מתיחת פנים של אמצע החיים לצמד הזה נועדה לשוות להם תחושה יותר 'פרימיומית', בהתאם לקו שסקודה חותרת אליו עם כל הדגמים שלה, והם יושקו רשמית ב-1 באוגוסט. כזכור, באופן נדיר למדי בחרה בשעתו סקודה להשיק בהשקה עולמית את 'סקאלה' בישראל ביום חורף גשום במיוחד בדצמבר 2018.

בדיעבד ייתכן שיש משהו סמלי בהטבלה של סקאלה בשעתו מפני שנדמה שהדגם הזה לא מימש את הפוטנציאל ובוודאי את הציפיות שהיו ממנו כמי שהביא את פלטפורמת MQB המודולרית של פולקסווגן אל פלח שוק ייחודי שנמצא בין הסופר-מיני לפלח הקומפקטי.

סקאלה נולדה בעידן שבו גם לקוחות מערב אירופאים נטשו את מכוניות הנוסעים ונהרו לקרוסאוברים ולמיני-קרוסאוברים, ועל אף שלאורך תקופה לא מבוטלת היא חיפתה על העדרה של מחליפה מודרנית לפאביה בקטגוריית הסופר-מיני – לא מפליא שמי שלקח ממנה את הבכורה בטבלת המכירות של סקודה הוא קאמיק.

בסיכום 2022 ניצב קאמיק במקום השני עם קרוב ל-100,000 יחידות, בהפרש של כ-45,000 יחידות מ'אוקטביה' שהוא הדגם הנמכר ביותר של סקודה, ואילו סקאלה דורגה שמינית במכירות עם קצת פחות מ-40,000 מסירות. לא מיותר להזכיר שכשנה לאחר ששני אלה נחתו באולמות המכירות פרצה מגפת קורונה שעשתה שמות בשרשרת האספקה של סקודה וחיבלה בכושר הייצור של החברה.

'סקאלה' החליפה בשעתו את 'ראפיד' – שהיה הדגם השני הנמכר ביותר מבין כל דגמי סקודה בעולם והונדס במקור כ"מכונית תקציב" לשווקים מתפתחים בעולם. בעוד שראפיד התבסס על הארכה של פלטפורמת הסופר-מיני הישנה של קבוצת פולקסווגן, ששימשה מכוניות כמו פאביה ופולקסווגן פולו, סקאלה נבנתה על פלטפורמה מודרנית והציעה מרחב פנימי משופר וביצועי התנהגות ונוחות ברמה גבוהה בהרבה.

אמצע החיים, רגע לפני החשמל

ככל שאפשר לנחש לפי האיורים – מתיחת הפנים של סקאלה ממוקדת בליטוש העיצוב המוכר באמצעות פנסים קדמיים דקים יותר וכונס אוויר שמעוצב בסגנון נאה וקצת יותר ספורטיבי, בעדכון הדיפיוזר ובנגיעות קלות ומודרניות לפנסים האחוריים.

האיורים חושפים את מה שנראה כמו השקעה רבה יותר במתיחת הפנים של 'קאמיק', והמאפיין הבולט ביותר שם הוא עיצוב קשוח יותר מחד עם כונסי אוויר ודיפיוזרים נוכחים, ומאידך עם פנסים קדמיים דקים יותר, דומים לאלה של סקאלה, ופרצוף שמתכתב עם העיצוב המשפחתי הנוכחי של המותג הצ'כי.

שינויי עיצוב קלים יותר מאפיינים את החלק האחורי, וכמו בסקאלה גם כאן מוטמע מעתה על האחוריים הכיתוב החדש של שם המותג שמחליף את הסמל. שני הדגמים קיבלו גם חישוקי סגסוגת חדשים.

שינויים חשובים יותר – שנדע עליהם ביתר פירוט בעוד כשבועיים, כוללים שדרוג של מערכת המולטימדיה וממשקי המשתמש עם מסך מגע מרכזי בגודל 12.9 אינטש וצריך לקוות (אם כי קצת קשה להאמין) שהצ'כים ויתרו על כפתורי המגע הלא נוחים לשימוש להפעלת אורות ושאר מערכות.

לא פחות מעניין יהיה לגלות אם סקודה ניצלה את ההזדמנות כדי לעדכן את היצע מנועי הבעירה ולכל הפחות לחזק את היכולות ההיברידיות של חלק ממנועי הבנזין.

סקאלה וקאמיק צריכים למשוך לפחות עד לסוף העשור הנוכחי במקביל למעבר של קבוצת פולקסווגן כולה, יחד עם העולם, לרכב חשמלי, ולקראת ההשקה של מכונית חשמלית קטנה של קבוצת פולקסווגן.

The post הצצה ראשונה אל סקודה סקאלה וקאמיק המחודשות appeared first on TheCar.

ברמה המקומית מדובר באירוע היסטורי היות שזאת הפעם הראשונה אי פעם שבה יצרנית רכב בוחרת בישראל – מדינה שלא מככבת באופן שגרתי במרכז הקונצנזוס העולמי – כזירה לחשיפה בינלאומית של מכונית חשובה ומרכזית במגוון הדגמים שלה. לא פחות חשוב: האומץ של קברניטי סקודה לבחור בישראל ולסכן בתוך כדי כך אינטרסים כלכליים של החברה במדינות שעויינות אותנו, אשר עלולים להיפגע בגלל חורשי רעתנו – ראוי להערכה ואף להערצה.

לאירוע, שעל הכוונה לקיים אותו דיווחנו כאן בסוף אוקטובר, הגיעו כ-300 עיתונאי רכב מ-22 מדינות שונות מרחבי העולם – מפורטוגל ועד להודו, וכן כ-150 מאנשי סקודה, כולל המנהלים הבכירים ביותר בארגון.
סיבה נוספת, ואולי הרבה יותר חשובה, להתרגש ולהתפעל מן האירוע הזה היא ההסבר, לפחות במשתמע, שסיפקו אנשי סקודה לאורחים שלהם לגבי הבחירה בישראל כזירת החשיפה העולמית. במהלך טקס הגלילה של המכונית נאם מנכ"ל סקודה, ברנרד מאייר, והילל ושיבח את החדשנות הישראלית, את אווירת היזמות, הלימוד והמחקר במדינה בת 8 מיליון התושבים, ואת ההישגים הטכנולוגיים והמדעיים של אזרחי המדינה ומוסדותיה.

לאורך נאומו יצר מאייר מספר רב של הקשרים בין הטענה לפיה סקודה מתאמצת להוביל את תעשיית הרכב מבחינה טכנולוגית לבין היחסים שהיא רוקמת עם תעשיית האוטוטק הישראלית, ובפרט עם 13 חברות סטארט-אפ מקומיות שאיתן היא כבר קשורה, במטרה ליישם את הטכנולוגיות החדשות ביותר בעולם במכוניות שלה.
סרטון החשיפה של המכונית, אשר הופק לטובת האירוע, סוקר, ובתוך כדי כך מפאר ומאדיר באופן שמגמד את סרטי התדמית שמפיק משרד החוץ הישראלי, גם את תעשיית האוטוטק הישראלית וגם את שיתוף הפעולה הספציפי של סקודה עם התעשייה הישראלית המתפתחת הזאת.

תיעוד מלא של כל מהלך החשיפה של המכונית מצורף כאן.

נוסף לאורחי סקודה מחו"ל נכחו באירוע שר התחבורה ישראל כץ ובכירי המשרד, וכן כל קברניטי חברת צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסווגן, ובכללה גם סקודה, לישראל.

סקאלה עצמה היא המכונית הראשונה בקבוצת פולקסווגן שבה מוצג דור חדש של ממשק משתמש שמבוסס על מסכים ומקושר באופן קבוע אל מוקד להזרמת עדכוני תוכנה תמידיים.

מאייר, בנאומו, רמז גם על השיבוש היחיד בהשקה החשובה הזאת, כאשר אמר ש"אנחנו לא יכולים, עדיין, לשלוט במזג האוויר – דבר שאולי יהיה אפשרי בעתיד". ואכן, במקביל לשמחה העצומה שלנו על כמויות הגשם הרבות שירדו בישראל החל מיום רביעי אי אפשר שלא להצטער עבור 450 האורחים של סקודה על-כך שהגשם "תוזמן" דווקא למשך הזמן המאד מצומצם שרובם ביקרו בישראל (יומיים ברוטו, ובהם לילה אחד במלון 'הילטון' בתל-אביב'). מאייר, לאחר שציטט אמרות חיוביות אודות חשיבות הגשם באנגלית ובגרמנית, התאמץ לומר בעברית את צמד המילים "גשמי ברכה" – ואכן זהו גשם שמאד נחוץ לנו.

צריך לקוות שלאורחי סקודה, ובהם גם מי שיכולים להפיץ ידע ומידע אודות ההישגים והדברים הטובים שבהם התברכנו, יהיו הזדמנויות נוספות לבקר בישראל במזג אוויר מסביר פנים.

The post על סקאלה אחרת: סקודה עושה כבוד לישראל appeared first on TheCar.

סקודה עושה היסטוריה (קטנה): ב-6 בדצמבר הקרוב ינחתו בישראל כ-450 עיתונאי רכב מכל קצוות העולם כדי להשתתף, לראשונה מעולם, בהשקה (נייחת) של מכונית חדשה שתתקיים בארץ הקודש.

מספר לא מבוטל של יצרניות רכב שקלו לאורך השנים להשיק דגמים חדשים בישראל, ומי שהייתה קרובה לכך יותר מכל יצרנית אחרת הייתה פיג'ו – אשר לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן השיקה כאן בשנת 1994 את 306 בהשקה שנקראה "מסע השלום", יצאה ממצרים, עברה דרך קטע קצר בדרום הארץ, והמשיכה אל תוך ירדן.

בשנת 2012 בחרה סאניאנג הטאיוונית את תל-אביב כדי להשיק, לראשונה מעולם, כלי רכב דו גלגלי בישראל, והזמינה קבוצת עיתונאים מכל רחבי העולם להשקה דינמית, אך צנועה בהיקפה, של ג'וימאקס 125, 250 ו-300 סמ"ק.

השקות רכב בינלאומיות, בעיקר לעיתונאים אירופאים, נערכו במצרים, בירדן, וגם באיחוד האמירויות, אבל רוב רובן המכריע נערך לאורך כל השנים במדינות אירופה החמות – ספרד ופורטוגל, במדינות מרכז אירופה הזולות, או במדינות הבית של היצרניות עצמן – גרמניה, צרפת ואיטליה.

בחירה בישראל כזירה להשקת רכב לא רק שאיננה טבעית אלא גם מאד מורכבת ומסובכת, ראשית לכל בגלל המציאות המדינית והתדמית של ישראל בקרב רבים מעמיתינו האירופאים – ומכאן החשיבות התדמיתית בהשקה ההיסטורית של סקודה. בעיה טכנית קצת יותר מסובכת היא שרוב עורקי התנועה המרכזיים בישראל סובלים מאוטם כרוני, וכדי למצוא מסלול נהיגה סביר יש לנדוד לדרום הרחוק או לצפון – וגם אז לא פשוט למצוא מספר מסלולי נהיגה נטולי בעיות באורך של כ-300 ק"מ. אם לא די בכך – אכיפת חוקי התנועה בישראל מכוונת בעיקר כנגד נהגים נורמטיביים ופחות כנגד מי שבאמת מבצעים עבירות תנועה מסכנות חיים, מה שאומר שהמשטרה צפויה להעיק בעיקר על עיתונאים זרים שייסעו מעל למהירות החוקית, שהיא נמוכה מאשר המהירות ברוב מדינות אירופה.

זאת ככל הנראה הסיבה שגם אנשי סקודה, שקברניטיה רמזו לנו במהלך השנים פעמים רבות על רצונם להשיק מכונית גם בישראל, מסתפקים בהשקה נייחת (סטטית) של 'סקאלה' החדשה שלהם, ולמרבה האכזבה ויתרו על הרעיון של השקה דינמית. ובכל זאת, למרות האכזבה, עדיין מדובר בהיסטוריה בשוק הרכב הישראלי, ובכבוד לא מבוטל לארח בישראל כ-450 עיתונאי רכב מרחבי העולם.

כדאי להזכיר שבזכות חברות ההי-טק הישראליות ישראל זינקה בחמש השנים האחרונות אל מרכז העשייה של תעשיית הרכב העולמית, וכך התחוללה תפנית אדירה יחסית למצבנו לפני כן. כמעט כל יצרניות הרכב שלחו ושולחות נציגים לכנסים ולמפגשים עם חברות ישראליות, ונראה שאלה שוברים את הקרח בהתייחסות כלפי ישראל.

מקצת מן העיתונאים עשויים להאריך את השהות שלהם בישראל כדי לנצל את ההזדמנות לבקר בה, וזאת יכולה להיות הזדמנות טובה מבחינת משרד החוץ הישראלי למינוף ההתרחשות כדי להראות צדדים פחות מוכרים של מדינת ישראל לקהל חובבי הרכב העולמי.

סקודה עולה מדרגה

בתוך כדי ההתרגשות מעצם הקיום של אירוע השקה בינלאומי בישראל אסור לשכוח גם את "כלת השמחה" – 'סקאלה' החדשה של סקודה, היות שזהו דגם עם פוטנציאל מכירות רב בשוק הרכב הישראלי.

'סקאלה' ('סולם' או 'מדרגות' בלטינית) היא המכונית שמחליפה את ראפיד – שהוא הדגם השני הנמכר ביותר מבין כל דגמי סקודה בעולם. ראפיד תוכננה ונבנתה כ"מכונית תקציב" ("לואו-קוסט") בעיקר עבור שווקים מתפתחים בעולם, כלומר שהיא פותחה בתוך כדי תשומת לב מרבית על חיסכון בעלויות של חלקים וייצור.
לצורך זה השתמשו מהנדסי סקודה בטריק ידוע: הם לקחו את הפלטפורמה הקטנה ביותר של קבוצת פולקסווגן, אשר שימשה מכוניות כמו פאביה ופולקסווגן פולו, ומתחו אותה כדי לקבל מרחב פנימי רב – בעיקר לאורך. התוצאה היא מכונית שהתמודדה היטב בפלח השוק שבין מכוניות הסופר-מיני (פאביה) לקומפקטיות-סדאן (אוקטביה) – עם מכוניות כמו יונדאי i25 (אקסנט), פיג'ו 301 ומאזדה 2 סדאן.

אוקטביה, סופרב, קודיאק וקארוק מבוססות על הפלטפורמה המודולרית החדשה של קבוצת פולקסווגן – MQB, וכך נותרו ראפיד ופאביה המוצרים האחרונים של סקודה אשר מבוססים על פלטפורמה ישנה יותר של הקבוצה. זה אומר – בין השאר – שעלויות הייצור שלהן גבוהות יחסית. כדי לשמר את המוצר השני הנמכר ביותר שלה, כאמור, השתמשה סקודה באותו רעיון שעליו מבוססת ראפיד, אם כי הפעם עמד לרשותה בסיס הרבה יותר נוח מבחינה הנדסית.

'סקאלה' מבוססת על גרסת A0 של פלטפורמת MQB, כלומר הגרסה המקוצרת שעליה בנויים כבר סיאט איביזה וארונה, אאודי A1, ופולקסווגן פולו ו-T קרוס החדש. גם הפעם זאת, למעשה, מכונית סופר-מיני מתוחה, אלא שבגלל שממילא מדובר בפלטפורמה מודולרית הרי שהגבולות בינה לבין סיאט ליאון ופולקסווגן גולף (שבנויות על MQB) מיטשטשים.
לסקודה יש מכונית קומפקטית מצליחה מאד – אוקטביה – שהיא הגרסה המוגדלת והמרווחת ביותר מבין כל המכוניות הקומפקטיות של קבוצת פולקסווגן, והיא בולטת במיוחד במרחב הפנימי ובנפח תא המטען שלה. 'סקאלה', לכן, צריכה לשמר את מקומה של ראפיד כדגם ביניים בין אוקטביה לפאביה, אבל להשאיר מאחור את המתחרות המיושנות שלה, שנזכרו לעיל, והצעד הראשון לצורך זה הוא מבנה המרכב שלה – האצ'בק 5 דלתות (כמו גולף), וויתור על גרסת ה'ספורטבק' שהייתה לראפיד.

מאידך, אנשי סקודה רומזים על כוונתם להעלות את רמת המיצוב של המכונית (וכפועל יוצא אולי גם את המחיר שלה) בכך שהם מונים ברשימת המתחרים שלה את פורד פוקוס החדשה ואת יונדאי i30, כלומר מכוניות האצ'בק אירופאיות מן השורה הראשונה. זאת ועוד: אנשי סקודה החליטו "להפציץ" את הדגם הזה עם כל טוב – החל מרמות אבזור (סטנדרטי ואופציונלי) גבוהות מאד, וכלה בהשקת הבכורה של קונספט חדש של עיצוב סביבת הנהג ותא הנוסעים של המכונית. קונספט זה הושק בתערוכת פריז האחרונה תחת התואר Vision RS והוא צפוי להגיע בהמשך לשאר דגמי המותג.

'סקאלה' היא מכונית גדולה יותר מ'ראפיד' כמעט בכל הממדים: אורכה הכולל 436.2 ס"מ (6 ס"מ יותר מראפיד), רוחבה 179.3 ס"מ (8 ס"מ מאד מאד משמעותיים בממד שהיווה את נקודת התורפה של ראפיד), היא גבהה בסנטימטר אחד ל-147.1 ס"מ, ולא פחות חשוב – אורך בסיס הגלגלים שלה הוא 264.9 ס"מ, כלומר שהוא ארוך יותר בחמישה ס"מ משמעותיים מזה של ראפיד.
לא מיותר להדגיש, עם זאת, שאורך בסיס הגלגלים הסטנדרטי כיום בקטגוריה הקומפקטית הוא 270 ס"מ, ומבחינה זאת 'סקאלה' ממוקמת בין הקומפקטיות לסופר-מיני.

אנשי סקודה מדגישים שהמרחב הפנימי של סקאלה לא קטן כמעט בכלל מזה של אוקטביה ושהוא עדיף על זה של כמה מן המכוניות הקומפקטיות הפופולריות, וכמצופה מסקודה – תא המטען שלה גדול במיוחד עם נפח של 467 ליטרים.

מחסן המנועים של פולקסווגן

כמו בראפיד, ובכל דגמי סקודה כיום, גם סקאלה מונעת על-ידי המנועים המתקדמים ביותר של קבוצת פולקסווגן, ועם השקתה באירופה היא תוצע עם חמש אופציות למנועים. שני המנועים שרלבנטיים אלינו הם הטורבו-בנזין התלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר והטורבו-בנזין הארבעה צילינדרי בנפח 1.5 ליטר. המנוע הראשון מוצע בגרסת 90 כ"ס ידנית שפחות מדברת לישראלים, ובגרסת ה-115 כ"ס הפופולרית שמחוברת לתיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית עם שבעה יחסי העברה.

מנוע ה-1.5 ליטר מספק 150 כ"ס ומחובר לאותה תיבה, ויש גם גרסה למנוע ה-1.0 ליטר שתוכננה לשרוף גז טבעי ויכולה הייתה להיות מושלמת אם משרד האנרגיה שלנו היה מאפשר שימוש בגז להנעת מכוניות. גרסה זאת ממילא לא רלבנטית בשלב זה היות שהיא מוצעת עם תיבה ידנית בלבד. סקודה מציעה גם מנוע טורבו-דיזל בנפח 1.6 ליטר עם תיבה רובוטית, והוא יכול להיות מעניין אצלנו רק אם הביקוש לדיזלים באירופה יוסיף לצנוח ולסקודה יהיה אינטרס למכור לנו אותו במחיר אטרקטיבי.

כאשר מרפרפים ברשימת האבזור של 'סקאלה' קצת קשה להבין מדוע החליטו הצ'כים לבנות אותה על בסיס הגרסה המקוצרת של הפלטפורמה ולא על הגרסה הרגילה, כמו שאנשי סיאט עשו עם 'ליאון'. למעשה מדובר באחת המכוניות המאובזרות ביותר של סקודה, עם רמת אבזור חריגה לטובה גם ביחס למכוניות קומפקטיות.
למשל, האבזור האופציונלי למכונית הזאת כולל בקרת שיוט אקטיבית, תשע (!) כריות-אוויר בטיחותיות, סייען חניה אוטונומית, גג זכוכית גדול במיוחד, לוח מכשירים דיגיטלי מלא בגודל 10.25 אינטש, מסך מולטימדיה בגודל 9.2 אינטש, שליטה בקשיחות המתלים, פתיחה חשמלית לדלת האחורית, תאורת LED מלאה ואפילו וו גרירה שנשלף חשמלית מתוך הפגוש האחורי.
גם האבזור הסטנדרטי מכובד ביותר וכולל סט מלא של מערכות סיוע לנהג כולל התרעה מפני כניסה לנתיב נסיעה חסום, וכמובן גם בלימת חירום אוטונומית, התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה, בלימת הרכב אחרי תאונה ועוד.

ומה בישראל?

ראפיד רשמה הצלחה די מוגבלת בישראל, ודאי יחסית לעובדה שמבחינת ה"ברזלים" היא הייתה טובה בהרבה מכל מתחרותיה. ייתכן שהמכירות הוגבלו על-ידי היצרנית, או אולי בגלל התנאים המסחריים שמתקיימים בשוק הישראלי בין חברות הליסינג הגדולות לבין יבואניות מתחרות. ייתכן גם שההחלטה למצב את המכונית עם מחיר מחירון גבוה ולהעניק ממנו הנחות לציי הרכב עמדה בעוכריה היות שמצד אחד היא מנעה אותה מן הקהל הפרטי ומצד שני לא סייעה למקבלי הרכב הצמוד מבחינת עלויות שווי השימוש שלהם.
מצבה של 'סקאלה', מבחינת "הברזלים", טוב שבעתיים היות שהמתחרות הקלאסיות – יונדאי i25, קיה ריו ופיג'ו 301 נשארו מאחור (יונדאי-קיה) או מחוץ למשחק (פיג'ו), ואילו המתחרה היותר מוצלחת מבחינת ברזלים (פיאט טיפו) לא מתרוממת מבחינת מכירות.
הבעיה הגדולה יותר של פלח השוק הזה הוא המעבר של כלל השוק לקטגוריות הקרוסאוברים הקומפקטיים (קארוק) והמיני-קרוסאוברים (ארונה), וגם לחץ המחירים הגדול מצד קטגוריית הקומפקטיות.
הפתרון, לכן, יכול להיות חשיבה מחדש על השוק המוסדי – שם יש ל'סקאלה' את כל הכלים לטרוף את הקלפים, או על השוק הפרטי – שם, המחיר מתאים, זאת מכונית שיכולה לחולל מהפיכה.

מכל מקום, סקודה תשיק את סקאלה באירופה לקראת אפריל הבא, ובעוד מעט יותר מחודש, בתחילת דצמבר, נוכל להקדים ולדווח אם המכונית הזאת מתפקדת במציאות, על כביש ישראלי, כפי שהיא נשמעת בתיאוריה.

The post לראשונה מעולם: השקת עיתונות בינלאומית למכונית חדשה בישראל appeared first on TheCar.