שלשום (א') החרימה 'המשטרה הכלכלית' האיטלקית משלוח של 134 מכוניות מיקרו מדגם פיאט 'טופולינו' שעמדו להיפרק בנמל ליבורנו בדרכן ללקוחות איטלקים. זאת בטענה שפיאט עוברת על חוק "תוצרת איטליה" שכבר אילץ את אלפא רומיאו למתג מחדש את הדגם החשמלי הראשון שלה – 'מילאנו', ולהטביל אותו מחדש כ'ג'וניור'.

החוק הכלכלי, שנחקק אגב עוד בשנת 2004, מגדיר "שיווק מוצרים שנושאים אינדיקציות כוזבות ומטעות של המקור" כבלתי חוקי, ולטענת התביעה האיטלקית המכוניות הוחרמו מפני שמודבקת עליהן מדבקה של דגל איטליה על אף שהן מיוצרות במפעל של סטלנטיס (במקור של פיג'ו-סיטרואן) במרוקו. לשיטת ממשלת איטליה מדובר בהתחזות וגניבת עין, וזאת למרות שכמעט כל יצרניות הרכב הגדולות בעולם מייצרות כלי רכב במדינות שונות ממדינות המקור שלהן.

איטליה לאיטלקים

ממשלת איטליה נמצאת תחת לחץ של ארגוני עובדים לנוכח כוונתה של פיאט לצמצם את התפוקה של מפעלים באיטליה ולפטר עובדים בתוך כדי העברת ייצור למפעלים אחרים של קבוצת 'סטלנטיס', שבהם עלות הייצור נמוכה יותר.

אנשי סטלנטיס אישרו לתקשורת האיטלקית את עצם הפעולה של המשטרה הכלכלית ואת החרמת המכוניות, והם אף מבטיחים להסיר מן המכוניות את מדבקת הדגל האיטלקי, אבל לדבריהם החברה לא עברה על החוק ותמיד הציגה את ארץ הייצור של המכוניות באופן ברור ושקוף.

על הטענה האחרונה אפשר להתווכח, אבל למעט העיצוב של 'טופולינו', השם שלה והסמל של פיאט – קשה מאוד לטעון שיש בה באמת משהו "איטלקי". בתגובה שמסרו אנשי פיאט ליומון האיטלקי החשוב 'לה רפובליקה' (ששייך למשפחת אניילי שמחזיקה מניות בקבוצת סטלנטיס) – נטען שהמכונית "תוכננה בטורינו" על-ידי סדנת עיצוב איטלקית.

זה אולי נכון אלא ש'טופולינו' היא מכונית מיקרו (קוודרוסייקל) חשמלית דו מושבית שמבוססת ב-100% על 'סיטרואן אמי', וזו – כמו גם כל הגרסאות שלה – פותחה בכלל על-ידי חברת הנדסה צרפתית בשם אלטרן (Altran).
חשוב מכך: טופולינו החדשה מיוצרת במפעל של סטלנטיס במחוז קניטרה (Kenitra) שבמרוקו, אשר הוקם על-ידי פיג'ו-סיטרואן בתמיכת ממשלת מרוקו החל בשנת 2015 והחל לייצר רכב בשנת 2019.

עם תפוקה פוטנציאלית שנתית של כ-200,000 מכוניות והוא נחשב כיום לאחד ממפעלי התעשייה החשובים במרוקו, והממשלה המרוקנית הקפידה שהוא יספק תעסוקה לכ-2,000 עובדים מרוקנים כבר עם תחילת פעולתו. המפעל הוקם במקור בהשקעה של 300 מיליון אירו ומתוך כוונה להכפיל בעתיד את התפוקה שלו עד ל-400,000 כלי רכב בשנה, מהם 50,000 חשמליים.

כדי לזכות בהטבות של מפעל צפון אפריקני חייבת לפחות 69% מתכולת חלקי הרכב להיות מיוצרת במרוקו, וזאת מסופקת למפעל הזה על ידי 62 ספקים מקומיים שהקימו 27 אתרי ייצור חדשים. כל זה נותן לנו פרספקטיבה על מה שמפסידה איטליה כאשר היא מאבדת ייצור מקומי.

הכל בגלל דגל זעיר

טופולינו היא לא ממש מכונית אלא 'קוואדרוסייקל' דו מושבי שמונע באמצעות מנוע קדמי בודד שמספק כ-8.15 כוחות סוס ומאיץ את הרכב למהירות מרבית של 45 קמ"ש. טווח הנסיעה של טופולינו הוא 75 קילומטרים והחשמל אגור בסוללת 5.5 קילוואט שעה שאפשר לטעון משקע ביתי רגיל במתח של 230 וולט.
סיטרואן אמי (Ami), הדגם המקורי שעליו מבוססת 'טופולינו', מיוצרת במרוקו משנת 2020 ושנה לאחר מכן הוצגה על בסיסה גם אופל Rocks-e.

הגרסה של פיאט הוצגה רק בשנה שעברה, והחל מחודש ינואר השנה היא נמכרת באיטליה במכירה אינטרנטית, שם היא מוצעת ללקוחות תמורת תשלום חודשי של החל מ-39 אירו – כמחירו של כרטיס חודשי לתחבורה ציבורית (בתוכנית ליסינג ל-48 חודשים ולאחר תשלום מקדמה של 2,582 אירו).

למרבה האבסורד, העבירה שבגינה נתפסו המכוניות בנמל ליבורנו הן שתי מדבקות קטנטנות של דגל איטליה שמודבקות משני צידי המכונית הזעירה על הכנפיים הקדמיות.

כזכור, לפני כשנתיים יצא לדרך האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואו-אופל תחת קבוצת 'סטלנטיס' שהיא חברה שרשומה בהולנד. תחת הגג הזה רשומים 15 מותגים – בהם כמה מן המותגים הוותיקים ביותר בתעשיית הרכב, אבל הקשר של התאגיד הזה לאיטליה, או לצרפת, רופף כיום מאי פעם בעבר. הפוליטיקות הפנימיות וכיפופי הידיים, לעומת זאת, רק מתחילים.

לקריאה נוספת:

מדוע אלפא רומיאו לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל?

לזכרם מנועים ירעמו: כלי הרכב שמנציחים את הנופלים

The post המכוניות ממרוקו המדבקה מאיטליה: ממשלת איטליה מורידה לפיאט את הדגל appeared first on TheCar.

בשנה שעברה השיקה סיטרואן את המכונית החשמלית הדו-מושבית הזעירה 'אמי', אשר פותחה עבורה על-ידי חברת Capgemini Engineering הצרפתית, והיא מייצרת אותה במפעל שלה במרוקו בעיקר עבור תחבורה עירונית ומקומית. 'אמי', שמהירותה המרבית 45 קמ"ש, מוגדרת באירופה לקטגוריית רישיון נהיגה AM, כלומר שכל אדם שנולד לפני שנת 1988 יכול לנהוג בה ללא צורך ברישיון נהיגה, וכל מי שעבר את גיל 14 יכול לנהוג בה עם רישיון AM בסיסי.

ל'אמי' יש רק שתי דלתות (ללא דלת אחורית), כלומר שהיא מיועדת להסעה בלבד, ורק של שני נוסעים, ופיג'ו-סיטרואן – שהחלה למכור אותה בשנה שעברה – פרשה כמה מאות יחידות כאלה להשכרה קצרצרה במסגרת פרויקט השכרת הרכב השיתופי Free2Move שלה (מקביל ל'קאר טו גו' הישראלי).

אורכה של המכונית הזעירה 2.41 מטרים בלבד, רוחבה 1.39 מטרים (לא כולל מראות) וגובהה 1.52 מטרים. משקלה, כולל סוללה חשמלית עם תכולת אנרגיה של 5.5 קילוואט שעה, הוא 485 ק"ג, ויש לה מנוע חשמלי שמספק כ-8 כוחות סוס. את סוללת הליתיום-יון הקטנה שלה אפשר לטעון (אך ורק) משקע חשמל ביתי רגיל, ובתוך 3 שעות אפשר לטעון אותה מ-5% ל-80%. טווח הנסיעה של 'אמי' עם סוללה טעונה במלואה הוא 75 קילומטרים.

כעת מציגה סיטרואן גרסה נוספת, מסחרית, של המכונית הזעירה הזאת, ולדעת אנשיה הוא אמור לגשר על הפער שבין קטנוע או כלי תלת גלגלי קטן לבין טנדרון בגודל סופר-מיני או קומפקטי. בגרסה המסחרית, שנקראת 'My Ami Cargo', שלפו הצרפתים את המושב שלצד הנהג והציבו במקומו מערך מיוחד שבנוי משבעה חלקי פלסטיק קשיח ותוכנן כתא מטען יעיל ורב-שימושי במיוחד.
לדברי סיטרואן, תא המטען הפטנטי – שהגישה אליו היא אך ורק דרך הדלת בצד "הנוסע", מכיל עד 400 ליטרים של מטען במשקל של עד 140 קילוגרם, והוא בנוי כך שלא יסתיר את שדה הראיה של הנהג או יאפשר לחבילות להתבלגן בתוך תא הנוסעים בתוך כדי נהיגה.

בסיטרואן מייעדים את רכב המשלוחים הזה בראש ובראשונה עבור חברות משלוחים, אבל גם עבור חברות שירות מקומיות (טכנאים, אינסטלטורים, חשמלאים, מכונאים וכיוצ"ב), בעלי מלאכה, אומנים, אנשי מקצוע עצמאיים ועובדי רשויות מקומיות, וגם לאתרי פנאי ותיירות שבהם מבוצע מספר רב של נסיעות קצרות בכל יום. בנוסף, בסיטרואן מאמינים שרכב כזה יכול להחליף מכוניות מסחריות קטנות שמשמשות למספר רב של נסיעות קצרות במפעלים ובאתרי עבודה, וכמובן מעלים על נס את העובדה שרכב חשמלי לא יוצר זיהום אוויר במפלס הרחוב ועדיף בהרבה על כלים מסחריים עם מנועי בנזין ודיזל.

מאידך, לדעתם יש לכלי כזה יתרון על פני קטנועים עם שניים ושלושה גלגלים מפני שהוא מציע רמת הגנה טובה יותר גם במקרה מצער של תאונה וגם כנגד פגעי מזג האוויר. אז 'אמי' אמנם לא מציעה את הגמישות של כלי דו-גלגלי בכל הקשור לתנועה עירונית וחניה, אבל כושר נשיאת המשקל שלה טוב יותר, וגם קוטר הסיבוב שלה לא רע בכלל: 7.2 מטרים בלבד.

כדי לעודד את המכירה של הכלי הזה לציי רכב מציעים אנשי סיטרואן מיתוג (לוגו וקצת קישוטים) עבור חברות שמפעילות פחות מעשרה כלים, ואילו למי שיקנה ויפעיל יותר מעשרה כלים הם מציעים צביעה ממותגת של כל הכלי באמצעות מדבקות על כל המרכב, כולל הלוגו של החברה.

גרסת רכב המשלוחים של 'אמי' עולה בצרפת 6,500 אירו אחרי הטבת מס מקומית, כלומר 400 אירו יותר מאשר הרכב הרגיל, והוא מוצע שם בעסקת ליסינג שכוללת תשלום ראשון של 2,500 אירו ותשלום חודשי של 24 אירו למשך 48 חודשים. המכירות של גרסה זאת יחלו בתחילת יוני.

אגב, "עובדת כיף": 'אמי' הונדסה ונבנית עם סימטריה בין צד ימין לשמאל ובמידה מסוימת גם בין החלק הקדמי לאחורי, וזאת כדי לייצר אותה עם מינימום חלקי מרכב. למשל, הפגוש הקדמי זהה לפגוש האחורי, הדלתות זהות (כלומר שאפשר להפוך אותן, כמו במקררים, ואותה דלת מתאימה לשני הצדדים) וכן הלאה. חוצמזה זאת מכונית ממש מתוקה, כפי שאפשר לראות בגלריה המצורפת כאן.

The post סיטרואן השיקה את מכונית המשלוחים המתוקה בעולם appeared first on TheCar.