השכרת כלים לניידות אישית ממונעת, השכרת מכוניות ואופנועים לזמן קצרצר, והזמנת ושימוש בשירותי תחבורה משתפת, הם רק חלק ממגוון הולך וגדל של מוצרים ושירותים שפעם אפשר היה רק לחלום עליהם וכעת הופכים אפשריים וזמינים בזכות הטכנולוגיה.

רוב השירותים החדשים נועדו לשדרג את אפשרויות התנועה והניידות של בני אדם וסחורות מנקודה א' לנקודה ב', ובתוך כדי כך גם לשפר את החוויה של אותם אנשים ולהשתמש בתשומת הלב שלהם, ומה שמשותף לכולם הוא שהספקים שלהם מתקשים לבנות מודל עסקי ברור או לחזות את עוצמות הביקוש של משתמשים לשירותים המוצעים. לחלל הזה נכנסת כעת חברת הסטארט-אפ 'זובה' (Zoba) אשר מתיימרת לנבא את הביקוש לקורקינטים, אופניים, ובסופו של דבר גם למכוניות ולהסעות באזורים מוגדרים. בסוף השבוע הכריזה החברה על גיוס 'סיד' בהיקף של 3 מיליון דולר מקבוצה של יזמים ומשקיעים ידועים בתעשייה.

דן ברנן, המייסד, מסביר שהרעיון של זובה מבוסס על "ניתוח מרחבי שמאפשר להבין טוב יותר את היחסים בין תופעות שונות, במטרה לשפר את היעילות של ערים, בדגש על ניידות". האלגוריתם שהחברה מפתחת אמור "לנבא את הקשר בין ביקוש לנתונים סביבתיים (למשל מזג האוויר) בהתאם למבנה הטופוגרפי הייחודי של כל עיר". על בסיס אלגוריתם זה מתיימרת החברה להיות מסוגלת לסייע לחברות הניידות לקבוע, למשל, את המיקומים הטובים ביותר כדי להציב בהם את כלי הרכב שלהם, ואת מספר כלי הרכב שנדרשים בכל מיקום.

החברה מיישמת פרקטיקות של ניתוח מרחבי באמצעות למידת מכונה, ולמרות שבשלב זה מייסדיה עדיין לא חושפים מי הם הלקוחות שאיתם היא משתפת פעולה – הם אומרים שאלה "גורמים מובילים בתחום השכרת האופניים, הקורקינטים ושיתוף המכוניות". בהמשך הדרך מתכוונת החברה לפעול גם מול חברות הסעה שיתופית וספקיות לוגיסטיקה עירונית (או, בעברית, חברות משלוחים).

בבלוג של החברה כתב דן ברנן שהם מפתחים פלטפורמה שתאפשר למפעילות "לקדם את המטרה של בניית ערים חיות יותר. בעתיד, המטרה שלנו היא להשתמש בפלטפורמה כדי להתמודד עם אתגרים רבים אחרים מול חברות, ערים ואוכלוסיות עירוניות ברחבי העולם, כולל נושאים הלוגיסטיקה העירונית ובריאות הציבור".

כאמור, החברה דיווחה על גיוס 3 מיליון דולר בהובלת חברת ההון סיכון CRV ובהשתתפות קבוצת המייסדים שלה אנתוני גולדבלום, מאט ברזינה ומארק קובאן, שהוא גם אחד המשקיעים הראשונים ב'זובה'. כחלק מההשקעה ישתתף יזהר ארמוני מחברת CRV במועצת המנהלים.

צילומים: יח"צ

The post כיצד לחזות את הביקוש לתחבורה חכמה? appeared first on TheCar.

בעוד מעט יותר משבוע תיפתח בברצלונה, "עיר הבירה של סיאט" בספרד, תערוכת MWC שהיא התערוכה החשובה ביותר של תעשיית הסלולר העולמית. סיאט, כרגיל בשנים האחרונות, תוכיח שהיא מארחת ראויה ותציג בתערוכה הזאת שני דגמי קונספט מעניינים ורלבנטיים לנושא האירוע.

בשלב זה מסתפקים אנשי יחסי הציבור של סיאט ב"הודעת גירוי" בלבד, ועדיין לא מפרסמים פרטים מלאים אודות דגמי הקונספט, אבל ככל שאפשר לנחש הדגם הראשון מבניהם מתאר כלי רכב עירוני לניידות אישית, משהו בסגנון של 'טוויזי' ש'רנו' הציגה כבר לפני עשור ומייצרת מאז שנת 2012. אנשי סיאט קוראים לכלי הרכב החדש שלהם "פלטפורמת ניידות", ומצהירים שמדובר ב"רכב שישפיע על אסטרטגיית המיקרו-ניידות העירונית".
"קונגרס הסלולר העולמי" הוא לא רק התערוכה הגדולה ביותר בעולם של תעשיית הסלולר אלא גם אירוע חשוב שבמסגרתו מתקיימים כנסים ו"פורומים למנהיגות מחשבתית": בכירי המנהלים של תעשיית הסלולר והתוכן מרצים אודות עתיד הסלולר והקישוריות, שהוא גם העתיד של כולנו. ל"עתיד" הזה יש קשר חזק מאד לתעשיית הרכב, היות שאחת המהפכות שמתרגשות על המכונית היא החיבור שלה ל"אינטרנט של הדברים". בהקשר הזה מציגה סיאט את הקונספט השני שלה, פרי שיתוף פעולה עם מפעילת הסלולר הספרדייה הגדולה – Telefónica.

איך אומרים 'טוויזי' בספרדית?

אחד התחומים הבוערים ביותר בעולם התחבורה בימינו הוא "ניידות אישית", או "מיקרו מוביליטי", או "פתרונות לבעיית הקילומטר הראשון והאחרון", ובמילים פשוטות: איך לכל הרוחות מוצאים חניה למכונית שלנו?

כל מומחי התחבורה מבינים שגם מי שרוצה להשתמש בתחבורה ציבורית, וגם מי שמגיע לעיר ממרחקים במכונית נוסעים, יצאו מנקודה מסוימת (למשל הבית שלהם) ורוצים להגיע לנקודה אחרת (למשל לעבודה), ולא ממש בא להם לבלות שעות בפקקי תנועה או לצעוד מרחקים תחת שמש קופחת. פתרונות לניידות אישית כוללים, למשל, קורקינטים ואופניים חשמליים, אופנועים וקטנועים, וגם כלי רכב קצת יותר גדולים מזה אבל כאלה שאפשר להשתחל איתם בתנועה ולמצוא מקום חניה.

בשנה שעברה סיאט הציגה באותה תערוכה את eXS, שהוא מעין קטנוע שפותח במסגרת שיתוף פעולה בין סיאט לחברת סגווי, והשנה – ככל שאפשר להתרשם מתמונת ה'טיזר', יוצג מה שמסתמן כמו "מכונית מיקרו" שנראית כמו כלי רכב צר וגבוה, עם פנסים צרים, שבכה קדמית משולשת ומושב נמוך. האם זה אומר שסיאט פותחת לעצמה נישה נוספת, כמו רנו? האם זה סתם גימיק שנועד לגרום לנו לומר הרבה פעמים "סיאט"? ימים יגידו.

מה שבטוח זה שסיאט, כמו רוב יצרניות הרכב בימינו, מעסיקה את עצמה לא מעט בעתיד התחבורה ובשנה שעברה היא השיקה אפליקציית ניידות למכשירים סלולריים שבה עושים כיום שימוש רוב עובדי החברה ורבים מלקוחותיה, תושבי ברצלונה. צריך לומר לזכותה של סיאט שהיא בולטת במעורבות שלה במציאת פתרונות לבעיית הניידות העירונית, ויש לה אפילו שתי חברות בת עצמאיות – XMOBA ו- Metropolis: Lab אשר עוסקות ספציפית בפיתוח פתרונות ניידות עירונית. בנוסף, יצרנית הרכב מעורבת בפרויקט שנקרא Bus On Demand שנועד לשפר את יעילות התחבורה הציבורית באמצעות הגברת המידע והשקיפות עבור המשתמשים, וגם ביוזמת נסיעות משתפות – "Car pool", אשר מחברת בין נהגים ונוסעים בדרכם לעבודה. לדברי סיאט, שני המיזמים האלה נכנסים השנה לשלב השני שלהם שבמסגרתו הוא יופעל בעיר ברצלונה בקנה מידה מלא.

בשנת 2017 חשפה סיאט באותה תערוכה את eMii, שהיא גרסה חשמלית למכונית המיני שלה, ועל אף שהמכונית הזאת אמורה להתגלגל השנה לאולמות המכירה היא דווקא לא מתארת את העתיד החשמלי האמיתי של סיאט. כחלק מקבוצת פולקסווגן, שנכנסה בשנתיים האחרונות חזק לתחום החשמלי, מכוניות חשמליות עתידיות של המותג הספרדי יתבססו על פלטפורמת MEB, כך ש-eMii היא רק שלב מעבר זמני.

מחוברים לחיים

במקביל, וכל מי שמשתמש ב'וויז' מכיר את זה היטב, החיבור האינטרנטי ל"אח הגדול" (או ל"חוכמת ההמונים") מאפשר לנו לנסוע בדרכים פחות עמוסות ולמצוא מקום חניה במקום להמר על זה שאולי נמצא אחד כזה. כמובן שכדי להיות מחוברים נדרשים חיבור סלולרי ו"אח גדול", ומכיוון שברצלונה שואפת למצב את עצמה כ"בירת הדור החמישי של הסלולר" של העולם אין מקום מתאים יותר כדי להציג בו את פרי שיתוף הפעולה עם ספקית הסלולר 'טלפוניקה'.

גם כאן עדיין אין יותר מידי פרטים למעט ההבטחה של סיאט להציג את "הרכב שמחובר בטכנולוגיית הדור החמישי". לדברי דוברי החברה מדובר במערכת ש"מאפשרת תקשורת בין המכונית, התשתית שסובבת אותה ומכוניות אחרות, כצעד ראשון לקראת נהיגה שיתופית, אוטונומית".

מנכ"ל סיאט, לוקה דה מאו, צוטט בהודעה לעיתונות כאומר ש"הניידות משתנה, והתפקיד שלנו כיצרנית וספקית של ניידות משתנה גם הוא. אנחנו חייבים להיות מסוגלים להציע פלטפורמות ניידות חדשות שיהיו שחקנים מרכזיים בערי העתיד. סיאט מעורבת באופן אינטנסיבי במספר פרויקטים כאלה, ותערוכת MWC היא הרקע המושלם להצגת הפרויקטים האלה לעולם".

ומה המסקנה שלנו? ובכן, לא נעים לומר אבל בעוד שברור שיצרניות הרכב לא יכולות להתעלם מבעיות התחבורה והניידות, נראה שהן נאלצות להשקיע פחות מידי במוצרים, במיתוג ובכיף שלנו, כמשתמשים, והרבה יותר בפונקציונליות של מכונית ככלי תחבורה.

בעולם כזה, שבו כולם מתמקדים בצורך שלנו לנוע ממקום למקום, האם באמת ישנה לנו אם על מה שיביא אותנו אל היעד יתנוסס הסמל של סיאט? הנחמה היחידה, אולי, היא שאם הקונספט המסתורי שיוצג בברצלונה ב-25 בפברואר מתאר כלי רכב מדליק לניידות אישית, ואם הוא גם יגיע לייצור מסחרי, ייתכן שנמצא את עצמנו רוכבים לעבודה על כלי רכב מדליק במקום לשבת בפקקי תנועה במכונית של סיאט או של כל מותג אחר.

The post האם סיאט מצאה פתרון לפקקים או שהיא מכריזה על מותה של המכונית? appeared first on TheCar.

אחת הסוגיות שמעסיקה את תעשיית הרכב בימינו היא שאלת התנועה והחניה בתוך הערים הגדושות, ובאופן יותר ספציפי – שאלת "המייל האחרון", כלומר הדרך שבין יעד הנסיעה של מי שמגיע אל העיר במכונית לבין מגרש החניה הקרוב לשם ביותר.

אחד הפתרונות המוזרים ביותר, ובאותה נשימה גם אחד המגניבים, הוא המצאה של שלושה חבר'ה גרמנים: אופנוע חשמלי שנשלף מתוך מכונית, אבל לא מתא המטען שלה, כפי שמקובל בימינו עם אופניים וקורקינטים חשמליים, אלא מתוך החרטום – אותו אזור שמאכלס בימינו מנוע בעירה פנימית.
ברור שהאסוציאציות הראשונות שעולות לראש הן סצינות מתוך 'איירון מן', 'האביר האפל', ובעיקר סצינה ספציפית מתוך 'באטמוביל' (קשישים יותר יחשבו על 'כנפי הרעם'), אבל מדובר במשהו ששואף להיות אמיתי לגמרי. בכל מקרה, מי שהרימה את הכפפה ולקחה אותו במידת הרצינות הנדרשת כדי לתרגם אותו לפטנט היא לא אחרת מאשר חברת פורד האמריקנית, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בארה"ב.

לפני כשבוע אושרה בארה"ב בקשת הגנת הפטנט על רעיון לפיו כלי רכב דו-גלגלי חשמלי עגון בתוך חלקה הקדמי של מכונית, שגם היא מן הסתם חשמלית, ובעת הצורך, בלחיצת כפתור, הוא נשלף מתוכה ומותיר אותה חסרת יכולת תנועה, ולכן גם מוגנת מפני גניבה קונבנציונלית.
דויד ואן בבר, האנס גונטר קוויקס ואנדרס שמיט הגישו באוקטובר 2017, באמצעות פורד, את בקשת הגנת הפטנט שכותרתה "כלי רכב עם אופנוע חשמלי אינטגרלי" אשר כשמה כן היא – מתייחסת ל"אמצעי תחבורה רב-שכבתי להסעת נוסע" ש"כוללת אופנוע שמונע באמצעות מנוע חשמלי עם עגינה בטוחה למכונית הנוסעים".
ממה שאפשר להבין מתוך תיאור בקשת הפטנט, והאיורים שכלולים בה, מדובר בקטנוע שממש "עגון" בתוך המכונית והגלגלים שלו אף משמשים אותה לצורך הנעה ותנועה. כאשר מגיעים לאזור שבו התנועה צפופה אפשר "להשיל" מן הקטנוע את המכונית ולהמשיך ברכיבה עליו אל מחוז חפצנו.
סביר להניח שבעת נהיגה בינעירונית מונע כלי הרכב ההיברידי, והפריק, באמצעות אנרגיה שצבורה במערך סוללות שמוטמן בתחתית המכונית, ותוך שימוש גם במנועים חשמליים שמניעים את הגלגלים האחוריים שלה. כאשר הקטנוע משוחרר לחופשי הוא יכול להיות טעון בטעינה מלאה שמאפשרת לו טווח נסיעה של כמה עשרות קילומטרים.

אחד הפרטים היותר מוזרים ברעיון הזה הוא שהקטנוע הוא למעשה חלק אינטגרלי מן החלק שבין מושב הנהג של המכונית למושב הנוסע שלצידו, כלומר שהמושב שלו הוא משענת היד ואילו הקונסולה המרכזית של המכונית היא בעצם זאת של הקטנוע. במילים אחרות, כאשר הקטנוע משוחרר לחופשי נותרת המכונית עם חור בחזית שלה, ועוד לא דיברנו בכלל על השמשה הקדמית. משום מה, יוצרי הפטנט מדברים על קטנוע אוטונומי, אולי מפני שהם סבורים שכל העסק הזה יתקיים רק כאשר גם מכוניות כבר יהיו אוטונומיות.

כאמור, הגלגל המניע של הקטנוע יכול להיות חלק ממערך ההנעה של המכונית, ואילו העיגון של הקטנוע לתוכה כולל גם את מה שבימינו נקרא "מכסה מנוע". לא מומלץ לעצור את הנשימה בהמתנה לייצור סדרתי של היצירה הזאת, ויחד עם זאת כיף לדעת שבפורד עסוקים בלהמציא לנו פטנטים.

אגב, אין זאת הפעם הראשונה שבה פורד בוחנת רעיונות שמשלבים בין כלי רכב קטן וקל לבין מכונית באופן היברידי בשיטות הוליוודיות. ביוני 2014 רשמה החברה בקשת פטנט אחרת, שבמקרה הזה חתומים עליה ארבעה אוסטרלים, לאופנוע חד-גלגל שמוטמן בתא המטען בלי הגלגל עצמו.

כאשר בוחרים לעשות שימוש באופנוע החד גלגלי מרימה מערכת מכאנית את חלקה השמאלי-אחורי של המכונית ומייצבת אותה, הגלגל האחורי של המכונית מפורק ומותקן על ה"אופנוע" שכולל מושב, כידון, מנוע, וכיוצ"ב, אלה מתחברים לגלגל המכונית ואפשר לצאת לדרך ולהפוך את הקילומטר האחרון של הנסיעות לקצת יותר קל לתנועה והרבה יותר כיף.

לא מיותר להזכיר שפורד היא אותה חברה שרק בשבוע שעבר הכריזה על-כך שהיא מפסיקה לייצר כמעט את כל מכוניות הנוסעים שלה ומתכוונת להתרכז בכלי רכב גדולים ומגושמים שיפקקו עוד יותר את מרכזי הערים, מה שאומר שמישהו באמת צריך למצוא לנו גם פתרונות ניידות לתוך הערים.

The post הפטנט של פורד: אופנוע חשמלי נשלף מהאף appeared first on TheCar.

'מיני' חשפה קורקינט-קונספט בתערוכת המכוניות של לוס אנג'לס. עם טווח נסיעה של 25 ק"מ ומהירות מרבית של 25 קמ"ש. כל שנותר לנו לתהות הוא על מה ישנו בכירי משרד התחבורה שלנו בעשור האחרון

'מיני', מותג ה'לייף סטייל' של קבוצת ב.מ.וו, הציג אתמול (ד') בתערוכת המכוניות של לוס אנג'לס קורקינט חשמלי, פשוטו כמשמעו, תחת השם "סיטי סרפר" (MINI Citysurfer Concept).

עוד לפני שמתעמקים בפרטים הטכניים שנוגעים לדגם הקונספט הזה, ועם כל הכבוד בסופו של דבר מדובר בקורקינט, אי אפשר להתאפק ולהזכיר שאנחנו, בישראל, הקדמנו את 'מיני' כמעט בעשור וכל כך חבל שמשרד התחבורה שלנו דיכא באכזריות את היצירתיות שהקדימה את זמנה.

כבר לפני כמעט עשור קם בישראל מפעל ראשון לבניה של קורקינטים חשמליים, ולפני כשלוש שנים הוקם מפעל עוד יותר מדוגם שנראה בשעתו כאילו הונחת כאן על-ידי צוות מדענים גרמני.

אלא שאנשי משרד התחבורה, בשילוב של מעשים ומחדלים, לא רק שלא פעלו נכון כדי להפוך את התחבורה האישית לחלק אינטגרלי מן התחבורה בישראל, הם אף ביצעו שורה של פעולות מתוקשרות לפגיעה – סלקטיבית במבחן התוצאה – בעסקים שמכרו ותחזקו כלים שונים לתחבורה אישית.

התוצאה – עשור לאחר הופעת הקורקינטים על כבישי ומדרכות תל-אביב – היא שהמפעל המדוגם פיטר את עובדיו הישראלים ועבר לייצר קורקינטים בטורקיה, חקיקה שמסדירה את השימוש בקורקינטים בישראל עדיין לא קיימת, ורובם המכריע של הקורקינטים שנעים בערי ישראל לא עומדים באף תקינה.

הגויים, לעומתנו, יוכלו ככל הנראה ליהנות בקרוב מ'קורקינט פרימיום' אשר מתואר על-ידי אנשי 'מיני' כ"קונספט חדשני שמספק גמישות מוגברת לניידות אישית באזורים עירוניים".
הקורקינט-קונספט, אשר הוצג אתמול על-ידי 'מיני', שוקל רק 18 קילוגרם. אנשי 'מיני' מבטיחים שהוא קומפקטי וקל להובלה באמצעי תחבורה אחרים – החל מתא המטען הלא גדול במיוחד של מיני האצ'בק 3 דלתות וכלה ברכבת, וכמו כל קורקינט באשר הוא הוא לא תופס יותר מידי מקום במרחב העירוני.

כפי שאנחנו, בישראל, יודעים מזה זמן רב, וכפי שאנשי 'מיני' מספרים לנו כעת – אמצעי תחבורה אישית מסוג זה הוא "אידיאלי לכיסוי המרחק בין חניון, תחנת רכבת או אוטובוס לבין יעד סופי".

המפרט הטכני כולל מנוע חשמלי נטול תמסורת ומצערת מופעלת-אגודל, הוא מגיע למהירות מרבית של 25 קמ"ש, וכדי ליהנות מכח המנוע אי אפשר להיות בטטה לגמרי – צריך לתת לו דחיפה ראשונית באמצעות הרגל.
חשמל להנעת המנוע אגור בסוללת ליתיום-איון שמותקנת בתוך ה"שלדה", וזו מוזנת מתוך שקע 12 וולט של מכונית או על-ידי ממיר מתח שמחובר לשקע ביתי.
היות שמדובר בקונספט, ולמהנדסים מותר להשתעשע בכל רעיון שיעלה בדעתם, הקורקינט של 'מיני' מתוחכם מאלה המוכרים לנו ומכיל גם בלמים רגנרטיביים אשר טוענים את הסוללה בעת בלימה.

טווח הנסיעה המוצהר עם סוללה טעונה במלואה נע בין 15 ל-25 קילומטר (בהתאם לתנאי השטח ולמהירות הנסיעה), אבל גם כאשר נגמר החשמל עדיין אפשר "לפדל" עם הקורקינט מבלי שתהיה כל התנגדות של המנוע החשמלי (ואז הופך הכלי לקורקינט רגיל, לא ממונע).

מכיוון שהכלי בנוי עם גלגלים גדולי קוטר במידה ניכרת מן הקורקינטים המצויים, סביר שהוא יציב למדי ובעיקר (בזכות צמיגים טובים) מתאים גם לרכיבה על שבילים משובשים.

הכידון מתכוונן לגובה, ועל הכלי מותקנות שלוש (!) מערכות בלימה שפועלות באופן עצמאי זה מזה (טוב, הכוונה כמובן שיש בלם קדמי, בלם אחורי, וגם בלימה באמצעות המנוע החשמלי…).

בשנים האחרונות רווח בתעשיית הרכב הדיבור על "המייל האחרון" – כלומר המרחק שבין החניון (בדרך-כלל העירוני) הקרוב ביותר לבין היעד הסופי (מקום עבודה, קניון, בית ספר וכיוצ"ב), ורבים מבין יצרני הרכב מציגים קונספטים שונים שמאוכסנים במכונית או בסביבתה ומאפשרים למשתמש לגשר על המרחק הזה.

לא מיותר להזכיר שמי שמכהן כיום כמדען הראשי של משרד התחבורה, ובעבר שימש כמדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עמד לפני ארבע וחצי שנים בראש צוות "ניסוי" לבחינת השימושיות והבטיחות של קורקינטים שונים. אותו ניסוי, כמו גם ועדה רחבה יותר של משרד התחבורה שפעלה במשך כמעט שנה, לא הובילו את המשרד לגיבוש אסטרטגיה או מדיניות שתשלב באופן מושכל את הכלים לניידות אישית במערכת התחבורה הכוללת בישראל.

התוצאה היא שלמעלה מעשור לאחר תחילת השימוש המאסיבי בקורקינטים חשמליים, ולאחריהם גם באופניים חשמליים, מודים כיום גם במשרד התחבורה ש“כלי רכב מכל הסוגים, הגדלים, הספקי המנוע והמהירויות נעים ברחובות הערים הגדולות, כאשר לחלק מהם לא נדרש רישיון נהיגה. לחלקם אין התייחסות בתקנות התעבורה ובהסדרי התנועה הקיימים, בחלק אחר נעשה שימוש תוך התעלמות מהסדרי תנועה ותקנות תעבורה ובנוסף ישנם סוגי כלי רכב האסורים על פי התקנות לשימוש, אך יש רבים המתעלמים מהאיסורים”.

ביחידת המדען הראשי מודעים לכך ש:“כלי רכב אישיים קטנים נותנים יתרון גדול בשימוש לפרט הנוהג בהם, בכך שהם מאפשרים ניידות ונגישות במרחב עירוני צפוף… כלי רכב אלו גם חסכניים באנרגיה… (ו)עלות הרכישה והשימוש בהם נמוכה לעומת רכב ‘רגיל'”.

את תגובת משרד התחבורה לדברים נוסיף אם וכאשר תתקבל אצלנו.

The post הקונספט של מיני וחשבון הנפש של משרד התחבורה appeared first on TheCar.