Waze Carpool, או "וויז שירות הסעות שיתופי", הוא פונקציה אשר פותחה על-ידי וויז בישראל, ו'וויז' אף ערכה איתה כאן ניסויי שטח בתצורה חינמית. אלא שבישראל אסור לבצע שימוש מסחרי ב'וויז קארפול' בגלל תקנות הסעת נוסעים בשכר אשר נועדו לסגור וליצור רגולציה של שוק המוניות.

שירות זה מאפשר למי שמבקשים לחלוק ביניהם את הוצאות הנסיעה, או למי שמבקש לקצץ בהוצאות הנסיעה שלו, לתכנן את הנתיב האידאלי מנקודה א' לנקודות ב' ו-ג' באופן שהנוהג ברכב אוסף איתו נוסע אשר משלם לו תמורת חלק מעלויות הנסיעה.

האפליקציה מחשבת לא רק את נתיב הנסיעה אשר יאפשר לנהג להקטין למינימום את הסטייה מן הנתיב המקורי שלו אלא גם סכום הכסף שראוי לגבות מן הנוסע, ובאופן תיאורטי כך מרוויחים כולם: בעל הרכב מקבל החזר תמורת חלק מעלות הנסיעה שלו, הנוסע מקבל הסעה זולה ויעילה ביחס לסוגי תחבורה אחרים, ואילו 'גוגל', בעלת הבית של 'וויז', חותכת את הקופון שלה גם כעמלה מן העסקה הכלכלית וגם באיסוף מידע אודות הרגלי החיים של המשתמשים באפליקציה.

וויז השיקה את פונקציית הנסיעות השיתופיות שלה בקליפורניה בספטמבר בשנה שעברה, והשבוע, כאמור, היא הכריזה על הרחבת התחום הגיאוגרפי שבו היא פועלת.

לפי נתוני 'וויז' יש לה כיום כ-75 מיליון משתמשים בכל רחבי העולם, והמשמעות בין השאר היא שכל מי שמשתמש באפליקציה (וגם מי שעדיין לא משתמש בה) יכול ליהנות מתחבורה שיתופית כאשר הוא מגיע לשטח שבו היא פועלת – כלומר שמדובר בפוטנציאל משתמשים עצום.

המודל של 'וויז' שונה מאוד, כמובן, מאלה של שירותי ההסעה השיתופית של 'אובר' ושל 'ליפט' – אשר מאגדים למעשה נהגים שמבקשים להתפרנס מנהיגה תמורת שכר ומהווים תחרות לשירותי המוניות המסורתיים. אחד ההבדלים, למשל, הוא שגובה התשלום המרבי שאפשר לגבות מנוסע באמצעות אפליקציית 'וויז' הוא 54 סנט למייל (כ-33 סנט או 1.3 שקלים לקילומטר) וזאת בגלל חוקי מס ההכנסה האמריקני.
בנוסף, שימוש באפליקציה הזאת מוגבל, גם עבור הנהג וגם לנוסע, לשתי נסיעות ביום כדי למנוע את האפשרות לעשות בה שימוש מסחרי שחייב במס.

נוסף להרחבת גבולות תחום השירות שלה הכריזה 'וויז' גם על שיתוף פעולה עם שלושה ארגונים אמריקנים אשר ינסו לשכנע את העובדים שלהם להשתמש באפליקציה כדי לייעל את התחבורה שלהם לעבודה וממנה, ובתוך כדי כך גם לצמצם את עומסי התנועה והחניה ואת השימוש ברכב באופן כללי (ואיתו גם את תאונות הדרכים וזיהום האוויר).

'וויז', אגב, לא לבד במשחק: בארה"ב פועלת גם תוכנית UberPool מבית 'אובר', ואילו 'ליפט' הכניסה רגל למים בפרויקט ניסוי שאותו ערכה בקליפורניה תחת השם המסחרי "נסיעה משותפת ברכב מזדמן" – אם כי ניסוי זה הסתיים באופן פתאומי לאחר שהחברה לא הצליחה לגייס מספיק נהגים.

מקורות מהימנים במשרד האוצר שלנו, בישראל, מספרים ל-TheCar שלפי חישובים כלכליים מקצועיים שבוצעו במשרד יכול "ניהול תחבורה חכם" באמצעות תוכניות הסעה שיתופית להועיל מאד לצמצום גודש התנועה בישראל ולצמצם בדיוק את אותן תופעות שבהן נלחמים האמריקנים.

באוצר אפילו שוקלים להציג תוכנית תמריצים לחברות וארגונים שיארגנו את העובדים שלהם במסגרות של הסעה שיתופית, אולם לדבריהם "כל עוד שיש 1,000 נהגי מוניות שחברים במרכז הליכוד אין סיכוי שזה יתאפשר בישראל מבחינה פוליטית".

בין אם מדובר בעובדות או בספקולציות של אותם פקידים – חשוב להדגיש שגם במצב הנוכחי אין מניעה להשתמש באפליקציה השיתופית של וויז כל עוד שלא מדובר בהסעה בשכר. ארגונים גדולים שמבקשים לחסוך בהוצאות הדלק והרכב שלהם יכולים להכין לעובדים שלהם תוכנית הטבות ותמריצים כלכליים חוקיים כדי לשכנע אותם להעדיף לחלוק ביניהם את הנסיעות לעבודה וממנה.

The post אין נביא בעירו: וויז מרחיבה שירות שיתופי בקליפורניה appeared first on TheCar.

מנייר עמדה שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי במשרד התחבורה מעריכים שמרבית המשתמשים בשירותי תחבורה שיתופית צפויים להגיע מקרב משתמשי התחבורה הציבורית. לכן, במשרד סבורים שקידום תחבורה שיתופית יפגע בעיקר בתחבורה הציבורית, וכתוצאה מכך יקטן מספר הנוסעים באוטובוסים ותיפגע קופת המדינה.

באשר להשלכות על ענף המוניות, התחזית של משרד התחבורה קודרת, ותואמת את עמדת ארגון ועד נהגי המוניות. "פגיעה בבעלי המניות תקטין את יכולתם להתחרות בשוק בשל ההוצאות השונות המוטלות עליהם… ועלולה אף להוביל לקריסת ענף המוניות", מזהירים במשרד. במשרד גם סבורים שדרישת נהגי המוניות להחזר כספי בגין רכישת רישיון "צריכה לעלות לדיון".

אגב, עמדת ארגון ועד נהגי המוניות דומה לזו של משרד התחבורה, אך מוסיפה עליה אזהרות רבות. למשל, בארגון סבורים שהפעלת שירותי תחבורה שיתופית תגרום להתפתחותו של ענף הסעות פיראטי, שיביא להפסד של עשרות מיליוני שקלים אשר נגבים כיום מנהגי מוניות. בארגון גם מזהירים מפני "סכנות רבות לציבור הנוסעים, החל במעשי שוד, אונס ואלימות… (ו)יש לתת את הדעת על הקרקע הפורייה לארגוני הטרור שינצלו את ההזדמנות לחטוף אזרחים תמימים".

פיקוח ממשלתי או חכמת ההמונים?
מנייר העמדה של מרכז המחקר של הכנסת עולה כי משרד התחבורה מתנגד נחרצות ליוזמות של תחבורה שיתופית. בשיחה עם רועי גולדשמידט ממרכז המחקר של הכנסת כי "בהיעדר אפשרות לפקח על הנהגים, הרכבים (ו)רמת השירות… המשרד אינו יכול להתיר או לעודד שימוש כזה (בדומה לזה שמציעה חברת אובר, ש.ה)".

במשרד גם ציינו כי בכל הנוגע לשירותי תחבורה שיתופית, אין באפשרותם "לפקח ולהטיל סנקציות על נהגים בעלי רכב פרטי שיפעילו שירות לקוי (כמו למשל) הפקעת מחיר, יחס לא הולם, חריגה ממסלול נסיעה".

עם זאת, ראוי לציין כי בעניין רמת השירות מוצעים בתחבורה שיתופית מנגנוני פיקוח שעשויים להיות יעילים מאלה שמקיים משרד התחבורה בענף המוניות. חברות פרטיות שמציעות שירותי תחבורה שיתופית מאפשרות למשתמשים לדרג את הנהגים, וכך למעשה מופעל מנגנון פיקוח רצוף ועדכני שמבוסס על "חכמת ההמונים".

לפי מכון ירושלים לחקר שווקים, "אחת הטענות החוזרות ונשנות כנגד מודל התחבורה שיתופית היא ששירותי הסעה צריכים להיות מפוקחים בידי הרגולטור… על-מנת להתמודד עם טענות אלה, חברות התחבורה השיתופית הקימו כל אחת מערך רגולציה פרטית (ש)כוללת מערכת כללים ונהלים פנימיים… וכן מערכות דירוג צרכנים".

עובדי הממשלה בוחרים לנסוע לבד
בזמן שמשרד התחבורה מביע התנגדות נחרצת למודלים חדשניים של תחבורה שיתופית ותומך רק בנסיעה משותפת (car-pool), במשרד להגנת הסביבה מציינים כי הם מנסים לפעול בתחום התחבורה השיתופית כחלק מפעילות נרחבת יותר, שמטרתה לצמצם את זיהום האוויר.

אלא שפעילות המשרד אינה זוכה להצלחה. ניסוי שנערך בקרב עובדים במשרדי הממשלה, ואשר נועד לעודד הגעה משותפת למקום העבודה, נחל כישלון חרוץ: במשרד להגנת הסביבה אומרים כי כ-350 עובדי ממשלה בלבד נרשמו לאפליקציה ייעודית שפותחה במסגרת הניסוי. במשרד גם מודים כי בפועל מבוצע מספר "נמוך יחסית" של נסיעות.

במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי הבעיות שהתעוררו בניסוי קשורות, בין השאר, למדיניות הממשלה, שמעודדת את עובדיה לנסוע ברכב פרטי. "(המדינה) בעצמה מעודדת נסיעת עובדים ברכב פרטי לעבודה – (למשל באמצעות) חניה חינם לעובדים, (ו)החזר הוצאות רכב. במצב זה, הקושי לשנות את ההרגלים של אנשים ולעודד אנשים לוותר על הרכב הפרטי ולבחור בנסיעות משותפות הוא רב".

במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי שתי החלטות ממשלה, שהתקבלו ב-2007 ו-2013, קראו למשרד האוצר לקדם הסדר שיעניק לעובדים רכיב שכר שאינו מותנה בבעלות על כלי רכב. אלא שעד עתה, ולמרות פנייה של מנכ"ל המשרד בנובמבר 2014, לא חל כל שינוי בעניין זה.

The post משרד התחבורה בעד נהגי המוניות, ונגד תחבורה שיתופית appeared first on TheCar.

שילוב בין אמצעי תחבורה שונים הוא אחת הבעיות העיקריות של התחבורה הציבורית בישראל, ובכך מודים גם במשרד התחבורה. אמנם בשנים האחרונות מנסים במשרד לשפר את "השילוביות" של התחבורה הציבורית, ובעיקר את השילוב בין אוטובוסים ורכבות, אך המענה המוצע לנוסעים רחוק מלהציע חלופה זמינה ונוחה לנסיעה בכלי רכב פרטיים.

שיתוף הפעולה בין Moovit, אפליקציית ניווט בתחבורה ציבורית, ובין Gett, אפליקציית הזמנת מוניות (לשעבר – גט טקסי), מאפשר למשתמשים להתגבר – לפחות חלקית – על בעיית השילוביות של התחבורה הציבורית. כך למשל, בהודעה משותפת שפרסמו היום (ג') שתי החברות מוסבר כי "במקרים (ש)בהם שילוב בין מונית לתחבורה ציבורית הוא האופציה היעילה ביותר, המערכת תמליץ על מסלול הכולל מקטע של נסיעת מונית ומקטע של נסיעה בתחבורה ציבורית".

למעשה, בשתי החברות סבורים ששיתוף הפעולה בין האפליקציות מציע חלופה לשימוש בכלי רכב פרטיים. לדברי ניר ארז, מנכ"ל Moovit, "שיתוף הפעולה בין החברות מניב פתרון לצורך אמיתי. כעת, לאלו שאין ברשותם רכב פרטי וגם (למי) שבוחרים להשאיר אותו בבית, יש ממשק אחד, שמאפשר להם לבחור את הדרך הטובה ביותר להגיע אל היעד, בתחבורה הציבורית, במונית או בשילוב של שניהם".

על-פי ההודעה שפרסמו שתי החברות, הזמנת מונית של Gett תיעשה מתוך אפליקציית Moovit באמצעות ממשק משותף. אפשרות הזמנת מונית של Gett מתוך אפליקציית Moovit זמינה כבר עתה למשתמשים במכשירי אנדרואיד, ובתחילת השבוע הבא יתאפשר ביצוע הזמנות גם למשתמשי iOS של אפל.

מוביט, ווייז, אובר ומשרד התחבורה?
נראה שעיתוי פרסום ההודעה של Moovit ו-Gett אינו מקרי: רק אתמול הודיעה חברת ווייז (Waze), שנמצאת בבעלות ענקית האינטרנט גוגל, על השקת אפליקציה חדשה: RideWith. האפליקציה החדשה נועדה לחבר בין נהגים ונוסעים לטובת ביצוע נסיעות משותפות (car-pool), כאשר הנוסעים משתתפים בעלות הנסיעה (ובעיקר, דלק ובלאי).

השימוש באפליקציה החדשה של ווייז, שבשלב הראשון מוצעת במסגרת ניסוי ("פיילוט") בשלוש ערים, עשוי בעתיד להוות תחרות לענף המוניות ולתחבורה הציבורית. זאת, מאחר שעבור נוסעים מזדמנים – שזקוקים להסעה במסלול קבוע – נסיעה שיתופית תהיה לרוב זולה משימוש במונית ונוחה משמעותית מאשר שימוש באוטובוס ציבורי.

בנוסף, יש לזכור שענף המוניות נמצא תחת איום של אפליקציית אובר (Uber): אפליקציה סלולרית שמאפשרת למשתמשים להסיע נוסעים, גם אם הם אינם נהגים מקצועיים. אמנם בשלב זה שומר משרד התחבורה על האינטרסים של נהגי המוניות, ומונע מ-אובר מלהפוך לאיום מיידי בכך שהוא אינו מתיר ביצוע נסיעות על-ידי נהגים מזדמנים, אך לא ברור עד מתי יוכל המשרד לטמון את ראשו בחול ולעצור פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים לנוסעים לבחור את דרכי הנסיעה הנוחות והזולות ביותר.

אמנם שיתוף הפעולה בין Moovit ו-Gett אינו מהווה חלופה לתחבורה ציבורית, אך הוא משמש עדות נוספת לכך שחברות פרטיות מצליחות לשפר את רמת השירות לנוסעים באופן מהיר וטוב מזה שמציע משרד התחבורה, שכבול ברגולציה ארכאית ומסורבלת.

The post מסלול חדש: גט ומוביט משלבות בין אוטובוסים, רכבות ומוניות appeared first on TheCar.