ניסאן, יצרנית הרכב השנייה בגודלה ביפן, מנהלת מגעים מתקדמים עם יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית פיסקר שנמצאת על סף פשיטת רגל. אם ניסאן תושיט לפיסקר יד, וחשוב יותר – תשקיע בה כ-400 מיליון דולר, יש מצב שזה יאפשר לפיסקר לשרוד וגם יקצר לניסאן את הדרך אל טנדר חשמלי מתקדם.

פיסקר, בגלגול הנוכחי שלה, היא יצרנית של קרוסאובר חשמלי בודד וממש כמו בגלגול הקודם גם הפעם היא נמצאה כבר על מסלול המראה ובדרך למימוש ההבטחה שלה כיצרנית רכב. אלא שלפני ימים אחדים הודיעה החברה לבורסה שאין בקופה שלה די מזומנים כדי לשרוד עוד שנה, ושהיא מנהלת משא ומתן עם יצרניות רכב גדולות. כדי לשרוד בינתיים פיסקר תפטר כ-15% מכוח העבודה שלה, בעיקר אנשי שיווק ומכירות.

בסוף השבוע פרסמה סוכנות הידיעות 'רויטרס' ידיעה לפיה ניסאן היא יצרנית הרכב שקרובה למימוש השקעה בפיסקר. ניסאן, כידוע, הייתה בין חלוצות הפיתוח של רכב חשמלי מודרני אבל היא נקלעה למערבולת שהותירה אותה הרחק מאחורי יצרניות הרכב הסיניות. לכן, אם ניסאן תשקיע בפיסקר זה עשוי להציל שתי יצרניות רכב.

פיסקר – בשני גלגולי החיים שלה – נוסדה כחברה אמריקנית על-ידי מעצב הרכב הדני הנריק פיסקר ואשתו גיטה גופטה-פיסקר במטרה להתמקד בשוק רכבי "האנרגיה החדשה" עם מכוניות מעוצבות, יקרות ובעלות יכולת.

בגלגול הראשון הוקמה פיסקר 4 שנים לאחר הקמת 'טסלה' עם מיקוד בקהל לקוחות דומה, אבל מתוך כוונה לייצר מכוניות חשמליות עם מאריך טווח. לאורך השנים פיסקר פעלה בקווים מקבילים ולפעמים אפילו משיקים לאלה של טסלה, ואף נקלעה איתה לסכסוך משפטי סביב עיצוב הדגם הראשון והחשוב שלה – קארמה.

תכונה חשובה נוספת שמאפיינת את פיסקר מיומה הראשון, ומייצגת התנהלות הפוכה לחלוטין לזו של טסלה, היא הסתמכות על ספקים חיצוניים, הרבה מאוד מיקור חוץ (outsourcing), וייצור של כלי רכב מושלמים אצל חברות חיצוניות כמו 'ואלמט אוטומוטיב' הפינית, 'מאגנה' הקנדית ו'לורדסטאון' האמריקנית (ששייכת לפוקסקון הטייוואנית).

מבחינה זאת – חבירה, מיזוג או איחוד עם יצרנית רכב גדולה לא תשנה שום דבר בסיסי בקוד הגנטי של פיסקר, ובכל מקרה זה הסיכוי האחרון שלה לשרוד.

עיצוב מרשים

פיסקר אוטומוטיב הוקמה בשנת 2007 וכבר בשנת 2008 הוצג דגם התצוגה 'קארמה'. אלא שכמו כמעט כל דבר בהיסטוריה של החברה הזאת מהר מאוד התגלו פערים גדולים בין הבטחות לבין ביצוע, ומכונית סדרתית ראשונה שנשאה את השם הזה והייתה היברידית-נטענת – נמסרה ללקוחות רק בסוף שנת 2011. לאורך כל חיי החברה (המקורית) יוצרו פחות מ-2,500 מכוניות כאלה.

המרכב והשלדה של פיסקר 'קארמה' יוצרו בפינלנד, כאמור, ואילו חלקי הפנים יוצרו בארה"ב על-ידי 'מאגנה'. ההרכבה הסופית של המכונית בוצעה בשלב הראשון בפינלנד ולבסוף בארה"ב.

לכשלון של פיסקר המקורית היו אבות רבים ואינספור תירוצים, ובין השאר הוא נבע מתקלות משמעותיות בסוללות החשמליות מתוצרת A123 Systems (שהייתה גם ספקית סוללות של טסלה). אלה הובילו לשתי קריאות לתיקון בשנים 2011 ו-2012 ולבסוף לפשיטת הרגל של A123 בשנת 2012. באותה שנה השמידה סופת הוריקן את רוב המשלוח הראשון של 'קארמה' לאירופה. באפריל 2013 פיסקר פיטרה 75% מן העובדים שלה בתוך כדי ניסיון לנהל משא ומתן עם משקיעים פוטנציאליים, שלא הזדרזו להופיע ולהשקיע.

בתחילת שנת 2014 פורקה פיסקר אוטומוטיב ויצרנית חלקי הרכב הסינית הענקית 'וואנשיאנג' (Wanxiang) רכשה מן המפרקים את כל הנכסים של פיסקר אוטומוטיב תמורת פחות מ-150 מיליון דולר. בהתחשב בכך שעד לאותו מועד הושקעו בחברה הזאת קרוב למיליארד דולר – נראה שהמושג "בנזיד עדשים" מתאר היטב את המהלך הסיני השנון.

אגב, וואנשיאנג שינתה את שם החברה מפיסקר ל'קארמה אוטומטיב' שנותרה חברה רשומה בארה"ב. עוד לפני רכישת פיסקר רכשה וואנגשינג את שרידי יצרנית הסוללות האמריקנית A123, שגם בה הושקע לא מעט כסף אמריקני.

הגלגול השני

וואנגשינג רכשה את כל הנכסים של קארמה אוטומטיב אבל לא את הסימנים המסחריים שלה, וזה אפשר להנריק פיסקר להקים שנתיים לאחר מכן, ב-2016, את Fisker Inc שבסיסה במנהטן ביץ', קליפורניה.

מהלך החיים של פיסקר אינק. לא היה מאוד שונה בכל הקשור לגיוס משקיעים והשקעות, אבל בגלגול השני החברה התמקדה בייצור רכב חשמלי טהור, וליתר דיוק: דגם בודד – קרוסאובר שנקרא 'אושן' – וכמה רעיונות לעתיד.
בשנת 2020 הונפקה פיסקר החדשה בבורסה בניו יורק באמצעות עסקת ספאק (SPAC) מן הסוג שהפך להיות פופולרי באותה עת, והחברה הקימה מרכז מו"פ חדש בסן פרנסיסקו, קליפורניה, במטרה לפתח את התוכנה והאלקטרוניקה לרכב.

כשנה וחצי לאחר מכן הכריזה פיסקר על כוונתה להקים חברת תוכנה נוספת בהודו, בשיתוף עם יצרנית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון שנכנסה לייצור רכב. בשנה שעברה פיסקר הודיעה שהיא מעוניינת להתחיל לייצר רכב בסין.

הקרוסאובר החשמלי 'אושן' מיוצר עבור פיסקר בקבלנות משנה באוסטריה, על ידי יצרנית החלקים והרכב מגנה-שטאייר. בסיכום 2023 יוצרו קצת יותר מ-10,000 יחידות אולם פחות ממחציתם נמסרו ללקוחות, ופיסקר מתמודדת עם תלונות של לקוחות לגבי תקלות שונות. השנה מתכוונת פיסקר לייצר ולספק כ-20,000 יחידות של אושן.

בקנה של פיסקר נמצאים שלושה דגמים נוספים, והמעניינים בהם הם טנדר חשמלי בשם 'אלסקה' – שאב הטיפוס שלו הוצג בשנה שעברה, ומכונית "עממית" בשם פייר (אגס), שאמורה להיות מוצעת עם תג מחיר של פחות מ-30,000 דולר.

פייר מתוכננת להיבנות במפעל של פוקסקון בלורדסטאון, אוהיו על בסיס פלטפורמת MIH EV של פוקסקון, בתקווה להגיע לקצב ייצור ומכירות של 250,000 יחידות בשנה. עם מספרים כאלה פיסקר תוכל להיקרא יצרנית רכב.

את ניסאן, מאידך, אמור לעניין הרבה יותר הטנדר 'אלסקה' שאמור לעלות כ-45 אלף דולר. הטנדר הזה מבוסס על הפלטפורמה החשמלית של 'אושן' והוא מתוכנן להיות מיוצר בתחילת השנה הבאה.

גם אלסקה צפוי להיות מיוצר עבור פיסקר על-ידי לורדסטאון בארה"ב, והוא מכוון "בול בפוני" של פורד F-150 לייטנינג החשמלי, שברולט סילברדו החשמלי, וריוויאן R1T.

אם הדיווחים מסוף השבוע יתממשו ניסאן צפויה להשקיע בפיסקר 400 מיליון דולר ולקבל, בין השאר, זכויות שימוש בפלטפורמת הרכב החשמלי של פיסקר. גם ניסאן תבנה עליה טנדר חשמלי וזה לא יבוצע במפעל של לורדסטאון אלא באחד ממפעלי ההרכבה של ניסאן בארה"ב – במיסיסיפי או בטנסי.

כך, תמורת סכום פעוט יחסית, ניסאן תוכל לבצע קיצור דרך משמעותי ולקפוץ הישר אל אחת מקטגוריות הרכב הרווחיות ביותר בשוק הרכב הרווחי ביותר בעולם.

The post פיסקר על סף פשיטת רגל: האם ניסאן תציל אותה ותזכה בטנדר חשמלי מתקדם, או שהסינים שוב יאספו את השרידים שלה ויקבלו טכנולוגיה מתקדמת בחצי חינם? appeared first on TheCar.

אחת השותפויות המעניינות בתעשיית הרכב המתהווה-מחדש בימינו עשויה להוליד בתוך שנים אחדות מותג אמריקני אייקוני בבעלות גרמנית אשר ייוצר בארצות הברית על-ידי יצרנית טאיוואנית שעדיין לא ייצרה בעצמה אף כלי רכב.

מבולבלים? בואו נתחיל לפרום את הקשרים.

בשנה שעברה, לאחר חמש שנות שיתוף פעולה, רכשה חטיבת המשאיות של פולקסווגן את 'נביסטאר אינטרנשיונל' האמריקנית – אחת מיצרניות המשאיות הוותיקות ביותר בעולם (נוסדה בשנת 1902 תחת השם International Harvester). פולקסווגן מעולם לא הצליחה לפצח את שוק הטנדרים ורכבי השטח בארצות הברית – אחת הנישות הרווחיות ביותר בשוק הרכב העשיר ביותר בעולם, ופרשת 'דיזלגייט' לא בדיוק עשתה טוב למותג הגרמני מאז 2015 ועד ימינו. טנדר עם סמל של פולקסווגן, כמו 'אמארוק', לא מצליח לדגדג שם את המותגים היפנים, לא כל שכן את האמריקנים.

אלא שבתוך עסקת 'נביסטאר', ואולי במרכזה, הסתתר המותג האמריקני האייקוני 'סקאוט' שתחתיו יוצרו טנדרים וג'יפים קשוחים בין השנים 1961-1979. סקאוט, לצד ג'יפ רנרלר ולנד רובר דיפנדר, היה אחד מן האבות הקדמונים של עידן הג'יפונים והקרוסאוברים והוא התגלגל אל השוק האמריקני כחמש שנים לפני פורד ברונקו וללא ספק היווה עבורו השראה.

קברניטי פולקסווגן מבינים היטב שבעידן הנוסטלגי שבו פורד החייתה את 'ברונקו' יש לה ביד קלף חזק במיוחד, ובחודש מאי השנה אישרה מועצת המנהלים של החברה להחזיר אותו לחיים – כמובן בגרסה חשמלית מודרנית, באמצעות הקמת חברה עצמאית חדשה במסגרת הקבוצה. חברה נפרדת זאת תהיה אחראית לתכנון, להנדסה ולייצור של טנדר ורכב שטח קשוח, חשמליים כמובן, שמיועדים לשוק האמריקני. מנכ"ל פולקסווגן, הרברט דיס, הכריז באותו מעמד ש"החשמול מספק הזדמנות היסטורית להיכנס כעת לסגמנט הטנדרים וה-R-SUV ("רכבי שטח קשוחים") האטרקטיביים ביותר וזה מדגיש את השאיפה שלנו להיות שחקן רלוונטי בשוק האמריקני".

מועצת המנהלים של פולקסווגן אימצה גישה עסקית חדשה של הקמת "יחידות עסקיות קטנות שפועלות בזריזות ובעלות גישה לפלטפורמות הטכנולוגיות של הקבוצה כדי למנף סינרגיות", ואנשי פולקסווגן הבטיחו שהחברה הנפרדת והעצמאית תוקם בארה"ב עוד השנה, כלומר בתוך כחודש. אבות טיפוס ראשונים של שני הכלים החשמליים ייחשפו כבר בשנה הבאה. כלי רכב שיישאו את שם המותג 'סקאוט' צפויים לרדת מקווי הייצור בשנת 2026 כשהם מבוססים על פלטפורמה ייעודית שתהיה גרסה ספציפית של אחת הפלטפורמות החשמליות הקיימות של פולקסווגן.

ככלל, לקבוצת פולקסווגן יש יעד שאפתני מאד בשוק האמריקני, והוא לקחת נתח שוק של 10% משוק בוגר ומבוסס שעתיד להיות מוצף במספר רב של שחקנים חדשים. משימה כזאת לא אפשרית – ודאי בעידן החשמל – ללא בסיס ייצור בתוך גבולות ארצות הברית, אם כי אף אחד לא מחייב שהייצור יבוצע על-ידי פולקסווגן בעצמה.

קבלנית ביצוע

אתמול פרסם עיתון תעשיית הרכב הגרמני Automobilwoche ידיעה שמבוססת על מקורותיהם בפולקסווגן לפיה יצרנית הרכב הגרמנית צפויה לבחור ב'פוקסקון' הטאיוונית כקבלנית הביצוע של פרויקט 'סקאוט', והיא זאת שתבנה עבורה את מותג השטח/עבודה החדש-ישן.

פולקסווגן אמנם הכריזה בשעתו על השקעה של מיליארד דולר בפרויקט הזה, אבל בתעשיית הרכב הסתובבו שמועות לפיהן המותג ייוצר פיזית בידי קבלנית-משנה, וההערכה עד כה הייתה שלמשימה זאת תיבחר חברת מגנה שטייר הקנדית-אוסטרית שמתמחה, בין השאר, בבניית דגמי נישה עבור יצרניות רכב שונות.

אם ההדלפה מפולקסווגן נכונה, ומי שתיבחר למשימה הזאת היא פוקסקון, זאת תהיה סנסציה מפני שהיא מדגימה חלק מן השינוי הדרמטי שעוברת תעשיית הרכב בימינו. ייצור דגמים ספציפיים על-ידי קבלן משנה הוא לא המצאה חדשה בתעשיית הרכב, אבל התרחקות מן הייצור בפועל, והפקדת מותג שלם בידי מבצע חיצוני היא בוודאי חריג. למעשה, אם העסקה הזאת תתממש יוצא שפולקסווגן מאמצת את המודל של 'אפל' אשר הפקידה את הייצור בפועל של המוצרים שלה בידי קבלניות חיצוניות – הבולטת מכולן היא פוקסקון- יצרנית האלקטרוניקה הגדולה ביותר בעולם. לפוקסקון יש המון ניסיון בייצור רכיבי אלקטרוניקה ומוצרי אלקטרוניקה מוגמרים – אבל עד היום היא בקושי צברה ניסיון בייצור כלי רכב.

בחודש ספטמבר האחרון, לאחר שרכשה כ-20% מחברת הסטארטאפ האמריקנית 'לורדסטון' ואת מפעל הרכב החשמלי שלה (שהיה שייך לג'נרל מוטורס עד שנת 2019) היא הזרימה לעסק את הכספים שהיו נחוצים כדי להתחיל להרכיב בו את הטנדרים החשמליים של לורדסטאון. אז המפעל כולו אמנם שייך לפוקסקון אבל הטנדרים עצמם מיוצרים במערך שהיה מתוכנן ובנוי עוד לפניה.

פוקסטרון מתקדמת יותר בתחום הרכב בשוק הביתי שלה, בטייוואן, שבו היא משתפת פעולה עם יצרנית הרכב הגדולה ביותר במדינה – יולון מוטורס, וכבר בונה שני דגמים סדרתיים שחולקים את אותה פלטפורמה. בשוק האמריקני, והעולמי, היא תפעל תחת מותג הרכב (החשמלי) שלה – פוקסטרון – ואם אכן תתקדם עסקת פולקסווגן-פוקסקון יהיה מעניין לגלות אם היא תפעל ב'סקאוט' כקבלנית ייצור בלבד או שהיא תיקח חלק גם בפיתוח ובהנדסה של דגמי המותג החדש-ישן.

לקריאה נוספת:

נחשפה: פוקסטרון מודל B תהיה פחות יקרה מטסלה 3 ומפולקסווגן ID.3

תכירו את יצרנית הרכב פוקסקון

The post האם פוקסקון תבנה לפולקסווגן את מותג השטח החדש-ישן 'סקאוט'? appeared first on TheCar.

פוקסקון הטייוואנית היא יצרנית רכיבי האלקטרוניקה הגדולה ביותר בעולם, ולפני כמעט שנה וחצי דיווחנו כאן שהיא מתכוונת להיות גם יצרנית רכב משמעותית. באוקטובר שעבר השלימה פוקסקון רכישת מפעל מכוניות בארה"ב במטרה לייצר בו מכוניות חשמליות לשוק האמריקני, ובמקביל הציגה בטייוואן את אב-הטיפוס של 'מודל C' – מיניוואן חשמלי ראשון שמבוסס על פלטפורמת MIH Open – פלטפורמה חשמלית ייעודית חדשה שבעתיד תהווה בסיס למגוון כלי רכב חשמליים שיישאו שמות מותג שונים. כעת עושה פוקסקון צעד משמעותי נוסף ומתחילה למכור מכוניות מתוצרתה. בערך.

מה שמייחד את פוקסקון, ואת כל הצעדים שתוארו כאן עד כה, מסביר גם מדוע אולי לא שמעתם מעולם את השם 'פוקסקון'. כלומר – כולם יודעים מה זה 'אייפון' או 'Xbox' אבל פחות אנשים מודעים לכך שמי שמייצרת את המכשירים האלה עבור 'אפל' ו'מיקרוסופט' היא פוקסקון.

במקרה של 'מודל C' פוקסקון פועלת בדיוק באותו אופן שבו היא עובדת בתחום האלקטרוניקה – כלומר מאחורי הקלעים – אבל להיפך: מי שייצרו פיזית את המכוניות שלה יהיו חברות אחרות, חלק מן המכוניות יישאו את שם המותג שלה (וליתר דיוק – את המותג 'פוקסטרון') וחלק יישאו שמות מותג אחרים.

בשבוע שעבר החלה בטייוואן המכירה המוקדמת של 'לוקסג'ן n7' (Luxgen n7) שהוא קרוסאובר חשמלי שמבוסס על פלטפורמת MIH Open. לוקסג'ן n7 ייוצר במפעל של יצרנית הרכב הגדולה ביותר בטייוואן – יולון מוטור – שהיא אחת מתוך שורה ארוכה של שותפות עסקיות שאיתן בחרה 'פוקסקון' להיכנס אל תעשיית הרכב, וזאת שפיתחה יחד איתה את הפלטפורמה החשמלית הטהורה.

לוקסג'ן הוא אחד המותגים של יולון מוטור, ו-n7, כמעט מכל בחינה, הוא בעצם פוקסקון מודל C (אשר עוצב, אגב, על-ידי סדנת העיצוב האיטלקית פינינפארינה , ששייכת ל'מהינדרה' ההודית). ההבדלים בין שני הדגמים דומים להבדלים המקובלים בתעשיית הרכב כאשר יצרנית משיקה דגמים שונים תחת שמות מותג שונים, כלומר שהם מתמצים בעיקר בקוסמטיקה החיצונית של חלקי קישוט ופלסטיקה ובתצורות שונות של פנסים קדמיים ואחוריים ושל השבכה והפגוש הקדמיים.

מידותיו של הקרוסאובר החשמלי הקומפקטי החדש הם אורך של 464 סנטימטרים ובסיס גלגלים של 286 סנטימטר, והוא יוצע בתצורה של 5 מושבים "מלאים" ועוד שניים נשלפים לעת הצורך, כלומר כאלה שאפשר להושיב בהם ילדים.
את הסוללה של n7 אפשר לטעון בטעינה מהירה בתוך 30 דקות ולקבל טווח נסיעה מובטח של 700 קילומטרים (לא נמסר לפי איזה תקן), המנוע יניע את הגלגלים האחוריים (לא נמסר אם תהיה גם גרסת הנעה כפולה) והוא אמור להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 3.8 שניות. המחיר בטייוואן: כ-32,700 דולר, מחיר דומה לזה שיעלה גם 'מודל C'. שני הדגמים, אגב, צפויים לרדת מקו הייצור בחציון השני של השנה הבאה.

רגע. אבל אם שתי החברות פיתחו יחד את הפלטפורמה, יולון מוטור תייצר את שניהם, לאחד קוראים לקסג'ן ולאחר – כנראה – פוקסטרון – אז מי בעצם המקור ומי ההעתק שמבוסס עליו?

אז כנראה שזאת שאלה קצת פילוסופית, אם כי החידוש של לקסג'ן הוא שב-1 בספטמבר היא החלה למכור את n7 במכירה מוקדמת שתסתיים ב-15 באוקטובר. מי שישלם מקדמה צנועה מאד בסך אלף יואן מבטיח לעצמו 8 הטבות, בהן מספר סידורי מוגדר ומיקום מדויק ברשימת ההמתנה. רשימת ההטבות כוללת NFT ייחודי שצמוד לכרטיס מעקב דיגיטלי אחר היסטוריית הטיפולים ברכב וכן תכונות ושירותים שנרכשו במהלך הבעלות עליו כמו אחריות מורחבת, אפליקציית שנרכשו "דרך האוויר" (OTA), חבילות שירותי טעינה, טיפולים ושדרוגי תוכנה, רכישת חלקים פיזיים ותוספות וכן מידע על תאונות. ריכוז כל המידע הזה באופן זמין וקל להצגה צפוי להבטיח שרכב כזה ישמור על ערכו טוב יותר בשוק המשומשות.

אגב, לפוקסקון עלולה להיות בעיה עם שיווק חלק מן הדגמים שלה מחוץ לטייוואן, אלא אם היא תתעשת ותמצא להם שמות חדשים. כרגע החברה מכנה דגם מסחרי שלה בשם מודל T, לאב הטיפוס של הקרוסאובר היא קראה, כאמור, מודל C, ולמכונית הסדאן העתידית שלה היא קוראת מודל E. בזמנו טסלה התכוונה לקרוא ל'מודל 3' שלה מודל E אבל פורד האמריקנית איימה לתבוע אותה והיא התקפלה.

בנוסף לייצור בארה"ב, עליו דיווחנו כאן, פוקסקון מקימה בימים אלה מפעל ייצור חדש לגמרי בתאילנד, בשותפות עם חברת הנפט PTT, ובחודשים הקרובים היא צפויה להכריז על התוכניות שלה לייצור רכב באירופה. ככל הידוע, גם בעולם הישן מתכננים הטייוואנים לרכוש מפעל נטוש או גוסס של יצרנית רכב אירופאית – וכאלה לא חסרים.

לא מיותר להדגיש גם שהעוצמה של פוקסקון בעסקי הליבה שלה, כיצרנית אלקטרוניקה, נובעת מהיותה מצד אחד ספקית חלקים – בעיקר רכיבים אלקטרוניים ולוחות מודפסים, ומצד שני כיצרנית מתמחה שמפעילה מערכי ייצור אדירים. נראה שפוקסקון תשמר את הקוד הגנטי הזה גם כשהיא נכנסת לתעשיית הרכב, ועל כך עשוי להעיד מיזם משותף שלה עם קבוצת 'סטלנטיס' – האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואן – שנקרא Mobile Drive ויהיה ספק רכיבים לתחום הרכב (Tier 1). במסגרת זאת ייוצרו מערכות תוכנה וחומרה עבור סטלנטיס ועבור יצרניות רכב אחרות.
פוקסקון גם תספק פלטפורמה חשמלית טהורה ליצרנית הרכב החשמלי האמריקנית פיסקר (Fisker) והיא ביססה שותפות עם חברת הסטרט-אפ הסינית בייטון (Byton), שגם היא מפתחת רכב חשמלי מתקדם. בנוסף, ואולי חשוב מכל: פוקסקון כרתה שותפות אסטרטגית חשובה עם ג'ילי והשתיים מקימות מפעל ענק משותף בסין.

אגב, אם תכננתם להצטרף למכירה המוקדמת יש מצב שכבר אחרתם את הרכבת. מיד לאחר שיולון מוטור פתחה את הקמפיין שלה נרשמו 5,000 לקוחות מתעניינים ראשונים ושילמו את המקדמה, וזה גרם לקריסת אתר ההזמנות.

The post קבלו את המכונית החשמלית הראשונה (או השנייה) של יצרנית האלקטרוניקה פוקסקון appeared first on TheCar.

לפני שנה בדיוק דיווחנו כאן על כוונתה של ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית 'פוקסקון' להיכנס לתחום הרכב ולהפוך ליצרנית מכוניות, וכעת זה קורה: פוקסקון הכריזה בסוף השבוע על השלמת רכישת מפעל הייצור של יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית 'לורדסטאון מוטורס' באוהיו, ארה"ב.

פוקסקון הוא שם שמוכר כמעט אך ורק לאנשי תעשיית האלקטרוניקה ולחובבי מחשבים, אבל זאת יצרנית רכיבי האלקטרוניקה הגדולה בעולם ובין השאר היא מרכיבה מכשירים מוגמרים עבור חברות טכנולוגיה ידועות ממנה. למשל, פוקסקון מייצרת את רוב האייפונים' של 'אפל' ואת קונסולות המשחק 'אקסבוקס', וגם לוחות אם ורכיבים שמותקנים במוצרים של רבות מיצרניות המחשבים הידועות. זה גם מה שמעניין בסיפור של 'פוקסקון' כ"יצרנית רכב": נראה שהיא מביאה אל תעשיית הרכב את הקונספט של "יצרנית מאחורי הקלעים" שאותו היא מיישמת מזה שנים בתעשיית האלקטרוניקה. במילים פשוטות: יש מצב שפוקסקון תהיה יצרנית רכב שתייצר מיליוני מכוניות בשנה אבל אתם לא תשמעו עליה.

על-פי פרסומים בארה"ב פוקסקון שילמה ל'לורדסטאון' 230 מיליון דולר עבור המפעל שלה, והיא תשקיע כ-100 מיליון דולר במיזם לייצור כלי רכב חשמליים. לפני כשנתיים חשפה פוקסקון את פלטפורמת הרכב החשמלי הייעודית שלה, שכוללת גם פלטפורמת תקשורת ומולטימדיה לרכב, ובאוקטובר האחרון היא הציגה שלושה אבות טיפוס לכלי רכב חשמליים, בהם קרוסאובר, מכונית סדאן ואוטובוס. ייתכן שאחד מאלה, או כולם, ייוצרו במקביל בארה"ב ובסין.

המפעל שנרכש נבנה על-ידי ג'נרל מוטורס לפני כ-50 שנים שבמהלכן יוצרו בו כ-16 מיליון כלי רכב. בשיאו העסיק המפעל הזה כ-10,000 עובדים, וכיום הוא מעסיק 400 עובדי ייצור, אנשי לורדסטאון, שיהיו מעתה עובדי פוקסקון.
חברת לורדסטאון עצמה תוסיף להתקיים כסטרטאפ ולפתח כלי רכב חדשים, ובדגמים הקיימים היא תוסיף להיות אחראית על ההנדסה, ביצוע ניסויים ומבחנים, תיעוש, רכש ותקינה. 100 מיליון הדולרים הנוספים שפוקסקון משקיעה מיועדים למיזם משותף של לורדסטאון עם פוקסקון שבמסגרתו יפותחו כלי רכב חשמליים חדשים על בסיס הפלטפורמות החשמליות של פוקסקון.

במקביל, פוקסקון משתפת פעולה עם ג'ילי בסין ועם קבוצת סטלנטיס באמריקה ובאירופה כדי לבנות עבורן כלי רכב שיישאו ככל הנראה את שמות המותג שלהן בעוד שהיא עצמה תהיה קבלנית ותבנה אותם עבורן. בהמשך, כך מעריכים בתעשייה, פוקסקון עשויה להיבחר על-ידי אפל כספקית שלה לייצור מכוניות שמעוצבות ומתוכננות על-ידי אפל. כפי שכתבנו כאן, אפל אמנם שומרת את התוכניות שלה קרוב לחזה ותחת מעטה סודיות, אבל העובדה שהחברה שכרה לאחרונה מנהל בכיר מפורד מעידה לכאורה שהן בהחלט מתקדמות.

לקריאה נוספת:

תכירו את יצרנית הרכב פוקסקון

המכונית החשמלית של אפל צצה מכל פינה

פלישת חברות האלקטרוניקה

לפוקסקון יש מיזם משותף עם חברת 'סטלנטיס' – האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואן, שנקרא Mobile Drive, ובמסגרתו מפותחים רכיבים לכלי רכב חשמליים ורכיבי אלקטרוניקה לכלי רכב באופן כללי. מיזם זה ייצר רכיבי חומרה ותוכנה גם עבור סטלנטיס וגם בשביל יצרניות רכב אחרות, ואלה יכללו יישומים מבוססי בינה מלאכותית, תקשורת בתקן 5G, שירותי קישוריות, "הזדמנויות מסחר אלקטרוני ושילובם בסביבת הנהג", וחיבור של כל אלה לשאר מערכות הרכב.

בנוסף, לפוקסקון יש מיזם משותף עם יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית 'פיסקר' (Fisker) לפיתוח פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי. פוקסקון תייצר בלורדסטאון את המכוניות שיימכרו תחת השם של פיסקר. לפוקסקון יש גם מיזם משותף עם חברת הסטרטאפ הסינית בייטון (Byton), שגם היא מפתחת רכב חשמלי מתקדם, וכאמור גם עם יצרנית הרכב הסינית השאפתנית ג'ילי, שאיתה היא מקימה מפעל ענק משותף בסין.
פוקסקון שוקדת גם על פיתוח סוללת 'מצב מוצק' מתקדמת אשר נחשבת ל"משנה כללי משחק" בתעשיית הרכב החשמלי, והיא מקווה להשיק אותה בשנת 2024.

כניסת פוקסקון לתעשיית הרכב מצטרפת לגל מעניין של חברות אלקטרוניקה בפרט וטכנולוגיה בכלל אשר מתחילות לייצר רכב. תופעה זאת מונעת על-ידי הגידול הדרמטי בתכולת ובערך של אלקטרוניקה בכלי רכב חדשים, ובפרט על-ידי המעבר לייצור רכב חשמלי. 'שיאומי' הסינית תשקיע בעשור הקרוב כ-10 מיליארד דולר בכניסה והתבססות בשוק הרכב החשמלי, וזאת לאחר שכבר נכנסה לעסקי הייצור של קטנועים חשמלים. 'וואווי' הסינית החלה לשווק מכוניות חשמליות באמצעות הרשת שלה, וכרתה הסכמי שיתוף פעולה עם יצרניות רכב סיניות. במקביל, תוכנית פיתוח הרכב האוטונומי של גוגל מתקדמת בקצב מהיר מזה יותר משש שנים, וכך גם של המתחרה הסינית שלה, 'באידו'.

מי זאת לורדסטאון?

בעידן שבו בכל שני וחמישי "נולדת" חברה חדשה לייצור רכב בסין או בארה"ב (ורובן מספרות שהן מתכננות להאפיל על 'טסלה') מעניין לספר קצת על לורדסטאון מוטורס היות שלפעמים נדמה שהגבולות בין ייצור רכב להרפתקאות פיננסיות קצת מטשטשים. החברה הוקמה בשנת 2018 על ידי סטיב ברנס אשר ניהל לפני כן את מיזם הרכב החשמלי 'Workhorse' של ג'נרל מוטורס. שנה לאחר מכן רכשה לורדסטאון מג'נרל מוטורס את מפעל לורדסטאון הנטוש (הגם שנתח נכבד מסכום הרכישה מומן, למעשה, על-ידי הלוואה בהיקף של 40 מיליון דולר שג'נרל מוטורס העניקה לה). שנה לאחר מכן רכשה החברה את הזכויות הקנייניות לטנדר החשמלי W-15 שפותח במסגרת פרויקט Workhorse, ובתמורה  GM קיבלה 10% מן הבעלות בלורדסטאון מוטורס.

באותה שנה, עוד לפני שייצרה כלי רכב אחד, התמזגה לורדסטאון עם חברת ארנק בורסאית לצורך הנפקת SPAC וכך נרשמה בבורסה בניו יורק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר. בתחילת השנה שעברה החלו להתפרסם דוחות וידיעות אודות מעשי הונאה במניות ערך שמבוצעים לכאורה על-ידי החברה וטענות לפיהן היא מטעה משקיעים על ידי הצגת ביקוש מוגזם לכלי הרכב שלה. בסמוך לאחר מכן, למרות הכחשות החברה, פורסם שהיא נמצאת בסכנה לפשיטת רגל, מה שהוביל לפיטורי המנכ"ל ובכירים בהנהלת החברה.

לורדסטאון מוטורס הציגה אב-טיפוס של טנדר חשמלי בשנת 2019 והבטיחה להשיק אותו בשנת 2020. בסופו של דבר החל הייצור הסדרתי רק לקראת סוף השנה שעברה, וקצב ייצור משמעותי יותר יתקיים רק כעת, לאחר עסקת המכירה לפוקסקון. אפשר, לכן, לסכם את הסיפור של החברה הזאת בדרך הבאה מבלי לחטוא לאמת: מנכ"ל של מיזם שנתמך ברובו על-ידי יצרנית רכב מגייס קבוצת משקיעים ראשונית כדי למנף את המיזם הזה (שננטש בינתיים על-ידי היצרנית לטובת התרכזות בפרויקטים "בתוך הבית") ומתחיל למכור חלום. המוצר עדיין לא ממש קיים, אבל הקבוצה רוכבת על הסנטימנט החיובי החזק כלפי רכב חשמלי כל הדרך להנפקת ענק בבורסה, משתמשת בכסף כדי להתחיל לייצר את המוצר, ואז משתחררת מאחד מנכסי הליבה הפיזיים העיקריים של כל יצרנית רכב אמיתית: מתקן הייצור.

בשורה תחתונה, המוצר של החברה הזאת – טנדר חשמלי בגודל בינוני (במונחים אמריקנים, פחות או יותר בגודל של שברולט סילברדו) – אשר פותח במקור בסיוע של יצרנית רכב ותיקה, ייוצר בסופו של דבר בקבלנות על-ידי ספקית משנה. ומה למדנו מכל זה? שאם חבורת להטוטנים – כשרוניים ככל שיהיו – יכולה להביא לעולם רכב חשמלי בייצור סדרתי, מאליו ברור שלחברות מבוססות ורציניות כמו אפל, סוני, גוגל, אמאזון, וואווי או שיאומי – ואפילו לחברות קטנות מהן – בוודאי ובוודאי אין בעיה להיות גם יצרניות רכב.

The post עכשיו זה רשמי: יצרנית האלקטרוניקה פוקסקון היא יצרנית רכב appeared first on TheCar.

כל מי שעוקב בשנים האחרונות אחרי "פרויקט טיטאן" של אפל – לפיתוח מכונית חשמלית ואוטונומית – יתקשה להשתחרר מן התחושה שבסופו של דבר לא תהיה לאפל ברירה אלא לייצר מכונית רק מפני שלא יהיה לה נעים מכל השמועות שמתרוצצות סביב הנושא הזה.

קשה לזכור איזה שהוא פרויקט בתחום הרכב שהצית בשנים האחרונות את הדמיון לאורך כל כך הרבה שנים כמו "המכונית של אפל" מבלי שיהיה לו גיבוי עובדתי כלשהו "מפי הסוס". אם היה דבר כזה הוא בטח הגיע מן הכיוון של טסלה. אבל מה שבטוח זה שלכניסתן של אפל ושל גוגל (באמצעות 'וויימו') אל תחום הרכב תהיה משמעות חסרת תקדים על תעשיית הרכב מפני שאנחנו לא מדברים על הגשמת חלום של חבורת חובבי גאדג'טים אלא על ענקיות טכנולוגיה בעלות עוצמה כלכלית אדירה ומיליארדי לקוחות ברחבי העולם.

בימים האחרונים שוב סוערת שלולית הרכב החשמלי-אוטונומי העולמית בעקבות דיווח מסין לפיו אפל מנהלת כביכול מגעים בקשר לבניית המכונית שלה עם יצרנית האלקטרוניקה הסינית לוקסשר (Luxshare), וזאת לאחר שלוקסשר הצטרפה לתעשיית הרכב באמצעות הסכם עם יצרנית הרכב הסינית צ'רי.

לוקסשר מוזכרת בדיווחים החדשים כמתמודדת על התפקיד במקביל לענקית רכיבי האלקטרוניקה הטאיוונית 'פוקסקון', אשר כבר נמצאת עמוק בתוך פרויקט משותף בתעשיית הרכב, ומי שכבר נזכרה בעבר כמתמודדת על המשרה הנחשקת של אפל. לוקסשר, כמו פוקסקון, היא חברת ענק לייצור רכיבים אלקטרוניים ומוצרים מוגמרים, וכמו פוקסקון גם היא בונה חלק מן המכשירים שאפל משווקת תחת סמל התפוח הנגוס. לוקסשר נוסדה אך לפני 18 שנים אבל התפתחה במהירות בין השאר באמצעות הנפקה בבורסה הסינית בשנת 2010 ורכישת מספר חברות ומפעלים של יצרניות אחרות. גם היא, כמו פוקסקון, מייצרת בין השאר רכיבים אלקטרוניים וחשמליים לתעשיית הרכב.

צריך לומר, כרגיל, שאפל ידועה באובססיה שלה לסודיות בכל הנוגע למוצרים ופרויקטים עתידיים שלה, אבל כאשר אנחנו מתקרבים ליום השנה העשירי לתחילת השמועות אודות "מכונית של אפל" נראה כאילו שביום שזה יקרה אנחנו נתעניין הרבה יותר בסיבות לעיכובים הממושכים מאשר במכונית עצמה.

מלחמת העולמות

נכון להיום מתרוצצות הערכות שונות בנוגע למועד שבו אפל מתכננת להשיק מכונית עם הסמל שלה, ואלה נעות בין שנת 2023 לשנת 2026, כלומר שזה יכול לקרות תוך שנה-שנתיים או במחצית השנייה של העשור. בהיעדר מידע רשמי או אפילו מבוסס חלקית, הרבה יותר מעניין לבחון את הסוגיה הזאת מכיוון אחר לגמרי שלא קשור רק באפל.

בעבר "דווח" על כך שאפל שוקדת על פיתוח רכיבי ליבה לרכב אוטונומי – בעיקר מעבדים מתקדמים ותוכנות הפעלה תואמות – ואין ספק שחוץ מאשר הכיסים העמוקים של ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו אלה שני התחומים שבהם יש לה את הערך המוסף הרב ביותר לכל מכונית אוטונומית עתידית.

ההערכה, לאורך כל הדרך, הייתה שאפל לא תייצר את המכוניות בעצמה – ממש כפי שהיא לא מייצרת את האייפונים שלה – אלא תבחר בקפידה ספקים איכותיים. אבל עד לפני כחמש שנים אפשר היה להעריך שאפל תנהג באחת משתי דרכים: או שהיא תטמיע את הטכנולוגיה שלה במכוניות של יצרנית רכב קיימת, או שהיא תשתמש ביצרנית רכב קיימת כקבלנית משנה שתייצר עבורה את המכוניות בעוד שהיא עצמה תעסוק בשני תחומים נוספים שבהם היא מובילה עולמית: עיצוב המוצר ושיווק.

עידן הרכב החשמלי טרף את הקלפים גם כאן היות שהוא פרץ את החומה הבצורה של תעשיית הרכב והנמיך באופן דרמטי את רף הכניסה למועדון. היות שאלקטרוניקה ורכיבים חשמליים ממילא משחקים תפקיד מפתח במכונית חשמלית לאחר שנגזל ממנה מנוע הבעירה הפנימית – כל יצרניות האלקטרוניקה הפכו בין לילה לבעלות עניין מרכזי בתחום.
בל נשכח שכאשר המכונית שלנו הופכת במהירות ל"מחשב על גלגלים" היא הופכת לזירת התגוששות ושוק בעל פוטנציאל כלכלי אדיר עבור כל ענקיות הטכנולוגיה והאלקטרוניקה – מגוגל ('אלפבית', באמצעות 'ווימו') ואינטל (באמצעות 'מובילאיי') ועד ל'פוקסקון', 'וואווי', 'שיאומי' ו'סוני' ועד ל"חברות האפליקציה" – 'אובר' ו'דידי'.

ובכל זאת, כאשר ענקית טכנולוגיה אמריקנית רוצה לבנות מכונית שנושאת את שמה, וכל האפשרויות פתוחות בפניה כולל גם רכישה של כמעט כל יצרנית רכב בעולם – האם היא תבחר "בעולם הישן" וביצרנית רכב שכבר בנתה כמה מיליוני מכוניות בחיים שלה או "בעולם המתפתח" ובמי שאשכרה מייצרת את הברזלים, החוטים וה"ג'וקים"?

בעבר נפוצו שמועות לפיהן אפל נמצאה כבר על סף חתימת הסכם עם יונדאי-קיה, ואלה כללו לא רק את סכומי הכסף שבהם דובר אלא אפילו באיזה מן המפעלים של קיה תיוצר המכונית של אפל. לאחר מכן נפוצו שמועות אחרות לפיהן המשא ומתן בין אפל ליונדאי-קיה התפוצץ, ושמועות אחרות דיברו על חברת מגנה הקנדית כשותפה פוטנציאלית לפרויקט. מגנה, אגב, נמצאת איפה שהוא "באמצע הגרף" בין יצרניות הרכב הוותיקות לבין יצרניות הרכיבים האלקטרוניים היות שהיא בעצמה מרכיבה מכוניות מצד אחד אבל מצד שני זאת אחת מספקיות החלקים הגדולות לתעשיית הרכב.

למרות השמועות על פיצוץ במשא ומתן יש שסבורים שהיחסים בין יונדאי-קיה לבין אפל לא נחתכו אלא עברו לערוצים שקטים יותר ושעדיין מדובר באפשרות קיימת, ולכן, בשורה תחתונה, נראה שאפל צריכה כעת לבחור אם לבנות את המכונית שלה אצל מי שבונה לה אייפונים ואייפדים או אצל מי שמתמחה בבניית מכוניות.

מלחמת המעצמות

כאשר אפל משווקת טלפון סלולרי או מחשב לא כל כך משנה לה היכן הוא מיוצר ואיפה הוא נמכר, מפני שבסופו של דבר הוא מוטמן בכיס או בארנק של אדון או גברת. מכונית, גם בעידן חשמלי-מקושר-אוטונומי, היא סיפור הרבה יותר מורכב גם מבחינה תעשייתית, גם מבחינה פוליטית, וגם מבחינה מדינית, בעיקר מכיוון שהיא מתרוצצת במרחב הציבורי שבו היא הרבה יותר בולטת לעין ושם היא כפופה לרגולציות שונות.

כאשר אפל תתחיל למכור מכוניות היא לא תעשה את זה למטרות צדקה ולכן עליה לחקור היטב ולהבין את השווקים שבהם היא תמצא לעצמה לקוחות, ואת הרגולציות שישפיעו עליה. סין כיום היא שוק הרכב הגדול ביותר בעולם, וגם המתקדם ביותר בכל הקשור לרכב חשמלי. צפון אמריקה, לעומת זאת, היא שוק הרכב העשיר והרווחי ביותר עבור יצרניות הרכב, וגם השוק הביתי של אפל, אבל זה השוק המפגר ביותר בתחום הרכב החשמלי מבין כל השווקים הגדולים. ברקע מתקיימת מלחמת סחר קשה בין ארצות הברית לסין, ו"משבר השבבים" ניער סוף סוף את הממשל האמריקני שהבין את המשמעות האסטרטגית הקשה של העברת ייצור האלקטרוניקה למזרח הרחוק.

עובדות אלה משפיעות מאד על השיקולים של אפל בבחירת היצרנית שתבנה עבורה מכוניות, וככל הנראה לא תהיה לה ברירה אלא לבחור ספקית אחת לסין ולדרום מזרח אסיה וספקית אחרת לצפון אמריקה. גם זה, אגב, לא יקבע בהכרח את זהות החברה שתיבחר מכיוון שיונדאי-קיה, למשל, מייצרת גם בצפון אמריקה וגם בקוריאה ובסין, ואילו פוקסקון כבר עסוקה בבניית מפעל לייצור רכב בצפון אמריקה, אשר עתיד להיות פעיל ולייצר מכוניות כבר בשנה הבאה.

גם כושר הייצור של סוללות לרכב חשמלי משחק תפקיד במשוואה הזאת, וגם בהקשר זה סביר שמכוניות שייוצרו ויימכרו בסין יצויידו בסוללות "סיניות" מתוצרת CATL או BYD ואילו כלי רכב "אמריקנים" יקבלו סוללות מתוצרת LG או סמסונג.

לא חתונה קתולית

ביום מן הימים יסירו אנשי אפל את הלוט מעל המכונית החשמלית שלהם, וזה יכול לקרות כבר בשנה הבאה או בעוד שנתיים – הרבה לפני שמכונית כזאת תוכל להיות אוטונומית. ככל שמועד החשיפה של "מכונית אפל" קרוב יותר – ורק אנשי אפל יודעים מה הם מתכוונים לעשות – כך גדלים הסיכויים שאפל תבנה את המכונית שלה אצל יצרנית רכב מוכרת וקיימת. יחד עם זאת, ממש כפי שאפל לא מגבילה את עצמה לספקית אחת בתחום המכשירים הניידים שלה כך היא גם לא תהיה כבולה לאף יצרנית שתייצר עבורה מכוניות – אלא אם היא תחליט לקנות אחת כזאת. בהחלט ייתכן מצב שבו אפל תייצר בשלב ראשון מכוניות אצל יונדאי-קיה ובעתיד תדלג אל פוקסקון או לוקסשר לאחר שאלה יוכיחו את עצמן בייצור רכב.

אנליסטים אחדים מעריכים שאפל לוקחת את הזמן שלה וממש לא לחוץ לה לקפוץ לבריכה העמוקה כבר כעת, הרבה לפני שנהיגה אוטונומית הפכה לשרירה וקיימת. אלה טוענים שאפל סימנה על לוח השנה שלה תאריך כלשהו בשנת 2027, ועד אז היא מעדיפה להתמקד בפיתוח שבבים ותוכנות לאקו סיסטם אוטונומי מאשר לעסוק במכירת מכוניות.

לקריאה נוספת:

האם היית קונה משיאומי מכונית חדשה?

תכירו את יצרנית הרכב פוקסקון

פולקסווגן תרכוש את חטיבת הנהיגה האוטונומית של וואווי

סוני תבנה את המכונית החשמלית שלה אצל הונדה

מי תבנה את המכונית החשמלית והאוטונומית של אפל?

The post המכונית של אפל מאיצה מ-0 ל-100 בעשר שנים appeared first on TheCar.

אחת מתוך שורת מהפכות שמתרגשות בימים אלה על תעשיית הרכב והניידות היא כניסת חברות טכנולוגיה ואלקטרוניקה לייצור רכב, והחדשות האחרונות מכיוון זה מגיעות מטאיוון ומארצות הברית. יצרנית האלקטרוניקה הטאיוואנית החשובה פוקסקון, אשר בין השאר מייצרת עבור אפל האמריקנית את מכשירי ה'אייפון' וה'אייפד', מסכמת כעת משא ומתן לרכישת מפעל ותיק להרכבת רכב במדינת אוהיו, וכן את גרעין השליטה ביצרנית רכב חשמלי שנמצאת על סף פשיטת רגל.

פוקסקון היא יצרנית האלקטרוניקה הגדולה ביותר בעולם, ולפני מספר חודשים הכריזה על כוונתה להיכנס לייצור רכב חשמלי ורכיבים לרכב חשמלי, ולקחת לא פחות מאשר 10% מן השוק הרלבנטי. המפעל שפוקסקון רוכשת בארה"ב הוקם לפני כ-50 שנים על-ידי ג'נרל מוטורס, ייצר במהלך השנים כ-16 מיליון כלי רכב, ובשיאו העסיק כ-10,000 עובדים.

בשנת 2019 מכרה ג'נרל מוטורס את המפעל ליצרנית הרכב החשמלי (בהתהוות) לורדסטאון מוטורס, אשר הפכה בשנה שלאחר מכן לחברה נסחרת בבורסה בניו-יורק. החברה עצמה הוקמה כיצרנית רכב חשמלי בשנת 2018 על בסיס מיזם משותף אחר עם ג'נרל מוטורס אשר נקרא בשעתו "סוס עבודה" (Workhorse). לורדסטאון מוטורס רכשה מג'נרל מוטורס את זכויות הקניין הרוחני לטנדר החשמלי W-15 'אנדורנס', שהיה פחות מתוחכם באופן משמעותי מכלי רכב חשמליים אחרים ש-GM מפתחת, וכן את המפעל של ג'נרל מוטורס באוהיו.

כמו לא מעט מיזמים אחרים לייצור רכב חשמלי גם לורדסטאון מוטורס הצהירה שבכוונתה להתחרות ביצרנית הרכב המובילה בתחום זה, טסלה, וגם ביצרניות כמו ריביאן, ניקולה ואחרות, אך הייחוד שלה, אם בכלל, הוא שג'נרל מוטורס השקיעה בה בתחילת הדרך כ-75 מיליון דולרים וקיבלה אחזקת מיעוט בשיעור של כ-10%. החל ממועד זה החלה לורדסטאון מוטורס לפתח דור חדש של טנדר חשמלי על בסיס ה-W-15.

הטנדר החשמלי, עם ארבעה מנועים שמניעים את ארבעת הגלגלים, אמור היה להיות מושק בארה"ב לפני סוף 2020 ולעלות 52,500 דולר, אולם מועד ההשקה הלך ונדחה וכעת הוא מתוכנן לחודשים הקרובים עם מסה משמעותית ראשונה בתחילת השנה הבאה.

באוקטובר 2020 החלה לורדסטאון להיסחר בבורסה בניו יורק באמצעות מיזוג 'ספאק' עם חברה בורסאית ואז הוערך השווי שלה ב-1.6 מיליארד דולר, אולם כרגיל בלא מעט מצבים כאלה גם במקרה זה היה מדובר ב"בועה" שהתרוקנה. בתחילת השנה הנוכחית פורסם בארה"ב דוח שמאשים את החברה בהונאת משקיעים בכל הקשור להיקף האמיתי של ביקוש והזמנות למוצר שלה, וכן בנוגע לעצם היכולת שלה לבנות את הטנדרים. דוח זה הניע את רשות ניירות הערך האמריקנית לפתוח בחקירה. ביוני השנה הודו מנהלי החברה שאין לה מספיק משאבים כדי להתחיל בייצור מסחרי של הרכב שלה ושהיא נמצאת בסיכון לפשיטת רגל.

פוקסקון מתחשמלת

במסגרת העסקה הנוכחית רוכשת פוקסקון מידי לורדסטאון את מפעל ההרכבה הוותיק תמורת 230 מיליון דולר, ובמקביל גם משקיעה 50 מיליון דולר נוספים ברכישת מניות רגילות של לורדסטאון מוטורס. בדרך זאת מבטיחה פוקסקון שבכל מקרה – בלי כל קשר לגורלה ועתידה של לורדסטאון מוטורס, היא עצמה תוכל לייצר כלי רכב חשמליים בארה"ב גם עבור יצרניות רכב אחרות.

כפי שדיווחנו כאן מוקדם יותר השנה, פוקסקון הכריזה על שותפות עם קבוצת 'סטלנטיס' – האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואן – במיזם Mobile Drive שיפעל כספק רכיבים לתחום הרכב (Tier 1) ויצר מערכות תוכנה וחומרה עבור סטלנטיס ועבור יצרניות רכב אחרות. מוקדם יותר כרתה פוקסקון ברית עם יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית פיסקר (Fisker) לפיתוח פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי ולייצור משותף של מכוניות בארצות הברית, ומעט קודם לכן הקימה שותפות עם חברת הסטרט-אפ הסינית בייטון (Byton), שגם היא מפתחת רכב חשמלי מתקדם. בנוסף, פוקסקון כרתה שותפות חדשה לייצור רכב בסין עם יצרנית הרכב השאפתנית ג'ילי, והשתיים מקימות מפעל ענק משותף.

פוקסקון גם פיתחה בעצמה פלטפורמה מודולרית מודרנית לרכב חשמלי – שנקראת MIH, והיא יכולה לבנות עליה מכוניות חשמליות או למכור אותה ליצרניות רכב אחרות, וזאת במקביל לייצור של חלקים ורכיבים מכאניים ואלקטרוניים ולניהול שרשרת האספקה עבורן. אבל הרכיב הבודד המעניין ביותר שמצוי בידי פוקסקון, במיוחד לנוכח הקשיים של LG הקוריאנית עם סוללות ליתיום-יון שמכרה ליונדאי ולג'נרל מוטורס, הן זכויות הקניין הרוחני ל"סוללת מצב מוצק" שאותה היא מתכוונת לייצר כבר בשנת 2024, ומדובר ב"משנה משחק" עבור תעשיית הרכב.

פוקסקון מצטרפת לשורה של ענקיות טכנולוגיה ואלקטרוניקה שמנצלות את המהפך העולמי ומעבר לייצור רכב חשמלי כדי להשיג דריסת רגל בשוק הרכב. 'שיאומי' הסינית מתכוונת להשקיע כ-10 מיליארד דולר בעשור הקרוב בכניסה והתרחבות בשוק הרכב, וזאת במקביל לכך שהיא כבר מעורבת בייצור קטנועים חשמלים, ואילו 'וואווי' הסינית החלה לשווק מכוניות חשמליות באמצעות הרשת שלה וכרתה הסכמי שיתוף פעולה עם יצרניות רכב סיניות.

במקביל, תוכנית פיתוח הרכב האוטונומי של גוגל מתקדמת בקצב מהיר מזה יותר משש שנים וכך גם של המתחרה הסינית שלה, 'באידו', ואילו בתוכנית המקבילה של אפל נרשמות עליות ומורדות, ולאחרונה דווקא עליות.

The post תכירו את יצרנית הרכב פוקסקון appeared first on TheCar.

פוקסקון (Foxconn), יצרנית הרכיבים האלקטרוניים אשר בין השאר בונה את 'אייפון' ומכשירים אחרים של אפל, את 'אקסבוקס' של מיקרוסופט, וכן מחשבים ומכשירים סלולרים של מספר שמות מותג מן המובילים בעולם – נכנסת בעוצמה רבה אל תעשיית הרכב החשמלי.

(עדכון 18 מאי 15:30)

היום (ג'), במסיבת עיתונאים וירטואלית משותפת, פרסמו פוקסקון וחברת 'סטלנטיס' – האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואן. פרטים אודות הקמת שותפות שנקראת Mobile Drive אשר תפעל כספקית רכיבים לתחום הרכב (Tier 1). מוביל דרייב תפתח ותיצר מערכות תוכנה וחומרה הן עבור סטלנטיס והן עבור יצרניות רכב אחרות, ואלה יכללו יישומים מבוססי בינה מלאכותית, תקשורת בתקן 5G, שירותי קישוריות, "הזדמנויות מסחר אלקטרוני ושילובם בסביבת הנהג", וחיבור של כל אלה לשאר מערכות הרכב.

פרסום זה מגיע כשבוע בלבד לאחר כריתת ברית עם יצרנית הרכב החשמלי האמריקנית פיסקר (Fisker) לפיתוח פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי וייצור משותף של מכוניות בארצות הברית, וזמן קצר לאחר חשיפת שותפות עם חברת הסטרט-אפ הסינית בייטון (Byton), שגם היא מפתחת רכב חשמלי מתקדם. בנוסף, פוקסקון כרתה שותפות חדשה לייצור רכב בסין עם יצרנית הרכב השאפתנית ג'ילי, והשתיים מקימות מפעל ענק משותף.

פוקסקון היא חברה טאיוואנית, ולמרות זאת היא פעילה מאד ומוערכת מאד בסין, שם היא מעסיקה יותר ממיליון עובדים במספר מפעלי הרכבה. כמעט בכל הפרויקטים שבהם פוקסקון מעורבת היא מקפידה להימצא "מאחורי הקלעים", על אף שבחלק מן המקרים היא מייצרת מוצרים מוגמרים שנמכרים תחת כמה משמות המותג הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם. בנוסף ל'אייפון' ול'אייפד' של אפל, ול'אקסבוקס' של מיקרוסופט, פוקסקון מייצרת מכשירים סלולריים ומוצרים נוספים שנמכרים תחת השמות של 'וואווי' ו'שיאומי', רכיבים עבור מחשבים ניידים ואישיים שנמכרים תחת מותגי 'לנובו', 'אייסר' ו'דל', והיא מוכרת שבבים ("צ'יפים"), לוחות אם ומערכות אלקטרוניקה מורכבות לאמזון, סיסקו, גוגל, HP, אינטל, מוטורולה, נינטנדו, סגה, סוני, טושיבה, 'ויזיו' ועוד.

בתעשיית הרכב נרשמה אכזבה לנוכח הציפיה המוקדמת שהשותפות החדשה עם סטלמטיס תבנה מכוניות מוגמרות שישאו את שמות המותג של פיאט-קרייזלר ואולי גם של פיג'ו-סיטרואן. זאת מכיוון שפוקסקון, אשר פיתחה בעצמה פלטפורמה מודולרית מודרנית לרכב חשמלי – שנקראת MIH, יכולה, ומן הסתם גם מעוניינת, לבנות עליה מכוניות חשמליות (הפלטפורמה שהיא הרכיב המרכזי ברכב), וההשערה הייתה שהם גם יהיו אחראים לעיצוב המכוניות, לחלקים ורכיבים מכאניים ואלקטרוניים, כמו גם לניהול שרשרת האספקה עבור המיזם, למעט שיווק המכוניות.

מכל מקום, Mobile Drive היא חברה שרשומה בהולנד והינה פרי של משא ומתן שהחל בין פוקסקון לבין פיאט קרייזלר לפני למעלה משנה אך יישומו נדחה עד לאחר הקמת 'סטלנטיס' בינואר השנה.

שותפות כזאת, אם תסתכם רק בבניית מערכות לרכב ולא כלי רכב מוגמרים, לא תסייע לסטלנטיס, שסובלת מייצוג עלוב מאד בשוק הסיני בכלל ובפרט בפלח השוק החשמלי החשוב והצומח במהירות. למרות שכיום זה שוק הרכב הגדול ביותר בעולם רק 3% מהכנסות סטלנטיס מגיעות משם.

פוקסקון הציגה באוקטובר האחרון אב-טיפוס לפלטפורמה לרכב חשמלי שאותה פיתחה, וזו עשויה להוות בסיס למכניות החשמליות של המיזם המשותף.

ה"אס" המעניין ביותר בשרוול של פוקסקון, שיש לו משמעות אסטרטגית בתעשיית הרכב החשמלי העולמית, הוא הבטחה להציג "סוללת מצב מוצק" כבר בשנת 2024, ואם זה יתממש מדובר בסוללה שתאפשר טעינה מהירה מאד ואורך חיים ארוך משמעותית מזה שמוכר לנו מסוללות ליתיום-יון.

נלחמת בארבע חזיתות

שלושת המיזמים הסינים של פוקסקון, עם ג'ילי, בייטון ועם סטלנטיס, נתמכים בסבירות רבה על ידי הממשלה הסינית, ואסור לזלזל ביחסים המיוחדים של פוקסקון עם ממשלות מקומיות ועם הממשלה הפדרלית בזכות היותה מעסיק ענק בסין. ככל הידוע, ומן הסתם נדע על כך עוד בהמשך, פוקסקון שואפת להימצא במיקום מאד ייחודי בתעשיית הרכב העולמית – בין מקומה הטבעי כספקית חלקים (Tier 1) לבין היותה יצרנית רכב בהיקף מלא (OEM). אין כיום בעולם אף חברה שנמצאת בפוזיציה הזאת (מגנה, במידה צנועה, נמצאת שם כמי שמייצרת מכוניות מוגמרות עבור יצרניות רכב, אבל היא לא מוכרת מכוניות תחת שם המותג שלה), ומעניין יהיה לראות אם פוקסקון תתמוך גם במותג עצמאי משלה.

בנוסף לארבעת המיזמים האלה צפויה פוקסקון לספק חלקים ליצרניות רכב אחרות, רובן קטנות, כמו למשל במסגרת שיתוף פעולה עם חברת הסטארט-אפ ויצרנית הרכב פארדיי אנד פיוצ'ר (Faraday & Future) במסגרת מיזם משותף עם ג'ילי.
פרויקט מעניין נוסף של פוקסקון, במסגרת שיתוף הפעולה עם פיסקר האמריקנית, אמור להביא לעולם בשנת 2023 מכונית חשמלית מתקדמת למדי שתוצע בארה"ב תמורת 30,000 דולר בלבד (לפני הטבות מס). כאמור, לטובת פרויקט זה פותחה פלטפורמה חשמלית ייעודית (שנקראת FP28), ורוב הסיכויים שהייצור יתחיל במפעל נטוש של יצרנית רכב אמריקנית במדינת וויסקונסין בארה"ב. בהמשך מתוכננים מספר אתרי ייצור נוספים ברחבי העולם, כולל כנראה גם בסין ובהודו, והצפי המצהר הוא להיקף ייצור ראשוני של רבע מיליון מכוניות בשנה. מכוניות אלה יימכרו בצפון אמריקה, אירופה, סין והודו.

כניסתה של פוקסקון אל תעשיית הרכב מצטרפת לגל מעניין של חברות אלקטרוניקה בפרט וטכנולוגיה בכלל שנכנסות בשנים האחרונות לייצור רכב. תופעה זאת מונעת על-ידי הגידול הדרמטי בתכולת ובערך של אלקטרוניקה בכלי רכב חדשים, ובפרט על-ידי המעבר לייצור רכב חשמלי. בין השאר בולטות במגמה הזאת חברות אלקטרוניקה ומוצרי צריכה כמו 'וואווי' ו'שיאומי' הסיניות, או 'אפל' האמריקנית (שתוכניותיה די מעורפלות בינתיים), וחברות טכנולוגיה כמו 'גוגל' האמריקנית ו'באידו' – מקבילתה הסינית.

The post יצרנית האלקטרוניקה פוקסקון תהיה יצרנית רכב משמעותית appeared first on TheCar.