להגה ובמתגי פתיחת החלונות. מערכת המולטימדיה ממוקמת היטב אך לא מצטיינת מבחינתה גרפיקה והתפעול. לעומת זאת, בקרת האקלים מתופעלת  בקלות ובאופן מידי באמצעות חוגות. ביום המבחן השרבי זה היה בגדר "דיל ברייקר" בהשוואה לפיג'ו בכל כניסה למכונית.

מרחב הפנים ליושבים מלפנים טוב בשתי המכוניות, עם יתרון קל לפיג'ו בתחושת המרווח. זה לא מובן מאליו בהתחשב בכך שהצרפתיה צרה  ב-3 ס"מ מן הניסאן. המושב האחורי של שני המתמודדים לא מבריק. הג'וק אמנם מרווח באופן משמעותי ביחס לדור הקודם שלו, אבל על אף  בסיס הגלגלים הנדיב מרחב הרגליים שבו ממוצע למדי ואף פחות טוב במעט מזה של 2008. לפיג'ו, בזכות גג גבוה יותר, יש יתרון קל גם במרחב הראש, וזאת למרות שהמושב עצמו גבוה יותר – מה שמשפר מאד את נוחות הישיבה בזכות פחות כיפוף ברכיים. 

בשני הדגמים ימצאו שני מבוגרים מרחב מספק פחות או יותר, אבל כנוסע שלישי עדיף שלא לבחור באדם בגיל גדול יותר מ-6. בניסאן מתקבלת מאחור תחושה מעט קלסטרופובית בגלל קו חלונות צד גבוה, אם כי זאת לא תחושת צינוק כמו בטויוטה C-HR. לשני הדגמים אין פיתחי מיזוג ליושבי המושב האחורי, וישנם שקעי USB (אחד רגיל בניסאן ושני USB C בפיג'ו). נפח תא המטען של ג'וק מעט יותר גדול מזה של 2008 (422 ליטר לעומת 405 ליטר), אבל שפת ההטענה של פיג'ו נמוכה יותר והמפתח שלו רחב ונוח יותר. 

מנוע וביצועים

שתי המכוניות מונעות באמצעות מנוע טורבו בנזין תלת צילינדרי. המנוע של ניסאן, בנפח 1.0 ליטר, מספק 117 כוחות סוס ו-18.4 קג"מ של מומנט, והוא מחובר לתיבת הילוכים כפולת מצמדים עם שבעה יחסי העברה. ל-2008 יש מנוע בנפח 1.2 ליטר שמספק ביצועים עדיפים משמעותית: 130 כוחות סוס, וחשוב יותר: הרבה יותר מומנט עם 23.4 קג"מ. תיבת ההילוכים של פיג'ו היא אוטומטית קונבנציונלית עם שמונה יחסי העברה. 
בהתאם לנתונים התיאורטיים המציאות על הכביש מגלה יתרון משמעותי לפיג'ו בכל תנאי הדרך. לשני המנועים יש אופי עולץ והם שמחים לספק את מלוא מרכולתם כשהם נדרשים לכך, אבל הביצועים של ג'וק יספקו את הלקוח הממוצע בעוד ש- 2008 מעניק גם "אקסטרה", עם  תחושה שתמיד תעמוד לרשותך רזרבת כוח מספקת לעקיפה מזדמנת.

מצד שני, תיבת ההילוכים של ניסאן זריזה יותר, בעיקר בזינוק מעמידה. זה מסייע לגו'ק לצמצם את הפער לפחות במטרים הראשונים של כל יציאה לדרך. תיבת ההילוכים של 2008 מעדיפה העברות הילוכים חלקות על פני זריזות תגובה, וגם במצב ידני היא פחות משתפת פעולה בהשוואה לתיבת ההילוכים של ג'וק. במילים אחרות, 2008 מאיץ מהר ובנינוחות ואילו תחושת התאוצה של ג'וק יותר מידיית ותזזיתית, ובעיקר יותר מתאמצת. לכך מלוווה גם המולה ווקאלית: בידוד הרעשים של פיג'ו עדיף. מצד שני, בסל"ד סרק מייצר המנוע של ניסאן פחות רעידות.

ל-2008 יש יתרון קל בצריכת הדלק: 12.5 ק"מ לליטר לעומת 12 ק"מ בניסאן, וזה פועל יוצא של העובדה שנהג הג'וק נדרש ללחוץ על דוושת התאוצה עד הסוף כדי להדביק את 2008. בשתי המכוניות לא תהיה בעיה לחלץ צריכה של כ-15-16 ק"מ בנהיגה מתונה, אך נראה שתצרוכת הדלק של 2008 תהיה עדיפה גם במצב כזה.

נוחות והתנהגות

קהל היעד של רוכשי מיני קרוסאוברים הם אנשים צעירים, ולכן ניסן מעצבי שתי החברות לשוות לשיכוך ולניהוג של שני הכלים אופי ספורטיבי. בשני המקרים מתבטא הפתרון שלהם בכיול מתלים קשיח והיגוי שמשתדר תזזיתיות, אבל זה של פיג'ו חד ומהיר יותר והתחושה היא שהמכונית יותר משתפת פעולה עם הנהג ורמת האחיזה שלה גבוהה יותר. לפעמים נדמה ש-2008 תזזיתי יתר על המידה, וזה גורה גם בגלל גלגל הגה קטן קוטר וגם בגלל כיול המתלים, כאמור. ג'וק מנסה ליצור את החוויה הספורטיבית באמצעות היגוי כבד, אלא שהוא פחות חד ופחות מדויק ביחס ל-2008. זוויות הגלגול מוחשיות יותר והתחושה הכללית זורמת עם פחות דרמה מאשר בפיג'ו.

קשיחות המתלים פוגמת בנוחות הנסיעה של שתי המכוניות, ושתיהן לא נמנות על "הזן המגהץ". עיקר התלונות הן כלפי נסיעה על מפגעי כביש עירוניים, וזה מצער מפני שזאת סביבת המחיה הטבעית ביותר של גלים אלה, ומבין השניים ג'וק הוא הקופצני יותר. עיקר הבעיה של ג'וק היא בשיכוך החזרה פחות טוב, ושיכוך רעשי מתלים לא מבריק. יכולת הספיגה משתפרת משמעותית במהירויות גבוהות וריסון המתלים על כבישים גליים טובה גם היא. בסך הכל 2008 יוצר תחושה נוחה ונינוחה יותר בשיוט, לא מעט בזכות בידוד רעשי דרך עדיף.

בטיחות

שתי המכוניות מוצעות אצלנו עם רמת אבזור בטיחות גבוהה ומשכנעת, עם מערכת בלימת חירום אוטונומית, מערכת אקטיבית למניעת סטיה מנתיב נסיעה וזיהוי תמרורים. לפיג'ו יש גם התרעה על עירנות הנהג ו-8 כריות אוויר (שתי כריות נוספות ליושבים מאחור) לעומת 6 כריות בניסאן. לג'וק, מאידך, יש תאורת אור גבוה אדפטיבית. לפיג'ו יש גם מערכת בקרת שיוט אדפטיבית – אבל רק ברמת אבזור "פרימום" (כפי שהיה רכב המבחן). התפקוד של ההיגוי האקטיבי בניסאן לא טוב, מכיוון שבעת ההתרעה מנותק כוח המנוע והמכונית מאיטה. זה יוצר תחושת בלבול לא רצויה.

במבחני הריסוק של EuroNCAP קיבלו שתי המכוניות דירוג של חמישה כוכבים, אבל אלה של פיג'ו תקפים רק לרמת האבזור הגבוהה שנבחנת כאן, ולא לרמה הבסיסית שהבלימה האוטונומית שלה מוגבלת למהירות של עד 85 קמ"ש בלבד. הציונים בפרמטרים השונים במבחני הריסוק דומים מאד, עם יתרון זניח לניסאן בהגנה על מבוגרים (94% לעומת 93% בפיג'ו) ובהגנה על ילדים (85% לעומת 84% בפיג'ו), ומעט משמעותי יותר בהגנה על הולכי רגל (81% לעומת 73% בפיג'ו).

אבזור ותמחור

שתי המכוניות התייצבו למבחן ברמות האבזור הגבוהות ביותר שמוצעות בישראל: "פרימיום" בפיג'ו ו-"N Dsign" בניסאן. לשתיהן רשימת אבזור נדיבה ביחס לקטגוריה, עם מערכת מולטימדיה מקורית ומסך מגע משולב בדיבורית BT ובמצלמת חניה, בקרת אקלים, בלם יד חשמלי, חיישן גשם וחיישני חניה מאחור, מושבים משולבים בריפוד דמוי עור, תאורת אווירה, צבע מרכב דו-גווני ותאורת LED מלאה מלפנים.
לשתי המכוניות יש חישוקים קלים אבל בפיג'ו הם בקוטר סטנדרטי למדי של 17 אינטש ובניסאן אלה חישוקי 19 אינטש מעט מוגזמים.

ג'וק מצויד בהתנעה ללא מפתח (בפיג'ו רק בהנעה באמצעות כפתור) ובחימום למושבים הקדמיים. 2008 מאזן מעט את התמונה עם משטח טעינה אלחוטי לטלפון הסלולרי, חיישני חניה קדמיים, ולוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה בתלת מימד.

שתי המכוניות המאובזרות מתמקמות בפלח העליון והיקר של דגמי המיני קרוסאובר. פיג'ו 2008 עולה 135 אלף ש"ח וניסאן ג'וק עולה 140 אלף ש"ח. אלה מחירים של מכוניות משפחתיות קומפקטיות גדולות ומרווחות יותר, אשר חסרות הסקס אפיל האופנתי של קרוסאוברים. יאמר לזכותם של ג'וק ו-2008 שהן לא לבד. גם הגרסאות המאובזרות של פולקסווגן טי קרוס, סקודה קאמיק 1.5, יונדאי קונה, מאזדה CX3  והונדה HR-V אינן זולות.

שורה תחתונה

פיג'ו 2008 וניסאן ג'וק מכוונים אל לקוחות שמחפשים את ההצהרה האופנתית ולכן הם מספקים יותר עיצוב ופוזה מאשר שימושיות, ותג המחיר שלהם גבוה ביחס לגודל הפיזי. לקוח טיפוסי של כלים בקטגוריה הזאת לא מחפש "דיל" רק כדי להיראות בקרוסאובר, כפי שמחפשים מי שרוכשים את הדגמים הזולים יותר בקבוצה, אלא מוכן לשלם כמעט כל מחיר. שני הדגמים עונים על דרישות קהל היעד הזה. כל אחד, בדרכו, מעוצב בעיצוב מוחצן ומושקע, שניהם מאובזרים היטב ורמת ההגשה שלהם לא יוצרת תחושה כאילו מדובר ב"רכב תקציב". בנוסף, כל אחד מהם מציע ביצועים ראויים ויכולת דינמית גבוהה מכפי שלקוחות טיפוסיים שלהם – מי שצפויים לבלות איתם בעיקר בעיר, זקוקים להם. עבור מי שחשב לרכוש 2008 או ג'וק כתחליף לרכב משפחתי אנחנו ממליצים על חשיבה נוספת ובחירה אחרת.

בחירה בין 2008 לג'וק צריכה להיעשות (וכניראה גם תעשה) על ידי ההעדפה האישית והחיבור לעיצוב. התרומה שלנו היא להצביע על ההבדלים בין השניים. לג'וק יש מוניטין מוכח וקהל מעריצים, ובדור החדש שלו הוא טוב יותר בכל פרמטר מהדור הקודם. ביחס לפיג'ו הוא מציע הנדסת אנוש עדיפה ויתרון קל בתחום הבטיחות. 2008 – מאידך – הוא כלי טוב בכל פרמטר חוץ, אולי, מאשר בתחום האמינות והסחירות. ל-2008 יש יתרון מוחשי בביצועים, הוא מעט מרווח יותר ומהנה יותר לנהיגה למרות ממשק משתמש מעצבן. 2008, בגרסתו הנבחנת כאן, מעט יותר זול מג'וק, ואין ספק שהוא המנצח במבחן זה.

בחנו: גיל מלמד ואופיר דואק

The post ניסאן ג'וק מול פיג'ו 2008 במבחן השוואתי appeared first on TheCar.

אפשר להתווכח עד אין סוף מתי הסתיימה אלפא-רומיאו ההיסטורית והתחילה פיאט-רומיאו (סוף 1986 או אלפא 155) אבל אפילו מי שרואים באלפא-רומיאו לא יותר מאשר פיאט מסוגננת היטב היו מצטערים לו הוחלט להעביר את המותג הייחודי הזה אל ספרי ההיסטוריה (או אל ידיים סיניות) – וזאת לנוכח מכירות מדשדשות בשנים האחרונות.

עבורם, וגם לטובת מי שאוהב אלפא-רומיאו בלי לפשפש בתוכה יותר מידי, יש לנו בשורות טובות: האיחוד המתהדק בין קבוצת פיג'ו-סיטרואן לבין קבוצת פיאט-קרייזלר לא יוותר על הנכס ההיסטורי הייחודי ממילאנו, וכבר בתוך פחות משנתיים יושק דגם חשמלי ראשון, חדש דנדש, שיישא את הסמל של נחש-בולע-תינוק.

מגזין הרכב הבריטי הנחשב 'אוטוקאר' מצטט את מקורותיו, ומספר שאחד הפרויקטים הראשונים ברשימה המאוחדת של קבוצת המותגים ההיסטוריים הגדולה (15 מותגים, חלקם בין חלוצי תעשיית הרכב) הוא קרוסאובר חשמלי קטן וחדש של אלפא, אשר יתבסס על הפלטפורמה החשמלית הקטנה שפיתחה קבוצת פיג'ו-סיטרואן – פלטפורמת eCMP.

למעשה מדובר בגרסה איטלקית, "אלאפאית", מסוגננת, של כלי שיתמודד בקטגוריית המיני-קרוסאוברים, והוא ייבנה על בסיס הגרסה החשמלית של הפלטפורמה המודולרית של פיג'ו-סיטרואן, שעליה בנויות הגרסאות החשמליות של פיג'ו 208 ו-2008, DS3 קרוסבק ואופל קורסה. לא מן הנמנע, ואף סביר, שהגרסה של אלפא תהיה מעט יותר גדולה, כלומר בגודל שבין מיני-קרוסאובר לבין קרוסאובר קומפקטי (משהו בסגנון של אאודי Q2), אך בכל מקרה הוא יהיה קטן מן ה'טונלה' – קרוסאובר קומפקטי היברידי-נטען שפיאט-קרייזלר כבר פיתחה ומתכוונת להשיק בשנה הבאה.

כעת נעשה קצת סדר. כל המכוניות הסדרתיות של אלפא רומיאו משנת 1987 ועד ג'וליה של 2015 התבססו על פלטפורמות של פיאט או ג'נרל מוטורס (למעט 164 שהייתה פרויקט משותף עם סאאב ופיאט שהחל עוד לפני האיחוד). מה שייחד אותן, לפעמים, היו מנועים, ותמיד גם העיצוב. ג'וליה הייתה חריגה מכיוון שאחרי אינסוף עיכובים היא נבנתה לבסוף על פלטפורמה חדשה לגמרי ('ג'ורג'יו') שתוכננה מראש גם עבור מזראטי מצד אחד, ועבור ג'יפ וקרייזלר מצד שני.

לאלפא-רומיאו היו יומרות גדולות בתקופתו של סרג'יו מרקיונה – המנכ"ל האגדי של פיאט-קרייזלר, ועוד לפני השקתה של ג'וליה הם מכרו לנו פנטזיה (שאהבנו לקנות) על תחרות "ראש בראש" עם יצרניות הפרימיום הגרמניות ועל לא פחות משמונה (!) דגמים חדשים של אלפא עד לסוף שנת 2021. הרציונל ששודר, אי שם בשנת 2014-2015, היה שאלפא-רומיאו חייבת להיות שחקנית של לכל הפחות 400 אלף מכוניות בשנה כדי לשרוד.

מאז, ככל שהחריפו הקשיים של קבוצת פיאט-קרייזלר הלכו התוכניות הגדולות ונמוגו. מצד אחד קיבלנו אמנם את סטלביו (2016, על בסיס 'ג'וליה') אבל נפרדנו מ'מיטו' וכעת גם מ'ג'ולייטה'. את שנת 2019, עוד לפני פרוץ קורונה באירופה, סיימה אלפא-רומיאו עם מכירה של פחות מ-55,000 מכוניות בכל העולם, ועבור יצרנית שלא מוכרת מכוניות מאד יקרות מדובר במספרים לא כלכליים בעליל.

ערב המיזוג בין פיאט-קרייזלר לפיג'ו-סיטרואן הכריזו קברניטי פיאט-קרייזלר שאלפא צמצמה את מגוון הדגמים שלה ל-2+2, כלומר ל'ג'וליה' ו'סטלביו' הקיימים בתוספת שני קרוסאוברים שנמצאו בפיתוח. הראשון מבין אלה, 'טונלה', מבוסס על פלטפורמת SCCS של פיאט-קרייזלר שעליה בנויים בין השאר פיאט 500X וג'יפ קומפאס, אלא שזאת, איך לומר, פלטפורמה עם "שורשים היסטוריים" (גרסאות ראשונות שלה שימשו את פונטו של שנת 2005). כעת מסתבר שהשני מבין שני הדגמים האלה הוא קרוסאובר חשמלי קטן שיתבסס, לראשונה מעולם, על מכלולים ועל טכנולוגיה צרפתיים.

לא יהיה זה מוגזם להמר על כך שאלפא-פיג'ו הראשונה תונע באמצעות מנוע חשמלי יחיד שיניע את הגלגלים הקדמיים, אבל מותר להניח גם שלנוכח ההתפתחות המאד מהירה בטכנולוגיות של סוללות ושל מערכות הנעה חשמלית היא תקבל סוללה עם נפח אנרגיה גדול יותר ואולי גם מנוע חזק יותר מאלה של 208 וקורסה, כלומר שזאת תהיה מכונית יותר ספורטיבית ועם טווח נסיעה ארוך יותר בין טעינות.

לקריאה נוספת: היו זמנים במילאנו: ביקור במוזיאון אלפא רומיאו

The post פיג'ו תציל את אלפא-רומיאו appeared first on TheCar.

שורה תחתונה תחילה

פיג'ו מציעה סוף סוף מיני קרוסאובר שבאמת נראה כמו אחד כזה ומביא איתו ערך מוסף בנהיגה ובשימושיות. כמו רבים מבני קבוצתו הוא לא זול, ועולה כמו מכוניות קומפקטיות גדולות ממנו.

עוד ב-TheCar
DS3 קרוסבק במבחן דרכים
מבחן השוואתי: קיה אקסיד מול טויוטה C-HR ומאזדה CX30

קטגוריית המיני-קרוסאוברים, כלי רכב אופנתיים שמבוססים על פלטפורמת סופר-מיני, גדושה כעת במספר רב של מתחרים אשר גנבו לגמרי את ההצגה, ואת המכירות, ממכוניות הסופר-מיני שאנחנו אוהבים. לולא מגפת קורונה אמורה הייתה שנת 2020 להיות עמוסה במיוחד בהשקות של דגמים נוספים בקטגוריה הזאת, ועוד לפני הבלגאן הקדימו לנחות אצלנו פולקסווגן טי קרוס וסקודה קאמיק. רגע לפני שנכנסו להסגר הספיק גם ניסאן ג'וק חדש להתגלגל אלינו, ובעיצומו של המשבר הושק בארץ פיג'ו 2008 החדש בהשקה וירטואלית באמצעות זום. במקביל נכנס שוק הרכב כולו לקיפאון יחד עם כלל המשק, כפי שניכר בהיקף מסירות הרכב בישראל.

עם החזרה ההדרגתית לשגרה צפוי אצלנו גל שני, אבל אנחנו מקווים שזה יהיה רק גל של מיני קרוסאוברים, ובהם יונדאי וניו (שכבר הושק בישראל), רנו קאפצ'ר החדש וקיה סלטוס, ולאחריהם גם טויוטה יאריס קרוס, שנחשפה לאחרונה). בינתיים נטלנו את פיג'ו 2008 החדש למבחן ראשון על כבישי ארץ הקודש שנגדשים מחדש.

מי אתה פיג'ו 2008?

פיג'ו לא רק שהייתה "מהראשונות לזהות" את טרנד המיני קרוסאוברים העולמי אלא גם בין הראשונות להגיב ליציאה המבריקה של ניסאן, שהמציאה את  "אבי הקטגוריה" הזאת – ג'וק, וכבר בשנת 2013 היא השיקה דור ראשון ל-2008. אלא שפיג'ו, בתקופה שקדמה להשקה וקצת לאחריה, נמצאה במצוקה ולא יכלה להשקיע במוצר ברמה גבוהה. התוצאה הייתה מה שנראה כמו גרסת סטיישן מוגבהת, ולא מאד מוצלחת, ל-208. הכלי הזה לא נראה כמו הברקה אלא כמו משהו שנועד "לסגור פינה", וזה בא לידי ביטוי בעיצוב, בחומרים וברמת שימושיות לא מאד גבוהה. בקטגוריה שההצדקה העיקרית לקיומה הם הפוזה והעיצוב החיצוני – 2008 המקורי נראה כמו סירפד בשדה כלניות. גם מתיחת הפנים המקיפה שלו, שלוש שנים לאחר מכן, לא הצליחה לתקן את הכשל המקורי למרות שכללה חזית אגרסיבית ומנועי טורבו-בנזין מודרניים.

דור חדש לחלוטין של 2008 הוצג בקיץ האחרון והפעם, תודה לאל, מדובר כבר בסיפור שונה לגמרי. ראשית לכל, 2008 החדש מבוסס על הפלטפורמה המודולרית החדשה והמודרנית של פיג'ו, שעליה בנויים 208, וגם אופל קורסה ו-DS3 קרוסבק. השימוש בפלטפורמה מודרנית מאפשר לבנות כלי הרבה יותר איכותי ושימושי, ומכיוון שמעצבי פיג'ו התחילו את התהליך "ממסך מחשב נקי" הם היו חופשיים לעצב יצירה שלא קשורה לפשלה הקודמת.

שנית, ולא פחות חשוב, הפעם כבר היה להם מקור טוב להשוואה, וגם לגאווה, וזה האח הגדול – פיג'ו 3008, שהוא אחד הקרוסאוברים הקומפקטיים היפים ביותר בקטגוריה שלו, אם לא היפה מכולם. ממעצבי פיג'ו לא נדרש הרבה יותר מאשר לקחת פשוט את העיצוב המוצלח הזה ולהקטין אותו במידה אחת, תוך כדי ביצוע מספר שינויים קלים לחזית (קו תאורת ה-LED האנכי שמעוצב בסגנון של 208 ו-508 החדשות) ובקימורי הדלתות. התוצאה, ללא ספק, מרשימה, ויש בה אף "חוויה מתקנת".

יהיו כמובן מי שיאמרו ש-2008 דומה יותר מידי לאחיו הגדול, אבל בעינינו התוצאה נראית שרירית, אתלטית ובעלת נוכחות. לטוב ולרע, העיצוב מסתיר הפתעה קטנה: 2008 נדיב במידותיו ביחס לקטגוריה, ועם אורך כולל של 430 ס"מ הוא קצר רק ב-7 סנטימטרים מניסאן קשקאי ומסקודה קארוק ששייכים לקטגוריה גדולה יותר.

תא נוסעים, שימושיות

המקוריות העיצובית ממשיכה גם לתוך תא הנוסעים, כשגם כאן קל למצוא קשר לאח הגדול 3008 ולקונספציית i Cockpit של פיג'ו לעיצוב פנים. מצד אחד זאת בוודאי גישה מושקעת, ויש לה ערך מפני שאצל חלק מן המתחרים עוצרת האופנתיות של קרוסאוברים על מפתן הדלת. ל-2008 יש תא נוסעים שמשדר עושר ביחס לקטגוריה, וזה כמובן הצד הטוב. הבעיה היא שעצם פילוסופיית העיצוב  i Cockpit שנויה במחלוקת, ואפשר לאהוב או לשנוא אותה.

החלק שאף אחד לא יכול לאהוב או להצדיק הוא תפעול של מערכות שונות ברכב דרך ממשק לא ידידותי על מסך מגע שממוקם במקום שבו אמורים להימצא פתחי מיזוג מרכזיים. מסך מגע גדול הוא יתרון כמובן, במיוחד כאשר הוא פונה לעבר הנהג ותחתיו מונחים "קלידי פסנתר" שעליהם אפשר ללחוץ כדי להגיע לקיצורי דרך שונים. אלא שהממשק עצמו לא נוח, ואת הפונקציות שבהן משתמשים הרבה עדיף היה להותיר עם כפתורים ומתגים ייעודיים להן. בנוסף, תפעול התפריטים המשניים מסורבל, וממשק הבלוטות' לא עובד טוב – מה שמתבטא בניתוקים רבים ומעיקים של הטלפון הנייד מן הדיבורית המובנית.

אספקט אחר של פילוסופית עיצוב הפנים של פיג'ו נוגע לתנוחת נהיגה שמוכתבת מלוח מחוונים גבוה וגלגל הגה קטן באופן מעיק, שממוקם נמוך מידי. ההגה מסתיר את חלקו התחתון של לוח המחוונים, וברמת האבזור הגבוהה של  2008 זה מסתיר לוח מכשירים דיגיטלי מושקע מאד עם תצוגה משתנה מרשימה למדי. בתוך התצוגה הזאת יש גימיק מיותר בדמות תצוגת תלת מימד שמעמיסה על העיניים בנהיגת לילה, ולא מספיק מרגשת או מועילה בנהיגת יום. כך או אחרת, מה הטעם בכל ההשקעה הזאת כאשר גלגל ההגה מסתיר את הכל? את תנוחת הנהיגה הלא מבריקה "משלים" גם חסרונו של מדרך נוח לרגל שמאל.

לצד הזכות עומדים איכות חומרים גבוהה ברוב חלקי תא הנוסעים, ומושבים מצויינים שתומכים היטב. בחירת הצבעים קודרת מידי אך לא מצליחה להסתיר את הירידה המרשימה לפרטים, שאינה אופיינית למתחרות בקטגוריה הזאת, ולמכוניות אמצע הדרך באופן כללי. כך, למשל, יש תאורת אווירה נעימה, תא האכסון בקונסולה המרכזית מסתיר משטח טעינה לטלפון, ותאורת הקריאה לנוסעים מאחור מופעלת במגע.

אורך בסיס הגלגלים של 2008 הוא 260 סנטימטרים מה שנחשב לנדיב בקטגוריה הזאת. זה מספק מרחב פנים טוב לארבעה נוסעים מבוגרים בגודל ממוצע. המושב האחורי נמוך מידי, והתחושה הזאת מועצמת על ידי קו חלונות צד גבוה. חבל מאד שאין מאחור פתחי מיזוג (אבל ישנם שני שקעי USB C). מצד שני, מרחב הראש מאחור טוב גם לנוסעים גבוהים יחסית, ועל כך צריך להודות למעצבי החוץ אשר לא נהו אחר אופנת ה"קופה", ולא הנמיכו את חלקו האחורי של הגג. נפח תא המטען טוב, יחסית לקטגוריה, עם 405 ליטרים ומפתח הטענה רחב ונוח. זה בהחלט מספק לשימושים משפחתיים.

מנוע, ביצועים

אלינו מגיע 2008 עם שני מנועים מוגדשי טורבו: 1.5 ליטר דיזל, ו-1.2 ליטר בנזין, ושניהם מספקים 130 כ"ס (עם יתרון לדיזל, כמובן, בתחום המומנט). שני המנועים מחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם שמונה יחסי העברה, ואנחנו בחנו את גרסת הבנזין אשר תהיה כמובן פופולרית יותר.

השילוב של המנוע התלת צילינדרי של פיג'ו-סיטרואן עם תיבת ההילוכים הזאת מוכר לנו מדגמים אחרים של הקבוצה, וגם ב-2008 הוא מתגלה כמוצלח. כוח לא חסר תחת עומס, למשל כשצריך לצאת לעקיפה או בתוואי הררי. חוץ מאשר בעת זינוק מהמקום 2008 מתגלה כמכונית זריזה למדי, והתחושה הזאת מועצמת על-ידי צליל מנוע מעט מחוספס ודי נוכח תחת לחץ. העברות ההילוכים חלקות אבל לא מספיק  מהירות. אפשר לשפר את זה אם מעבירים את התיבה למצב ספורט, ואז מתקבלות תגובות זריזות מבלי לפגוע בהחלפות החלקות. תפעול התיבה באופן "ידני", באמצעות מנופים נוחים שממוקמים מאחורי ההגה, לא מספק תגובה מהירה ומיידית מספיק אפילו במצב נהיגה ספורטיבי.

צריכת הדלק במהלך המבחן (שהיה מאומץ וביום שרב) הייתה כ-12 ק"מ לליטר, וזה לא מאד מרשים. בנסיעה מתונה יותר, ובשיוט, אפשר  לחלץ בוודאי כ-15-16 ק"מ לליטר, וזה נתון הגיוני יותר.

התנהגות, נוחות

מעצם טבעם קרוסאוברים לא מתאמצים לפנות אל חובבי הנהיגה אלא אל מי שנדלקים על העיצוב שלהם, וחוקי הפיזיקה זוקפים את מרכז הכובד הגבוה שלהם לרעתם. מבחינה זאת 2008 מפתיע לטובה עם אופי מהנה ויכולת גבוהה. טוב, אולי לא ניסחף, שהרי לא מדובר כאן ב-GTI. אבל ל-2008 יש היגוי מהיר, חד ועם משקל טוב (כאשר נמצאים במצב ספורט), והמתלים שלו מכויילים לקשיחות קלה ותומכים במרכב טוב תחת עומס בפניות. מידי פעם ניכר שהשליטה בגלגול הגוף לא מספיק מהודקת, כתזכורת לכך שמדובר בקרוסאובר, אבל באופן כללי 2008 נכון להיכנס לפניות ומספק שפע אחיזה.

בשונה מן המקובל כיום 2008 מתגלגל על חישוקי גלגלים צנועים מידי ועל צמיגים בחתך גבוה יחסית. ברכב המבחן, ברמת האבזור הגבוהה, מותקנים חישוקי 17 אינטש עם צמיגים בחתך 60. זה פוגם קצת במראה הכללי, אבל בחירה זאת תורמת את חלקה לנוחות נסיעה. התוצאה היא שלמרות אופי מעט נוקשה של המתלים 2008 מטפל לא רע במפגעי כביש עירונים קטנים במהירויות נמוכות. מורגשת נטיה לקופצנות בעת מעבר על רצף מהמורות, אבל בשונה מכלים שמצוידים בצמיגים בחתך נמוך יותר אין תחושת התרסקות, והספיגה הטובה של המתלים באה לידי ביטוי. ככל שהמהירות עולה משתפרת גם ספיגת המתלים.

בטיחות

מפרט אבזור הבטיחות כולל 6 כריות אוויר כסטנדרט, וגם בלימת חרום אוטונומית עד למהירות של 85 קמ"ש. בנוסף יש מערכת שמירת נתיב עם היגוי אקטיבי, התרעת ערנות נהג וזיהוי תמרורים. ברמת אבזור "פרימיום" מוצעת בנוסף גם בלימת חרום אוטונומית למהירויות של עד 140 קמ"ש, זיהוי רכב דו-גלגלי, שתי כריות אוויר נוספות למושבים האחוריים, ובקרת שיוט אדפטיבית.

במבחני הריסוק של EuroNCAP קיבל פיג'ו 2008 חמישה כוכבים, אלא שציון זה תקף רק לגרסאות המאובזרות עם הבלימה האוטונומית המשודרגת. שאר הגרסאות זכאיות לציון לא מרשים של ארבע כוכבי בטיחות, אם כי ציוני ההגנה על מבוגרים (93% בדגם המשודרג ו-91%) ועל ילדים בכיסאות בטיחות (84%) כמעט זהים.

אבזור ותמחור

2008 מוצעת בשתי רמות אבזור עיקריות: הבסיסית נקראת "אקטיב", והמשודרגת נקראת "פרימיום". כבר בבסיס מקבלים מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע בגודל 7 אינטש עם מצלמת חניה, בקרת אקלים דיגיטלית, חיישני גשם ותאורה, חיישני חניה אחוריים, תאורת LED מלאה מלפנים ומאחור, וחישוקים קלים בקוטר 16 אינטש. מחיר המחירון של גרסה הוא 128 אלף ש"ח לגרסת הבנזין ו-130 אלף ש"ח לגרסת הדיזל.

גרסת הבנזין ברמת "פרימיום" עולה 135 אלף ש"ח וכוללת גם לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגת תלת מימד משתנה, בלם יד חשמלי, חיישני חניה קדמיים, משטח טעינה אלחוטי לטלפון, מתג התנעה, ריפוד מושבים בשילוב עור וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש. מדובר ברמת אבזור  נדיבה ביחס למקובל בקטגוריה, אלא שגם המחיר הזה שייך לפלח המחירים היותר יקר, מול גרסאות מאובזרות של ניסאן ג'וק, סקודה קאמיק ופולקסווגן טי קרוס. אגב, גם בגרסה הבסיסית זאת מכונית יקרה יותר מאחיותה, סיטרואן C3 איירקרוס/אופל קרוסלנד X וכמובן גם מרבות המכר של הקבוצה: קיה סטוניק וסיאט ארונה.

שורה תחתונה בהחלט

פיג'ו 2008 החדש מתקן את התקלה שנוצרה עם קודמו וזאת בראש ובראשונה בזכות עיצוב חיצוני מרשים וייחודי. 2008 משלב בין יחידת הנעה יעילה, יכולת דינמית מפתיעה לטובה ותא נוסעים מושקע ומאובזר. מנגד, "השקעת יתר" בעיצוב הפנים, יותר מידי גימיקים עיצוביים, פוגמת בנוחות התפעול. גם נוחות הנסיעה לא מדהימה.

2008 הוא לא רק "פנים יפות" ויש לו ערך מוסף עבור מי שיצליח להסתדר עם הנדסת האנוש שלו. הבעיה היא שבטווח מחיר של 127 עד 135 אלף ש"ח זה אחד המיני קרוסאוברים היקרים בנישה. כאשר אפשר במחיר דומה לקנות פורד פוקוס אקטיב X – שהיא מכונית גדולה, חזקה ושימושית יותר ללקוח משפחתי, המחיר הזה גבוה מידי.

The post פיג'ו 2008 החדש במבחן דרכים appeared first on TheCar.

משבר קורונה הכניס את שוק הרכב לטלטלה ואי ודאות, אבל בקבוצת 'לובינסקי', יבואני פיג'ו-סיטרואן,  מנסים לשדר "עסקים כרגיל". היום, ב"מסיבת עיתונאים וירטואלית", הושקה פיג'ו 2008 החדשה, שהוצגה לראשונה בעולם בקיץ שעבר.

"מסיבת העיתונאים" בוצעה באמצעות שירות Zoom, בועידה מצולמת, וזאת בלי לראות, לחוש או לשבת בתוך כלת השמחה. כמובן שגם לקוחות פוטנציאלים שמתעניינים במכונית לא יוכלו לראות אותה פנים אל פנים, היות שההנחיות הממשלתיות ברורות, והאולמות סגורים.

בצוק העיתים מועברת גם המכירה לאינטרנט, שיטה שכבר קיימת בעולם אך ללא ספק תתחזק משמעותית בעקבות משבר קורונה העולמי, ולקוחות יוכלו לבצע את תהליך הרכישה כולו באופן מקוון. באתר אינטרנט שהוקם במיוחד אפשר לקבל מידע מלא אודות הרכב, לצפות בסרטוני וידאו שאמורים לדמות נסיעת מבחן (לפחות בקטע האינפורמטיבי ולא החווייתי), ולנהל שיחת וידאו עם נציג מכירות ש"יסגור את הפינות". לאחר מכן, באזור ייעודי אחר, אפשר לאפיין את הרכב (בחירת צבע ואיבזור משלים) ולהשלים את הרכישה והתשלום באמצעות כרטיס אשראי.

עד עתה בוצע שיווק דיגיטלי על ידי 'לובינסקי' ויבואני רכב אחרים באופן חלקי ועם מבחר מצומצם של דגמים, והסתכם בעיקר בביצוע ההזמנה דרך האתר. שיטה זאת פנתה בעיקר לקהל צעיר שמורגל ברכישה ברשת ולא מרגיש את הצורך "לבעוט בצמיגים". עם 2008 אין ברירה אחרת אלא לבצע רכישה וירטואלית, ולא מן הנמנע שהיא תורחב בקרוב לכלל דגמי פיג'ו, סיטרואן ואופל, כמו גם אצל יבואניות אחרות. כך ישמש משבר קורונה כזרז לשינוי הרגלי צריכה.

ומה עם המכונית?

הדור החדש של פיג'ו 2008 מבוסס על הפלטפורמה המודולרית הקטנה והחדשה של קבוצת פיז'ו-סיטרואן שמשמשת בין היתר גם את פיג'ו 208 ואופל קורסה החדשות, כמו גם את DS3 קרוסבק, ומאפשרת להציע גרסאות הנעה חשמלית מלאה. גרסה חשמלית של פיג'ו 2008 כבר הוצגה, אך השבתת המפעלים בעקבות הקורונה דחו את תחילת מועד ייצורה לרבעון האחרון של השנה. אלינו לישראל, היא תגיע רק בתחילת 2021 במקרה הטוב.

בינתיים מגיעה פיג'ו 2008 לישראל עם שתי יחידות הנעה: מנוע ה-1.2 ליטר טורבו התלת-צילינדרי המוכר של קבוצת PSA  בהספק של 130 כ"ס ומנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר בעל הספק זהה, אך נתון מומנט עדיף (30.6 קג"מ לעומת 23.4 במנוע הבנזין). שני המנועים משודכים לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה יחסי העברה.

פיג'ו 2008 תשווק בישראל בשתי רמות אבזור, והבסיסית ביניהן נקראת "אקטיב" וכוללת מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע משולבת במצלמה אחורית, לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגה משתנה, חיישני גשם ותאורה, פנסי LED קדמיים וחישוקים קלים. מפרט אבזור הבטיחות כולל מערכות בלימת חירום אוטונומית, תיקון אקטיבי של סטיה מנתיב, זיהוי תמרורים והתרעת עירונות לנהג.

רמת האבזור הבכירה נקראת "פרימיום" ותוצע רק עם מנוע הבנזין ברמת גימור זו משודרג אבזור הבטיחות והיא מצוידת ב-8 כריות אוויר במקום 6 כריות בדגם הבסיס, מערכת בלימת חירום אוטונומית משודרגת עד למהירות של 140 קמ"ש, מערכת לשמירה על מרכז נתיב הנסיעה ובקרת שיוט אדפטיבית.  גרסה זו גם יכולה להתהדר בחמישה כוכבי בטיחות לעומת 4 בלבד ברמת גימור "אקטיב" בזכות העובדה שהיא מצוידת גם בראדר. מעבר לשדרוג בבטיחות, מצוידת גרסת הפרימיום גם בבקרת אקלים, מפתח חכם מלא, בלם יד חשמלי, משטח טעינה לטלפון הסלולרי וחישוקים בקוטר "17.

מחירי פיג'ו 2008 ממצבים אותה בפלח היותר יקר של קבוצת הקרוסאוברים העירוניים. ברמת גימור "אקטיב" עומד מחירה על 128 אלף ש"ח לדגם הבנזין ו-130 אלף ש"ח לדגם הדיזל, כאשר ברמת גימור "פרימיום" המוצעת רק עם מנוע הבנזין עומד מחיר המכונית על 135 אלף ש"ח. במהלך תקופת ההשקה תינתן הנחת מזומן בגובה 5,000 ש"ח על כל הדגמים.

The post השקה בימי קורונה: פיג'ו 2008 בישראל appeared first on TheCar.

תערוכת המכוניות הבינלאומית של פרנקפורט תיפתח לקהל ביום שבת ה-14 בספטמבר, יומיים לאחר תחילת שני ימי עיתונות שיוקדשו גם לאנשי התעשייה. מדובר בתערוכת הרכב החשובה ביותר שמתקיימת השנה באירופה, ואחת החשובות לתעשיית הרכב העולמית בכלל, ולמרות ירידת קרנן של תערוכות הרכב בכלל – עדיין צפויים בה לא מעט חדשות וחידושים.

פרנקפורט היא התערוכה הביתית של תעשיית הרכב הגרמנית, הגדולה והחזקה ביותר באירופה, ולא נתפלא אם גורמי ממשל או קברניטי תעשייה ינצלו את הבמה כדי להכריז שם הכרזות חשובות שנוגעות לשוק הרכב העולמי. במקרים כאלה מדובר בחדשות חשובות גם לפרובינציה שלנו.

אנחנו, מכל מקום, נשים עין באופן מיוחד בעיקר על המוצרים החדשים, ועל מסרים שיופצו על-ידי יצרניות הרכב. כך, למשל, כדאי להיות עם היד על הדופק בכל מה שקשור ל'קופרה' – מותג הספורט החדש (והמפתיע) של קבוצת פולקסווגן, מסקרן יהיה לשמוע מה קורה בלנד-רובר יגואר בהקשר של היחסים המתפתחים עם ב.מ.וו, וכמובן שלא נופתע לשמוע על התקדמות במשא ומתן בין אנשי פיאט-קרייזלר לרנו.

אחד הדברים הצפויים, ובכל זאת חשובים ביותר ואפילו מרגשים – יהיה חשיפת הפלטפורמה החשמלית החדשה של קבוצת פולקסווגן, MEB, מתחת למכוניות סדרתיות ראשונות שנושאות את סמל המותג פולקסווגן. לכתבה מתעדכנת זאת נשתדל להוסיף במהלך השבועות והימים הבאים את החדשות החמות שנוגעות לתערוכה, ברגע שאלה יוודעו לנו.

אאודי

תערוכת הבית היא הזדמנות מעולה עבור אאודי להציג דור חדש, רביעי במספר, ל-A3, ואיתה היא מתכוונת ליישר קו עם מרצדס A קלאס שהוצגה בשנה שעברה ועם ב.מ.וו סדרה 1 החדשה, שנחשפה לפני מספר חודשים. A3 מקדימה את פולקסווגן גולף, שתיחשף באירוע נפרד  במהלך אוקטובר הקרוב.

A3 החדשה בנויה על מהדורה משודרגת של פלטפורמת MQB, והיא צפויה להיות מעט יותר גדולה ולהציג עיצוב רענן ונועז יותר, עם חזית דומה ל-A1 החדשה. A3 תוצג ראשית לכל במרכב 5 דלתות 'ספורטבק', ובעתיד תצטרף גרסת סדאן. לצד מנועי טורבו-בנזין מודרניים, שחלקם מוצע כבר בדור הנוכחי, A3 החדשה תציע גם גרסה היברידית נטענת וכן גרסה חשמלית טהורה.

אאודי תציג בפרנקפורט גרסת ספורט אגרסיבית ל-Q3 החדש, שתיקרא RS Q3 'ספורטבק', ותונע באמצעות מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.5 ליטר עם 5 צילינדרים, אשר יספק קרוב ל-400 כ"ס וכ-50 קג"מ של מומנט. בנוסף תוצג גם RS6 סטיישן חדשה, שתתאפיין בין השאר בעיצוב אגרסיבי וספורטיבי יותר. תחת מכסה המנוע שלה אנחנו מצפים למצוא את אותו מנוע טורבו-בנזין במבנה V6 ובנפח 4.0 ליטר שמניע את למבורגיני אורוס ואת בנטלי בנטיאגה.

אופל

החדשות המעניינות של אופל בפרנקפורט הן גרסה היבירידית-נטענת של גרנדלנד, שתיקרא  Hybrid4 ותשלב בין מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפח 1.6 ליטר לבין זוג מנועים חשמליים (אחד לכל סרן), ותעביר לכביש בסיכומו של דבר כ-300 כוחות סוס וכ-46 קג"מ של מומנט. להיברידית הנטענת הזאת יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 13.2 קילוואט שעה, מה שאמור להקנות לה טווח נסיעה של כ-50 ק"מ אחרי חישמול לילה.

אופל אמנם חשפה כבר את קורסה החדשה – גם בגרסה חשמלית וגם בגרסה מזהמת, אבל פרנקפורט תהיה ההזדמנות שלה לחשיפה רשמית בפני קהל. אותו קהל עלול שלא להתרשם במיוחד מן השינויים הקוסמטיים המזעריים שאופל ביצעה במהלך מתיחת הפנים של אסטרה, וזה יהיה חבל מפני שמתחת לברזלים שלה מציגה היצרנית המאוחדת-מחדש עדכון חשוב למנועי השלושה צילינדרים של הקבוצה, בנזין ודיזל, וגם שדרוג למערכת המתלים ולמצלמה הקדמית – אשר אמורה לשפר את יכולת זיהוי תמרורי התנועה.

ב.מ.וו.

דור שלישי של הקרוסאובר המשונה והמוחצן של ב.מ.וו, אשר הניב תשובות לא פחות משונות מצד מרצדס ואאודי, נחשף אמנם, אבל עדיין לא באופן רשמי ופומבי. זה בדיוק מה שיקרה בפרנקפורט. כרגיל, גם הפעם זה כלי שמבוסס על X5 החדש, וגם הפעם הוא מקבל את גרסאות המנוע הגדולות והחזקות יותר מן המחסן של ב.מ.וו, למשל טורבו-בנזין בנפח 4.4 ליטר שיספק כ-525 כ"ס וכ-76 קג"מ של מומנט.

הונדה

כמו בטויוטה, גם בהונדה נאלצו לעשות סיבוב פרסה מהיר לנוכח תקנות זיהום האוויר האירופאיות ולהתארגן מהר מהר על מכונית חשמלית. התוצאה, במקרה הזה, היא מכונית מיני חשמלית חמודה שנקראת הונדה E, והיא תוצג בפרנקפורט בגרסת ייצור שלה, עם עיצוב רטרו חמוד, מנוע חשמלי צנוע יחסית וסוללה עם תכולת אנרגיה של כ-35.5 קילוואט, מה שאמור להספיק לטווח נסיעה של כ-200 ק"מ ולאפשר תג מחיר שפוי.

כמו רנו 'טווינגו', אבל שניגוד לכל שאר מכוניות המיני, מנועה (החשמלי) של הונדה E מותקן על הציר האחורי ומניע את הגלגלים האחוריים, ולזה יש פוטנציאל תיאורטי לא רע בגזרת השעשועים.

יונדאי

תקנות זיהום האוויר החדשות באירופה מעמידות את מכוניות המיני בסכנת הכחדה. אבל דווקא יונדאי לא מרימה ידיים כמו יצרניות אחרות שמתמודדות בקטגוריה, ולתערוכת פרנקפורט היא תשלח i10 חדשה בגרסה סדרתית. לקראת הופעת הבכורה חשפה יונדאי איור של i10 החדשה, וממנו אפשר להסיק על קו עיצוב צעיר ונועז. בעיקר נוכחת חזית עם שבכה טרפזית גדולה שתאכלס בתוכה פנסי יום עגולים.

מידות המכונית צפויות להישאר צנועות, ואנשי יונדאי טרם פרסמו נתונים טכניים כלשהם. יהיה מעניין לגלות מה יהיה תמהיל המנועים של המיני החדשה, ונזכור שאיתם היא צריכה להתמודד מול תקני זיהום האוויר החדשים, שיכנסו לתוקף באירופה ב-2020. ביונדאי כן מספרים, בינתיים, על מערכת מולטימדיה מודרנית עם הקישוריות המקובלות לממשקי גוגל ואפל, לצד חבילת מערכות בטיחות אקטיביות חריגה לטובה ביחס לקטגוריה. זאת כוללת בלימת חירום אוטונומית, תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב, התרעת עירנות לנהג ותאורת אור גבוה אדפיטיבית.

אגב, לא מן הנמנע ש-i10 הקטנה תעמוד בתערוכת פרנקפורט 2019 בצילה של מכונית תצוגה הרבה יותר חשובה: מבלי לנדב יותר מידי פרטים מבטיחים הקוריאנים להציג אב טיפוס למכונית חשמלית טהורה חדשה. זה מסקרן מכיוון שליונדאי יש כבר דגמים חשמליים טהורים באולמות התצוגה, לכן "אב טיפוס" חדש חייב להביא איתו בשורה מעניינת.

לנד רובר

באחור של כמה עשרות שנים, ולאחר שכבר הוציאו לנו את כל האוויר, אנשי לנד-רובר מתכוונים לנצל את הבמה הגרמנית כדי להציג מהדורה מודרנית לאחד האייקונים הבריטים הגדולים של תעשיית הרכב: דיפנדר. הבריטים, כך סיפרו לנו, בילו את מחצית השנה האחרונה במבחנים אינטנסיבים של חיית השטח האייקונית שלהם, כעת במהדורה מודרנית שלה, ובזמן זה גמאו יותר מ-1.2 מיליון קילומטרים ב-11 מדינות מסביב לגלובוס.

מי שמצפה ליורש ספרטני המתבסס על מכאניקה קלאסית עתיד להתאכזב. הדיפנדר החדש אמור להיות מודרני בתפיסתו, עם שלדה אחודה וללא סרנים חיים,  כאשר יכולת השטח הגבוהה אותה יציג תסתמך על מערך של מערכות עזר אלקטרוניות. תא הנוסעים יהיה פונקציונלי, ועדין יאפשר איכות חיים גבוהה ביחס למה שהורגלנו לקבל מהדיפנדר, וזה אומר גם מערכת מולטימדיה עם מסך מגע כמקובל בימנו וגם מערכות בטיחות עכשוויות.

מיני

דור חדש של מיני עוד לא נראה באופק, אבל הרגולציה לוחצת ואין ברירה אלא להביא לשוק בדחיפות עוד מכונית חשמלית. לפני שנתיים חשפה 'מיני' את המכונית החשמלית שלה, ואל פרנקפורט תגיע סוף סוף גרסה סדרתית. העיצוב החיצוני שודרג מעט עם נגיעות קוסמטיות  קלות, למשל שבכה קדמית אטומה (מפני שהמכונית לא זקוקה יותר לרדיאטור), וחישוקים קלים ייחודים לדגם זה.

על ההנעה אחראי מנוע חשמלי שמספק 184 כ"ס עם מומנט של 27.5 קג"מ, והוא מוזן מסוללת ליתיום-יון בקיבולת של 32.6 קילוואט. זה אמור להספיק לטווח מרבי של כ-270 ק"מ, שהם די והותר לשימוש פרברי יום יומי. מיני החשמלית תגיע לסוכנויות, וגם לישראל, בראשית 2020 ותג המחיר שלה בבריטניה הוא 24 אלף ליש"ט, כלומר קצת יותר מיני קופר S מאובזרת.

סקודה

סקודה תחשוף בפרנקפורט את אב הטיפוס של דור חדש לאוקטביה, וזאת תתבסס על גרסה משודרגת של פלטפורמת MQB המודולרית של הקבוצה. החידושים החשובים במכונית הסדאן הפופולרית במקומותינו צפויים להיות בגזרת ההנעה – עם מנועי בנזין ודיזל משופרים וחשוב מכך: מערכת היברידית-קלה במתח של 48 וולט.

פולקסווגן

כאמור, במרכז התצוגה של פולקסווגן, ומבחינות מסוימות במרכז תערוכת פרנקפורט כולה – תעמוד פולקסווגן ID – המכונית החשמלית הקומפקטית החשמלית החדשה לבית פולקסווגן שעתידה לכתוב פרק חדש בתולדות המכונית. לא פחות. זאת גם הסיבה שהצגת הדור החדש, השמיני, של גולף נדחה במספר חודשים וכל העיניים תתמקדנה בחשמלית החדשה של פולקסווגן.

לצד ID תציג פולקסווגן גרסת קבריו ל-T Roc, הקרוסאובר הקומפקטי שממוקם בין T Cross העירוני לטיגואן הבורגני. T Roc קבריו מגיע מספר שנים לאחר הצגת דגם תצוגה של קרוסאובר פתוח, אשר נקרא בשעתו T Cross Breeze. עם זאת, גרסת הייצור גדולה יותר בממדיה ומיועדת לקטגורייה גדולה ויקרה יותר – בין השאר גם מכיוון שלא צפויה יורשת לגולף קבריו המיתולוגית. בעבר ראינו גרסאות קבריו לקרוסאוברים כמו ריינג' רובר איווק (בדור הקודם) וניסאן מוראנו, ואלה לא נמכרו בהמוניהן. בפולקסווגן מקווים ש-T Roc קבריו יצליח יותר מכיוון שהוא יהיה פחות יקר ולכן גם נגיש לקהל צעיר ורחב יותר. לקבריו יש גג בד מתקפל חשמלית, והיצע המנועים כולל את מנועי ה-1.0 וה-1.5 ליטר טורבו שמוכרים לנו מרוב דגמי קבוצת פולקסווגן. T Roc קבריו צפוי להופיע באולמות בתזמון מושלם, באביב 2020.

פורד

פורד תציג, לראשונה באופן פומבי, את 'פומה' – הקרוסאובר הקטן והחדש שלה אשר נחשף לפני כחודשיים ומיוצר ברומניה. פומה מתברג במגוון הדגמים העולמי של פורד מעל ל'אקוספורט' ומתחת ל'קוגה'. פומה, כמו רנו קפצ'ור ופיג'ו 2008, הוא מיני-קרוסאובר שמבוסס על פלטפורמת סופר-מיני, פיאסטה במקרה זה, ולכן לא פלא שהוא שואב את ההשראה העיצובית שלו מפיאסטה החדשה. הוא מונע באמצעות מנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר ומנוע טורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר שיחובר ליחידה היברידית קלה בתצורת 48 וולט. שני המנועים מחוברים לתיבת הילוכים ידנית עם שישה יחסי העברה, אבל לגרסת הבנזין יש גם תיבה רובוטית עם שבעה יחסי העברה.

פיג'ו

חודשים ספורים לאחר שהציגה את 208 החדשה בתערוכת ג'נבה, פיג'ו חשפה גם את 2008 החדשה שתוצג בהצגת בכורה פומבית  בפרנקפורט. 2008 חולקת בסיס משותף עם 208 החדשה, ובשונה מן הדור הראשון כעת כבר אפשר להתייחס אליה כאל גרסת קרוסאובר אמיתית, בין השאר מפני שהיא גדולה משמעותית מ-208. העיצוב משלב בין החזית של 208 לבין אחוריים בהשראת 2008 היוצאת, וכעת  נראה הכלי הזה הרבה יותר אופנתי ומרשים. תא הנוסעים, על מסכיו המרובים, הגיע בשלמותו מ-208, וכך גם הארכיטקטורה הקבועה של לוח מחוונים מוגבה וגלגל הגה קטן ונמוך.

הפלטפורמה החדשה מאפשרת לפיג'ו להציע 2008 בגרסה חשמלית מלאה, עם מנוע שמספק 136 כ"ס וטווח נסיעה מרבי של קצת יותר מ-300 ק"מ. בנוסף יוצע מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי של הקבוצה, בנפח 1.2 ליטר, עם ההספקים המקובלים של 110, 130 ו-155 כ"ס. שני המנועים החזקים יוצעו עם תיבת הילוכים אוטומטית עם שמונה יחסי העברה.

קופרה

אנשי סיאט עדיין לא מגלים לנו מה מביע דגם התצוגה החדש שיחשפו בפרנקפורט תחת הסמל של 'קופרה', אבל רמזים עבים גורמים לנו להסיק שהוא יתבסס על הפלטפורמה המודולרית החשמלית החדשה של הקבוצה – MEB – ויהיה מהיר וחזק. אז נכון שלא חידשנו לכם הרבה, אבל הי – גם הספרדים עדיין לא חלקו את הסודות שלהם איתנו, וכאשר זה יקרה – אתם תהיו בין הראשונים לדעת.

רנו

בדומה ליריבה מבית, גם רנו תציג בפרנקפורט קרוסאובר קטן וחדש שלה על בסיס דור חדש של מכונית סופרמיני. ובכל זאת אסור לשכוח לתת לרנו קרדיט על כך שעם קפצ'ור המקורי היא הייתה היצרנית האירופאית הראשונה בפלח השוק הבוער הזה. בדור החדש שומר קאפצ'ור על עיצוב בסיסי דומה לקודמו, עם עדכונים הכרחיים שמאפשרים לו ליישר קן עם שפת העיצוב העדכנית של שאר דגמי רנו. בין השאר, הפנסים עוצבו בדוגמת האות C, וסמל המעויין של רנו על החזית מודגש יותר מבעבר.

קאפצ'ר החדש בנוי על בסיס נגזרת מוקטנת של הפלטפורמה המודולרית של רנו-ניסאן, וזה מאפשר לו להשתמש במנועי ה-1.0 וה-1.3 ליטר טורבו החדשים של רנו. אבל החידוש החשוב ביותר – לא רק לדגם עצמו אלא למותג רנו בכללותו – הוא גרסה היברידית-נטענת חדשה עם  טווח נסיעה מרבי של כ-45 ק"מ מוצהרים "על חשמל" בלבד. אחרי השקת הגרסה הזאת בקפצ'ור סביר מאד שנקבל אותה בכל דגם עתידי חדש של רנו אשר עדיין יונע באמצעות מנוע בעירה פנימית. מנגד, ולמרבה ההפתעה, כרגע אין כל רמז לגרסה חשמלית טהורה של קפצ'ור, וזאת למרות שרנו היא החלוצה האירופאיות בתחום המכוניות החשמליות.

The post מחממים מנועים: לקראת תערוכת פרנקפורט 2019 appeared first on TheCar.

מעצבי פיג'ו עומדים לתקן בהמשך השנה טעות היסטורית מטורפת של קודמיהם בחברה, ולהשיק סוף סוף מיני-קרוסאובר שנראה כמו… מיני-קרוסאובר. מחליפתה של 2008, מי שהתיימרה בשעתו להתמודד מול ניסאן ג'וק המיוחדת, אבל מצאה את עצמה מציגה גרסת סטיישן מוגבהת של 208, תהיה מכונית חדשה לגמרי, תתבסס על פלטפורמה חדשה לחלוטין, והכי מעניין: היא תוצע גם בגרסה חשמלית טהורה.

כחצי שנה לפני כן, כבר בתערוכת ז'נבה הקרובה שתיפתח בעוד פחות מחודש, צפויה פיג'ו לחשוף את הדור החדש של מכונית הסופר-מיני שלה, 208, ושתי המכוניות האלה חולקות גרסה מקוצרת של הפלטפורמה המודולרית (CMP) המודרנית שפיג'ו פיתחה יחד עם שותפתה הסינית דונגפנג. על בסיס פלטפורמה זאת, שנקראת גם EMP1, פיג'ו-סיטרואן מייצרת כבר את DS3 קרוסבק.

שתי המכוניות, 208 ו-2008, הונדסו עם בסיס גלגלים ארוך יותר אשר משפר את המרחב הפנימי שלהן, וה-2008 קיבלה גם את תא הנהג המעוצב של פיג'ו בסגנון "iCockpit", עם ההגה הקטן (והמעצבן) ועם מסך דיגיטלי שמחליף את לוח השעונים, לצד קונסולה מרכזית חדשה שממוקדת בנהג.

מעבר להיותה מודולרית, החידוש הכי חשוב בפלטפורמה הזאת הוא היכולת שלה להכיל את מכלולי ההנעה החשמליים, ובעיקר את סוללות הליתיום-יון שייארזו בחלקה המרכזי-תחתון. על אף שעדיין לא פורסמו נתונים רשמיים, ההערכה היא ששתי הגרסאות החשמליות של שתי המכוניות האלה ישיגו טווח נסיעה של כ-300 ק"מ בין טעינות.
בשני המקרים מתכוונת פיג'ו להציג תחילה את גרסת ההנעה הקונבנציונלית של המכונית, עם מנוע הטורבו-בנזין התלת-צילינדרי של קבוצת פיג'ו-סיטרואן וגם עם מנוע טורבו-דיזל, וכחצי שנה לאחר מכן תושק הגרסה החשמלית. המשמעות היא ש-208 חשמלית צפויה להיות מושקת בשבוע השני של ספטמבר, בתערוכת פרנקפורט השנה, יחד עם 2008 החדש בגרסאות הבנזין והדיזל, ואילו גרסה חשמלית הטהורה של 2008 צפויה בתחילת 2020.

208 ו-2008 הן סנוניות ראשונות במתקפה של דגמים חשמליים שפיג'ו-סיטרואן מתכננת, ועד לשנת 2025 היא תציע גרסה חשמלית טהורה לכל אחד מן הדגמים העיקריים שלה.

The post פיג'ו מתחשמלת: 208 ו-2008 החדשות יוצעו בגרסאות חשמליות טהורות appeared first on TheCar.

ניסאן ג'וק, סוזוקי קרוסאובר, ובמידה מסוימת גם שברולט טראקס היוו – כל אחד בדרכו ובזמנו – נקודות ציון בהיסטוריה הקצרה אך האינטנסיבית של קטגוריית ה'מיני ג'יפונים' בישראל.

ג'וק, עד לשלב מסוים, הוכיח שלקוחות מוכנים לשלם הרבה יותר כסף תמורת כלי מוחצן ומיוחד, והוא הכריז בדרך דרמטית ש"העיצוב הוא המלך" ושעולם הרכב נמצא ב'עידן הקרוסאוברים'.

טראקס של שברולט רכב על אותה מגמה כשהוא מציע פוזה נהדרת, אלא שהוא תומחר במחיר גבוה שמנע ממנו להתפרע במכירות.

גם 2008 של פיג'ו גלש על אותו גל אבל התקשה להמריא בתחילת הדרך, גם בגלל שהגיע עם מערכת הנעה לא מתאימה ובעיקר מפני שפיג'ו לא מספיק התאמצה לעצב אותו כמו "ג'יפון".

קטגוריית המיני-ג'יפונים – קרוסאוברים שמבוססים על פלטפורמות סופר-מיני, התרחבה והתעבתה והיא כוללת בנוסף גם את קפצ'ור של רנו, מוקה לבית אופל (אחיו התאום של שברולט טראקס), פיאט 500X, רנגייד של ג'יפ, ולאחרונה גם את מאזדה CX-3.

עד לשלב מסוים משכה הקטגוריה הזאת את מי שהעדיף לשלם סביב ה-130 אלף ש"ח תמורת מכונית סופר-מיני מנופחת במקום לקנות באותו סכום מכונית משפחתית קומפקטית שמציעה רמת שימושיות גבוהה יותר, אבל החגיגה הזאת באה לקיצה בשלב ראשון עם נחיתתו בישראל של סוזוקי SX4 "קרוסאובר".

עוד ב-TheCar:
מבחן השוואתי: פיג'ו 3008, קיה ספורטאז', רנו קדגאר
פיג'ו 2008, רנו קפצ'ור וסקודה סקאוט במבחן
פולקסווגן טיגואן 1.4 במבחן ישראלי

מבחינת ממדיו נמצא SX4 באמצע הדרך בין המיני-קרוסאוברים לבין הקרוסאוברים הקומפקטיים אשר מבוססים על פלטפורמות של מכוניות קומפקטיות. לזכות סוזוקי צריך לומר שיבואניה צפו במידה רבה את העתיד כאשר הנחיתו אותו במקומותינו עם מחיר נוח של 120,000 ש"ח בתקופה שבה מכוניות קומפקטיות עלו כ-15,000 ש"ח יותר וג'יפונים קומפקטיים עלו לפחות 30,000 ש"ח יותר.
ואכן, 'קרוסאובר' הדגיש את המחירים הגבוהים מידי של חברי קטגוריית הג'וק והפך ללהיט מכירות כמעט בין לילה.

כל זה נמשך רק עד לתחילת שנת 2015 כאשר קיה השליכה לשוק את פצצת ה"ספורטאז' ב-135 אלף ש"ח" אשר שינתה את התמחור של עשרות דגמים מסביבו.
מפה לשם הצטמקה קטגוריית המיני-ג'יפונים, 2008 עברה מתיחת פנים ובעקבותיה גם טראקס ו'קרוסאובר', ורגע לפני גל חדש של דגמים (CX-3, ג'וק וקאפצ'ור) אנחנו מעמתים אותם זה מול זה לטובת מי שחייב לרכוש מיני-ג'יפון וצריך לעשות את זה ממש עכשיו.

עיצוב, מיצוב

ההשוואה בין טראקס, 2008 וקרוסאובר פשוטה מאד לפחות במובן אחד. מה שמייחד את הכלים האלה, ויוצר מלכתחילה עניין בקרב לקוחות פוטנציאליים, הוא העיצוב, וזה גם מה שמעודד לקוחות לשלם תמורתם פרמיה. היות שזהו השיקול החשוב ביותר קל מאד להכריז על המנצח כבר ברגע שבו הם מתייצבים זה לצד זה, ועוד לפני שבכלל מניעים אותם.

מתיחת הפנים של 2008 יצרה חזית אגרסיבית אשר מצד אחד מדגישה את הייעוד שלו בחיים אבל באותו אופן גם את העובדה שזהו כלי קטן, נמוך וצנום מכדי להרשים באמת בתור קרוסאובר.
המעצבים הצרפתים לקחו את המוצר לכיוון הקו העיצובי הנוכחי שלהם אבל לא יכלו להשלים את המהלך כפי שעשו עם 3008 ולכן נותרנו עם כלי צנוע מידי.

פרצוף יותר אגרסיבי עומד גם במרכז מתיחת הפנים שעבר לאחרונה סוזוקי קרוסאובר, אלא שהדעות בקרבנו חלוקות בנוגע לתוצאה: יש שאהבו את סורגי הניקל הבוהקים ואת המראה הנוכח של הכלי הזה, כולנו הסכמנו שהעיצוב יותר נעים לעין מאלה של סלריו או באלנו החדשים, אבל כמה מאיתנו, ביניהם הח"מ, סבורים שסוזוקי ויטארה היא המצאה עיצובית הרבה יותר מוצלחת וש'קרוסאובר' בקושי עובר את הרף שנדרש כדי לעשות רושם ויזואלי כ…"קרוסאובר".

טראקס, לעומת זאת, לוקח בהליכה את הסעיף החשוב ביותר במבחן הזה עד כדי כך שכבר כעת אפשר להכריז עליו כמנצח (ובכל זאת כדאי להמתין להפתעות וגילויים נוספים בהמשך הדברים).

טראקס נראה כמו ג'יפון מוקטן, עם הפרופורציות הריבועיות הנדרשות, מבנה צר ומוגבה, כתפיים שריריות, ופרצוף חדש ומעודן שהופך אותו לכלי מוצלח ונעים יותר לעין מן הגרסה של לפני מתיחת הפנים.
יש משהו חמוד, קוסם ושובה לב בכל גור ובכל דבר מוקטן, וזה כנראה מה שמגדיר את טראקס בתור "חמוד אמיתי, חתיך", עם מראה יוניסקסי שמתאים לכל המגדרים. התוצאה, כאמור, היא שאת הסעיף החשוב ביותר בהשוואה הזאת הוא מנצח בהפרש ניכר.

הצעד הבא נוגע למיצוב ולמחיר, וכאן הדברים מתחילים להסתבך מעט.

כאמירה כללית צריך לומר שמה שצימק את קטגוריית המיני-קרוסאוברים הוא פער מחיר קטן מידי בינם לבין מחיריהם של קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון, ולימים גם סיאט אטקה ופיג'ו 3008.

סוזוקי קרוסאובר טורבו, שמוצע בישראל רק ברמת גימור אחת (ועם שתי אופציות לתיבות הילוכים – ידנית ואוטומטית), עולה 125,000 ש"ח וזהו גם מחירה של הגרסה המאובזרת ביותר של 2008 (הגרסה האוטומטית הבסיסית ביותר עולה 115 אלף ש"ח). אבל כאשר ספורטאז' – כלי גדול שימושי ומאובזר היטב – מוצע בזירות ה"אפס קילומטר" באותו מחיר נראה שרמת המחיר של שלושת המתמודדים שלנו גבוהה מידי. כנראה שעדיף היה להפסיק עם כל המשחקים ולהציע את הכלים האלה לצרכן תמורת כ-110-100 אלף ש"ח עם רמת אבזור נדיבה (אגב, 2008 מוצע ב-0 ק"מ תמורת 99 אלף ש"ח).

על רקע זה ברור ש-123 אלף ש"ח לגרסה לא מאד מאובזרת של שברולט טראקס הוא מחיר גבוה, ו-133 אלף ש"ח לגרסה המאובזרת שעליה נהגנו הוא מחיר גבוה מידי שממצב אותו קרוב מידי לספורטאז' ולאטקה.

ברמת המוצר אין ל-2008 מה לחפש במרחק של 15,000 ש"ח בלבד מן ה-3008 המאד מוצלח, וגם לקרוסאובר יש בעיית מיצוב ומחיר כשמשווים בינו לבין הנ"ל. לעניין סוזוקי קצת עצוב לראות איך מי שידע להקדים את זמנו מבחינת התמחור לא שם לב שהגבינה זזה.

עיצוב פנים, קוקפיט

לקרוסאובר, כאמור, יש רק רמת אבזור אחת. לגבי פיג'ו ושברולט אין טעם להתייחס לרמות הבסיסיות מפני שצריך להניח שלקוח של מכונית חדשה בקטגוריה הזאת רוצה לפנק את עצמו, אחרת לא היה נמצא כאן.

את סביבת הנהג של 2008, כמו של כל פיג'ו מודרנית, מאפיין למרבה הצער גלגל הגה קטן מידי, וחבל שכך, ומעליו לוח שעונים ברור אשר מוסתר חלקית על-ידי ההגה.
התחושה הכללית צפופה, כאשר מצד אחד בולטים לטובה חומרי דיפון מעוצבים באופן נעים ומסך מגע שממוקם היטב ומצד שני סידור תאי החפצים לא פורץ דרך בלשון המעטה ותנוחת הנהיגה הנמוכה לא קשורה לעולם הג'יפונים והקרוסאוברים.

סביבת הנהג של קרוסאובר מפגינה שיפור ביחס לעבר וגם ביחס לדגמי סוזוקי הבסיסיים יותר, החומרים בסך הכל נעימים, התנוחה מעט יותר גבוהה ושולטת וגם מסך המגע (שמוצע בתוספת תשלום) ממוקם היטב ומציע את החוויה הטובה ביותר מבין שלושת המתמודדים כאן. מצד שני, מושב הנהג לא מרשים או תומך במיוחד, אין סביב הנהג תאי אחסון נוחים (אבל יש קופסת חפצים נסגרת) והכל נראה די שגרתי ופשוט.

טראקס לוקח בקלות גם את סעיף עיצוב הפנים ולא בגלל שהוא כל כך מרשים אלא מפני שהוא טוב יותר מזה של השניים האחרים והיחיד שמקנה לנהג תחושה של ישיבה ב"ג'יפון" עם תנוחת נהיגה גבוהה ושולטת. דיפוני העור והפלסטיק איכותיים, יחסית לקטגוריה, ועשויים היטב, והעיצוב הכללי מוצלח מאד דווקא מפני שהוא פשוט ולא מתחכם.
אם שמים בצד את סעיפי המחיר והתמורה למחיר מאד ברור שטראקס, עד כאן, הוא הקרוסאובר המוצלח יותר מבין השלושה.

שימושיות

טראקס ו-2008 הן מכוניות סופר-מיני מוגבהות ומנופחות, אבל בעוד שטראקס לקח את תפקידו ברצינות – ומציע גובה ורוחב נדיבים יחסית – 2008 היא לא יותר מאשר גרסת סטיישן של 208, כלומר מכונית נוסעים מעוצבת אבל קטנה וצפופה יחסית. עיקר החסרון ניכר במושב האחורי, שם אפילו שני מבוגרים יישבו די בצפיפות ועם מרחב ראש מצומצם.

נפח תא המטען של שני המתמודדים לא מרשים בכלל, אבל המצב מעט טוב יותר בטראקס בגלל משטח ההעמסה הגבוה יותר.

קרוסאובר, שמבחינת ממדיו ממוקם כאמור כחצי קטגוריה למעלה מטראקס ו-2008, הוא הכלי השימושי מבין השלושה ראשית לכל בזכות מושב אחורי מרווח יותר וגם בזכות תא מטען גדול משמעותית.
העניין הוא שתוספת הגובה של טראקס לא רק מועילה מבחינת הפוזה אלא גם מקלה על נוסעים מבוגרים להכנס ולצאת למושב האחורי ומאפשרת להם לכופף פחות את הברכיים כלומר לשבת בנוחות לאורך זמן ארוך יותר.

אף אחת מן המכוניות לא מתאימה להסעת שלושה נוסעים מבוגרים מאחור לאורך זמן, אבל אם אין ברירה עדיף לעשות את הנסיעה הזאת בסוזוקי על פני שתי האחרות

התנהגות, נוחות

את סעיף ההתנהגות, בהקשר הנוכחי שלו, ראוי לחלק לשניים – "הנאה מנהיגה" ו"בטיחות", ולצאת מנקודת הנחה שאף כלי בקטגוריה הזאת לא אמור ולא יכול להצטיין בתחומים האלה בגלל מרכז הכובד הגבוה שלהם. לקוחות פוטנציאליים מבקשים לעצמם נראות ופוזה יותר מאשר "התנהגות כביש", אלא שזהו סעיף חשוב לכל כלי רכב, והיחיד שבו 2008 בולטת לטובה.

בואו לא נתבלבל: לפיג'ו יש כמה מכוניות יותר מבריקות מאשר 2008 ושני דברים שמפריעים לה מאד להצליח כאן הם זויות גלגול גוף מודגשות וגלגל הגה זעיר שיוצר תחושת היגוי נוירוטית.
כדי ליהנות מן המכונית הזאת צריך ללחוץ אותה ולסחוט ממנה מהירות, אבל היא מתגמלת עם אחיזת כביש טובה, ספיגה ראויה של המתלים ורמת דיוק טובה של ההיגוי.

טראקס, מבחינה זאת, מאכזב בגלל שליטה לא מרשימה בגלגול הגוף ותחושת התבדרות לכל הכיוונים, ההיגוי שלו מפתיע לטובה ברמת הדיוק אבל לא מבחינת המשוב והתחושה, וזהו הכלי הפחות מהנה מבין השלושה, כזה שמרגיע כל נהג נלהב. גם הבלמים – לפחות במכונית המבחן – לא הבריקו.

קרוסאובר הפתיע אותנו לטובה עם שליטה טובה בגלגול הגוף, ספיגה סבירה מאד של המתלים במהירויות גבוהות והיגוי עם יותר תחושה (אבל פחות דיוק) מזה של 2008.

גם הנהג הטיפוסי של סוזוקי לא מחפש לעצמו כבישי נהיגה בדרך לעבודה, אבל יחסית לשלוש המתמודדות כאן ולדגמים אחרים של סוזוקי זאת בהחלט מכונית ראויה.
במצבי הפתעה צריך לצפות ש-2008 תהיה המכונית הבטוחה יותר אבל סוזוקי תהיה קלה יותר לשליטה ואילו טראקס יגרום לעליה מהירה מידי של קצב הלב.

2008 היא המכונית הנוחה מבין השלוש ככל שמדובר בשיכוך מהמורות אבל זה לא עוזר לה לנצח את סעיף הנוחות.

לטראקס יש מתלים נוחים בעלי מהלך ארוך, אבל שיכוך ההחזרה שלהם לא מבריק ושיכוך הרעשים הוא הפחות טוב מבין השלוש שכאן.

סוזוקי, לעומת זאת, יצרה כלי פחות נוח ויותר קופצני מ-2008 בחיי היום יום בכלל, ובמיוחד בעת מפגש עם אספלט לא איכותי. מצד שני, שיכוך הרעשים של קרוסאובר מפתיע לטובה ומשפר את תחושת האיכות הכללית, ספיגת המהמורות טובה למרות התחושה הקופצנית, והשליטה בגלגול הגוף מדויקת יותר ומועילה לנוסעים. התוצאה היא שקרוסאובר, בסיכום כללי, היא המכונית היותר נוחה מבין השלוש.

ביצועים

לשלוש המכוניות יש מנועי בנזין חדשים יחסית ומוגדשי טורבו, אבל גם כאן נותרת 2008 מאחור ולא בגלל שהמנוע שלה קטן יותר ובעל שלושה צילינדרים במקום ארבעה אלא בגלל אופי הפעולה שלו.

את המנוע הזה אנחנו מכירים ממגוון דגמי פיז'ו-סיטרואן, בחלק מהם הוא עובד ממש יפה ובאחרים, כמו כאן, הוא רועש ורועד מידי בסל"ד נמוך. ייתכן שבמכונית המבחן הספציפית נתקלנו במקרה פרטי יותר גרוע מאחרים אבל אבסולוטית, ואפילו ביחס לטראקס, המנוע הזה פחות נעים ופחות חזק.

המנוע המוגדש של שברולט בהחלט מתאים לטראקס ומספק תחושת תאוצה טובה בכל המצבים, לכן חבל מאד שאנשי החברה לא השקיעו בבידוד הרעשים שלו. בשימושים יומיומיים אין למכונית הזאת בעיה של כח, אבל היא מייצרת צליל חלול ולא נעים שפוגע בתחושת האיכות ומרגיע את מי שחושב ללחוץ קצת.

ההפתעה האמיתית מתקבלת רק במצבים שבהם לוקחים את 2008 ואת טראקס לנסיעה "מאתגרת", מפני שבמצב כזה חוברים המתלים הרופסים יותר של טראקס וצליל המנוע הפחות נעים שלו ויוצרים תחושת נהיגה פחות משכנעת.

2008, לעומת זאת, מגייסת במצבים האלה את כל כוחותיה, המנוע הקטן שלה מתגלה כזריז במיוחד בסל"ד גבוה ותחת עומס, והרבה יותר נחמד להימצא בה במהירויות גבוהות ותחת תאוצות.

העניין הוא ש-2008 וטראקס יכולות להתקוטט ביניהן כמה שיחפצו ואז מגיע קרוסאובר וקוטף את הפרס. השדרוג המשמעותי של המכונית הזאת במתיחת הפנים שעברה הוא מנוע חדש, מוגדש טורבו, ותיבת הילוכים אוטומטית חדשה – ועל אף שמערכת ההנעה הזאת לא מייצרת כח עוקר הרים היא מתגברת בקלילות על השתיים האחרות.

למנוע הקרוסאובר יש תחושת כח טובה גם בסל"ד נמוך וגם תחת עומס, שיכוך הרעשים שלו טוב מאד, וחוויית הביצועים, בהתאם, היא הטובה ביותר.

שורה תחתונה

מי שצריך מכונית נוסעים שימושית, כלומר להסיע ארבעה נוסעים על מטענם בנוחות בחיי היום יום יגלה שסוזוקי קרוסאובר הוא כלי הרכב המנצח של המבחן הזה.

זאת מכונית נוחה יחסית, עם מערכת ההנעה הטובה ביותר, היא המרווחת מבין השלוש, רמת האבזור שלה סבירה, והאמינות והסחירות של סוזוקי מנצחות בקלילות את אלה של שברולט ופיג'ו.

השאלה היא אם מבנה מעט יותר מוגבה, והכיתוב "קרוסאובר", הופכים את המכונית הזאת לג'יפון אופנתי או שאנחנו מדברים בעצם על תחליף למכונית נוסעים? הרי לסוזוקי יש את ויטארה, קרוסאובר עם קבלות, והוא הרבה יותר מתאים לקטגוריה.

ואם זאת מכונית נוסעים, ובהתחשב במחירה, האם לא עדיף לנו לבחור במכונית קומפקטית ומרווחת יותר כמו פולקסווגן גולף או במאזדה 3 עם מנוע ה-2.0 ליטר שלה?

מה שברור זה ש-2008 היא הבחירה הפחות טובה מבין שלוש המתמודדות כאן, ולא בגלל שזאת מכונית גרועה. עם תג מחיר של 100 או מקסימום 110 אלף ש"ח זאת מכונית שיכולה הייתה לעשות שמח לקטגוריית הסופר-מיני, אבל במחיר של ספורטאז' "אפס קילומטר" קשה להבין מה יש לה להציע לנו.

שברולט טראקס ניצח את ההשוואה הזאת עוד לפני שהיא החלה, פשוט מפני שזה הכלי היחיד שמשדר מסר ג'יפוני אמיתי, והיחיד שמצדיק לשלם תמורתו מחיר גבוה – בהנחה שאוהבים את הפוזה שלו.

העניין הוא שגם כאן, ולמרות הנצחון של "הברזל" עצמו, קשה לנו להמליץ על כלי שרק נראה טוב אבל אינו מושלם כאשר מוצמד אליו תג מחיר גבוה כל כך.

שברולט הוא לא מותג פרימיום, האיכות הנתפשת של טראקס לא כל כך מרשימה, מעבר לכביש מציעה אופל את מוקה – כלי די דומה שלא לומר זהה – במחיר תחרותי לכל הפחות, ובמרחק של 7,000 ש"ח מלמעלה או 8,000 ש"ח מלמטה מרחף צילו של קיה ספורטאז' באולם התצוגה או במבצעי האפס קילומטרים.

כמכונית, במובן הכולל ביותר, סוזוקי קרוסאובר מציעה הצעה יותר מאוזנת, נכונה ושימושית. כ"קרוסאובר" – כלי רכב אופנתי – שברולט טראקס הוא המתאים ביותר להגדרה.

צילומים: נעם וינד

בחנו: גיל מלמד, נעם וינד, אופיר דואק

The post סוזוקי קרוסאובר, שברולט טראקס ופיג'ו 2008 במבחן השוואתי appeared first on TheCar.

2008 של פיג'ו נחשבת אמנם ללהיט מכירות עבור היצרנית הצרפתייה באירופה ובמדינות נוספות בעולם, אבל בראיה ישראלית היא סבלה כמעט מכל נקודות התורפה האפשריות ולכן נלחמה בשוק הקרוסאוברים הבוער שלנו עם ידיים קשורות מאחורי הגב.

הלחץ להביא לכאן בכל מחיר את המכונית שהושקה בשנת 2013 הנחית כאן במקור תיבת הילוכים ידנית ומנוע חלש, ולאחר מכן שני שילובים לא מלהיבים: מנוע חדש אך חלש (1.2 ליטר תלת צילינדרי עם 82 כ"ס) שמחובר לתיבה רובוטית, או מנוע לא להיט בנפח 1.6 ליטר שמחובר לתיבה אוטומטית מרושלת שלא עשתה כבוד לאף אחד ב-15 שנות קיומה.

מכיוון ש-2008 גם לא בלטה במיוחד בסעיף ה"פוזה" – שהוא כמובן הקלף החשוב ביותר בפלח השוק הזה – ונראתה לכל היותר כמו גרסת סטיישן מוגבהת ל-208 – די מפתיע שבכל זאת נמכרו ממנה 1,734 יחידות בשנתיים וחצי האחרונות.

באותה תקופה מסרה ניסאן 5,323 ג'וקים (ובל נשכח שהמכונית הגימיקית הזאת כבר נמצאה אז הרבה מעבר לשיא שלה בכל מובן), ובתחילת 2015 רעדו אמות הסיפים של כלל שוק הרכב שלנו לנוכח ההפצצה של קיה עם ספורטאז' ב-135,000 ש"ח אשר סתם סופית את הגולל על מה שהיה ל-2008 להציע.

מתיחת הפנים של 2008, שהושקה בתערוכת ז'נבה, מתקנת אחת לאחת את רוב הבעיות המקוריות – החל בעיצוב וכלה בתג המחיר – ואנחנו נהגנו בה כדי לגלות אם יש אפשרות שניה להותיר רושם טוב.

כמקובל במתיחות פנים המכונית היא אותה מכונית, והשיפורים הם בחלקם עיצוביים ובחלקם טכניים קלים יחסית, ולכן הבשורה החשובה הראשונה נמצאת בכלל באולם התצוגה – שם מוצעת כעת 2008 תמורת "החל מ-110,000 ש"ח".
מחיר זה מוגדר אמנם כ"מחיר השקה", או מחיר לעסקת מזומן, אבל הוא צפוי להישאר איתנו עוד זמן מה. העניין הוא שזה מתייחס לגרסת בסיס שאין שום היגיון לקנות אותה היות שהיא מוצעת ללא מערכת מולטימדיה או קישוריות בלוטות', בלי חיישני לחץ אוויר בגלגלים, בלי מרימי חלונות חשמליים מאחור או ציפוי עור להגה, ובלי בקרת שיוט או פנסי ערפל.

תמורת 5,000 ש"ח נוספים אפשר לקבל את כל אלה, כלומר שהמחיר הסביר הראשון שרואה מולו רוכש פרטי הגיוני בימינו הוא 115,000 ש"ח, אבל מי שעוקב אחר מסע הפרסום של הדגם הזה שם ודאי לב לכך שהוא מתמקד במערכת ה"גריפ קונטרול" שאמורה להקנות למכונית הזאת "יכולות שטח" – ואותה (יחד עם חישוקי סגסוגת במקום גלגלי פלדה) אפשר לקבל רק אם מגהצים 120,000 ש"ח במעמד ההזמנה.

המכונית שקיבלנו למבחן היא זו שמתוארת אחרונה ועם צבע אדום מאד נעים לעין היא מבליטה את השדרוג החשוב ביותר שיצרה מתיחת הפנים: פרצוף אגרסיבי במידה שנובע משבכה קדמית מודגשת ואנכית וחרטום מנופח.

כעת נראית 2008 כפי שאמור להיראות קרוסאובר קטן שמבקש להתמודד מול מכוניות קרועות כמו ניסאן ג'וק, קרוסאוברים דמויי ג'יפון כמו שברולט טראקס או אופל מוקה, או במכוניות מעוצבות למשעי כמו רנו קאפצ'ור.

השיפור הנוסף, שהופיע בחו"ל עוד לפני מתיחת הפנים וכעת מגיע גם אלינו, הוא שילוב של גרסה מחוזקת של מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי של קבוצת פיג'ו-סיטרואן עם תיבת ההילוכים האוטומטית החדשה יחסית מתוצרת אישין היפנית. את השילוב הזה אנחנו מכירים ומוקירים ממכוניות אחרות של פיג'ו, סיטרואן ו-DS, וכאן הוא מספק 110 כ"ס ו-20.9 קג"מ של מומנט.

עד כאן נפתרו כבר שלוש המגבלות המשמעותיות ביותר של הדגם היוצא: מחיר, עיצוב ומערכת הנעה, ומכיוון שהדבר החשוב ביותר בשוק הקרוסאוברים הוא הנראות החיצונית אפשר להניח את העט ולתת לכל אחד להתבונן ביצירה ולהחליט אם היא עושה לו את זה או לא.
מפני שאם 2008 לא מרשימה את הלקוח הפוטנציאלי אין טעם להמשיך ולחפור – כל השאר כבר לא ישנה לו – ואם היא כן משכנעת אותו אזי לא נותרו כמעט חסמים שהרי שאר הסעיפים החשובים כבר פתורים.

שימושיות, עיצוב פנים

ככלל, קטגוריית המיני קרוסאוברים כוללת מכוניות שבנויות על בסיס פלטפורמות של מכוניות סופר-מיני – רובן די מיושנות אגב, לאחר שאלה הוגבהו ולעיתים גם נמתחו מעט – וכך גם 2008.

במילים אחרות, אין טעם לצפות לעודף מרחב פנימי במכוניות האלה – בעיקר במושב האחורי – ורמת השימושיות מבחינה זאת גבוהה אך במעט מזו של כל מכונית סופרמיני.

המרחב הפנימי שמציעה 2008 ליושבי המושבים הקדמיים טוב ביחס לקטגוריה, ובכלל, וחבל רק שמושב הנהג מעט צפוף ואי אפשר לכוון בו כראוי את זווית המסעד בגלל שאין לו גלגלת אלא ידית.

העיצוב נעים למדי והחומרים שבשימוש טובים מן הממוצע בקטגוריה הזאת, אבל מאד מאכזב שמעצבי פיג'ו לא השקיעו קצת יותר בסביבת הנהג ולא דאגו למקומות אחסון סבירים לחפצים.
בין המושבים יש אמנם תא סגור קטנטן ועמוק, עם משענת יד גבוהה ומעט מציקה, אבל בנוסף לו יש רק שני שטחי אחסון צנועים וזה לא מספק כשמדובר בכלי רכב גימיקי שכזה.

מיזוג האוויר המכאני פחות מציק ממערכת המולטימדיה המונוכרומטית ובעלת התפריט המיושן למראה, ולזכותה של זאת צריך לומר שהמסך שלה גדול יחסית וממוקם היטב, ושכעת היא מציעה גם אפליקציות אנדרואיד בהתקנה מקומית.

הגימיק הבולט ב-2008 הוא גלגל הגה קטן שמאפיין כמה מדגמי פיג'ו החדשים ולוח שעונים שמותקן גבוה על הדאשבורד, אלא שהשילוב של השניים לא ממש מוצלח במיוחד היות שאי אפשר להבחין בשעונים מבעד לגלגל ההגה וצריך לעשות כל מיני פוזות משונות כדי לראות מה הם משדרים. איכות ההרכבה טובה מאד ולמעט רעשי רוח, וקצת רעשי מנוע שאליהם נשוב בהמשך – המכונית משדרת תחושה איכותית למדי.

המושב האחורי מאכלס שני מבוגרים בנוחות סבירה, אלה יסבלו מעט ממרחב ברכיים צפוף אבל ייהנו ממרחב ראש טוב, ומכיוון שהוא שטוח יחסית אפשר להושיב בו גם שלושה ילדים (אבל לא מבוגרים) גם בנסיעות ארוכות יחסית, בתנאי שהם עברו את הגיל והגודל למושבי בטיחות.

תא המטען, 350 ליטרים נפחו, סביר ביחס לקטגוריה, שפת ההטענה שלו נמוכה ושטוחה והוא מעוצב באופן שימושי. אם נקודת הייחוס שלנו היא ניסאן ג'וק (עם מושב אחורי צפוף להחריד ותא מטען קטנטן) אזי מצבה של 2008 טוב בהחלט.

התנהגות, נוחות

2008 היא מכונית סופרמיני מוגבהת עם מהלך מתלים ארוך יחסית למכוניות קטנות ורמת הנוחות הכללית בה טובה, למרות נטייה לקופצנות במהירויות נסיעה עירוניות.
ככל שמהירויות הנסיעה עולות כך משתפרת גם רמת הנוחות – בראש ובראשונה בגלל המתלים אבל גם בגלל המנוע שאליו נעבור מיד.

ההיגוי חד ומתקשר טוב מאשר אצל רוב המתחרות, וגלגל ההגה קטן הקוטר מחדד עוד יותר את התחושה הזאת ויוצר לעיתים תחושה קצת נויירוטית (אבל מהנה).

היות שהיא מוגבהת ברור מאליו שהתנהגות הכביש נפגמת, ודאי אם משווים אותה להתנהגות הטובה מאד של 208, אבל ביחס למתחרות הישירות – בעיקר ניסאן ג'וק ושברולט טראקס – 2008 היא מכונית יותר מתקשרת ומדויקת.
העניין הוא שמאד סביר שאת רוב חייה תבלה המכונית הזאת בנסיעות עירוניות, לא בבינעירוניות ובטח שלא בשטח – ודווקא בתחום העירוני זאת מכונית מעט קשיחה וקופצנית מידי.

הגימיק הייחודי ל-2008 היא מערכת ה"גריפ קונטרול" שנועדה לפצות על העובדה שאין ל-2008 גרסה בעלת הנעה כפולה אלא הנעה קדמית בלבד.
החוגה שמותקנת בין המושבים הקדמיים אמורה לכייל את המערכות האלקטרוניות – בעיקר מחשב הניהול של המנוע ומחשב ההפעלה של בקרת היציבות – באופן שישפיע מצד אחד על אופי העברת כח המנוע לגלגלים ומצד שני ישתמש באופן מדויק בלחצי הבלימה של ארבעת הבלמים.
למערכת כזאת יכול להיות יתרון בתנאי גשם ושלג (לא יצא לנו…) או בנהיגת שבילים (בין השאר אפשר לנתק את בקרת היציבות), אבל עם מרווח גחון מצומצם למדי לא מומלץ לבחון אותה ברצינות בשטח – אלא אם טורחים למגן את תחתית המכונית מבעוד מועד.

מנוע, ביצועים

מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי של פיג'ו-סיטרואן מייצר מומנט שימושי מאד שמועבר בנאמנות רבה מאד לגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית טובה, וכך מספק ביצועים טובים בהחלט גם אבסולוטית ובוודאי ביחס לקטגוריה.
החיסרון העיקרי שלו הוא פעולה לא חלקה ולא מספיק מעודנת או שקטה בסל"ד נמוך, ומכיוון שאת עיקר חייה תבלה המכונית הזאת בעיר יש לנו כאן בעיה.

יחד עם זאת, חייבים לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות ולזכור שאף אחת מן האלטרנטיבות לא מושלמת: לחלק מן המתחרות יש מנועים חלשים יותר שמספקים תחושה יותר מעודנת ונעימה בעיר אבל פחות עוצמה בנהיגה בינעירונית, ולאחרות יש מנועים טובים עם תיבות פחות טובות, כך שהפשרה שמציב המנוע הזה שמה אותו במקום ממוצע יחסית לקטגוריה.

בכל מקרה, מי שנוסע בעיקר נסיעות בינעירוניות ייהנה מן התזזית של המנוע בסל"ד גבוה (אם כי פחות ייהנה מן הצליל שלו תחת מאמץ) ואז גם יוכל להרגיש וליהנות מן השיכוך הטוב של המתלים ומן הנוחות שנובעת מכך.
תצרוכת הדלק במהלך המבחן שלנו נעה סביב ה-11.2 קמ"ל, שזה לא מדהים לטובה אבל עשוי אולי להשתפר מעט בנהיגה רגועה מאד.

שורה תחתונה

הקרוסאוברים השתלטו על החיים שלנו ראשית לכל בזכות העיצוב שלהם, ובסעיף הזה רושמת 2008 התקדמות מבורכת. רבים, כמוני למשל, יאהבו את העובדה שהיא לא אגרסיבית יתר על המידה ויחד עם זאת משדרת כעת מסר נחוש ובולט מבעבר.

2008 היא אחת המכוניות היותר ארוכות ומרווחות ביחס לקטגוריה, היא בוודאי יותר שימושית מניסאן ג'וק וגם איכותית ממנה, אבל היא "לא יפנית".
כעת היא מוצעת סוף סוף עם השילוב הנכון של מנוע (20.9 קג"מ) ותיבת הילוכים אוטומטית ראויה (כן יפנית).

בתכל'ס – העיצוב החיצוני הוא הסיבה החשובה ביותר לבחור במכונית הזאת או לפסול אותה, וכעת, כאשר תג המחיר שלה מתקרב לטווח הסביר ונמצא במרחק של 13-18 אלף ש"ח מזה של קיה ספורטאז' הגדול והמרווח ממנה – 2008 ראויה לכל הפחות לנסיעת מבחן.
בל נשכח, עם זאת, שעל אופנה משלמים – ובגרסת האבזור ההגיונית המינימלית שלה (115 אלף ש"ח) היא יקרה ב-35 אלף ש"ח (!) מפיג'ו 208 הבסיסית.

The post מבחן לפיג'ו 2008 המחודשת appeared first on TheCar.

2008 של פיג'ו הוצגה בעולם בשנת 2013 וזכתה להצלחה מסחרית לא מבוטלת לאחר שמכרה 515 אלף יחידות – בעיקר בסין ובברזיל, וגם באירופה היא הצליחה לא רע בזכות מיצוב נכון.

אצלנו, בישראל, היה לה הרבה פחות סיכוי עם תיבת הילוכים ידנית או רובוטית בדגמי ה-1.2 ליטר או אוטומטית מיושנת בדגם ה-1.6 ליטר ועם מחיר לא קוסם במיוחד.

כעת, עם השקת מתיחת הפנים של 2008 בתערוכת ז'נבה הקרובה, ולנוכח השינויים המשמעותיים שבוצעו בשנה האחרונה אצל יבואנית פיג'ו-סיטרואן לישראל ומדיניות המכירה האגרסיבית יותר – לא מן הנמנע שנראה הרבה יותר 2008 על כבישינו.

במרכז השינוי, בפרספקטיבה ישראלית, ניצבת תיבת ההילוכים החדשה של חברת אישין היפנית שכבר מופיעה בדגמים אחרים של פיג'ו וסיטרואן, עם שישה יחסי העברה – אשר תוצע עם מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי בנפח 1.2 ליטר, בגרסאות ה-110 וה-130 כ"ס.

מנועי הדיזל, בנפח 1.6 ליטר, יוסיפו להיות מחוברים לתיבות ידניות ורובוטיות.

שינויי העיצוב שבוצעו במכונית כוללים פרצוף נוכח ומודגש יותר עם שבכה קדמית משובצת בפסים מאונכים, מכסה מנוע וקשתות גלגלים מודגשים ומנופחים ושני צבעי גוף חדשים.
מעצבי פיג'ו נמנעו מלגעת במתכת עצמה, כך שהפנסים למשל נותרו דומים, אבל הורידו את סמל האריה ממכסה המנוע ומיקמו אותו בלב השבכה הקדמית לטובת מה שנראה כמו ניפוח קל של מכסה המנוע.

בסביבת הנהג שודרגה רמת האבזור סביב מסך 7 אינטש חדש ומערכת תקשורת עם הנהג שכוללת, למשל, תצוגה עילית, וזאת כחלק ממה שמכונה על-ידי הצרפתים 'קונספט i-Cockpit' אשר מציב את השעונים ומרכז את המידע החיוני לנהג בקו הראיה שלו, כדי להבטיח קשב וריכוז בנהיגה, ומציב את אמצעי השליטה בבקרת השיוט, הפעלת טלפון ופעולות נוספות, בטווח האצבעות של הנהג מבלי שייאלץ להוריד ידיים מן ההגה.

שיפורים נוספים כוללים שדרוג למערכת בקרת היציבות ולאלקטרוניקה בכלל, כך שהיא יכולה כעת להתמודד עם נהיגה על שבילים מכוסי בוץ או קרח, וכן אופציה לכל מערכות הסיוע לנהג המקובלות כיום – בלימת חירום אוטונומית במהירויות עירוניות, התרעת התנגשות, התרעת סטייה מנתיב הנסיעה, סייען חניה אוטומטית ועוד.

מכירתה של 2008 המחודשת בישראל צפויה להתחיל בחודש מאי הקרוב.

The post מתיחת הפנים ל-2008 מקבלת תיבה אוטומטית חדשה appeared first on TheCar.