החלטת המשרד לשנות את תוואי הרכבת התקבלה בעקבות בדיקות שנערכות שם בין השאר לנוכח העברת בסיסי צה"ל לדרום הארץ. השינוי המתוכנן בקו הסגול אינו היחיד, ונראה שבמשרד התחבורה מתוכננת כעת שורת שינויים במספר קווים.

בחברת נת"ע אומרים ש"בהמשך לבדיקות שבוצעו לאחרונה על-ידי משרד התחבורה במרחב בקעת אונו, ועל-רקע פינוי מחנות צה"ל באזור המרכז והסבתם למתחמי דיור ותעסוקה, עלה הצורך לבצע שינויים בהתוויית קווי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים, ש.ה). בין השאר התבקשה נת"ע על-ידי משרד התחבורה לקדם תכנון לתוואי חדש לזרוע המזרחית של הקו הסגול".

כי ממזרח תתעכב הקלה?
הקו הסגול, שאורכו הכולל כ-30 ק"מ, מורכב משני מקטעים – מערבי ומזרחי. תכנון המקטע המערבי נמצא בשלב מתקדם יחסית למזרחי, ואישורו בממשלה מתוכנן כבר לאוגוסט 2016. המקטע המזרחי, שתכנונו צפוי כעת להשתנות, יובא לאישור הממשלה רק ביוני 2018 ומלכתחילה נקבע כי משרד התחבורה וחברת נת"ע ייבחנו כמה חלופות להקמתו. עם זאת, השינויים האחרונים, שמגיעים בעקבות בדיקות שעורך משרד התחבורה, עלולות לדחות את מועד אישור המקטע המזרחי ולכן גם את הקמתו.

פרשת הגילוי המאוחר של תופעת הפינוי של בסיסי צה"ל עשויה להעיד על בעיה מהותית בתכנון הרכבת הקלה בגוש-דן: התוואי של כמה מן הקווים תוכנן לפנישנים רבות ולכן התבסס על הנחות שכבר אינן נכונות כיום או שאינן מתאימות למציאות שהשתנתה. במשרדי הממשלה התריעו בעבר על כך, ובין השאר טענו מומחי תחבורה שהקמת הרכבת הקלה בהתאם למיתאר ההיסטורי לא תספק מענה תחבורתי הולם למספר הנוסעים שצפוי כבר בטווח הזמן הבינוני.

ראוי לציין כי הפער בין תכנון פרויקטי תחבורה ובין המציאות ניכר בשנים האחרונות בלא מעט מקרים. כך למשל, הקמת עיר הבה"דים של צה"ל בנגב הושלמה זמן רב לפני הקמת תשתיות הכבישים ומסילת ברזל שיחברו אותה בעתיד אל מרכז הארץ.

בעוד שמשרד הביטחון ניהל את הפרויקט באופן מסודר, ועיר הבה"דים הושלמה ומתפקדת, במשרד התחבורה התמהמהו בתכנון ובביצוע הקמת חלקו הדרומי של כביש 6 ושל פרויקט המסילה, והדברים מבוצעים כיום תוך חריגה מלוחות הזמנים וממסגרות התקציב שנקבעו ואושרו מראש.

גם הקו האדום של הרכבת, שהוא היחיד מבין שמונה קווים מתוכננים של מערכת הסעת המונים בגוש-דן, מוקם שנים ארוכות לאחר שנבחנו הנחות היסוד שהובילו את תכנון התוואי שלו. במהלך השנים שחלפו מאז הסתיים תכנון הקו חלו שינויים בערים שבהם מתוכנן הקו לעבור, ובין השאר נפתחו מרכזי תעסוקה חדשים והוקמו פרויקטי דיור, מסחר ועסקים חדשים. מומחים מזהירים שכאשר ייפתח הקו האדום לתנועה, לכל המוקדם ב-2021, הוא לא יעמוד בביקוש לנסיעות.

עד לשנת 2018 מתכננים משרד התחבורה וחברת נת"ע להביא לאישור הממשלה ארבעה קווים נוספים של רכבת קלה, שיתווספו לקו האדום הקיים. על-פי התכנון המקורי, שקדם לשינויים שנשקלים כעת, אישור הממשלה יתקבל לאחר סיום הליכי התכנון הסופי של כל הארבעת הקווים, ולאחר קיום הליכים של פרסום התכנון להשגות הציבור.

ארבעת הקווים הנוספים משלימים למעשה את מערך הרכבת הקלה בגוש-דן. אמנם מתוכננים בסך הכל שמונה קווים במערך הסעת ההמונים במטרופולין, אך שלושה מהם (הקו הוורוד, הקו הכחול והקו הכתום) הם קווי אוטובוס מהיר ורב-קיבולת (BRT). אם יחליט כעת משרד התחבורה לשנות את התוואי של חלק מקווי הרכבת הקלה, תיתכן דחייה משמעותית בהקמתה – ובעקבות זאת צפויה פגיעה ביעילות מערך הסעת ההמונים שיוקם.

The post משרד התחבורה: יש צורך בשינויים בקווי הרכבת הקלה appeared first on TheCar.

חולדאי מנה רשימה ארוכה של ליקויים בהכנות שנערכו להקמת הרכבת הקלה: "עד היום לא הוכנו נתיבי תחבורה ציבורית ראויים בדרכים הבינעירוניות, המגיעות ויוצאות ממרכז העיר. (ו)עד כה לא הוכנו הכוחות והאמצעים הטכנולוגיים לאכיפה (של נסיעה בניגוד לחוק, ש.ה) בנתיבים האלה… הקמת חניוני חנה וסע עם הסעות ייעודיות, שאמורים היו להיות במרחב מסביב לעיר, חלקם הגדול, כתוצאה מחוסר הכנה, (הוקמו) בתוך העיר – כמו חוף תל-ברוך, גני יהושע, (ו)קריית שאול".

על ההיערכות לקראת הרחבת העבודות בשבוע שעבר אחראים משרד התחבורה וחברת נת"ע, חברה ממשלתית שאחראית על פרויקט הרכבת הקלה. חולדאי ושר התחבורה, ישראל כץ, מנהלים מערכת יחסים עכורה כבר שנים ארוכה, ובעבר הביעו בגלוי את המחלוקות החריפות שנוגעות לרכבת הקלה. "אין זה סוד שלאורך השנים הייתה – ויש לנו – הרבה מאוד ביקורת על ההתנהלות, התכנון ולוחות הזמנים של הפרויקט", הבהיר חולדאי.

לפי חולדאי, התוצאה של הליקויים הרבים בהיערכות לקראת הרחבת העבודות היא חוסר ודאות בקרב הציבור: "בעיות אלה ורבות אחרות, יחד עם חוסר התיאום בין המשרדים, הרשויות והגורמים העוסקים בנושא, מייצרים אי ודאות רבה, שחלקה מובעת בציבור". אלא שלמרות ביקורתו החריפה, חולדאי גם הביע תקווה שהפרויקט יצליח להגיע לכדי סיום ובכך ישפר את חיי התושבים במטרופולין תל-אביב. "אני מאוד מקווה שלמרות כל הקשיים והבעיות, הפרויקט הלאומי החשוב הזה יקרום עור וגידים ובסופו של דבר יביא לשינוי אמיתי במטרופולין כולו", דברי חולדאי.

תוקם קרן לפיצוי בעלי עסקים?
בזמן שראש עיריית תל-אביב מביע את ביקורתו, חברי ועדת הכלכלה של הכנסת הצהירו היום (ד') על כוונתם להקים קרן פיצויים לבעלי עסקים שייפגעו מהעבודות להקמת הרכבת הקלה. "לא יתכן שבפרויקט שעולה מיליארדי שקלים, לא יימצא סכום שיפצה את בעלי העסקים, אשר יהיו הראשונים לשלם את המחיר הכבד של הרכבת הקלה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל. ליוזמה הצטרפו רבים מחברי הוועדה, ובהם דב חנין, יצחק וקנין, יוסי יונה, אורי מקלב, עיסאוי פריג' ויעקב פרי.

בוועדה אומרים כי בכוונתם להכין את הצעת החוק לקראת חזרת הכנסת מפגרת הקיץ, באמצע אוקטובר. "מחיר איבוד הפרנסה הוא לא פחות מטראומה, וחשוב שנזכור שמאחורי כל עסק יש אנשים ועומדת משפחה", הבהיר ח"כ כבל. "כיוון שמדינת ישראל לא הצטיינה עד היום, בלשון המעטה, בפיצויי תושביה – עיין ערך הרכבת הקלה בירושלים, מפוני גוש קטיף, מלחמת לבנון השנייה – אינני מוכן שהמצב הזה יימשך ועלינו לתת מענה לאותם אנשים שסובלים".

ראוי להזהיר כי שר התחבורה קרא לעיריית תל-אביב לפצות את בעלי העסקים בתוואי הרכבת באמצעות מתן הנחה בארנונה. "יש להקל ככל שניתן על חיי התושבים והסוחרים, במהלך העבודות שימשכו מספר שנים", אמר השר כץ בסוף יוני האחרון. בהתייחסו להצעת השר, אמר היום ח"כ כבל כי "הנחת ארנונה לא תפתור את הבעיה, (ו)חייבים לפעול למען פיצוי ולא הנחה – פיצוי משמעותי שימתיק ולו במעט את הסיוט שעובר על אותם בעלי עסקים ומשפחותיהם".

The post חולדאי: "יש לנו הרבה מאוד ביקורת על פרויקט הרכבת הקלה" appeared first on TheCar.

לפי לוח הזמנים הרשמי של הפרויקט, הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה ("הקו האדום") צפויה להסתיים רק בעוד כשש שנים – לקראת הרבעון האחרון של שנת 2021. ההפעלה המסחרית של הקו האדום, שיחבר את הערים בת-ים, תל-אביב, רמת-גן, בני-ברק ופתח-תקווה, צפויה להתחיל באוקטובר 2021. לפי החשב הכללי במשרד האוצר, האומדן העדכני של עלות הקמת הקו האדום הוא כ-16.1 מיליארד שקלים.

אלא שגם בלשכת השר מודעים לכך שהקמת הרכבת הקלה כרוכה באתגרים רבים, חלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם. בהתייחסם לבעיות טבעיות, מציינים היום בלשכת השר כץ כי "(ה)עבודות מורכבות ביותר, בעיקר בגלל שהן מתבצעות מתחת לעיר פועלת… יש צורך בחפירות עמוקות מאוד, כולל בחלק גדול מהמקרים – חפירות במי תהום וביצוע יציקות בטון תת-מימיות. בנוסף, יש קשיים (רבים) במעבר של כלים כבדים במבנים קיימים".

בנוסף, הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן כרוכה בתיאום בין עשרות גורמים בעלי אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וחברות פרטיות. ומתברר שעוד לפני שהורחבו העבודות בתחילת השבוע שעבר, שיתוף הפעולה הזה כבר הצליח לעורר מחלוקות ובעיות. כך למשל, במשטרת ישראל טענו שמשרד התחבורה וחברת נת"ע, האחראית על הפרויקט, החלו בתיאום העבודות פחות מחצי שנה לפני הרחבתן בשבוע שעבר. למעשה, במשטרה טענו שחלק מהאישורים הנחוצים התקבלו כשבועיים בלבד לפני תחילת העבודות.

גם חלוקת העבודות למכרזים נפרדים, שנועדו לבחור חברות שונות שיבצעו חלקים שונים של הפרויקט, עלולה להתברר כבעייתית. מלבד בעיית שיתוף הפעולה, שהתעוררה עוד לפני שהעבודות הורחבו בשבוע שעבר, קיימת בעיה נוספת: ניהול מכרזים בישראל נוטה להיות תהליך ארוך ולעתים קרובות לקוי מיסודו, ועל כך יעידו דו"חות מבקר המדינה שעסקו בשנים האחרונות בפרויקטי תשתית גדולים – ובהם, בין השאר, הרכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה בגוש-דן, קו הרכבת המהירה בין תל-אביב וירושלים ופרויקט החשמול של הרכבת.

ואם לא די בבעיות שילוו את הפרויקט במהלך הקמתו, ראוי לזכור כי יש מי שסבורים שכבר עם הפעלת הרכבת הקלה בגוש-דן ב-2021 יתברר כי היא אינה מספקת את צרכי התחבורה במטרופולין הצפוף בישראל. "הבעיה היא שהעבודות יימשכו שנים", אמר בשבוע שעבר ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, "ועד שיסתיימו (העבודות) הקו האדום יהיה כבר מתחילתו במלוא הקיבולת… 850 אלף איש נכנסים לעיר (תל-אביב) מדי יום, ואי אפשר לגרום להם לעזוב את הרכב הפרטי מבלי לייעל את מערכת התחבורה הציבורית, לא רק בתוך תל-אביב אלא במטרופולין תל-אביב".

אגב, לכל מי שגילה אופטימיות בשבוע שעבר לנוכח עומסי התנועה הקלים יחסית שליוו את הרחבת העבודות, יש לזכור כי היקפן היה מצומצם. כל זה צפוי להשתנות ביום חמישי הקרוב, עם תחילת העבודות להקמת תחנת קרליבך ולקראת הריסת גשר "מעריב": דרך מנחם בגין, מצירי התנועה הראשיים בתל-אביב, צפוי להיסגר בחלקו, והתנועה בצומת "מעריב" תוגבל משמעותית. הסדרי תנועה חדשים יונהגו גם ברחובות סמוכים, ובהם קרליבך ולינקולן.

The post הרכבת הקלה בגוש-דן תוקם לפני 2021? appeared first on TheCar.

אלא שהמציאות שונה, ולא במעט. ליקויים בהיערכות של משרד התחבורה וחברת נת"ע עלולים להחמיר את ההשפעות החמורות ממילא של העבודות: מספר קטן מדי של חניוני "חנה וסע" עלול להרתיע נהגים מפני שימוש בחלופות לכלי הרכב הפרטיים, אכיפה דלילה בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) תפגע ברמת השירות של האוטובוסים, ושיתוף פעולה בעייתי בין משרדי הממשלה עלול להקשות על מציאת פתרונות לעומסי התנועה הצפויים.

יש על מי לסמוך, בערך
במטרה לשפר את רמת השירות בתחבורה הציבורית, ובעיקר בקווי אוטובוס ציבוריים, אישרה מליאת הכנסת להעביר סמכות אכיפה ממשטרת ישראל לפקחים עירוניים: פקחי הרשויות המקומיות יוכלו לקנוס נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). בנוסף, רשויות מקומיות (ובעיקר עיריות עשירות) יוכלו להקים מערכי אכיפה אלקטרונית לאכיפה בנת"צים, וכך צפוי שיפור ברמת השירות של האוטובוסים (עם "בונוס" לרשויות המקומיות, שייהנו מכך שהקנסות שיוטלו על נהגים ישולמו לקופותיהן).

אלא שהעברת הסמכות לרשויות המקומיות אושרה רק בשבוע שעבר, ויישומה בפועל דורש הכנת תקנות על-ידי משרדי הממשלה והיערכות מתאימה מצד הרשויות המקומיות. לכל המוקדם, האכיפה על-ידי פקחי הרשויות תחל בעוד כחודשיים, כאשר אכיפה באמצעות מערכי מצלמות אלקטרוניות עשויה לדרוש זמן היערכות ארוך משמעותית.

למה העברת הסמכויות לא נעשתה לפני שהחלו העבודות אמש? אין לכך הסבר ראוי. הצעת חוק ממשלתית בעניין הוכנה כבר לפני יותר משנתיים, ולמשרדי הממשלה היה די והותר זמן להיערך לקראת העברת סמכות האכיפה לרשויות המקומיות. אלא שכרגיל בישראל, כאשר נדרש שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, מצליחים כל הצדדים המעורבים לנצל כל מחלוקת אפשרית כדי לעכב, לדחות ולסכל פתרונות.

וזה לא הכל. למרות שבמשרד התחבורה ובנת"ע נערכו לקראת העבודות זמן רב מראש, בעיות שנוגעות לאכיפת החוק בנת"צים נותרו ללא מענה. כך למשל, לפני פחות משבועיים אמרו במשטרת ישראל כי "גם בנת"צים הקיימים כיום, אין מפרצי אכיפה, דבר שיקשה על האכיפה ללא הפרעה לתנועה".

חנה וסע, יש לך עוד
ארבעה חניוני "חנה וסע" הופעלו לטובת מי שרוצים להשאיר את כלי הרכב הפרטי בשולי המטרופולין ולנסוע למרכזי הערים, ובעיקר למרכז תל-אביב. ארבעת החניונים – בגני יהושע, חוף תל ברוך, אצטדיון קריית אריה ומבוא מודיעין – מציעים עד כ-3,500 מקומות חניה ושירותי הסעה במסלולים קבועים מראש.

אלא שעבור מאות אלפי הישראלים שמגיעים מדי יום למטרופולין תל-אביב, ארבעה חניונים מספקים פתרון דל ומוגבל מאוד. כך למשל, עבור מי שמגיע מדרום לתל-אביב – מראשון לציון, רחובות או אשדוד – אין פתרון בדמות חניון "חנה וסע", וכך למעשה נאלצים אותם נהגים להמשיך להשתמש בכלי רכב פרטיים או לעבור לתחבורה ציבורית שאינה יעילה, נוחה או מדויקת מספיק.

אמנם במשרד התחבורה מבטיחים שיוכשרו חניונים נוספים בשולי המטרופולין, אך לא ברור למה הכשרתם לא התבצעה לפני שהחלו העבודות אמש. אגב, במשטרת ישראל אמרו רק לאחרונה כי "מתוך איתור של 36 מקומות פוטנציאליים לחניונים, קיימים כיום רק ארבעה".

איך מחייגים למשטרת ישראל?
בגלל השפעת העבודות להקמת הרכבת הקלה על מרקם החיים במטרופולין תל-אביב, אחת השותפות העיקריות של משרד התחבורה וחברת נת"ע אמורה להיות משטרת ישראל – אותה משטרה שנדרשת לאשר ולנהל הסדרי תנועה חדשים, וכן להיערך בכוחות מתאימים לקראת תחילת העבודות והרחבתן בעתיד הלא-רחוק.

אלא שמתברר ששיתוף הפעולה רחוק מלהשביע את רצון הצדדים. במשטרת ישראל טענו לפני כשבוע כי "עבודת המטה (מול המשטרה, ש.ה) על-ידי חברת נת"ע החלה רק ב-1 במרץ 2015, ורק היום (26.7) חתם משרד התחבורה על סיכום שאמור לאפשר את תחילת העבודות ומקצה למשטרת ישראל בעתיד תקני שוטרים הנדרשים להסטת התנועה והסדרתה".

שלא במפתיע, במשרד התחבורה וחברת נת"ע לא ממש הבינו למה משטרת ישראל מותחת ביקורת על התנהלותם, כשבוע בלבד לפני תחילת העבודות. אבל עבור הציבור הרחב, המחלוקות בין משרדי הממשלה הן בשורות רעות מאוד: אם שני משרדי ממשלה – משרד התחבורה והמשרד לביטחון פנים (האחראי על המשטרה) – מתקשים למצוא שפה משותפת, מה יעלה בגורל פרויקט הרכבת הקלה, שדורש שיתוף פעולה של משרדי ממשלה, עשרות רשויות מקומיות ועוד ערב-רב של חברות ממשלתיות ופרטיות?

רכב כבד נוסע לאט, ממש לאט
והנה הודעה שפרסם משרד התחבורה: "השר כץ הנחה להקים צוות מקצועי משותף למשרד התחבורה, עיריית תל-אביב ומשטרת ישראל, שייבחן המלצות לצמצום דרסטי של כניסת משאיות וכלי רכב כבדים לתוך תל-אביב, באזור העבודות של הרכבת הקלה, למעט משאיות אספקה המובילות את תוצרת הבוקר לרשתות השיווק".

צמצום כניסת משאיות לצירי תנועה עמוסים במיוחד, כמו שכבר נעשה בכביש מספר 1 בשעות הבוקר, עשוי להקטין את עומסי התנועה ולהקל על חיי הנהגים שנדרשים להיכנס לתל-אביב מדי יום. ולכן, נראה שהחלטת השר כץ ופקידי משרדו היא החלטה ראויה וחשובה, שעשויה לתרום לצמצום הסבל שייגרם לציבור הרחב כתוצאה מעבודות ההקמה של הרכבת הקלה.

אלא שהודעת המשרד התפרסמה רק אתמול (א'), שעות ספורות לפני תחילת העבודות בתל-אביב – והרבה אחרי שראוי היה לבחון את הרעיון. למעשה, בחינת הרעיון אמורה הייתה להסתיים לפני זמן רב, שכן יישומו אמור היה להתבצע במקביל לתחילת העבודות אמש. אלא שמתברר כי במשרד התחבורה, ממש כמו כלי הרכב הכבדים שנכנסים למטרופולין תל-אביב, מתנהלים לאט, ממש לאט.

מאיפה מגיעים כל האזרחים האלה?
בפרויקט שצפוי להשפיע במשך שנים ארוכות על חייהם של מיליוני אזרחים – תושבי הערים במטרופולין תל-אביב וכל מי שמבקר בהן – מן הראוי לשתף את הציבור הרחב בנוגע להשפעות הצפויות. לכל הפחות, ראוי להביא לידיעת הציבור את ההשפעה הישירה של עבודות ההקמה, ובכלל זאת את רשימת הרחובות והכבישים שהתנועה בהן תיחסם או תוגבל בתקופת העבודות.

אלא שגם הפנייה לציבור נעשתה בצורה לקויה ובאיחור בלתי ראוי. למשל, בעלי עסקים בתל-אביב התלוננו על כך שפנייה מחברת נת"ע הגיעה באיחור, וכך למעשה מנעה מהם מלהיערך כראוי לקראת העבודות. בקשה שהגיעו בעלי עסקים לקבלת צו מניעה אמנם נדחתה, וכך עלה גם בגורל ערעור שהוגש לבית המשפט העליון, אך השופטת אסתר חיות הבהירה בסוף השבוע האחרון כי "ניתן לצפות שיוזמי הפרויקט יהיו מודעים וקשובים לנזקים הפוטנציאלים העומדים להיגרם לבעלי העסקים… הצעת בית המשפט (המחוזי) למתווה המיועד לנטר ולצמצם נזקים… היא הצעה במקומה".

אך לא רק בעלי עסקים שצפויים להיפגע מהעבודות מתלוננים על הפנייה המאוחרת לציבור. גם גורמים בכירים שהיו מעורבים בהכנות לקראת הרחבת העבודות העידו על כך. במשטרת ישראל הצהירו לפני לשבוע בלבד כי "לא התבצע עד כה על ידי נת"ע פרסום לציבור בנוגע לכבישים ולרחובות שיחסמו והפניית הציבור לחלופות הגעה".

The post הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן: קשה עכשיו, קשה אחר-כך appeared first on TheCar.

משרדי הממשלה והרשויות המקומיות מקדמים כמה פתרונות תחבורה לתקופת העבודות. בין השאר, מספר חניוני "חנה וסע" יאפשרו לנהגים להשאיר את מכוניותיהם בשולי המטרופולין, ולנסוע במסלולים קבועים מראש באמצעות "שאטלים" אל מרכזי הערים ומוקדי תעסוקה ומסחר. בנוסף, סמכות האכיפה נגד נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) תועבר לפקחי רשויות מקומיות, מתוך כוונה להגביר משמעותית את היקף האכיפה ולאפשר לאוטובוסים לשפר את רמת השירות לנוסעים.

אלא שפתרונות אלה מוגבלים ביעילותם: על-פי הערכות, רבים מהנהגים שמגיעים מדי יום לתל-אביב והערים השכנות יאלצו להמשיך להשתמש בכלי רכב פרטיים, שכן התחבורה הציבורית אינה יעילה או נוחה מספיק. רק בשבוע שעבר התייחס ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה של הכנסת לתחבורה ציבורית, לאיכות התחבורה הציבורית בישראל ואמר כי "התחבורה הציבורית היא לא טובה, לא יעילה, לא זולה מספיק, לא מדויקת מספיק, לא אמינה מספיק, (והיא) עדיין במקרים רבים מקום של קהל שבוי – מי שאין לו ברירה נוסע באוטובוס, מי שיש לו ברירה נוסע בדרך אחרת".

מה אם כן יכולים לעשות נהגים כדי לצמצם את הפגיעה איכות החיים שלהם? כמו במקרים רבים בעת האחרונה, אחד הפתרונות שמציעה המדינה לבעיות תחבורה הוא פנייה לשוק הפרטי: חברת נת"ע התקשרה עם אפליקציית Waze, במטרה לספק מידע בזמן אמת לנהגים שמתקרבים לאתרים שבהם מתבצעות העבודות להקמת הרכבת הקלה. בשבוע שעבר אישר אגף הרכש בחברת נת"ע התקשרות למשך תקופה של שלוש שנים עם Waze.

"לקראת תחילת ביצוע העבודות בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה, צפויים עומסי תנועה בגין סגירה והצרה של נתיבי נסיעה", נכתב בבקשת אישור ההתקשרות עם Waze, "לנת"ע נדרש אמצעי טכנולוגי המאפשר משלוח התראות והכוונות בתחום ההסברה בזמן אמת לציבור הנהגים המגיעים לקראת אזורי העבודות… Waze היא אפליקציית הניווט ודיווחי התנועה הגדולה בעולם, המתבססת על קהילת משתמשים תוך שיתוף מידע בזמן אמת על עומסי תנועה ודיווחים מהדרך. לא מוכר לנו אמצעי אחר אשר יכול לספק שירות מסוג זה, המבוסס על מיקום הנהגים".

The post waze תציל אתכם מהסיוט של הקמת הרכבת הקלה? appeared first on TheCar.

בינתיים, כדאי להתענג על הימים האחרונים של עומסי תנועה "נסבלים" מן הסוג אליו כבר התרגלנו לחוות בדרך לעבודה וממנה, כי ב-2 באוגוסט הכאוס הגדול מתחיל וצפוי להמשך – אנחנו מקווים שאתם יושבים – בין שלוש לשש שנים וחצי.

העבודות על 'הקו האדום' של הרכבת הקלה, אשר יחבר בין בת ים, תל אביב, רמת גן ופתח תקווה, יחלו בכמה מוקדים מרכזיים במקביל, וביניהם צומת מעריב, רח' יהודה הלוי, שדרות יהודית וקריית ראש הממשלה בתל אביב, כמו גם באזור הבורסה ורחוב ז'בוטינסקי ברמת גן.

אורכו של הקו האדום הוא 23 קילומטרים, מהם 11 קילומטרים – מרחוב הרצל בדרום תל אביב ועד צומת גהה בפתח תקווה – תת קרקעיים.
המנהרות יחפרו באמצעות שמונה מכונות TBM – המילה האחרונה בעולם בתחום כריית המנהרות – וזו אותה טכנולוגיה שמשמשת גם לחפירת מנהרות קו הרכבת הכבדה מירושלים לתל אביב.

מכונת ה-TBM היא מפלצת הנדסית באורך 150 מטרים ובקוטר של כ-10 מטרים, והיא מונעת בכוח החשמל. חלקה הקדמי גורס את הסלע וכורה את המנהרה ללא צורך בפיצוצים ובעבודת דחפורים, והחומר שנכרה נשלח אוטומטית באמצעות מסוע שמפנה אותו מן המנהרה הנחפרת, תוך כדי שרובוט שממוקם באחורי המכונה בונה את דפנות המנהרה עם לוחות בטון מזויין.

שימוש בטכנולוגיה זאת מפשט ומקצר את כריית המנהרות, אבל הקמת התחנות התת קרקעיות לאורך הקו דורשת עבודת חפירות ותשתיות מסורתיות יותר. עבודות אלה צפויות לגרום לחסימת אזורי החפירות וצירים סמוכים להם במשך מספר שנים, ומדובר בכמה מן האזורים הסואנים ביותר בתל אביב וברמת גן.

תכנון הפרויקט נמשך אמנם כבר שנים אבל בחברת נת"ע, שאחראית עליו, דוגלים כנראה במידור. זאת אולי הסיבה שעד היום הם העדיפו לשתף כמה שפחות את הציבור בכל הנוגע לתוכניות, לוחות הזמנים ולרשימת הרחובות שייחסמו, ומרבית הפרטים שפורסמו עד כה היו לא רשמיים.

בחודשים האחרונים ניסו תושבים מתל אביב, ובעלי עסקים, לקבל פרטים, ולצורך זה פנו בין השאר אל עיריית תל אביב אשר הבהירה להם שפרויקט הרכבת הקלה לא באחריותה ולכן היא מנועה מלספק לוחות זמנים או מידע אודות שיבושים צפויים או דרכים לפתרון הבעיות. העירייה, כך לדברי נציגיה, גם לא יכולה לדון בפיצויים לנפגעי החסימות.

גם מנהלת הפרויקט, חברת נת"ע, נמנעה עד עתה מלהתייחס לפתרונות התחבורתיים שיוצעו ל- 3.3 מיליון בני אדם שמתגוררים במטרופולין תל-אביב, ולמאות אלפי כלי רכב שנכנסים לעיר מדי יום.

רק היום (שני, 22.6) יציגו אנשי נת"ע במסיבת עיתונאים את הדרכים להתמודד עם הכאוס התחבורתי שצפוי. לפי הערכות צפויה להיחשף תוכנית להקמת שבעה חניוני "חנה וסע" בפאתי המטרופולין, שמהם יופעלו שאטלים בתדירות גבוהה (בדומה לאלה המופעלים מחניון הנתיב המהיר) אל מרכז העיר.
במקביל, צפוי משרד התחבורה לתגבר את תדירות התחבורה הציבורית, להקצות נתיבים ייחודיים לאוטובוסים ולאסור על כניסת רכבים פרטיים לאזורים מסוימים.

עבודות ההקמה של הקו האדום אמורות, לפי התוכנית הנוכחית, להסתיים ב-2021, אך לאור שלל הדחיות עד כה ובהתאם לניסיון העבר שנצבר בישראל עם התארכות משך הבניה של פרויקטים לבניית תשתיות, לא נותר לנו אלא להציע  לקחת נשימה עמוקה:  הדרך אל לב הכרך הגדול לא צפויה להיות פשוטה בשנים הבאות.

אגב, הקו האדום הוא רק אחד משבעה קווי רכבת קלה שמתוכננים לאורכו ולרחובו של גוש דן, ובאמת נראה שזה אולי הזמן להצטייד במסוק…

The post תתעוררו לסיוט: חפירות הרכבת הקלה יחלו באוגוסט appeared first on TheCar.

פניית נת"ע למשרד התחבורה מגיעה בעקבות הצעה שהעלו לאחרונה בכירים בעיריית תל-אביב, שמביעים בפומבי חשש מפני פגיעת העבודות להקמת הרכבת הקלה במרקם החיים בעיר. בכירים בעירייה גם מותחים ביקורת על משרד התחבורה, ולדבריהם המשרד אינו מספק פתרונות תחבורתיים ראויים לתקופת העבודות להקמת הרכבת הקלה. בכירים בעירייה אומרים כי בגלל הפגיעה הצפויה בתקופת העבודות, יש בכוונתם לדרוש ממשרד התחבורה לעשות מאמצים חריגים להפחית את הסבל והנזק שייגרמו לתושבים ובעלי עסקים בעיר.

אלא שלא ברור כיצד יועילו פניות העירייה להקלת סבל התושבים. בשש השנים הקרובות, ועד ההפעלה הצפויה של הקו האדום ב-2021, היקף העבודות יתרחב משמעותית, כאשר החל מהקיץ הקרוב תבצע נת"ע עבודות להקמת חמש תחנות תת-קרקעיות בתל-אביב לבדה.

יש לזכור כי על-פי נת"ע, בתקופת ההקמה צפויה פגיעה רחבת היקף באיכות החיים בתל-אביב ובחלק מערי גוש-דן, ובכלל זאת "צמצום נתיבי נסיעה, עבודה לצד בתי מגורים ו(בתי) עסק, חסימות נתיבים זמניות, הפניית תנועה לנתיבים חלופיים, העתקת קווי מתח גבוה, חפירות, (ו)סגירה ופתיחת קווי מים".

אחד הפתרונות להרעה הצפויה במצב התחבורה בגוש-דן הוא הקמת חניוני "חנה וסע", שיציעו לנהגים שירות הסעות מהחניונים למרכז המטרופולין. נת"ע כבר אישרה כי בשלב הראשון יופעלו שני חניונים – האחד בתל-ברוך והאחר בקריית-אריה בפתח-תקווה.

בנוסף, במשרד התחבורה מסיימים לגבש תכנית לעיבוי מערך התחבורה הציבורית, שנועדה להתמודד עם האתגרים שמציב פרויקט הרכבת הקלה. כבר בזמן הקרוב צפוי המשרד לתגבר את תנועת האוטובוסים בחלק מהקווים, תוך הרחבת שעות הפעילות של שירותי האוטובוסים. עם זאת, במשרד צופים כי הצעדים שיינקטו לא יצליחו למנוע האטה של ממש בזמני הנסיעה ברחבי המטרופולין, ובעיקר בכניסות לתל-אביב ובגישה למרכז העיר.

The post הנסיעה באוטובוס תהיה בחינם בזמן הקמת הרכבת הקלה? appeared first on TheCar.

על-פי התכנון, נת"ע תביא לאישור הממשלה עד אוגוסט 2016 את "הקו הסגול" – קו שמתוכנן לקשר את מזרח מטרופולין תל-אביב עם מרכז העיר תל-אביב. תוואי הקו הסגול עובר במפלס הקרקע בלבד, והוא מקודם בשני מקטעים נפרדים (מזרחי ומערבי). האורך הכולל של הקו הוא 28 ק"מ, ומתוכננות בו 44 תחנות.

הקו השני שיובא לאישור הממשלה הוא הקו הירוק, שמתוכנן בשלושה מקטעים נפרדים ואורכו 39 ק"מ. הקו, שאישורו בממשלה צפוי להתבצע בשלושה שלבים (מאי, אוגוסט וספטמבר 2016), מחבר את העיר תל-אביב עם החלקים הדרומיים של המטרופולין (חולון וראשון-לציון) והחלקים הצפוניים (הרצליה). הקו הירוק כולל חלק תת-קרקעי, ולאורכו יוקמו 61 תחנות – מהן חמש מתחת לפני הקרקע.

ביוני 2017 מתכננת להביא לאישור הממשלה את החלק הראשון בקו החום, שישרת את הערים בחלק הדרומי של המטרופולין: לוד, רמלה, באר-יעקב וראשון לציון. הקו, שאורכו 32 ק"מ, אינו כולל תחנות תת-קרקעיות והחלק השני שלו יובא לאישור הממשלה עד פברואר 2018.

הקו הרביעי, שיובא לאישור הממשלה עד ינואר 2018. הוא הקו הצהוב, שמתוכנן לשרת את החלק הצפון-מזרחי של המטרופולין: הקו יחבר את הרצליה, רמת השרון והשכונות הצפוניות של העיר תל-אביב עם הערים רמת-גן, בני-ברק, גבעתיים והשכונות הדרומיות והמזרחיות של העיר תל-אביב. אורכו של הקו כ-34 ק"מ והוא מתכונן לכלול 50 תחנות במפלס הקרקע בלבד.

עם אישור ארבעת הקווים תושלם למעשה מלאכת התכנון של הרכבת הקלה בגוש-דן: אמנם בסך הכל מתוכננים שמונה קווים במערך הסעת ההמונים במטרופולין, אך שלושה מהם (הוורוד, הכחול והכתום) הם קווי אוטובוס מהיר ורב-קיבולת (BRT). כאמור, מלבד ארבעת קווי הרכבת כולל המערך קו אחד נוסף – הקו האדום, שבשנה הקרובה יואצו העבודות להקמתו.

משרדי הממשלה משקיעים זמן רב ותקציבי-עתק בתכנון הרכבת הקלה בגוש דן. על-פי הערכות, עלות התכנון של ארבעת הקווים הנוספים של הרכבת תגיע לכרבע מיליארד שקלים בתקופה של כשלוש שנים וחצי. עלות התכנון של הקו הירוק לבדו נאמדת בכ-108 מיליון שקלים בתקופה של שלוש שנים.

עם קידום ארבעת הקווים הנוספים של הרכבת הקלה, יש לקוות שחברת נת"ע ומשרד התחבורה הפיקו לקחים מהמחדלים שליוו את תכנון הקו האדום ואת ההכנות להקמתו, שחלקם נחשפו בדו"ח חמור שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2013. יש לזכור כי המבקר חתם את הערותיו בעניין מחדלי נת"ע כך: "מן הראוי שמשרדי התחבורה והאוצר יבחנו את יכולתה של נת"ע להקים את יתר קווי (הרכבת הקלה, ש.ה)".

האם לוח הזמנים שמציגה נת"ע בנוגע לאישור הקווים בממשלה צפוי להתגשם כמתוכנן? בעניין זה ראוי לציין כי מרבית פרויקטי התשתית בתחום התחבורה חורגים מלוחות הזמנים והתקציבים המתוכננים. בדו"ח שפרסם בנק ישראל בשנת 2010 נבדקו 196 פרויקטי תשתית בתחום התחבורה, והמסקנות היו עגומות במיוחד: שישה מכל עשרה פרויקטים חרגו משמעותית מהתקציב המתוכנן, ושמונה מכל עשרה פרויקטים חרג מלוח הזמנים המתוכנן.

The post ארבעה קווי רכבת קלה נוספים בגוש-דן יאושרו עד 2018 appeared first on TheCar.

ארוכה הדרך אל הרכבת הקלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ מרבים להתפאר בכך שהצליחו להוציא לפועל את תכנית "נתיבי ישראל", במסגרתה נסללים קווי רכבת וכבישים חדשים שמחברים את הפריפריה למרכז. ואכן, הפרויקטים שנכללים בתכנית תורמים לשיפור רמת הכבישים והרכבות בדרום ובצפון. אלא שבעיות התחבורה בישראל מתרכזות במקום אחר, שפוליטיקאים רבים דווקא אוהבים לשנוא: גוש-דן, ובעיקר מטרופולין תל-אביב.

כ-3.3 מיליון בני אדם גרים במטרופולין תל-אביב, ובשנת 2020 צפויה אוכלוסיית המטרופולין למנות יותר מארבעה מיליון תושבים. מאות אלפי כלי רכב נכנסים מדי יום למטרופולין, ויוצרים את עומסי התנועה החמורים בישראל. עלות גודש התנועה בגוש-דן נאמדת נאמדת במיליארדי שקלים בשנה. וכל זה עומד להחמיר משמעותית בשנים הקרובות, עם האצת העבודות להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש-דן, "הקו האדום", שיחבר את הערים בת-ים, תל-אביב, רמת-גן, בני-ברק ופתח-תקווה.

בימים אלה נערכת חברת נת"ע, החברה הממשלתית שאחראית על הפרויקט, לקראת הרחבה משמעותית של העבודות להקמת הקו האדום. "העבודות לאורך התוואי יחייבו התמודדות עם אתגרים בתוך העיר", מסבירים בחברת נת"ע. רשימת "האתגרים" מבהירה מה צפוי בשנים הקרובות לתושבי מטרופולין תל-אביב ולכל מי שמבקר או עובד במרכז הכלכלי של ישראל: "צמצום נתיבי נסיעה, עבודה לצד בתי מגורים ו(בתי) עסק, חסימות נתיבים זמניות, הפניית תנועה לנתיבים חלופיים, העתקת קווי מתח גבוה, חפירות, סגירה ופתיחת קווי מים ועבודות נוספות".

העבודות להקמת הקו האדום, שהוא רק קו אחד מתוך שבעה קווים שמתוכננים בגוש-דן, יימשכו לכל הפחות עד שנת 2021, וזאת בהנחה שלוח הזמנים שנקבע יתגשם (זו כמובן הנחה בעייתית, לאור העיכובים האינסופיים שמלווים את הפרויקט, שאת שורשיו אפשר למצוא בימי ממשלת גולדה מאיר ב-1973). בתקופת העבודות לא צפוי פתרון תחבורתי שיאפשר להקל על התושבים והמבקרים בערי גוש-דן. תשתית הכבישים, שכבר כיום קורסת תחת הנטל, תצטמצם ותפגע ברמת השירות של כל אמצעי התחבורה: כלי רכב פרטיים ותחבורה ציבורית.

בראיון שהתפרסם בעיתון הכלכלי גלובס, ציינה לאחרונה סמנכ"לית בנת"ע שלחברה דווקא יש כמה רעיונות להקלת החיים של תושבי גוש-דן. "אין ספק ש-6 שנים של עבודות ישפיעו על חיי היומיום של התושבים ועוברי אורח", אמרה, "(אבל) במקום שיסבלו מהעבודות, ננסה שירוויחו כמה שניתן. למשל, נקים שלושה מרכזי מבקרים… כמו כן, אנחנו מתכננים לעשות סיורים במנהרות התת-קרקעיות". הבעיה היא שלא ברור כמה תושבים או מבקרים יצליחו לצאת מהבתים או מקומות העבודה ולהגיע לפעילויות החברתיות שמתכננת נת"ע.

פרויקט החשמול והקווים התפוסים
לפי שר התחבורה, ישראל כץ, פרויקט החשמול של רכבת ישראל, במסגרתו יופעלו כ-420 ק"מ של קווים חשמליים, יתרום רבות לחברה הישראלית. "הפרויקט יסייע לצמצם פערים כלכליים וחברתיים, באמצעות הגדלת היכולות של רכבת ישראל להסיע יותר נוסעים ממקום למקום ובמהירות גדולה יותר", הצהיר השר כץ בפברואר האחרון, עם פרסום מכרז בינלאומי לחשמול חלק מתשתית המסילות. השר כץ גם הבטיח כי "הגברת התדירות תאפשר להרחיב את מגוון אפשרויות המגורים והתעסוקה של תושבי הפריפריה".

אלא שעד שיתגשם חזונו של השר כץ, צפויות לנוסעי רכבת ישראל כמה שנים קשות. בשלב זה עוד לא ברורה במלואה השפעת פרויקט החשמול על רמת השירות לנוסעים, שכן התכנית התפעולית של הרכבת לשנים 2016 עד 2020 עוד לא פורסמה. אך ברכבת כבר מזהירים מפני השלכות חמורות: אמנם החברה מתכננת לבצע חלק מהעבודות הנחוצות בשעות שפל, בלילות ובסופי שבוע (כולל בימי שבת), אך בכירים בחברה מעריכים כי לא ניתן יהיה להימנע לחלוטין מפגיעה ברמת השירות.

"סגירת מסילות לתנועת רכבות סדירה ורציפה, עקב התקנת מערכת החשמול, תתאפשר עד כמה שניתן בשעות הלילה ובסופי שבוע", אומרים ברכבת, אך מבהירים כי "לסגירת מסילות לתנועת רכבות במסגרת פרויקט החשמול (צפויות) השלכות על השירות הרכבתי בהתאם ללוח הזמנים שבתוקף ובהתאם למסילות המחושמלות". ומה ההשלכות האפשריות? לפי הרכבת, בין השאר יתכנו "צמצום תדירות רכבות בקווי השירות, צמצום כמות הרכבות היומית, הארכת משך זמן הנסיעה בקווי השירות, קיצור קווי השירות, ביטול עצירות בתחנות, צמצום שעות הפעילות (ו)ביטול קווי שירות".

ברכבת ישראל מציינים כי בכוונתם "להתחיל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2016 בפרויקט חשמול קווי הרכבת, לאורך כ-420 ק"מ של מסילות קווי נוסעים". רשימת הקווים שיוקמו או יוסבו לשימוש בחשמל כוללת את הקווים הראשיים של הרכבת, ולכן כל פגיעה ברמת השירות – למשל, צמצום מספר הרכבות, הארכת משך הנסיעה או ביטול עצירות בחלק מהתחנות – תשפיע על עשרות אלפי נוסעים מדי יום.

ומה יעשו נוסעי הרכבת בכל שנות העבודה על פרויקט החשמול? חלקם, כנראה, ייבחרו לעבור לקווי אוטובוס בינעירוניים. אלא שרמת השירות באוטובוסים ירודה, ועל כך מסכימים גם בכירים במשרד התחבורה. ומאחר שרבים מהנוסעים ברכבת נמנים עם השכבות המבוססות באוכלוסיה, נראה שרבים מהם ייבחרו לחזור לכלי הרכב הפרטיים. מה שכמובן יגרום להחמרת עומסי התנועה, וכך תיפגע עוד יותר רמת השירות התחבורתית.

הייאוש יהיה נוח לעשירים ונהגי ליסינג
במקביל לעבודות התשתית של הרכבת הקלה ופרויקט החשמול, צפוי שינוי גם ברשת הכבישים באזור מטרופולין תל-אביב: משרד התחבורה מתכנן הקמה של לפחות שלושה "נתיבים מהירים" בכניסות תל-אביב, שיופעלו במתכונת דומה לזו של הנתיב שמופעל בכניסה לעיר מכיוון כביש מספר 1. לפרויקט הנתיבים המהירים, שמבוצע תחת אחריות חברת נתיבי איילון, מתוכננים שלושה שלבים: בשלב הראשון יופעל נתיב מהיר מראשון לציון לכביש מספר 5, בשלב השני יופעל נתיב נוסף מצומת פולג לכביש מספר 5, ובשלב השלישי יופעל נתיב מכביש מספר 5 (מראש העין) עד צומת גלילות.

כמו בנתיב המהיר שהופעל בשנת 2011 בכביש מספר 1, גם הנתיבים המתוכננים יציעו שימוש חופשי לאמצעי תחבורה ציבורית, וכן שירותי הסעה ("שאטלים") ללא תשלום למי שיחנו את מכוניותיהם בחניונים ייעודיים שיוקמו בכניסה לנתיבים. שירותים אלה אכן תורמים לשיפור רמת השירות לנהגים ונוסעים, אך בשני המקרים, הפתרון המוצע מוגבל ביעילותו: אמנם יש שיפור בזמן הנסיעה עד למטרופולין תל-אביב, אך לאחר הכניסה אליו נעמדים האוטובוסים והשאטלים באותם פקקים שבהם עומדים שאר כלי הרכב.

בעיה נוספת היא שהפתרון המוצע מוגבל גם בכל הנוגע להגעה ליעד הסופי של הנוסעים. לאחר שימוש באוטובוסים או שאטלים שייסעו בנתיבים המהירים, יידרשו הנוסעים לעבור לאמצעים אחרים של תחבורה ציבורית. למרבה הצער, רמת השילוביות בין אמצעי התחבורה הציבורית בישראל רחוקה מלהיות אופטימלית, וזאת למרות השקעה לא מבוטלת בשנים האחרונות, שנערכה בחלקה בהשתתפות האיחוד האירופי. ומי בכל זאת אינו צפוי להיות מושפע מבעיות התחבורה הציבורית?

כמו בנתיב בכביש מספר 1, הכניסה לנתיבים המהירים העתידיים תתאפשר בתשלום שישתנה בהתאם לעומס בתוך הנתיב. עבור מי שהממון מצוי בכיסם, וכן עבור מי שאינם נושאים בעצמם בעלות הנסיעה, גובה האגרה שתיגבה בכניסה לנתיבים העתידיים לא ישפיע על ההחלטה אם לנסוע בנתיב המהיר או להשתרך עם שאר הנהגים בכביש המקביל והפקוק. וכך, בעלי ממון ובעלי רכב צמוד יוכלו לקצר את דרכם אל המטרופולין, בעוד שעם ישראל עומד בפקקים שצפויים להפוך לבלתי נסבלים ממש בקרוב.

The post ממהרים? כדאי שתקנו מסוק: האסון התחבורתי שצפוי לישראלים בשנים הקרובות appeared first on TheCar.

חברת נת"ע, שאחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן, פרסמה מכרז להתקשרות עם שתי חברות חיצוניות שינהלו את הקמת "הקו האדום" – הקו הראשון של הרכבת הקלה, שצפוי להתחיל לפעול לכל המוקדם ב-2021. על-פי המכרז, ניהול הפרויקט יחולק בין שתי חברות: חברה אחת תופקד על ניהול הצד המערבי של הפרויקט, והאחרת תנהל את הקמת הצד המזרחי.

פרסום המכרז מהווה עדות לכך שנת"ע נסוגה מכוונתה להתקשר ללא מכרז עם חברת ניהול זרה, בעלות שנתית של כ-80 מיליון שקלים ולמשך כ-10 שנים. על כוונת נת"ע להתקשר עם החברה הזרה נמתחה ביקורת חריפה מצד בכירים במשרד האוצר, ובעיקר מצדה של החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו.

לוח הזמנים של המכרז שאפתני, ואולי אף בעייתי: חברות שמתבקשות להתמודד על ניהול הפרויקט נדרשות להגיש את הצעותיהן עד אמצע מאי הקרוב, כלומר כחודש וחצי בלבד לאחר פרסום המכרז. מאחר שהמכרז נחשב למורכב, הקצאת פרק זמן קצר יחסית להגשת הצעות עלולה למנוע מחברות מלהגיש הצעות.

מנגד, קביעת לוח זמנים "קצר" נועדה לאפשר את קידום הפרויקט ללא עיכובים נוספים, תוך עמידה בתאריך היעד שנקבע להפעלת הקו האדום, שיעבור בערים בת ים, תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. ראוי לציין כי חברת בקרה שפעלה מטעם משרד האוצר העריכה כי הקו יחל לפעול כשנה לאחר התאריך שנקבע על-ידי נת"ע (2022, במקום 2021).

"בכפוף לבדיקת החשבת הכללית"
התנהלותה של נת"ע, שספגה ביקורת חריפה בדו"ח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2013 ו-2014, היוותה לאחרונה מקור למחלוקת חריפה בין משרדי התחבורה והאוצר. במשרד האוצר ביקשו להקפיא מכרזים שפרסמה החברה, בזמן שמשרד התחבורה ניסה למנוע מהאוצר מלעצור את קידום הפרויקט.

בדיון שנערך בפברואר האחרון בין שר התחבורה, ישראל כץ, והחשבת הכללית באוצר, אמנם נקבע במפורש כי חלק מההתקשרויות של נת"ע ייבחנו מחדש. למעשה, ולמרות שבמשרד התחבורה מיהרו להצהיר כי קידום הרכבת הקלה לא ייעצר, השר כץ העביר בפועל את ההחלטה בעניין כמה מההתקשרויות של נת"ע לשיקול דעתה הבלעדי של החשבת הכללית.

בהודעת השר, הובהר כי כץ שותף "לדעה כי יש לבדוק חלק מהסוגיות, בצורה מחמירה ובכובד ראש, וכי כל מה שתחליט (החשבת הכללית, ש.ה) מקובל… יש להמשיך את ביצוע הפרויקט כפי שסוכם, בכפוף לבדיקת החשבת הכללית". פרסום המכרז להתקשרות של חברות ניהול להקמת הקו האדום מלמד שעמדת החשבת הכללית, לפחות בכל הנוגע להתקשרות של נת"ע עם חברת הניהול הזרה, התקבלה במלואה.

יועצת או מנהלת?
חברת נת"ע ניסתה לאשר את התקשרותה עם חברת הניהול הזרה, חברת PB, במשך זמן רב. כבר לפני כשנה הצהיר יו"ר נת"ע לשעבר, אלכס ויז'ניצר, שפרש מתפקידו על-רקע חשדות למעורבות לכאורה בפרשת השחיתות שבה חשודים בכירי "ישראל ביתנו", כי החברה מבקשת לשדרג את מעמדה של PB מחברת ייעוץ לחברת הניהול של פרויקט הקו האדום.

"חברת PB עובדת בארגון (בנת"ע, ש.ה) שנתיים וחצי", הסביר ויז'ניצר בדיון שערכה ועדת הכספים של הכנסת באפריל 2014 בעניין מצבה של חברת נת"ע. "רק (ש)היא הייתה במעמד של ייעוץ וזה לא טוב, כי צריך מנהל פרויקט. לכן, אנחנו נמצאים בשלב של הפיכתם לקבוצה של ניהול (ה)פרויקט".

למרות שמעמדה הרשמי של PB היה כחברת ייעוץ, בפועל התנהלה החברה כמי שמנהלת את הקמת הקו האדום. בכך בדיוק הודה ויז'ניצר בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בינואר 2014. "מנהל הפרויקט של הקו האדום (היא) חברת PB", אמר יו"ר נת"ע לשעבר, "(ו)מנהל הפרויקט הוא טוני בורצ'ל (בכיר לשעבר ב-PB, ש.ה)".

The post מי ינהל את הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש-דן? appeared first on TheCar.

חברת נת"ע, החברה הממשלתית שאחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן, נזקקה ביולי האחרון לפקחי תנועה. הפקחים נדרשו להכוונת תנועה של כלי רכב והולכי רגל באתרים שבהם בוצעו עבודות תשתית לקראת הפעלת "הקו המקדים" – קו אוטובוס שנוסע בין פתח-תקווה ובת-ים, בתוואי שישמש בעתיד את הקו הראשון של הרכבת הקלה ("הקו האדום").

מי שמשמש להכוונת תנועה בפרויקטי תשתית ברחבי הארץ הם שוטרים בשכר, אך בנת"ע לא ממש מרוצים מההסדר הזה. לדברי בכיר בחברה, לא מעט פרויקטים נדחו בגלל שהמשטרה לא הצליחה להעמיד לרשות נת"ע שוטרים בשכר. "משטרת ישראל מוגבלת ביכולתה לספק שוטרים בכמות מספקת במועדי פעילות שונים", כתב הבכיר במסמך רשמי של החברה. "לאחרונה התבטלו מספר עבודות ומבצעים להעברת תנועה של קבלנים בגלל מצוקת כוח אדם במשטרה".

אז מה עושים? מתברר שלמשרד התחבורה יש פתרון יצירתי לבעיית כוח האדם של המשטרה. ביחד עם חברת נתיבי ישראל (מע"צ החדשה), הכשיר המשרד פקחי תנועה ייעודיים, שיכולים להחליף את השוטרים בשכר. אבל מתברר שלפתרון המוצלח של משרד התחבורה יש מחיר גבוה. בתמורה לשישה שבועות עבודה של פקחי תנועה, אישרה נת"ע תשלום בסך של כ-1.15 מיליון שקלים לטובת חברת נתיבי ישראל.

לשם השוואה, עבור פעילות אכיפה נגד נהגים שנסעו בניגוד לחוק בתוואי של הקו המקדים, שילמה נת"ע למשטרת ישראל סכום של כ-320 אלף שקלים. בתמורה הפעילה המשטרה שוטרים בשכר במשך מעט יותר משישה שבועות (בין אוגוסט וספטמבר 2014). אמנם היקפי העבודה בשני המקרים אינם זהים, אך הפער בעלויות (כמעט פי ארבעה) מפתיע מאוד.

אגב, נראה שאין חלופה מעשית לשירות פקחי התנועה של חברת נתיבי ישראל. לדברי בכיר בחברת נת"ע, "לא ניתן לבצע את השירותים (של פקחי תנועה, ש.ה) באמצעות אף גורם אחר". ומה עם שוטרים בשכר? בגלל בעיית כוח האדם של המשטרה, השימוש בפקחי התנועה של נתיבי ישראל הופך בפועל לשירות הנוח ביותר עבור חברות קבלניות, גם אם מחיר השירות עלול להתברר לעתים קרובות כגבוה משמעותית מזה שמציעה המשטרה.

האם חברת נתיבי ישראל גובה מחיר מופרז עבור שירות פקחי התנועה? בעניין זה ראוי לציין שבנת"ע מכירים היטב את פעילותה של חברת נתיבי ישראל, ולכן לא אמור להתקיים פער מידע בין שתי החברות הממשלתיות. מנכ"ל נת"ע כיום שימש בעבר כמשנה למנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ויו"ר נת"ע עד לאחרונה – אלכס ויז'ניצר, שהתפטר מתפקידו במסגרת חקירת החשד לשחיתות של בכירים במפלגת ישראל ביתנו – שימש במשך שנים ארוכות כמנכ"ל נתיבי ישראל.

אולם, גם אם המחיר שגובה חברת נתיבי ישראל מנת"ע הוא סביר, לא ברור מדוע נת"ע אינה פועלת להכשיר פקחי תנועה מטעמה. כבר כיום מבצעת החברה הממשלתית עבודות תשתית בהיקף משמעותי, ובשנים הקרובות צפויים היקפי העבודה של נת"ע לצמוח במהירות. לכן, השימוש בגורם חיצוני – אשר בעצמו משמש כחלופה לשימוש בשוטרים בשכר – אינו נראה כפתרון יעיל או נוח במיוחד.

The post יעילות: ממי שכרה חברה ממשלתית פקחי תנועה ב-1.15 מיליון שקלים? appeared first on TheCar.

עוד שנה, פחות שנה: כשאף אחד לא יודע מתי תחל לפעול רכבת קלה בגוש-דן, אפשר להבטיח שהיא תצא לדרך בדיוק בזמן. בתום ישיבה ממושכת עם בכירים ממשרד האוצר, הודיע אתמול (א') שר התחבורה, ישראל כץ, כי הקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש-דן תימשך כסדרה. "אנו נמצאים בנקודת זמן שבה לא ניתן לעצור את הפרויקט", הצהיר השר כץ, "כל עצירה של המיזם ואף עיכוב המכרזים יגרום לבזבוז יקר של כספי ציבור".

לכאורה, דברי השר הם בשורה טובה למאות אלפי ישראלים שמבלים מדי יום שעות ארוכות בפקקים בגוש-דן. בימים האחרונים נחשפו חילוקי דעות משמעותיים בין משרד האוצר ומשרד התחבורה בעניין התנהלות החברה הממשלתית שמפקחת על הפרויקט, חברת נת"ע, והבטחתו של השר כץ אמורה להפיג חששות שהפרויקט – שאת שורשיו אפשר למצוא לפני יותר מ-40 שנה, בימי ממשלתה של גולדה מאיר – עומד להידחות לתקופה לא ידועה.

אלא שהאופטימיות שאפפה את הודעת משרד התחבורה מאתמול נדמית מופרזת, ואולי אף מופרכת. אחרי שנזף בממונה על התקציבים במשרד אוצר, אמיר לוי, והבהיר כי לא יסכים לעיכובים בפרסום מכרזים לביצוע הפרויקט, הסכים השר כץ לכך שהחשבת הכללית באוצר, מיכל עבדי-בויאנג'ו, תבדוק "חלק מהסוגיות, בצורה מחמירה ובכובד ראש, וכל מה שתחליט – מקובל עליו".

על-פי הערכות, חלק מהסוגיות שייבדקו כעת על-ידי החשבת הכללית יעכבו את הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן. בכמה זמן יתעכב פרויקט הענק? אף אחד לא יודע, אך מאחר שהקו הראשון של הרכבת הקלה אינו צפוי לפעול לפני שנת 2022, נבחרי הציבור ופקידי הממשלה יכולים להבטיח שלא יהיה כל עיכוב בהפעלתה. ממילא עד שתחל הרכבת לפעול יתחלפו עוד כמה וכמה ממשלות, שרי תחבורה ופקידים במשרדי האוצר התחבורה, ורק האזרחים יישארו לשלם את המחיר.

מי שמכין מרק, שלא יכין בטון
מה בדיוק עומדת החשבת הכללית באוצר לבדוק בצורה "מחמירה ובכובד ראש"? למשל, החלטה תמוהה של חברת נת"ע להתקשר – ללא מכרז – עם חברת ייעוץ בינלאומית, שמשמשת בפועל כמנהלת של פרויקט הרכבת הקלה. העלות: כ-80 מיליון שקלים בשנה. כיצד יתכן שחברה ממשלתית מחליטה לפטור את עצמה מחובת מכרז כשעל הפרק עומד חוזה של מאות מיליוני שקלים?

בדיוק את הסוגיה הזו בודקת החשבת הכללית במשרד האוצר, אך ראוי לציין שההתקשרות של נת"ע עם חברת הייעוץ הבינלאומית אינה סוד. החברה, PB, עובדת עם נת"ע כבר יותר משלוש שנים, והיא מוכרת היטב בתחום התשתיות – משרדי הממשלה מרבים להתקשר עם חברת הייעוץ, לעתים קרובות במסגרת הסדרים של פטור ממכרז.

יו"ר חברת נת"ע, אלכס ויז'ניצר, שפרש לאחרונה מתפקידו על-רקע חשדות למעורבות לכאורה בפרשת שחיתות שבה חשודים גם בכירי מפלגת ישראל ביתנו, הגיע לפני פחות משנה לוועדת הכספים של הכנסת, והסביר מה מעמדה של חברת הייעוץ הפרטית: "חברת PB עובדת בארגון (חברת נת"ע, ש.ה) שנתיים וחצי, (אלא ש)רק היא הייתה במעמד של ייעוץ וזה לא טוב כי צריך מנהל פרויקט. לכן, אנחנו נמצאים בשלב של הפיכתם לקבוצה של ניהול (ה)פרויקט".

למה בעצם נדרשת נת"ע, חברה ממשלתית שאמורה לנהל את הפרויקט, לשכור את שירותיה של חברת ייעוץ פרטית שתנהל את הפרויקט עבורה? בהופעה בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בינואר 2014, הסביר ויז'ניצר בציוריות כי "כולנו למדנו דבר מאוד מאוד פשוט – מי שיודע לבשל מרק, צריך לבשל מרק. מי שיודע לעשות בטון, צריך לעשות בטון. אם אותו אחד שעושה בטון יבשל מרק, המרק ייצא כמו בטון".

"מרק הבטון" של ויז'ניצר נועד להצביע על בעיה חמורה לשיטתו: האופי הישראלי מתברר כבעייתי במיוחד בכל הנוגע לפרויקטי תשתית מורכבים, ונדרש ידע וניסיון של אנשי מקצוע מחו"ל על-מנת להתגבר על הבעיות שמערימה מעצמת ההיי-טק הקטנה. "מנטאלית, אנחנו מדינת ישראל ולא מדינה אחרת", אמר בצער ניכר לחברי הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. לכן, כך המשיך והסביר, הוחלט שחברת PB תנהל את פרויקט התשתית הגדול והמורכב בישראל.

זה הכל בגלל המנטליות הישראלית?
אבל את המרק הזה לא בישלה המנטליות של הישראלים, אלא דווקא ממשלת ישראל. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה באוקטובר 2013 נקבע כי ממשלת נתניהו השנייה, שהחליטה ב-2010 לבטל את הקמת הפרויקט באמצעות זכיין פרטי, הטילה על חברת נת"ע את ניהול הקמת הרכבת הקלה מבלי שבדקה אם החברה מסוגלת להתמודד עם פרויקט הענק.

בין השאר, המבקר מצא שמשרדי הממשלה – ובעיקר משרדי התחבורה והאוצר – כלל לא בדקו אם "נת"ע ערוכה מבחינת הידע והניסיון, האם המשאבים הניהוליים מצויים בידה, האם יש כוח אדם מקצועי, האם היא יכולה להיערך לשינוי מהותי שכזה ובזמן קצר, ומה העלות הכלכלית של תהליך זה ביחס לחלופות אפשריות אחרות".

עדות לחוסר הידע והניסיון של חברת נת"ע אפשר למצוא באופן ניהול התקציב של פרויקט התשתית הענק. בהחלטת ממשלה מ-2010 נקבע שהתקציב להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה יהיה כ-10.7 מיליארד שקלים, והפעלתה תחל ב-2017. פחות משנתיים מאוחר יותר, באוגוסט 2012, התקציב כבר זינק ל-12.23 מיליארד שקלים ומועד הפעלת הרכבת נדחה ל-2018.

שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, תקציב הפרויקט כבר תפח ל-14.38 מיליארד שקלים, כאשר חברת בקרה חיצונית שנשכרה על-ידי משרד האוצר העריכה שעלות הפרויקט תגיע בסופו של דבר ליותר מ-17 מיליארד שקלים והקמתו תסתיים, לכל המוקדם, ב-2022.

כמובן שלא רק נת"ע נושאת באחריות. "חשוב להבין שמדי שבוע אנחנו יושבים – נציבי אגף התקציבים, החשב הכללי, נציגי משרד התחבורה ונציגי נת"ע – במשך חצי יום", הסבירה סמנכ"לית במשרד התחבורה לחברי ועדת הכספים באפריל האחרון. "יש לנו חברת בקרה בינלאומית, יש לנו עוד חברת בקרת תשלומים משותפת עם משרד האוצר. החברה הזאת (נת"ע) מבוקרת מלפני ולפנים".

אלא שלמרות כל הבקרה המרשימה הזו, בדו"ח נוסף של מבקר המדינה, שפורסם בסוף אוקטובר האחרון, נמצאו ליקויים חמורים נוספים בנת"ע. "(יש) ליקויים משמעותיים בחברת נת"ע בנושאים הקשורים לניהול הרכש והמכרזים, ולגיוס כוח אדם", סיכמו בכירי משרד המבקר את הדו"ח. "ליקויים אלה בהיערכות הארגונית של נת"ע עלולים להזיק להתקדמות הפרויקט".

שלושה חודשים בלבד לאחר פרסום הדו"ח, נראה שאזהרת המבקר מתממשת. שר התחבורה אמנם מבטיח להמשיך לדחוף את הפרויקט, אך בעוד כחודש בלבד הוא כבר עשוי להתחלף בשר אחר. פקידים בכירים במשרדי התחבורה והאוצר עשויים להתחלף גם הם, כחלק מהתחלפות הדרג הפוליטי. אפילו הנהלת נת"ע עשויה למצוא את עצמה מוחלפת בהנהלה חדשה, שתהיה נאמנה לשר התחבורה הבא.

ומי בכל זאת יישאר במקומו? הפקקים בגוש-דן, והנהגים שעומדים בהם שנה אחרי שנה.

The post מחכים לרכבת הקלה בגוש דן? תמשיכו לחכות appeared first on TheCar.