בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, בתקופת המנדט הבריטי, רכשה חברת 'הכשרת היישוב' 12,500 דונם מאדמות הכפר הערבי נקיב, לאורך שבעה קילומטרים של חופה המזרחי של הכינרת ועל המדרונות ההרריים הסמוכים של שיפולי הגולן. הכוונה המקורית הייתה להקים כ-400 משקים פרטיים, בגודל של כ-10 דונם כל אחד, לבני המעמד הבינוני. ניסיון ההתיישבות הראשון נכשל, בין השאר בגלל פרוץ המרד הערבי בשנת 1936 והפיכת האזור כולו למנותק ומסוכן. האדמות הועברו לידי הקרן הקיימת שהושיבה עליהן קבוצת חלוצים אידאליסטים, חברי השומר הצעיר, שעלו ארצה מגרמניה במסגרת העליה החמישית. רבים מחברי הקבוצה הזאת לא שרדו את תנאי החום והניתוק ונאלצו לעזוב, ובמקומם הצטרפו חלוצים אחרים, מגרמניה, צ'כוסלובקיה וליטא.

ביולי 1937, בעיצומו של המרד הערבי, עלה לקרקע גרעין ראשון של 40 מתיישבים במסגרת מבצע חומה ומגדל, והקימו את קיבוץ עין גב. הישוב הוקם בחיפזון, בתוך כשלושה ימים מרגע קבלת ההחלטה, וזאת כתגובה מקדימה לדו"ח ועדת פיל של ממשלת בריטניה לחלוקת ארץ ישראל, אשר הותיר את כל מזרח הכנרת מחוץ למדינה היהודית.

במשך כשנה שלמה הייתה עין-גב אחת הנקודות המותקפות ביותר מבין כל ישובי ארץ-ישראל, ובלית ברירה בוצעה רוב התעבורה לישוב וממנו בשייט על הכינרת. היות שהמצב הביטחוני לא איפשר לפתח חקלאות עבדו החברים בכריית זיפזיף מן הכינרת, לצורך בניית בתים בקיבוץ ובישובים אחרים, ובדייג. באותה תקופה הוקם מזח ראשון לצורך זה, והוא הוגדל וחוזק עם השנים. בשנת 1938 החלו חברי הקיבוץ לעבד את הקרקעות והקימו את בתי הקבע הראשונים, אך סבלו מהתנכלויות של כנופיות ערביות שהפילו בהם חללים.

ערב מלחמת העצמאות היה קיבוץ עין גב יישוב יהודי יחידי בחוף המזרחי של הכנרת, ועם פלישת צבאות ערב, לאחר הכרזת המדינה, הופגז הישוב על-ידי הסורים ונמצא במצור במשך קרוב לשנה נוספת. הסורים, וערביי הסביבה, ניסו לכבוש את עין גב דווקא לקראת סוף המלחמה, אך נכשלו בשלוש התקפות שונות. מעודדים מהדיפת המתקפה השלישית יצאו לוחמים מתנדבים מהמשק, עם תגבורת של לוחמים ממשקי עמק הירדן, אל הר סוסיתא שבמורדות רמת הגולן. משם, בגובה של כ-350 מטרים, שלטו קודם לכן הסורים באש על הקיבוץ. הסורים המופתעים נטשו את ההר כמעט ללא קרב, ובזכות נחישות המתיישבים, וכיבוש סוסיתא, נותרה בידי מדינת ישראל מובלעת בעלת חשיבות עצומה. מובלעת זאת הוכרה על-ידי כל העולם בעקבות חתימת "הסכמי רודוס" אשר קיבעו את גבולות המדינה הצעירה עד לפרוץ מלחמת ששת הימים 18 שנים לאחר מכן, והוקם בה מאחז צבאי.

לאורך 13 שנותיו הראשונות של הקיבוץ לא היה כביש סלול אל עין-גב, והתעבורה אליו הייתה בעיקר בסירות מנוע קטנות. בתקופות של מתיחות מדינית וצבאית מול סוריה היו חברי עין גב, וישובי צפון עמק הירדן, ראשונים לסבול מצליפות ואש תותחים שנורתה לעברם ממרומי רמת הגולן. מצד שני, הקירבה לגבול הסורי, שנמתח באותן שנים כמעט על קו המים, הולידה יחסים עם ערביי הסביבה ושיתוף פעולה בהברחת נשק ועולים יהודים מסוריה. בשנת 50 נסלל חלק קטן של כביש 92 – מעין גב ועד לצמח, והוא חיבר את עין גב לישובי עמק הירדן אך גם הוא היה חשוף לאש הסורים. לאחר מלחמת ששת הימים נסלל קטע חדש של כביש 92, מעין גב עד לכורסי, והסביבה כולה החלה להתפתח במהירות עם הקמתם של הקיבוצים האון, תל-קציר ומעגן.

חברי עין גב עסקו, כאמור, בחקלאות ימית כבר משנות ה-50 של המאה הקודמת, ואחד השורדים האחרונים של הענף הזה הוא מנחם לב, חבר הקיבוץ ודייג הרשת האחרון אשר משיט מידי בוקר את ספינת הדייג הקשישה של הקיבוץ אל הימה הרגועה והקרירה. בשעות הבוקר שוררת דממה נעימה על הכינרת, והסירה הקשישה מפלחת את המים ומותירה אחריה גל מתרחב עם שובל של בועות. מנוע הדיזל הקשיש מוסיף כמה קשרים למהירות, ועל הסיפון הזקן יושבים מספר דייגים חסונים, עיניהם נעוצות במשטח המים העצום ובידיהם כוסות זכוכית קטנות ובהן קפה בוץ מריר של בוקר. ספינת הברזל הכבדה עמוסה ברשתות, והזרועות החסונות שמהן משולשלות הרשתות לים מזכירות ידיים של ענק אגדי.

בימים שלפני מגפת קורונה נהג מנחם לב לארח על סירתו מטיילים סקרנים שהצטרפו אליו ואל צוותו ליום דייג, אלא שאטרקציה זאת בוטלה לפי שעה בגלל המגפה. המטיילים נותרים על המזח, שממנו הם יכולים לראות את ספינת הדייג הקשישה יוצאת וכשהיא שבה, עמוסת שלל רב, ומעליה מרחפת להקת שחפים גדולה שאורבת לכל דג חמקמק.

במעגן של עין גב עוגנות, מיותמות, ספינות טיולים גדולות שעוצבו כמו ספינות עתיקות ושימשו, עד לפרוץ קורונה, כספינות טיולים עבור צליינים נוצרים ששטו מעין גב עד לכפר נחום, שבחוף המערבי. הצליינים חשו – ולו למשך השייט – כאילו הם חוצים את הכנרת כפי שעשו תושבי הסביבה לפני 2,000 שנים, בימי ישו, ובמהלך השייט נהגו לערוך מיסות ולהתפלל. קורונה, שהותירה את התיירים בארצותיהם, סגרה גם עלינו, הישראלים, והמסעדות בסביבה מלאות בנו, במגבלות התו הסגול כמובן.

טיילת עין גב שולחת שלוחה, על גב שובר הגלים, אל תוך הכנרת, ועליה מספר ספסלים שעליהם אפשר לשבת ולהביט בנוף הנהדר של האגם, ובגלים הרכים שמלטפים את הסלעים. בצל עצי אקליפטוס ענקיים נפתח לאחרונה מחדש אתר לפעילויות של ילדים ומבוגרים, שנקרא 'הנגריה של סבא יוסי', ובו יכולים ילדים מגיל 3 יכולים לבנות יצירות מעץ בתוך משחקייה שבנויה כולה מעץ. בהמשך נבנה לא מכבר גשר חדש, וכמיטב מסורת השנים האחרונות הוא הולך ומתמלא במנעולים של זוגות אוהבים שנועלים מנעול כסמל לאהבתם ומשליכים את המפתח שלו אל מי הכינרת.

בשעות אחר הצוהריים נופחת הרוח המזרחית בפראות בעצי האקליפטוס הענקיים, וצבעי הקיץ הדהויים של הנוף מתחלפים בצבעי שקיעה רכים, לקול קריאות השחפים. הערב יורד, והצללים גולשים מכיוון העיר טבריה שמדליקה בזה אחר זה את כל אורותיה. אפלה סמיכה מחבקת את מזרח הכנרת ואת מעגן עין גב הקטן, שנעור באותן שעות אל חיי הלילה, עם אורות ומוסיקה.

כך מגיעים: נוסעים מדרום על כביש 90 וממשיכים בצומת צמח לכיוון צפון, אל כביש 92. למגיעים ממערב, נוסעים מכיוון כביש 87 שבצפון מערב הכינרת אל כביש 92 לכיוון צמח.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע, באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל עין גב שבמזרח הכינרת appeared first on TheCar.

הקיץ צובע את מורדות רמת הגולן בצמחייה צהובה, קמלה ודהויה, שרידים עלובים לצמחיית החורף המפוארת שפרחה כאן.
מן הכביש המזרחי שסובב את הכנרת בולט הר בודד על מורדות הגולן, בליטה משונה בצורתה ונישאת מעל הרכס. זאת סוסיתא.

כביש שחור מטפס אל ההר, מתפתל כנחש חמקן, נגלה ונעלם לסירוגין, צבעו הכהה פולח את הגבעות הצהובות.
את המסע שלנו לסוסיתא מלווה מלמעלה חיוואי מרשים, משייט בשמיים, פורש את מוטת כנפיו הענקיות ובוחן את הקרקע בניסיון ללכוד נחש לסעודת היום.
רוח מזדחלת מהכנרת לערוץ נחל עין גב, נושקת לצוקי הבזלת, מחוללת בריקוד מאובק של קיץ, מעלה ענן דל וממהרת אל שיא ההר.

סוסיתא יושבת בבדידות מזהרת ועוצמתית, כענק מעל האגם, משקיפה על בתי קיבוץ עין גב ומורדותיה כאילו דוחקים את בתי הקיבוץ אל המים.
ההר נראה מנותק מן הרמה ורק אוכף קטן מחבר אותו אל המדרונות. אותם מורדות תלולים הם שהפכו את סוסיתא לנקודה אסטרטגית וקשה לכיבוש, אם כי לא לעולם חוסן.

אנשי בית תלמי ישבו בראש ההר אך אלכסנדר ינאי וצבאו טיפסו במדרונות הנוקשים וכבשו את המקום.
פומפיאוס, הורדוס ואנשיהם היו שליטי המקום ובנו על הפסגה, בתקופה הרומית והביזנטית, מבני ציבור מפוארים, תוך שהם בונים שתי אמות מים באורך 25 ק"מ אשר השקו את העיר עם מי נחל סמך ונחל אל על.

לימים היה ההר למרכז נוצרי חשוב, ובחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נתגלו שרידי כנסיות, כמו גם עמודי שיש מסותתים, עמודים וכותרות שנותרו כעדות ליפי המבנים שנבנו כאן.
ארכיאולוגים חשפו בראש ההר רחוב רומי רחב מידות, אבני ענק מסותתות ריצפו דרך רחבה שמוליכה, כך נדמה, למרכז ההר, ועד היום ניכרים באבנים המסותתות חריצי גלגלי המרכבות.
מאז שנת אלפיים חופרים כאן הארכיאולוגים מהמכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת חיפה בכל עונה בתקופת הקיץ.

השם סוסיתא נגזר מהמילה היוונית 'היפוס', (סוס), אולי בגלל הקצה דמוי הטרפז, המזכיר במשהו ראשו של סוס. הערבים קראו למקום 'קלעת אל חוסן', (מבצר העוצמה). בטרם מלחמת ששת הימים ישב במקום כוח צה"ל, וסוסיתא היה מובלעת ישראלית בליבו של השטח הסורי.

סוסיתא לא מצטיינת רק בשרידיה ההיסטוריים. מיקומו של ההר, כ-350 מ' מעל הכנרת, מעניק לאוהבי הנוף את אחת התצפיות היפות על האגם.
מצדו המערבי מתגלים לקראת שקיעה מראות נפלאים, גווני זהב צובעים את מורדות הרמה, קרני שמש אחרונות מפארות את הצמחייה היבשה ומעניקות להר זוהר מלכותי.
למטה משתרעת הכנרת מעולפת מחום היום. רגועה. גוון זהוב שולט בשמים ובמים, ולאט לאט מתווספים אליו גווני אדום רכים.

או אז מתייצב מעל בתי טבריה כדור שמש אדמוני, שולח קרני זהב רגע לפני שהוא צונח מאחורי הר מנורים. בתי טבריה טובלים באור הזהוב, מסודרים על שפת האגם, נדמים כאילו הם עומדים לצלוח את הימה בשורה ארוכה. מקצהו המערבי של הר סוסיתא נראית הכנרת כממתינה לצעיף הלילה השחור שידחק את צבעי השקיעה בלילה היורד.

כך מגיעים: חובבי ההליכה יכולים לטפס בשביל למיטיבי לכת. תושבי הכנרת והגולן מטפסים אל המקום עם מכוניתם על גבי כביש משובש שמתחיל דרומית לקיבוץ עין גב (כביש 92) שבמזרח הכנרת. הכביש מטפס אל רמת הגולן ובמרכזו רחבת חניה קטנה ושלט 'גן לאומי סוסיתא'. (הכניסה ללא תשלום)

בסביבה: מעגן עין גב. טיילת שחודרת אל מי האגם, סביבה בתי קפה ומסעדות, ובקצה הדרומי שלה נמצאת מסעדת הדגים המפורסמת של עין גב.

עם הילדים: הפסקה בטיול אפשר לערוך ב'נגריה של סבא', מקום לעבודה יצירתית של ילדים בעץ, מסלול משחקי הפעלה מעץ במקום, 054-5658821.

לחובבי הבשר: 'מרינדו' מסעדת בשרים, קצביה, חנות מעדנים, יינות וכל מה שאתם זקוקים לו לארוחה בצימר או בטבע. במקום פועלת גם מסעדה. פתוח כל השבוע. מרינדו בעין גב 04-6658555.

תכניות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: עולים על הסוסיתא appeared first on TheCar.