הנפקת מניות של חברות בכלל, וחברות מתחום הרכב בפרט, מאפשרת להן לגייס הון ולפתח מוצרים ואת הפעילויות השונות שלהן, ובעשור האחרון זרמו כך מאות מיליארדי דולרים לחברות מתחום הרכב והתחבורה. טסלה, אובר, ורוב יצרניות הרכב הסיניות החדשות הן רק דוגמאות אחדות מתוך רשימה ארוכה של חברות שחייבות את קיומן למשקיעים מרחבי העולם.

רנו, אשר בחודש הבא תחגוג 125 שנים להיווסדה, מימשה בשנה שעברה את התוכנית שלה לחלוקת החברה לשתי חברות נפרדות: 'אמפר' – שממוקדת בפיתוח וייצור רכב חשמלי, ו'סוס' – שממוקדת בהמשך הפיתוח ובייצור של מנועי בעירה פנימית. שתי החברות הנפרדות קיבלו השקעות חיצוניות של גורמים מתוך תעשיית הרכב – למשל קבוצת ג'ילי הסינית שרכשה נתח בעלות ב'סוס' וניסאן שרכשה חלק מן הבעלות ב'אמפר', אך שאפו לגייס בנוסף לכך הון גם בבורסות ברחבי העולם.

המשמעות של ביטול ההנפקה היא ש'אמפר' תצטרך לצמצם את תוכניות הפיתוח שלה או שרנו תצטרך להעמיק את היקף המימון של החברה אשר מעסיקה כיום כ-10,000 עובדים ומספר מפעלי ייצור בצפון צרפת. עם זאת, ברנו עדיין מאמינים שהחברה תגיע לאיזון תזרימי כבר במהלך השנה הבאה לנוכח הכנסות צפויות של קרוב ל-11 מיליארד דולר.
תשקיף ההנפקה חזה איזון מסחרי בשנה הבאה והכנסות של כ-27 מיליארד דולר בשנה בתחילת העשור הבא.

ובינתיים בשבדיה

בשבוע שעבר הכריזה חטיבת 'פולסטאר', שאותה הפרידה ג'ילי מתוך וולוו לפני כשלוש שנים והנפיקה אותה בבורסה בארה"ב לפני כשנתיים, על תוכנית קיצוצים ופיטורי עובדים. החברה השבדית בבעלות סינית תקצץ כ-15% מכלל כוח העבודה שלה, וזאת על רקע "תנאי שוק מאתגרים".

פולסטאר קיצצה בנובמבר האחרון באופן ניכר את תחזיות המכירות שלה, ורשות שוק ההון האמריקנית הודיעה בשבוע שעבר שהיא "לא יכולה לייחס לחברה ערך מכיוון שקצב שריפת המזומנים המתמשכת שלה מקשה על מציאת קו תחתון להערכת שווי כזאת".

אנליסטים של תעשיית הרכב הסבירו שבמצב הנוכחי, כאשר פולסטאר נאבקת להשיג לעצמה נתח שוק מול תחרות מתגברת מצד יצרניות רכב סיניות שמציעות דגמים חשמליים במחירים נמוכים יותר, וכאשר גם טסלה חותכת מחירים באופן משמעותי – עדיף היה לו פולסטאר "תתקפל בחזרה" אל תוך וולוו שממנה היא הופרדה.

מיותר לציין שפולסטאר מייצרת את המכוניות שלה בסין וגם נתח משמעותי מן הייצור והמכירות של טסלה מבוצעים בסין. אלא שגם יצרניות הרכב הסיניות לא מלקקות דבש, ובמיוחד נכונים הדברים ליצרניות שעוצבו ונוצרו בחסות הבורסות של שנחאי והונג קונג.

רגע האמת של ניו

ניו הסינית חוותה בסוף השנה שעברה ובתחילת השנה הזאת ירידה משמעותית בערך המניה שלה בארה"ב והיא מתכננת לבצע פיטורים מאסיביים. היצרנית הסינית גם הכריזה על מספר שיתופי פעולה שנועדו לאפשר לה לממן ולקדם את תשתית החלפת הסוללות שלה ולשפר את הרווחיות, אך כל זה לא עשה יותר מידי רושם על המשקיעים.

ניו נרשמה למסחר בארה"ב בסוף שנת 2018 ומאז עבר ערך המניה שלה צלילות ונסיקות. בנקודה הנמוכה ביותר התרסק הערך אל כ-20% מן הערך המקורי אבל באמצע 2020 היא זכתה לתשומת לב חיובית וערך המניה זינק פי 17 תוך כעשרה חודשים. מאז השיא, בינואר 2021, נשחק ערך המניה של ניו בכמעט 90%, ואנליסטים צופים שבחודשים הבאים תחול תנודתיות רבה מאוד בשוק שלה – בין השאר לנוכח גלי חדשות טובות ורעות שצפויות לצוץ.

ניו צפויה לקצץ 20%-30% מכוח העבודה שלה ביחס לגודלו בנובמבר האחרון, וזאת בשעה שהיא שורפת יותר כסף מכפי שהיא מכניסה. "האביר הלבן" של ניו, ומי שצפויה לחלץ אותה מבעיית הנזילות המיידית שלה, היא קרן ההשקעות CYVN Holdings מאבו דאבי שצפויה להשלים השקעה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר בניו ולהגדיל את נתח הבעלות שלה בחברה ל-20.1%.

יחד עם זאת, כמו הרבה חברות סטארטאפ אחרות גם ניו שורפת נתח ניכר מן ההון שלה על מחקר, פיתוח והתרחבות ונכון להיום היא מחזיקה בקושי בנתח שוק של פחות מ-2%, נסמכת בעיקר על השוק הביתי שלה בסין ותחזית המכירות שלה לשנה הנוכחית לא מעודדת.

גם פולקסווגן מתקררת

היום (ג') הודיעה גם קבוצת פולקסווגן שבכוונתה לעכב את תוכניות ההנפקה של חטיבת PowerCo – אשר אחראית על פיתוח וייצור סוללות לרכב חשמלי, ולדברי אנליסטים שבוחנים את השוק זה מתרחש "על רקע הירידה  בתחזית המכירות בשוק הרכב החשמלי", והעובדה שעקומת הביקוש לרכב חשמלי פחות תלולה מכפי שהוערך עד כה.

אנשי פולקסווגן מבהירים אמנם ש"העניין של משקיעים ב-PowerCo נותר נותר גבוה", ושההנפקה תיבחן מחדש בעתיד, והם גם מצהירים שדחיית ההנפקה לא משנה שום דבר בתוכניות הפיתוח והייצור של סוללות על-ידי החטיבה הזאת. PowerCo נמצאת כבר במהלך הבניה של שני מפעלי ייצור סוללות בגרמניה ובספרד, והחלה עבודות מוקדמות להקמת מפעל סוללות שלישי בקנדה.

The post רנו ביטלה את ההנפקה המתוכננת של חטיבת הרכב החשמלי. מה זה אומר לגבי תעשיית הרכב? appeared first on TheCar.

גרסת שני המנועים והסוללה הגדולה של פולסטאר 3 הוצגה לפני כשנה עם תג מחיר התחלתי של כ-127,750 דולר, ואילו אותה גרסה עם חבילת ביצועים הוצגה בסין עם תג מחיר של כ-149,500 דולר. עם פתיחת ההזמנות מוצע פולסטאר 3 בגרסה הפחות יקרה תמורת כ-101,350 דולר ודגם הביצועים מתחיל ב-114,600 דולר, כלומר קיצוץ מחירים של 26,400 דולר ו-34,900 דולר בהתאמה.

על אף ההוזלה המשמעותית בסין עדיין נשמעת ביקורת לפיה מדובר במחירים גבוהים מאד ביחס למתחרים, למשל 'ניו' ES7 שמוצע כמעט במחצית המחיר. ואכן, בשיחה של מנכ"ל פולסטאר, תומס אינגנלאת' (Ingenlath) עם אנליסטים בארצות הברית, מוקדם יותר החודש, הוא הצהיר שהמחיר של פולסטאר 3 בצפון אמריקה יהיה כ-85,000 דולר, אם כי ייתכן שהכוונה היא לדגם בסיסי יותר.

פולסטאר 3 הוא הקרוסאובר הראשון של פולסטאר וגם דגם חשמלי ראשון של המותג אשר ייוצר במקביל בסין וגם במפעל של וולוו בארה"ב, ולפי אנשי החברה מכוניות ראשונות צפויות להגיע ללקוחות בסין ברבעון הרביעי השנה, לאחר חשיפה רשמית של גרסת הייצור בתערוכת הרכב של שנחאי ב-18 באפריל.

בעוד שהייצור בסין מתחיל בקרוב במפעל של פולסטאר בצ'נגדו, מחוז סצ'ואן, הייצור בארה"ב יתחיל באמצע השנה הבאה ברידג'וויל, דרום קרוליינה – משם ייוצאו המכוניות לצפון אמריקה וככל הנראה גם לאירופה.
דגם הייצור ה"אמיתי" הראשון של פולסטאר (אם מתעלמים מדגם 1 שיוצר במספרים קטנים ולא מיוצר יותר) הוא דגם 2 אשר מיוצר משנת 2020 רק במפעל של ג'ילי בטאיג'ואו, מחוז ג'ג'יאנג, שבמזרח סין, ופולסטאר החלה לספק אותו בישראל לפני חודשים אחדים.

פולסטאר, כך מבטיח המנכ"ל שלהם, מקווה למכור השנה כ־80 אלף מכוניות עליה של כ-60% ביחס לשנה שעברה, ובשנה הבאה מתוכננת ההשקה של דגם '4' שגם הוא יהיה קרוסאובר. בשנת 2025 מתוכננת ההשקה של מכונית סדאן נוספת, דגם 5, ובשנה שלאחר מכן תושק מכונית רודסטר ספורטיבית תחת השם 6.

The post פולסטאר חתכה 35,000 דולר מן המחיר של 3 בסין appeared first on TheCar.

למרות הסיטואציה המוזרה, ומכיוון שאין בכוונתנו לפקפק בהסבר שקיבלנו או להציע לו פרשנות, נפרוש כאן את העובדות באופן כרונולוגי וכל קורא יוכל לפרש אותן לפי ראות עיניו.
סיפור הסוללה החשמלית של פולסטאר 2 מתחיל לפני מעט יותר מחודש בסין. לפי פרסומים בעיתונות הסינית נדרש אחד הבעלים של 'פולסטאר 2' לשלם, לטענתו, כ-80,000 אירו כדי להחליף סוללה חשמלית לאחר שהמכונית שלו הייתה מעורבת בתאונה. סכום זה, בסין, הוא כמעט כפליים ממחירה של מכונית חדשה כזאת, ובהנחה שהסיפור נכון יש לו השלכות דרמטיות על כל מי שקונה מכונית חשמלית ובפרט על מי שקונה 'פולסטאר'.

אנחנו פרסמנו כאן ידיעה אודות המקרה, ובעקבותיה קיבלנו תגובה מטעם פולסטאר העולמית, באמצעות הנציגה הישראלית. התגובה מכחישה ומאשרת את הידיעה באותה נשימה, אך גם מוסיפה עדכון חשוב ללקוחות הפוטנציאליים של החברה. זאת תגובת פולסטאר בתרגום לעברית: "חקרנו את התקרית בסין בעקבות הדיווחים בתקשורת, ואנחנו יכולים לאשר שהעלות המדווחת עבור עלות החלפת הסוללה הייתה שגויה. מאז ניצלנו את ההזדמנות לבחון את עלות ההחלפה בסין במקרה הלא סביר שבו יש צורך להחליף את כל מארז הסוללות בעקבות תאונה, והתאמנו אותה אל פחות ממחצית מחיר המכירה של המכונית. העניין נפתר מאז בצורה ידידותית עם הלקוחות".

במילים אחרות, אנשי פולסטאר טוענים שהעלות המדווחת – כ-80,000 אירו, לא נכונה אבל למרות זאת הם ניצלו את ההזדמנות לבחון מחדש את מדיניות התמחור שלהם. במחי החלטה אחת, כך הם אומרים בעצמם, קוצץ מחיר הסוללה מכמעט כפול ממחיר המכונית (כך לפי הדיווח שהוכחש) אל פחות ממחצית מחיר המכונית, כלומר כרבע מן המחיר (המוכחש) הקודם.

היות שכל זה קרה בסין ביקשנו לבחון מה המצב בישראל ושאלנו את אנשי 'מאיר' מה מחירה של סוללה כזאת אצלנו, בישראל. נמסר לנו שמחירה של ערכת הסוללות בישראל, לצרכן, היא 94 אלף שקלים כולל מע"מ (אם כי לא ברור אם מדובר בסוללה הגדולה או הקטנה). המחיר מתייחס כמובן לחלק עצמו ולא כולל את מחיריהם של חלקים נלווים נוספים או למחיר העבודה, והוא מהווה 37% ממחירה של הגרסה הבסיסית של פולסטאר 2 בישראל (255,000 שקלים בעת ההשקה).

כדי לוודא שהמידע שנמסר לנו מייצג נאמנה את המציאות ניסינו לבדוק אותו באתר האינטרנט של היבואנית, ונזכיר כאן שהחוק בישראל מחייב את כל יבואני הרכב והחלקים לרכב לפרסם באופן פומבי את מחירי חלקי הרכב שהם מוכרים. זאת בהתאם לסעיפים (6ב) ו- 50 בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים ולנוהל 01/2013 של משרד התחבורה ("יצרן או יבואן יציג את המחירון כאמור בסעיף 8.5 באתר האינטרנט שלו או של גורם אחר"). לפולסטאר יש סוג של אתר אינטרנט בעברית, ובהתאם לדרישות החוק והנוהל אפילו יש בו הפניה, כביכול, אל "מחירון חלפים". אבל כאשר ביקשנו להגיע למחירון, המחויב כאמור לפי החוק, הגענו אל מחירון החלפים של קבוצת מאיר. 'פולסטאר' לא הופיע בין המותגים השונים.

היות שהמותג חדש בישראל ואנשיו עוסקים מן הסתם בלא מעט נושאים בוערים נוספים המתנו בסבלנות מספר שבועות ורק לאחריהם פנינו שוב ליבואן והצפנו את הבעיה החוקית של אי הצגת מחירון חלקים. כעבור שעות אחדות נמסר לנו שמדובר בתקלה טכנית שנמצאת בתיקון ואכן, זמן קצר לאחר מכן עודכן מחירון החלקים של הקבוצה ונוספו לו מחירי חלקים של 'פולסטאר'. עם זאת, מחירה של סוללה *מחודשת* הופיע במחירון כ-150,000 שקלים לפני מע"מ, כלומר 175,000 שקלים אחרי מע"מ ולא 94,000 שקלים כפי שנמסר לנו לפני שבועות אחדים.

פנינו שוב ליבואנית ובתגובה נמסר לנו כך: "תודה על תשומת הלב. לצערנו מדובר במק"ט שלישי שבטעות לא תוקן וכעת טופל. העדכון יבוצע בלילה ורק בראשון יופיע באתר. המחיר, כפי שנאמר לך, הוא 94,000 שקלים כולל מע"מ".

אגב, עיון חוזר במחירון החלקים של פולסטאר גילה שמחירה של סוללה אכן הוזל והוא עומד כעת על 93,568 שקלים כולל מע"מ, אלא שתיאור המק"ט מדבר בעד עצמו: "ס. היברידית מלאה משופצת לא לשימוש בישראל". בנוסף מופיע גם מק"ט של "סוללה היברידית מלאה מחודש" במחיר דומה.

כאמור, זאת השתלשלות הדברים ללא פרשנות או ספקולציות, וקשה שלא לראות את הדמיון בין המקרה שדווח בסין ותגובת היצרנית לגביו לבין טעות לכאורה ותגובת היבואנית בישראל. בשני המקרים תוקן המחיר כלפי מטה באופן די דרמטי.

סוללות או לא להיות

מחירי החלקים לרכב בישראל הם שערורייה אשר בין השאר נסקרה בהרחבה גם ב"ועדת זליכה", אשר מונתה על-ידי שר התחבורה ישראל כץ לפני עשר שנים כדי להגביר את התחרותיות בשוק הרכב בישראל, וגם בדוח מבקר המדינה שפורסם בחודש מרץ השנה ותיאר את סדרת הכישלונות של משרד התחבורה לכל רוחב הגזרה הזאת.

לא מעט בעלי רכב מקדישים הרבה אנרגיה בהשוואת המחירים של דגמים חדשים ושל תוספות אבזור במטרה לחסוך כמה מאות או אלפי שקלים – אבל לא שמים לב למחירי החלקים שצפויים להשפיע עליהם לפחות בשלושה אופנים. ראשית לכל, חלקים יקרים מייקרים באופן ישיר את עלות פרמיית הביטוח לרכב וגם באופן עקיף היות שהם מעודדים גניבות רכב. שנית, חלק מן החלקים מייקרים את עלויות התחזוקה, ושלישית – בטווח הארוך גורמות עלויות תחזוקה גבוהות לירידת ערך של המכונית ואף להשבתתה בטרם עת.

סוללה היא המרכיב הבודד היקר ביותר ברכב חשמלי ורוב הלקוחות של רכב חדש מרגישים רגועים כשהם חושבים על 8 או 10 שנות האחריות שניתנת לסוללה. מה שפחות נמצא בתודעה זה שאחריות לא מכסה נזק תאונתי, וככל שהנזק יקר יותר לתיקון כך גדל הסיכוי שמכונית תושבת במקרה של תאונה. מבוטח אמנם יקבל במקרה כזה את הפיצוי שקבוע בפוליסה אבל חברות ביטוח אינן מוסדות ללא כוונת רווח. ככל שדגם מסוים יעיק יותר על טבלאות הנתונים שלהן כך הן יימנעו מלבטח אותו או ידרשו פרמיית ביטוח גבוהה יותר.

באופן מאד ספציפי – העלות הגבוהה של החלפת של סוללה חשמלית בפולסטאר 2 קשורה למבנה שלה, בצורת H בשתי שכבות לעומת מבנה מונו-בלוק שמאפיין את רוב הסוללות לרכב חשמלי. עיצוב זה נבחר דווקא כדי לצמצם את הסיכון לפגיעה בסוללות ולהפוך אותן לבטוחות יותר אבל כאשר מתרחשת תאונה שפוגעת בסוללה הוא מייקר מאד את עלויות התיקון.

אגב, מחירי חלפים יקרים לא מאפיינים דווקא את פולסטאר וכפי שפרסמנו כאן גם מחירו של פנס חזית של 'הונגצ'י E-HS9' היכה אותנו בתדהמה: 63,000 שקלים לפנס ראשי מרכזי, 18,650 שקלים לפנס ראשי תחתון, ו-17,400 שקלים לפנס ראשי קדמי עליון. אז נחמד ש"הרולס רוייס הסינית" עולה "החל מ-399,000 שקלים" אבל תאונה לא מאד נדירה יכולה לגרום לחברת הביטוח לשקול מחדש את היחס שלה לדגם או למבוטח.

אנחנו כמובן שמחים שסייענו ל'פולסטאר' לעמוד בדרישות החוק ולפרסם מחירון, ועוד יותר שמחים על כך שהודעת טקסט אחת שלנו קיצצה את מחיר המחירון של סוללת 'פולסטאר 2' גם בישראל, ולא רק בסין.

נתקלתם בתקלות, עיוותים או בעיות שאפשר לתקן? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

The post כך הורדנו 81,000 שקל ממחיר הסוללה של פולסטאר 2 בהודעת טקסט אחת appeared first on TheCar.

2 מבוסס על פלטפורמת CMA שאיננה פלטפורמה חשמלית טהורה, ועליה בנוי, למשל, וולוו XC40. זאת מכונית במבנה סדאן בממדים של משפחתית גדולה, עם אורך כולל של 460 ס"מ ובסיס גלגלים באורך 273.5 ס"מ. זה אומר שה-2 ארוכה משמעותית מ-XC40 אבל קטנה בחצי מידה מ'טסלה' מודל 3 הפופולרית.

עוד ב-TheCar
מבט אל ההיסטוריה של BYD
נהיגה ראשונה: טויוטה bZ4X
מבחן השוואתי: יונדאי איוניק 5 מול סקודה אניאק וסקיוול ET5

צריך לומר שמודל 3 לא מתחרה ב-2 באופן ישיר – בוודאי מבחינת האופי וקהל היעד שאליו היא מכוונת, אבל היצע הגרסאות והמחירים חופף למדי. 2 מוצעת אצלנו בארבע גרסאות, עם מנוע חשמלי אחד או עם שניים, ועם שני גודלי סוללה: 69 קילוואט/שעה שתומכת בטעינה מהירה של עד 130 קילוואט או 78 קילוואט/שעה שאותה אפשר לטעון בקצב של עד 155 קילוואט.

הדגם הבסיסי מונע באמצעות מנוע חשמלי שמספק 231 כ"ס ומייצר 33.6 קג"מ של מומנט, הוא מניע את הגלגלים הקדמיים ואפשר, כאמור, לבחור בין שני גודלי הסוללה שמספקים – כך מובטח – 471 ק"מ בין טעינות עם הסוללה הקטנה ו-540 ק"מ עם הסוללה הגדולה. נתוני הביצועים של שתי הגרסאות זהים: 7.4 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית מוגבלת אלקטרונית ל-160 קמ"ש.

הדגם כפול המנועים של 2 מוצע רק עם הסוללה הגדולה ומניע את שני הסרנים, המנועים מספקים יחד 408 כ"ס ומומנט מרבי של  67.3 קג"מ. זה מאיץ מעמידה ל-100 תוך 4.7 שניות ומגיע למהירות מרבית מוגבלת אלקטרונית ל-205 קמ"ש. טווח הנסיעה המרבי המוצהר: 480 ק"מ.

הדגם הדו-מנועי מוצע עם חבילת 'פרפרומנס' שמציעה ביצועים עדיפים: 476 כ"ס, 69.3 קג"מ של מומנט וזינוק מעמידה ל-100 בתוך 4.4 שניות. המהירות המרבית, למי שלחוץ לסיים מהר את החשמל: הטווח המרבי: 462 ק"מ, אבל רק אם מקפידים על מהירויות סבירות.

רמת האבזור של כל הגרסאות זהה: מושבים מתכווננים חשמלית, חימום לכל המושבים, משטח טעינה אלחוטית,  גלגל הגה מחומם, דלת תא מטען חשמלית, גג שמש פנורמי, מערכת שמע של 'הרמן קרדון' עם 13 רמקולים וחישוקים קלים בקוטר 19 אינטש.

חבילת 'פרפורמנס' כוללת בולמי אוהלינס ספורטיביים שאותם אפשר לכוון ידנית, מערכת בלימה משודרגת מתוצרת ברמבו עם קאליפרים מאלומיניום, ודיסקים מוגדלים ומחוררים בתוך חישוקי 20 אינטש. חישוק לחישוקי 20 אינטש דורש תוספת של 8,000 ש"ח בכל הגרסאות האחרות. אגב, לטובת התקינות הפוליטית אפשר להזמין ריפודי רק כאופציה בתוספת תשלום, והוא לא צנוע: 25 אלף ש"ח.

חבילת הבטיחות כוללת בלימת חירום אוטונומית גם בנסיעה לאחור, שמירה אקטיבית על נתיב נסיעה, התרעה מפני תנועה בשטחים מתים, התרעת ערנות ובקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית זחילה בפקקים.

כאמור – המחירים בישראל מכוונים ראש בראש אל טסלה מודל 3: הגרסה הבסיסית, עם מנוע יחיד, עולה 255 אלף שקלים כלומר כ-10 אלף ש"ח יותר מטסלה מודל 3 הבסיסית. תמורת הסוללה הגדולה נדרשת תוספת של 20 אלף ש"ח.
הגרסה הדו-מנועית הבסיסית עולה 295 אלף ש"ח ותמורת גרסת 'פרפורמנס' תידרשו לרשום צ'ק על סך 335 אלף ש"ח. 

התרשמות ראשונית
המילה המתאימה ביותר לעיצוב של פולסטאר 2 היא "מינימליזם". הקווים הרבועים וחתימת ה-LED בפנסים לא מסתירים את שורשי המותג, בית וולוו, המכונית משדרת מסיביות בלי להראות גמלונית. הצללית, לעומת זאת, משדרת מבר דינמי באמצעות מבנה הקורה האחורית והזנב הקטום, אשר מסתיר היטב דלת חמישית שימושית. לנוכחות על הכביש תורמת יציבה גבוהה של המרכב אשר מזכירה את עולמות הקרוסאוברים. עם זאת – מרווח הגחון הוא 15 ס"מ צנועים והגובה 148 ס"מ.

תא הנוסעים מעוצב בסגנון שבדי אופייני ונקי, ולקוחות וולוו ירגישו מיד בבית עם מסך מולטימדיה אנכי, פתחי המיזוג, גלגל ההגה ומתגי תפעול שמגיעים מאותו ספק של וולוו. תפעול מערכת המולטימדיה, שמשלבת את הסייען הוירטואלי של גוגל –  פשוט להפליא: קל להתמצא בזכות גרפיקה ברורה ותפריטים מעטים. אנשי פולסטאר חסכו מאיתנו גימיקים ילדותיים ומיותרים כמו צבע תאורת אווירה בתא הנוסעים.

גם תצוגת לוח המחוונים הדיגיטלית בסיסית ומתאפיינת בגרפיקה שמזכירה משחקי וידאו משנות ה-80. התצוגה הסטנדרטית היא של מד מהירות, מד מצב סוללה ומד תאוצה/בלימה. אופציות הבחירה היחידות הן תצוגת מחשב דרך או מעבר למצב של מפה לרוחה כל הלוח. מצד אחד זה קריא, ועדיף על חשמליות עם לוח בסיסי מאחורי ההגה, או כאלה שאין להן לוח מחווים בכלל, אבל מי שהתרגל לתצוגות עשירות ולשלל גאדג'טים מעולמות טסלה והיצרניות הסיניות החשמליות – עלול להתאכזב.

המושבים נוחים ותומכים, המרחב הפנימי טוב, אבל לנהג די צפוף בגלל מבנה הקונסולה המרכזית שעולה ומתחברת אל לוח המכשירים. חומרי הפלסטיקה בתא הנוסעים טובים ומוצקים, אבל למעט גימורי עץ עדינים התחושה לא יוקרתית במיוחד. מה שמפריע יותר מכל זה שמעצבי פולסטאר לא לקחו בחשבון שבמדינות חמות כמו ישראל חייב שיהיה לכל הפחות וילון נגלל לגג השמש הענק (אפשר לרכוש כיסוי נצמד בתוספת תשלום). פתחי המיזוג המרכזיים ממוקמים בראש לוח המכשירים ומפנים את האוויר כלפי מעלה. זה אולי יעזור לצנן את זכוכית הגג ביום לוהט אבל לא ירענן את הפנים שלכם כשתיכנסו לאוטו בצהרי היום.

איך זה נוסע?
במסגרת נהיגות ההשקה המקומית התאפשר לנו לקחת את 2 לסיבוב קצר יחסית, ודווקא בגרסת 'פרפורמנס' הבכירה שמן הסתם תהיה פחות נפוצה. הביצועים מרשימים בכל קנה מידה. הורדת הכוח לכביש חלקה, תגובת המצערת מאוזנת ולא חדה מידי, וכעבור שבריר שניה קצב צבירת המהירות מסחרר וממכר גם כאשר נמצאים כבר במהירות שיוט גבוה. אפשר לבחור בין שלושה מצבי בלימה רגרנטיבית, ואנחנו נהנו רוב הזמן במצב הבלימה המרבי של "דוושה אחת". לאחר הסתגלות קלה זה פעל באופן יעיל במיוחד, וכמעט שלא נאלצנו לגעת כלל בבלמים.

קשה להסיק מנהיגת מבחן כל כך קצרה מה הטווח הריאלי של פולסטאר 2, אבל כעבור כ-200 ק"מ אינטנסיביים למדי, רובם בתנועה בין עירונית מהירה, עמדה צריכת האנרגיה על 23.5 קילוואט ל-100. זה מתרגם לטווח לא מזהיר של כ-330 ק"מ, אבל אפשר לשער שעם רגל פחות כבדה אפשר להגיע גם ל-400 ק"מ ללא בעיה.

חבילת 'פרפורמנס' כוללת כיול מתלים ספורטיבי ובולמי אוהלינס מתכוונים, אם כי את כיוון הבולמים יכול לבצע רק מכונאי כשהרכב מונף על ליפט. עבור רובנו זאת לא אפשרות שימושית במיוחד, ודאי בטח בהשוואה לנוחות התפעול בלחיצת כפתור של מתלים אדפטיביים אלקטרונים.

לבולמים יש 22 דרגות קושי, וגם בדרגה 11 האמצעית – שאליה כויל רכב המבחן – התקבלה תחושה של רכב קשיח יותר מידי. זה מסייע -2 להתמודד עם משקל הסוללה הכבדה, וגם השליטה בתנודות המרכב על כבישים גליים מרשימה. בסך הכל נראה ש-2 משדרת תחושה של מכונית מוצקה ומאוזנת מאד, וזה לידי ביטוי גם במשקל נכון של ההיגוי ובדוושת בלם שמשדרת תחושת בלימה טבעית – למרות היכולות הרגנרטיביות שלה.

מחיר כיול המתלים הקשוח הוא נוחות נסיעה לא מבריקה. במהירויות נמוכות מורגש כל מעבר על גבשושיות ובורות, וגם כשהספיגה משתפרת עם עליה במהירות – מעבר על חיבורי כביש וקפלים מורגש היטב בתא הנוסעים.

שורה תחתונה
פולסטאר 2 מרשימה עם עיצוב ופרשנות ייחודיים ל"איך צריכה להיראות משפחתית חשמלית". יש לה יחידת הנעה יעילה וטווח שימושי סביר, והכל ארוז בחבילה שמשדרת תחושה איכותית ודינמית. מצד שני, המינימליזם השוודי לא ירשים את חובבי הגימיקים שרוכשים מכוניות חשמליות, ונוחות הנסיעה בגרסת 'פרפורמנס' לא מזהירה.

לטסלה יש מעלות שאין לפולסטאר, בעיקר בגזרת הקישוריות והגימיקים, אבל ההשוואה בין השתיים בלתי נמנעת בגלל טווח המחירים הדומה. סוג הלקוחות יהיה אחר, בין השאר בזכות תדמית הפרימיום השוודית (למרות שהמכונית מיוצרת בסין). השאלה, כמו עם כל דגם חדש שמגיע אלינו, היא כמה מכוניות בכלל מוקצות לשוק שלנו השנה.

The post נהיגה ראשונה: פולסטאר 2 appeared first on TheCar.

למעשה, כאשר אומרים כיום 'פולסטאר', או אפילו 'וולוו', צריך בעצם לומר "פולסטאר' מבית ג'ילי" או "וולוו על-ידי ג'ילי", ועד לסוף כתבה זאת תבינו לא רק מדוע ג'ילי בונה ומטפחת הרבה מותגים בכלל, ומותגים חדשים בפרט, אלא גם מה עשויה להיות המשמעות של הסדר העולמי החדש שג'ילי מכתיבה לכלל תעשיית הרכב המסורתית.

ג'ילי, כפי שכבר כתבנו כאן במספר לא מבוטל של הזדמנויות, היא לא סתם יצרנית רכב אלא "תופעת טבע" שמחוללת שיבוש רציני ביותר בתעשיית הרכב העולמית, לכן קשה שלא לעקוב אחריה בפה פעור מתדהמה. מצד אחד, הנחישות והמהירות שבה ג'ילי פועלת מותירה באבק יצרניות רכב עם היסטוריה של 100 שנות ייצור ואף יותר, ומצד שני – ביחס לכל יצרניות הרכב האחרות – סיניות ולא סיניות – ג'ילי היא מודל יחיד במינו לשיתוף פעולה בריא בין ארגונים שונים מכל רחבי העולם, ובין חברות שגם מתחרות זו בזו.

"עובדת כיף" ראשונה לפני שממשיכים: בשנת 2010 ג'ילי עשתה את הצעד הנועז והמשמעותי הראשון שלה מחוץ לסין כאשר רכשה מידי פורד האמריקנית תמורת 1.8 מיליארד דולר את חברת המכוניות 'וולוו' (להבדיל מחברת המשאיות שאותה רכשה מאוחר יותר). בסוף השנה שעברה הנפיקה ג'ילי כ-18% מוולוו תמורת סכום שמייצג ערך חברה של כ-20 מיליארד דולר, כלומר פי יותר מעשרה מן הערך שבו היא קנתה אותה לפני כ-12 שנים (וגם בניטרול האינפלציה מדובר בהישג ראוי להערכה).

לזכות פורד צריך לומר שכבר ערב המשבר הכלכלי של 2008-2009 היא השליכה מעליה את רוב הנכסים שאותם היא לא הצליחה לנהל כראוי, בעיקר במחוץ לארה"ב, ובזכות זאת היא הייתה יצרנית הרכב היחידה מבין שלוש הענקיות האמריקניות שלא פשטה רגל. לגנותה צריך לומר שבעשור שבו היא הייתה בעלת הבית של וולוו (1999-2010) היא התערבה לשבדים קצת יותר מידי בעניינים. בשורה התחתונה, שורת הרווח, זה לא עבד.

רכישת וולוו הייתה אבן הדרך המשמעותית ביותר באודיסאה של ג'ילי בתחום הרכב עד לאותו רגע, מפני שבשונה מפורד – שייצרה מכוניות עוד לפני וולוו, לג'ילי היה הרבה מאד מה ללמוד ולקבל מן הרכש החדש שלהם, והם עשו עבודה מדהימה בלתת לשבדים גב חזק בלי להפריע להם לעשות את מה שהם טובים בו – לתכנן וליצור.

וולוו הפכה להיות המנוע הטכנולוגי מאחורי ג'ילי (שרכשה ארבע שנים קודם לכן את החברה הבריטית שייצרה את "המונית הלונדונית" וכבר הייתה הבעלים של שתי חברות לייצור רכב בסין). אנשי ג'ילי דחפו את השבדים להתמקד במה שהיה הכי נחוץ באותה תקופה בסין – רכב חשמלי והיברידי נטען ("רכבי אנרגיה חדשה"), ובמקביל לכך גם בהנדסה ופיתוח של פלטפורמות מודולריות אשר מהוות כעת בסיס גם למכוניות שנושאות את הסמל של וולוו וגם לאלה שנושאות כמה מן הסמלים האחרים בקבוצת ג'ילי, בראש ובראשונה ג'ילי עצמה.

במקביל, ובשונה מיצרניות סיניות אחרות שמואשמות בכך שקנו חברות כדי לינוק מהן טכנולוגיה ולאחר מכן זנחו אותן (ע"ע סאיק הסינית שרכשה את סאנגיונג הקוריאנית) – ג'ילי העצימה את וולוו והביאה אותה לשיאים המשמעותיים ביותר בתולדותיה מבחינת היקף מכירות, והיא פתחה עבורה את השוק הסיני והקימה בו מפעלי ייצור של וולוו.

הסיפור הקצר של פולסטאר

בשנת 2009, שנה לפני שפורד מכרה את וולוו לג'ילי, וולוו רכשה את Cyan Racing אשר הוקמה בשנת 1996 כקבוצת מרוצים שוודית שנקראה STCC Polestar והתחרתה באליפות שוודיה למכוניות תיור (STCC). פחות מעשור לאחר מכן כבר התקיימו יחסים צמודים בין קבוצת המרוצים לבין וולוו, והיא הפכה להיות "המשפרת הרשמית של מכוניות וולוו". הרכישה שלה, בשנת 2009, נועדה להפוך אותה למה ש"חטיבת M" של ב.מ.וו או AMG של מרצדס עושות עבור המותגים הגרמנים: כסף ממכירת מכוניות משודרגות ויקרות.

ההבדל בין וולוו לשלוש הגרמניות, שלכל אחת מהן יש חטיבה דומה, הוא לא רק שזאת של וולוו הייתה קטנה, צעירה וחסרת ניסיון או מיתוג ביחס אליהן, אלא שמאחורי וולוו ניצבת ג'ילי, חברה שסימן ההיכר הבולט ביותר שלה הוא זריזות ופיקחות עסקית. לי שופו, מייסד ג'ילי (חברה שהחלה את דרכה כיצרנית חלקי חילוף למקררים ונכנסה לתחום הרכב בתחילת שנות ה-80 עם רכישת חברה לייצור אופנועים) – בנה בתוך פחות משני עשורים רשת של חברות וארגונים שקשורים זה לזה ומזינים אחד את השני תוך שהם שמים יד על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולא מפסיקים לקפוץ על הזדמנויות ולהתפתח.

פחות מחמש שנים לאחר רכישת וולוו, בשנת 2015, הפכו אנשיו את 'פולסטאר' למותג בפני עצמו, ובחודש יוני השנה הם הנפיקו את מחציתה בבורסה (באמצעות עסקת SPAC) לפי ערך של קרוב ל-20 מיליארד דולר – כלומר כמו השווי של וולוו עצמה. שנתיים לפני הפיכת פולסטאר למותג עצמאי הציגו אנשי וולוו מכונית תצוגה שנשאה את השם 'פולסטאר 1', ושנתיים לאחר ההפרדה העסקית מוולוו, בשנת 2017, הם כבר ייצרו בסין את הדגם העצמאי הראשון של פולסטאר.

לקריאה נוספת:

פולסטאר של ג'ילי בעקבות טסלה: קונספט לרודסטר חשמל

הסיפור המדהים של ג'ילי

קבוצת האחזקות ג'ה-ג'יאנג ג'ילי הולדינגס מפעילה כיום ארבע חטיבות עסקיות: רכבי נוסעים, כלי רכב מסחריים, חברת טכנולוגיה וחברת שירותי ניידות. בסיכום השנה שעברה הם ייצרו יחד כ-2.2 מיליון מכוניות וסך ההכנסות של הקבוצה עמד על 47.2 מיליארד דולר.

לאחר רכישת "המונית הלונדונית", וולוו ויצרנית רכב סינית נוספת, ובתוך כדי הקמת עשרות מפעלים גדולים וקטנים ברחבי סין, ג'ילי המשיכה ורכשה נתח מ'פרוטון' – יצרנית הרכב הלאומית של מלזיה שהייתה גם הבעלים של חברת 'לוטוס' הבריטית, ובמקביל התמידה בבריאת מותגים חדשים – החל מ'גיאומטרי' שמייצגת את חברת כלי הרכב החשמליים וה"מחושמלים" של ג'ילי רכב (במקביל נבראו גם מותגים סינים נוספים כמו 'Livan' שפחות מעניינים מחוץ לסין), ועד למותג ממוצא אחר שנסמך גם הוא על מכוניות של וולוו ונקרא Lynk &CO (ויגיע בקרוב גם לישראל), או מותג הפרימיום החשמלי 'זיקר'.

אחד השיאים האחרים של ג'ילי היה רכישה, כמעט עויינת יש לציין, של כ-10% מן הבעלות בדיימלר-בנץ (כיום מרצדס-בנץ). מה שמעניין זה שלמרות המהמורות בדרך לעסקה הזאת (אנשי ג'ילי ניסו בתחילת הדרך להשקיע במרצדס באמצעות הנפקת מניות מיוחדות וכשהגרמנים סרבו הם פשוט קנו מניות שלהם בשוק החופשי) – אנשי ג'ילי השכילו לפתח יחסי עבודה טובים גם עם מרצדס ולהוריד מהגב שלהם את המותג 'סמארט' שהסב לגרמנים הפסדים כמעט מיומו הראשון.
ג'ילי רכשה מחצית מן הבעלות ב'סמארט', הפכה (גם) אותו למותג חשמלי בלבד, והעבירה את הייצור של סמארט לסין. בקרוב ייוצאו מכוניות סמארט לאירופה וישווקו שם, ואז נקבל את 'סמארט מספר 1' – קרוסאובר חשמלי טהור בגודל קומפקטי (מה שנקרא אצלנו "משפחתי").

ג'ילי רכשה, כאמור, גרעין שליטה ביצרנית המשאיות וולוו ונתח בעלות בחטיבת המשאיות של דיימלר, וגם 35% מן האופרציה הכושלת של רנו בדרום קוריאה (סאמסונג מוטורס לשעבר).

מקוצר היריעה לא נתעמק כאן באחד הדברים המדהימים האחרים שג'ילי עושה מהר יותר מכל יצרניות הרכב האחרות בעולם – וזה השילוב בין עולמות הרכב לעולמות הטכנולוגיה שבהם טמון עתיד התחבורה. ראוי פשוט לחתום את הכתבה הזאת בשורה תחתונה שמסכמת את המנטליות העסקית של ג'ילי בתוך תעשיית הרכב "הישנה".

בחודשים הבאים תתגשם האסטרטגיה הממשלתית הסינית ומספר עשרות יצרניות רכב שעברו את סף האיכות וקיבלו רישיונות יצוא יתחילו לשווק מכוניות באירופה ובשווקים מערביים אחרים. בשעה שרוב היצרניות האלה תיאלצנה למתג את עצמן מאפס, ולהסביר לקונה מערבי מדוע עליו להאמין ולסמוך על מותגים שמיוצרים בסין ונקראים "גרייט וול" או "צ'רי" או "סקייוול" או "איוייז" – ג'ילי לא צריכה להציג מחדש את וולוו, סמארט או את לוטוס למרות שגם הן מיוצרות (כולן או חלקן) בסין. אפילו במקומות שבהם היא המציאה שמות חדשים (ומוזרים, יש לומר) כמו Zeekr או Lynk &CO אין לאלה מורשת סינית והם יכולים לתת לטכנולוגיה או למודלים העסקיים החדשים לדבר בשמם. בנוסף, ג'ילי מטפחת את מרכזי המו"פ והעיצוב של חברות שהיא קונה ולא "שותה" אותן לתוך סין, וכך נהנית מחדשנות ומאהדת הקהל האירופאי.

המנטליות העסקית של ג'ילי, שמבוססת על זריזות ויכולת מופלאה לעבוד עם ארגונים זרים ועם אנשים עם מנטליות ותרבות שונה מאד מזאת הסינית (ע"ע השת"פ עם 'מובילאיי' הישראלית), מאפשרת לקבוצה הזאת לפתח את הטכנולוגיות המובילות בתעשיית הרכב או לשים עליהן יד, ולחלוק אותן בין כל החברות והארגונים שתחת המטריה של חברת האחזקות. במקביל, אנשי ג'ילי מנפיקים בנדיבות נתחים לא קטנים מן החברות שהם רוכשים ולא מתעקשים להחזיק בבעלות מלאה – מפני שכך הם משיגים את המימון לו זקוקה כל חברה כדי להתפתח.

הדוגמה של לוטוס הבריטית, שבה ג'ילי מחזיקה נתח של 51%, ממחישה את השיטה. לוטוס היא אמנם סמל בריטי עתיר אמוציות עם הישגים חשובים בספורט מוטורי, אבל כמו כמעט כל יצרניות הרכב הבריטיות היא הלכה מדחי אל דחי במשך שנים ונמצאה רוב הזמן על פי התהום הכלכלית. תחת ג'ילי (ופרוטון) לוטוס מפתחת מכוניות חשמליות מתקדמות שאותן היא תבנה בסין, והתוכנית היא שבתוך כחמש שנים לוטוס תייצר בכל שנה כ-90,000 מכוניות חשמליות, שזה יותר ממה שהיא ייצרה מאז הקמתה. בתזמון הנכון, אולי אפילו לא בעוד הרבה זמן – ג'ילי מתכוונת להנפיק את לוטוס בבורסה לפי ערך חברה שמוערך ב-7 עד 8 מיליארד דולר, והנפקות דומות מתוכננות גם למותגים אחרים ואולי אף לכל חטיבת כלי הרכב המסחריים שלה.

בתוך פחות משלוש שנים מתכוונת ג'ילי לייצר ולמכור בכל שנה כ-1.2 מיליון מכוניות מתוצרת וולוו, כ-150,000 מכוניות מתוצרת 'סמארט', וכ-290,000 מכוניות מתוצרת 'פולסטאר'. אז אם עד היום לא שמעתם על המותג 'פולסטאר' זה ממש בסדר, מספיק שתזכרו שמאחוריו ניצבת ג'ילי.

לקריאה נוספת:

ג'ילי בעקבות טסלה: שיגרה לחלל 9 לוויינים עבור קישוריות ונהיגה אוטונומית

ג'ילי קנתה את יצרנית הטלפונים החכמים מייזו. למה בעצם?

האם 'LYNK & CO' תשנה את הדרך שבה משתמשים באופנועים בעולם?

The post מאחורי כל פולסטאר עומדת ג'ילי appeared first on TheCar.

העיתונות הסינית מדווחת על לקוח מקומי שרכש 'פולסטאר 2' תמורת מעט יותר מ-49,000 דולר, ולאחר שהיה מעורב בתאונה הוא התבקש לשלם 540,000 יואן (79,200 דולר) להחלפת מארז הסוללות שניזוק, כלומר פי 1.6 ממחיר הרכב.
ברור אמנם שמארזי סוללות הם המרכיב היקר ביותר ברכב חשמלי, וברור גם שמחיר של מכונית חדשה כולל (בסין) סובסידיה מטעם המדינה. אלא שגם על רקע זה נראה מוזגם שרכיב אחד במכונית חדשה יעלה פי 1.6 ממחיר המחירון שלה.

אגב, במקרה הספציפי הזה מדובר בגרסה היקרה יותר של המכונית, עם שני מנועים וטווח ארוך (כלומר סוללה גדולה ויקרה). גרסה זאת עולה בסין 338,000 יואן לעומת 269,000 שעולה הגרסה הבסיסית.

מחיר מארז סוללות לפולסטאר 2 עולה בסין כ-400,000 יואן (ולכך יש להוסיף את הרכיבים התומכים שככל הנראה נפגעו בתאונה הספיצפית הזאת) וזה מחיר גבוה מאד ביחס למחירים שגובות יצרניות רכב אחרות. 'אקספנג', למשל, גובה בין 90-110,000 יואן למארזי סוללות חלופיים לדגמיה השונים, ואצל יצרניות אחרות עולות הסוללות בין 60-70,000 יואן.

רוב יצרניות הרכב בעולם מעניקות אחריות של 7-10 שנים לתקינות הסוללות, וגם לאחר מכן אפשר בדרך כלל לשקם מודולים ספציפיים בתוך הסוללה וכך להאריך את חייה. אבל אחריות לא כוללת נזק תאונתי והתאונה המדווחת מסין מדליקה נורה אדומה אודות מחירי החלקים ועלויות תיקוני תאונות של פולסטאר בפרט, ואולי גם של מותגים אחרים.

כפי שכתבנו כאן, מחיר פנס קדמי של הונגצ'י E-HS9 בישראל הוא 63,000 שקלים, ואנחנו מדברים על פנס קדמי בלבד שעולה כ-15.7% ממחיר המכונית (!). אלה נתונים שחברות הביטוח תיאלצנה לקחת בחשבון באקטואריה שלהן במוקדם או במאוחר, ומכיוון שחברות ביטוח עובדות על "קוסט פלוס" המשמעות היא שתעריפי הביטוח של מכוניות כאלה יזנקו במוקדם או במאוחר.

The post קונה פולסטאר? תיקון סוללה עלול לעלות לך ביוקר appeared first on TheCar.

O2 בנויה בסבירות רבה על הפלטפורמה שתשמש בעוד כשלוש שנים את 5 GT, ומוגדרת על-ידי היצרנית כמי שמתארת את "החזון של פולסטאר למכונית ביצועים פתוחה (שמספקת) חוויית נהיגה מרגשת – עם כל היתרונות של ניידות חשמלית". לדברי אנשי פולסטאר, המכונית, שצפויה לעשות שימוש נרחב באלומיניום, "נועדה להיות תוססת, קלה ומלאת ביטחון".

לפני שנפליג בסופרלטיבים נוספים מבית פולסטאר כדאי להזכיר שטסלה, בראשית דרכה והרבה לפני שהפכה לחברת טכנולוגיה מפורסמת ומצליחה, בנתה את הטכנולוגיה הראשונית שלה על גבי רודסטר שנועדה, יותר מכל, להצית את הדמיון של לקוחות ומשקיעים כאחד. כעת, כשהיא ממוקדת בהגדלת כושר הייצור שלה, טסלה רצתה להשיק דור שני של רודסטר אבל גילתה שאין לה עוד צורך מסחרי או תדמיתי במכונית כזאת.
אז מצד אחד גם פולסטאר לא זקוקה לגימיקים כאלה, בראש ובראשונה מפני שבתוך בית ג'ילי-וולוו יש כבר את כל הטכנולוגיה הנחוצה ואת כל הרכיבים הדרושים למטרה שלה (שהיא מכירת מכוניות חשמליות ספורטיביות ויקרות). אבל מצד שני, למכוניות ספורטיביות בכלל, ולרודסטרים בפרט, יש סקס אפיל ייחודי, ומכונית כזאת בוודאי יכולה לשדרג מאד את התדמית ואת המיצוב של מותג חדש.

מכונית הקונספט עוצבה על-ידי צוות המו"פ של פולסטאר שממוקם באנגליה, וכמו עם לא מעט מכוניות קונספט אחרות גם כאן לא התפספסה אף הזדמנות לשלב גימיקים שעושים כותרות ונועדו לנפח את התדמית אך לא לייצור סדרתי. זה מתחיל בשימוש באלומיניום מאיכות גבוהה במיוחד (כך מובטח), דרך חומרים אקזוטיים כמו "חומר מונו-פלסטי" או "ירוקים" כמו פוליאסטר ממוחזר לדיפון תא הנוסעים, וכלה ב"רחפן קולנוע אוטונומי שמשלב חדשנות עם כיף" (שאיתו תוכלו לצלם את עצמכם בתוך כדי תנועה).

כמובן שגימיקים, מעצם הווייתם, לא נועדו להגיע לייצור סדרתי וגם לא מעלים או מורידים את הסיכוי שמישהו יחפוץ בקיומה. מה שבאמת מעניין אותנו הוא אם קיים סיכוי שמכונית כזאת, בין אם בעיצוב שהוצג ובין אם בעיצוב אחר, בכלל תגיע לייצור סדרתי. למרבה הצער, אם צריך להמר אז לא כדאי לשים יותר מידי ז'יטונים על מכונית סדרתית כזאת, אבל זה לא אומר שצריך להפסיק לקוות. עם מספיק תגובות אוהדות יש מצב שאנשי פולסטאר ירימו את הכפפה שהם עצמם זרקו.

פולסטאר, לטובת מי שלא עקב, הוקמה כחברה עצמאית ושותפות בין ג'ילי לוולוו (שבעצמה נשלטת על-ידי ג'ילי) בשנת 2017 במטרה לייצר "רכבי פרימיום שבדיים" חדשים. מטה החברה ממוקם בסמוך לזה של וולוו, בעיר גוטברג שבשבדיה, ובימים אלה היא נמצאת במגמת התרחבות ל-30 שווקים ברחבי העולם, בהם גם ישראל.

המכוניות עצמן מתוכננות, כאמור, באנגליה ובשבדיה אך מיוצרות בסין, במפעלים של ג'ילי, ובקרוב ייוצרו גם בארה"ב. במהלך השנה הקרובה ג'ילי מתכוונת להנפיק את פולסטאר בבורסה האמריקנית.
עד היום ייצרה פולסטאר שני דגמים, וייצורו של הראשון בהם – פולסטאר 1 ההיברידית, הסתיים בשנת 2021. פולסטאר 2 היא מכונית חשמלית טהורה שמוצעת בשלוש גרסאות עם מנועים שמספקים 408 כוחות סוס וסוללה (בגרסה הבכירה) עם תכולת אנרגיה של 78 קילוואט שעה.

בשלוש השנים הקרובות מתכוונת פולסטאר להשיק דגם חשמלי חדש אחד בכל שנה, החל מפולסטאר 3, שיהיה קרוסאובר חשמלי שיושק עוד השנה, דרך פולסטאר 4 שיהיה קרוסאובר קטן יותר ויושק בשנה הבאה, וכלה בפולסטאר 5 שמתוכנן לייצור בשנת 2024 ויהיה מכונית "קופה 4 דלתות" (או GT עם ארבע דלתות).

The post פולסטאר של ג'ילי בעקבות טסלה: קונספט לרודסטר חשמלי appeared first on TheCar.

טסלה שדרגה את מעמד המכוניות החשמלית מגימיק שמיועד לגיקים חובבי טכנולוגיה ולמחבקי עצים אל מעלה של סמל סטאטוס אופנתי ומודרני, ולבחירה צרכנית נבונה (ודאי בימים של מחירי דלק מאמירים). במקביל נחתו בישראל דגמים חשמלים של יצרני מסה חשובים כמו יונדאי וסקודה, לצד מותגים חדשים שמגיעים מן המעצמה הסינית שהיא חלוצת עידן החשמל המודרני. ואז הגיעה ג'ילי, שהוכיחה שאפשר להציע מכונית חשמלית שימושית במחיר עממי, ופרצה את הסכר באופן סופי. הביקוש למכוניות חשמליות בשוק הישראלי כרגע גדול בהרבה מן ההיצע שלהן, וזמני ההמתנה, בהתאם, ארוכים.

גם השנה הנוכחית, 2022, תהיה שנת מפנה בשוק הרכב החשמלי הישראלי, וזאת לא רק בגלל גידול דרמטי שצפוי בהיקף המכירות, אלא בעיקר בגלל הכפלה, כמעט, של מספר המותגים שיציעו אצלנו מכוניות חשמליות בפועל, ולא רק באופן תיאורטי (או במספרים זעומים). אל מותגים שהתקיימו בישראל במשך שנים "על הנייר", כמו רנו, ניסאן, ובמידה רבה גם ב.מ.וו, ואל מותגים חדשים שנוספו בשנה שעברה כמו 'סקייוול' או 'איווייז', תתווסף השנה רשימה לא קצרה של מותגים חדשים שכל אחד מהם, בסופו של דבר, יציע מבחר דגמים חשמליים.

כתבה זאת, ראשונה בסדרת סקירות שנפרסם, מוקדשת למותגים חדשים שצפויים להגיע לשוק הישראלי השנה, בתלות כמובן במגבלות של מלחמות במזרח אירופה, מחלות של רשתות האספקה העולמיות בעקבות קורונה, ועודפי ביקוש לרכב חשמלי באירופה ובעולם כולו.

AION
ארץ יצור: סין
יבואן: קבוצת יוניון מוטורס (אוריון מוביליטי)

GAC, אחת מיצרניות הרכב הגדולות בסין, החלה לשווק בישראל ערב משבר קורונה את GE3 שהוא קרוסאובר שהוסב להנעה חשמלית. משיקולים של היצרנית והיבואנית הופסק היבוא של GAC, והחברה נערכת לקראת היבוא של מותג הרבה יותר חשוב של אותה יצרנית רכב: AION.

חטיבת AION הוקמה על-ידי GAC כחטיבה נפרדת וייעודית לפיתוח, ייצור ושיווק של כלי רכב חשמליים מתקדמים, ובין השאר היא כבר פיתחה, רכשה והכשירה טכנולוגיות סופר-מתקדמות בתחומי הסוללות, אשר מציבות אותה בחזית הטכנולוגית בתחום זה.

רוב דגמי AION (וכנראה כל הדגמים שייובאו לישראל) מבוססים על פלטפורמות חשמליות ייעודיות ומאופיינים בעיצוב מודרני מרשים ובטכנולוגיה מתקדמת, כאמור. אוריון מוביליטי צפויה לחנוך אולם תצוגה חדש ל-AION בהרצליה פיתוח.

הדגמים

הדגם שצפוי להוביל את AION בישראל הוא LX – קרוסאובר משפחתי גדול למדי (אורך של כמעט 4.8 מטרים, בסיס גלגלים של 292 סנטימטרים) אשר מוצע בגרסאות עם מנוע חשמלי יחיד (201 כ"ס) או עם שני מנועים והנעה כפולה (402 כ"ס), ועם סוללות בעלות תכולת אנרגיה של 70 או 93 קילוואט/שעה. עם הסוללה הגדולה AION מבטיחה להציע טווח נסיעה מרשים מאד של 650 ק"מ לפי תקן NDEC, שזה אומר בערך 500 לא פחות מרשימים בחיים האמיתיים.

LX מוצע גם בגרסה עם סוללה "מפלצתית" של 144 קילוואט/שעה עם טווח מובטח של 1000 קילומטרים בין טעינות, אבל זאת לא צפויה להגיע ארצה בשלב ראשון בגלל מחיר גבוה מאד.
דגם נוסף של המותג נקרא AION V – קרוסאובר קומפקטי שנכנס לטריטוריה של ג'ילי גיאומטרי C. הקלף החזק שלו הוא תמיכה בטעינה אולטרה מהירה של 480 קילוואט, אשר בשלב זה עדיין לא מוצעת בישראל, אבל עם בין טעינות טווח של כ-500 קילומטרים, ומחיר תחרותי (לפחות בחו"ל) יש כאן אופציה לקרב מעניין בתוך קבוצת יוניון מוטורס.

BYD
ארץ ייצור: סין
היבואנית: אלייד וקבוצת שלמה

יצרנית הרכב הסינית BYD (Build Your Dreams, או "בנה את החלומות שלך") הוקמה במקור כיצרנית של סוללות לכל סוגי היישומים, וכיום היא נחשבת לחברה השנייה בגודלה בעולם בכל הקשור לייצור סוללות חשמליות. חטיבת הרכב של BYD הוקמה בשנת 2003 וייצרה מכונית נוסעים ראשונה באותה שנה. 6 שנים לאחר מכן היא ייצרה את האוטובוס הראשון שנשא את שם המותג שלה, וכיום היא מייצרת אך ורק כלי רכב עם מכלולים חשמליים (חלקם היברידים, עם מנועי בנזין).

זיכיון היבוא המקורי של BYD בישראל התגלגל כבר לפני עשור אל חברת 'כלל' אשר החלה לייבא אוטובוסים, אבל בעיות תקינה עיכבו במשך שנים גם את חדירת הרכב הכבד ובוודאי את היבוא של מכוניות. בשנת 2017 התגלגל זיכיון היבוא של BYD יחד עם פעילות הרכב כולה אל קבוצת שלמה, אשר בין השאר מחזיקה את חברת הליסינג הגדולה בישראל, ובשנה שעברה נחתם הסכם עם אלייד (בעלת הבית של צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסווגן), ושתי החברות חולקות ביניהן את הזיכיון ואת פעילות היבוא והשיווק.

הדגמים

הדגם הראשון ש-BYD שלחה לאירופה הוא Tang EV600 – קרוסאובר בגודל של אאודי אי-טרון. הדור השני של 'טאנג' הוצג בשנת 2018 והוא מיוצר בגרסה רגילה, עם חמישה מושבים, ובגרסה מוארכת עם שבעה מושבים. ברצפתו מותקנת סוללה חשמלית עם תכולת אנרגיה של 82.8 קילוואט שעה, אשר לטענת הסינים מספקת טווח נסיעה מרשים של 520 קילומטרים בין טעינות (לפי תקן NEDC).

בסין מוצעות שתי גרסאות הנעה, עם מנוע חשמלי בודד או עם שני מנועים, וכל מנוע כזה מספק 245 כוחות סוס. גרסת ההנעה הכפולה מזנקת מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 4.4 שניות. (גרסת ההנעה הקדמית מאיצה תוך 8.5 שניות), ובשני המקרים אפשר לטעון את הסוללה ל-80% בטעינה מהירה תוך חצי שעה בשימוש במטען בהספק של 50 קילוואט.
אורך הגרסה הקצרה של טאנג 487 סנטימטרים, אורך בסיס הגלגלים שלו 282 סנטימטרים, והמחיר שלו באירופה מקביל פחות או יותר לזה של אאודי אי-טרון.

דגם נוסף של BYD הוא HAN EV, מכונית משפחתית חשמלית גדולה ומודרנית שמוצעת בגרסת הבסיס שלה עם מנוע בודד שמספק 220 כוחות סוס ומניע את הגלגלים הדקמיים ובגרסה היקרה עם צמד מנועים שמספקים יחד 490 כוחות סוס והנעה כפולה. HAN EV היא מכונית גדולה, כמעט 5 מטרים אורכה, רוחבה 191 סנטימטרים ובסיס הגלגלים שלה ארוך גם הוא: 292 סנטימטרים.

הונגצ'י
ארץ יצור: סין
יבואן: סמלת

יצרניות רכב סיניות מציגות בשנים האחרונות זינוק טכנולוגי אדיר ושיפור לא ייאמן באיכויות הייצור וההרכבה, ואצל חלקן ניכרת גם אווירת פרימיום איכותית, אבל לא בטוח אם יהיו מי שיסכימו לשלם מחיר פרימיום אמיתי של כחצי מיליון שקלים תמורת מותג יוקרה סיני עם שם קשה לביטוי שאיש לא שמע עליו מעולם.

חברת סמלת, יבואנית קבוצת פיאט-קרייזלר וסובארו לישראל קיבלה את זיכיון היבוא של מותג פרימיום סיני בשם הונגצ'י (Hongqi – דגל אדום בתרגום מסינית), והיא מבצעת בימים אלה את הליכי התקינה וניסויי נסיעה בישראל.
הונגצ'י הוא מותג היוקרה (האקסצנטרי) של יצרנית הרכב הסינית DAW ובזכות העיצוב האקסטרווגנטי שלו דבק בו הכינוי "רולס רויס הסינית". הקשר למותג היוקרה המפורסם בעולם לא מסתכם רק ברמת פאר גבוהה אלא בעיקר בדרך הבוטה שבה ניסו הסינים להעתיק את העיצוב של האייקון הבריטי.

הונגצ'י מייצרת מגוון דגמי סדאן וקרוסאוברים יוקרתיים, אבל בשלב ראשון מתוכננת החדירה לישראל רק עם ספינת הדגל החשמלית של המותג. דגמים נוספים יוסבו להנעה חשמלית בעתיד, וכאשר יזכו למיסוי הפחות גבוה שמוטל על כלי רכב חשמליים בישראל הם יוכלו להציע תחרות מעניינת בשוק היוקרה המקומי.

הדגמים

הונגצ'י E-HS9 הוא רכב פנאי עצום ממדים באורך של 5.2 מטרים, רוחב של 2 מטרים, ועיצוב שלא מאפשר להתעלם ממנו גם אם מתאמצים. תא הנוסעים עמוס מסכים, וכל מה שבתוך התא מדופן בריפודי עור ודיפוני עץ כמתבקש ממותצג אולטרא-יוקרתי. E-HS9 מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ומוצע בשתי גרסאות – אחת שמספקת 436 כוחות סוס וניזונה מסוללה בעלת קיבולת של 74 קילוואט/שעה (שטובה לטווח נסיעה מוצהר של 400 קילומטרים), והאחרת מספקת 551 כוחות סוס ומוזנת מסוללה עם קיבולת של 99 קילוואט/שעה וטווח נסיעה סביר, אך לא עוצר נשימה, של 465 קילומטרים לפי תקן WLTP.
תג המחיר צפוי לגרד מלמטה את החצי מיליון שקלים, כלומר שאנחנו מדברים על מחוזות של אאודי אי-טרון או ב.מ.וו IX3, וזה אומר גם שהונגצ'י E-HS9 לא צפוי לככב בראש טבלת המכירות. עם זאת, יש מצב שהוא ימצא לעצמו בעלי ממון שיחפצו לקבל מקסימום תשומת לב ונוחות בלי לשלם מחיר של ריינג' רובר.

צ'רי
ארץ יצור: סין
יבואן: עדיין לא נודע

דיבורים על יבוא מכוניות צ'רי לישראל החלו לפני עשור וחצי כאשר חברת 'קמור', אשר ייבאה בשעתו את מכוניות ב.מ.וו ומיני, החזיקה גם בנייר שעליו נכתב שהיא מייצגת כאן גם את צ'רי. שותפתה לאותו נייר הייתה קבוצת כדורי, אשר מייבאת כעת את סקייוול לישראל.

Fast forward עשור וחצי קדימה וכעת מתחוללת דרמה חסרת תקדים ביבוא רכב לישראל: צ'רי לא רק הכריזה על כוונתה לשווק מכוניות בישראל אלא אפילו מעסיקה משרד יחסי ציבור שמטפטף ידיעות אודות החברה, דגמיה ופעילותה תוך הדגשת העובדה שהשיווק שלה בישראל בוא יבוא. ככל הנראה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה יצרנית רכב עורכת התמחרות פומבית בין יבואנים פוטנציאליים שלה לישראל, ובין אם היא כבר סגרה עם מישהו ובין אם לא – סביר שאת תוצאות הבחירה הזאת נגלה כאן בקרוב.
צ'רי מייצרת כבר כמה שנים גרסאות חשמליות לחלק מן הקרוסאוברים שלה שמשווקים תחת השם Tiggo, אבל מה שהרבה יותר חשוב זה שבקרוב היא תשיק סדרת דגמים חשמליים מודרניים שייבנו על פלטפורמה חשמלית ייעודית.

הדגמים

דגם ראשון בסדרת הדגמים החשמליים של צ'רי נקרא GQ5, וזה קרוסאובר קומפקטי דמוי קופה אשר עוצב בסיוע של סדנת העיצוב האיטלקית המפורסמת פינינפארינה. GQ5 יוצע עם הנעה אחורית ומנועים חשמליים שמספקים 163 או 178 כוחות סוס, ועם סוללות בעלות קיבולת של 70 או 88 קילוואט/שעה. זה מתורגם לטווח נסיעה של 510 או 620 קילומטרים לפי תקן NDEC הסיני.

הדגם השני, אשר נחשף לאחרונה, הוא קרוסאובר קטן יותר שנקרא Omoda 5 והוא מעוצב בעיצוב נועז ומציע תא נוסעים יוקרתי. אומודה 5 לא מבוסס על פלטפורמה ייעודית וטרם הוצגה גרסה חשמלית שלו. לצ'רי יש גם מכונית מיני עירונית מתוקה שנקראת EQ1, אבל בסבירות גבוהה מאד היא תישאר בסין ותהיה מסורבת עליה.

קארמה
ארץ יצור: ארה"ב
יבואן: מטרו מוטור

חברת מטרו מוטור, יבואנית האופנועים הגדולה בישראל, התרחבה אל תחום ההנעה החשמלית ואף הקימה חטיבה ייעודית חדשה שנקראת "מטרו אלקטריק". עם החטיבה הזאת תעשה מטרו את הסיבוב הראשון שלה בתחום הרכב הארבעה גלגלי שמיועד לכביש, וזה קורה כבר בימים אלה עם מותג אמריקני ייחודי ויוקרתי בשם קארמה.
הסיפור של קראמה מתחיל בקליפורניה לפני כעשור, כאשר מעצב הרכב הנריק פישקר הקים חברת רכב שנושאת את שמו והציג מכונית ספורט סלון יפיפייה שנקראת "קארמה". למכונית הזאת יש הנעה חשמלית "לא נקיה", כלומר שמנוע מהחשמל שלה מוזן גם באמצעות גנרטור מאריך טווח, כלומר מנוע בעירה פנימית. לצערו של פישקר והמשקיעים שלו המיזם הזה נכשל, ואת שרידיו רכשה קבוצת השקעות סינית עתירת מזומנים שהפיחה בו חיים חדשים.

הדגמים
קארמה תציג בעתיד סדרת דגמים חדשה ומודרנית, ומן הסתם חשמלית טהורה, אבל בשלב ראשון מציעה רק את הדגם המקורי, שאיתו יצאה לדרך, לאחר שהוא עבר מקצה שיפורים. הדגם נקרא GS6 והוא מוצע בגרסה חשמלית טהורה או בגרסה היברידית-נטענת.

החשמלית הטהורה מספקת 536 כוחות סוס וטווח הנסיעה המוצהר שלה הוא 483 קילומטרים, אבל דבר מאד חשוב שצריך לדעת על קארמה הוא שהמחיר שלה בארה"ב מתחיל ב-80 אלף דולר, כלומר שאנחנו מדברים על מכונית ספורט-יוקרה שמתחרה בדגמים כמו אאודי אי-טרון GT ובגרסאות הבסיס של פורשה טאיקן.

פולסטאר
ארץ יצור: סין
יבואן: קבוצת מאיר

חטיבת המכוניות של וולוו השבדית כמעט מצאה את מותה תחת פורד, אבל למזלה נרכשה בשנת 2010 על-ידי ג'ילי הסינית, אשר הניחה לה לצמוח ולהתפתח ולהוביל את קבוצת ג'ילי כולה מבחינה טכנולוגית. הדרישה של ממשלת סין למעבר אל עידן החשמל הובילה גם את וולוו להיות אחת החלוצות בתחום הזה, אם כי תחת המותג העצמאי שלה היא עשתה הכל בצעדים מדודים, דרך הנעה היברידית.

במקביל, היות שאחד מתחומי המומחיות המרתקים של ג'ילי הוא בריאת מותגים חדשים, וולוו ומרכזי הפיתוח שלה בשבדיה מהווים בסיס לשלוש יוזמות חדשות, שלושה מותגים, שזכו כבר לחיים עצמאיים. אחד מאלה הוא פולסטאר (Polestar) אשר החל את דרכו כשותפות בין וולוו לבין חברה שהתמחתה בשיפורי רכב לספורט מוטורי. לימים וולוו רכשה את החברה הזאת, ממש כפי שמרצדס רכשה את AMG, ובאמצעותה תכננה לפנות אל קהל הלקוחות שרוכש מכוניות משופרות של מרצדס וב.מ.וו שממותגות כ-AMG וכ-M.

תחת ג'ילי הפך פולסטאר למותג עצמאי שמפותח ומעוצב בשבדיה אבל מיוצר במפעלים של ג'ילי בסין, וזו תורמת לא מעט מן הטכנולוגיה שלה בתחום החשמל. היצע הדגמים של פולסטאר כולל אמנם כרגע רק דגם אחד, אבל בשנים הקרובות היא תציע משפחת דגמים רחבה עם ניחוח ספורט פרימיום שבדי.

הדגמים

כאמור, לפולסטאר יש כעת דגם יחיד והוא נקרא פשוט "פולסטאר2". המכונית הזאת חולקת פלטפורמה ויחידת הנעה חשמלית עם וולוו XC40 והעיצוב שלה נראה כמו שילוב בין קרוסאובר קופה לבין האצ'בק מוגבה. לא מעט אלמנטים עיצוביים לא מותירים ספק שהשורשים של פולסטאר נעוצים בלוולוו, וזה כולל גם תא נוסעים הי-טקי ונקי כמיטב מסורת העיצוב השבדית. על ההנעה אחראי צמד מנועים חשמליים שמספקים יחד 400 כוחות סוס ומוזנים מסוללה עם תכולת אנרגיה של 78 קילוואט/שעה. זו אמורה לספק טווח של 470 קילומטרים על פי התקן האירופאי. המחיר הצפוי יהיה גבוה מזה של וולוו XC40 החשמלית, כלומר כ-400 אלף ש"ח.

Lynk&Co
ארץ יצור: סין
יבואן: קבוצת מאיר

ג'ילי, כאמור, היא אשפית של בריאת מותגים חדשים וגם אשפית של שיתופי פעולה עם יצרניות רכב אחרות. אחד המותגים שג'ילי המציאה, על בסיס דגמים וטכנולוגיה של וולוו, הוא Lynk&Co שמייצג רעיון שנובע מן ההצלחה של 'מיני' לבית ב.מ.וו: מכונית היא לא רק מוצר צריכה או מכשיר, אלא גם רכיב "לייף סטייל" וסמל סטאטוס אופנתי. המותג Lync&Co הושק בשנת 2016 וכיום מייצר ומשווק מגוון דגמים שחלקם מבוססי-וולוו ואחרים מבוססי-ג'ילי עם הנעה חשמלית טהורה או הנעה היברידית נטענת.

המותג פונה אל קהל צעיר עם שיטת שיווק לא שגרתית, ויהיה מאד מעניין לגלות מה מתוכה יאומץ גם בישראל. לקוחות, בעיקר צעירים, יכולים להתגבר על הצורך ברכישת רכוש ותחת זאת לקנות "שירותי ניידות", כלומר לשכור את המכוניות בסוג של ליסינג ובתעריף חודשי שכולל את כל הוצאות התפעול של המכונית, למשל ביטוח.

הדגמים

הדגם שצפוי להוביל את Lynk&Co בישראל הוא '01' אשר מונע רק באמצעות הנעה היברידית ואשר משווק זה מכבר באירופה. '01', הוא למעשה הסבה של וולוו XC40.

דגם חשמלי טהור ראשון של המותג, שנקרא Lynk&Co Zero, הוצג כרכב קונספט וצפוי לקרום עור וגלגלים בקרוב, ולאחריו צפויה גרסה חשמלית של Lynk&Co 03 שהיא, למעשה, 'פולסטאר 2' במדי לינק אנד קו. גרסה הסדרתית כזאת צפויה להיות מוצגת בקרוב, עם נתונים דומים של 400 כוחות סוס וטווח נסיעה של 370 קילומטרים בין טעינות.

VM Motors
ארץ יצור: סין
יבואן: EV מוטורס

חברת EV מוטורס תצרף השנה מותג נוסף להיצע שלה הכולל בין הייתר את הרכבים הפרטיים של JAC ודגמי המוניות והמסחריות של LEVC (יצרנית המונית הלונדונית). המותג החדש נקרא WeltMeister או בקיצור VM. מדובר ביצרנית סינית צעירה שהוקמה בשנת 2015 ומתמחה בייצור רכבים חשמלים, כשמאחוריה עומדים משקיעים כמו באיידו (גוגל הסינית) ושיואמי.
ישראל היא אחת מהמדינות הראשונות אליהן תייצא VM את מוצריה, ואת הבכורה לקהל המקומי יערכו דגמי החברה בתערוכת אוטומוטור הקרובה בחול המועד פסח.

הדגמים
היצע הדגמים של M כולל נכון לעתה שלושה דגמים: סדאן מעוצבת בשם M7, קרוסאובר גדול עם 7 מקומות בשם W6 וקרוסאובר קומפקטי בשם EX5Z והוא יהיה הדגם הראשון של המותג שינחת בישראל.

EX5Z הוא הדגם הראשון שהציגה VM והוא משווק בסין מאז שנת 2018. מדובר קרוסאובר המקביל בגודלו לקרוסאוברים קומפקטיים דוגמת יונדאי טוסון וניסאן קשקאי, כשהוא אמור להיות ממוצב בישראל מול איוויז U5 ובמידת מה גם מול גי'לי גיאומטרי C.
הוא מצויד במנוע חשמלי קדמי המספק 215 כ"ס וניתן לקבלו עם סוללה בקיבולת של 52.5 או 69 קילוואט שעה המספקות טווח נסיעה של 400 ו520 ק"מ בהתאמה לפי תקן NDEC המקובל בסין.
המפרט המקומי לא יודע, אך רשימת האבזור צפויה להיות נדיבה ולצידה מפרט הבטיחות מלא. המחיר אמור להיות בטווח של 160 אלף ש"ח.

The post כל מותגי הרכב החשמלי החדשים בישראל לשנת 2022 appeared first on TheCar.

שש מהפכות שונות ונפרדות עוברות בתקופה הנוכחית על תעשיית הרכב והניידות העולמית, ויחד הן מסתכמות במהפך הגדול ביותר בתולדות התחבורה מאז המצאת הגלגל. בעידן מסעיר שכזה נמצאת כלל תעשיית הרכב המסורתית תחת לחצים שלא היו כמותם, והתוצאה היא שרבים מבין מותגי הרכב הוותיקים מתקשים לשרוד ועתידם לוט בערפל.

האיחוד הגדול ביותר בתעשיית הרכב בשנים האחרונות, אשר הושלם בתחילת השנה הנוכחית, יצר את קבוצת הרכב הרביעית בגודלה בעולם כאשר חיבר תחת כנפי תאגיד 'סטלנטיס' 15 מותגי רכב מוכרים וידועים. על אף שכמה מן המותגים האלה היו בין הראשונים שחיברו מנוע לכרכרה ללא סוסים, הערך הכספי המשוער של כל הקבוצה הזאת, שמייצרת יחד כ-8.7 מיליון מכוניות בשנה, עמד בעת היציאה לדרך על כ-50 מיליארד דולר.
וולוו, לעומת זאת, היא יצרנית שבדית קטנה שהצליחה לשרוד כחברה עצמאית בזכות מיצוב ייחודי של דגמים חצי יוקרתיים וסולידיים, והסתמכות כמעט בלעדית על שני השווקים המבוססים ביותר בעולם שבו תעשיית הרכב הסינית טרם התניעה: מערב אירופה וצפון אמריקה.

עידן זה הסתיים בשנות ה-90 ובסופו נאלצה וולוו למצוא לעצמה בעלת ברית איתנה. פורד, באותן שנים, נמצאה בתנופה ונראתה כמו בעלת בית אידאלית, אלא שלא כל הנוצץ זהב. בשנת 1999 שילמו האמריקנים לשבדים 6.5 מיליארד דולר ורכשו חברה שייצרה כ-400,000 מכוניות בשנה. אלא שלאחר שפורד השקיעה בוולוו לא מעט מיליארדים נוספים, והרחיבה משמעותית את מגוון הדגמים, נפל על העולם המשבר הכלכלי של 2008-2009 והיא נאלצה להיפטר מרוב הנכסים שלה שמחוץ לצפון אמריקה.

וולוו, באותה נקודת זמן, הפסידה כסף, פיטרה עובדים, היקף הייצור שלה צנח אל קצת יותר מ-300,000 מכוניות בלבד (שנת 2009) ומתחת לפח המעוצב של רוב הדגמים שלה נמצאו פלטפורמות משותפות עם פורד ומאזדה, כלומר לא משהו שעמד בסטנדרטים של אאודי, ב.מ.וו ומרצדס. פורד דרשה 6 מיליארד דולר תמורת הכלה הזאת, אבל בסופו של דבר נאלצה להתפשר על 1.8 מיליארד, וזאת ככל הנראה הייתה נקודת המפנה החשובה ביותר בהיסטוריה של וולוו.

ג'ילי, אחת האגדות המרתקות ביותר של תעשיית הרכב בכלל ושל התעשייה הסינית בפרט, השקיעה בעשור האחרון כ-11 מיליארד דולר בוולוו אבל קיבלה ממנה הרבה יותר. על בסיס הידע והטכנולוגיה שנצברו בגוטנברג – עיר הבירה של וולוו – בנו הסינים פלטפורמות ומערכות הנעה שמשמשות חלק מקבוצת המותגים הגדולה שלהם, ובתוך כדי כך שינו את וולוו מן הקצה לקצה. תחת ידיהם הושלם הפיתוח של סדרת מנועי בעירה פנימית חדישה, אבל זה לא מנע מהם למצב את וולוו כיצרנית הרכב הראשונה בעולם שהכריזה על מעבר מוחלט למנועים "מחושמלים" ולאחר מכן להנעה חשמלית טהורה. נכון לשנה וחצי האחרונות וולוו מייצרת אמנם מעט מכוניות חשמליות טהורות, אבל כל המכונית האחרות שלה מונעות באמצעות מערכות הנעה היברידיות.

ג'ילי פתחה בפני וולוו את השוק הסיני והקימה מפעלים לייצור דגמי וולוו בסין, אך גם בארה"ב. כך היא הכפילה, במהלך עשור, את היקף הייצור והמכירות של וולוו אל כ-700,000 מכוניות בשנה. עד אמצע העשור הנוכחי מקווים השבדים למכור יותר ממיליון כלי רכב בשנה, אבל זה רק צד אחד של מערכת היחסים המיוחדת בין הסינים לשבדים. ג'ילי, אשר בין השאר מחזיקה כיום בכ-10% מן הבעלות בדיימלר-בנץ (החברה האם של מרצדס), השתמשה בוולוו כדי למנף את עצמה מבחינה טכנולוגית וכבסיס ידע וטכנולוגיה, ומצד שני נתנה לוולוו את כל מה שהיא נזקקה לו מבחינת תמיכה כלכלית, כמו גם עצמאות מלאה.

במקביל נטלה ג'ילי מיזם צדדי של וולוו – שותפות עם סדנת שיפורים בשם 'פולסטאר', והפכה אותה לחטיבה עצמאית ולאחר מכן ליצרנית רכב נפרדת שמתחרה ב'טסלה'. 'פולסטאר' אמנם מייצרת בקושי שבריר ממספר המכוניות שטסלה מייצרת, אבל ממש כמו החברה האמריקנית גם היא נמצאת בשוק שמסעיר את דמיונם של משקיעים: מכוניות חשמליות מתוחכמות ויקרות, עם טווח נסיעה מכובד. אנשי ג'ילי לא פספסו רגע, ובימים אלה הם ממזגים את 'פולסטאר' לשלד בורסאי בעסקת 'ספאק'. מהלך זה צפוי לגייס כסף לפי שווי חברה של… 20 מיליארד דולר, ולכשעצמו מגדיל את הערך הכלכלי של וולוו אשר מחזיקה במחצית מן הבעלות בפולסטאר.

ההצלחה עם 'פולסטאר' נתנה את האות והפשירה תוכנית של ג'ילי שהייתה ככל הנראה בהקפאה עוד משנת 2018: להנפיק חלק קטן מן המניות של וולוו לפי שווי חברה של 25 מיליארד דולר. בדרך לשם נשענת ג'ילי על ההצלחה הגדולה של וולוו, אשר נובעת מן ההשקעה הממוקדת, והתזמון המעולה: לוולוו היו המוצרים המתאימים בדיוק כאשר אירופה נכנסה לבולמוס של קנסות ומגבלות על כלי רכב מזהמים, והמכירות שלה בשנה האחרונה זינקו ביותר מ-40%.

וולוו שואפת לגייס כ-2.86 מיליארד דולר מהנפקת מניות חדשות, ובמקביל נראה שגם ג'ילי תנצל את ההזדמנות למכור מקצת מאחזקותיה בחברה, בתוך כדי כך שתשמור על גרעין השליטה ועל עיקר הבעלות. כמעט 3 מיליארד הדולרים שיגויסו אמורים לממן פיתוח טכנולוגיה והקמת מערכי ייצור מתאימים להגשמת המעבר לייצור של מכוניות חשמליות טהורות בלבד, וכן לפיתוח טכנולוגיה ואמצעי ייצור של סוללות ומנועים חשמליים. במקביל, וולוו צפויה לקטוף את פירות ההשקעה שלה בפלטפורמות מודרניות שהיא מפתחת עבור ג'ילי ועבור עצמה, ולהיות בין יצרניות הרכב הוותיקות הראשונות בעולם שעברו לייצור בלעדי של מכוניות חשמליות.

אז האם וולוו של 2022 באמת הכפילה פי 14 את שוויה – מחברה שהייתה שווה לפני עשור כ-1.8 מיליארד דולר לכזאת ששווה כיום 25 מיליארד? האם השבדית שמייצרת כ-700 אלף מכוניות בשנה שווה פי 2.5 מרנו הצרפתית, שמייצרת כ-3 מיליון מכוניות בשנה? בעידן שבו המשקיעים מעריכים את השווי של טסלה ביותר מ-767 מיליארד, ואת 'אובר' בכ-70 מיליארד – מסתבר שכן.

The post חיים חדשים: כך זינק השווי של וולוו ל-25 מיליארד דולר appeared first on TheCar.

פולסטאר קוראת לתעשיית הרכב להיות "שקופה" בכל הנוגע לכלל ההשפעות המזיקות שלה על הסביבה, ובבחינת "נאה דורש – נאה מקיים" היא פרסמה פרטים מלאים ראשונים אודות השפעת המכונית החשמלית שלה על האקלים והסביבה. גם בעתיד, כך מבטיחים אנשי החברה, הם יוסיפו לשקף באופן קבוע וברור את כלל ההשפעות הסביבתיות של דגמים עתידיים שלה, וזאת תחת ההבטחה להיות "החברה השקופה ביותר בתעשיית הרכב".

פולסטאר היא יצרנית רכב חשמלית צעירה ש-49.5% ממנה מוחזקים בידי וולוו והיתרה בידי ג'ילי ומשקיעים סינים. בעתיד הקרוב מתכננת פולסטאר הנפקה גדולה, או מיזוג SPAC בבורסה באופן שמייצג ערך של כ-25 מיליארד דולר, וזאת למרות שהחברה ייצרה רק אלפים בודדים של מכוניות, אמנם מאד יקרות, בכל שנות קיומה.

במקור הוקמה פולסטאר בשנת 1996 על-בסיס קבוצת מירוצים, כשותפות עם וולוו כאשר זאת עדיין הייתה יצרנית רכב עצמאית ובטרם נרכשה על-ידי פורד. שיתוף פעולה זה דומה למיזמים כמו AMG אשר מפתחים עבור יצרניות רכב גרסאות ספורטיביות ופסאודו-ספורטיביות על בסיס מכוניות סדרתיות. הסטטוס של פולסטאר לא השתנה גם לאורך תקופת הבעלות של פורד וגם לאחר שוולוו נמכרה לג'ילי הסינית בשנת 2010, אבל חמש שנים לאחר מכן רכשה ג'ילי את מלוא הבעלות בפולסטאר ושנתיים לאחר מכן הפכה אותה לחברה עצמאית בתוך קבוצת ג'ילי.

מאז 2017 ממוקדת פולסטאר בפיתוח וייצור מכוניות ביצועים היברידיות וחשמליות על בסיס פלטפורמות ומכלולים שפותחו ומשמשים את וולוו בפרט, ואת קבוצת ג'ילי בכלל. כחברה עצמאית ייצרה עד היום פולסטאר רק שני דגמים – פולסטאר 1 ההיברידי-נטען ופולסטאר 2 החשמלי הטהור, ושניהם יוצרו בסין, במפעלים של ג'ילי. השנה הסתיים הייצור של 'פולסטאר 1'.

פולסטאר מפעילה מרכז פיתוח בלב תעשיית הרכב הבריטית, בעיר קובנטרי, ואילו מטה החברה שלה צמוד לזה של וולוו בעיר גוטנברג שבשבדיה. פולסטאר מבצעת פיתוח הנדסי עבור וולוו, ומשמשת עבורה כ"מעבדת חדשנות".

רואים רחוק רואים שקוף

הסיבה ה"שקופה" ביותר של פולסטאר "לירות בתוך הנגמ"ש" ולהביך את כלל יצרניות הרכב היא שאתם קוראים כעת את הכתבה הזאת ונזכרים שיש חברה שנקראת פולסטאר. כותרות בכלל, ובפרט כאלה שיוצרות רושם חיובי של "אחריות תאגידית" ודאגה להגנת הסביבה יכולות להעלות את קרנה של החברה בעיניי משקיעים פוטנציאליים לקראת הנפקה. תדמית "ירוקה ונקייה" לא מזיקה לפולסטאר גם ברמה השיווקית מול לקוחותיה – שמקצתם כנראה מודאגים לעתיד הסביבה ולכל הפחות היו רוצים להיתפש ככאלה.

מעבר לכך – כאשר אמת המידה בתעשיית הרכב נקבעה על-ידי 'טסלה', אך בעורפה של היצרנית האמריקנית נושפות כיום לפחות עשרים חברות שמתחרות על התואר "המתחרה של טסלה" – החל מ'ריביאן', 'לוסיד', ו'ניו', דרך יצרניות מסה סיניות כמו BYD, אייווייז, GAC ואחרות, וכלה במיזמים בינלאומיים כמו XPENG ודומיו – 'פולסטאר' חייבת למצוא לעצמה בידול ונראות.

"נתוני השקיפות" שפולסטאר מפרסמת כעת מתיימרים לייצג סטנדרט שנקרא "Life cycle assessment" כלומר סיכום שמתאר את מלוא ההשפעה הסביבתית של כלי הרכב על הסביבה לכל אורך מחזור החיים שלו. למרבה האבסורד – אנשי פולסטאר לא שיקפו כיצד הם אספו את הנתונים ומי ניתח אותם, ולמרות שקיים סטנדרט תקני (ISO) לדוחות כאלה הוא לא מייצר "סרגל אחיד" לכל תעשייה שלפיו אפשר למדוד את כל השחקנים באופן השוואתי.

אחת השיטות הפרטניות לתיאור Life cycle assessment נקראת "מן הבאר ועד לקבר": החל מכריית משאבי האנרגיה והמחצבים שנחוצים לייצור המוצר, דרך שינוע החומרים והרכיבים ותהליך הייצור, המשך בתקופת השימוש במוצר וכלה בנזקי תהליך המחזור שלו. ארגונים סביבתיים לא מעטים מתאמצים במשך שנים להתייחס בדרך זאת אל ההשפעה של תעשיות על הסביבה וגם יצרניות רכב מפרסמות דוחות השפעה סביבתית (אם כי בדרך כלל מצניעות אותם בצמוד לדוחות הכספיים שלהן). החידוש החשוב שפולסטאר מנסה לנכס לעצמה הוא פרסום נתונים באופן גרפי, פומבי, שקוף, ובעיקר: השוואתי.

בהודעה לעיתונות מצוטט תומס אינגנלאת', מנכ"ל פולסטאר, כאומר ש:"יצרניות הרכב לא היו שקופות בעבר עם הצרכנים לגבי ההשפעה הסביבתית של המוצרים שלהן, וזה לא מספיק טוב. עלינו להיות כנים, גם אם הדבר גורם לחוסר נוחות… יצרניות רכב צריכות לקחת אחריות מלאה… בכל שבוע אנחנו רואים הודעה חדשה שיצרנית רכב משנה כיוון לחשמול, אבל זה לבד לא מספיק. הפיכת מכוניות לחשמליות היא לא סוף המשחק אלא נקודת התחלה. אנחנו צריכים להיות כנים ושקופים… אמון הצרכנים הוא חיוני". אנשי החברה מציינים שמחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שרק אחד מכל ארבעה לקוחות שרוכשים רכב סומך על יצרניות הרכב לגבי שקיפות וטובת הכלל.

דרוש: סרגל לתעשיית הרכב

הניתוח שפולסטאר פרסמה מציין שמכונית מדגם פולסטאר 2 החדשה עוזבת את המפעל עם "טביעת רגל פחמנית" של 26 טונות, וזאת בהשוואה לוולוו XC40 עם מנוע בעירה פנימית בנזין, שמתחילה את חייה עם קרדיט שלילי של כ-15 טונות. לפולסטאר 2 יש "טביעת רגל פחמנית" כבדה יותר בשלב הייצור, בעיקר בשל תהליך ייצור הסוללות, אך מכאן והלאה – אם משתמשים באנרגיה ממקורות מתחדשים – היא לא מזהמת כלל. לזכות החברה צריך לומר שהיא מציגה באופן גרפי את ההבדלים בפליטת הפחמן של שלוש הגרסאות של דגם 2 שלה וזאת גם תוך התייחסות למקור החשמל שהן מקבלות: האם הוא מגיע מאנרגיה מתחדשת (ואז לא גורם לפליטת פחמן) או ממקורות אחרים.

אחד הגרפים שפורסמו שופך נפט לאש הוויכוח בין מי שטוענים שמכוניות חשמליות מצילות את העולם לבין מי שסבורים שהן לא ממש מועילות. כאשר משתמשים בחשמל ("עולמי"), והכוונה לתמהיל בין כלל השיטות של הפקת חשמל (כולל ממקורות אנרגיה מזהמים כמו שריפת מזוט או פחם במקרה הגרוע, או גז טבעי במקרה הגרוע פחות) – יוצא שוולוו XC40 עם מנוע בנזין ממלאת את האטמוספירה ב-58 טונות של פחמן במהלך חייה, לעומת 50 טונות שנפלטים בגלל פולסטאר 2 כפולת הנעה (החישוב מתייחס כנראה לנסועה של 50,000 קילומטרים).

המחנה האחר, לעומת זאת, יכול לטעון בצדק שאם משתמשים בחשמל נקי מצטמצם הנזק בכמחצית – ל-27 טונות בלבד, ושכאשר מכפילים את ההפרשים בצי רכב עולמי של מיליארד כלי רכב – ההשפעה האקלימית אדירה.

הנקודה החשובה יותר שפולסטאר מדגישה היא חוסר השקיפות של תעשיית הרכב בכללותה, וחוסר האפשרות של צרכנים להשוות בין הנזקים הסביבתיים שגורמים דגמים שונים לפני שהם בוחרים מכוניות. בנוסף, היות שיש דרכים שונות להציג את הערכות הנזק הסביבתי – נדרשת מתודולוגיה אחידה שתמדוד באותו אופן את כל הדגמים ואת כל יצרניות הרכב, ומאליו ברור שסרגל כזה לא יכול להיות מנוהל על-ידי אחד השחקנים בתעשייה.

פרויקט Euro NCAP, אשר חולל ב-25 השנים האחרונות את השינוי הדרמטי ביותר בתולדות הבטיחות של כלי רכב בעולם – מארח בשנים האחרונות את פרויקט Green NCAP אשר מפרסם באופן השוואתי את כמויות פליטות המזהמים של כלי רכב שנמכרים באירופה. זאת בוודאי נקודת התחלה מעולה, אלא שכרגע מוצג רק חלק אחד של הפאזל – פליטות המזהמים בעת שימוש ברכב – מבלי לתת את הקונטקסט שכולל גם את "טביעת הרגל" הפחמנית בעת הירידה מקו ההרכבה. כפי שמוכיחים הנתונים של פולסטאר – כמות הפחמן שנובעת מתהליכי הייצור יכולה להיות שקולה לזו של שימוש במכונית לאורך כ-50,000 קילומטרים, ולכן יהיה נהדר אם Green NCAP ייקחו על עצמם את המשימה הזאת.

The post פולסטאר נכנסת בתעשיית הרכב ודורשת שקיפות appeared first on TheCar.

על אף שאנשי ג'ילי מבטיחים שבמסגרת מיזוג כזה תשמור כל חברה על בידול מיתוגי, ושעצם המיזוג "יביא איתו יתרונות תחרותיים", בשבדיה התחלפה בימים האחרונים האופוריה מהצלחותיה של וולוו בשנים האחרונות בחששות לגבי עצמאותה בעתיד. עם זאת, נראה שהתועלת הגדולה ביותר ממהלך כזה יכולה לצמוח דווקא למותגים של ג'ילי כאשר היא תתחיל, כנראה בקרוב, מתקפת שיווק בשוק האירופאי.

יצרנית הרכב השבדית וולוו אמנם שייכת ליצרנית הרכב הסינית הענקית 'ג'ילי הולדינג' מזה עשור, אבל במהלכו היא נותרה חברה נפרדת. בשנים האחרונות ביצע המיליארדר הסיני לי שופו, היו"ר ובעל השליטה בג'ילי, שורת רכישות של יצרניות רכב או אחזקות בחברות מן התחום, אשר הגיעה לשיאה ברכישה כמעט עוינת של כ-10% מן הבעלות בדיימלר-בנץ, חברת האם של מרצדס. בנוסף, ג'ילי אחזקות רכשה בעלות מלאה ביצרנית הרכב המאלזית 'פרוטון' שבאמצעותה היא שולטת ב'לוטוס' הבריטית, והיא גם הבעלים של חברת LEVC הבריטית, יצרנית "המונית הלונדונית", של מחצית מן המותג 'סמארט', וגם של חברות נוספות מתחום התחבורה החכמה.

לקריאה נוספת: ג'ילי לקחה את שבדיה ועכשיו רוצה את העולם

מאז 2010 ג'ילי השקיעה – כך לפי הערכות שונות – כ-8 מיליארד דולר ברכישת החברה ובעיקר כדי "להעמיד את וולוו על הרגליים". כך התאפשר לוולוו לפתח שתי פלטפורמות מודולריות מודרניות (CMA ו-SPA) ולחדש את כל מלאי הדגמים והמנועים שלה. וולוו וג'ילי נמצאות מזה זמן בעיצומו של תהליך מיזוג חטיבות מנועי הבעירה שלהם לחברה אחת, ואילו וולוו הייתה בין יצרניות הרכב הראשונות בעולם שהתחייבה ל"חישמול מלא" של כל הדגמים שלה (כלומר שגם מכוניות עם מנועי בעירה פנימית יהיו היברידיות-נטענות או לכל הפחות היברידיות-קלות).

בתקופה זאת הגיעה וולוו לשיאי מכירות של כל הזמנים, ובעבודה משותפת פיתחו שתי החברות מותג פרימיום חדש – 'לינק אנד קו', הפרידו את מותג הספורט של וולוו, 'פולסטאר', ומיצבו אותו כמותג חצי עצמאי, והשתמשו בפלטפורמות של וולוו כבסיס למכוניות היקרות יותר של ג'ילי. וולוו, בגיבוי ג'ילי, אף הקימה בסין מערכי ייצור למכוניות שלה – בעיקר עבור בשוק המקומי.

לפני כשנה וחצי ניסו אנשי וולוו להנפיק את וולוו בבורסות האירופאיות לפי ערך של כ-30 מיליארד דולר, אולם הנפקה כזאת לא יצאה לפועל. לדברי אנשי ג'ילי, במסגרת התוכנית החדשה תמוזג וולוו אל תוך חברת האחזקות ג'ילי "במטרה להאיץ סינרגיה פיננסית וטכנולוגית" וזאת כדי שה"היקף הידע והמשאבים (המאוחדים – ג.מ.) יאפשרו לחברה להוביל במסגרת המהפך המתקיים בענף הרכב". עוד הבטיחו ש: "במסגרת האיחוד יישמרו הזהויות המובהקות של וולוו, ג'ילי, לינק אנד קו ושל פולסטאר". דובר של ג'ילי אף הוסיף שעסקה כזאת תאפשר לחברה "להשקיע בטכנולוגיות חדשות כמו מכוניות חשמליות, קישוריות ואוטונומיה".

בשעה שבתקשורת השבדית נשמעים חששות בנוגע למיזוג שעלול לחסל את עצמאות המותג הלאומי (היחיד שנותר בתחום הרכב) בל נשכח שחששות דומים נשמעו גם כאשר פוצלו בשעתו חטיבת המכוניות מחטיבת המשאיות והרכב הכבד, וגם כאשר פורד רכשה את וולוו. בשני המקרים אפשרו פעולות אלה לוולוו להימנע מפשיטת רגל. בכל מקרה, אנליסטים של תעשיית הרכב מדגישים שצריך לבחון את המהלך בהקשר הרחב יותר של רכישות ומיזוגים בתחום הרכב, ובעיקר על רקע המיזוג שמתקיים בימים אלה בין פיג'ו-סיטרואן לבין פיאט-קרייזלר. איחוד של וולוו לתוך ענקית הרכב הסינית יחזק את אפשרויות הפיתוח הטכנולוגי ואת האפשרות לייצר מכוניות של כל המותגים באותם מפעלים ברחבי העולם.

האם ג'ילי מתכננת מהלך בשוק האירופאי?

מיזוג מלא בין וולוו לג'ילי צפוי להעניק למותג השבדי יתרון תחרותי בסין באמצעות ייצור דגמים שונים במפעלים השונים של ג'ילי ברחבי סין. אבל זה רק צד אחד של המטבע. הצד המעניין יותר, גם מבחינתנו בישראל, הוא הצד של ג'ילי. נכון להיום נמצאת סין בתחילתה של "מתקפת" יצוא אל השווקים המבוססים של אירופה וארה"ב, וזאת כחלק מתוכנית החומש שהתוותה ממשלת סין ועוכבה בצד האמריקני שלה בגלל מלחמת הסחר עם ארה"ב. הממשלה הסינית הגיעה למסקנה שתעשיית הרכב המקומית בגיעה לרמת בשלות מתאימה לייצוא לא רק למדינות מתפתחות אלא גם למדינות שבהן תקינת הרכב נוקשה יותר, ואישרה ל-20 יצרניות מקומיות (מתוך כ-100 יצרניות גדולות) להיערך לייצוא כזה.

ג'ילי יכולה לקצר לעצמה באופן משמעותי את הדרך לשווקים האירופאים אם תחליט לבסס את מהלכי השיווק שלה שם לא רק על מכוניות מתוצרת סין אלא גם על מכוניות שנושאות את הסמל של ג'ילי שהיא תייצר במפעלים של וולוו בשבדיה ובבלגיה (או במדינות אירופאיות אחרות). גם אם הייצור עצמו יהיה מעט יותר יקר – כך תוכל ג'ילי לטעון (בצדק) שמדובר במכוניות "אירופאיות" והיא תחסוך לעצמה לא מעט ביורוקרטיה שקשורה בתקינה. מכוניות כאלה יהיה קל יותר לשווק בישראל היות שמלכתחילה הן "יוולדו" עם תקינה אירופאית.

אגב, מעניין לציין שאם וכאשר יתקיים מיזוג מלא בין ג'ילי לבין וולוו זאת תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מוקמת יצרנית רכב גלובלית בסין. כמה מיצרניות הרכב הסיניות אמנם רכשו מותגים זרים, למשל SAIC ו-BAIC אשר עטו על שרידי רובר ושמו יד באמצעותה על רבים מסמלי העבר של תעשיית הרכב הבריטית, אבל עד כה לא קם בסין מיזוג גלובלי של שתי חברות רכב פעילות, למשל כמו רנו-ניסאן או פיאט-קרייזלר.

The post האם ג'ילי הסינית תבלע את וולוו השבדית? appeared first on TheCar.

אמנם ביחס למתחרות הגדולות, חטיבת AMG של מרצדס ו-M של ב.מ.וו, מדובר במספרים זניחים למדי אשר כל אחת מחטיבות הביצועים הגרמניות רושמות בכל שנה, אבל ממש אסור לזלזל בשוודים. הוכחה לכך הוא השיא שוולוו קבעה עם ה-S60  פולסטאר לפני שנה בנורבורגרינג (אשר נשבר בינתיים על ידי הג'וליה של אלפא) למכוניות סדאן 4 דלתות שהשאיר מאחור את כל גרסאות ה-M וה-AMG של משפחתיות הפרימיום הגרמניות.

כעת מתברר שבדומה לחטיבת AMG, שלבד מייצור גרסאות עוצמתיות לדגמי מרצדס השונים מייצרת מאז 2010 גם מכוניות ספורט עצמאיות, (SLS בעבר והיום GT) גם חטיבת פולסטאר צפויה להציג בתוך מספר חודשים אב טיפוס למכונית ספורט משלה, אלא שלא כמו AMG שבמרבית דגמיה ניתן לפגוש מנועי וי 8 טווין טורבו עתירי נפח וצמאי דלק, מכונית הספורט השוודית תהיה "מעט" יותר ידידותית לסביבה ותצויד ביחידת הנעה חשמלית מלאה ונטולת פליטת מזהמים.

יחידת ההנעה שתשמש את השוודית הלוהטת תהיה ככל הנראה מבוססת על המנוע שיניע את הגרסה החשמלית שתוצג בקרוב של ה-S90 הסאלונית ובשלב זה לא ברור אם הפולסטאר תעשה ששימוש בפלטפורמת המודולרית המוצלחת של החברה כדי לצמצם עלויות.

עוד ב-TheCar:
מרצדס מפתחת הייפר-קאר עם מנוע של רכב פורמולה 1
אסטה לה ויסטה, דלק מזהם
צפו בווידאו: וולוו שודדת חשמל מאאודי, לקסוס ואחרים

בכל מקרה, נראה שבעלת הבית, חברת ג'ילי הסינית, נחושה בכוונתה להגדיל את דריסת הרגל שלה בשוק האירופאי והיא תעשה זאת על ידי מותג עממי חדש שהיא תשיק ועל ידי פיתוח של וולוו ופולסטאר לכיוונים חדשים שיגדילו את נוכחות המותג בצורה משמעותית בסגמנט הפרימיום.

בהקשר זה יש לציין כי ג'ילי רכשה ממש לאחרונה את לוטוס והיא צפויה לפתור את בעיית מחנק המזומנים ממנו סובלת יצרנית רכבי הספורט הבריטית כבר לא מעט שנים כדי לאפשר לה להמשיך לייצר מכוניות יפות, ביצועיסטיות ובעלות אופי נטול פשרות.
עם זאת, יש לזכור שבמהלך השנים (בעיקר כדי לשפר את תזרים המזומנים) לוטוס העניקה שרותי תכנון ופיתוח ללא מעט יצרנים (מפורד ועד דלוריאן) ויש להניח כי ג'ילי תיעזר באנשי לוטוס כדי להפוך את חטיבת פולסטאר למתחרה ראויה באמת לחטיבות הביצועים של היצרניות מגרמניה.

The post בקרוב: שוודית לוהטת, חטובה ומחשמלת appeared first on TheCar.