החדשות הרעות: זאת התוצאה המסתמנת בהסדר פשרה שהוגש לאחרונה לאישור בית המשפט בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד סוזוקי והיבואנית שלה לישראל.
החדשות הטובות: בעלי סוזוקי באלנו עדיין יכולים להתארגן ולשפר את הסדר הפשרה, וגם בית המשפט יכול לעשות את זה.

בתובענה הייצוגית שהוגשה כנגד סוזוקי נטען שבמכוניות מדגם באלנו שעלו על כבישי ישראל בין השנים 2016 עד 2021 קיים כשל מובנה במערכת ההיגוי שגורם ל"הגה דביק", כלומר שההיגוי קשה, מרעיש, וההגה לא מתמרכז בחזרה מעצמו, כמקובל ברוב כלי הרכב בעולם.

התובעים טענו שמדובר בתקלה סדרתית בעלת משמעויות בטיחותיות, ושלמרות שסוזוקי פרסמה קריאה לתיקון של תקלה כזאת בהודו היא לא מתקנת אותה על חשבונה בישראל.

לאחר שפרסמנו כתבה בנושא זה ב-TheCar התקבלו אצלנו כ-200 פניות של בעלי רכב שטוענים שהם סובלים מן הבעיה. חלק מבעלי הרכב טוענים שנאלצו לשלם כסף כדי לתקן את התקלה וחלקם טוענים שהבעיה לא נפתרה גם לאחר ניסיונות תיקון.

בהמשך כתבה זאת נתאר את ההתנהלות המשפטית עד כה ואת נקודות הכשל החמורות ביותר בהסדר שמסתמן, אבל נקדים ונדגיש את השורה התחתונה: אם הסדר זה יאושר על-ידי בית המשפט יוקצבו לכל מי ששילם כסף כדי לתקן את התקלה ברכב שלו רק שלושה חודשים כדי להגיש תביעת פיצוי כספית ליבואנית הרכב. אגב, זה אפילו לא הדבר הכי מוזר בהסדר הפשרה שהונח על שולחן בית המשפט.

לא פחות מוזר שכל מה שקשור בפרסום ההסדר לבעלי הרכב מופקד בידי יבואנית סוזוקי ואין בו אף מנגנון שמבטיח שכלל בעלי הרכב שנפגעו יקבלו אותו בזמן, יבינו מה מגיע להם, ויספיקו לפעול בחלון זמנים קצר עד כדי גיחוך.
מצד שני, נפגעים שיפספסו את ההטבה שמקנה להם ההסדר הזה לא יפסידו יותר מידי: גם מי שניזוק מן הפרשה הזאת במאות או באלפי שקלים ויספיק להגיש תביעה בחלון זמנים של שלושה חודשים בלבד, יקבל – תחזיקו חזק – "קופון" על סך 297 שקלים + מע"מ שבאמצעותו אפשר לשלם תמורת שירותי מוסך (במוסך מורשה יבואנית או מוסך מורשה משרד התחבורה) או לרכוש מן היבואנית מוצרים וחלפים במחיר מחירון.
אם מישהו מחפש דוגמה להגדרה "לעג לרש" הוא לא צריך ללכת לאף מקום אחר – יש לו כאן דוגמה נהדרת.

ההגה דביק, ההסדר מביך

כאמור, בספטמבר 2021 הוגשה לבית המשפט תובענה ייצוגית שבה נטען שבמכוניות סוזוקי באלנו שנמכרו בארץ בשנים 2016-2021 קיימת תופעה של "הגה דביק" ושהיבואנית מסרבת לקחת עליה אחריות למרות שהיצרנית קראה לתיקון בהודו למכוניות דומות עם תקלות זהות.

בתובענה התבקש בית המשפט להורות ליבואנית וליצרנית להכריז על קריאה לתיקון, לפצות את הנפגעים שנאלצו לשלם מכיסם לתיקון התקלות ולהאריך את תקופת האחריות לכלי הרכב למשך עשר שנים לפחות. אף אחת מכל הדרישות האלה לא באה לידי ביטוי בהסדר, למעט פיצוי הקופונים המביך והארכת אחריות קצרה וחלקית מאוד.

כאמור, בסמוך לאחר הגשת התביעה החלו להתקבל אצלנו תלונות של בעלי רכב שטענו שגם לאחר שההליך יצא לדרך היבואנית לא מתקנת את התקלה הזאת במכוניות שלהם, שהם נדרשו לשלם תמורת תיקונים ושחלקם אף נאלצו לעשות זאת. תלונות כאלה מוסיפות להגיע אלינו עד ימים אלה ממש.

אנשי סוזוקי ונציגיהם דחו את הטענות שנטענו בתביעה והשיבו, בין השאר, שלא מדובר בתקלה בעלת משמעויות בטיחותיות, ששכיחות הדיווחים בישראל אודות תחושת הגה דביק נמוכה משמעותית מזו שבהודו, וכן שסוזוקי מעולם לא הכריזה על קריאה לתיקון ("ריקול") בקשר לתופעה הזאת – לא בהודו ולא באף מדינה אחרת בעולם.

בנוסף, אנשי סוזוקי ונציגיהם התמקדו בעובדה שהתובעים לא תמכו את התביעה שלהם בחוות דעת מומחה אלא ביססו אותה אך ורק על פרסומים זרים, ולטענתם גם שגויים.

במאמר מוסגר חשוב להדגיש שמסעיף נסתר בהסדר הפשרה עולה שיבואני סוזוקי מודעים היטב לעובדה שישנם בעלי באלנו שנאלצו "לטפל או להחליף את מוט ההגה שמותקן ברכבם" – כלומר שמדובר בעלות כספית לא מבוטלת.
מכל מקום, בינואר 2024 הודיעו התובעים לבית המשפט שהם מוותרים על טענת הסיכון הבטיחותי שנובע מתופעת ההגה הדביק, וזמן קצר לפני חג הפסח הוגש לבית המשפט נוסח הסדר פשרה שנועד לסיים את ההליך.

קבוצת הנפגעים שמוגדרת בהסדר היא "כל מי שרשום במשרד הרישוי" כבעלים בעבר, בהווה או בעתיד של סוזוקי באלנו שיובאו לישראל באופן רשמי ושווקו בין שנת 2016 לשנת 2021 כולל. למרות זאת – אופן הפרסום של ההסדר לא יאפשר לו להגיע לידיעת כל חברי הקבוצה הזאת.

אם יאושר ההסדר יקבלו חברי הקבוצה הזאת הארכה של תקופת האחריות למשך שנה אחת וזאת אך ורק לשם בדיקה וטיפול בתופעת ההגה הדביק, ובנוסף ל"קופון" שתואר קודם.

חבר קבוצה שסבור שהתופעה קיימת ברכב שלו יוכל להגיע בתיאום מראש למוסך רשת של יבואנית סוזוקי "לשם בדיקה וטיפול בתופעה, במידת הנדרש וככל שהתופעה אכן נמצאה ואומתה ברכב", ועל אף שזאת הגדרה נחמדה היא לא מבטיחה פתרון מוחלט של הכשל מפני שהקריטריונים שלה לא מוגדרים. חמור מכך: אופן התיקון של התקלה לא מוגדר באופן ברור וגם לא מוגדרת תקופת אחריות לתיקון כזה.

האם ה"תיקון" שיבוצע על-ידי סוזוקי יהיה גירוז נוסף של מערכת ההגה – פתרון שהסתבר במקרים רבים כפתרון זמני ולא יעיל, או שתבוצע החלפה של מערכת ההגה? לסוזוקי פתרונים.

ההגדרה היחידה שמופיעה בהסדר היא ש"הטיפול בתופעה, ככל שיידרש, יבוצע ללא עלות, בהתאם להוראות ולהנחיות המקצועיות של יצרנית רכבי הקבוצה".

חגיגת קופונים

כאמור, ישנם בעלי רכב שנאלצו לשלם סכומים לא מבוטלים בניסיונות לתקן את התקלה ברכב שלהם, אבל הם יקבלו פיצוי כלשהו רק אם תיקון ההגה (או הניסיונות לתקן אותו) בוצעו בשנה הרביעית או החמישית ממועד העלייה של הרכב על הכביש בישראל.

במילים אחרות, מי שרכש סוזוקי באלנו שעלתה על הכביש בישראל בשנת 2016 ושילם אלפי שקלים כדי להחליף מוט הגה בשנת 2022 או לאחר מכן – לא יקבל אפילו את הקופון המשעשע הנ"ל. כאמור, הוא לא יפסיד הרבה מפני שמה שהזכאים יכולים לתבוע בתמורה (אם בכלל ייוודע להם שקיימת אפשרות לתביעה כזאת) הוא "זיכוי חד פעמי בסכום אחיד וקבוע בסך 350 ש"ח כולל מע"מ (כלומר 297 שקלים + מע"מ)", אלא שאת הקופון הזה אפשר יהיה לממש רק "באחד ממרכזי השירות המורשים של המשיבה או במוסך מורשה של משרד התחבורה".

בנוסף להשתתפות חלקית (מאוד) בעלות של טיפול תקופתי ברכב או של תיקון במוסך מאפשר קופון כזה לרכוש באמצעותו (300 שקלים + מע"מ, כאמור) "חלפים ואביזרים מקוריים של סוזוקי באחד ממרכזי השירות המורשים של היבואנית – והכל בהתאם לתעריפי מחירון לצרכן במרכז השירות המורשה וללא כפל הנחות או הטבות".

תוקף הקופון הוא שנה אחת בלבד, ומי שנאלצו לתקן את ההגה ברכב שלהם יותר מפעם אחת יוכלו לקבל לכל היותר שני קופונים כאלה – אבל זאת בתנאי ששני התיקונים האלה בוצעו במוסכי רשת של היבואנית.

עדיין דביק?

בנוסח המוצע של הסדר הפשרה מוסבר "הרציונל העומד בבסיס ההטבה", ונכתב שסוזוקי "האריכה בהודו את תקופת האחריות בגין תופעת ההגה הדביק… למשך 5 שנים ממועד מסירת הרכב לרוכש הראשון".

הטענה היא שהטבה כזאת כבר לא רלוונטית לכלי רכב שנמכרו בארץ החל משנת 2016 מפני שרובם כבר עברו גם את תקופת האחריות המורחבת וזה מזכיר לנו שצריך לגנות בכל פה גם את סוזוקי וגם את חברת מכשירי תנועה שמייצגת אותה בארץ.

כבר בספטמבר 2021, כאשר הוגשה התביעה הייצוגית, הדבר הראשון שהיה צריך לקרות לדעתנו הוא הצהרה של 'מכשירי תנועה' (בגיבוי של סוזוקי כמובן) על הארכת אחריות לעניין "ההגה הדביק" למשך 5 שנים.
מהלך כזה היה פותר באופן מיידי ומוחלט את כל הסבל והתלאות שבהם נתקלו חלק מבעלי באלנו בישראל בשלוש וחצי השנים האחרונות.

במבחן התוצאה – ומבלי להתייחס לסיבות – סוזוקי ויבואניה לישראל לא דאגו ללקוחות שלהם כפי שצריך לצפות מחברה אחראית שתעשה. מתן "אחריות" חלקית ומאוחרת שאיננה רלוונטית לחלק מבעלי הרכב מעיד כאלף עדים על היחס של היבואנית והיצרנית ללקוחותיהן, ולא מעודד לקיים איתן יחסי מסחר בעתיד.

חברה מסחרית יכולה לקנות את עולמה דווקא בעת משבר, וגם הכרה מאוחרת בטעות והדגמה של רוחב לב יכולה לתקן את הטעות הזאת: סוזוקי ומכשירי תנועה עדיין יכולות להוכיח שמה שנטען כלפיהן אינו נכון ולהאריך (אפילו חד צדדית) את האחריות לעניין הכשל הנטען ל-10 שנים. בדרך זאת תכסה האחריות את כלל כלי הרכב שנמכרו בישראל, וגם צדק מאוחר הוא צדק.

אחרי הכל – אם הטענה של סוזוקי נכונה ואין בכלל בעיה – הרי שפעולה כזאת לא תעלה לה שקל. לעומת זאת, אם סוזוקי ויבואניה בורחים מאחריות הרי שמי שייאלץ לשאת במחיר ההחלטה הזאת הם הלקוחות שלה – ואת זה צריך לדעת כל מי ששוקל לקנות סוזוקי בעתיד.

הסדר פשרה בעד ונגד

כל הרעיון מאחורי הסדרי פשרה הוא "להתפשר": בהליך כזה אף צד לא מקבל את כל מה שמגיע לו או את מה שהוא חושב שמגיע לו, אבל הוא "מגדר" את הסיכון של להפסיד את הכל.

במקרה זה הוגדר בהסכם הפשרה (מבלי שאף צד מודה בטענות של הצד האחר) שהכשל המוסכם הוא "תופעת הגה דביק המאופיינת ברעש חריג הנשמע בעת סיבוב גלגל ההגה או בקושי קל בסיבוב ההגה וחזרה איטית לנקודת המוצא שלו".

הפתרון המוסכם הוא שבעלי הרכב מקבלים אפשרות לבדיקה ואולי גם לתיקון של הכשל במכונית שלהם מבלי שייאלצו להמתין אי אילו שנים לפסק דין (שעלול היה לדחות את התביעה), ומי שנאלצו להוציא כסף מהכיס אולי יקבלו בחזרה כמה גרושים (שבקושי יכסו את עלות המונית מהמוסך הביתה ובחזרה).

הבעיה היא שגם ההסדר הזה, כמו יותר מידי הסדרי פשרה אחרים בתחום הרכב, משחק לידיים של יצרניות ויבואניות הרכב הרבה יותר מאשר לטובת הצרכנים. למשל, עצם הגשת התביעה חשפה כשל סדרתי שאין לגביו מחלוקת, אבל סוזוקי לא נענשת בשום אופן על העוול שגרמה לקוחותיה.

לא רק שהמוסכים שלה הרוויחו כסף מתיקוני תקלות מחוץ למסגרת האחריות ושה"פיצוי" שהיא אולי תחזיר לחלק מן הלקוחות מגוחך – היא גם קונה לעצמה בנזיד עדשים חסינות מפני תביעות נזיקין של לקוחות שנפגעו.
אבל מה שבולט לרעה בהסדר הספציפי הזה הוא האופן שבו טרחו הצדדים להסתיר, לצמצם, ואולי אפילו למנוע את האפשרות של נפגעים לקבל את המעט שהושג עבורם.

לצורך מימוש ההסדר תקים יבואנית סוזוקי עמוד אינטרנט ייעודי שבו יוכלו בעלי רכב שהוציאו כסף לתיקון התקלה למלא טופס ולהגיש בקשה לקבל את אותו "קופון". אלא שהעמוד הזה יהיה פעיל, תחזיקו חזק, למשל 90 ימים בלבד!

"בקשות לקבלת זיכוי תוגשנה עד 90 יום לאחר המועד בו אתר האינטרנט הייעודי עלה לאוויר… בקשות שתשלחנה לאחר המועד האחרון להגשת בקשות לזיכוי ו /או ללא כל האסמכתאות הנדרשות בהתאם לאמור בסעיף לעיל – תדחנה".

וזה לא הכל: גם אופן הפרסום של ההסדר המוצע יהיה "חשאי" למדי. יבואנית סוזוקי תבצע את הפרסום הרגיל בתובענות ייצוגיות – כלומר פרסום הודעה שאף אחד לא קורא בשני עיתונים יומיים שאף אחד לא קורא וגם באתר האינטרנט של סוזוקי שגם בו לא משוטטים יותר מידי בעלי רכב רלוונטיים. אגב, ההודעה באתר האינטרנט של סוזוקי תוצב שם למשך 90 ימים בלבד.

בנוסף, כחודשיים לאחר אישור הסדר הפשרה תשלח יבואנית סוזוקי דיוור ישיר לחברי הקבוצה "לפי פרטי ההתקשרות המצויים במאגרי המידע שלה", ובמקביל יישלחו גם "מסרונים לטלפונים הסלולריים של חברי הקבוצה" וגם זה "לפי פרטי ההתקשרות המצויים במאגרי המידע שלה". אבל מה לגבי מכוניות שנמכרו כבר ליד שניה או שלישית ופרטי הרוכשים לא נמצאים במאגרי המידע של יבואנית סוזוקי?

כמובן שקיים גם פתרון אחר, הרבה יותר אפקטיבי, שהוא משלוח הודעות דואר לכל אחד מן הבעלים הרשום של סוזוקי באלנו בישראל בהתאם למאגר הרישוי של משרד התחבורה. עורכי הדין שהגישו את התביעה מכירים את האפשרות הזאת וצריך להתפלא שהם לא התעקשו עליה.

מכיר סוזוקי? זה מה שאפשר לעשות

כאמור, הסדר הפשרה הונח זה עתה על שולחן בית המשפט וכל בעלי סוזוקי באלנו שחושבים שהוא פוגע בהם נדרשים לפעול באופן מהיר והחלטי אחרת לא יהיה מי שידאג להם.

ההטבה היחידה שמוענקת למי שלא נאלץ לשלם כסף לתיקון הכשל היא הארכת אחריות למשך שנה, ואת זה חשוב לנצל באופן מידי כדי לדעת איך מיושמת האחריות. הרכב שלכם סובל מן הבעיה? גשו באופן מיידי למוסך מורשה של סוזוקי ואפשרו לאנשי המוסך לפתור את התקלה.

מי שנאלצו לשלם כסף לתיקון התקלה חייבים לקבל החלטה מהירה: האם להסתפק בקופון בשווי 300 שקלים + מע"מ או לתבוע את מה שלדעתם מגיע להם. מי שלא יפעל כעת יאבד את זכותו לעשות את זה בעתיד.

מי שסבור שההסדר מקפח אותו יכול להגיש לבית המשפט התנגדות מנומקת ואף להציע פתרון אחר.

מי שמתכוון להגיש תביעה כספית כנגד היבואנית חייב לבקש מבית המשפט להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה, וזאת באמצעות הודעה כתובה למזכירות בית המשפט (בהליך 39648-09-21).

חמש האגורות שלנו

ישנם מקרים שבהם הסדר פשרה עדיף על הסתלקות מן התביעה מפני שהתוצאה מועילה במידה כזאת או אחרת לנפגעים.
המקרה הזה די גבולי (להבדיל למשל מפרשת תיבות ההילוכים של יונדאי קיה שבה נגרם נזק אדיר לכלל בעלי הרכב), אבל עדיין אפשר לתקן בו מספר עיוותים שמטילים צל כבד על מוסד התביעות הייצוגיות, ראש וראשון בהם הוא חשאיות הפרסום.

רוב מי שרכשו סוזוקי באלנו משומשת לא אמורים להופיע במאגרי המידע של מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי, ולכן יש סיכוי קלוש ביותר שיגיע אליהם מידע לגבי התביעה והפשרה.

בית המשפט צריך להתעקש על כך שנוסח ההסדר יופץ אל כל בעלי הרכב שרשומים במאגר המידע של אגף הרישוי – ומי שיישא בעלות ההפצה הזאת יהיו מי שהתרשלו בהכללתו בהסדר הפשרה.

בנוסף – ראוי לקבוע מנגנון פשוט שיאפשר לכל מי שנאלץ לשלם כסף לתיקון התקלה לקבל החזר לכל הפחות בגובה עלות החלקים שהותקנו ברכבו כדי לצנן את אפקט "רצחת וגם ירשת": לא יעלה על הדעת שיצרנית ויבואנית רכב ירוויחו כסף ממכירת חלקים שאיתם מתוקן כשל סדרתי.

ראוי גם להאריך את האחריות לתיקון הכשל הזה לכל הפחות למשך 3 שנים וכאמור – אם אין בעיה זה לא יכלה כסף לאף אחד.

שילמתם כסף לתיקון כשל במערכת ההגה של סוזוקי באלנו? כתבו לנו אל: editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

סוזוקי מודה בתקלה סדרתית בהגה. בתשובה החצופה לבית המשפט יש כמה גולים עצמיים

יש לכם דאצ'יה עם תיבה רובוטית רועדת? קבלו שני תיקונים בחינם

נפגעי תקלות סדרתיות: פיג'ו 208 של יוסף פנדריך

The post כשל ההיגוי בסוזוקי בלנו 2016-2021: נרקמת פשרה בסודי סודות appeared first on TheCar.

הטענות בבקשה הזאת, כמו בתובענה שכבר מתנהלת לגבי סוזוקי 'קרוסאובר', נעות על שני צירים שונים: הכשלים הטכניים בתיבה, ומדיניות ההסתרה של סוזוקי ו/או של היבואנית שלה לארץ, חברת מכשירי תנועה.

ציר נוסף, שעולה דווקא מן התשובה החצופה של סוזוקי ומכשירי תנועה לבקשת האישור הקודמת – הוא אולי המרגיז ביותר: בעלי רכב בישראל מקופחים חד משמעית ביחס לבעלי רכב במדינות שונות בחו"ל, ומקבלים מיצרני רכב טיפול ואחריות נחותים באופן ניכר.

שלושת הצירים האלה: התקלות עצמן, מדיניות ההסתרה וההפליה של סוזוקי, והחוצפה של יצרניות הרכב – כרוכים כעת באחת התובענות הייצוגיות המעניינות שהוגשו בישראל בתקופה האחרונה בתחום הרכב.

התקלות

התביעה הקיימת, ובקשת האישור החדשה נגד סוזוקי ומכשירי תנועה, עוסקות בתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT) שיוצרה על-ידי מיזם משותף לניסאן (75%), מיצובישי (15%) וסוזוקי (10%) אשר מייצר תיבות הילוכים שונות גם עבור סובארו ואולי גם ללקוחות נוספים.

התיבה שבה מדובר כאן, שנקראת JF015E, יוצרה בין השנים 2010 עד 2016 בכ-50 מיליון עותקים עבור כל יצרניות הרכב הנ"ל והותקנה בין נובמבר 2013 ועד אפריל 2017 בדגמים שונים של סוזוקי שנמכרו בישראל עד שלהי 2017 כמכוניות חדשות, וגם שנים לאחר מכן כמשומשות על ידי חברות טרייד-אין, בהן גם של מכשירי תנועה.

אין מחלוקת שבתיבה האוטומטית הזאת התגלו שני כשלי ייצור סדרתיים שבאו לידי ביטוי ברוב הדגמים של יצרניות הרכב השונות: פגם ראשון במסב כניסת הכוח לתיבה, ופגם נוסף בשסתום לחץ שמן. שני הכשלים לא קשורים זה לזה ולא נובעים מאופן האחזקה של הרכב או מן השימוש שנעשה בו, אלא מפגם ייצור סדרתי.

מכונית שבה מתגלה אחד הפגמים (או שניהם) עלולה להציב את הנוסעים בה בסיכון מפני שאחת התופעות המדווחות היא אובדן יכולת תאוצה במהירויות גבוהות יחסית (מעל 100 קמ"ש) – וזה לא מצב שרוצים להיקלע אליו כאשר נמצאים בעיצומה של עקיפה, למשל. שאר התסמינים, בהם רעש מתיבת ההילוכים, אובדן קשר בין עוצמת הלחיצה על המצערת לבין קצב התאוצה, מהירות מנוע לא סדירה, תנודות של הרכב לפנים ולאחור או הידלקות נורת התראה – מטרידים אך ככל הנראה פחות מסוכנים. בכל מקרה הם מחייבים תיקון, בעלות של אלפי שקלים, או החלפת תיבה שתמורתה דרשה 'מכשירי תנועה' עשרות אלפי שקלים מחלק מבעלי הרכב.

בעיית המסב התגלתה שנים אחדות לפני בעיית השסתום, ולאורך השנים נקטה יצרנית התיבות בשני פתרונות הנדסיים לצורך התיקון: בשלב ראשון הוחלפו מסבים בחדשים, ולאחר מכן הוחלף סוג המסב ממסב כדורי למסב גלילי, יקר יותר. שסתום השמן הוחלף בשסתום בעיצוב שונה, ובמקביל לכך הוצב מסנן השמן של התיבה במיקום שונה.

תקלות קורות. לא אפשרי שבמכונה מורכבת כמו מכונית לא יתגלו תקלות תכנון או ייצור. השאלה היא איך פותרים את התקלות בלי "להפיל" את המשמעות הכלכלית של הפתרונות על הלקוחות, בעלי הרכב.

יצרניות הרכב, כל אחת בדרכה, לקחו אחריות על התקלה וטיפלו בדרכים שונות בלקוחותיהן בחו"ל. בישראל, כך מסתבר, הן היו פחות נחושות או נדיבות, ועל כן הוגשו במהלך השנים האחרונות תובענות ייצוגיות נפרדות כנגד כל אחת מהן. גם כנגד סוזוקי הוגשה תובענה ייצוגית אולם ככל הנראה היא הוגשה לא טוב ולכן נמחקה. לאחר מכן הוגשה בקשה דומה בפעם השנייה, לגבי ה'קרוסאובר', וזו עדיין מתנהלת. כעת, כאמור, נוספה תביעה דומה לגבי 'איגניס' ו'באלנו', והיא עדיין מוגדרת כ'בקשת אישור'.

ההסתרה

על פניו, האופן שבו סוזוקי לקחה אחריות לתיקון שתי התקלות נראה הוגן: היא האריכה את האחריות המקורית לתיבת ההילוכים ל-10 שנים מן היום שבו המכונית עלתה על הכביש – ללא כל הגבלת קילומטראז' – והורתה למערך השירות העולמי שלה לתקן תיבות הילוכים ובמידת הצורך להחליף תיבות שכשלו. בנוסף, סוזוקי הורתה להשיב ללקוחות כספים שנגבו מהם תמורת תיקונים של התיבה.

סוזוקי יכלה לעשות יותר: ניסאן, למשל, הקפידה – במדינות אחרות – להוזיל את עלות התיקונים גם למכוניות שתקופת האחריות המורחבת שלהן הסתיימה. אבל לא זה העניין. הטענה העיקרית בתובענות כנגד סוזוקי היא שהיצרנית לא יידעה את הלקוחות שלה לגבי עצם הבעיה והפתרונות שלה, לא השיבה כספים לחלק מבעלי הרכב ששילמו אלפי שקלים תמורת תיקונים (של כשל סדרתי כאמור), והתנתה את מימוש האחריות בכך שהלקוח יוכיח שהרכב תוחזק "לפי הספר", וזאת למרות שברוב המקרים אין קשר בין התחזוקה הכוללת של הרכב (למשל, החלפת שמן מנוע) לבין התחזוקה הספציפית של תיבת ההילוכים – שם נדרשת החלפת שמן רק כעבור כ-130,000 קילומטרים או יותר.

בפועל, כך נטען בעתירות, סוזוקי או היבואנית שלה לישראל קיימו מדיניות של "אחריות מוסתרת" שבבסיסה אפליה בין לקוחות יותר אקטיביים – מי שטרחו לבדוק ולהתעדכן במהות התקלות שהתרחשו אצלם, לבין לקוחות "פראיירים" שנאלצו לשלם מכספם כדי לתקן כשל סדרתי ידוע.

טענה נוספת היא שהסתרה זאת הפילה בפח את מי שרכשו מכוניות משומשות כאלה – כולל גם מחברת מכשירי תנועה עצמה – מבלי לידע אותן על פגם שהיה ידוע לה. לא זאת אף זאת: נטען ש'במכשירי תנועה' ידעו, כך לפי הודאתם, על כשל שסתום השמן כבר בשנת 2018 אבל למרות זאת גבו מלקוחות שונים אלפי שקלים לתיקון תקלת השסתום, לכל הפחות עד לשנת 2020. חלק מן הכספים שנגבו הוחזרו ללקוחות שדרשו אותם בחזרה, אבל – כאמור – בגלל מדיניות ההסתרה לקוחות אחרים כנראה לא ידעו שהם זכאים להחזר.

נטענת גם טענה כלפי סוזוקי לפיה בפרק זמן לא ידוע במהלך 2015 ועד אמצע שנת 2016 כבר הייתה מודעת לתקלת המסבים, ולמרות זאת המשיכה לייצר ולמכור מכוניות עם תיבות הילוכים שמותקן בהן המסב הישן והכושל "עד לסיום מלאי התיבות". זאת מתוך ידיעה שלקוחות שיקבלו מכוניות כאלה עלולים (או אפילו צפויים) לסבול מתקלות.

לנוכח כל אלה נתבעות כעת סוזוקי ומכשירי תנועה להצהיר באפן פומבי את מה שהן מודות לגביו בחדרי חדרים (כמו גם במכתבים שנשלחו לחלק מן הלקוחות) – שקיימים פגמים סדרתיים ושהוענקה הארכת אחריות ללא הגבלת נסועה. הן נתבעות לתקן את התקלות, כן ולהשיב כספים למי שנאלץ לשלם תמורת תיקונים בעבר בתוך כדי ביטול הדרישה להוכחת טיפולים ברכב, ולו בשל העובדה שהחברות הסתירו מציבור לקוחותיהן בעבר שיתקיים תנאי כזה, בבחינת "שלא יהא חוטא נשכר".

החוצפה

כנגד הטענות האלה השיבו סוזוקי ומכשירי תנועה תשובות שחלקן, בכל הכבוד, נשמעות כ"זעקת הקוזאק הנגזל". נכון לעכשיו הוגשה תגובה רק לעניין ה'קרוסאובר' (אך צפוי שהתגובה הנוספת תהיה דומה), ולמעט חוות דעת שמאית לא צורפה לה חוות דעת מקצועית טכנית שעשויה הייתה לסתור את זאת שהוגשה על ידי התובעים. למרות זאת הועלו מספר טענות, חלקן קנטרניות, כנגד כותב חוות הדעת המקצועית.

בתגובתן מודות סוזוקי ומכשירי תנועה בתקלות עצמן אך טוענות שהאריכו אחריות, כאמור, ואף השיבו כספים ללקוחות. הן גם טוענות שפנו מיוזמתן ללקוחות רלבנטיים "כדי ליידע אותם על המהלך השירותי". לטענתן בוצע המהלך הזה עוד לפני שהוגשה בקשת האישור וללא קשר אליה, אבל התובעים טוענים שמכתב יידוע כזה נשלח רק כאשר סוזוקי ומכשירי תנועה ידעו שהתביעה בדרך ובכל מקרה הרבה אחרי שההליך המשפטי בכללותו כבר החל.

החוצפה, בתגובה של הנתבעות, נובעת מטענה לפיה "פעולות אלה" (שבוצעו לטענתן) "בולטות לטובה גם ביחס להתנהלות של יבואניות ויצרניות רכב אחרות שנתקלו בתקלה דומה בתיבת ההילוכים…" זאת תגובה חצופה לא רק בנסיבות המקרה עצמו אלא בעיקר מבחינת מה שהיא מסמנת ללקוחות של מיצובישי, סובארו ובעיקר ניסאן – שחלקם (ניסאן וסובארו) כנראה כבר מנועים מלדרוש את מה שמגיע להם מן היצרניות והיבואניות האחרות.

"לשם הדוגמא", כותבות הנתבעות, "בתיקים אחרים בהם באי כוח של המבקשים התפשרו בקשר לאותה טענה בדיוק בעניין תיבת ההילוכים הרציפה, בתנאים פחותים….. הארכת האחריות שניתנה במסגרת הסכמי הפשרה שאושרו ניתנה לכל היותר למשך 30 חודשים. בכלל זאת (בתיק אחר) שם יוצגו המבקשים על ידי אותם באי כוח, קבע מותב נכבד זה כי הרחבת אחריות לתקופה של 5 שנים ונסועה של 150 אלף קילומטרים הינה סבירה".

בתרגום לעברית מדוברת – סוזוקי ומכשירי תנועה "יורדים" באבחה אחת גם על עורכי הדין שהגישו את התובענה הזאת וגם על השופטת שקיבלה פשרה שעורכי הדין האלה היו מעורבים בה. הטענה המוטמעת כאן היא שבמקרה דומה, אצל ניסאן וסובארו, הליכי תובענה ייצוגית הניבו לבעלי הרכב תועלות פחותות מזאת שסוזוקי הנדיבה מציעה עוד לפני שבכלל נפתח הליך משפטי. השאלה היא אם "שתי עוולות מייצרות צדק": האם לקוחות סוזוקי צריכים להיפגע בגלל תקלות משפטיות, ולכל הפחות "חוסר הצלחה של מוסד התובענות הייצוגיות" שנגרמו מול יצרנים אחרים.

החוצפה ממשיכה גם לנושא סמוך נוסף, מן העולמות של "כיצד צריכה לנהוג יצרנית רכב שגילתה כשל סדרתי בכלי הרכב שלה". טענה מקוממת שמעלים סוזוקי ויבואניה היא שעצם התובענה הייצוגית הנוכחית באה לעולם רק מפני שאנשי סוזוקי גילו לבית המשפט בהליך קודם שהם מכירים באחריותם לכשלים בתיבת ההילוכים ומטפלים בהם. "אם תתאפשר פרקטיקה פסולה זו" – נכתב בשם סוזוקי ומכשירי תנועה – "ובית המשפט הנכבד לא ידחה אותה, (סוזוקי) לא תהיה חופשית להציג את הגנתן באופן מלא וחופשי בשל החשש שאזכור של כל תקלה שטופלה… ימטיר עליהן (תביעות) נוספות. זאת אין לאפשר".

במקום להתווכח עם הטענה הזאת נזכיר דווקא את מה שמזכירים אנשי סוזוקי ומכשירי תנועה בעצמם: תפקידו של הרגולטור – משרד התחבורה הישראלי – הוא בין השאר להגן על הצרכנים ולחייב את יצרניות הרכב לפרסם כל מידע שקשור בתקלות שעליהן הן יודעות. צודקות הנתבעות שכרגע אין עליהן עדיין חובה חוקית כזאת, אבל זה בוודאי משהו שהמחוקק חייב להסדיר והוא גם ימנע מלכתחילה את הצורך בתביעות ייצוגיות.

אם נאלצתם להוציא כספים לתיקון תקלות בתיבת ההילוכים של אחד מדגמי סוזוקי שיוצרו בשנים 2013-2016 (ונמכרו בארץ גם ב-2017) או אם ביקשתם לטפל בתקלה כזאת וסורבתם – כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com

The post תיבת ההילוכים הדפוקה של סוזוקי, ניסאן וסובארו, ומדיניות ההסתרה הגלויה של מכשירי תנועה appeared first on TheCar.

כפי שפרסמנו כאן באוקטובר 2021 – התובענה הוגשה בעקבות תקלה סדרתית שגורמת לתחושת היגוי "דביקה" ו/או לתחושת נקישות ורעשים במהלך סיבוב ההגה, וכמו לכל דבר שעלול להפריע לנהג בעת נהיגה יש לה גם משמעויות בטיחותיות. סוזוקי ביצעה תיקון נרחב של התופעה הזאת בהודו אך לא בישראל, בעוד שאצלנו היו בעלי רכב שנדרשו לשלם עד 10,000 שקלים לתיקון אותה תקלה.

כעבור כשנה חלה התפתחות חשובה בהליך המשפטי: עורכי הדין שמייצגים את קבוצת הנפגעים – פיסטל, ערמן ומסאלחה, קיבלו מבית המשפט והנתבעים "הצעה שקשה לסרב לה" לסיים את ההליך ולגבות שכר טרחה, אך תחת זאת העדיפו את טובת הנפגעים והשקיעו בהזמנת והגשת חוות דעת מקצועית. לא מן הנמנע שעורכי הדין המשיכו להיאבק גם מפני שנאלצו להודות בטעות משפטית טקטית שלהם: חוות דעת מקצועית צריכה הייתה להיות מוגשת כבר בשלב הגשת הבקשה. אבל הודאה בטעות לא מורידה אלא דווקא מעלה בערכם.

מכל מקום – התגובה שסוזוקי ומכשירי תנועה הגישו לאחרונה אמורה הייתה לדון בחוות הדעת לגופה ואולי אף להוכיח שהיא שגויה מיסודה. לחילופין – אם יש ממש בתובענה – סוזוקי יכולה הייתה להציע מתווה לפתרון של הבעיה בישראל. במבחן התוצאה חבל שהנתבעות בחרו בגישה אחרת אשר לא רק שבסופו של דבר הוכיחה את טענות התובעים, היא גם חשפה את החברה במערומיה.

התגובה מוכיחה מעבר לכל ספק שקיימת תקלה סדרתית במערכות ההגה של סוזוקי, שמדובר בתקלה כלל עולמית, שהתקלה הזאת מוכרת גם ליצרנית וגם ליבואנית שלה לישראל, שהיא לא מטופלת אצלנו בהוגנות ובהגינות, ושהנתבעות מעדיפות להעלות על הכתב חצאי אמיתות במקום לפעול למען לקוחותיהם.

מוציאים לעריכת הדין שם רע

עורכי דין אמורים לייצג בדרך הטובה ביותר את לקוחותיהם ולטעון כל טענה חוקית שיכולה לסייע להם. אלא שבמקרה הזה קשה שלא לחוש צמרמורת לנוכח שילוב בין חוצפה לעלבון לאינטליגנציה. עורכי הדין של סוזוקי ומכשירי תנועה מקדישים בתגובתם הרבה מאד מילים ל"פרוצדורה", וטוענים, בצדק, שחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים הוגשה "בדלת האחורית" ובשיהוי, במקום בעת הגשת התביעה.
היות שבית המשפט אישר כבר בהליך קודם להגיש את חוות הדעת הזאת הרי שמדובר בטענה ממוחזרת שכלל אין צורך להתייחס אליה.

לעומת זאת, השערות סומרות למקרא טענה חצופה לפיה חוות הדעת הזאת הוגשה "לאחר שכבר היה לכל הצדדים ברור כי פני התיק להסתלקות מתוגמלת". במילים אחרות, במקום לשבח את עורכי הדין התובעים על כך שלא התפתו לזנוח את קבוצת הנפגעים שהם מייצגים ולהתענג על שכר טרחה מפנק – התחושה היא שנעשה כאן ניסיון להסית את השופט כנגד התובעים ולגרום לו להרגיש שהוא מטפל בתיק שכבר יכול היה להימחק.

דברים חצופים אלה מאלצים אותנו לומר – וזאת עוד לפני שנתעמק בגולים העצמיים שתקעו לעצמם אנשי סוזוקי בתגובתם – שבמסגרת הסיקור הקבוע שלנו של תובענות ייצוגיות אנחנו נתקלים בלא מעט עורכי דין שמשיגים תמורה נאה לעצמם אבל לא מועילים, ולעיתים אף מזיקים, לנפגעים שהם אמורים לייצג. במקרה זה ההפך הוא הנכון. ההתעקשות של עורכי הדין פיסטל, ערמן ומסאלחה להתעמק ולהשקיע בהליך חשפה עובדות שעשויות לסייע לבעלי הרכב שנפגעו.

אחד מסלעי המחלוקת בנוגע לכשל הסדרתי של סוזוקי נוגע לדרך פתרון הבעיה: האם יש להחליף את מערכות ההיגוי בשלמותן (או חלקים מהן), כפי שנעשה בהודו, או שמספיק לגרז אותן.

"אפשרות אחת", נכתב בתגובת סוזוקי, "היא החלפת מוט ההגה כולו, ואפשרות נוספת, וזולה יותר, היא ביצוע גירוז מחדש". לעניין זה נזכיר שבהוראת השירות שסוזוקי פרסמה בהודו – זאת שאנשי סוזוקי בעצמם צרפו לתגובתם לתובענה – נכתב שהפתרון של היצרנית בהודו הוא הארכת משך האחריות למכוניות לחמש שנים והחלפת מוט ההגה אם מתגלה בו תקלה מן הסוג שבו מדובר.

הנתבעות טוענות ש"פתרון הגירוז" הוא "פתרון מצוין שהן היצרנית והן היבואנית עומדות מאחוריו באופן מלא… פתרון הגירוז הוא פתרון טוב ויעיל לתחושת "ההגה הדביק" והרעש שעשוי להתלוות לה. האפקטיביות של פתרון הגירוז נבדקה על היצרן באמצעות תהליך בדיקה קפדני בתנאים מבוקרים הכולל שימוש במכשור ייעודי, והמסקנה החד-משמעית הייתה כי מדובר בפתרון מלא וראוי". אלא שכאן מזנק לו לפתע מרצע מן השק וגורם לכולנו (חוץ מאשר לאנשי סוזוקי כנראה) להרגיש עוד יותר ברי מזל שעורכי הדין שמייצגים את הקבוצה לא לקחו את הצ'ק שלהם וברחו: מסתבר שב-24 בנובמבר האחרון, יומיים בדיוק לאחר פרסום כתבה ב-TheCar, הפיצו אנשי סוזוקי בולטין שירות (TSB) שכותרתו "הוראות תיקון לרעש לא נורמלי של מוט הגה".

בהוראות השירות נכתב כך: "בולטין השירות הזה מודיע על הנחיות תיקון לבעיה של רעש לא נורמלי של מוט ההגה שדווחה בדגם באלנו. פרוצדורת התיקון שמתוארת בבוליטין הזה מותרת לביצוע רק בשוק האירופאי, ישראל, טורקיה, אינדונזיה, טאיוואן, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה".

הופה. פתע פתאום, למרות ההכחשות הנמרצות בכל השלבים הקודמים ואפילו בתגובה החדשה שאליה מצורף בוליטין השירות עצמו – מסתבר שאכן קיימת בעיה ושסוזוקי אף קוראת לילד בשמו: "תיקון בעיה של רעש לא נורמלי".
ולא זאת אף זאת: בתיאור הבעיה נכתב במפורש שהתופעה עלולה לבוא לידי ביטוי ב"תנועה קשה או קשיחה", ב"נקישות", ב"תנועה סיבובית לא רצונית" ועוד – ובמילים פשוטות: בדיוק באותם תיאורים שמופיעים בעשרות תלונות של בעלי רכב שהתקבלו אצלנו.

השירות מתאר טיפול בתקלה בדרך של גירוז, והוא כולל מגוון רחב של אזהרות מפני פעולות שגויות שעלולות לגרום לנזקים לרכיבי מערכת ההגה במהלך פירוק והרכבה מחדש של המערכת. בין השאר מודגשת גם אזהרה מפני סגירה לא נכונה של מארז במכלול ההיגוי אשר עלולה להפוך את כל המלאכה לבטלה מפני שהגריז עלול לנזול החוצה מחדש. משך העבודה על מוט הגה כזה מוערך ב-1.5 שעות.

אם בכלל נדרשה הוכחה היא כתובה כעת בשחור על גבי לבן בבוליטין השירות שהנתבעות עצמן צרפו. בתגובה הראשונה של סוזוקי לתובענה נטען כך: "לא מדובר בפגם מובנה המשקף סכנה בטיחותית. מדובר, בסך הכל, בתחושת "הגה דביק", ללא השלכות כלשהן במישור הבטיחותי, ושאותה עשויים לחוות שברירי אחוז מסך בעלי הרכבים הרלוונטיים בישראל. הא ותו לאו". מבולטין השירות עולה באופן ברור ומפורש שמדובר בתקלה ידועה וכלל עולמית, ושהיא באה לידי ביטוי בתנועת היגוי לא טבעית ולא רצויה.

אחרי שאנשי סוזוקי איבדו את האמינות שלהם עם הטענה הקודמת, כיצד בדיוק הם מצפים שנאמין לטענה הבאה שלהם, לפיה "בכל הכבוד, אין ולא יכולה להיות גושפנקא ברורה יותר (מאשר החלטת היצרנית לבחור ב"אפשרות נוספת, זולה יותר" – כדברי הנתבעות – ג.מ.) להצלחתו של פתרון הגירוז. ממילא, גושפנקא זו שומטת לחלוטין את הקרקע תחת הטענות עזות המצח לפיהן פתרון הגירוז הוא "שיטת המצליח'".
לא ולא חברים. התבלבלתם: "שיטת מצליח" היא השיטה שבה אתם נקטתם כאשר מסרתם לבית המשפט נתונים שאינם אמת, וגם מאחורי אותם נתונים עמד, לכאורה, אותו יצרן שכעת אתם נתלים בו.

עוד גול עצמי

אל תגובתם הראשונה של אנשי סוזוקי לתובענה הייצוגית צורף תצהירו של מנהל מחלקת אחריות והמחלקה הטכנית של מכשירי תנועה, ובה לא הוזכר, ולו ברמז, כל טיפול שניתן בישראל לבעלי סוזוקי באלנו בנוגע ל"הגה הדביק". גם לתגובה החדשה, שהועברה מוקדם יותר החודש לבית המשפט, מצורף תצהיר של אותו מנהל אחריות ושירות, אלא שהפעם נכתב בה, בין השאר, כך: "על פי נתוני מכשירי תנועה מתוך 210 רכבים בהם יישמה מכשירי תנועה את פתרון הגירוז רק 2 פנו בתלונה חוזרת".

על דברים כאלה נאמר "אני מניח את התיק שלי": התובעים בכלל לא צריכים להוכיח שמדובר בתופעה מפני שהנתבעים מודים בכך בעצמם. 210 כלי רכב שטופלו הם הרבה יותר מאשר "שברירי אחוז" מכלל המכוניות מדגם זה שנמכרו בישראל, ולא מיותר להזכיר שגם בתגובה החדשה, כמה עמודים לפני התצהיר הזה, מתעקשים אנשי סוזוקי לחזור על הטענה שאינה אמת לפיה "תחושת "ההגה הדביק" באה לידי ביטוי אצל שברירי אחוז מסך בעלי הרכבים הרלוונטיים בישראל".

אגב, מנהל השירות לא ציין בתצהירו בכמה כלי רכב בישראל הוחלפו מערכות היגוי במסגרת תקופת האחריות (בנוסף לאותם 210 כלי רכב ש"גורזו"), והוא גם לא מזכיר כמה לקוחות פנו לחברה עם בעיה כזאת ונדרשו לשלם תמורת התיקון שלה בטענה שתמה תקופת האחריות על מכוניתם. סוזוקי, מיותר לציין – לא יזמה מעולם פניה ללקוחות שלה בישראל כדי לטפל בבעיה, וזאת למרות שהיא מודעת לקיומה. אחרי כל זה האם יש מקום להאמין לנתבעים שהפתרון שלהם יעיל ב-99% מן המקרים? כל אחד ישפוט בעצמו.

מה שבטוח זה שאל מערכת TheCar הגיעו עד כה יותר מ-100 תלונות של בעלי רכב וחלקם טוענים שאצלם נעשה ניסיון לפתור את הבעיה באמצעות גירוז – אך היא שבה והופיעה מחדש כעבור זמן לא רב.

להודים מגיע יותר מאשר לישראלים

בניסיון המשעשע שלהם לקטול את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים מודים אנשי סוזוקי בשתי עובדות חשובות. ראשית, שבשוק ההודי – שם מיוצרות המכוניות האלה ושם גם נמכר המספר הרב ביותר שלהם – בוצעו תיקונים של התקלה הזאת בדרך של החלפת מכלולי הגה. שנית, בשלב מאוחר יותר, במטרה לחסוך בעלויות התיקון, ההודים שכללו את שיטת התיקון באמצעות החלפת תתי מכלולים בתוך מערכת ההגה במקום את המערכת כולה.

כרגיל, הטענות המקוממות ביותר של יצרניות רכב שנתבעות בגין תקלות סדרתיות הן שתקלה שבה הם מודים לא יוצרת סיכון בטיחותי. לטענה זאת נצמדת כמעט תמיד – וגם במקרה של סוזוקי – טענה מקוממת לפיה היחידות שמוסמכות להכריז על קריאה לתיקון של תקלה בטיחותית הן יצרניות הרכב עצמן. הטענה לפיה רק לחתול מותר לשמור על השמנת היא אפילו לא מצחיקה, וגם לא נכונה עובדתית, אלא די מטומטמת.

לא מסובך לדמיין כיצד תחושת היגוי שסוזוקי בעצמה מגדירה כ"לא נורמלית" מתפתחת לסכנה בטיחותית על הכביש, ובסקר שערכנו בשעתו בקרב מתלוננים טענו למעלה מ-89% מהם ש"תחושת ההיגוי לא אחידה ולפעמים מפחידה אותי".

במדינות שדואגות לאזרחים שלהן, למשל סין, למשל ארצות הברית, רשויות הבטיחות בדרכים מאלצות יצרניות רכב לבצע קריאות לתיקון, ולעומת זאת ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של יצרניות רכב שנמנעו מביצוע תיקוני תקלות מסכנות חיים משיקולים כלכליים בלבד.

לקינוח, על אף ההיכרות האישית עם המומחה מטעם הנתבעים והכבוד כלפיו, אי אפשר שלא לתמוה על טענה לא רצינית שלו לפיה "חזרת ההגה למקום לאחר סיבובו היא מאפיין שנועד למטרות נוחות, ולא למטרות בטיחות". במקום להסביר את מה שבכלל לא דורש הסבר לגבי האבחנה המשעשעת הזאת, ובעיקר לגבי הסכנה הבטיחותית שטמונה בה, נביא פשוט את נוסח תגובת הנתבעים שבה נכתב: "ראיה חותכת נוספת לכך שמדובר במאפיין נוחות גרידא טמונה בכך שעל כבישי ישראל נוסעים רכבים ישנים ואף רכבי אספנות, שנוצרו עוד בתקופה שבה מכוניות לא צוידו בהגה כוח (כלומר, תנועת ההגה הצריכה כוח רב, לא הייתה חלקה, ובוודאי שלא כללה חזרה מהירה וקלה למקום לאחר סיבוב.)".

העניין הוא שלקוחות שרכשו סוזוקי באלנו לא תארו לעצמם שהם קונים רכב אספנות, ומי שכן קונה רכב אספנות לוקח בחשבון שהוא נוהג בכלי רכב שמספק את רמת הבטיחות שהייתה נהוגה במאה הקודמת, ולא במאה הנוכחית. לפי ההיגיון של אנשי סוזוקי גם אם כריות האוויר לא יתנפחו בעת תאונה זאת לא בעיה בטיחותית (ובפרפראזה על תגובתם: "האם המומחה מטעם התובעים באמת מצפה שנאמין כי גם כל אותם רכבי אספנות שאינם מצוידים בכריות אוויר סובלים מתקלה בטיחותית המצריכה קריאה חוזרת? מובן שלא").

ובחזרה למציאות. בחוות דעתו מצהיר אותו מומחה שלפי נתונים שנמסרו לו בהודו התגלתה התקלה ב-2% מכלי הרכב ואילו בישראל "שיעור התקלה נמוך פי ארבעה ויותר מאשר בהודו" (הכוונה לרבע – ג.מ.). אלא שאם מנהל השירות והאחריות של מכשירי תנועה מצהיר על 210 מקרים ידועים לו, ואפשר להניח שעשרות או מאות מקרים אחרים לא דווחו לחברה או תוקנו מחוץ לרשת השירות, בעיקר במכוניות שתקופת האחריות שלהן הסתיימה – ברור שמדובר בשיעור גדול יותר מאשר 0.5% מכלל המכוניות שנמכרו.

לאן פונים מכאן?

במקום להעמיס על מערכת המשפט העמוסה ממילא טוב יעשו אנשי סוזוקי אם יתמקדו בפתרון הולם ומהיר ללקוחות שלהם. ראשית לכל – לאחר שהובהר שמדובר בתופעה שסוזוקי מכירה בה טוב יעשו היצרנית והיבואנית אם יפצו את כל הלקוחות שנאלצו להוציא כספים לצורך תיקון התקלה.

בנוסף – ראוי שסוזוקי לא תאחז את המקל משני קצותיו ותבחר באחת משתי אפשרויות. מערכת הגה היא מערכת שלא אמורה לדרוש תחזוקה אלא לשרוד לכל אורך חיי הרכב (למעט במקרים של תאונה או פגיעה). אם סוזוקי עומדת מאחורי פתרון הגירוז היא צריכה להציע לכל בעלי בלאנו שנמכרו בישראל אפשרות לא מוגבלת בזמן להגיע לרשת השירות ולבצע גירוז שלאחריו תינתן אחריות למכלול ההגה לכל חיי הרכב.
לחילופין, אפשר להחליף את מערכת ההגה – כפי שנעשה בהודו – ולהגביל את האחריות ל-5 שנים מיום ביצוע התיקון.

סובלים מבעיה במערכת ההיגוי של סוזוקי באלנו וטרם פניתם אלינו? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com כדי שנוכל לאמוד את היקף התופעה ולסייע במידע.

The post סוזוקי מודה בתקלה סדרתית בהגה. בתשובה החצופה לבית המשפט יש כמה גולים עצמיים appeared first on TheCar.

מספר נפגעים הסתייעו בעורכי הדין צחי פיסטל, יאמן מסאלחה ועדי הרמן כדי להגיש את הבקשה לתובענה הייצוגית, ובעקבות הכתבה שפרסמנו כאן פנו אלינו עשרות בעלי באלנו שטוענים שהתקלה התגלתה גם במכוניות שלהם. חלק מן הפונים נדרשו, לטענתם, לשלם אלפי שקלים כדי להתקין מכלול הגה חדש או משופץ, ואצל אחרים בוצע גירוז של מוט ההגה בעלות של מאות שקלים, אלא שהתופעה חזרה אצלם על עצמה כעבור זמן לא רב.

חודשים ספורים לאחר הגשת הבקשה בישראל, בדצמבר 2021, פרסמה סוזוקי בעולם 'ביוליטין טכני' מפורט שמתאר את הכשל ואת דרך הטיפול בו, אולם היא לא ביצעה את הנוהל הזה בישראל. חמור מכך: בתגובתם לבית המשפט, ותוך התעלמות מן הביוליטין הזה, דחו סוזוקי ונציגיה מכל וכל את הטענות כנגדם ומעבר לטיעונים משפטיים סטנדרטיים הם טענו שלא מדובר בבעיה בעלת אופי בטיחותי. עוד נטען שהתובעים לא באמת מייצגים קבוצת נפגעים משמעותית מפני שאין כמעט מקרים כאלה בישראל, וכן שכל מי שהייתה לו בעיה כזאת בתקופת האחריות טופל ולא נדרש להוציא כסף מכיסו. בניגוד מוחלט למשמעות ביוליטין השירות טענו אנשי סוזוקי שאפשר לפתור את הבעיה באמצעות גירוז ואין צורך להחליף את מערכת ההגה.

בדיון שנערך בספטמבר האחרון בבית המשפט ניסה השופט רמי אמיר לסייע לצדדים לסיים את הפרשה בפשרה לכאורה הגיונית תחת הכותרת "הסתלקות מתוגמלת". בשפת הדיבור הכוונה היא לפשרה שבה עורכי הדין יקבלו שכר טרחה מכובד אבל קבוצת הנפגעים לא תזכה לפיצוי או מענה ראוי לבעיה. זה מחזיר אותנו אל התוצאות העגומות של פרשה מקוממת אחרת שממנה צפויים רבים מבעלי קיה ספורטאז' לסבול מאד בשנים הבאות.

בקצרה, הצעת בית המשפט היא לקבל את הצעת אנשי סוזוקי לפיה מערך השירות בישראל יבצע על חשבון היצרנית "טיפול גירוז בבעיה של "הגה דביק/ מרעיש" במכוניות סוזוקי בלנו מהשנים 2016 עד 2020, וזאת רק במשך שנה אחת מיום מתן פסק הדין. לקוחות סוזוקי אמורים לדעת על המהלך הזה באמצעות פרסום שיבוצע באתר האינטרנט של סוזוקי – אתר שככל הנראה רובם לא גולשים בו להנאתם בשעות הפנאי, "וכן בדרך של פרסום שהנתבעת תציע". בנוסף, פרסום יבוצע גם בפנקס התובענות הייצוגיות – עוד מקום שבו רוב לקוחות סוזוקי לא נראו משוטטים לאחרונה.

עם זאת, ההצעה "לא יוצרת מעשה בית דין ולא חוסמת את חברי הקבוצה המקורית", כלומר שאפשר יהיה להגיש בקשה לתובענה דומה בעתיד (אם כי לא בטוח שהירא תתקבל לנוכח הפשרה המוצעת).

נוסח הפשרה מזכיר טענה שהעלנו כאן בשעתו, לפיה הבקשה המקורית לא לוותה בחוות דעת מקצועית וזה מחליש במידה מסוימת את סיכוי ההצלחה שלה. בעיקר על רקע זה כאן המקום להצדיע לעורכי הדין שהגישו את התובענה על כך שהם לא מיהרו לקבל את הצעת בית המשפט.

כפי שכתבנו כאן מספר פעמים, תובענות ייצוגיות בישראל הן "רע הכרחי" במובן זה שלרגולטור – בעיקר משרד התחבורה – לא אכפת מאזרחי ישראל ומבעלי הרכב והוא לא פועל כדי להגן עליהם מפני האינטרסים הכלכליים של יצרניות הרכב. זה מעודד רבות מן היצרניות לזלזל בבטיחותם ובממונם של לקוחות ישראלים, ולדוגמא – במקרה הספציפי הזה סוזוקי לא לקחה על עצמה אפילו את אותה מידת אחריות שהיא העניקה בהודו.
מצד שני, עורכי דין לא פועלים לשם שמים ובמקרים לא מעטים ישנם מי שממהרים להגיש תובענות לא מבוססות רק כדי להיות הראשונים שעושים זאת (אי אפשר להגיש יותר מתביעה אחת באותו נושא), ואחרים מסתפקים בפשרות אשר משרתות אותם אבל לא את הנפגעים. טוב, לכן, שזה לא המקרה כאן.

גריז בעיניים

מוקדם יותר החודש הגישו עורכי הדין לבית המשפט תשובה מנומקת ומגובה בחוות דעת מקצועית של מהנדס הרכב יניב מוסלי, אשר מסבירה מדוע הפתרון שהוצע על-ידי סוזוקי "לא מחזיק מים", ויתרה מכך: קבלת הצעת הפשרה, לדבריהם "עלולה לפגוע בחברי הקבוצה ובמשתמשי הדרך". עורכי הדין ביצעו מהלך פרוצדורלי חריג וצרפו לתגובתם את חוות הדעת שבה טוען מוסלי שמדובר בתקלה סדרתית מסכנת חיים.

עורכי הדין טוענים שהצעת סוזוקי לגירוז מוט ההגה היא "פתרון כחול לבן" (שלא לומר "ישראבלוף") והוא שונה ומשמעותית פחות טוב מפתרון שסוזוקי מיישמת מחוץ לישראל. עורכי הדין גם מאשימים את נציג סוזוקי, מר קימוטו ממחלקת מחקר ובקרת איכות, בכך שהוא לא גילה בתצהירו לבית המשפט את כל האמת אודות אופן הטיפול בבעיה "בהתעלם ממסמכים טכניים ומקצועיים שהיום אנו יודעים שהיו בידיו או בשליטתו".

לטענת עורכי הדין קיימים שני פתרונות אפשריים לטיפול בפגם: הראשון הוא החלפת מוט ההגה, שמוגדר כ"פתרון היקר", והשני, גירוז, הוא "הטיפול הזול". היות ששניים מכלי הרכב של התובעים הייצוגיים עברו את "הטיפול הזול" הם נשלחו לבדיקה אל המהנדס יניב מוסלי, והוא מעיד על כך שטיפול מן הסוג שהוצע בפשרה לא פותר את הבעיה ואף עומד בסתירה מוחלטת למסמכים הטכניים של סוזוקי עצמה. חמור מכך: מוסלי טוען שטיפול כזה (או עצם המשך נהיגה עם התקלה) חושף את יושבי הרכב ואת משתמשי הדרך לסכנה בטיחותית ואף לתאונת דרכים קטלנית.

מוסלי מצא שההנחיות הטכניות שסוזוקי שלחה למערך המוסכים שלה מוכיחות שהפתרון המעשי היחיד לתקלה הסדרתית הוא החלפת מוט ההגה או חלקים מתוכו, ולכן – לטענת עורכי הדין – התצהיר של איש סוזוקי לגבי הטיפול הזול הוא שקר גס. "תיקון" באמצעות גירוז לא פותר את הבעיה אלא רק מעלים את הרעשים שהיא יוצרת.

סכנת חיים ברורה ומיידית

"המאפיין הבולט של הכשל במערכת ההגה של בלנו", כותב המהנדס יניב מוסלי בחוות הדעת שלו, "הוא התנהגות לא רציפה ולא צפויה כפי שמתבטאת במהלך הנסיעה. לעיתים ההגה ננעל במהלך סיבובו בעת עמידה במקום… ובעת החזרת ההגה … ההגה נתקע ומתנגד להחזרה עד שלפתע משתחרר בפתאומיות… בנסיעה ברכב בעל מערכת היגוי תקינה הטיית גלגל ההגה לאחד הצדדים ושחרורו תגרום לחזרתו של ההגה והרכב למרכז ללא התערבות הנהג. במקרה של רכבי בלנו… הנהג צריך להחזיר את ההגה בעצמו מאחר והוא נשאר באותה הזווית של הטייתו ולא חוזר חזרה למרכז…. בשל כשל זה, נהג לא עירני או נהג שאינו מורגל בנהיגה בבלנו… או נוהג במקביל ברכב נוסף שהתנהגותו תקינה ומקובלת, יכול להיות מעורב בתאונת דרכים".

מוסלי קובע שמקור התקלה הוא חלקי משנה של מכלול ההגה ושאין קשר לגיל הרכב או למספר הקילומטרים שהוא נסע, ושנהג לא "חד" או נהג חדש או לא מקצועי לא יוכל להבחין כי ההגה אינו חוזר למקום ונתקע ועלול להיות מעורב בתאונת דרכים שעלולה לגרום לפגיעה בחיי אדם.

בנוסף, לדעתו התופעה הזאת עלולה לפגוע בשאר מערכות המתלה, כדוגמת הקפיצים/בולמי הזעזועים/ מערכת הבלימה/צמיגים. "הליך הגירוז", הוא קובע, "הינו ניסיון חלקי וזמני לפתרון שרק מטשטש את הבעיה שנותרת תחת פני השטח ועלול להוביל לסכנה גדולה לבעלי הרכב ושאר המשתמשים בדרך… שיטת "הטיפול" של מוסכי היבואן בצורת גירוז או שימון הרכיב בעת שיצרן הרכב מנחה על החלפת הרכיב הפגום מעמידה בסכנת חיים של ממש את המשתמשים ברכב ושאר המשתמשים בדרך.

מוסלי אף מתאר ומסביר את משמעות ביוליטין השירות שסוזוקי פרסמה בדצמבר שעבר, ומדגיש שכלולה בו הארכת אחריות לשלוש שנים מעבר לאחריות היצרן הרגילה, ואין בו אף אזכור לאפשרות לתקן את הכשל באמצעות גירוז או שימון.

מוסלי מסכם את חוות דעתו במילים הנוקבות האלה: "לאחר שבדקתי וחקרתי את הנושא לעומק… ולאור ניסיוני הרב בענף הרכב ומתוקף היותי מהנדס רכב, הנני קובע חד משמעית כי התקלה במערכת ההיגוי ברכבים נגרמה מפגם בייצור… הגורם לתקלה במערכת ההיגוי… (התקלה) נובעת ככל הנראה משיטת ייצור לקויה והיעדר אבטחת איכות נאותה (והיא) יכולה להוביל… למעורבות כלי הרכב בתאונת דרכים ועלולה לעלות בחיי אדם".

לאן פונים מכאן?

תגובת עורכי הדין הוגשה מוקדם יותר החודש ואפשר לצפות שבאי כוחה של סוזוקי יעלו טענות משפטיות בניסיון לדחות אותה או את אופן הגשת חוות הדעת. מכאן ייתכנו מספר אפשרויות. בית המשפט עשוי לקבל או לדחות את התגובה ואת חוות הדעת, סוזוקי ונציגיה עשויים להחליט לעשות את הדבר הנכון ובלי קשר להתנהלות המשפטית להחיל בישראל את אותם הליכים שהם מבצעים במדינות אחרות, והם יכולים להחליט להגיע לפשרה או להמשיך בהליך עד להכרעת בית המשפט.

על סמך עשרות התלונות שהתקבלו במערכת TheCar, וסקר שערכנו בין המתלוננים, נראה שמדובר בתופעה אמיתית ושכיחה יחסית, ובאופן אינטואיטיבי (מעבר למילים הנוקבות של המהנדס מוסלי) התחושה היא שהיא עלולה לגרום לתאונות קשות ולסכן חיים.

במדינה מתוקנת אמור היה משרד התחבורה להיכנס לעובי הקורה ולחקור את הבעיה – בין אם באופן ישיר ובין עם על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, וכל עוד שהבעיה לא נבדקת על-ידי משרד התחבורה צריך לומר שאנשיו מזלזלים בחיי אדם. למרבה הצער, במדינה לא מתוקנת ייתכן שהדרך היחידה לגרום לפקידי משרד התחבורה לפעול היא לחסום להם את הדרך הביתה עם שיירה של עשרות מכוניות סוזוקי.

אנחנו, מצידנו, נמשיך לעקוב ולעדכן. אם אתם בעלי באלנו משנות הייצור 2015-2021 וגם אצלכם קיימת בעיה דומה – כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com

The post כך ניסתה סוזוקי לגרז את בית המשפט appeared first on TheCar.

באלנו החדשה, בשונה מן המכונית שנמכרה בארץ בשנות הדגם 1997-2002, היא מכונית האצ'בק עם בסיס גלגלים באורך של 252 ס"מ, מה שאומר שהיא מתחרה ישירה במכוניות סופר מיני כמו טויוטה יאריס ומאזדה 2.

למרות זאת, אנשי סוזוקי דווקא מעדיפים להתייחס לבאלנו כאל מכונית שלא תחליף את הסופר מיני הנוכחית שלהם – 'סוויפט' (שתוחלף בשנה הבאה), אלא תמוצב מעליה, ולכן לדעתם היא מתחרה על פלח השוק של "מכוניות משפחתיות קומפקטיות”.

בישראל תשווק באלנו עם מנוע אטמוספירי קונבנציונלי, ארבעה צילינדרי, בנפח 1.2 ליטרים אשר מספק 90 כ"ס ומחובר לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה. זהו מנוע חדש של סוזוקי, ואילו תיבת ההילוכים משמשת גם את ה'קרוסאובר'.

המפרט המלא של סוזוקי באלנו החדשה בקטלוג TheCar

מחיר ההשקה של באלנו בישראל הוא 94,000 ש"ח, מה שממצב אותה באמצע הדרך בין מחירי הסופר–מיני האירופיות הפחות יקרות כמו פיג'ו 208 וסיאט איביזה האוטומטיות לבין מחיריהן של היפניות שמובילות את המכירות בסגמנט.

צבי נטע, מנכ"ל מכשירי תנועה, אמר שסוזוקי מציעה את המחיר הטוב ביותר בכל אחת מקבוצות הייחוס שבה היא מתמודדת, וכך גם עם באלנו. לדבריו, ההחלטה של החברה לתאר את המכונית כמשפחתית ולא כ"סופר מיני" נובעת מכך שהקהל הישראלי לא יודע להבחין בין כל ההגדרות שמקובלות בתעשיית הרכב אבל מבין את המושג "משפחתי".

אורן אוחנה, מנכ"ל חטיבת סוזוקי בישראל, אומר שהחברה התאמצה לאבזר את המכונית ברמת אבזור גבוהה מאד, ועם מחיר של 93,990 אלף שקלים לגרסה האוטומטית זאת תהיה מכונית אטרקטיבית מאד ללקוחות פרטיים.

במהלך ההשקה תוענק לרוכשים "הטבת השקה" בדמות מערכת מולטימדיה עם 'וויז' מובנה, בשווי של כ-5,000 ש"ח.

לדבריו, עד לסוף השנה מתכננת סוזוקי למסור 2,500 מכוניות ובשנה מלאה צפי המכירות הוא 6,000 יחידות. עוד אמר אוחנה שקמפיין הפרסום של באלנו, שיעלה מיד לאחר שבועות, מבוסס על סקר דעת קהל שביצעה החברה ולפיו "ישראלים אוהבים באלנו".

באלנו מיובאת לישראל בשלב זה בגרסה שלא כוללת בלימה אוטונומית, כלומר גרסה שקיבלה רק 3 כוכבים במבחני הריסוק של פרויקט EuroNCAP. לדברי צבי נטע, בתחילת השנה הבאה תיובא לישראל גם הגרסה שמצוידת בבלימת חרום אוטונומית וקיבלה 4 כוכבים מתוך 5 במבחני הריסוק של פרויקט זה.

The post סוזוקי משיקה את באלנו appeared first on TheCar.

'באלנו' החדשה היא מכונית סופר-מיני אשר מבוססת על פלטפורמה חדשה של סוזוקי, ובהנחה שהממדים שלה צפויים להיות דומים לאלה של מכונית התצוגה IK-2 (בסיס גלגלים 252 ס"מ, אורך 402 ס"מ) היא תהיה גדולה מן הסוויפט (בסיס גלגלים 243 ס"מ, אורך 385 ס"מ) ותתחרה במכוניות הסופר-מיני הגדולות והמרווחות בקטגוריה.

העיצוב שלה, כפי שניכר מדגם התצוגה וכעת מן הטיזר, יהיה על גבול הקרוס-אובר, אולם מבלי להתערב במכירות של S-CROSS או של ויטארה, והיא תוצע לצידה של סוויפט שייצורה יימשך עד להחלפתה בשלהי השנה הבאה.

'באלנו', כך מבטיחים אנשי סוזוקי, תוכננה כך שתהיה קלה לפחות ב-90 ק"ג מסוויפט, וזאת למרות הגידול בממדים, והיא תונע באמצעות מנוע טורבו-בנזין חדש, בנפח 1.0 ליטר, שאותו הם מכנים 'Boosterjet'.
בהמשך יציעו היפנים גם גרסה "היברידית מתונה" של יחידת ההנעה הזאת, שזכתה לראשי התיבות SHVS.

בעזרת השם

לא לגמרי ברור מדוע בחרו אנשי סוזוקי למחזר את שם הדגם 'באלנו', אבל מכיוון שלא מדובר ביורשת ישירה לדגם ההיסטורי שלהם זאת החלטה של "צל"ש או טר"ש": ההימור יכול להצליח אבל עלול גם להיות בעוכריו של הדגם החדש.

'באלנו' המוכרת לנו, שיוצרה בין השנים 1995-2002 ונמכרה בישראל בהצלחה לא מבוטלת החל משנת הדגם 1997, התיימרה אמנם להיות "מכונית משפחתית" אבל בפועל, כרגיל אצל סוזוקי, הייתה קטנה בחצי קטגוריה מן המכוניות שמולן התמודדה.
לפני שהוחלפה על-ידי 'ליאנה' נחשבה באלנו למכונית קטנה אך אמינה, אם כי היא זכורה בעיקר בתצורת הסדאן שלה (נמכרה גם כסטיישן), בעוד שהדגם החדש אמור להתמודד בעיקר מול טויוטה יאריס ויונדאי i20.

כאמור, המכונית תוצג בפרנקפורט ובהתחשב בפרקי הזמן שמקובלים אצל סוזוקי בין מועד ההצגה של מכונית חדשה לבין השקתה בישראל היא לא צפויה אצלנו לפני הקיץ הבא.

אחת הבעיות של סוזוקי, מבחינת המיצוב, היא הצבתן של מכוניות קטנות יחסית מול מכוניות גדולות מהן פיזית. כך, למשל, כבר בחודש הבא צפויה אצלנו 'ויטארה' החדשה, אשר אמורה הייתה להיות מתומחרת סביב ה-130,000 ש"ח בישראל.
על אף ש'ויטארה' נראית מתוקה מאד, קצת קשה להאמין שבמחיר כזה יהיה לה הרבה מה לעשות מול קיה ספורטאז', הגדול יותר, שמוצע תמורת תוספת של 5,000 ש"ח בלבד (ולכן יש לקוות שבסוזוקי ישקלו מחדש את מחיר ההשקה…).

מכל מקום, עוד לפני הצגת באלנו בישראל, ואחרי 'ויטארה', צפויה להיות מושקת אצלנו גם 'סלריו', מחליפתה של 'אלטו', ובתערוכת ז'נבה הבאה (מרץ 2016) צפויה סוזוקי לחשוף קרוס-אובר קטן שמבוסס עליה.
רבים הסיכויים שלצידה של באלנו החדשה תחשוף סוזוקי בתערוכת פרנקפורט גם את דגם התצוגה של ה"סלריו קרוס-אובר", ואם כן הרי שהוא אמור להיראות דומה מאד לעיצוב הסופי של המכונית.

במהלך השנה הבאה תחשוף סוזוקי, בשלב ראשון כמכוניות תצוגה, שני דגמים נוספים שיוצעו למכירה בשנת 2017: מחליפתה של 'סוויפט' הנוכחית, ומחליפו של 'ג'ימני' הוותיק והטוב.

The post סוזוקי מציגה מחדש את 'באלנו', הפעם בגודל של i20 appeared first on TheCar.