עידן הרכב החשמלי דורש מכולנו "להחליף דיסקט", ואולי אפילו להחליף סוף סוף את הביטוי המיושן הזה, כי מי לכל הרוחות עוד זוכר מה זה "דיסקט"? מצד אחד, יצרניות הרכב החשמליות מתאמצות להקל ככל שאפשר על המעבר שלנו מהנעת בעירה להנעה חשמלית, וזאת באמצעות תאי נהג ואמצעי תפעול דומים ככל שאפשר לאלה שמוכרים לנו. מצד שני – להנעה חשמלית יש יתרונות ספציפיים אבל בינתיים גם כמה חסרונות שמן הסתם יתגמדו וייעלמו עם הזמן – ועלינו להתרגל לאלה וגם לאלה.

כך, למשל, הנעה חשמלית מצטיינת בשקט כמעט מוחלט (שלא לדבר על היעדר זיהום אוויר במפלס הקרקע), וגם בתאוצות עוצמתיות ולינאריות בכל מצב, אך היא נותרת לפי שעה מאחור בכל הקשור למשקל העצמי של כלי הרכב, לטווח הנסיעה ולמהירות המרבית.

דוגמא מאד מוחשית להבדלים בין סוגי ההנעות, ודי משעשעת אם כבר מדברים על זה, העניק לנו מגזין הרכב ההולנדי הדיגיטלי AutoTopNL כאשר ערך מבחן דרכים מצולם לגרסת ה-GT החזקה של פורד מוסטנג Mach-E. מותר להעריך שהסיטואציה המשעשעת שצולמה בוידאו לא הייתה מתוכננת וזכינו בה ממש במקרה, והיא מתרחשת על קטע 'אוטובאן' גרמני שבו אין (בינתיים) הגבלת מהירות.

לקריאה נוספת:

סוף עידן ב'אוטובאן': המהירות הלא מוגבלת – תוגבל

אנשי המגזין בחנו את התאוצות, מהירויות השיוט והמהירות המרבית של מכונית חשמלית מודרנית שמונעת באמצעות שני מנועים שמספקים יחד כ-487 כוחות סוס וכ-87 קג"מ של מומנט. אלה אמורים להזניק אותה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 3.7 שניות, ואל מהירות מרבית של כ-200 קמ"ש. המבחן המצולם נערך אמנם בתנאים לחים עד רטובים אבל לא במידה שיכלה להשפיע מאד על התוצאות.
נזכיר רק שהמוסטנג בתצורת GT שוקלת כמעט 1,700 קילוגרם, ומה שיותר חשוב לענייננו – כדי לחסוך באנרגיה מוגבלת המהירות המרבית שלה לגזרת ה-200 קמ"ש, וזאת למרות שעם תמסורת מתאימה ותכולת אנרגיה גדולה יותר בסוללה זאת לא אמורה להיות מגבלה פיזיקלית או מכאנית.

מפה לשם, בתוך כדי מבחני תאוצות הסתבר ראשית לכל שהזינוק ל-100 קמ"ש ארך 4.62 שניות במקום 3.7 (וזה יכול להיות מוסבר על-ידי התערבות אלקטרונית בגלל תנאי האחיזה), ומה שיותר חשוב – ש"מי שלא יכול לסבול את החום – שלא ייכנס למטבח". במילים אחרות – אם אתם בוחנים תאוצות ומהירויות על אוטובאן גרמני – קחו בחשבון שמישהו יכול לתת לכם בראש.

ה"מישהו" הזה הפעם יצר סיטואציה די מביכה לפורד מוסטנג: תוך כדי נהיגה מהירה היא נעקפת בנונשלנטיות על-ידי… סקודה סופרב סטיישן 'סקאוט' שככל הנראה מונעת באמצעות מנוע דיזל בנפח 2.0 ליטר. גם ל'סקאוט' יש הנעה לארבעת הגלגלים, אבל מה שיותר חשוב זה שלמרות מנוע הדיזל היא שוקלת כמעט 600 קילוגרם פחות מן המוסטנג, והמהירות המרבית שלה מוגבלת אלקטרונית ל-250 קמ"ש. בשונה מן המוסטנג, שכוחה המרבי מוגבל לתאוצות של כחמש שניות (גם זה כדי לחסוך בחשמל), סופרב סטיישן מתרוצצת חופשי ובסרטון הקצר ניכר שהיא "נותנת בראש" לחשמלית המתוחכמת והיקרה בלי להביט לאחור.

יאללה לריב

זה השלב שבו אנחנו מניחים את הסרטון לפניכם ומאמינים שכל מחנה יתבצר כנראה עוד יותר בעמדותיו: אנשי החשמל יאמרו – ובצדק – שאין יותר מידי הזדמנויות לנהוג במהירויות של יותר מ-200 קמ"ש ואפילו הגרמנים עומדים לאסור את זה בקרוב, ואנשי הבעירה יאמרו שמכונית לא יכולה לסחוב מאות קילוגרמים של בטריה ולהמשיך להיות מהנה לנהיגה.

חמש האגורות שלנו לויכוח הזה די ברורות מעליהן: כך או אחרת זאת המציאות שכולנו מתגלגלים לקראתה, אז בואו נקווה שיהיו מספיק יצרניות רכב שלא ישכחו את האהבה לנהיגה.

לקריאה נוספת:

מבחן השוואתי: סקודה אניאק מול יונדאי איוניק 5 וסקייוול ET5

ג'ילי גיאומטרי C במבחן דרכים ראשון

The post סקודה סופרב סטיישן דיזל נותנת בראש לפורד מוסטנג Mach-E GT appeared first on TheCar.

שורה תחתונה תחילה

מתיחת הפנים לפאסאט לא כוללת בשורות גדולות, אבל לא נדרש הרבה כדי להותיר את המכונית הזאת גבוה מעל כולן.

מי את פולקסווגן פאסאט?

זה נראה אמנם כאילו שזה קרה בעולם אחר או בחיים אחרים, אבל חלפו בקושי שש שנים מאז שהדור השמיני של פולקסווגן פאסאט הפציע לעולם. עבור כל קבוצת פולקסווגן, כמו גם עבור קטגוריית "המשפחתיות הגדולות" – פאסאט דור 8 הייתה פריצת דרך וזינוק משמעותי קדימה. בראיה לאחור מסתבר שאף יצרנית רכב אחרת לא הצליחה להדביק את הפער הזה עד היום, ולא במקרה.

פאסאט דור 8 הייתה הראשונה בקבוצת פולקסווגן שהתבססה על גרסה מוארכת של פלטפורמת MQB המודולרית, ומהנדסי פולקסווגן התקינו בתוכה בשעתו כל דבר שיכול היה למשוך אותה כלפי מעלה, ולהצדיק את תג המחיר שבא עם הטענה שזאת כבר לא "משפחתית גדולה" אלא "מנהלים קטנה". במחצית 2019 הציגה פולקסווגן את מתיחת הפנים של פאסאט, וכדרכן של מתיחות פנים אין צורך לצפות לרעידת אדמה בקנה המידה שהיא חוללה כאשר הושקה. יש לכך גם סיבה דרמטית נוספת: בהחלט ייתכן שזאת תהיה מכונית הנוסעים האחרונה שנושאת את השם פאסאט, לפחות באירופה ובארה"ב.

כבר בשנת 2014, כאשר הדור השמיני הושק, נמצא שוק הרכב העולמי בעיצומו של מעבר מאסיבי מייצור וצריכה של מכוניות נוסעים אל קרוסאוברים בכל מיני גדלים ועיצובים. תופעה זאת גברה והעצימה מאז ועד היום, עד כדי כך שמספר יצרניות הצהירו על כוונתן להפסיק למכור כלי רכב בתצורת מכונית נוסעים, ולהתמקד בקרוסאוברים. יצרניות רכב אחרות לא מדברות אלא פשוט מצמצמות את היקפי ההשקעה והייצור במכוניות נוסעים – למגינת ליבם של חובבי הנהיגה. התוצאה היא שאף יצרנית – אירופאית או אחרת – לא ניסתה ובוודאי גם לא הצליחה להציב מול פאסאט מתחרה ראויה. התחרות היחידה של המכנית הזאת מגיעה מבית, וזאת כמובן סקודה 'סופרב' שחולקת איתה את רוב המכלולים.

פאסאט – על שתי גרסאותיה השונות והנפרדות – היא "מכונית לחם וחמאה" עבור יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם. לא מכבר חצו המכירות שלה את רף ה-30 מיליון יחידות, ולא רק שזה מציב אותה כאחד משמות המותג הנמכרים ביותר בעולם מאז ומעולם, אלא שהיא שנייה רק ל'גולף' בקבוצת פולקסווגן, בפער של כ-5 מיליון מכוניות בלבד. כמובן שכל זה לא משנה את העובדה שלקוחות מצביעים ברגליים ומעדיפים לקנות לעצמם קרוסאובר גדול במקום משפחתית גדולה. לכן לא מן הנמנע שמתיחת הפנים הזאת היא אקורד הפרידה שלנו מפאסאט כמכונית נוסעים.

היעדר תחרות אומר גם שפולקסווגן לא נזקקה לשדרוגים משמעותיים למכונית הזאת, למעט בתחום אחד: צמצום תצרוכת הדלק וזיהום האוויר כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות באירופה. לצורך זה הוסרו מן ההיצע מנועי הטורבו-בנזין בנפחי 1.4 ו-1.8 ליטר, ובמקומם הותקנו מנועי טורבו-בנזין חדשים בנפחי 1.5 ו-2.0 ליטר, שאיתם היא מגיעה לישראל. גרסה הרבה יותר חשובה של מערכת הנעה לפאסאט לא מגיעה לישראל, וחבל. דווקא מערכת ההנעה ההיברידית-נטענת זכאית אצלנו להטבת מס מפליגה ולכן יכולה הייתה להיות "משנה משחק" בגזרת התמחור. הבעיה של פולקסווגן היא שכדי לעמוד בתקנות האירופאיות ולהימנע מקנסות כבדים היא זקוקה שם לכל מערכת היברידית שהיא מסוגלת לייצר, וזה מוריד את השוק שלנו במורד סדר העדיפויות שלה לעניין זה.

עיצוב, מיצוב

ככל שהדברים נוגעים בעיצוב החיצוני לא קל להבחין בשינויים, גם מכיוון שהם לא גדולים וגם מפני שאת הגרסאות המעניינות יותר של פנסי LED מטריקס שמרה פולקסווגן לשווקים שמשלמים יותר טוב מהשוק שלנו. העיצוב הכללי עבר ריענון קל, לא משמעותי כאמור, ועדיין, פאסאט היא מסוג המכוניות שעוצבו מלכתחילה כדי לשדר מסר קלאסי ששורד את השנים ואת האופנות. גם היום היא נראית ממש טוב, וזה ניכר במיוחד כאשר היא חולפת לצד פורד מונדיאו ותיקה – מכונית שאת העיצוב שלה אהבתי הרבה יותר כחדשה. המונדיאו נראית לי כעת גמלונית, בעיקר כאשר נתקלים באקזמפלר המצוי על כבישינו, עם צבע דהוי.

הפרצוף המשפחתי של פולקסווגן מתבטא בפאסאט המתוחה עם פתחים מוגדלים של השבכה הקדמית, פגוש מעוצב יפה יותר, ופנסי LED (רגילים) חדשים. גם הפגוש האחורי זכה לנגיעות קלות והצבעים החדשים כוללים גם את הכחול-טורקיז-כהה של מכונית המבחן, שנראה ממש טוב. חישוקי הגלגלים עוצבו גם הם מחדש, אבל בארץ הם מוצעים רק במידות של 17 ו-18 אינטש.

קשה להגדיר את המיצוב המדויק של פולקסווגן בישראל, ובמיוחד את מיצובה של פאסאט שמתמודדת בקטגוריה שנשלטת לאורך שנים על-ידי סקודה סופרב ומאזדה 6 (ומידי פעם מתמודדות בה יונדאי סונטה, קיה אופטימה, פיג'ו 508 ואחרות). הקושי נובע מכך שמי שרצה לפנק את עצמו עם פאסאט מאובזרת נאלץ לשלם מחירים שמשיקים לאלה של מרצדס וב.מ.וו. ומי שבחר לחסוך יכול לקבל תמורה הרבה יותר גבוהה עם סופרב. מה שכן אפשר לומר – וזה לא משתנה כעת עם מתיחת הפנים, זה שגרסה מאובזרת (ויקרה) של פאסאט מעניקה חוויית שימוש די קרובה למה שמציעות אאודי ובנות הפרימיום האחרות – מבלי "להוציא עיניים" מחד או "להיות עממי מידי" מאידך. כמה לקוחות מתאימים להגדרה הכירורגית המדויקת הזאת? כנראה שלא המון.

עיצוב פנים, שימושיות

מעצבי הפנים של פולקסווגן לא נדרשו להתאמץ הרבה גם בכל הקשור לעיצוב הפנים של המכונית, שנבנה מחומרים איכותיים ונראה מרווח ושימושי מיומו הראשון. רוב הנגיעות שכן בוצעו – למשל הגדלת תא החפצים בתחתית הקונסולה, עיצוב מוצלח מאד של הקונסולה המרכזית, הוספת משטח טעינה אלחוטית לטלפון נייד והביצוע המושלם של כפתור ההתנעה, שיפרו את חוויית השהיה בתא הנהג. לוח המכשירים נראה כעת סטנדרטי יותר, ובגרסה המאובזרת שעליה נהגנו מחליף מסך TFT בגודל 10.25 אינטש את השעונים הרגילים (לא משהו שאנחנו לא מכירים מדגמים אחרים של הקבוצה). התקשורת בין הנהג למערכות הרכב מבוצעת במידה מסוימת מול מסך קטן במונחים עכשוויים, בגודל 8 אינטש.

לא כל השינויים מוצלחים. המעצבים והמהנדסים גדשו, למשל, את גלגל ההגה בעודף מוגזם של כפתורים אשר מפחית מן השימושיות שלהם ופוגע בריכוז, והעלימו משם את כפתור עוצמת השמע הכל כך שימושי. ככלל, גלגל ההגה הוא שיפור בפני עצמו אבל אל זה נתייחס בהמשך.
מכונית המבחן, בגרסה המאובזרת (והיקרה) ביותר, כוללת דיפוני עור איכותי מאד למושבים ומושבים קדימיים מתכווננים חשמלית. מושב הנהג תומך לא רע בכלל, אבל למרות שפע אפשרויות הכיוונון שלו לא הצלחתי לאלף אותו לתנוחת נהיגה מושלמת עבורי.

פאסאט הייתה ונותרה מכונית מרווחת ונוחה מאד לארבעה מבוגרים, ומה שפוגם בנוחות של נוסע שלישי מאחור – למי שמתעקש להושיב אותו שם, הוא גם הפיסול של המושב אבל בעיקר תעלת ההינע הבולטת מידי ופתחי המיזוג המאסיביים. תא המטען עצום, עם פתיחה חשמלית לדלת בגרסה המאובזרת, והמושבים מתקפלים לטובת מי שחייב להעביר חפצים ארוכים במיוחד.

התנהגות, נוחות

בעידן שבו אוהבי נהיגה נאבקים על כבודה של מכונית הנוסעים יש טיעון מרכזי אחד שמשמש אותנו, וזאת התנהגות הכביש העדיפה של כלי רכב עם מרכז כובד נמוך. פולקסווגן הצליחה לחולל נס גלוי בכל הקשור להתנהגות הכביש עם רוב גרסאות ה-MQB שלה (וכעת יש כבר כמה עשרות כאלה), ופאסאט מתאפיינת ברמת נוחות מגהצת ונעימה במיוחד.

ובכל זאת, אכזבה: גם הגרסה המאובזרת ביותר של פאסאט שמוצעת בישראל לא מגיעה עם מערכת מתלים אדפטיביים, והפשרה אליה מכוילת המערכת הסטנדרטית לא לקחה בחשבון את איכות הסלילה הישראלית "הבלתי אחידה". אז כל עוד שנוסעים על כבישים שסלולים טוב – רוב כביש 6 כדוגמא אחת – מתקבלת רמת נוחות גבוהה, ואפילו הקפצוצים שמזכירים את קשיחות המתלים מתקבלים בהבנה. הבעיה ניכרת כאשר נוהגים על כבישים פחות מרכזיים, או על מאות הנקודות שבהן מבוצעות עבודות תחזוקה (או כאלה שבהם נדרשות עבודות תחזוקה). חדירת מהמורות מע"צ לתוך תא הנוסעים משוככת טוב אבל מלווה בתחושת נוקשות לא הכי נעימה, כזאת שמגוהצת טוב יותר במכוניות אחרות של הקבוצה.

יכול להיות שכלי רכב אחרים שבהם נהגנו בשנים האחרונות הרגילו אותנו לסטנדרט גבוה יותר של ספיגת מהמורות, ויכול להיות שכיול המתלים הספציפי הזה נועד לשווקים שמעדיפים ספיגה על קשיחות, אבל התוצאה הכללית קצת מאכזבת בכל הקשור לדרך הטיפול בכבישים משובשים. לא הייתי מדבר על "התרסקויות", אולי יותר בכיוון של רעידות שמועברות דרך המתלים והמושבים, אבל בשורה תחתונה זה קצת מאכזב.

התנהגות הכביש טובה, אפילו מפתיעה, בכל הקשור ליציבות ואחיזה, אבל לא מספיק מהנה. המתלים מכוילים לספיגה ונוחות והמכונית גדולה בממדיה ולא קלה, וכאשר מתקלים איתה כביש מפותל היא משדרת תחושה פולנית קלאסית של "אני אעשה את זה בשבילך, אבל תדע שאני סובלת" (אני, אגב, מעדיף את הגישה האיטלקית של "יאללה, מה קרה? נרדמת?").

פאסאט היא מכונית שקל מאד לנהוג בה, והיא מתמסרת לרצונות הנהג בלי דרמות. ההיגוי חסר משוב אבל מדויק, ומערכות הסיוע לנהיגה מתערבות בדרך החלטית אבל מאד יעילה ולא מציקה. הבלימה רהוטה וחזקה, וכאשר משתעשעים איתה בכניסה מהירה לפניות היא מערבת את האלקטרוניקה באופן שלא מלחיץ את הנהג או פוגם באגו שלו.
או קיי, אז בואו נחזור למציאות: מותר להניח שרוב רוכשי המשפחתיות הגדולות לא מחפשים "מכונית לנהג", ובאופן יותר ספציפי – לקוחותיה של פאסאט רוצים משהו סולידי, וזה בדיוק מה שהמכונית הזאת מעניקה להם. הטיעון הזה אמנם לגיטימי אלא שהוא שומט את הקרקע מתחת לרציונל של להעדיף מכונית נוסעים על-פני קרוסאובר גדול ושימושי יותר. לזכות פאסאט עומדת איכות הרכבה גבוהה מאד ושימוש בחומרים באיכות גבוהה, כך שכל סוגי הרעשים מסוננים היטב ורמת הנוחות הכללית גבוהה מאד – גם במהירויות עירוניות וגם במהירויות שלילה.

מנוע, ביצועים

הגרסה הבכירה של פאסאט בישראל מונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר שמספקת 190 כוחות סוס ו-32.6 קג"מ של מומנט. מיד לאחר ההיסוס הקטן של המצמד בתיבה הרובוטית זה משגר את המכונית הזאת בקצב מהנה מאד, ובתוך 7.5 שניות מגיעים ל-100 קמ"ש. המנוע שקט וגמיש מאד, וכמעט תמיד הוא מסונכרן היטב עם תיבת ההילוכים כך שתאוצות ביניים מתבצעות במהירות וביעילות.
למרות שאת פעולת התיבה הרובוטית יש לשבח, אי אפשר שלא לבקר את האופן המעט רשלני, ולרוב קצת איטי של פעולתה. גמישות המנוע, ותיאום מושלם עם תיבת ההילוכים, באים לידי ביטוי באחת הסיטואציות השנואות עלי במיוחד – שהיא שימוש (לצרכים מדעיים בלבד) במערכת בקרת השיוט האדפטיבית. פולקסווגן, אגב, שיפרה את היכולות של המערכת הזאת וגם מאפשרת לה לפעול כעת במהירויות גבוהות במיוחד, אם כי מהנדסים גרמנים לא מכירים את הנטייה הישראלית לעבור נתיב כדי להידחף לפני החרטום שלך ברגע שבקרת השיוט שלך מאותתת סימן של "הפגנת חולשה".

במהלך המבחן, תחת רגל גסה, הסתפק המנוע בליטר דלק לכ-13.3 קילומטרים, ובנהיגה רגועה אפשר לשפר את הנתון הזה במידה רבה.

בטיחות, אבזור

בשורה תחתונה, רמת האבזור של פאסאט סבירה, אבל בוודאי לא יוצאת דופן, ובתחומים ספציפיים אפילו נופלת מזו של מכוניות עממיות פחות יקרות. עם זאת, בגרסה הבכירה לא חסר כמעט דבר, החל ממערכות הבטיחות המתקדמות ביותר וכלה ב"גג השמש" או בתחושה הנעימה של דיפון העור על גלגל ההגה. מתיחת הפנים מאופיינת במאמץ של פולקסווגן בעיקר בשתי גזרות: חיזוק הקישוריות (Connectivity) עם מגוון רחב של שירותים לא רלבנטיים לישראל, ושדרוג היכולות של מערכות הסיוע לנהג למיניהן. אני, אישית, הייתי מעדיף – כאמור – את מערכת המתלים האדפטיביים, וכמובן גם את מערכת ההנעה ההיברידית שנמנעות מאיתנו.

אחד החידושים של פולקסווגן הוא גלגל הגה שמודד את השדה החשמלי של כפות הידיים שלנו כדי לוודא שהן אכן מונחות עליו ושהנהג לא סומך יותר מידי על בקרת השיוט האקטיבית. כמי שמעולם לא מסיר את ידיו מן ההגה התאכזבתי לגלות שהחיישן הזה לא תמיד חש אותי, ומידי פעם שולח לי התראת "שים ידיים על ההגה".

הגרסה הבסיסית ביותר של פאסאט, עם מנוע בנפח 1.5 ליטר (150 כ"ס, 25.5 קג"מ) מוצעת תמורת 183,000 ש"ח, שזה לא זול, ולמרות זאת מאובזרת ברמה בינונית בלבד. סביר שרוב לקוחות פאסאט יעדיפו לעשות את המאמץ כדי לשים יש על גרסת ה-2.0 ליטר המאובזרת, ואז אנחנו מגיעים כבר ל-223,000 ש"ח, שזאת גזרת מחיר שכוללת המון אפשרויות איכותיות נוספות.

שורה תחתונה

מצד אחד, פסאט מתוחת הפנים לא שונה בהרבה מן המכונית שכל כך אהבנו לפני חמש שנים, וגם מבחינת העלות-תועלת שלה היא נותרה פחות או יותר באותם מחוזות. מצד שני, היא גם לא הייתה צריכה להתאמץ יותר מידי כדי לשמר את המעמד שלה – פשוט מכיוון שאף יצרנית רכב אחרת לא העמידה מולה מתחרה באותו קנה מידה.

מתיחת הפנים של פאסאט לא מציגה שינוי משמעותי או טכנולוגיה מלהיבה, אבל כוללת לא מעט "חידודים" למכונית שניצחה את כל מתחרותיה גם לפני המתיחה. עבור כל מי שלא יכול להיראות באאודי, ב.מ.וו. או מרצדס, אבל מבקש לעצמו פינוק ברמה הקרובה ביותר לזה – פאסאט הייתה ונותרה התשובה. בכל מקרה זאת היתה ונותרה "המשפחתית הגדולה" האיכותית והטובה ביותר שמוצעת אצלנו.

The post פולקסווגן פאסאט: מתיחת פנים במבחן appeared first on TheCar.

בהשקה הבינלאומית לעיתונות של סקודה סופרב, על כבישי איטליה, החזקתי את עצמי כדי שלא לקשור לה יותר מידי כתרים.

אחרי הכל, הערך העיקרי של השקה בינלאומית – מעבר לאפשרות לגעת לראשונה בדגם חדש – נובע מן האפשרות לפגוש את מי שתכנן והגה אותו, ולשמוע ממקור ראשון פרטים חשובים אודות "מאחורי הקלעים" של התהליך, ובכלל.

לעומת זאת, בכל מה שקשור לרמת האבזור "הישראלית" של המכונית, למחירים שלה בארץ – ובמרבית המקרים גם לתפקוד שלה על אספלט ישראלי משובש – רק נהיגה אינטנסיבית על כבישינו ובין נהגינו יכולה לחשוף תמונה מלאה ונכונה, ובהרבה מידי מקרים היא די שונה מזו שאותה חווים במקור.

ישנם דברים אובייקטיביים שלא משתנים משם ועד לפה: העיצוב של הדור השלישי של סופרב, למשל, נראה נהדר על רקע איטלקי וגם בתוך ים מכוניות הליסינג הכסופות והלבנות שעל כבישי ארצנו הוא עושה רושם טוב מאד.
למרות ממדיה, שגדלו לאורך ולרוחב, סופרב החדשה נראית מהודקת וחתיכית יותר, מודרנית, מושקעת, כמעט ספורטיבית, כאשר מה שיוצר, בעיניי, את הערך החזק ביותר של המראה החיצוני שלה הוא דווקא האיפוק שלו, הדיוק, ההימנעות מהפרזה.

אי אפשר לתאר את העיצוב המודרני הזה מבלי להשוות אותו לדגם היוצא שנראה היום קצת מיושן, מנופח ופומפוזי, אבל אני לא לוקח בחזרה את ההתלהבות שהייתה מנת חלקי כאשר ראיתי אותו לראשונה לפני 7 שנים.
מפני שקצת טיפשי, בעיניי, לזלזל בדגם הזה – החשוב מאד – במקום לשים לב לתקופה שחלפה מאז השקתו ולשינויי העיצוב שהיו מנת חלקן של מכוניות אחרות בעולם.

סופרב היוצאת אולי נתלתה באילנות גבוהים כאשר שאלה בשעתו רמזי עיצוב מב.מ.וו. ומאאודי, אבל הייתה בכך אמירה חשובה והצהרה בעלת כיסוי הולם אודות התכונה החשובה ביותר שלה – היכולת להסיע נוסעים בנוחות, ובתוך מרחב פנימי יוצא דופן לטובה.

ברור שהדור השלישי של סופרב נראה, ב-2015, הרבה יותר טוב, אבל כל מי שזוכר את ההתלהבות מכריס באנגל ואת דגמי ב.מ.וו. של 2007 ומביט בדגמי 2015 שלהם אמור לחוות חוויה די דומה למה שעבר על סופרב בין הדורות.

מה שמאד חשוב לומר, עם זאת, הוא שגם העיצוב החדש הולם מאד את המכונית החדשה ומעיד היטב על תכולתה: הוא מאד בטוח בעצמו אך לא מפריז בחשיבותו העצמית, וגם הוא, כמו קודמו, משדר הבטחה חשובה – הפעם הבטחה לרמת איכות גבוהה.

בין ההשקה הבינלאומית לבין נסיעת המבחן בארץ הקודש לא השתנו גם המאפיינים החשובים של תא הנוסעים וסביבת הנהג, ראש וראשון בהם הוא המרחב הפנימי הרב, והמוביל בקבוצתו.
תוספת של 8 ס"מ לבסיס הגלגלים וכ-4 ס"מ לאורך הכללי איפשרו למהנדסי סקודה להפוך את המושב האחורי המרווח מאד למרווח עוד יותר, והרחבת המכונית בכמעט 5 ס"מ פתרה גם את בעיית הפרופורציה: כעת יכולים שלושה מבוגרים לשבת מאחור בנוחות – על אף שהאמצעי מביניהם יושב על מושב מוגבה ופחות נוח.

גם על עיצוב סביבת הנהג (אך לא על חבילת האבזור) יכולנו לחתום כבר משם, עם ארגונומיה טובה שמבוססת על עיצוב פשוט, תכליתי ומאד נוח לשימוש, תנוחת נהיגה טובה ותחושה איכותית מאד של חומרי דיפון טובים, פלסטיקה קשיחה ונעימה למגע ומרחב מחיה מרחיב לב.

כאילו כדי לשמר עוד מעט קט את תחושת חו"ל נטלנו למבחן זה את גרסת ה'אקסקלוסיב' עם מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.8 ליטר (180 כ"ס) שעולה 210 אלף ש"ח – לא בדיוק סביבת המחיר הטבעית ביותר עבור סקודה עד היום אבל בכל זאת אחת משתי גרסאות שצפויות להיות בחירה טבעית ללקוחות פרטיים בארץ.

גרסה זאת מצוידת בכל טוב קבוצת פולקסווגן, ובכלל זה מושבים מונעי-חשמל, בקרת אקלים דיגיטלית תלת-אזורית, "פסי אווירה" בטכנולוגיית LED הצבעונית (כל אלה מוצעים גם בגרסת האבזור הנמוכה יותר, 'סטייל' שעולה 195,000 ש"ח), וגם "פדאל וירטואלי" שמאפשר פתיחה של דלת תא המטען בהושטת רגל, מצלמת רוורס, גג שמש מיותר, ריפודי אלקנטרה מאד נעימים, חישוקי סגסוגת בקוטר 18 אינטש ועיקר העיקרים: מתלים אדפטיביים ובקרת שיוט אדפטיבית שהם חלק מחבילת האבזור הבטיחותי הייחודית לסופרב.

ונזכור שחבילת אמצעי בטיחות שכוללים רדאר למניעת התנגשות ובלימה עצמונית, מערכת לזיהוי שטחים מתים בצידי המכונית, 9 כריות אוויר, ומתלים אדפטיביים הם ערך מוסף של סופרב ולא חלק מן המרשם המצוי במתחרות הישירות שלה, כמו מאזדה 6, יונדאי סונטה (היברידית), טויוטה אוונסיס ופיג'ו 508, ואילו אצל האחות לבית פולקסווגן הם נמצאים – אבל ברמת מחיר גבוהה עוד יותר.

תמורה לאגרה

כאן, בשלב שבו אפשר לנהוג על כבישי ארץ ישראל עם רמת אבזור דומה לזו שאיתה הושקה המכונית בחו"ל (ועם מנוע ה-1.8 ליטר שלא הופיע שם), אפשר להתחיל לקשור כתרים למכונית הדגל של סקודה, זו שברמת הגימור והאבזור הגבוהה ביותר שלה (2.0 ליטר, הנעה לכל הגלגלים, 280 כ"ס) מוצעת תמורת רבע מיליון ש"ח כאופציה זולה למכוניות פרימיום בגודל שלה.

מפני שסופרב דור 3 "הישראלית" הולכת על כל הקופה ומוצעת בהפרש מחירים של 100 אלף שקלים בין רמות האבזור והגימור: החל מגרסת הבסיס שיכולה לחולל שמות בציי הרכב – עם מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר ורמת אבזור סבירה (7 כריות, בלימה עצמונית במהירויות עירוניות, כניסה ללא מפתח, מסך מגע נאה ועוד) – זו מוצעת במחיר תחרותי לקטגוריה – 150 אלף ש"ח – ודרך 3 גרסאות מנוע ואבזור נוספות שמוצעות תמורת פחות מ-200 אלף ש"ח.

כאמור, סביבת הנהג מאד איכותית ונעימה – למרות ואולי גם בזכות העיצוב הנקי והפשוט שלה – אם כי מסך המגע (המאד יעיל) נראה מעט קטן ביחס למסכים שמותקנים כיום במכוניות חדשות.

מנוע ה-1.4 ליטר, שממנו התלהבתי בהשקה, לקחת את סופרב בקלילות ולכן לא מפתיע שמנוע ה-1.8 ליטר עושה עבודה טובה עוד יותר על כביש ישראלי.
מעניין ששני המנועים כוונו לאותה רמת כח: 25.5 קג"מ של מומנט, ותוספת הנפח מנוצלת על-ידי מחשב ניהול המנוע להעלאת ההספק ב-30 כ"ס. כדי לחוש את ההבדלים האמיתיים בין המנועים אני זומם על נסיעה קרובה בשניהם זה לצד זה.

מורשת הפאסאט

הדור הראשון של סופרב, למעט קצת שינויי עיצוב, היה למעשה הגרסה הסינית, המוארכת, של פולקסווגן פאסאט, ואילו הדור השני שלה נבנה על בסיס הפלטפורמה של פאסאט דור 6 לאחר שזו נמתחה והוגדלה.
סופרב דור שלישי – כמו רוב הדגמים החדשים (בגודל בינוני) של הקבוצה – מבוסס על פלטפורמת MQB החדישה והמודולרית וגם הפעם נשמרת הנוסחה כאשר סופרב עדיפה על פאסאט בכל הקשור למרחב הפנימי, נפח תא המטען (המוביל בקטגוריה) ותמורה למחיר.

אבל היתרון הגדול ביותר בעיניי, לאחר שנהגתי גם על פאסאט וגם על סופרב על אספלט ישראלי – הוא איכות הנסיעה ורמת הנוחות העדיפה של סופרב – שהיא ככל הנראה המובילה בקבוצתה.

עבור מי שמבלה על כבישינו שעות רבות מידי חודש, ונוהג קילומטראז' רב, אין אף מכונית אחרת בגזרת המחיר של עד 200 אלף ש"ח שמציעה בידוד טוב כל כך מתלאות האספלט וגם מן הרעשים הנלווים לנסיעה.

כ-600 ק"מ וכ-53.4 ליטרים של בנזין (11.22 קמ"ל) לאחר שהתנעתי אותה לראשונה, ולאחר שאימצתי אותה לא מעט, השבתי את סופרב לבסיסה ולא יכולתי שלא לספר לאנשי נסיעות המבחן של אאודי שכדאי גם להם להזמין סיבוב.
למזלם, אנשי נסיעות המבחן של פולקסווגן לא נכחו במקום, אחרת הייתי מחליף גם איתם מילה או שתיים, מפני שעבור כל מי שיכול, ורוצה, להתעלם מן הסמל שעל החרטום אין לי ספק שסופרב עושה עבודה טובה יותר – כחבילת ניוד – מאחותה בת וולפסבורג.

חשוב רק להדגיש ולומר שגרסת האקסקלוסיב שעליה נהגתי מצוידת במתלים האדפטיביים, אשר במצב "רגיל" ובמצב "נוחות" מציעים רמת שיכוך מהמורות מושלמת לכביש ישראלי מצוי – וייתכן שעם המתלים הבסיסיים יהיו לי תובנות מעט שונות.

התנהגות, ביצועים

אין טעם לספר בהלכות סופרב על כביש סדום-ערד, ולא מפני שיש לה מה להסתיר שם אלא מכיוון שסביר שהלקוח הטיפוסי למכונית הזאת מחפש אמצעי הובלה נוח יותר מאשר מכונית ספורט חורכת אספלטים.
כאשר החליטו יבואני סקודה להרכיב גרסת דגל ברבע מיליון ש"ח ולהתמודד באמצעותה מול וולוו S60 וב.מ.וו. סדרה 3 הם חשבו – יש להניח – יותר בכיוון של לקוח שמחפש פינוק ונוחות מאשר אודות הלקוח שמחפש הנאה מנהיגה, ולסדרה 3 באמת אין עדיין מה לחשוש. גם לא לאאודי A4 החדשה.

על כבישי נהיגה סופרב משדרת תחושה של מכונית גדולה, כזאת שמבקשת להרגיע, אבל באותה נשימה גם מזכירה שלא עשו אותה באצבע: לחץ אותה לפינות ותגלה שהיא משדרת מסר מאד מהודק ובטוח, לא מרגש אבל גם לא מתבלבל, ואפילו כאשר מתליה מכוונים למצב ספורט המהלך שלהם ארוך דיו כדי לספוג לא מעט התעללות.

היגוי מעורפל ונטייה לתת היגוי מקהים את העוקץ שלה – נראה לי שלא רק מאזדה 6 ומונדיאו אלא גם פיג'ו 508 עושות עבודה יותר מרגשת בגזרה הזאת – אבל באף שלב לא נראה שסופרב מאבדת משלוותה, וזה אומר שגם מבחינה אקטיבית – ולא רק פאסיבית – מדובר במכונית משפחתית מאד בטוחה.

רק מפני שלא יכולנו להתאפק אימצנו את מנוע ה-1.8 אל מעבר למה שהוא צפוי לעשות בחיי היום יום שלו (בנהיגה רגועה הוא ודאי יניב גם תצרוכת דלק נוחה יותר) ובכל המצבים הוא התגלה כמנוע נעים, שקט וחזק ועבד היטב עם תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת המצמד הכפול ושבעת ההילוכים.

במצבי נהיגה רגילים יבחר הנהג הסביר בין מצב "נוחות" – שבו בולעים המתלים את מהמורות האספלט שלנו בקלילות נינוחה אבל במחיר כבד של ספוגיות והיעדר דיוק, לבין מצב "נורמלי" שמציע פשרה טובה מאד בין שיכוך ובליעת מהמורות לבין הימנעות מעודף נענועים. המצב הראשון יתאים לנסיעה משפחתית עמוסה ורגועה, והשני לימים שבהם צריך לכסות קילומטראז' אינסופי.

לפנק לפנק

בשורה תחתונה, עכשיו כבר מותר לי להתלהב. גם על כביש ישראלי, וברמת אבזור ומחיר ידועה (אקסקלוסיב, 210 אלף ש"ח), סופרב "הישראלית" לא מאכזבת יחסית לטעימה הראשונה ממנה, בחו"ל.

את התכונה הבולטת ביותר שלה – מרחב פנימי חסר תחרות – היא לוקחת מן הדור הקודם שלה ומשפרת עוד – אף מתחרה אירופית, יפנית או קוריאנית לא מציעה מרחב פנימי רב כל כך ונפח הטענה כמו שלה.

לזאת היא מוסיפה הפעם תחושת איכות גבוהה מאד, גרמנית במהותה, עם רמת שיכוך גבוהה מאד של מהמורות הדרך וכל סוגי הרעשים, ועם קוקפיט איכותי שמפנק את הנהג למרות (וגם קצת בזכות) עיצוב פשוט ולא מתחכם.

לא מיותר להזכיר שקטגוריית המשפחתיות הגדולות כמעט ונטרפה כולה על-ידי הג'יפונים הגדולים דוגמת מיצובישי אאוטלנדר וחבריו, ומרחב המחיה הטבעי של סופרב היה ונותר זה של ציי הרכב.
יחד עם זאת, מי שנגזר עליו לבלות על הכבישים קילומטרים רבים מידי יום לא ימצא יותר מידי אופציות נוחות יותר בטווח המחירים הזה.

אין הרבה דברים שליליים לומר על סופרב, למעט אזהרה כללית אחת שנכונה לגבי כל המכוניות שבהן מותקנת תיבת הילוכים רובוטית: בעיניי עדיין מדובר בפלא טכנולוגי שהוא ההמצאה החשובה והמועילה ביותר בתחום זה – אבל עדיין ייתכנו תקלות מתסכלות שצריך לקחת בחשבון.

בנוסף, לא חוכמה להתלהב מגרסת הפינוק והאבזור שעולה 50 אלף ש"ח יותר מאשר גרסת הבסיס, ה'ליסינגית'. אחרי שננהג בסופרב 1.4 ב-160 אלף ש"ח נחליט אם גם שם היא אוחזת בכתר.

The post עוברת לנוח: מבחן ישראלי לסקודה סופרב 1.8 appeared first on TheCar.

חברת צ'מפיון מוטורס, יבואנית סקודה לישראל, השיקה היום את מכונית הדגל שלה, סופרב, עם מגוון רחב במיוחד של מנועים ורמות גימור במטרה לקלוע לצרכים של פלחי שוק שונים.

בעוד שברמה הבסיסית ביותר שאיתה מוצעת סופרב היא מונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר שמספק 150 כ"ס, ברמה הגבוהה ביותר שלה היא מונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר שמספק 280 כ"ס ומניע את ארבעת הגלגלים. בין לבין מוצעת סופרב בשבע קונפיגורציות נוספות של מנועים ורמות אבזור, וזה עוד לפני שיתווסף להיצע מנוע הטורבו-דיזל.

במקור, הקהל הטבעי של סופרב בישראל, כפי שהיה גם בשני הדורות הקודמים שלה, נמצא בקרב פלח השוק של מכוניות "משפחתיות גדולות" שכולל את מאזדה 6 (מובילת הקטגוריה) ומכוניות כמו טויוטה אוונסיס, פולקסוואגן פאסאט, שברולט מאליבו או יונדאי סונטה.

אלא שקטגוריה זאת נשחקה עד דק כאשר רבים מן הלקוחות המוסדיים (מקבלי רכב צמוד ממקום העבודה בעיקר) בחרו לשלם שווי שימוש נמוך יותר ולרדת בקטגוריית הגודל אל מכוניות קומפקטיות (משפחתיות קטנות), ואילו רוב הלקוחות הפרטיים בחרו לעבור לקרוס-אוברים שמוצעים בטווח מחירים דומה, למשל מיצובישי אאוטלנדר או מאזדה CX-5.

ההחלטה להגדיל את היצע רמות האבזור של סופרב משתיים לארבע, ולהגדיל גם את היצע המנועים (1.4, 1.8 ו-2.0 ליטר בשתי רמות הספק) מאפשרת כעת ליבואני סקודה לטפס גם אל פלח השוק של מכוניות פרימיום בגודל בינוני כמו וולוו S60, ב.מ.וו. מסידרה 3 או אאודי A4 – שם יכולה סופרב להציע יתרונות בתחום האבזור והמרחב הפנימי בתוך אריזה פחות מנקרת עיניים.

היות שמגוון הדגמים גדול הוא גם מעט מבלבל, וכדי לעשות סדר נציין שגרסת מנוע הטורבו-בנזין הבסיסית ( 1.4 ליטר 150 כ"ס) מוצעת בשתי רמות האבזור הבסיסיות Ambition ו- Style, עם תג מחיר של 160 אלף ש"ח ששקול למחירה של יונדאי סונטה ונמוך ממחירי רוב המתחרות האחרות בסגמנט. ברמת הגימור סטייל מוצעת מכונית זאת תמורת 185,000 ש"ח.

גרסת ה-1.8 ליטר (180 כ"ס) מוצעת ברמות האבזור Ambition (173,000 ש"ח, שקולה לרמות הבסיס של ניסאן אלטימה ואופל אינסיניה ופחות יקרה מפולקסוואגן פאסאט), Style (195,000 ש"ח) ו- Exclusive(210,000 ש"ח), ואילו גרסאות ה-2.0 ליטר ( 220 כ"ס ו-280 כ"ס) מוצעות ברמות האבזור היקרות – Style ו- Laurin&Klement תמורת 215-235,000 ל-220 כ"ס ו-260,000 ש"ח ל-280 כ"ס עם הנעה כפולה.

בקונפיגורציות אלה מסוגלת סופרב להתמודד במכוניות כמו מרצדס C קלאס תוך שהיא מציעה מחיר פחות יקר בכ-60 אלף ש"ח (לגרסת הנעה קדמית 220 כ"ס) ורמת אבזור עדיפה.

יש שיאמרו שסקודה קופצת מעל לפופיק כשהיא מציעה את סופרב במחיר דומה לזה של ב.מ.וו. 318 שעולה "רק" 240 אלף ש"ח, אולם המכונית מציעה מנוע חזק יותר ורמת אבזור עדיפה, כמו גם ממדים נדיבים יותר, וכך – מן הסתם – יהיה המצב גם מול אאודי A4 החדשה.

החל מגרסת הבסיס מוצעת המכונית עם מערכת התראה ובלימה אוטומטית למהירויות עירוניות, תאורה מתכווננת לתוך פניות מלפנים ופנסי LED אחוריים, כניסה ללא מפתח (KeyLess), התראת עייפות ועוד.
כל הגרסאות כוללות מערכת מולטימדיה עם אפשרויות חיבור שונות לטלפונים חכמים ומסך מגע מרכזי שגודלו שונה בהתאם לגרסאות.

רמת האבזור Exclusive כוללת תשע כריות אוויר בטיחותיות, מערכת מתלים אדפטיביים, וחיישן לפתיחת תא המטען באמצעות הרגל. רמת האבזור Laurin&Klement כוללת גם מושבים מאווררים ומחוממים, ריפוד עור, מערכת ביטול רעשים ומערכת מולטימדיה מתקדמת.

רמות האבזור הבכירות כוללות גם בקרת שיוט אדפטיבית עם בלימת חירום אוטומטית, התרעת נתיב נסיעה חסום, זיהוי כלי רכב בשטח המת שמאחורי המכונית ועוד.
כל מנועי הבנזין הינם מנועים חדשים אצל סקודה, והמנוע הבסיסי, בנפח 1.4 ליטר, כולל מערכת שמנתקת את הזרמת הדלק לשניים מתוך ארבעה הצילינדרים שלו כאשר הוא לא נמצא תחת לחץ, וכך חוסכת בדלק.

The post הולכת על כל הקופה: סקודה סופרב מוצעת ב-160-260,000 ש"ח appeared first on TheCar.

רנו מנסה, ולא בפעם הראשונה, להותיר חותם בפלח השוק של מכוניות משפחתיות גדולות, והיא משיקה את 'טאליסמן' שתחליף את 'לגונה', ובחלק מן השווקים גם את 'לטיטוד'.

המכונית תוצג לראשונה בפני קהל באמצע ספטמבר, בתערוכת פרנקפורט, בגרסאות סדאן וסטיישן, ומכירתה באירופה תחל מיד לאחר מכן.

טאליסמן היא מכונית משפחתית גדולה שתתמודד באירופה מול פולקסוואגן פאסאט, סקודה סופרב, ופורד מונדיאו, וגם מול מאזדה 6 ומספר מתחרות אירופיות, יפניות וקוריאניות נוספות, והיא תיוצר בצרפת עבור אירופה.
במקביל צפויות גרסאות אחרות של מכונית זאת, או דומה לה, אשר תיוצרנה בסין עבור השוק הסיני ובקוריאה עבור מזרח אסיה – וכולן מבוססות על פלטפורמת CMF המודולרית החדשה של רנו-ניסאן, שעליה כבר בנויה אספאס הנוכחית.

מהנדסי ומעצבי רנו בנו מכונית גדולה, באורך 486 ס"מ ועל בסיס גלגלים באורך 281 ס"מ, ברוחב 187 ס"מ ובגובה 146 ס"מ.
לשם השוואה, סופרב החדשה – שהיא בין הגדולות בקטגוריה – יושבת על בסיס גלגלים ארוך ב-3 ס"מ, ארוכה מטאליסמן בכ-1 ס"מ, גבוהה ממנה בכ-1 ס"מ וצרה בכחצי ס"מ.

המעצבים השקיעו במכונית בעלת קווים חזקים ושריריים מאד, אם כי לא מאד דומה לדגמים אחרים של רנו, ולפחות בתמונות היא נראית כמו הכלאה (מוצלחת) של סיטרואן C5 עם פורד מונדיאו ופולקסוואגן פאסאט.

לדברי אנשי רנו 'טאליסמן' היא אחת המרווחות ביותר בקטגוריה, וכזאת שמציעה מספר פריטים ייחודיים שלא מוצעים על-ידי אף אחת ממתחרותיה – למשל מערכת היגוי לארבעה גלגלים ומערכת מתלי אוויר עם שיכוך אקטיבי.

גם המושבים, לדבריהם, בנויים בשיטה ייחודית שלא מוצעת על-ידי אף מתחרה, ומציעים רמת נוחות גבוהה במיוחד, משקל נמוך, ואפשרות למערכת אוורור. לדברי אנשי רנו עוצבו המושבים הקדמיים "בהשראת מושבי מחלקת העסקים במטוסים", וברמות האבזור היקרות הם מוצעים עם 10 אפשרויות כוונון, מהן 8 חשמליות.

מקום שבו ניכרת ההשקעה הוא תא הנוסעים וסביבת הנהג, עם הבטחה ל"תא נוסעים חם", ומה שנראה בתמונות כמו עיצוב נקי מאד סביב לוח מכשירים מודרני, עם מערכת תפעול מרכזית שדומה ל-MMI של אאודי ול-i-Drive של ב.מ.וו. ותאי אחסון סגורים ברחבי התא בכמות מצטברת של 25 ליטר – לשון הודעת רנו. גם תא המטען, בנפח 608 ליטרים, הוא בין הגדולים בקטגוריה (לסופרב, לשם השוואה תא בגודל 625 ליטר).

המכונית תוצע בחמש "תצורות אווירה" שונות, ועם מגוון רחב של רמות גימור, החל מגרסה בסיסית עם חישוקי 16 אינטש ומסך מגע מרכזי בגודל 4.2 אינטש, דרך מסך דומה בגודל 7 אינטש וחישוקים בגודל (עד) 19 אינטש, וכלה בגרסה מאובזרת במיוחד עם לוח מכשירים בגודל 7 אינטש ומסך מולטימדיה בגודל 8.7 אינטש, מערכת שמע מתוחכמת מתוצרת BOSE, תצוגה עילית, פנסי LED, היגוי אקטיבי ומערכת באמצעותה אפשר לשלוט בתאורת האווירה ובסגנון צליל המנוע.

היצע המנועים כולל 3 מנועי טורבו-דיזל – 1.4 ליטר שמספק 110 כ"ס ו-1.6 ליטר שמספק 130 ו-160 כ"ס, ושני מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטר שמספקים 150 ו-200 כ"ס.
מנועי הדיזל מוצעים עם תיבה ידנית או עם תיבה רובוטית בעלת מצמד כפול, שתיהן עם 6 יחסי העברה, ומנועי הבנזין מוצעים עם תיבה רובוטית בעלת מצמד כפול ו-7 יחסי העברה.

אנשי רנו מבטיחים "הנאה מנהיגה" – לא דבר מובן מאליו בקטגוריה הזאת, ואת זה כמובן עוד נצטרך לבחון בעצמנו, אבל ייתכן שתרומה לתכונה הזאת נובעת מן האפשרויות לשלוט ברגישות המצערת, שיכוך המתלים וקשיחות ההיגוי.

להסיר את הקללה

טאליסמן, אם וכאשר תופיע בישראל, עשויה להיות המכונית שמסירה את הקללה מעל רנו בפלח זה של השוק.

עד היום, גם בתקופות הקצרות שבהן יובאה ארצה לסירוגין ה'לגונה', רנו ויבואניה נכשלו לחלוטין בהתאמת מכונית שתקסום לישראלים – וזאת למרות שהמכוניות עצמן היו טובות לפחות כמו מתחרותיהן האירופיות.
הכישלון האחרון, בשנה שעברה, היה ניסיון למכור בארץ את 'לטיטוד' – משפחתית גדולה מתוצרת קוריאה שנבנתה על-ידי סאמסונג מוטורס (ששייך לקבוצת רנו-ניסאן). יבואני רנו מכרו בדיוק 4 יחידות כאלה בשנה שעברה, ובמחצית הראשונה של השנה לא נמסרה בארץ אף מכונית כזאת.

עם זאת, נכון להיום תוקפת היבואנית את פלח השוק הזה בעזרת 'אלטימה' ו'מקסימה', היפניות-מתוצרת-אמריקה של ניסאן.

ככלל, פלח השוק של משפחתיות גדולות נרמס בישראל על-ידי הקרוס אוברים הבינוניים והעלאת גובה מס שווי השימוש, אבל עדיין נמכרות בו כמה אלפי מכוניות בשנה ולמכות טובה, במחיר טוב, תמיד יהיה סיכוי להצליח בו.

עוד חדשות רנו ב-TheCar:

ה”פורשה” של רנו מתקרבת: רנו מחייה את אלפין וחושפת קונספט מרהיב
רנו מציגה: עוד קרוס אובר עם שם מוזר

The post רנו בעקבות פולקסוואגן: חשפה את 'טאליסמן' – מחליפת הלגונה appeared first on TheCar.

פרויקט Euro NCAP פרסם היום את תוצאות מבחני הריסוק שערך לשלושה דגמים – מהם שניים – סקודה סופרב ויונדאי i20 – הם דגמים חדשים וחשובים מאד בפלחי השוק הרלבנטיים להם בישראל.

לדברי אנשי הפרויקט "סקודה סופרב הצטרפה אל שורות הדגמים שהשיגו את הישגי הבטיחות הטובים ביותר הודות לביצועי הגנת ריסוק חזקים ובזכות מערכות אוטונומיות לבלימת חירום…"

"עם ציון של 4 כוכבים מציעה מכונית הסופר-מיני יונדאי i20 הגנת התרסקות טובה לקטגוריה שלה, אבל מחמיצה את ציון ה-5 כוכבים בשל חוסר במערכת AEB (בלימה חירום אוטונומית)".

"פיאט פנדה 'קרוס' ממוקמת בתחתית הרשימה עם דירוג של 3 כוכבים צנועים. מכונית המיני שמבוססת על הדור השלישי של פנדה, אשר הושקה עוד בשנת 2012, לא נושאת איתה חדשות חשובות בתחום טכנולוגיות סיוע-לנהג והימנעות מתאונה. כמו כן, ביצועיה לא הצליחו להרשים במבחן הריסוק של Euro NCAP בכל הקשור ליכולת שלה להציע הגנה לנוסעים קטנים יותר במושב הנהג ובמושבים האחוריים".

פרויקט EuroNCAP מעלה באופן קבוע את הסטנדרטים שלו, במטרה לאלץ את יצרני הרכב להעלות במקביל את רמת ההגנה שמכוניות מספקות לנוסעיהן בעת תאונה, ואת היכולות שלהן להימנע מתאונות מלכתחילה. התוצאות של סופרב ו-i20 מוכיחות שפרויקט זה הינו האפקטיבי ביותר בתולדות הבטיחות בדרכים, ושמכוניות מודרניות מגדילות מאד את סיכויי ההישרדות בכבישים.

The post חמישה כוכבים לסקודה סופרב, ארבעה ליונדאי i20 appeared first on TheCar.

סיסמת הפרסום של חלב שופרסל: "אותו המוצר, בלי המותג, פחות כסף" יכולה הייתה, בהתאמות הנכונות, לתאר את הדור הראשון של סקודה סופרב, ובהתאמות אחרות גם את המותג סקודה מאז שנות ה-90 ועד ימינו אלה.

הדור הראשון של ספינת הדגל הצ'כית הושק בשנת 2001 והיה מבוסס על פלטפורמה מאורכת של פאסאט דור חמש וחצי, שהושקה בעולם שנה קודם לכן.
עם בסיס גלגלים ארוך בעשרה סנטימטרים הציעה כבר הסופרב הראשונה יתרון אמיתי של מרחב רב לנוסעים במושב האחורי, ולמרות שזאת הייתה מכונית טובה מאד לתקופתה, אפילו מפתיעה, היא עדיין לא הייתה בדיוק "אותו המוצר".

עם זאת, כבר אז הפכה סופרב למכונית הנכונה עבור "הקונה הרציונלי" – מי שמבקש לשלם פחות, לקבל יותר, ולא לדפוק חשבון לאף שכן או חבר בעניין המותג והמיצוב.

עם הדור השני של סופרב, שהושק בשנת 2009, השתנו המקדמים במשוואת המוצר-מותג-מחיר: המכונית, אשר מסיימת בימים אלה את השירות שלה, נבנתה על בסיס פלטפורמה מתקדמת יותר של פאסאט דור 6, שמרה על יתרונות האורך, המרחב הפנימי והנוכחות, והוסיפה עליהם עוד איכות ואיבזור.
כך היא צמצמה מאד את הפער בכל מה שקשור למוצר, ועל אף שזה לא נראה בדיוק "אותו המוצר" אפשר לסכם את היתרונות והחסרונות ביחס לפאסאט המקבילה ולהגיע פחות או יותר לשוויון בנקודות.

בעניין "המותג", לעומת זאת, חלה בינתיים התקדמות של ממש היות שסקודה – בעולם וגם בישראל – הפכה כבר להיות מקובלת כשווה בין שווים ונפטרה (ודאי בעשור הנוכחי) מתדמית ה"גוש מזרחי מפגר" שדבקה בה מאז שנחתה אצלנו בשנות התשעים.

מקום אחד שבו סקודה – יחד עם קבוצת פולקסוואגן כולה – סבלה עדיין מבעיות תדמית היה המשבר הטכנולוגי סביב תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת המצמד הכפול ומנועי ה-TSI בדור הראשון שלהם, אבל לפחות במובנים הטכניים הבעיה הזאת נפתרה ככל הנראה במחצית חיי הדגם.

סופרב מתחרה בפלח שוק שבו ישנה דומיננטיות מוחלטת לציי הרכב וחברות ליסינג – ע"ע מאזדה 6, פורד מונדיאו, ואם ממשיכים אחורה מגיעים גם לסיטרואן C5, הונדה אקורד ועוד.
אבל לטענת יבואניה לישראל – בין מינימום 30% ב"תקופות הקשות" לבין 60% מכלל רוכשיה הם לקוחות פרטיים אשר סיסמת הפרסום של שופרסל עובדת עבורם: הדור השני של סופרב העניק להם מוצר שקול למתחריו, עם מותג מקובל על הבריות, ובמחיר טוב. התוצאה היא מיקום שני בטבלת המכירות בקטגוריה, בעקבות מלכת ציי הרכב – מאזדה 6.

דור שלוש

לדור השלישי של סקודה סופרב, בתקווה ובהנחה שתגיע ארצה עם רמת אבזור נדיבה, מותר יהיה להיעלב אם יאמרו שזהו "אותו המוצר", מפני שכעת היא כבר אחת "המשפחתיות הגדולות" הטובות יותר שמוצעות כיום בקטגוריה.
ההשוואה המתבקשת, כמובן, היא מול פולקסוואגן פאסאט, ולו רק מפני שסופרב חולקת איתה, כרגיל, את אותה הפלטפורמה בגרסה מוארכת, והפעם זאת פלטפורמת MQB של הקבוצה.

את ההשוואה האמיתית והמדויקת אוכל לבצע רק בעוד כחודשיים, כאשר המכונית תצא לנסיעות מבחן על כבישי ארץ הקודש. אבל אם לשפוט על-פי נסיעת התרשמות ראשונה על כבישי איטליה, במסגרת ההשקה הבינלאומית לעיתונות שבה השתתפתי כאורח יבואנית סקודה (ופולקסוואגן) לישראל, נראה שהיא לא תעשה לפאסאט חיים קלים.

מבחינות רבות, ודאי עבור נהגים ישראלים, סופרב היא מוצר יותר טוב (ולכל הפחות יותר מתאים), עם מותג מקובל, שיספק (כך אנחנו מקווים) תמורה טובה יותר למחיר.

השיפור הראשון, והניכר לעין, בדור השלישי הוא העיצוב. בעוד שבדור השני הושם דגש על הגודל הויזואלי, עם קריצה לשוק היוקרה וחלק אחורי יפה או מוזר (תלוי בעין המתבונן), המכונית החדשה נראית מודרנית מאד, עם קווים נקיים שמרשימים יותר במציאות מאשר בתמונות.
לסופרב אין את הקווים העגלגלים-מפוסלים של מאזדה 6 שמייצרים משיכה אמוציונלית, גם לא את הקריצה האסטון-מרטינית של פורד מונדיאו, וניכר בעיצוב הנקי שלה שהיא מנסה לשדר תכליתיות.

אבל בשונה מאוקטביה, למשל, שנראית קצת יותר מידי "תכליתית", החלק הקדמי שלה נראה דינמי ונאה מאד ואילו החלק האחורי שומר על ה-DNA של סקודה – עם דלת ליפט-בק אחורית שימושית שנפערת אל תא המטען הגדול ביותר בקטגוריה.
התוצאה, בעיניי, היא שילוב נהדר עבור מי שלא רוצה לנקר עיניים וגם לא להיתפש כ"חסכן": סופרב דור 3 מייצרת סביבה פחות דרמה אבל נראית יותר טוב מהמכונית שהיא מחליפה.

חשוב להדגיש כבר כאן, ולנוכח זאת גם לקרוא את המשך הדברים, שיצרני רכב נוהגים להביא להשקות את הגרסאות המאובזרות ביותר שלהם, וכך גם עשתה סקודה עם סופרב.
היות שיבואני סקודה עדיין מחזיקים את הקלפים קרוב לחזה, ולא מספרים לנו באילו רמות גימור ואבזור ובאילו מחירים יוצעו בארץ הגרסאות השונות של המכונית, קשה מאד להשליך מן המכוניות בהן נהגנו על אלה שיוצעו בארץ, ועל כן לא תהיה כאן התייחסות לאבזור, למעט בסיכום הדברים.

המכונית החדשה, שממילא מחליפה מכונית גדולה מן הממוצע בקטגוריה, גדלה עוד יותר עם תוספת של 8 ס"מ לאורך בסיס הגלגלים ו-4.7 ס"מ לרוחב, וכעת היא שומרת על מעמדה בחבורת החוד.

מבחינת מנועים, ככל הנראה יגיעו ארצה כל מנועי הטורבו-בנזין שמחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית, כלומר מנוע ה-1.4 ליטר (150 כ"ס, 26 קג"מ) שיניע את הגרסה הבסיסית (שתהיה מן הסתם גם הפופולרית בקרב ציי הרכב), מנוע ה-1.8 ליטר שמייצר אמנם בדיוק את אותו מומנט אך מספק 180 כ"ס, ומנוע ה-2.0 ליטר שמייצר 36 קג"מ של מומנט ו-220 כ"ס.

הגרסאות עליהן נהגתי בהשקה לא מייצגות את המכוניות שיהוו את עיקר המכירות בארץ, וגם מבחינה זאת כדאי להמתין למבחן ישראלי על אספלט מקומי.
נהגתי על ה-1.4 עם תיבת הילוכים ידנית, ועם ה-2.0 ליטר האוטומטית עם התיבה הרובוטית "הנכונה".

ככל שהדברים אמורים בעיצוב הפנים, תוך התעלמות כאמור מרמות האיבזור, ניכר באנשי סקודה שהם התאפקו שלא לנשוך את היד שמחזיקה אותם. על אף שבטח לא הייתה להם בעיה לעצב סביבת נהג טובה מזו של פאסאט נדמה שהם התאמצו לשמור על משהו קצת יותר עממי.
התוצאה יעילה מאד, אבל גם כל כך מוכרת ולכן לא מספיק מרגשת. מושב הנהג לא איפשר לי להגיע לתנוחת נהיגה טובה, ובמצבו הנוכחי הוא עלול להוות בעיה עבור מי שנוהג קילומטראז' רב מאד – אם כי כאמור, צריך להמתין לגרסאות הישראליות כדי לדעת מה יותקן בהן. החומרים איכותיים, ודאי יחסית לקטגוריה, מעוצבים באופן פונקציונלי ומורכבים ברמה גבוהה מאד.
המדרך לרגל שמאל מעולה, וגם נוסעים גדולים מאד מקבלים שפע של מקום במושבים הקדמיים.

המושב האחורי הוא ככל הנראה המרווח ביותר בקטגוריה, ושני מבוגרים גדולי מידות ישבו בו ברמת נוחות גבוהה יותר מאשר בכל משפחתית גדולה אחרת.
מבחינת הרוחב יכול גם נוסע שלישי להידחק בקלות, אבל עיצוב המושב מגביה אותו עם כרית מאד נוקשה ומאד לא נוחה, וזהו פיספוס גדול של מעצבי הפנים של סקודה.

בהתאם לרמות האבזור מוצעת המכונית עם מיזוג נשלט ליושבים מאחור ועם שקעי מתח, כולל גם 220 וולט ו-USB, שמאפשרים התקנת ציוד מולטימדיה או טאבלטים לנסיעות ארוכות. תא המטען ענק ושימושי, וזה עוד לפני שמקפלים את מסעדי המושבים האחוריים המפוצלים.

על הכביש
עם סופרב בחרו אנשי סקודה להעדיף שיכוך מהמורות על-פני דיוק, ואת הנוקשות שאיפיינה דגמים קודמים שלהם החליפה רכות "אמריקנית" למהדרין.
המכוניות בהן נהגנו צויידו במערכת מתלים אדפטיבית, שמאפשרת בחירה בין מספר מצבי שיכוך, אבל אפילו במצב "ספורט" מתקבלת נסיעה רכב למדי עם שליטה רופפת בשיכוך ההחזרה ובגלגול הגוף.

המתלים לא מתקשים לבלוע גם את הקשים בשיבושי האספלט, אבל המחיר הוא תחושה ספוגית מאד ולא מדויקת. למעשה, התחושה הכללית היא של ריחוף על גבי ענן, עם ניתוק שמזכיר יותר מכוניות מתוצרת סיטרואן מאשר כאלה עם רקע טכני גרמני.

הוסף לכך את העובדה שהמכונית גדולה מאד, וגם משדרת תחושה של מכונית גדולה, ושההיגוי מעורפל יחסית, והתוצאה היא מכונית נעימה מאד לנסיעה, בעיקר נסיעה רגועה, אבל פחות מהנה לנהיגה.

מנוע ה-1.4 ליטר, עם תיבת הילוכים ידנית כאמור, מספק ביצועים טובים למדי – ודאי עבור כל מי שחרד לרישיון הנהיגה שלו, כשנקודות התורפה היחידות שלו הן תאוצות פתאומיות מסל"ד נמוך ותיקול עליות דרמטיות וארוכות.
עם זאת, הרושם הוא שעבור מי שמכסה קילומטראז' רב בתנאי נהיגה ישראליים טיפוסיים, השילוב בין המנוע הזה לסופרב אמור לעבוד לא רע.
מנוע ה-2.0 ליטר מספר, כמובן וכצפוי, תחושות יותר מענגות – האכסיומה לפיה כל מכונית מהנה יותר עם 100 כ"ס נוספים (או 70 במקרה הזה) לא נולדה אתמול – וכיול המתלים של המכונית מוקשח יותר, לכן היא גם מדויקת ומהנה יותר.

שיכוך כל סוגי הרעשים, ודאי המנוע אבל גם הדרך והרוח – טוב מאד, ואף מתעלה על זה של הפאסאט שעליה נהגתי בארץ.

סופרב, ויש בה הכל
כדי לפרט את כל רשימת האבזור האופציונלי של סופרב נדרשת כתבה נפרדת, לפחות באורך של כל מה שקראתם עד לכאן.
אפשר, בגדול, לחלק את הרשימה לשלושה תחומים: מערכות סיוע לנהג, מערכת המולטימדיה על נגזרותיה, ואבזור לפינוק ולמיצוב. בשלושת התחומים מציעה סופרב מגוון ורמות אבזור גבוהים מן המקובל מתחת לעולם הפרימיום.

מקום שבו תוכל סופרב לארגן אמבוש נהדר למתחרותיה הוא מערכות הסיוע לנהג שכוללות כמעט כל דבר קיים, החל מבקרת שיוט אקטיבית, התראת התנגשות עם בלימה אוטונומית, דרך מניעת נטישת נתיב, בקרת נתיב פנוי, סייען פקקי תנועה, ועד להתראה מפני תנועה חוצה בעת נסיעה לאחור, וזה לא הכל – אם כי גם כאן צריך להמתין ולבחון מה יוצע בסופו של יום במקומותינו, מה שתופס גם לעניין מערכות הבטיחות. סופרב מוצעת באירופה עם עד 9 כריות-אוויר בטיחותיות, מערכת ראיית לילה ועוד.

מערכת המולטימדיה קיבלה, לראשונה בסקודה ובנוסף לחיבור ה'מירור-לינק' לטלפונים חכמים, גם את מערכות ההפעלה של גוגל (אנדרואיד אוטו) ואפל (אפל פליי) – וזה חידוש חשוב אם כי אני לא הצלחתי להפעיל אותו…

שורה תחתונה
לסופרב דור שלישי יש כמעט את כל מה שצריך כדי להיות המשפחתית הגדולה הטובה והמשתלמת ביותר בישראל. הדבר היחיד שחסר לה, בגלל השאיפה של מתכנניה לייצר רמת נוחות גבוהה, היא היכולת לספק הנאה מנהיגה – ומבחינה זאת מאזדה 6 ופורד מונדיאו לא צריכות לחשוש.
מכל הבחינות האחרות – ועם כל הזהירות שנדרשת לפני נהיגה על כבישי ישראל – סופרב היא מכונית אידאלית עבור כל מי שזקוק למרחב פנימי רב ומכסה קילומטראז' רב בכל שנה.
כדי לקחת את ראשות הקטגוריה כל שנדרש ממנה כעת הוא להגיע עם מחיר אטרקטיבי ועם כמה שיותר פריטים מתוך רשימת האבזור הארוכה שלה.

The post עלתה לענן: סקודה סופרב החדשה במבחן appeared first on TheCar.

סקודה עולה ליגה ומבקשת למצב את סופרב מעל מתחרות כמו אופל אינסיניה. באמצעות מרחב פנימי גדול יותר, רמות אבזור מקטגוריית הפרימיום ועיצוב היי-טקי מבקשים הצ'כים למכור יותר סופרב דור שלישי מכפי שמכרו שני הדורות הראשונים שלה

לאחר מספר טיזרים, ודליפה מוקדמת של תמונות רשמיות במדיות אינטרנטיות שונות, חשפה היום (ד') סקודה תמונות רשמיות ופרטים מלאים אודות סופרב החדשה שאותה תציג בפני קהל בתערוכת ז'נבה הקרובה.

סופרב היא מכונית הדגל של המותג הצ'כי, ולכן כמובן מושקעים בה כל האמצעים, אבל הפעם גם נראה שהתיאבון של הצ'כים גדול יותר. החל מן הדור הראשון של סופרב, שהושק בשנת 2001, וכולל הדור השני שלה, שהושק בז'נבה בשנת 2008, סקודה מכרה 700 אלף יחידות מן הדגם הזה.
כעת, כאשר הדור השלישי של סופרב מתמודד על פלח השוק המתכווץ של מכוניות משפחתיות גדולות, שוק שנמצא תחת מתקפה דרמטית של קרוס-אוברים, סקודה מצהירה על כוונתה למכור "יותר מ-700 אלף יחידות" מן הדור הזה בלבד. השיטה שאמורה להביא את ההישג הזה: המכונית החדשה היא הגדולה והמאובזרת ביותר בפלח השוק שלה (וככל הנראה תימכר במספרים גדולים גם בסין…).

כך או אחרת, סופרב היא המכונית השנייה הנמכרת ביותר בפלח השוק שלה בישראל בשנים האחרונות, אחרי מאזדה 6, וזאת המכונית האירופאית המובילה בו.

כרגיל, גם בדור החדש שלה מבוססת סופרב על פלטפורמת הפאסאט, אלא שהפעם כבר מדובר בפאסאט החדשה ובפלטפורמת MQB החדישה, אשר מציעה שיפור של ה"אריזה" והמרחב הפנימי, והפחתה של "עד 75 ק"ג" מן המשקל הכולל.
בסיס הגלגלים של המכונית ארך ב-8 ס"מ מאד משמעותיים, "סרח העודף" שלפני הגלגלים הקדמיים קוצר ב-6.1 ס"מ, מפתח הגלגלים והרוחב הכללי גדלו, "מרחב המרפקים" ליושבי המושבים הקדמיים גדל ב-3.9 ס"מ, ואנשי סקודה מצהירים שהמרחב ליושבי המושב האחורי הוא "הרב ביותר בקטגוריה".

בדורות קודמים הצהירו ראשי סקודה שה-DNA של החברה חל גם על סופרב, כלומר שייעודה בחיים הוא להציע "יותר תכולה בפחות מחיר", מה שהתבטא מעל לכל בממדים נדיבים ואבזור נוסף.
הפעם הם מצהירים על כך ש"עלו כיתה" ושהם מבקשים למצב את המכונית החדשה מעל מתחרות אחרות בקטגוריה, כמו אופל אינסיניה.
יחסית לאופל, למשל, טוענים אנשי אופל למרחב רגליים כפול בממדיו (לטענתם, עם 15.7 ס"מ מרחב הרגליים מאחור "כמעט כפול" מזה של המתחרה הקרובה ביותר בקטגוריה), ומרחב הראש מאחור (98 ס"מ) הוא הגדול בקטגוריה. גם תא המטען ענק (כרגיל אצל הצ'כים), הוא מכיל כעת 30 ליטרים נוספים ומציע 625 ליטרים להטענה.

העיצוב החיצוני של סופרב עולה בקנה אחד עם ההצהרה הקודמת: המכונית נראית פחות מעוגלת ועם קווים יותר נקיים ו"היי טקיים", באופן די דומה לשפת העיצוב של אוקטביה החדשה, עם פרצוף "בטוח בעצמו" ושבכה קדמית שמפגינה עוצמה.
לאורך המכונית ניכר קו מותניים חד וברור, ולמרות שהשיפולים האחוריים של הגג יוצרים קו מתאר דומה לתצורת ליפט-בק, וכך מקנה למכונית אופי פחות כבד ומעט יותר דינמי – דלת תא המטען נפתחת בנפרד מן השמשה האחורית, בתצורת סדאן קלאסית.

ה"בעיה המשפחתית" של סקודה, כרגיל, היא כיצד להמשיך לשפר את המכונית – בין השאר הם מצהירים על כוונתם להציע את "המכונית המתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית בקטגוריה שלה" – מבלי לדרוך על אצבעותיה של פולקסוואגן פאסאט.

לפנק, לפנק, לפנק

סביבת הנהג לא מייצרת דרמה גדולה אלא דווקא להיפך: היא נראית מאד מכובדת, סולידית, "פולקסוואגנית" במהותה, וככל שאפשר לשפוט על פי תמונות נראה שיפור באיכות החומרים ובהנדסת האנוש.

כרגיל בימינו מוצב מסך מגע גדול במרכז העניינים, ומערכת המולטימדיה מציעה מעתה קישוריות מובנית לציוד מבית אפל עם ממשק Apple CarPlay: הנהג ונוסעיו יכולים לחבר אליה מכשירי iPad ואייפונים.

קישוריות למשתמשי אנדרואיד מוצעת גם היא, אם כי עדיין לא מדובר בממשק המובנה של גוגל אלא ב'מירור-לינק' שמוכר לנו כיום. בנוסף, סקודה מציעה גם קישוריות אינטרנט במהירות גבוהה שיחובר בין השאר למוקד השירות של החברה, ויאפשר גם פתיחת "נקודה חמה" לחיבור Wi-Fi עבור יושבי המכונית.

בהתאם לחבילות האבזור שיוגדרו לכל שוק תציע סופרב רמות אבזור גבוהות למדי, כשברשימה שמתוכה יוכל היבואן לבחור מוצעת, למשל, פתיחה חשמלית של דלת תא המטען ואופציה לפתיחת הדלת הזאת באמצעות העברת כף הרגל מתחת לפגוש האחורי של המכונית.
סקודה מניחה בתוך החבילה הזאת כמעט את כל מערכות הסיוע-לנהג שקיימות בקבוצת פוקסוואגן (חלקן כסטנדרט, אחרות כאופציה): החל ממערכת חניה אוטומטית, דרך המערכות השגרתיות של בלימה אוטונומית עירונית, התראת נטישת נתיב, זיהוי תמרורים והתראה מפני כניסה לנתיב חסום, ועד לבקרת שיוט אדפטיבית עם בלימת חרום אוטונומית. האבזור הסטנדרטי כולל מצלמת רוורס, בלם-חניה חשמלי, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, שקע 230 וולט, בקרת שיוט ומגביל מהירות.
כאופציה מוצע גם מיזוג אוויר חדש, ובכלל זה בפעם הראשונה בקרת אקלים לשלושה אזורים (השד יודע למה זה טוב…) ש"מבטיחה טמפרטורה אופטימלית ואת איכות האוויר הטובה ביותר".

מנוע הבנזין הבסיסי של סופרב הוא הטורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר של הקבוצה שיספק כאן החל מ-125 כ"ס לגרסה בסיסית עם תיבת הילוכים ידנית, והחל מ-150 כ"ס למנוע שמחובר לתיבה האוטומטית-רובוטית בעלת מצמד כפול ושבעה יחסי העברה. הגרסה החזקה ביותר של המכונית תקבל הנעה כפולה ותונע באמצעות מנוע הטורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר של גולף Gti שמספק כאן 280 כ"ס.

מבחר הדיזלים כולל שני מנועי טורבו-דיזל בנפח 2.0 ליטר שמספקים 150 ו-190 כ"ס, גם הם יחוברו לתיבות מצמד כפול, ובמקביל יוצע גם מנוע טורבו-דיזל חסכוני במיוחד בנפח 1.6 ליטר. הגרסה המעניינת ביותר, כמו בדגמים שונים של פולקסוואגן ואאודי (ובקרוב גם סיאט) תהיה הגרסה ההיברידית-נטענת שתוצע בשנה הבאה.

כמו בפאסאט גם לסופרב יש מתלים אחוריים רב-חיבוריים, והיא מוצעת כסטנדרט עם דיפרנציאל "וירטואלי" מופעל אלקטרונית (XDS) וכאופציה גם עם מערכת מתלים אדפטיביים (DCC).

מכירתה של סופרב החדשה באירופה, וגם בישראל, צפויה להתחיל ברבעון השלישי השנה.

The post סופרב חדשה של סקודה נחשפת במלואה appeared first on TheCar.

מזה ארבע שנים שמותג סקודה בישראל נמצא במגמת נסיקה. ארבע שנים בהן כמעט והוכפלו מכירות המותג בישראל (ראו טבלה). גם ב-2014 כנראה שסקודה תציג גידול במכירות של המותג בישראל, אם כי הקצב שלו צפוי להיות מתון משמעותית מאשר בשנים הקודמות.
הסיבות להאטה מגוונות, ונוגעות למלאי מצומצם יחסית מדגמי האוקטביה (כ-7,000 יחידות עד סוף השנה), איחור בהגעת גרסת ההאצ'בק של ראפיד, המתנה ליטי המחודש ודעיכה בביקוש לרומסטר. בשנת 2015, טוענים בסקודה, מצב זה צפוי להשתנות.

[preformated]

שנה      מסירות מצטברות       שינוי ב-% ביחס לשנה קודמת
2013          13,153                       17%
2012          11,276                       22%
2011          9,221                        23%
2010          7,491                        50%
2009          4,980                        5.8%-

[/preformated]

המכונית הבאה שסקודה תשיק בישראל תהיה סקודה ראפיד ספייסבק (Spaceback), ותגיע לקראת סוף שנה זו. ראפיד ספייסבק הוצגה בתערוכת פרנקפורט 2013 וכבר הייתה אמורה להתגלגל אצלנו. אלא שהמו"מ עם היצרנית טרם הסתיים, ובינתיים שיווק המכונית בישראל מתעכב. בניגוד לראפיד סדאן, שמגיעה לישראל עם מגוון מנועים (דיזל ובנזין) ועם אפשרות לבחירה בין תיבת הילוכים ידנית לאוטומטית, גרסת ההאצ'בק תגיע רק עם מנוע אחד ובשילוב תיבה אחת: מנוע 1.4 ליטר (122 כ"ס) ותיבה אוטומטית רובוטית בעלת שבעה הילוכים.
מצד שני המכונית תוצע בשלוש רמות גימור לעומת שתיים המוצעות בראפיד סדאן. שתי רמות האבזור הבסיסיות צפויות להיות דומות ואילו הרמה החדשה צפויה להיות גבוה יותר.

טנדרון וקריצה לתחום הפנאי הקטן

שתי קטגוריות שבהן סקודה נחלשה בשנה האחרונה הן קטגוריית הפנאי והטנדרונים. בתחום הפנאי צומצמו המסירות בעיקר בגלל התיישנות ה'יטי' הוותיק (הושק ב-2009) ובגלל כניסתם של מתחרים חדשים לשוק, חלקם במחירים זולים בהרבה.
כדי לענות על התחרות באחד הסגמנטים החמים ביותר השיקה לאחרונה 'צ'מפיון מוטורס', היבואנית, דגם מחודש שעיקר השינוי בו הוא שיפור רמות האבזור והוזלת מחיר גורפת שבין 2,500-7,000 שקלים (יוצאת מהכלל היא גרסת הבסיס הידנית שהתייקרה ב-6,500 שקלים).

יטי לבדו לא יוכל להתחרות בכלים הזולים יותר של המתחרות, לכן מתכננת היבואנית לחזק את מכירותיה בסגמנט באמצעות ראפיד ספייסבק בסגנון גרסת 'אאוטדור'. כלומר מכונית בעלת מראה כללי קשוח יותר עם משטחי צד כהים, פגושים בולטים ומסילות גגון מודגשות בדומה למראה היטי המחודש. מכונית ראשונה לבחינה כבר נמצאת בדרכה לישראל ושיווק הדגם כאן מתוכן לסוף הרבעון הראשון של 2015 היות ורק אז ניתן יהיה לקבל את המכונית בשילוב תיבה אוטומטית.

סקודה רומסטר היה בעבר להיט מכירות בישראל בעיקר בגלל שיווק הדגם כתחליף לטנדרון ובעקבות כך זכייה במכרזים לרכבי עבודה ('בזק' ו'הוט' למשל). בעולם לעומת זאת הרכב נכשל מסחרית בעיקר בשל עיצוב שנפל בין הכיסאות. על כן החליטו קברניטי קונצרן פולקסווגן לא לייצר לרומסטר דור המשך באותה מתכונת אלא לאחדו עם פולקסווגן קאדי. למעשה רומסטר יאבד את זהותו הייחודית ולא יהיה יותר מאשר פולקסווגן קאדי עם סמל של סקודה. מבחינת היבואנית אלה בשורות טובות היות והרומסטר הנוכחי ממילא הוצב ושווק כרכב עבודה, כך שבדור הבא הוא אף יענה טוב יותר על דרישות הלקוחות והמכרזים.

חדשות 2016

במהלך 2015 מתכננת היצרנית להציג רכב פנאי גדול יותר מהיטי ודור חדש לסופרב. שניהם יגיעו אלינו לקראת סוף 2015 ותחילת 2016. רכב הפנאי יתבסס על פלטפורמת MQB המודולארית (המשרת בין היתר את פולקסווגן גולף) ויציע חמישה או שבעה מקומות.

סופרב החדש (דור שלישי) צפוי להשתמש באותה פלטפורמה של הדור הנוכחי, אשר עליה מבוסס הדור הקודם של פולקסווגן פאסאט.
הממדים החיצוניים של הדור החדש לא צפויים להשתנות מהותית אבל תא הנוסעים צפוי להיות גדול עוד יותר מזה של הדור הנוכחי (אחת מנקודות החוזק בסופרב). המכונית תוצע במגוון מנועים ואלינו תגיע עם מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר (150 כ"ס), 1.8 ליטר (180 כ"ס), 2.0 ליטר (220 כ"ס) ומנוע דיזל בנפח 2.0 ליטר (170 כ"ס). המכונית גם צפויה לקבל גרסת 2.0 ליטר טורבו-בנזין חזקה יותר עם 280 כ"ס אולם ככל הנראה זו לא תגיע אלינו.

The post תוכניות יבואנית סקודה ל-2015 appeared first on TheCar.