חמישה חודשים לאחר שרנו נאלצה למחוק 2.3 מיליארד דולר כאשר "מכרה" את עסקיה ברוסיה לתאגיד ממשלתי תמורת חמש אגורות (רובל אחד) נאלצה גם בת בריתה, ניסאן, להתקפל משם ולהותיר מאחוריה את כל מה שבנתה שם במשך שנים.

ניסאן תרשום הפסד של כמעט 700 מיליון דולר, סכום שהיה מספיק לה כדי לקנות את כל יצרנית הרכב הדרום קוריאנית 'סאנגיונג', ובין השאר היא מותירה בידיים רוסיות את המפעל שלה בסנט פרטסבורג שבו בנתה עד לחודש מרץ האחרון קרוסאוברים מדגם אקסטרייל לשוק המזרח אירופאי.

כמו רנו, גם ניסאן תעביר את מניותיה בחברת הייצור המקומית שבבעלותה לידי התאגיד הממשלתי NAMI, אם כי בשונה מרנו היא תוכל לקנות בחזרה את העסק בתוך שש שנים. ניסאן מותירה בידיים רוסיות גם את מרכז המחקר שלה בסנט פטרסבורג וכן את מערך המכירות והשיווק שלה, שנמצא במוסקבה.

בחודש מרץ האחרון הופסק הייצור של ניסאן במפעל בסנט פטרסברג בגלל מחסור בחלקים ושיבושים בשרשרת האספקה, ובהצהרת החברה נמסר שחוסר האפשרות לחדש את הייצור הוא אחת הסיבות שהכריעו וגרמו לה להחליט לעזוב את רוסיה. ביפן דווח שבעקבות רנו וניסאן צפויה גם מיצובישי לחסל את עסקיה ברוסיה, אם כי דובר של מיצובישי מסר לעיתון היפני 'ניקיי' שהחלטה כזאת טרם התקבלה.

ניסאן הכריזה בשנת 2006 על הקמת מערך ייצור ברוסיה והשקיעה בשעתו 200 מיליון דולר בהקמת מפעל מודרני שנחנך והחל לייצר כלי רכב בחודש יוני 2009. למפעל בסנט פטרסבורג יש כושר ייצור של 100,000 כלי רכב בשנה, מועסקים בו כ-2,000 עובדים, ובמהלך השנים יוצרו בו דגמים שיש להם ביקוש גבוה בשוק הרוסי כמו קשקאי, אקס-טרייל ומוראנו. בשנים 2012 ו-2013 זכה המפעל הרוסי בשני פרסים פנימיים של ניסאן ונחשב למפעל הטוב ביותר של החברה בעולם. החל משנת 2016 אף יוצאו משם חלקים כמו פגושים למפעלים אחרים של החברה ברחבי העולם.

אגב, הנזק העקיף לניסאן עלול להיות גדול הרבה יותר מאשר אובדן מתקני הייצור והמו"פ היות שרוסיה היא אחד השווקים החשובים של ניסאן מחוץ ליפן ולארה"ב, וכעת היא נאלצת להפסיק למכור שם את מותגי ניסאן ואינפיניטי.

רוסיה סופגת סנקציות כלכליות בינלאומיות חמורות בגלל פלישתה לאוקראינה בחודש פברואר השנה, ובין השאר גם טויוטה הכריזה על הפסקת הייצור שלה במדינה. עם זאת, טויוטה לא מכרה את נכסיה, לפחות בינתיים, והכריזה שהיא תוסיף לספק שירות ותיקונים לכלי רכב שהיא כבר מכרה ללקוחות ברוסיה. פולקסווגן הייתה יצרנית הרכב הראשונה שהשעתה את פעילות הייצור שלה בשני המפעלים שלה ברוסיה, זה התרחש כבר בחודש מרץ שעבר ובמקביל היא גם הפסיקה את כל היבוא של רכב מתוצרתה למדינה. בעקבותיה נטשו את רוסיה גם מרצדס בנץ וג'נרל מוטורס, לצד חברות בינלאומיות מתחומים שונים כמו קוקה קולה ופפסי, סטארבקס, מקדונלד'ס, נייק ו-H&M.

לקריאה נוספת:

רנו וניסאן מאשרות מגעים בנוגע לעתיד הברית ביניהן

רוסיה מחזירה לחיים את המותגים וולגה ופובדה: שובה של המלחמה הקרה?

The post באמת תודה לפוטין: גם ניסאן נאלצה לחסל את עסקיה ברוסיה appeared first on TheCar.

דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית היה מאוד נחרץ בדבריו אמש והודיע על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין האירני וחזרתן ההדרגתית של הסנקציות על המדינה האסלאמית.

סביר להניח שבישראל הרוב המוחלט של הציבור, למרות החששות המובנים, היה מרוצה מהמהלך האמריקאי, אבל במדינות אירופה, שאמנם לא פרשו בשלב זה מההסכם, היו לא מעט אנשים ששמעו את דבריו של שליט המעצמה הגדולה בעולם והתמלאו בדאגה ממשית – לא חלילה מחשש מתגובה של איראן ותקיפת ישראל בטילים וגם לא מפחד שביטול ההסכם יביא להאצת פיתוח הפצצה האיראנית אלא מחשש לעסקים הגדולים ולחוזים השמנים שהם חתמו עם השוק האיראני מאז הסרת הסנקציות בעקבות חתימת הסכם הגרעין ב-2015.

בעבור רובנו איראן מצטיירת בעיקר כמקום עם שלטון קיצוני על פי חוקי האסלאם ומדינה המממנת ארגוני טרור מסוכנים בעזרת תזרים המזומנים הבלתי פוסק ממאגרי הנפט שלה, אבל איראן היא הרבה יותר מכך ולמרות שלטון האייטולות היא נחשבת למדינה מפותחת ומתקדמת ביחס לרוב הגדול של מדינות ערב.

עוד ב-TheCar:
טראמפ למנכ"לי יצרניות הרכב: החזירו את הייצור למדינה ותיהנו מהקלות
הלימוזינה החדשה של פוטין סוף סוף מוכנה
"מכונית הדיקטטורים" חוזרת: מרצדס תציג גירסת פולמן ל-S קלאס

במדינה חיים 80 מיליון תושבים ברווחה יחסית והתעשייה השנייה בגודלה, אחרי תעשיית הנפט, היא תעשיית הרכב המקומית המעסיקה כ-700 אלף עובדים ונחשבת ליצרנית המכוניות הגדולה במזרח התיכון ובשנים שלפני הטלת הסנקציות שקדמו להסכם הגרעין יצרו באיראן כ-1.5 מיליון מכוניות לשנה – מרביתן לצריכה מקומית.

באיראן פועלים מספר יצרני רכב מקומיים כשהבולטים שבניהן הם Khodro ו-SAIPA  והדגמים  הפופולאריים ברובם מבוססים על דגמים ישנים של יצרניות רכב צרפתיות וקוריאניות  דוגמת פיג'ו 405 ו-206 וקיה פרייד המשווקים תחת המותגים המקומיים ובהיצע גם דגמים מתקדמים יותר המשווקים תחת לוגו מותגי האם.

בשנים בהם הסקציות הבינלאומיות היו בתוקף, מחסור חמור בחלפים שונים המיוצרים בחו"ל ומיתון חריף בשוק האיראני הביא לירידה בהיקפי היצור בעד כ-50 אחוזים ולפיטורים נרחבים בתעשיית הרכב המקומית.

בשנים בהם יצרני הרכב הקוריאניים והאירופאים הדירו (לפחות באופן רשמי) את רגליהם מהמדינה יצרני רכב סינים דוגמת FAW ודונגפנג החלו לשווק את תוצרתם במדינה וחתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם היצרנים המקומיים.

בכל מקרה מהרגע שהסכם הגרעין יצא לדרך וההגבלות הוסרו לא מעט חברות מערביות החליטו לא לבזבז אפילו רגע מיותר ולמרות שהמשטר הקיצוני והשנוי במחלוקת לא באמת השתנה, ובתוך זמן קצר התבשרנו על עוד ועוד חוזים כלכלים חדשים בהיקפים אדירים.

אנשי קונצרן פיג'ו-סיטרואן אשר היה פעיל ופופולרי ברפובליקה האסלאמית  עד להטלת הסנקציות של האיחוד האירופי ב-2011, הודיעו,חודשים ספורים אחרי חתימת הסכם הגרעין, על הסכם לשיתוף פעולה עם היצרנית "איראן Khodro" לפיו הקונצרן ישוב לפעול במדינה באופן מיידי וישקיע במהלך חמש שנים  כ-400 מיליו אירו בהקמת מפעל רכב חדיש המסוגל לייצר כ-200 אלף כלי רכב בשנה מדגמים מודרניים דוגמת ה-2008, 208 ו-301 כמו גם מפעל חלפים גדול.

גם קונצרן דיימלר, שמחזיק בין היתר במותג מרצדס, מיהרו לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם Khodro האיראנית במקרה זה לייצור משאיות ומנועים לכלי רכב מסחריים במדינה.

באוגוסט 2017, כבר אחרי שהנשיא טראמפ הבהיר כי הוא שוקל ברצינות פרישה מההסכם הגרעין והחזרת הסנקציות, קונצרן רנו הצרפתי חתם על ההסכם הגדול ביותר בתולדות תעשיית הרכב האיראנית במסגרתו יושקעו 660 מיליון יורו בשדרוג מפעל רנו שהוקם ב-2003 במדינה האסלאמית,התאמת קווי היצור שבו לדגמים מודרניים יותר והעלאת התפוקה השנתית מ-200 לעד כ-350 אלף כלי רכב בשנה.

קונצרן יונדאי-קיה, אשר היה מהשחקנים המרכזיים בשוק בעיקר אודות לשיתוף פעולה עם חברת SAIPA  שיצרה במדינה גרסה מקומית לקיה פרייד הישנה, עזב את השוק האיראני ב-2010 וחזרלפני כשנתיים לאחר הסרת הסנקציות, כיום מותגי יונדאי וקיה מחזיקים בנתח של כ-60 אחוזים משוק הרכבים המיובאים למדינה כשאחריהן ובהפרש ניכר ניתן לפגוש את רכבי טויוטה המחזיקים כ-18 אחוזים משוק היבוא.

קונצרן פולקסווגן חזר אף הוא לאחרונה, לאחר 18 שנים בהם לא שיווק במדינה את תוצרתו, לאיראן בשלב זה מדובר ביבוא מכוניות בלבד בשיתוף פעולה עם  Khodro המקומית, אך בקונצרן לא פוסלים בהמשך גם יצור מקומיככל הנראה של דגמים של מותגי הקונצרן העממים כמו סקודה וסיאט.

אגב יבוא, באופן מפתיע, מסתבר שהאיראנים מצידם לא מברכים רכבים של כל מותג ולפני כשנתיים, לאחר שסוחר מקומי קנה מלאי רכבים מתוצרת שברולט –קוריאה במטרה לשווק אותם במדינה, החליטו באיראן לאסור את שיווק רכבי שברולט ברפובליקה האסלמית.

"אפילו האמריקאים אינם מעוניינים לקנות מכוניות כאלה בגלל המשקל וצריכת דלק הגבוהה שלהן. למה אנחנו צריכים לייבא מכוניות ממותג פושט רגל?", התבטא בזמנו בנושא באופן מאוד לא דיפלומטי עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן זאת על אף שרק חודשים ספורים לפני כן היה זה הנשיא האמריקאי ברק אובמה שלחץ על מדינות המערב לחתום על הסכם הגרעין והסרת הסנקציות.

לפני הודעתו של טראמפ אמש, האנליסטים צפו ששוק הרכב האיראני, שכבר הפגין זינוק חד ובשנה שעברה רשם כ-1.3 מיליון מכוניות – כמעט כפול משנת השפל ב-2013, ינסוק לאזור ה-3 מיליון כלי רכב בשנה עד אמצע העשור הבא. אך כעת נשאלת השאלה מה תהיה ההשפעה של פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין על תעשיית הרכב המקומית – מצד אחד היצרנים הצרפתיים שחזרו למדינה לא משווקים את תוצרתם בארצות הברית ולכן פחות מושפעים מלחצים אמריקאים, אך מן העבר השני גופים פיננסיים אירופאים גדולים שממנים את הפעילות הזו בהחלט פעילים גם בשוק האמריקאי ויתכן שהם יאלצו לעשות בחירה (וזו מן הסתם תהיה בשוק האמריקאי הגדול בהרבה) ומהלך שכזה עלול להוביל למחנק אשראי ובעקיפין, שוב לצמצום הפעילות של יצרני רכב מערביים באיראן.

The post בלימת חירום?  האם יציאתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין תעצור את התנופה של תעשיית הרכב האיראנית? appeared first on TheCar.

לפני קצת פחות מחצי שנה, כחלק מהסכם הגרעין של המערב עם איראן, הוסרו הסנקציות הכלכליות שהוטלו על הרפובליקה האסלאמית לפני כעשור בעקבות הסירוב העקבי של משטר האייתולות לסגת מתוכנית העשרת האורניום.

על אף שעדיין ממש לא ברור אם מנהגי איראן באמת נטשו את רעיון הפצצה או שמדובר באחיזת עיניים בלבד כדי להרוויח זמן, לא מעט תעשיינים מערביים החליטו לא לבזבז רגע מיותר ולנצל את המציאות החדשה כדי לחזור באופן מיידי לפעילות במדינת המפרץ על 75 מיליון תושביה.

בלטו במיוחד חלק לא מבוטל מיצרני הרכב האירופאים שממש יצאו מגדרם עוד בטרם יבשה הדיו על דפי ההסכם כדי לשוב לפעילות במדינה, עם הבטחות להשקעות ולשיתופי פעולה ענקיים עם יצרני רכב מקומיים בשוק הצורך מעל ל-1.5 מיליון כלי רכב חדשים בשנה.

עוד ב-TheCar:
לא מבזבזים את הזמן: יצרני הרכב האירופאים חוזרים לאיראן
לעזאזל עם הפצצה הגרעינית, תנו למכור מכוניות!
מדריך למצביע: איזו מפלגה מתייחסת לתחבורה?

לאט לאט גם יצרניות שישבו על הגדר ולא מיהרו לשעוט ולהקים סוכנות בטהרן החלו לבחון אופציות בשוק של ענקית הנפט.

כעת מסתבר, באופן מפתיע, שהאיראנים מצידם לא מברכים כל יצרן רכב שמעוניין לשווק את תוצרתו במדינה והשבוע החליטו באיראן לאסור את שיווק רכבי המותג האמריקאי שברולט במדינה.
"אפילו האמריקאים אינם מעוניינים לקנות מכוניות כאלה בגלל המשקל וצריכת דלק הגבוהה שלהן. למה אנחנו צריכים לייבא מכוניות ממפעל אמריקאי פושט רגל?", התבטא בנושא באופן מאוד לא דיפלומטי עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן.

סוכנות רויטרס מדווחת כי ממשלת איראן החליטה להסיר את שברולט מרשימת היצרנים שקיבלו רישיון יבוא למדינה וכי הרשויות עצרו משלוח בשווי 7 מיליון דולר של רכבי המותג שהיה בדרכו לרפובליקה האסלאמית, למרות שמדובר ברכבים הנושאים את סמל יצרן הרכב האמריקאי אך יוצרו בדרום קוריאה.

צעירים איראנים כלל לא מכירים את מותג שברולט שתוצריו לא שווקו במדינה מאז המהפכה, אך עד לשנת 1979 שברולט ושאר האמריקאיות הקלאסיות על מנועי הוי 8 שלהן נחשבו לפופולרית במדינה שנהנתה באותה תקופה מעתודות נפט בלתי נגמרות.
מאז המהפכה הנוף המוטורי במדינה השתנה ומותגים אירופאים, יפנים וקוריאנים, ומאז הטלת הסנקציות גם סיניים, מילאו את החלל שהותירו האמריקאים. חלק לא מבוטל מהמכוניות הנמכרות באיראן מיוצרות במדינה תחת הסכמי שיתוף פעולה עם יצרנים מקומיים כמו Khodro ו-SAIPA.

בכל מקרה, ההחלטה למנוע משברולט לשווק את תוצרתה במדינה היא ללא ספק עוד סטירת לחי מצלצלת למשטר אובמה שהאיץ לחתימת ההסכם עם משטר האייתולות ודחף להסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן.
בקונצרן ג'נרל מוטורס, בעל הבית של מותג שברולט, החליטו לשמור על איפוק, לא להתייחס להשמצות מצידו של מנהיג איראן ולא לפרסם תגובה רשמית על האיסור.

The post איראן החליטה לאסור שיווק רכבי שברולט במדינה appeared first on TheCar.