לפני כחודש נרשם ניצחון בקרב של תושבי רמת מנשה, ארגוני הגנת הסביבה וכלל אזרחי ישראל על עתיד עמק השלום – אחת מנקודות החן הנעימות בישראל שבה אנחנו מרבים לבקר בטיולים שונים. למרבה הצער גם כאן טרם נאמרה המילה האחרונה, לכן נצא לטייל באזור, להכיר אותו ולהגן עליו "ברגליים".

עמק השלום נמצא במזרח רמת מנשה בנתיב שפילס נחל השופט בין סלעי הקירטון הרכים והאטומים של הגבעות המעוגלות, והוא חלק מאזור שמכונה 'רמת השניים'. נחל השופט, שנקרא כך על שם הקיבוץ הסמוך (שבעצמו נקרא על שם השופט האמריקני-יהודי יוליאן מק), הוא נחל איתן, במושגי מדינת ישראל הצחיחה כמובן, אשר מתפתל לאורך כ-7 קילומטרים תוך שהוא חוצה את קיבוץ הזורע וממשיך אל מרחבי עמק יזרעאל. בקצה מהלכו נשפך נחל השופט אל נחל קישון, ובימים הברוכים האלה של חורף מאוחר במפתיע הוא זוכה בשפיעה מרשימה של מי גשמים, נגר ומעיינות.

אחד מיובליו הקטנים של נחל השופט נקרא 'נחל השניים', וכמו 'רמת השניים' הוא נקרא על שמם של יואש זולר ויצחק קליצ'סקי הי"ד, אשר נרצחו בידי מפגעים ערבים באוגוסט 1936, בתקופת המרד הערבי הגדול, בעת ששמרו על מטעי המושבה הסמוכה, יקנעם. נחל השניים מוזן בין השאר על-ידי עין פרור שלידו ניטעו שני עצי ברוש לזכר שני הנרצחים.

כחצי יובל לאחר מכן, בשנת 1960, נרכשה חלקת אדמה בעמק השלום על-ידי השופט אוסקר אדר וחברו אדריאן, שני אזרחי גרמניה מכת 'אוהבי ישראל', אשר טיפחו את המקום והזמינו עוברים ושבים לבקר בו. שנים אחדות לאחר מכן הצטרף אליהם חוקר תנ"ך אוסטרי מקהילת "ידידי אנוש" שהאמינה שסוף העולם היה אמור להגיע לקראת סוף המאה ה-20, ובעוד שאלה ממתינים למועד שנדחה הם טיפחו במקום חווה חקלאית. בזקנתם תרמו בעלי הקרקע את השטח למועצה האזורית מגידו תוך בקשה או צוואה שהוא ישמש לפעילויות שיתרמו לנזקקים, לעם ישראל, ולאקולוגיה של האזור. מועצת מגידו העבירה את החזקה בחווה לעמותת 'לטם' אשר מסייעת לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים.

כבר מתחילת שנות האלפיים לטשו כרישי נדל"ן עיניים אל פיסת הקרקע המהממת ביופיה של עמק השלום, אזור שמושך אליו מידי שנה כמיליון מטיילים. במהלך תקופת הקורונה וכאוס הבחירות הגישו פרנסי יקנעם תוכנית להקמת שכונה גדולה של 3,000 יחידות דיור על השטח החשוב הזה, וזה הזעיק למאבק את תושבי האזור, ואת שוחרי הגנת הסביבה. גם החברה להגנת הטבע הצטרפה למאבק תוך הדגשת העובדה ששטחי העמק כוללים מסדרונות אקולוגיים חשובים לחי ולצומח ומאופיינים בין השאר בצמיחת כלניות, אירוס ביצות, גביעוניות לבנון, ושהוא מהווה בית גידול לצבי ארץ ישראלי שנמצא בסכנת הכחדה, לעופות דורסים רבים ולערכי טבע מוגנים אחרים.

בימים אלה לפני כחודש הודיעה שרת הפנים איילת שקד שהיא לא תאפשר את תוכנית הבנייה של יקנעם באזור עמק השלום, והחלטתה הנוכחית היא להותיר את השטח פתוח לרווחת הציבור. יחד עם זאת – תושבי האזור ואזרחי ישראל רשמו ניצחון בקרב, אבל לא בהכרח במלחמה, מפני ש"ועדת הגבולות" של משרד הפנים – אותה ועדה שאך לפני שנה המליצה לאשר את תוכנית ההתרחבות של יקנעם אל עמק השלום, טרם קיבלה החלטה סופית.

להגן על העמק ברגליים

מדרונות רמת מנשה גולשים אל עמק יזרעאל בגבעות ירוקות ויערות אורנים צפופים, ובתקופה זאת של השנה הם יפים מאין כמותם: עדרים גדולים של כבשים מהלכים בגשם בשלווה ומלחכים עשב כאשר מעליהם מרחפת עננת אנפות לבנות.

סביב הנחל צומחים צמחי קנה, פטל קדוש, בוקיצה שעירה, הרדוף נחלים, שנית גדולה, גרגר נחלים, ערבה, ער אציל, ואשחר ארץ ישראלי, והוא עטור בפריחה משגעת. בסבך מתרוצצות להן נוטריות וסלמנדרות, ומסביב מצייצות ציפורים רבות ושונות. בעין פרור, לא הרחק מצמד עצי הברוש, ניצב מבנה משאבה ששואבת מים לחוות עמק השלום, ובסמוך לו נמצאת ח'רבת א-פאריה, על שם ישוב בשם אפריה (Ephraia), שהתקיים כאן בתחילת המאה הרביעית לספירה. חפירות ארכיאולוגיות ראשונות נערכו במקום עוד בשלהי המאה ה-19, והחל מלפני כחמש שנים החלה רשות העתיקות לבצע בו חפירות ארכיאולוגיות מודרניות. ההערכה כיום היא שבמקום זה התקיימה התיישבות רצופה כבר מתקופת האבן ועד לתקופה הביזנטית.

אנחנו בחרנו להתחיל את הטיול מחלקו הצפוני של כביש 66 שמוליך מצומת התשבי לצומת מגידו, בכניסה המסודרת אל 'פארק רמות מנשה – יער הזורע' שסמוכה לקיבוץ הזורע. בחרנו בשביל שמסומן בסימון כחול ויוצא לכיוון דרום מזרח בדרכו להקיף את היער, לפני שהוא מתחבר אל שביל שמסומן בסימון שבילים ירוק.

כל הדרכים סלולות ומתאימות לכל רכב, ובחלק העליון של היער סלול כביש שיורד אל עמק השלום ומוקף בעצי כליל החורש שפורחים כעת בפריחה מדהימה בצבע מגנטה עז. במורד הכביש מגיעים אל נחל השופט שמימיו זורמים על הכביש עצמו בזרם חזק, ואז מבינים מדוע נקראת נקודה זאת בפי תושבי הסביבה "נקודת השטיפה". אין צורך לדאוג, הזרם הזה לא מסוכן, אבל לאחר מכן יש להחנות את המכונית במגרש חניה ולהמשיך רגלית אל הנחל שזורם בין עצי דקל.

הכביש מטפס בהמשך אל מראות נוף מרשימים של גבעות שעליהן נטועים יערות וצמחי חורש, ולצד הכביש נטוע כרם ענבים מעניין. מדובר בניסוי חקלאי שבוחן אילו זני גפן מתאימים לצמוח באזור זה. בהמשך משאירים את הרכב ב'חניון החרובים' וממשיכים רגלית לאורך ערוץ הנחל הזורם. העמק כולו רוגש מרחש המים הזורמים, ומראה הזרימה מבעד לצמחייה הסבוכה מרגש ומיוחד.
חשוב לטייל ולהכיר את עמק השלום ואת סביבת נחל השופט, וחשוב עוד יותר לתמוך במאבק הציבורי ולהגן עליו.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

The post טיול לסופ"ש: להציל את עמק השלום appeared first on TheCar.

רגע אחרי שמסלולו המפותל של הנחל שב להכיל את כמויות המים הגדולות, ולפני שכולנו נשלחים שוב למעצר בית ואל עוצר טיולים, כדאי לנצל את מזג האוויר המושלם של סוף השבוע כדי ליהנות מאוויר חורף נעים ומן הנוף המהמם של רמת השופט.

מסלול ההליכה שלנו קצר – קילומטר וחצי בסך הכל, והוא מותאם ומתאים לכולם: לילדים ולקשישים, לטיילים ותיקים ולמוגבלי תנועה, לספורטאים מאומנים ולבטטות כורסא. לאורך המסלול יש פינות ישיבה חביבות, סבך שיחי פטל וצמחי קנה, ולא מעט שבילים נוספים שמתפצלים אל כל רחבי פארק רמות מנשה. הכל נראה כמו חגיגה אינסופית של יפי הטבע, עם תצפיות נוף, יערות, שפע של מים ותחילת פריחות של עשרות מיני פרחים. המסלול בטוח ואפשר לתת לילדים לרוץ קדימה ללא חשש, או אף לשלוח אותם למשימות זיהוי בעלי חיים קטנים וצמחים.

נחל השופט נובע ממעיינות שונים לאורך מסלולו והוא מתחיל להתהוות במספר יובלים בין המושב עין העמק לקיבוץ רמת השופט. שמו מנציח את השופט היהודי-אמריקני יוליאן מק. הנחל מתפתל ברמת מנשה, שנמצאת בחלקו הדרום-מזרחי של הכרמל, מקיף את רכס הכרמל מדרום מזרח אל צפון-מזרח אל תוך עמק יזרעאל, ושם, לא הרחק מקיבוץ הזורע, הוא נשפך לתוך נחל קישון שזורם מכיוון ג'נין אל עמק זבולון ומפרץ חיפה.

על רמת השופט נובעים בין השאר עין א-ריחאניה, עין סיני, עין פרור ועין חשרת, והמים מפכים מהם בכל ימות השנה ומעניקים חיים לצמחיה עשירה ופריחה מרהיבה. בין השאר צומחים לצד הנחל עצי 'אולמוס', הנדירים במקומותינו (כיום הם נקראים 'בוקיצה שעירה'), וגם עצי ערבה מחודדת, אשחר רחב עלים, חרוב, הרדוף נחלים ואורנים. בין הצמחים והשיחים שמפארים את האזור בולטים שיח אברהם, שנית גדולה, גרגר נחלים, טיון דביק, עיריוני צהוב, אספרג, וצמחים עשבוניים רבים. הנחל מהווה מקור מחיה עבור מינים רבים של ציפורים, וגם נוטריות ודו-חיים כמו סלמנדרות.

גשמי החורף ניקו את האבק מן העצים, הצמחים והשבילים ונדמה שגם ערוץ הנחל נזקק להם כדי לנקות את עצמו ולחדש את כוחו. שיחי הפטל העבותים צמחו עלים ירוקים חדשים וצמחים אחרים עברו לתצורת שלכת אדמדמה, ובינות לצמחיה קל להבחין בשבילי חזירים שפורצים את הצמחיה בדרך אל המים, חושפות פה ושם קרחות קטנות שבהן נראית זרימת המים הצלולים ונשמע פכפוך מרגיע.

כמו לא מעט שבילים וחניונים אחרים ב'עמק השלום' וברמת מנשה גם השביל לאורך נחל השופט הוכשר על-ידי הקרן הקיימת לישראל, ולאורך קטע של נחל השופט הוא סלול היטב וחלקו ספון עץ. השביל מתפתל בצמוד לפיתולי הנחל ומציע למטיילים פינות חמד רבות שבהן אפשר לשבת בנוחות לצד המים הזורמים. הנוף מסביב מרהיב: גבעות גיר רכות ועגולות אשר עד לשלהי התקופה העות'מנית היו מכוסות ביערות אלונים שנכרתו כדי להניע את רכבות הצבא במלחמת העולם הראשונה וכיום נטועים ביערות קק"ל – רובם בין הוותיקים ביותר בישראל.

באזור זה של רמת מנשה מתבצע אחד המפעלים היפים ומעוררי ההשראה של עמותת לטם שעוסקת בהדרכת טיולים ובפעילויות טבע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. עמותת לטם מתמקדת בהתאמת פעילויות בחיק הטבע לאוכלוסיות אלה עם הדרכה של צוות מדריכים מיומן והפעלה בקבוצות קטנות, והיא מסייעת לילדים ובוגרים עם לקויות פיזיות, מוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות חושיות או נפשיות, וגם לנוער בסיכון ולמשפחות בסיכון ולנשים נפגעות אלימות.

אנשי לטם סייעו בהנגשת המסלולים למי שמתקשים לנוע בכוחות עצמם ועבור מי שנשכרים מפעילויות בחיק הטבע ואשר כמו כולנו, וכנראה הרבה יותר, סובלים בשנה האחרונה מן הסגרים שכפתה עלינו מגפת קורונה.

המסלול הקצר מעגלי וחוזר אל חניון חרובים, ובהליכה רגועה, עם הפסקות, אפשר להשלים אותו תוך כ-40 דקות עד שעה. אפשר לבחור גם במסלול ארוך יותר, שעשוי לקחת כשעתיים עד שלוש שעות, בהתאם לקצב, או להשאיר מכונית אחת ליד מושב עין העמק ולהגיע עם אחרת אל חניון חרובים, וכך ללכת כמעט לכל אורך נחל השופט.

כך מגיעים: היציאה למסלול מ'חניון חרובים' שאליו אפשר להגיע דרך פארק יערות מנשה או דרך 'יוקנעם מושבה' (להבדיל מן העיר). בסופי השבוע, בגלל עומס מטיילים, סוגרים אנשי המושבה את הדרך ולכן אפשר להגיע רק מן הפארק.
ניסע על כביש 66 – אחד הכבישים הקשים והמוזנחים באזור – שמוליך מצומת מגידו לצומת התשבי שליד יוקנעם. אם מגיעים ממערב, מכיוון כביש 6 או כביש 722, ממשיכים מזרחה לאורך כ-6 קילומטרים ופונים ימינה לפי השילוט "פארק יערות מנשה", אל רחבת כניסה שבה נבחר שביל שפונה ימינה ועולה אל רכס הכרמל. נמשיך לפי השילוט עד לחניון חרובים, שם נחנה ומשם נצא.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

The post טיול לסופ"ש: אל נחל השופט appeared first on TheCar.

הדיעות חלוקות לגבי מקור השם 'עמק השלום' אשר מקובל כיום כשמו של שטח נהדר, ספון בין יערות קק"ל, מזרחית לצומת אליקים ולא הרחק מן הקיבוצים דליה, רמות מנשה ועין השופט, וכ-2 ק"מ מדרום מערב לקיבוץ הזורע לצד ערוץ נחל השופט.

אוהביו טוענים שזהו אחד המקומות הנהדרים ביותר בישראל עם בוא האביב, בעיקר בזכות פריחה נפלאה לצד שדות חיטה צרים בין יערות אורנים, ולא מעט גם בזכות נחל השופט שזורם בו בכל ימות השנה.

כל אלה גם מעניקים למקום את השם הרומנטי יותר, "עמק האהבה", ואי אפשר כמובן שלא להזכיר את סיפורם של שני גרמנים, חברי כת 'אוהבי ישראל', שהתיישבו כאן לפני שנים והאמינו שביום הגאולה יובילו היהודים את התרבות העולמית.

הגאולה עדיין נקנית ביסורים, כך מסתבר, וגם לשני החבר'ה האלה – על כוונותיהם הטובות, לא היה קל. בקושי רב הם נאחזו בקרקע ופיתחו את המקום, שתלו, זרעו ונטעו את שבעת המינים, וחייו מפרי עמלם הצנוע.
באותם ימים ניצב שלט גדול בכניסה לחצרם ועליו הכיתוב הנדיר: 'הכניסה מותרת', אשר הזמין את המטיילים ביערות מנשה להיכנס, לשבת ולאכול את הארוחה שהביאו עמם, לקטוף מעצי הפרי, להעביר שעה קלה בשיחה עם החבר'ה ולשמוע מהם מחמאות אודות העם היהודי.

השנים עברו ושני החברים לא הפכו צעירים יותר, כוחם תש, ומתוך אמונה לפיה אין להחזיק ברכוש הם תרמו את השטח למדינה ופרשו לעולם שכולו טוב.

סיפורו פחות מוכר אודות 'עמק השלום' התרחש בעת "המאורעות" של שנת 1936, אחת התקופות הקשות במאבק על ארץ ישראל, כאשר יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, שני שומרים צעירים שהוצבו במקום נרצחו על ידי ערבים מן הסביבה.
תושבי האזור החליטו להקים ישוב באותו שטח ולקרוא את שמו 'רמת השניים'. שני עצי ברוש ניטעו במקום ושני מעיינות בסביבה נקראו על שם הבחורים: עין יצחק ועין יואש.

הישוב לא החזיק מעמד וננטש לאחר זמן קצר, ולמעלה מרבע מאה לאחר מכן, בשנת 1962, נרכשה הקרקע על-ידי הגרמנים שנזכרו לעיל.

בימים אלה מקדם אוויר צח את המטיילים במקום, עם מרחבים, יערות, זרימת המים בנחל השופט, וגם אטרקציה לילדים בדמות מבנה עתיק של טחנת מים ומספר מערות מסתוריות בסביבה.

קק"ל הכשירה כמה מן הדרכים לבעלי מוגבלויות, שיכולים לנוע עליהם עם כסאות גלגלים וליהנות מן הטבע, ולהגיע עד לשטחי פיקניק מסודרים.

הנוף בסביבה, רגע לפני החמסינים הראשונים של אפריל, פשוט מרחיב את הנשמה, ואפילו הדרך אל העמק מרהיבה, כשהנסיעה חותכת דרך יערות ולצד עשרות מקומות מתאימים לפיקניק ולנופש. מי שמגיע מצוייד באופני שטח יגלה כאן גם גן עדן לרוכבים.

כך מגיעים: עמק השלום נמצא במרכז משולש הכבישים שמקיפים את יקנעם: כביש 66 מצומת משמר העמק ועד למחלף התשבי, כביש 70 עד לצומת אליקים, והדרך היפה שמתפתלת בירידה מרמת השופט למשמר העמק, הלא היא כביש 6953.

הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל עמק השלום appeared first on TheCar.

בעמק השלום שברמות מנשה מתהדרות הכלניות בשלל צבעים: סגול, אדום ולבן, מנקדות ביופיין את המרחבים הירוקים כשמסביבן גולשים יערות אורנים רעננים מתמיד ותורמוסים כחולים מתייצבים בגאווה כדי למלא משטחים מאופק לאופק.

גשמים חזקים שטפו את שרידי האבק ממחטי האורן ומים רבים זרמו אל אפיק נחל השופט, וכעת גורם כל היופי שמסביב למטייל המצוי לחלום על גבעות מוריקות בשוויץ.

בדרך אל העמק היפה כדאי להתעכב בכביש הזעיר שמוליך מחניון יער הזורע אל עמק השלום. כקילומטר ומשהו אורכו, ותושבי האזור קוראים לו ה"לונה פארק של יער הזורע": הוא נסלל באספלט כדי להגן עליו מפני סחף בעת גשם.

נהגנו על כביש הלונה פארק הזה עם פולקסוואגן קאדי מקסי: גבוה, נעים לנהיגה, ובעל שבעה מקומות שאכלסו בנוחות את נכדי, צוהלים על כל תלולית שמקפיצה את כולנו עם הרכב.

הכביש נסלל על התוואי הטבעי של הקרקע ולכן הוא משופע בתלוליות לא מעטות, וכדי למנוע חוסר נוחות לנוסעים שלנו עדיף לנהוג עליו במתינות.

לקראת ערב נמלא העמק בצללים, רוחות צוננות גולשות במדרונות, עוברות בגלי גלים ומכופפות את גבעולי החיטה המשתחווים מפניהן.

זו השעה שבה עולה ניסורם הצווחני של הצרצרים, מחזרים בלתי נלאים שכמותם. גחליליות מעופפות באוויר וחולפות כחלליות עמומות בשמיים מתכהים. שלווה נחה על העמק, ובתוך השקט אפשר לשמוע את זרימה המים ששוצפים במפל הסמוך, בנחל השופט.

'עמק השלום' נטוע בין יערות קק"ל, ואוהביו טוענים שזהו הסמל היפה ביותר לאביב, בזכות מיקומו, נחל השופט, הפריחה המדהימה, שדות החיטה הרזים ובזכות יערות האורנים שמקיפים אותו.

בין המקומיים יש שמכנים אותו "עמק האהבה" ומסבירים שזוגות שמגיעים לכאן מצטיידים בחופנים של אהבה.

עמק השלום סמוך לרמות מנשה וממוקם במרחק של כשני ק"מ מדרום מערב לקיבוץ הזורע, סמוך לערוצו העליון של נחל השופט.

סיפורו של העמק היפה מתחיל בשנת 1936: שני שומרים צעירים שהוצבו במקום, יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, נרצחו בלילה על ידי ערבים.
תושבי האזור המזועזעים החליטו להקים במקום הרצח ישוב בשם 'רמת השניים'.

שני עצי ברוש חסונים ניטעו במקום, ושני המעיינות שנובעים שם נקראו על שם הנרצחים, עין יצחק ועין יואש. גם הנחל הקטן שזורם לצד עצי הברוש נקרא 'נחל השניים'.

ההתיישבות במקום לא החזיקה מעמד: המקום ננטש כעבור זמן קצר ונותרו שני הברושים, שם הנחל, המעיינות והעמק היפה.

לא ברור מי הגה את השם 'עמק השלום'. ותיקי האזור מייחסים את השם לשני גרמנים, חברי כת דתית בשם 'אוהבי ישראל' שהתיישבו בלב העמק לפני שנים. אנשי הכת מאמינים שביום הגאולה יובילו היהודים תרבות עולמית במקום מלחמות ומדון.

אחד מחברי הכת הגיע ראשון למקום, קנה את הקרקע ונאחז בה בקשיים מרובים. לימים הצטרף אליו חברו, והשניים בנו את המקום לאט ובהתמדה: הם שתלו, זרעו ונטעו את שבעת המינים, וחייו מפרי עמלם הצנוע. שלט גדול שהציבו בשער מזמין את המטיילים לגינתם ובו נכתב: 'הכניסה מותרת'. בחדר ההיסב ישבו מטיילים עם הגרמנים לשיחה על שלום.

חלפו השנים, השניים הזדקנו, כוחם תש, והם עברו לעולם שכולו טוב. היות שלפי אמונתם הם מנועים מלהחזיק רכוש בעולמנו הם תרמו את השטח למדינת ישראל.

כך מגיעים: הכביש שהזכרנו קודם גולש מיער הזורע ועד לעמק השלום. בתום הירידה פונים שמאלה ופוגשים את נחל השופט, ומכאן מתפצלות שתי דרכים איתן אפשר להמשיך, משני צידי הנחל.

הכניסה אל היער מכביש 66, בין צומת משמר העמק והכניסה לקיבוץ הזורע, שם מוצב שלט ובו כתוב "יער הזורע". הכביש מתעקל שמאלה, ובפניה הראשונה ימינה הוא מטפס אל יער הזורע, (מקום נפלא לפיקניק), בשוליים הדרומיים של היער הכביש היורד ל'עמק השלום'.

בסביבה 1: בליבו של עמק השלום בנויים מבנים שמוקפים בצמחיה עבותה. השביל מתחבר אל שביל שעובר לצידם ובו פונים צפונה ונוסעים על דרך משובשת שמוליכה אל חניון החרובים, חניון גדול ויפה שבו אפשר לשבת אל שולחנות לפיקניק.

מכאן מתחיל מסלול הליכה (מתאים גם לנכים) לאורך ערוץ נחל השופט ומפליו. המשך השביל לכיוון היציאה לקיבוץ הזורע, אך כדאי לשים לב שלעיתים נסגר מחסום בשבתות ולא מאפשר תנועת כלי רכב.

בסביבה 2: כשמהלכים לאורך נחל השופט, כמעט על הגדר של קיבוץ הזורע, מגיעים אל עין חשרת, (עין אמי): זו ניקבה בגדה הצפונית של נחל השופט. מי המעיין נובעים משלוש ניקבות חצובות בסלע, המים זורמים אל בריכה גדולה וממנה אל בריכת איגום. גשר עץ יפה שבנו אנשי קק"ל מוביל למערה יפה.

בסביבה 3: קצת תרבות. בקיבוץ הזורע 'מוזיאון וילפריד ישראל' מוקדש לאמנות וידיעת המזרח. תערוכות מאוסף ציורים יפנים, שיטוט בעולם הנסתר מהעין, ארכיאולוגיה מקומית, תולדות העימות ההיסטורי טיבט סין ועוד. פתוח בשבת. מוזיאון וילפריד הזורע 04-9899566.

תוכניות נוספות לסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: עמק השלום appeared first on TheCar.