יתרה מכך: הנתבעות טענו שדווקא העובדה שהתובעים הביאו רק נפגעת אחת מוכיחה כביכול שלא מדובר בכשל סדרתי, שהרי לו היה מדובר בתקלה סדרתית "היא הייתה מופיעה בהיקפים גבוהים".

אמירה זאת – כפי שיוצג בהמשך – מדגימה לנו שכאשר אומרים שצריך "לומר את האמת, את כל האמת, ושום דבר מלבד האמת" יש משמעות לכל אחת משלוש ההתניות האלה.

מצד שני – כתב התביעה מדגים גם את אחד הכשלים המובנים במוסד התובענות הייצוגיות בישראל, כאשר עורכי דין ממהרים להגיש תביעה הרבה לפני שהם מצליחים לבסס אותה כראוי. במקרים רבים מידי בעבר זה הוביל להסדרי פשרה הזויים שגרמו לנזקים חמורים לכלל קבוצת הנפגעים, ובמקרה הזה בהחלט חסרה חוות דעת של מישהו שפירק ובדק מנוע פגום או אפילו מצבור תלונות הגון. בהערת אגב כדאי לציין שאל מערכת TheCar הגיעו עד כה 8 תלונות של בעלי סלטוס לגבי תקלות במנועים. לכאורה מדובר במספר קטן אבל מדובר בנזק משמעותי ובדגם לא הכי נמכר בישראל.

החדשות, מבחינת בעלי סלטוס בישראל, הן שיש מצב שקיה בעצמה פתרה לפחות חלק מן הבעיה וכעת צריך לקוות שהיא לא תפלה לרעה את אזרחי ישראל ביחס ללקוחותיה בארה"ב.

וכעת לעובדות.

בשנה שעברה, כאשר קיה הגישה תשובה מטעה לבית המשפט בישראל, סביר להניח שבחברת קיה בחו"ל היו אנשים שידעו שהתביעה מוצדקת מפני שבמנועי ה-2.0 ליטר מתוצרתה יש כשל סדרתי.

איך אפשר לומר את זה בביטחון?

בשבוע שעבר קיה הכריזה בארצות הברית על קריאה לתיקון של כמעט 140,000 כלי רכב מדגמי 'סלטוס' ו'סול' עם מנועי 2.0 ליטר, וזאת לאחר שהתגלה כשל סדרתי בטבעות הבוכנה במנועים שלהם. כשל זה גורם בין השאר לאובדן שמן מנוע – בדיוק כפי שקרה ברכב של התובעת בתובענה שהוגשה בישראל.

בארה"ב נקראו לתיקון קיה סלטוס שיוצרו בין 2 ביולי 2020 ל-1 ביולי 2022 וקיה סול שיוצרו בין 2 ביולי 2020 ל-19 באפריל 2022 (דגמי 2021-2023 בארה"ב), וזה קרה רק לאחר שהסתבר שבנוסף לנזק הכלכלי שנגרם בגלל הרס מנועים מדובר בסכנה בטיחותית בגלל הסיכוי להתלקחות מנועים ושריפת כלי רכב, שלא לדבר על תאונות שעלולות להיגרם בגלל עצירת מנוע בתוך כדי נסיעה.

קיה הודיעה למינהל הבטיחות בדרכים האמריקני על החלטתה לבצע את הקריאה לתיקון בעקבות "יותר מ-400" תלונות (!) של לקוחות שהתקבלו אצלה בנושא הזה, ובארבעה מן המקרים האלה נגרמו שריפות כתוצאה מחורים שנפערו בבלוקים של המנועים.

קשה להניח שכל התלונות האלה, כמו גם תלונות אחרות שהתקבלו בישראל (וכנראה גם במדינות נוספות), לא היו ידועות לקיה כאשר עורכי הדין שייצגו אותה ניסחו את תשובתם לבית המשפט בלוד. במילים אחרות, יש אמת בכך שמנועים יכולים להיהרס בגלל תחזוקה לקויה, אבל זה לא "שום דבר מלבד האמת" ובטח שלא "כל האמת".

כל האמת היא שבקיה, לפחות בקוריאה, ידעו היטב שהם יצרו מוצר פגום ובהקשר הזה חשוב להדגיש שהריקול האמריקני הוא לכלי רכב ומנועים שיוצרו במפעל של קיה בעיר הוואסונג בדרום קוריאה, וגם כלי הרכב ששווקו בישראל מגיעים מדרום קוריאה.

ויש גם עלון שירות

עוד הרבה לפני פרסום הריקול האמריקני ידעו בקיה שלמנועים שלהם יש בעיות, ושלא מדובר רק במנועים שמותקנים בסלטוס.

כבר בשנת 2020 פרסמה היצרנית עלון שירות למנועים שונים (בהם גם מנועי 1.6 ו-2.0 ליטר מסדרות שונות) שמותקנים בדגמי פורטה (2014-2021), נירו (2017-2020), סול (2012-2021), ספורטאז' (2011-2020), אופטימה (2011-2020), סורנטו (2012-2020), ריו (20212-2021), סטינגר (2018-2021), אופטימה 2022 (K5 בארה"ב) וסלטוס 2021. עלון השירות הזה לא מתייחס ספציפית לכשל הנקודתי במנועי NU שמותקנים בסלטוס אלא לכל הסיבות והגורמים לצריכת שמן מופרזת – וכפי שכתבנו כאן לא מעט – ליונדאי וקיה יש היסטוריה לא נעימה של תקלות שונות בכמה וכמה סדרות מנועים מתוצרתן.

עלון השירות הזה מפרט את אופן הבדיקה והטיפול במנועים ששורפים כמויות גדולות של שמן ומפורטים בו גם הליכי ניקוי וביצוע "חצי אוברול", "אוברול שלם" או החלפת מנוע. עם זאת – צריך להדגיש שעלון זה מנחה את אנשי המוסך לא לטפל בכלי רכב שחרגו כבר מתקופת האחריות שלהם ובאלה שלא טופלו בהתאם להוראות היצרן. זאת נקודה חשובה גם לכל מי שנוהג להזניח את תחזוקת הרכב שלו או לדחות ביצוע של טיפולים שוטפים, וגם לכל מי שמתכנן לקנות רכב רלוונטי אחרי תקופת האחריות שלו.

ובחזרה למנועי ה-2.0 ליטר של סלטוס: בטלקאר, יבואנית קיה לישראל, בוצעו החלפות ותיקונים של מנועים כאלה במסגרת אחריות היצרנית, כפי שאפשר ללמוד מן הפוסטים של לא מעט בעלי רכב שפורסמו ברשתות חברתיות וגם ממספר תלונות שהגיעו אל מערכת TheCar. מותר להניח שמנועים אלה הוחלפו בהתאם להנחיות של עלון השירות הנ"ל, אבל זה לבד לא מגלה לנו את הכשל הספציפי שקיה מודה בו כעת, לראשונה באופן פומבי.

מה התחרבש שם?

בתיאור הכשל, כפי שפורסם על-ידי מינהל הבטיחות בדרכים האמריקני, נכתב שהוא נגרם כתוצאה מ"סטיית איכות" של טבעות אטימת השמן של הבוכנות, וזאת בגלל "תקלה אצל ספק טבעות האטימה" האלה. בתיאור התקלה אין פירוט נוסף לגבי מהות הכשל אבל טבעות אטימת השמן שמותקנות על בוכנות במנועי בעירה נועדו למנוע משמן המנוע לחדור אל תוך הצילינדרים ולהישרף שם. כאשר טבעות האטימה פגומות הן עלולות לשרוט את קדח הצילינדר או לאפשר מעבר של שמן מנוע.

בהערת אגב נזכיר שוב שעורכי הדין שהגישו את התביעה כנגד קיה בישראל לא טרחו לצרף אליה חוות דעת הנדסית של מהנדס רכב או בדיקה פיזית של מנוע שכשל ובכך הם "הרימו להנחתה" לנתבעות וסיכנו את כל קבוצת הנפגעים. לעומתם – הנתבעות כן הגישו חוות דעת של מהנדס שבדק מנוע תקול שתוקן במסגרת אחריות היצרנית, ולמרבה האבסורד דווקא העדות שלו היא זאת שיכולה לבסס את הטענה שמדובר בתופעה…

המומחה מטעם הנתבעות מצא שריטות בקדח הבוכנה – ממש כפי שקורה במנועים שנקראו כעת לתיקון בארה"ב, אלא שהוא ייחס אותן להתחממות. ושוב – גם כאן מתוארת האמת בתוך כדי השמטת החלק ה"מעניין" של האמת. מומחה ההגנה לא מספר מה גרם להתחממות במנוע שנבדק (למשל כשל במערכת הקירור), ולא צריך ללכת רחוק כדי למצוא סיבה טובה גם להתחממות עצמה וגם לסיבה שהמומחה השמיט מחוות הדעת שלו את אותה סיבה.

"שמן מנוע אחראי לשימון, קירור ופעולה תקינה של רכיבים הידראוליים של המנוע… פעולת (מנוע) עם שמן באיכות נמוכה או עם מעט מידי שמן גורמת לשימון מופחת ולקירור מופחת, כמו גם לפעולה לקויה של רכיבים הידראוליים. זה מוביל לשחיקה חריגה של חלקי מנוע, הצטברות פחמן ומשקעים של בוצת שמן (ש)יכולים לגרום נזק לאזורים רבים של המנוע, ובסופו של דבר לדרוש תיקון יקר, ארוך וניתן למניעה". ציטוט זה לא לקוח מספר לימוד מכונאות רכב אלא מתוך עלון השירות של קיה שהוזכר כאן, וזה מתאר "אחד לאחד" את הממצאים של מומחה ההגנה אבל גם מקשר אותם באופן מושלם לכשל שקיה מודה בו כעת.

במילים פשוטות – מומחה ההגנה אמנם חתום על חוות דעת שנטען בה שאין כשל במנוע שנבדק אבל הוא עצמו מתאר ממצאים שמתאימים בול לכשל שקיה מודה בו בלי לספק להם הסבר אלטרנטיבי.

אגב, אם כבר מדברים על "כל האמת", קבלו בבקשה שתי אנקדוטות חשובות. ראשית, מומחה ההגנה מגלה את האמת כשהוא כותב בחוות דעתו שהוא בדק שני מנועים מן הדגם הרלוונטי. אבל הוא לא מספר את "כל האמת" מפני ששאר חוות הדעת מתייחסת רק לאחד משני המנועים ולא מספרת מה נמצא במנוע השני, או איך יש כל כך הרבה מנועים זמינים לבדיקה אם אין בעיה סדרתית?

חשוב יותר: מומחה ההגנה אומר אמת כשהוא מזכיר שהמנוע שנבדק על ידו הוחלף במסגרת אחריות היצרנית, אבל גם כאן הוא לא מספר את כל האמת: מדוע שיוחלף מנוע במסגרת אחריות אם המסקנה של המומחה היא שבכלל אין בו כשל?

כאמור – כשל של טבעות אטימת השמן, כמו זה שעליו דיווחה קיה במסגרת הריקול – מוביל למצב שבו דפנות הצילינדר יכולות להישרט ולהיפגם. כאשר שמן מנוע נשרף בצילינדרים ולא נותר בעוקה מספיק ממנו – מנועים מתחממים, נשחקים ונהרסים באופן סופני.

לגבי אופן הטיפול והתיקון – המכוניות שכלולות בריקול האמריקני יגיעו למוסכים מורשים של קיה, המנועים ייבדקו, וגם במקרה שבו לא יימצאו סימנים לנזק יבוצע בהם עדכון תוכנה שיכול לעזור לזהות "רעש טבעת בוכנה" אפשרי ולהפעיל התרעה לנהג. אם התרעה כזאת תופיע אפילו פעם אחת קיה תחליף את המנוע. במנועים שבהם יימצאו סימני נזק קיה תבצע החלפה של מנועים למנועים חדשים עם טבעות אטימה תקינות, וגם באלה יבוצע עדכון התוכנה הנדרש.

ומה לגבי מנועים בישראל – גם אלה שלא נפגעו ובעיקר אלה שכן נפגעו?

כרגיל, משרד התחבורה הישראל ישן על האף ולא דורש מיצרניות רכב לבצע בארץ את אותן קריאות לתיקון שהן מבצעות בחו"ל. למה? כי ישראלים רק חושבים שהם לא פראיירים.

מחברת טלקאר, יבואנית קיה לישראל, נמסר שהיצרנית עדיין לא הכריזה על קריאה לתיקון של מנועי סלטוס בישראל.

יש ברכב שלכם תקלה סדרתית? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

הונדה מתקנת כשל בהיגוי, יונדאי-קיה ממשיכה לכבות שריפות

דואגים למנוע הרכב שלכם? האם מומלץ להשתמש בתוסף דלק ולמי זה באמת מועיל?

מאות אלפי כלי רכב מתוצרת יונדאי וקיה עלולים להישרף. מדוע לא פורסמו קריאות לתיקון בישראל?

The post קיה מחליפה מנועים פגומים של סלטוס בחו"ל אבל טוענת שאין בעיה בישראל appeared first on TheCar.

כמו קונה, גם סלטוס מבוסס על פלטפורמת הסופר-מיני של יונדאי-קיה שעליה בנויים בין השאר יונדאי i20, קיה ריו וקיה סטוניק, והוא הושק בשנה שעברה ומיוצר בקוריאה, סין והודו.

לסלטוס יש מרווח גחון בגובה 18.5 סנטימטרים שמדגישים את המראה הקרוסאוברי שלו, וגובה כללי של 163 סנטימטרים. אורך בסיס הגלגלים שלו הוא 263 סנטימטרים, עשרה סנטימטרים פחות מן הסטנדרט המקובל כיום בקטגוריה הקומפקטית, אבל מידה סבירה לכלי שמבוסס על פלטפורמת סופר-מיני. אורכו הכללי 437 סנטימטרים, ורוחבו 180 סנטימטרים.

מנוע הבנזין האטמוספירי של סלטוס מספק 149 כוחות סוס ו-18.3 קג"מ, והכלי מתגלגל על חישוקי 17 אינטש.

רמת האבזור הבסיסית של סלטוס נקראת 'אורבאן', עולה 134,000 ש"ח וכוללת את רוב האבזור שמקובל כיום בקטגוריה הרלבנטית, ובכלל זה מערכת בלימה אוטונומית עם בקרת פקקי תנועה, התראת סטייה מנתיב עם היגוי אקטיבי, התראת ערנות נהג ובקרת אור גבוה. אבזור הנוחות כולל מסך מולטימדיה בגודל 8 אינטש, מיזוג אוויר מכאני, תפעול פונקציות מגלגל ההגה ועוד.

רמת האבזור הגבוהה נקראת EX וכוללת בנוסף גם מסך מולטימדיה גדול יותר (10.25 אינטש), בקרת אקלים, פתחי מיזוג מאחור ושקע טעינת USB, וכן התנעה ללא מפתח, תאורת אווירה מסוג LED וריפוד בד משולב עור. גרסה זאת עולה 141,000 ש"ח.

The post קיה השיקה את סלטוס. המחיר: החל מ-134,000 ש"ח appeared first on TheCar.

אחת הגרסאות המעניינות בקו הדגמים החדש, אשר ספק אם תגיע לאירופה ולישראל, היא סוג של מחווה לג'יפון המקורי של קיה – הדור הראשון של ספורטאז'. הדגם ההוא נולד הרבה לפני שג'יפונים הפכו למיינסטרים עולמי, בימים שבהם קיה הייתה חברה עצמאית, ובבעלות ממשלתית. בשעתו הייתה לו גרסה מוארכת – שנקראה 'ספורטאז' גראנד', וכעת, כשני עשורים מאוחר יותר, קיה תשיב גרסה כזאת לחיים.
ספורטאז' הנוכחי הוא אמנם דגם חדש יחסית, אבל זאת למעשה רק מתיחת פנים משמעותית של הדור הקודם שלו, שנועדה בעיקר כדי להתאים את המנועים לתקני הזיהום החדשים באירופה. בין לבין דחסו אנשי קיה שני קרוסאוברים חדשים מתחת לספורטאז', לכן הם צריכים להגדיל אותו פיזית כדי ולפנות להם מקום. אז הדור הבא של ספורטאז', שנקרא במסדרונות קיה NQ4 ויוצג אי שם במהלך השנה הבאה, יהיה גדול יותר כבר בגרסת הבסיס שלו.

לגרסה המוארכת יהיה כמובן מרכב ארוך, אבל מה שחשוב יותר הוא שיהיה לה גם בסיס גלגלים ארוך ולכן המרחב הפנימי יהיה רב יותר – בעיקר במושב האחורי ובתא המטען. כך גם יצטמצם פער הגודל בין ספורטאז' לבין אחיו הגדול – סורנטו החדש, שהשקתו צפויה ממש בקרוב. ספורטאז' מוארך ייוצר ויימכר בוודאות בשוק הסיני, שבו נמכרות הרבה מאד גרסאות מוארכות של כלי רכב, ולמרות שהמחשבה המקורית של הקוריאנים הייתה להציע אותה גם בקוריאה ובאירופה – כרגע עדיין לא ברור אם זה באמת יקרה.

כך או אחרת, הרבה לפני שנראה אצלנו ספורטאז' חדש וגדול יותר (בין אם בגרסת אורך אחת או שתיים) – צפויים בישראל שני דגמים חדשים של קיה אשר הושקו בעולם כבר לפני מספר חודשים. הדגם ה"קל" מביניהם – XCeed – הוא למעשה גרסת מרכב נוספת של Ceed החדשה, אשר מזכיר גרסאות מנופחות ומוגבהות שהיו גם לדורות הקודמים של המכוניות הקומפקטיות של יונדאי וקיה.
XCeed מיוצר בסלובקיה על אותו קו הרכבה של Ceed, והוא מעין קרוסאובר עירוני שנופח והוארך ב-8.5 סנטימטרים ביחס לגרסת ההאצ'בק חמש דלתות של Ceed. הוא קצר ב-9 ס"מ מן הדור הנוכחי של ספורטאז', גבוה ב-4.3 ס"מ מ-Ceed, ונמוך ב-15.5 ס"מ מספורטאז'. מרווח הגחון הוא 17.4 ס"מ על גלגלי 16 אינטש או 18.4 ס"מ על גלגלי 18 אינטש, כלומר שהוא מוגבה ב-4.2 ס"מ ביחס ל-Ceed האצ'בק.

למרבה הצער, יבואני קיה לישראל (וגם יבואני יונדאי) לא מאד משקיעים בהאדרת ומיתוג המותגים שלהם בישראל אלא בעיקר בהעלאת מסה של מכוניות על הכבישים, וזאת אחת הסיבות שבגללה XCeed תהיה כנראה מכונית זניחה למדי בנוף המוטורי הישראלי. בסופו של דבר מדובר ב"מכונית תשומת לב" קלאסית, שנועדה להלהיב צעירים, אבל בלי שמישהו "ידליק את האש" ויעשה חשק לקנות אותה אין הרבה סיכוי שהיא תמכור את עצמה בעצמה כמו דגמים פופולריים יותר של קיה.

אפשר להתווכח אם מדובר בפספוס, או שפלח השוק של מכוניות קומפקטיות (שעדיין נחשב לשני בגודלו באירופה) ממילא מת בישראל ולכן אין טעם להשקיע בו. בכל מקרה, XCeed הוא דגם מסוגנן שעוצב באירופה כל שייראה ספורטיבי ו"דינמי", עם פרופיל שמזכיר תצורת 'קופה', מכסה מנוע ארוך וצללית נמרצת. בסיס הגלגלים שלו זהה לדגמי Ceed האחרים (265 ס"מ), מפתח הגלגלים רחב יותר, וכל הגרסאות שלו מצוידות בבולמי זעזועים מעט פחות קשיחים אך מתוחכמים יותר שמטרתם לשפר את היכולות הדינמיות מחד, ואת נוחות הנסיעה מאידך.
הדגם מוצע בגרסת הבסיס שלו עם מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר עם 120 כ"ס, אולם לדגם זה אין בשלב זה שידוך לתיבה אוטומטית-רובוטית. מנוע ראשון שכן מחובר לתיבה רובוטית-אוטומטית הוא ה-1.4 ליטר טורבו-בנזין הארבעה צילינדרי, שמספק 140 כ"ס ו-25 קג"מ של מומנט, ויש גם גרסה חזקה במיוחד שמונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפח 1.6 ליטר שמספק 204 כ"ס ו-27 קג"מ.

מה שיותר מעניין הוא שקיה תציע בקרוב גם גרסה היברידית קלה על בסיס מערכת 48V, כמו גם תצורה היברידית-נטענת שיכולה לקטוף אצלנו הטבת מס משמעותית. כמו רוב דגמי קיה האחרים ברוב מדינות מערב אירופה XCeed, יימכר כסטנדרט עם אחריות מקיפה של 7 שנים או 160,000 ק"מ. בישראל מוענקת אחריות כזאת רק לדגמי "שטח"

סלטוס מאגף את 'קונה'

במחצית 2019 השיקה קיה בהודו את 'סלטוס', ומאז היא מרחיבה בהדרגה את תפוצתו בעולם, כאשר ההשקה בישראל מתוכננת לתחילת 2020. בעוד ש'סטוניק' הוא, למעשה, גרסה מצומצמת ורזה של יונדאי 'קונה', סלטוס הוא גרסה משודרגת ומוגדלת (ושלושתם מבוססים על פחות או יותר אותה פלטפורמה בסיסית). 'סלטוס' מיוצר בהודו ובקוריאה (וגם בסין, לשוק המקומי) וזה אומר שגם הוא יגיע אלינו עם חסרון מובנה, יחסית לספורטאז', בדמות מכס בשיעור 7%.

סלטוס הוא קרוסאובר עירוני נוסף שמבוסס על פלטפורמת סופר-מיני, כלומר שהוא אמנם יותר מנופח ומרשים יותר מ-Xceed אבל בנוי בתכל'ס על פלטפורמה קטנה יותר. בשלב זה הוא מוצע בעולם עם מנועים מקבילים לאלה של ספורטאז', כלומר 1.6 ליטר טורבו – בנזין (177 כ"ס) ודיזל (136 כ"ס), או 2.0 ליטר אטמוספרי (149 כ"ס). בעולם מוצעים המנועים האלה עם שלושה שידוכים אפשריים לתיבות אוטומטיות: קונבנציונלית עם 6 הילוכים, רובוטית עם 7 הילוכים, או רציפה.

יחסית ל'קונה', ובוודאי ביחס לסטוניק, לסלטוס יש ככל הנראה מרחב פנימי מכובד יותר, ועיצוב הפנים שלו מודרני וייחודי, וכמו קונה גם הוא מוצע בעולם עם מגוון רחב של גרסאות אבזור (למשל עם מסך מגע גדול בגודל 10.3 אינטש ושפע מערכות סיוע לנהג), כמו גם עם הנעה קדמית או כפולה.

סורנטו – הדור הבא

דור חדש לחלוטין של סורנטו, שנקרא MQ4 במסדרונות קיה, עומד להיות מושק באופן רשמי ממש בקרוב, עם עיצוב חדש וסדרת מנועים יעילים. הפעם, בשונה מן הדור הנוכחי של סורנטו, לא מדובר במתיחת פנים משמעותית אלא – כאמור – בדור חדש לגמרי של כלי רכב.
מעבר לשינויי עיצוב משמעותיים, ולהבטחה של קיה שמדובר בכלי עם יכולות דינמיות משופרות, הבשורה החשובה היא מנועים חדשים ויעילים ובעיקר גרסאות היברידיות והיברידיות-נטענות שיכולות ליהנות אצלנו מהטבות מס משמעותיות.
לא שזה ממש משנה מבחינתנו, אבל סורנטו החדש יהיה גם אחד הכלים שאיתם מתכוונת קיה להוביל את מהפכת תאי הדלק שלה באירופה. עד היום, כמעט כמו יונדאי, קיה השקיעה בייצור מכוניות מימניות, אבל היא מכרה אותן רק בקוריאה. כעת היא מתכוונת לפרוץ עם סורנטו החדש גם לאירופה, כאמור, ולארה"ב – לכל הפחות כדי לזכות בנקודות תדמיתיות.

בואו לא נשכח שלקיה יש גם מוצר נהדר אחר, אשר למרבה האכזבה לא זכה להצלחה בישראל, וזה 'סול'. דור שלישי של הקרוסאובר הקומפקטי-עירוני הייחודי הזה הוצג כבר בשנה שעברה ומכירתו בעולם החלה השנה. המשמעות היא שבין 'סטוניק' לבין ספורטאז' יש לקיה לא פחות משלושה קרוסאוברים לבחור מהם, אבל כדי שמישהו באמת יחשוק אצלנו ב'קיה', ולא יתייחס למותג רק כברירת מחדל ליונדאי, צריך לכל הפחות להציע אותם בישראל.

The post קיה מציגה: מתקפת המשובטים עולה שלב appeared first on TheCar.