אנשי פרנסיס חשפו את ההבטחה לסוללה החדשה שלהם (גם אם לא את הסוללה עצמה) ב"כנס שרשרת האספקה לרכב" של התאחדות יצרניות הרכב האסייתית (ASEAN) שנערך בשבוע שעבר בתאילנד. במעמד החשיפה הם הבטיחו שגרסת "מצב חצי מוצק" של הסוללה הזאת תספק גם לאחר 5,000 מחזורי טעינה או 1.6 מיליון קילומטרים כ-70% מתכולת האנרגיה המקורית שלה, או "בריאות" (SOH).

זאת ועוד: הסוללה של פרנסיס תפעל – לטענתם – ללא כל בעיה בטווח טמפרטורות של בין מינוס 30 מעלות צלזיוס ועד 65 מעלות צלזיוס.

לדברי היצרנית, הסוללה מתאימה במיוחד לכלי רכב לנוסעים ולכלי רכב מסחריים, וגם לאמצעי תחבורה אחרים כמו כלים דו ותחת גלגליים וכלי טייס כמו רחפנים ומל"טים.

תעשיית הסוללות, ובמיוחד יצרניות הסוללות המובילות, מבטיחות לנו הבטחות ברוח זו מזה מספר שנים, כך שאפשר להתייחס לנתונים האלה כאל "הגביע הקדוש" בתחום הסוללות לרכב חשמלי. אם הטכנולוגיה והמוצרים יעמדו בציפיות מדובר ב"משנה משחק" שיכחיד לחלוטין את החשש מפני "הזדקנות" של סוללות וירידת ערך מוטרפת של רכב חשמלי.

יחד עם זאת – לא מיותר להזהיר שכדאי לקחת כל הבטחה בעירבון מוגבל מפני שמידי שני וחמישי אנחנו מתבשרים על "משנה משחק" כזה או אחר בתחום הסוללות לרכב חשמלי.

הכימיה הנוכחית, עדיין לא במצב חצי מוצק, מאפשרת לכל תא בודד להבטיח 70% SOH בסביבה של 25 מעלות צלזיוס למשך 2,500 מחזורי טעינה, ו-1,500 מחזורי טעינה בטמפרטורות מזרח תיכוניות של 45 מעלות צלזיוס. לטענת היצרנית – התאים לא ניזוקים גם כאשר הם נחשפים לטמפרטורות הקיצוניות שנזכרו לעיל.

פרנסיס אנרג'י היא לא אחת מן החברות המובילות בעולם הסוללות והיא בוודאי פחות מוכרת ומוכרת מ-CATL או BYD הסיניות. החברה נוסדה בשנת 2002 על ידי ד"ר קית' קפלר וד"ר יו וואנג בקליפורניה, והיא מפעילה כיום מרכזי מחקר ופיתוח בסין, גרמניה, וארצות הברית, כמו גם שני מפעלי ייצור בערים הסיניות גאנג'ואו וג'נג'יאנג.

מרצדס-בנץ וג'ילי הן בין המשקיעות האסטרטגיות בחברה הזאת, ובסוף השנה שעברה היא השיקה את סוללת הנתרן-יון הראשונה בעולם ברכב חשמלי מייצור סדרתי. סוללת הנתרן-יון הזאת מותקנת ב-EV3 של יצרנית הרכב הסינית JMEV, והיא מספקת טווח נסיעה של 251 קילומטרים (לפי שיטת המדידה הסינית) וצפיפות אנרגיה של 140 עד 160 וואט/קילוגרם.

אנשי פרנסיס מבטיחים שבתוך פחות משנתיים תשיג סוללת הנתרן-יון שלהם צפיפות אנרגיה של בין 180-200 וואט/קילוגרם.

פרנסיס אנרג'י מחזיקה כיום בנתח השוק הגדול ביותר בשוק סוללות הליתיום עתירות הביצועים העולמי לאופנועים חשמליים, וזאת – בין השאר – ספקית הסוללות הגדולה ביותר של יצרנית האופנועים החשמליים האמריקנית 'זירו'.

לקריאה נוספת:

סוללת ליתיום-מתכת מצב מוצק שפותחה באוניברסיטת הארוורד תאפשר טעינה סופר-מהירה ולפחות 6,000 מחזורי טעינה-פריקה

דור שני לסוללות הלהב של BYD יושק עוד השנה

הבטיחה וקיימה: סוללות M3P החדשות של CATL מורידות מחיר ומגדילות טווח

The post סוללת מיליון המייל מתגלגלת בדרך למכונית החשמלית שלך appeared first on TheCar.

BYD משקיעה בפרויקט הזה 1.4 מיליארד דולר לאחר שכבר הבטיחה לעצמה לקוחות מתחום המיקרו-מוביליטי וכלי הרכב החשמליים הקטנים: חברת הסוללות Findreams Battery, ששייכת ל-BYD, תייצר את סוללות הנתרן-יון ותספק אותן ראשית לכל לקבוצת Huaihai הסינית שהיא בין יצרניות התלת-אופן החשמליים הגדולות בעולם, ויצרנית של מכוניות מיקרו חשמליות, דו-גלגלי חשמלי וסוללות אגירת חשמל ניידות ליישומים שונים.

שתי החברות הכריזו שבכוונתן להפוך את שוז'ו, שנמצאת פחות או יותר באמצע הדרך בין בייג'ינג לשנחאי, למרכז ייצור סיני של סוללות לכלי רכב זעירים ולקטנועים. כלים קטנים אלה, שבהם הרגישות למחיר הרבה יותר דרמטית מאשר במכוניות או בקרוסאוברים גדולים, הם לקוחות אידאליים לטכנולוגיה זולה שנמצאת בתחילת דרכה.

יחד עם זאת, תא של סוללה חשמלית הוא תא של סוללה, כלומר שזאת יחידת יסוד שאפשר לצרף אותה למארז סוללה קטן או למארז ענק בהתאם לתכולת האנרגיה הכוללת שנדרשת מן הסוללה כולה. ככל שעל כבישי סין והעולם יתגלגלו יותר תאי סוללת נתרן-יון כך ייצבר יותר ידע וניסיון עם הכימיה הזאת, ויתאפשר לפתח ולשפר אותה מהר יותר.

סוללות נתרן-יון מתאפיינות בצפיפות אנרגיה נמוכה מזאת של ליתיום-יון ושל ברזל-פוספט, ולכן נדרשת סוללה גדולה וכבדה יותר כדי לספק תכולת אנרגיה וטווח נסיעה דומה, אבל בסוללות כאלה יש פחות חומרים נדירים ויקרים ולכן עלות הייצור שלה נמוכה יותר ואפשר לייצר יותר סוללות כאלה. נקודת המפנה הכלכלית, כך דווח בסין, תגיע כאשר כושר הייצור של סוללות נתרן-יון תגיע ל-100 גיגה וואט סוללות בשנה, ואז הן יהיו זולות ב-30%-40% מסוללות ליתיום ברזל פוספט.

BYD הכריזה בשנה שעברה שסוללת הנתרן-יון שלה תשיג צפיפות אנרגיה של 160 וואט לקילוגרם ואורך חיים של 4,500 מחזורי טעינה כבר השנה, וכ-6,000 מחזורי טעינה בשנה הבאה, עם פוטנציאל של 8,000 מחזורים בעתיד הנראה לעין.

אגב, ה"אויב" הגדול ביותר של סוללות אלה הוא מחיר הליתיום אשר ירד בשנה האחרונה בחדות. אנשי BYD הצהירו בעבר על כוונתם לייצר סוללות נתרן-יון כל עוד שמחיר הליתיום בסין יהיה גבוה מ-200,000 יואן לטונה, אבל כיום המחיר של ליתיום נמוך יותר.

לקוחות טבעיים לסוללות נתרן-יון, חוץ מאשר כלי רכב קטנים וזולים, נמצאים גם בקיצוניות האחרת של עולם אגירת החשמל: עמדות אגירה גדולות עם תכולת אנרגיה עצומה שנדרשות בתעשיית האנרגיה המתחדשת, בספנות, ובחוות שרתי מחשב.

חטיבת הרכב של BYD הבטיחה כבר לפני יותר משנה להשיק סוללות נתרן-יון במכונית החשמלית הקטנה והחדשה שלה, סיגאל שהושקה לפני כתשעה חודשים, אבל עד כה נמכרת המכונית הזאת בסין רק עם סוללות LFP סטנדרטיות. BYD פרסמה בעבר שבכוונתה לייצר סוללות נתרן-יון גם במפעל קיים שלה בעיר נאנינג, והסוללות האלה מיועדות לסיגאל.

גם יצרנית הסוללות הסינית המובילה CATL הבטיחה סוללות נתרן-יון ואף הציגה אב טיפוס כזה, אבל גם היא עדיין לא מייצרת אותן בייצור מסחרי סדרתי.

מי שהקדימו את BYD ואת CATL אל שוק המכוניות עם סוללות כאלה הן חטיבת ייוואי (Yiwei) של פולקסוואגן ו-JAC וחברת JMEV של ג'נרל מוטורס וג'יאנגלינג מוטורס (JMC) אשר גלגלו בסוף דצמבר שתי מכוניות עירוניות קטנות עם סוללות נתרן-יון מייצור סדרתי אל אולמות התצוגה שלהן. סוללות הנתרן-יון של Yiwei ושל JMEV מיוצרות, בהתאמה, על-ידי יצרניות הסוללות הקטנות HiNa Battery ו-Farasis Energy.

CATL, כאמור, הכריזה כבר לפני קרוב לשנה על כוונתה לספק סוללות נתרן-יון לצ'רי הסינית (שכנתה לפרובינציה של JAC) אשר תשיק אותם במותג הרכב החשמלי החדש iCar במכונית קטנה שצפויה לעלות סביב ה-8,000 דולר בסין.

בינתיים עדיין לא פורסמו חדשות נוספות בגזרה הזאת כלומר שלא מן הנמנע ש-CATL מתמודדת עם אתגרים דומים לאלה של BYD בתחום הזה ויהיה מעניין לראות מי תגיע ראשונה ללקוחות: BYD סי-גאל עם סוללת נתרן-יון או מכונית מקבילה מתוצרת צ'רי.

The post סוללות זולות לרכב חשמלי: BYD מקימה מפעל חדש וענק לייצור סוללות נתרן-יון appeared first on TheCar.

ההימור של פולקסווגן (למעשה, חטיבת סיאט) ו-JAC כפול, אבל אם הוא יצליח הן יזכו לנקודות זכות רבות: יצרניות הרכב לא בחרו באחת מיצרניות הסוללות הגדולות והמבוססות אלא בחברה אלמונית יחסית בשם Hina Battery, אשר ניצלה את המעמד כדי לחשוף שלושה קווי סוללות נתרן-יון נוספים.

סוללות נתרן-יון, כשמן כן הן, עושות שימוש באחד החומרים הנפוצים והפחות יקרים בטבע במקום בליתיום ומשיגות צפיפות אנרגיה גבוהה מזו של סוללות עופרת-חומצה – אם כי פחותה מזאת של סוללות ליתיום למיניהן. היתרונות הגדולים הם מחיר נמוך, רמת בטיחות גבוהה יותר וצמצום הנזק האקולוגי. בנוסף – לסוללות נתרן-יון יש יתרון ביצועים בטמפרטורה נמוכה ובטעינה מהירה.

בזכות המחיר הנמוך שלהן משמשות כיום סוללות נתרן-יון ביישומים רגישים למחיר כמו אגירת אנרגיה ובכלי רכב דו-גלגליים, אבל יצרניות הסוללות הגדולות עדיין לא הסבו קווי ייצור של מארזים גדולים והן לא מייצרות תאי סוללה כאלה בהיקפים גדולים.

CATL, יצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם, חשפה כבר בשנת 2021 סוללת נתרן-יון מהדור הראשון וטענה בשעתו שהשיגה צפיפות אנרגיה של 160 וואט לקילוגרם ברמת התא הבודד. אלא שכמעט שנתיים לאחר מכן יש כנראה ל-CATL סיבות מספיק טובות להמשיך ולשלוט בשוק הליתיום-יון ולא להתקדם לנתרן-יון.

בנובמבר שעבר דיווחנו ש-BYD מתכננת להשיק רכב עם סוללת נתרן-יון ברבעון השני השנה אבל אנשי BYD מיהרו בהתחלה להכחיש את הידיעה. כעבור זמן הם התרצו ואישרו שהם יעשו את זה כאחת האופציות בדגם 'שחף' החדש שלהם, ושזה יקרה כבר ברבעון השני השנה, כלומר ממש בקרוב.

בינתיים, מי שמקדימה את המאורות הגדולים של תעשיית הרכב החשמלי היא חברת 'סול' (Sehol), שהוא מיזם משותף של יצרנית הרכב הסינית JAC עם קבוצת פולקסווגן לשוק הסיני. המטרה המוצהרת של המהלך החדש היא לסמן שינוי משמעותי בתעשיית הסוללות בכלל, ובשוק של כלי רכב חשמליים בפרט, באמצעות הפחתה משמעותית של מחירי הסוללות והגברת הבטיחות שלהן.

סול E10X, שזוכה לארח את טכנולוגיית נתרן-יון, היא מכונית עירונית חדשה יחסית (הושקה בשנת 2021) ובגרסתה הבסיסית היא מוצעת בסין עם סוללת LFP (ליתיום-יון ללא קובלט) עם תכולת אנרגיה של 15 קילוואט שעה שמספקת טווח של כ-150 קילומטרים. בנוסף מוצעת גם גרסת 19.7 קילוואט שעה שמספקת טווח מוצהר של כ-200 קילומטרים וגרסת 31.4 קילוואט שעה שמספקת טווח נסיעה של 300 קילומטרים (כל הטווחים לפי תקן NEDC הפחות מחמיר). לסוללות אלה יש צפיפות אנרגיה של 141 וואט לקילוגרם, ושלושת הדגמים נמכרים בסין בשבע גרסאות סוללות ורמות אבזור בטווח מחירים של בין 6,800 ל-11,000 דולר.

לעומת אלה – למארז סוללת הנתרן-יון החדש, שהוצג במכונית, יש קיבולת אנרגיה של 25 קילוואט שעה וצפיפות אנרגיה של 120 וואט לקילוגרם (140 וואט לקילוגרם ברמת התא הבודד), ולדברי היצרניות זה אמור לספק טווח נסיעה של 252 קילומטרים ולתמוך בטעינה מהירה.

בפוסט בעמוד ה- WeChat ("פייסבוק הסיני") של סול נכתב ש"אנחנו מעריכים שהיישום של סוללות נתרן-יון בשוק רכבי האנרגיה החדשים יתחיל עם מכוניות עירוניות וזאת הסיבה שבחרנו ב-E10X למבחני ההתקנה שלנו". בחברה הוסיפו שככל שהטכנולוגיה והביצועים של סוללות נתרן-יון "יתבגרו" הם יוכלו לשמש גם בכלי רכב חשמליים בגודל בינוני וגדול.

יצרנית הסוללות Hina Battery הוקמה בשנת 2017 במטרה לייצר סוללות נתרן-יון וזאת הטכנולוגיה שהיא שוקדת עליה מיומה הראשון. כבר בשנת 2017 הציגה החברה סוללה ראשונה ועד היום היא מכרה את התוצרת שלה ליצרניות של אופניים חשמליים ואופנועים חשמליים, כמו גם לשוק אגירת האנרגיה. בסוף שנת 2021, במסגרת שותפות עם הממשלה העירונית פויאנג במחוז אנחווי, החלה החברה לבנות מפעל ראשון בעולם עם קווי ייצור מסחריים של סוללות נתרן-יון, והקמתו של זה הושלמה בדצמבר האחרון.

במקביל להכרזה על רכב חשמלי סדרתי ראשון שבו מותקן מארז נתרן-יון מייצור סדרתי הכריזה 'הינה' על שלוש סדרות של תאי סוללה עם צפיפויות אנרגיה של בין 140 ועד 155 וואט לקילוגרם. לדברי לי שוג'ון, מנכ"ל החברה, לסוללות הנתרן-יון שלהם יש יתרונות בסעיפי אורך החיים של הסוללה, כושר פעולה יעילה בטווח טמפרטורות רחב והספק גבוה.

בנוסף, וזה אולי הדבר החשוב ביותר: כל הסוללות האלה נמצאות כבר בייצור מסחרי המוני, והחברה מקיימת שיתופי פעולה "עם מספר חברות מובילות" והן "ייכנסו לשימוש נרחב ברכב דו-גלגלי, מכוניות נוסעים, כלי רכב מסחריים, מתקני אגירת אנרגיה ביתית ותעשייתית, ומתקני אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול".

The post לראשונה ברכב חשמלי מייצור סדרתי: סוללות נתרן-יון appeared first on TheCar.