הגשמים הראשונים עוררו את הנרקיסים משנת הקיץ שלהם, והם ממלאים ביופיים הריחני את פאתי פארק קנדה שידוע גם כ'פארק איילון'. עליהם הירוקים הגדולים נושאים בגאווה את פריחתם הלבנבנה-צהבהבה מעל גבי משטחי הסלע הגדולים שעוטפים את המדרונות, ובתוך כדי סיור מתגלים גבים קטנים במעטפת הסלעים המוצקה, בליטות וגתות עתיקות שחצובות בסלע. הגשם האחרון מילא את הגבים הללו במים זכים, והעירו לחיים מיני בעלי חיים זעירים שצולחים את השלוליות בהדר מלכותי.

גדודי עננים שמשייטים לאיטם גבוה בשמיים משתקפים גם הם במים השקטים, נעלמים לפתע כאשר הרוח מרעידה את משטח המים ושבים למסלולם ברגע הבא. גבעולי הנרקיסים נושאים את פריחתם הגאה והנאה, כתר מלכותי צהוב, והרוח מלטפת ומנידה את הפרחים ברוב חשיבות וכבוד. זהו נרקיס ההר והוא פורח ברוב הוד מתוך הסלע.

משטח הסלע הגדול, מנוקד הנרקיסים, נמצא בחלקו המזרחי של פארק איילון, וכאשר פוסעים משם מזרחה מגלים שביל שפולח את חורש האורנים ומוליך אל משטחי סלע נוספים שגם עליהם פורחים כעת נרקיסים רבים. בקצה העליון של השביל נמצאת עמדת תצפית נוספת, מרהיבה משתי קודמותיה, והיא נקראת "רכס התותחים". כאן, לפני 70 שנים, ניצבו עמדות של הליגיון הירדני וחלשו על האזור כולו עד שנכבשו בישי חטיבת הראל של הפלמ"ח בקרבות עקובים מדם.

בעולם ידועים 65 מינים של נרקיסים, רובם בספרד, ורק שניים מהם – נרקיס מצוי ונרקיס סתווי, צומחים גם אצלנו בישראל. הנרקיס צומח מתוך בצל גדול. תחילה הוא משגר כלפי מעלה עלים צרים וארוכים, ולאחריהם צומח גבעול צר לגובה של כ-40 ס"מ, אשר נושא עליו את הפרח המרהיב. לכל פרח שישה עלי כותרת שמקיפים כותרת עגולה שנקראת "עטרה", או 'כתר', בצבע לבן או צהוב.
הנרקיס הוא צמח רעיל, ואכילת חלק כלשהו ממנו – פרחים, גבעול או בצל, גורמת להרעלה ולנזק לאדם. מכאן גם נגזר שמו של הפרח ביוונית, ומשמעותו "חוסר תחושה" או "קהות חושים", מפני שבעבר חשבו שיש לו השפעה מרדימה. הסיפור הידוע אודות נרקיס לקוח מן המיתולוגיה היוונית, ובו העלם היפה 'נרקיסוס' היה מאוהב בדמותו שנשקפה אליו מן המים. נרקיסוס הביט בעצמו ללא הפסקה, מבלי לאכול או לשתות, עד שלבסוף מת מרעב ומצמא והאלים הפכו אותו לפרח.

נרקיסים גדלים בעיקר סביב מקווי מים – ביצות, שלוליות, וכיסי קרקע שאוגרים מים בין הסלעים. ריכוזי נרקיסים פורחים כעת במספר מקומות ברחבי הארץ, למשל בתל אנפה שבעמק החולה ובשמורת נוב שבדרום רמת הגולן. גם מן הדרום מדווחים על פריחת נרקיסים בנחל חצץ, דרומית לירוחם, ובנחל מסעד ממערב לירוחם. עדכון יומי אודות פריחת פרחי בר באופן כללי אפשר למצוא באתר 'צמח השדה', בכתובת wildflowers.co.il.

עם הילדים: בסוף השבוע הזה אמנם לא צפוי גשם, אבל בעת שיורד גשם אפשר ליהנות ממראות זרימת מים בעמק המעיינות. זהו מסלול לאורך של כקילומטר, ולאורכו ישנה סדרת מפלים קטנים על-גבי שרידים של אמות מים מן המאה השלישית והרביעית, אמות שהוליכו מים אל העיר אמואוס ניקופוליס. המסלול יורד עד סמוך לחורבת עקד. עמיקם, מקק"ל, מדווח שגם שם כבר פורחים הנרקיסים.

כך מגיעים: נוסעים על כביש 1 ויורדים ממנו מזרחה, במחלף לטרון, אל כביש 3. פונים ימינה לפארק קנדה (איילון), ולאחר הפנייה ממשיכים ישר לאורך סימון שבילים ירוק). שני השבילים המרכזיים בפארק מקיפים את 'עמק המעיינות' ואת האגם. ממשיכים בעליה עם הכביש, הוא הופך למשובש ואחר כך לשביל כורכר שמתאים לכל סוגי הרכב, ומגיעים עד לנקודת התצפית. כאן פורחים נרקיסים רבים ואפשר להשקיף מכאן לכיוון מבוא חורון. למתבלבלים: קק"ל 1-800-350-550.

The post טיול לשבת אל הנרקיס מלך הביצה בפארק איילון appeared first on TheCar.

מופע צבעוני ונהדר של עלי שלכת מקשט בימים אלה את העצים. פארק איילון על שלל צבעיו ונרקיסיו מציע טיול חורף נעים בלב מרכז הארץ

כל אחת מעונות השנה התברכה ביופי הייחודי לה. בחורף, האדמה והעצים מתקשטים בגווני ירוק, רחוצים מטיפות הגשם. בקיץ הופך הירוק לצהוב דהוי וצרוב שמש. באביב נצבע הטבע בשלל גוונים של פרחים שמנקדים את הנוף, והעצים נעטפים בפריחה מלכותית.

ובסתיו… בימים אלה משנים העצים הנשירים את צבעם בגלל התמעטות האור והצניחה במידות החום, הצבע הירוק נעלם והגוונים שצובעים את הנוף הם צהובים, כתומים וחומים, ומנוקדים בגוון היין שנמצא דרך קבע בעלים.

בימים אלה של ראשית החורף, מתקשט פארק איילון (או בשמו השני פארק קנדה) בכתמי שלכת צבעוניים: השקד, שמקדים את שאר העצים בפריחתו הנפלאה, מסיים אחרון את מעגל הפריחה ועליו נצבעים בצהוב נוגה עם כתמים חומים. לעת שקיעה מכים קרני השמש הרכות בעלים והשקד נראה כמניפה צהובה גדולה שמעניקה ליער צבע צהוב ורך.

התאנה מקפלת את עליה הגדולים ומעניקה לפלטת צבעי הסתיו את הגוונים החומים, כשסביב הגזע שלה נערמת ערימת עלים גדולה.
אוג הבורסקאים, שיח מפואר ונאה, מעניק הופעה אחרונה בצהוב עז לפני שהוא מתקרח. השיזף תורם גוונים אדמדמים בעוד שהגפן נאמנה לצבעי היין, ואילו כליל החורש משיר עלים צהובים.

שניים נוספים שתורמים לצבעי היער הם השרביטן, צמח טפיל שמתעלק על עצים ומעשיר את פלטת הצבעים בגווני אדום אש, ואספרגוס החורש ששיחיו הקוצניים מנקדים בלבן את הצמחיה הנמוכה.

בין הסלעים צצות סיתוניות ורודות קטנות והקרקע נמלאת בעלווה רכה של ירוק רענן. הוסיפו ליופי גם גדודי עננים גדולים ולבנים שעולים מהים, ואת זהב קרני השמש מעל עמק איילון, והתוצאה מהממת וסוחפת.

עמק איילון, שזכור לנו משעורי התנ"ך ("שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), שקוע בין גבעות שמתנשאות לגובה של 300-500 מטר. פארק איילון ממוקם על הגבול שבין ההר לשפלה, וקק"ל טיפחה בתוכו דרכים מתאימות לכל כלי רכב.

הדרך המרכזית מוליכה מזרחה, לעומק היער, כשמצידיה נפרשים נופי עמק איילון. בפניה השנייה ימינה מוליך השביל אל גבעת המצפור, וליד גשרון קטן נפנה ימינה (השילוט לקבר שיח' איבן ג'באל) כשהדרך מתחברת לשביל אל מבנה של קבר שיח'.
על פי המסורת המקומית זהו קברו של איבן ג'באל, בן ההרים, גיבור מוסלמי במאה השישית שככל הנראה סיים את חייו במגיפה.

במבט צפונה ממרפסת המבנה עטור הכיפה מתגלה מראה נוף הישוב שעלבים, ועל הגבעות מתנשאים בתי העיר מודיעין. בפארק איילון נמצאו גתות עתיקות ומערות קבורה, יש בו נוף מרהיב, פינות פיקניק, ומים לשתיה, והכל מאוייר בימים אלה בצבעי שלכת.

מסלול הליכה יפה הוכשר עבור הולכי רגל (סימון ירוק מקוקו), זאת דרך עמק המעיינות שמציעה הליכה בין אמות מים, בוסתנים ומפלים בהם זורמים מים רבים בימי גשם. מסלול הליכה של כקילומטר מתחיל בקצה הכביש שיוצא מזרחה ומוליך עד לאגם הגדול, ליד מעיין התמרים.

כך מגיעים: נוסעים בכביש מס' 1 (תל אביב ירושלים), יורדים במחלף לטרון ונוסעים מזרחה על כביש מס' 3 לאורך כשלוש מאות מטרים. בצומת פונים ימינה אל פארק איילון.

למתבלבלים: מוקדני קו ליער של קק"ל יעזרו לכם למצוא את הדרך 1-800-350-550 (ללא תשלום).

בפארק 1: הנרקיסים. נוסעים מזרחה בכביש הראשי של הפארק, מטפסים עד שהוא הופך לדרך עפר, בוחרים את השביל השמאלי במזלג הדרכים ומגיעים אל נקודת תצפית מרהיבה על הישוב מבוא חורון, על רקע הרי ירושלים הנישאים. מול מרפסת התצפית נמצא משטח סלעי עם גומחות שבתוכן צומחים נרקיסים. היער כולו, מאחורי נקודה זו, מצופה במשטח נהדר של נרקיסים.

בפארק 2: חירבת עקד. גבעה שעליה התגלה אתר ארכיאולוגי מרשים. הגבעה מתנשאת לגובה של כ-300 מ', ומידי שנה מתקיימות במקום חפירות הצלה.
זאת נקודת תצפית מרהיבה על מישור החוף, אשקלון ותל אביב, ועל לוד ורמלה שבשפלה. בקצה הכביש שמוביל אל גומחות הנרקיסים פונים ימינה אל חירבת עקד (יש שילוט).

בפארק 3: עין איוב. אחת הדרכים היפות בפארק, דרך הנוף הדרומית, מוליכה מזרחה עד לעין איוב. זהו מסלול מהנה אבל ניתן לצלוח אותו רק עם רכב בעל הנעה כפולה, במיוחד בימי הגשם והבוץ.

בסביבה 1: מנזר לטרון. ממערב למחלף לטרון נמצא המנזר שהעניק לאזור בכלל, ולצומת בפרט, את שמם, ורבים מכירים אותו גם בשמו האחר: מנזר השתקנים. בזכות מיקומו האסטרטגי, על הדרך המוליכה לירושלים, מדובר באחת הנקודות המפורסמות בישראל.
למרות זאת רובנו חולפים במקום פעמים אין ספור מבלי לבקר בו, וחבל. במקום נמצאת כנסייה גדולה ויפה וגן גדול, וגם חנות לרכישת יין ושמן זית שמיוצרים במקום. פתוח בשעות הבוקר.

בסביבה 2: כנסיית אמאוס. כ-200 מ' מצפון למחלף לטרון נמצאת כנסיית אמאוס. זהו מתחם יפה, עם ריצפת פסיפס ועתיקות. המקום מוזכר בברית החדשה כמקום שבו פגש ישו את קליאופס לאחר שקם לתחייה. פתוח בשעות הבוקר.

The post טיול לשבת: צבעי השלכת בפארק איילון appeared first on TheCar.

פארק איילון- קנדה חושף בימים אלה את יופיו. הפריחה משגעת, ובמרכז נמצא תל עתיק עם שרידים יהודים מתקופת בר כוכבא

בימים אלה "מתפוצץ" פארק אילון-קנדה מרוב יופי. צבעי פריחת עצי הקדיות נראים כשמלות כלה לאורך עמק המעיינות, עצי הנשירים פורחים בפריחה ורודה, האגם הגדול מלא במים, ומסלול עמק המעיינות יורד עד לאגם הגדול.
כדי לפגוש את כל היופי הזה נתחיל את הטיול שלנו באחת מהנקודות הגבוהות שצופה אל הנוף, מקום שבו הקים הצבא הירדני עמדות מבוצרות היטב בין שיחי צבר קוצני.

כמה מילים על פארק איילון קנדה, אשר הוקם בסיוע תרומת יהדות קנדה.
הפארק משתרע על פני 12,000 דונם מצפון לכביש ירושלים תל אביב, וכאשר הבינו התורמים שחלקים ממנו נמצאים מעבר לקו הירוק הם ביקשו למחוק את שם ארצם מהפארק, או לפחות להוסיף לו שם. כך חובר השם 'פארק איילון-קנדה'. קרן קיימת לישראל טיפחה, ומטפחת, את המקום, הכשירה מקומות ישיבה ושבילי הליכה ודואגת לעצים ולבוסתנים.

1. גבעת המצפור: שתי נקודות תצפית יפות במזרח הפארק צופות אל הישוב בית חורון. בתצפית העליונה ישב הצבא הירדני במלחמת השחרור, ושם התנהל קרב קשה בין כוחותינו לבין הלגיון הירדני. לאחר שהמקום נכבש על ידי כוחותינו נערכו הירדנים מחדש עם לילה, וכבשו אותו בחזרה, תוך הסבת נפגעים רבים לכוחותינו. שתי עמדות ירדניות נותרו שם עד לשנת 67', ורק במלחמת ששת הימים נכבש המקום מחדש.
בימי תחילת החורף פורחים כאן נרקיסים רבים, ובמקום מטחי יריות נגלים לעינינו מטחי רקפות. מכאן נרד דרך חורש האורנים, שביל, (סינגל), שכבשו לעצמם רוכבי האופניים.
השביל יורד בין העצים אל משטח סלע גדול שבו מחוררים חורים בהם נקוות בחורף בריכות קטנות. בתחילת החורף גדלה בבריכות צמחיה מגוונת – בתחילה נרקיסים ובימים אלה קבוצות של רקפות.

חוצים את השביל צפונה ומגיעים אל מרפסת גדולה, כמה עצי שקד שפורחים בימים אלה, תצפית נוספת אל קיבוץ בית חורון ואל האגם הגדול שלצידו. בריכת ענקית של מים שפירים ומי מעיינות להשקיית הגידולים החקלאיים, ומכאן מזרחה כבר רואים את ההתרוממות הירוקה של הרי ירושלים.

2. חירבת עקד: חוזרים מעט חזרה בשביל, פונים דרומה, אל שביל שמטפס מערבה לחירבת עקד (יש שילוט). דרך זו מתאימה לכלי רכב גבוהים ולרכבי שטח. השביל מטפס עד לחירבת עקד עצמה.
זו נקודת תצפית מרשימה על כל האזור, ממנה נחשף מישור החוף החל מארובות תחנת החשמל רוטנברג באשקלון ועד לארובות אורות רבין בחדרה.
בראש הגבעה הנישאת ביותר בפארק נמצאו שרידי ישוב מוקף בחומה רחבה מימי הבית השני. חוקרים משערים שכאן שכנה מצודת 'אמאוס', שבנה המצביא הסלווקי בכחידס. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום התגלו מערכות מסתור, שכנראה נחצבה בימי מרד בר כוכבא ברומאים. החפירות חשפו שרידי יישוב שהשתרע על פני 60 דונם, מוקף חומות ומגדלים. מדרום נחשף שער כניסה גדול, בנוי אבני גזית ומוגן על-ידי שני מגדלים עגולים למחצה. בתי בד, בורות מים רבים וגם מבנה של מקווה טהרה עם כניסה ויציאה נפרדות. בחלק המערבי של התל נמצאת נקודת תצפית יפה על קו החוף, מקום מצוין להכנת קפה ולישיבה מול הנוף.

3. עמק המעיינות :אחד המסלולים היפים לטיול רגלי, עמק המעיינות (סימון ירוק, במפה סימון ירוק מקווקו), אורכו כק"מ וחצי. כדאי להתחיל ללכת מחלקו העליון אל האגם, לאורכו שרידים היסטוריים שונים שנחשפו במקום, כגון אמות מים ממערכת המים שהוליכה לעיר אמאוס-ניקופוליס.
אמה אחת מתחילה מחורבת עקד ומוזנת ממעיין ניקבה תת-קרקעי. לאורך הדרך בוסתן של עצי תאנה, זית, רימון, עצי דולב, גפנים ועוד.
מבנה מיוחד בולט במרכזו של המסלול, ונקרא הקבר הרומי. זהו מבנה חצוב בסלע ששימש כנראה כאחוזת קבר של משפחה. כדאי להגיע לעמק המעיינות בחורף, אחרי גשם, לראות את מסלול המים היורד לאגם, את הסחרור שלהם שתוכנן כדי שהמים המגיעים לבריכות האגירה של מי המעיינות יהיו נקיים ככל שאפשר. מסלול ההליכה המסודר מסתיים באגם הגדול

4. האגם הגדול: לכאן זורמים מי הגשמים וגם מי המעיינות. בקרבת מקום נמצא מעיין תמרים, אשר נובע בכל ימות השנה. האגם מטופח, וסביבו מקומות רבים לפיקניק עם מקומות ישיבה מוסדרים. לכאן מגיעים רוב המטיילים שמגיעים לפארק.

5. גבעה 312 : זה המקום לסיים את הסיור בפארק, נקודה מרהיבה הצופה אל עמק איילון. כדאי לתזמן את ההגעה לכאן אל הרגע שלפני השקיעה, להתארח על מרפסת המבנה בעל כיפת הבטון, הוא קבר השייח' אבן ג'בל, (בתרגום: בן ההרים).
לקראת שקיעת השמש מתערבבים גווני השקיעה באלה של אבן הכורכר, והמרפסת שצופה אל העמק נצבעת כולה באדום. זו בהחלט נקודה ראויה לקפה.
בן ההרים, איבן ג'בל עמד בראש הצבא הערבי שפלש לארץ במאה השביעית, והקים כאן בסיס צבאי גדול. לאחר שמת במגיפת דבר הוא הפך לקדוש למוסלמים.

The post נגיעות של יופי בפארק איילון appeared first on TheCar.