כפי שדיווחנו, שנת 2021 הייתה שנת שיא בענף הרכב בישראל ובסיכומה עברו המכירות את הרף ההיסטורי של 300 אלף מכוניות חדשות. במצב כזה מותר היה לצפות שגם שוק המכוניות הספורטיביות יפרח, במיוחד בהינתן שמשבר קורונה מנע מרובנו את האפשרות לטוס לחו"ל והותיר ממון פנוי להגשמת חלומות מוטוריים ופנטזיות של אספני רכב.

אז הבשורה הטובה היא שבשנה החולפת נמכרו בישראל יותר מכוניות ספורטיביות מאשר בשנים קודמות. כמעט כל הדגמים שהובילו בשנה שעברה את טבלת המכירות של מכוניות ספורטיבית מסרו השנה יותר. הבשורה הפחות טובה היא שבאופן אבסולוטי עדיין מדובר במספרים זניחים ביחס לגודל השוק: בקושי 1%. נתון זה בולט במיוחד לנוכח העובדה שאין כרגע בישראל היצע של מכוניות ספורטיביות עממיות, ומי שחפץ במכונית מהנה לנהיגה חייב להיפרד מסכומים שמתחילים ב-200 אלף שקלים בדרך להגשים את החלום.

אז נכון – המיסוי בישראל גבוה, אבל זאת לא בעיה שקיימת רק כאן. גם במדינות אירופאיות שבהן בדרך כלל מוטל מיסוי סביר על רכב סובלים כיום מי שמבקשים לעצמם מכוניות ראויות מהכבדת ידם של הרגולטורים, וזאת בגלל תקנות זיהום אוויר מחמירות מאי פעם בעבר. מכוניות ספורטיביות עממיות הן הנפגעות העיקריות מתקנות זיהום האוויר, ובפרט ה"הוט האצ'" הקטנות, שההיצע שלהן מתדלדל.

מצד שני בולטת עובדה אחרת: קרוסאוברים חזקים, אשר מתיימרים להתהדר בהגדרה "ספורטיביים", צוברים תאוצה על חשבון ספורטיביות סטנדרטיות יותר. אנחנו, כהרגלנו, מעדיפים להישאר קצת טהרנים ולא לספור קרוסאוברים שרירים כרכבי ספורט.

על הגבול בין מכוניות ספורט לקרוסאוברים שריריים התייצבה ב-2021 קופרה פורמנטור VZ אשר קטפה בין לילה את הבכורה עם 311 מסירות בשנתה הראשונה. למען הפרופורציות מדובר במספר גדול כמעט פי ארבעה מסך המכירות של קופרה לאון שחולקת איתה בסיס זהה. קופרה ליאון, מיותר להזכיר, היא המכונית הספורטיבית המצליחה בישראל בעשור האחרון, והמספרים האלה מעידים על חדירה מאד מוצלחת של המותג 'קופרה' בשוק הישראלי (אבל גם על הסגידה לאופנת הקרוסאוברים). אגב, קופרה אטקה מסרה 34 עותקים בלבד.

לצערנו, פורד פיאסטה ופוקוס ST המדליקות הן שתי מסורבות עליה לישראל, וחבל. נחמת עניים היא שפורד אקספלורר ST הצליחה ב-2021 עם 197 יחידות אשר היוו – תחזיקו חזק – כמחצית מכלל המכירות של אקספלורר בישראל. כדי לצנן מעט את ההתלהבות נזכיר רק שההצלחה של ST נובעת מכך שזאת הגרסה המאובזרת והיקרה יותר, ולאו דוקא בזכות האופי הספורטיבי של הרוכשים שלה, וגם אנחנו סיכמנו את המבחן הזה עם המלצה לבחור בגרסה זאת.

דגם נוסף שמאיר את הנטייה לקרוסאוברים חמים הוא אאודי RSQ3 שממנו נמסרו 75 מכוניות, והיה הדגם הנמכר ביותר של חטיבת הספורט של אאודי למעט TT.

המכונית הספורטיבית הנמכרת ביותר ב-2021 מוסיפה להיות מרצדס C קופה (אשר כמו רוב מכוניות הקופה נרכשת בעיקר מטעמי נראות ופוזה). 151 יחידות של C קופה נמסרו בשנה החולפת לעומת 104 יחידות ב-2020,  ו-12 מהן הן גרסאות AMG השריריות. בעורפה של C קופה נושפת ב.מ.וו סדרה 4 החדשה ש-144 רוכשים לא נרתעו מהשבכה הקדמית הענקית והמופרכת שלה. מתוך אותן 144 מכוניות 18 הן מגרסת M440 החזקה, ושש נוספות הן M4 עצבניות.

למקום השלישי בדירוג מגיעה מיני קופר S הוותיקה. למרות מנוע שנחלש לטובת תקינת זיהום האוויר במהלך מתיחת הפנים שומרת מכונית זאת על מעמד כספורטיבית הקטנה הנמכרת ביותר בישראל (וחביבת צעירות העשירון העליון) – עם 143 יחידות משלל גרסאותיה. לאלה יש להוסיף 13 יחידות של JCW (מתוכן שתי GP הארד קור).

בעיות אספקה עיכבו את הגעתו של דור שמיני של פולקסווגן גולף GTI אבל בסופו של דבר נחתה המכונית החדשה בישראל והשיבה לעצמה את תואר "הקומפקטית החמה הנמכרת בישראל" עם 115 יחידות. גולף עקפה את אחותה – קופרה לאון – ממנה נמסרו 83 יחידות, ובין השתיים התמקמה אודי TT שהוסיפה לעשות חייל עם 104 יחידות, מהן 8 רודסטרים ו-5 יחידות של RS. במקום השישי התייצבה עוד בת משפחה – סקודה אוקטביה RS החדשה, שמסרה 95 עותקים והשלימה את הדומיננטיות המוחלטת של קבוצת פולקסווגן בשוק הספורטיביות.

פורשה רשמה שנה מוצלחת במיוחד עם 47 יחידות של בוקסטר (17 GTS ו-7ספיידר), שהוא הדגם הנמכר ביותר שלה בישראל, ואל אלה נוספו 35 יחידות של 911 (מהן 8 טורבו ו-4 GT3). 911 יותר מאשר הכפילה את מכירותיה ביחס לשנת 2020.

אבארט, האחרונה להציע בישראל מכונית קטנה חמה שעולה פחות מ-200 אלף שקלים, מסרה 44 יחידות, מספר זהה לזה שמסרה ב.מ.וו עם Z4.

אם כבר הזכרנו "עממיות", אז מאזדה MX5  שהיא מזמן לא "עממית" במחיריה בישראל, מסרה 18 יחידות, בדיוק כמו מספר היחידות שמסרה סובארו עם BRZ. יחד עם זאת – בל נשכח שהשיווק של BRZ הופסק באמצע השנה לקראת החלפת הדגם. אם BRZ תשמור על תמחור אטרקטיבי יש לה סיכוי סביר לשמור על מעמדה כאחת הספורטיביות המהנות והשפויות יותר בשוק שלנו.

גם קטגוריית הקומפקטיות החמות כבר מזמן לא עממית בישראל, ואל מול הדומיננטיות של גולף GTI וקופרה לאון אפשר למנות 16 יחידות של רנו מגאן RS ו-11 יחידות של הונדה סיוויק טייפ R.

באגף האקזוטי המספרים קטנים כמובן למרות שמדובר בגידול עצום ביחס לעבר. פרארי העלתה השנה לכבישים 16 מכוניות בתמהיל מעניין שכלל 7 דגמי F8 טריבוטו, 4 דגמי רומא, 4 פורטופינו ו-488 פיסטה אחת. בנטלי מסרה 7 יחידות של קונטיננטל GT, מרצדס מסרה 8 יחידות של AMG GT (כולל דגם R נחשק ואקזוטי במיוחד), 2 יחידות של אאודי R8 ואסטון מרטין ואנטג' בודדת.

The post מסירות 2021: היפות והמהירות appeared first on TheCar.

מכאן גם מוליך ההיגיון למחשבה שהבעלים של מכונית ספורטיבית "נמצא על הכוונת", וצפוי לחוות יותר מפגשים עם רשויות החוק שבשיאם מוענק לו דו"ח מהירות. ביננו, הנחה סטריאוטיפית כזאת מבוססת על היגיון סביר, שהרי מה הטעם ברכישת מכונית ספורטיבית אם לא ממצים את הפוטנציאל שלה? אבל האם רצף ההנחות ההגיוני הזה עומד גם במבחן המציאות? מסתבר שלא לגמרי.

בארה"ב התפרסם לאחרונה מחקר שערכה חברת Insurify שמתמחה בהשוואת תעריפי פוליסות ביטוח במטרה לבחון את אחוז דו"חות המהירות שמקבלים מבוטחים בעלי דגמי רכב שונים. עורכי המחקר בחנו 1.6 מיליון בקשות להצעת תעריפי ביטוח שהוגשו לחברה, ואחד הסעיפים שמשפיעים על גובה הפרמיה (ולכן נדרש לצורך גילוי נאות) הוא אם המבקש קיבל בשנה האחרונה דוחות מהירות.

החברה פרסמה את רשימת עשרת הדגמים שהנהגים בהם קיבלו את מספר הדוחות הגדול ביותר, אם כי חשוב כמובן לסייג ולהניח שאנשי החברה לא יכלו לנכות מנתונים אלה פרמטרים שונים שמשפיעים על התמונה המדויקת. למשל, מותר לנו להניח שבעלי מכוניות יקרות במיוחד, ובקבוצה זאת כלולות רוב מכוניות הספורט, הם לאו דווקא הקהל הטבעי של שרותי השוואת מחירי ביטוח.

סובארו אימפרזה WRX ניצבת בראש רשימת הדגמים שנהגיהם מועדים לפורענות: 20.12% מבעלי הדגם הזה דיווחו שקיבלו דו"ח מהירות בשנה החולפת, ולשם השוואה – רק 14.66% מבעלי האימפרזה הרגילה דיווחו שנתפסו על מהירות מופרזת. נתון זה אמנם נמוך ביחס לאחות הספורטיבית, אבל בהחלט "מכובד": הוא מספיק לאימפרזה כדי "להשיג" את המקום התשיעי ברשימה.

את המקום השני בדירוג תפסה סאיון FR-S, אחותן התאומה של טויוטה GT86 וסובארו BRZ. לא פחות מ- 19.09% מן הנהגים המבוטחים שנוהגים בדגם הזה קיבלו דו"ח מהירות. לטובת מי שלא מכיר, נזכיר ש'סאיון', מותג ששיווקו הופסק לפני כשלוש שנים לאחר 13 שנות פעילות בארה"ב, היה "המותג הצעיר" במשפחת טויוטה, והוא פנה אל נהגים צעירים שמאופיינים ב"רגל כבדה על הגז". מצד שני אפשר להתייחס בהפתעה לכך שפולקסווגן גולף GTI הבורגנית והחזקה "זכתה" רק במקום השלישי, עם 16.92% של בעלים עברייני מהירות.

כאמור, לא רק מכוניות ספורטיביות מופיעות ברשימה. ההפתעות, מבחינתנו, הן – למשל – ג'יפ רנגלר (15.35% מהבעלים) ודודג' ראם 2500 (15.32% מהבעלים) שממוקמים במקומות החמישי והשישי בהתאמה. זה לא בדיוק סוג המכוניות שנהגיהן נחשבים לממהרים במיוחד.

אגב, יונדאי ולוסטר, אשר חותמת את רשימת עשר הממהרות והנתפסות עם כ-14.5% בעלים ממהרים-נתפסים, נמצאת גבוה בהרבה מן הממוצע "הלאומי" האמריקני אשר עומד על 11.28% בסך הכל צי הרכב המבוטח.

נתון מעניין שמצאו עורכי המחקר הוא שכל המכוניות שמככבות ברשימה מוצעות בארה"ב במחירים נמוכים, יחסית, מממוצע המחיר בקטגוריות שלהן. במילים אחרות – הנהגים הממהרים, ולכל הפחות הממהרים הנתפסים – הם לא מי שקנו את המכוניות היקרות יותר אלא אולי דווקא את המשתלמות או הפחות יקרות.

האם אפשר להניח – על בסיס נתון זה – שאותם נהגים חסכו כסף שאותו נכון היה  להשקיע במגלה מכמונות מהירות ראוי?

להלן רשימת עשר המהמרות-הנתפסות בארה"ב:

The post מזמינים צרות: עם איזו מכונית תקבלו יותר דו"חות מהירות? appeared first on TheCar.

עוד ב-TheCar
פולקסווגן פולו GTI במבחן דרכים
יונדאי i30N במבחן דרכים

מי את גולף GTI 'פרפורמנס'?

אין חובב רכב שלא שמע על גולף GTI – המכונית שהמציאה את קטגוריית הקומפקטיות החמות ואשר נחשבה מאז ומעולם לשילוב אידאלי בין שימושיות של מכונית האצ'בק משפחתית לבין ביצועים ויכולת של מכונית ספורטיבית אמיתית. לגולף GTI היו דורות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, אבל הקונספט הבסיסי שלה נשמר לאורך יותר מארבעה עשורים. רק כך יכולה מכונית להיות ראויה לתואר "אייקון מוטורי".

הדור השביעי של פולקסווגן גולף, ויחד איתו גם גרסת GTI, הושקו בשנת 2012. מאז הספקנו לפגוש את גולף GTI לא פעם ולא פעמים, למשל במבחן סולו, במבחן השוואתי וגם במבחן על מסלול המרוצים. כעת נמצא הדור השמיני של  גולף, וגם גרסת GTI, ממש "מעבר לפינה", והוא צפוי להיחשף רשמית בעוד מספר חודשים ולהגיע ארצה כמה חודשים לאחר מכן. "מה הטעם", תשאלו, "לערוך עוד מבחן למכונית כל כך מוכרת"?

הסיבה הראשונה ברורה מאליה, והיא שלא צריך סיבה, או הרבה מידי כושר שכנוע, כדי לגרום לנו להתיישב מאחורי ההגה של אגדה. שנית, ובנימה רצינית יותר, כעת, לקראת הדגם החדש, מתקיים מבחינת היצרנית והיבואנית חלון ההזדמנויות שמאפשר להציע את המכונית הזאת ב"מחיר טוב", "מכירת סוף עונה" אם תרצו.

קבלו, לרגל ההזדמנות, את חבילת 'Performance', אשר הושקה במקור בשנת 2017, ובמחיר שבו עד לא מכבר הוצעה גולף GTI רגילה.

חבילת הביצועים כוללת עוד קצת כוח, שדרוג למתלים ולבלמים, דיפרנציאל קדמי עם הגבלת החלקה מכאנית, ושינויים קוסמטיים קלים שאמורים לגרום לגולף GTI  להיות יותר "הארד קור" מן המקור, וכך לתת תשובה לכמה מן המתחרות אשר מעלות את רף הקיצוניות וללא מעט לקוחות שמבקשים שלא להישאר מאחור אבל גם את רמת השימושיות המוכרת של GTI.  מבחינה חיצונית קשה להבחין בהבדל בין גרסת 'פרפורמנס' לבין GTI רגילה, אבל מבט מעט יותר חודר מוצא שחישוקי ה-18 אינטש מושחרים וסביבם מודגש פס אדום היקפי (מצועצע). גם פנסי ה-LED הקדמיים תחומים עם פס אדום שמצויר מן השבכה, וכמה מפריטי האבזור שהופיעו קודם לכן ברשימת האופציות מותקנים כעת כציוד סטנדרטי. כל מה שנותר הוא לבדוק אם באמת מדובר בגולף GTI הטובה ביותר אי פעם.

מנוע וביצועים

גרסת ה'פרפורמנס' שודרגה עם תוספת של 15 כ"ס, ומה שחשוב יותר – 2 קג"מ נוספים של מומנט יחסית ל-GTI הסטנדרטית. בסיכום יש לה כעת 245 כ"ס ו-37.7 קג"מ, מה שאפשר לה לקצץ את משך התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש בשתי עשיריות שניה, עד ל-6.2 שניות. בפועל קשה לחוש בהבדל של ממש בביצועים, וזאת במיוחד לנוכח אופי הפעולה הלינארי של המנוע. המנוע מושך היטב מסל"ד אפסי כמעט עד למנתק ההצתה, תיבת ההילוכים כפולת המצמד משתפת פעולה בצייתנות ובזריזות ברוב המצבים ו-GTI מגיעה למהירויות גבוהות בקלילות וללא דרמה.

עם זאת, לגרסת 'פרפורמנס' יש תיבת DSG חדשה, עם מצמדים רטובים ועם שבעה יחסי העברה במקום שישה ב-GTI הרגילה. אבל דווקא התיבה החדשה יוצרת תחושת היסוס בזינוק מהמקום – כל עוד שלא משתמשים בבקרת השיגור. גם בעת הורדות הילוכים ידנית  תחת לחץ לא תמיד מבוצעת ההוראה באופן מידי. יתכן שמטרת המתכנתים הייתה לשפר את עמידות התיבה אבל כך גם נפגמת תחושת המידיות שאנחנו אוהבים בתיבת ה-DSG.

בהינתן שזאת גרסה "קרבית" ציפינו לקבל גם קצת דרמה ווקאלית מכיוון המנוע והמפלט. למרבה ההפתעה, וגם הצער, המצב דווקא הפוך: בסל"ד סרק נשמע אמנם גרגור מוחשי יותר מכיוון המפלט, אבל בעת נהיגה המכונית שקטה מידי, ונעלמו אפילו "נביחות" המפלט בגז ביניים בעת החלפת הילוך. התוצאה היא תחושה "סטרילית" מידי.

התנהגות ונוחות

המתלים  של 'פרפורמנס' הוקשחו ביחס לדגם הרגיל, אלא שגם כאן ניכרת אכזבה: ההקשחה פוגמת באיזון הנכון של כיול המתלים המוכר לנו – שהוא אחת החוזקות של המכנית הזאת, ובמיוחד לנוכח הדרישה שהיא תהיה "מכונית ספורטיבית לשימוש יום יומי". השליטה בהעברות המשקל טובה יותר וזווית הגלגול בפניות פחות מוחשיות, כך שבתוספת האחיזה הגבוהה מאד, שממילא מאפיינת את GTI מאז ומתמיד, זהו שיפור מבורך. דיפרנציאל מוגבל החלקה שיפר את היכולות עוד יותר, והתוצאה היא יכולת מצוינת ל"תקיפת פניות". מצב זה מתקיים כל עוד שמדובר בכבישים ברמת סלילה טובה, שכן על כבישים מצולקים פוגמת תוספת הקשיחות בשלווה של המכונית ומשדרת תזזיתיות מיותרת, מה שפוגם בתחושת הביטחון במכונית.

מצד שני, הקשחת המתלים וחישוקי הגלגלים המוגדלים פוגמים בנוחות הנסיעה: GTI 'פרפורמנס' הפכה לקופצנית מידי במהירויות עירוניות. גם כאשר המהירות עולה ההרגשה היא שספיגת המהמרות פחות טובה מאשר ב-GTI הרגילה. אנחנו לא מדברים על "קשיחות מפוררת סתימות", כמו במכוניות ספורטיביות קיצוניות (למשל סיוויק טייפ R), אבל GTI 'פרפורמנס' היא בפירוש מכונית פחות נעימה לנהיגה יום יומית יחסית לאחותה המוכרת. יתכן שמתלים אדפטיביים היו פותרים הבעיה, אבל אלה מוצעים כרגע רק כאופציה בתוספת תשלום.

בשאר היבטי הניהוג זאת אותה GTI שאנחנו מכירים ומעריכים. ההיגוי לא נדיב מידי באינפורמציה לאוחז בהגה, אבל הוא זריז למדי ועם רמת דיוק גבוהה אשר משרה ביטחון ומשקל נכון ברוב המצבים. קוטר הדיסקים הקדמיים של מערכת הבלמים הוגדל, כעת הם בקוטר של 340 מ"מ, והם נושכים היטב ומפיקים רגש טוב. לאורך נהיגת הכביש הם  הפגינו דעיכה מתונה והדרגתית.

תא נוסעים ושימושיות

תא הנוסעים של גולף GTI נותר כפי שהיה, והוא מזמין ומוכר. שבע שנים לאחר הצגתה רמת איכות החומרים במכונית הזאת היא בין הגבוהות בקטגוריה שלה, הנדסת האנוש פשוטה וברורה, ואין אף "פאול" משמעותי, אולי למעט ההתעקשות על פלסטיקת ה"שחור פסנתר" הנדושה שזמנה עבר.

ריפודי עור שחורים עם תפרים אדומים הם כעת הסטנדרט, וזה משדרג את האווירה בתא הנוסעים. תחושת היוקרה הזאת חשובה ללא מעט לקוחות, ודאי לאחר שרשמו צ'ק בסכום שמתקרב לרבע מיליון ש"ח. אנשים נוסטלגיים יותר, או בעלי חמלה לבעלי חיים, יעדיפו את ריפוד המשבצות הקלאסי.

שינוי נוסף בגרסת ה'פרפורמנס' הוא לוח המחוונים, ואנחנו מדברים בעצם על מסך דיגיטלי שנראה מרשים, אבל באופן תמוה מאפשר מעט מאד אפשרויות לשינוי התצוגה שעליו. למעט מד עצר לרישום זמני הקפה אין בצג הזה כמעט כל יתרון ביחס ללוח שעונים "קלאסי". אשר כפי הנראה היה נראה טוב יותר.

ההחמצה בניצול הדיגיטציה באה לידי ביטוי גם במערכת המולטימדיה, אשר אמנם נראית טוב ונוחה לתפעול אבל לא תמצאו בה תצוגה מעניינת של נתונים ספורטיביים. חבל, מפני שמד G ומד גדישה יש אפילו בפולו GTI, ונתונים אלה הרי זמינים במחשב הרכב. במקום זאת אפשר לבחור בתצוגה ייעודית לצריכת דלק ונהיגה ירוקה – שזה בערך הדבר האחרון שמעניין את מי שקונה GTI עם חבילת ביצועים.

אבזור ובטיחות

מפרט האבזור שודרג באופן משמעותי וכולל כעת לא רק את הסטנדרט (מערכת מולטימדיה משולבת במצלמה אחורית, בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם ובלם יד חשמלי) וגג שמש פנורמי, אלא גם ריפודי עור מלאים, חימום למושבים הקדמיים, לוח מחוונים דיגיטלי, פנסי LED קדמיים וחישוקי 18 אינטש. בעבר עלתה חבית שיפורים כזאת כמה עשרות אלפי שקלים וכעת מוצע כל הטוב הזה תמורת מחיר כמעט זהה למחירה של GTI, שהוא 228 אלף ש"ח. במילים אחרות, שדרוג גדול תמורת תוספת מחיר זניחה.

ציוד הבטיחות שודרג מאד ונוסף לבלימת חרום אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית יש כעת מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב והתרעת עייפות לנהג.

שורה תחתונה

גולף GTI הציעה מאז ומעולם פשרה מדויקת בין שימושיות להנאה וארזה אותה באופן שלא מושך עודף תשומת לב. בדור הנוכחי שלה, היוצא, GTI לא הייתה אטרקציה גדולה מבחינת תמורה למחיר, בעיקר בגלל שכמה ממתחרותיה עושות עבודה טובה יותר בסעיף זה. כעת, עם חבילת 'פרפורמנס', גולף GTI  מציעה תמורה טובה מאי פעם למחיר שלה, עם שיפורים  בכמות האבזור וברמת הבטיחות.

מצד שני, חבילת 'פרפורמנס' מותירה אותנו עם רגשות מעורבים. מצד אחד היא לא מוסיפה לאופי וליכולת הדינמית של GTI את תחושת ה'הארד קור' המתבקשת, ומצד שני היא פחות מאוזנת ונוחה מ-GTI "הרגילה". מכיוון שאיזון היה הקלף של גולף GTI – התוצאה היא מכונית הגיונית יותר לרכישה אבל פחות אטרקטיבית מבחינת החיבור שלה למשתמש.

צילומים ובוחן נוסף: נעם וינד

The post פולקסווגן גולף GTI Performance במבחן דרכים appeared first on TheCar.

מה נשתנה

מתיחת הפנים של משפחת גולף מתבטאת בשינויים קוסמטיים קלים. בגרסת ה-GTI הדבר ניכר בפנסים מעודכנים (אולם לא פנסי LED מלאים, שהינם בגדר אופציה בלבד בישראל), עיצוב מחודש לכונסי האוויר ולסנפירי הצד בפגוש, והגדלת המסגרת האווירודינמית לחלון האחורי וצמד פתחי המפלטים. השינוי העיקרי בתא הנוסעים הוא מערכת מולטימדיה עדכנית עם מסך מגע גדול ולחצני נגיעה בצדדיו, במקום מתגים סטנדרטים.

בתחום ההנעה אין חדש: מנוע ה-2.0 ליטר טורבו מוכר לנו מן הדגם היוצא, והספקו שודרג קלות מ-220 כ"ס ל-230 כ"ס, ואילו כח המנוע, המומנט, נותר 35.6 קג"מ. גם תיבת ההילוכים כפולת המצמדים של הדגם היוצא ממשיכה איתנו ועם שישה יחסי ההעברה שלה, ואילו אופציה לתיבת הילוכים ידנית נותרת מחוץ לגבולות ישראל.
כמו כל גרסאותיה של גולף גם GTI קיבלה שדרוג של מערכות הבטיחות שלה: מערכת התרעת התנגשות עם בלימת חירום אוטונומית היא מעתה ציוד סטנדרטי, ואליה נוספה מערכת בקרת שיוט אדפטיבית.

תא נוסעים, שימושיות

תא הנוסעים של ה-GTI לא טומן הפתעות: כל מי שנהג בגולף עצמה או בדגמים אחרים של פולקסווגן ירגיש מיד בבית. השוני בין תא הנוסעים של ה-GTI לגולף הסטנדרטית הוא גלגל הגה קטום ונעים לאחיזה, בורר הילוכים ספורטיבי, וכמובן מושבים מזמינים עם בד משבצות קלאסי אשר אולי לא יקלע לטעם של כולם אבל הוא פשוט ייחודי.

האיכות, גם של החומרים והן של ההרכבה, היא ברמה הגבוהה ביותר בסגמנט, ולמרות זאת חבל שבפולקסווגן לא התאמצו מעט יותר ולא טרחו להשקיע באווירה יותר ספורטיבית, כמתבקש מתג GTI. לוח המכשירים מכיל יותר מידי פלסטיק שחור מבריק ("פיאנו") ונדוש שהפך להיות יותר מידי נפוץ בתעשיית הרכב. אני בטוח שמעצבי הפנים יכלו לחשוב על שילוב יותר ספורטיבי ונאה.
מרחב הפנים מספיק לארבע מבוגרים בכל גודל והמושב האחורי יאכלס שלושה, אם כי בצפיפות מבחינת רוחב המושב. תא המטען מרווח מספיק לשימושים משפחתיים ממוצעים, וזה מה שהופך את המכונית הזאת לכל כך טובה בחיי היום יום: היא לא חסרה דבר בהשוואה לכל משפחתית מוכרת.

ביצועים

על הנייר, תוספת הכוח צמצמה את משך הזינוק ל-100 קמ"ש בעשירית שניה, והוסיפה 4 קמ"ש למהירות המרבית שהיא כעת 248 קמ"ש. זה אמנם לא שיפור שאפשר לשים לב אליו, אבל תמיד טוב להיות קצת יותר מהיר וחזק. GTI היא מכונית מאד זריזה, תוצאת השילוב של מנוע גמיש ולינארי עם תיבה כפולת מצמד מהירה ופעלתנית. למרות זאת, היא לא מוסרת לנהג את "סנסציית המהירות" – בין אם בגלל בידוד רעשים טוב מאד וצליל מפלט עמום יחסית (אשר שופר בהשוואה לעבר) ובין אם מפני שהתאוצה רציפה ונטולת דרמה למעט נביחות מפלט קטנות בעת החלפת ההילוכים.

ה-GTI חסכונית בדלק באופן מרשים, ודאי בהתחשב בביצועים שהיא מספקת. במבחן שלנו, שבו לא חסנו על דוושת התאוצה, נמזג בממוצע ליטר דלק אחד למנוע בכל 7.7 ק"מ, ובעת נהיגה מתונה אין בעיה להגיע גם לצריכה של 10-11 ק"מ לליטר.

התנהגות ונוחות

כמו בסעיף הביצועים, גם בסעיף ההתנהגות שומרת GTI על הנכסים שהפכו אותה למצליחה כל כך: רמת האחיזה שלה גבוהה מאד ומאפשרת למצות את מלוא פוטנציאל הביצועים. קל לתקוף פניות במהירות גבוהה ורק במקרים קיצוניים מגיעים למצב של הרחבת קו הפניה ותת היגוי. ברוב המקרים נגדעת המגמה הזאת באיבה על-ידי דיפרנציאל אלקטרוני. ההיגוי של GTI מהיר וחד, עם משקל טוב למדי, אבל – כמעט כמקובל בימינו – נטול תחושה.

שילוב של יכולת השלדה הגבוהה והביצועים שמתקבלים בקלילות יוצרים מכונית מהירה וקלה מאד לנהיגה, כזאת שמחניפה לנהג הממוצע הרבה מעבר ליכולתו. מצד שני, למרות יכולותיה הגבוהות GTI נעדרת "פלפל" שיהפוך אותה למאתגרת ומרגשת באמת עבור חובב ההגה. היא פשוט מהונדסת מידי. האיזון נשמר גם כשמדובר בכיול המתלים. GTI קשיחה משמעותית מהגולף הסטנדרטית, מרסנת היטב את תנודות המרכב, ומספקת נוחות נסיעה טובה יחסית לסגמנט, כזאת שלא מענישה את הנהג והנוסעים בכל נסיעה מזדמנת. מאידך, בעת נהיגה אגרסיבית מאד GTI היא מכונית רכה שרוכנת יותר ממתחרותיה הישירות.

תמחור ומיצוב

מחירה של גולף GTI המתוחה הוא 215 אלף ש"ח במרכב 5 דלתות, כלומר 5,000 ש"ח יותר מבעבר. מי שמוכן להקריב את השימושיות לטובת המראה יכול לחסוך 6,000 ש"ח ולבחור במרכב ה-3 דלתות. על פניו מדובר בהתייקרות מינורית אם מחשיבים את תוספת מערכות הבטיחות החיוניות, אלא שרמת האבזור לא שודרגה מעבר למערכת המולטימדיה.

למעט גג שמש פנורמי חשמלי GTI לא מאובזרת יותר מגולף 1.4 סטנדרטית שעולה 70 אלף ש"ח פחות, וגם בה תמצאו את בקרת השיוט האדפטיבית עם בקרת אקלים מפוצלת ומפתח חכם. רשימת האופציות נדיבה: אפשר להוסיף תאורת קסנון, ריפודי עור, מתלים אדפטיביים וחישוקים גדולים יותר מחישוקי ה-"17 הצנועים שאיתם היא מגיעה כסטנדרט. אלא שבתצורה כזאת מזנק המחיר לאזור הרבע מיליון ש"ח. מחסור האבזור יוצר ל-GTI, אשר אמורה לפנות לקהל מתון יחסית ומחושב, בעיית תמורה ביחס למתחרותיה. הדבר בולט במיוחד מול סיאט לאון קופרה שנמכרת במחיר דומה, עם מנוע חזק משמעותית ועם כל התוספות שתמורתם דורשים אנשי חטיבת פולקסווגן עשרות אלפי שקלים נוספים.

שורה תחתונה באמת

גולף GTI המחודשת היא "More of the same", והאמת היא שלא היו לנו ציפיות שפולקסווגן השמרנית תבצע מהפיכה של ממש ברבת המכר שלה. ייחודה של גולף GTI הוא באיזון שלה. זו גדולתה, אך זה גם החיסרון שלה. מי שמחפש קומפקטית ספורטיבית הארד-קור, מוחצנת וקיצונית, ייאלץ לחפש כזאת במקומות אחרים, למשל אצל סייויק טייפ R או פיג'ו 308GTI (הידניות), או בסיאט לאון קופרה.

GTI פונה למי שמחפשים מכונית מהנה אבל הגיונית, מהירה אבל שימושית. כזאת שנראית כמו הגולף של השכן, אבל זאת שאשתו ומנהל הבנק שלו לא אפשרו לו לקנות.
גם אחרי מתיחת הפנים נותרה גולף GTI מכונית קומפקטית חמה שמתאימה ל-90% מהאנשים 90% מהזמן. זה מה שעושה אותה למצליחה כל כך, אפילו (ואולי דווקא) בישראל שבה שוק המכוניות הספורטיביות מצומצם ומוגבל. כמה חבל שזאת מכונית יקרה ביחס לתמורה שהיא נותנת בסעיף האבזור.

צילומים: אופיר דואק

The post פולקסווגן גולף GTI במבחן: ממחזרת הצלחה appeared first on TheCar.