צפונית לקיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל מתאחד נחל קורן אל נחל דן, שכבר אסף לתוכו כמה קילומטרים קודם לכן את נחל חרמון. מי הדן זורמים דרומה, מאגפים את שדה נחמיה ממערב, עד למקום המפגש של דן עם נחל שניר שזורם אליו מצפון-מערב. מכאן מתחילה זרימתו של "נהר" – ודאי במושגים ישראלים אבל גם במונחים מקראיים, אשר על אף ממדיו הפיזיים הצנועים הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בתרבות העולמית.

נהר הירדן מתפתל מכאן הלאה, דרומה, חולף ממערב על פני קיבוץ עמיר ויוצר גבול בינו לבין קיבוץ כפר בלום שממערב אליו. שלושת הקיבוצים הללו הוקמו בקצה הצפוני של ארץ ישראל בשנים 1939-1941 על אדמות שנרכשו על-ידי הקרן הקיימת לישראל, ויושבו בחלקם על-ידי עולים מליטא, הולנד, אנגליה, צ'כיה ועוד – שכולם הוכשרו בארץ לחקלאות על-ידי המוסדות המיישבים השונים.

מי הנחלים, ונהר הירדן, הם מקור חיים ומגנט להתיישבות אנושים באזור משחר ההיסטוריה, אלא שכבר מתקופת גסיסת האימפריה העות'מנית, ועד לעיבוי ההתיישבות הישראלית, הם יצרו ביצות בחלק מן האזורים שבסביבה, ויחד איתן יובאה לכאן גם מחלת המלריה שהפילה קורבנות רבים עד שהודברה בידי המתיישבים.

מידי פעם אני מתארח, או מבקר, במלון 'פסטורל' של קיבוץ כפר בלום, שנהנה מן ההתחככות בערוץ הירדן. חדרי המלון צופים אל מדשאה גדולה שבמרכזה נטועים עצי אקליפטוס ותיקים, רחבי גזע ורמי קומה, אשר מנידים את ענפיהם ברוח. מוקדם בבוקר מרננות בין הענפים ציפורי שיר אשר שרות שיר הלל לשכמותי – משכימי קום שיוצאים להליכת בוקר לאורך גדת הנהר.

הירדן נראה רדום בשעות הבוקר, וזרימתו – שנושקת לצמחיה שעל גדותיו – רגועה, שקטה וצוננת. לפתע, על פני המים השקטים, אני מבחין בתמונה אשר מעיפה את מחשבותיי למרחק עצום מכאן, עד לעיר וושינגטון די.סי. הרחוקה, שבמחוז קולומביה בארה"ב. שם, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נבנתה "בריכת השתקפות" מול אובליסק השיש הלבן שהוצב כאנדרטה לזכר הנשיא הראשון של ארצות הברית – ג'ורג' וושינגטון. בריכת ההשתקפות, אחת ממספר בריכות דומות שמשובצות בבירת ארצות הברית, ממוקמת ממערב לאנדרטת וושינגטון וממזרח לאנדרטת לינקולן אשר נבנתה שנים אחדות לפניה.

כשמונים שנים לאחר מכן נבנתה לא הרחק משם אנדרטה חשובה אחרת – 'אנדרטת מלחמת העולם השנייה'. הבריכה עצמה עצומה: 690 מטרים אורכה, מי נהר פוטומק הסמוך מפכים בה בעצלתיים כדי להימנע מן הצרות של מים עומדים, ובמימיה משתקף אובליסק השיש הענק של אנדרטת וושינגטון, אשר בעת הצבתו, בשנת 1848, היה המבנה הגבוה ביותר בעולם.

בבריכת ההשתקפות השתקפו מספר אירועים היסטוריים חשובים, למשל "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות" שבו השתתפו כרבע מיליון אזרחים ובו נשא מרטין לותר קינג את הנאום שמתוכו זכור המשפט המפורסם "יש לי חלום". גם בימים שבהם לא נערכים שם אירועים מיוחדים נהנים המבקרים מתמונת ההשתקפות של האנדרטאות במימיה הרדודים של הבריכה, כשאובליסק הענק נראה לפעמים כאילו שהוא מחולל בתוך המים בין האדוות שיוצרת הרוח.

גם 'טאג' מאהל' שבעיר אגרה בהודו מעצים את יפי העיצוב האדריכלי המפואר שלו בבריכה ארוכה שמוליכה אל אחד משבעת פלאי תבל. טאג' מאהל נבנה לזכר באנו בגום, 'מלכת הארמון' הפרסיה, ורק נסו לשוות בנפשכם את התמונה המוכרת שלו בלי השתקפות זאת. מיד תבינו עד כמה תמונה כזאת נפגמת מהיעדר המים, וההשתקפות.

ההשראה של בוני בריכות השתקפות בכל רחבי העולם מגיעה מן הטבע, אשר מכפיל את יפי הנוף בכל מקום שבו פוגשים קרני האור משטח מים רגוע. לנו אין צורך להרחיק עד לאמריקה או להודו כדי ליהנות מן ההשתקפות המרהיבה על מי הירדן. המאמץ היחיד שנדרש מאיתנו הוא להכין את המצלמות.

רגע לאחר שנחל שניר נאסף אל הירדן, בקצהו הדרומי של קיבוץ כפר בלום, מתפצלים מי הנהר וחלקם מוזרם לתעלה המזרחית של עמק החולה. החלק האחר זורם בעצלתיים בערוץ הירדן אל אגמון החולה. בתום חמש דקות של מצעד הבוקר שלי אני מגיע אל גשר להולכי רגל שמוליך אל הגדה המזרחית של הירדן. מכאן מתחיל מסלול הליכה נהדר לחובבי ההשתקפות, ומומלץ לעבור אותו המהירות האיטית ביותר האפשרית.

קשה לצעוד בתוך היופי הזה מבלי לעצור בכל דקה כדי לצלם, ובעיקר בשעות בוקר מוקדמות שבהן מלטפים רסיסי ערפל את מי הירדן. בשולי שביל הבטון של טיילת 'עמי', שנבנתה לאורך הנהר ונמתחת מכאן צפונה עד ל"גשר הירוק", 'גשר יוסף', פזורים עלי שלכת בגווני זהב וחום, וזה מסלול הליכה מהנה לאורך כקילומטר וחצי.

הטיילת הוקדשה לזכר הנער עמי פלד אשר נהרג בתאונת דרכים בעת שרכב על אופניו לבית הספר. לאורך הטיילת בנויים שערי אבן שעליהם משתרגים שיחי גפן, מוטבעים פסוקים מן המקורות עם אזכורים לנהר הירדן, ובנויות פינות ישיבה קסומות.
כל היופי הזה משכפל את עצמו במי הירדן. בתחילה משתקפים השמים, סימני זריחה זהובה עדין מכתימים את חלקם התחתון של העננים בגווני זהב וורוד. ציפור שובבה מרעידה מידי פעם את התמונה כשהיא צוללת כדי לתפוס דג ובתוך כדי כך יוצרת אדוות על המים. או אז מתעוות הענן הצבעוני שנשקף במים ומרקד לזמן מה לפני שהוא שב וחוזר להיות העתק של מראה השמים. עצי 'צפצפת הפרת' נטועים כניצבים כשהם מגולחים מעליהם היפים ונשקפים מתוך המים כמו מחסום ארוך שמונח לרוחב הנהר. בימים אלה מתחיל הלבלוב, עת ענפיהם העירומים מתחילים ללבוש עלים צעירים. אשל היאור, ערבה בוכיה, ערבה לבנה וצמחים ועצים נוספים נושקים למים ומשוכפים ביופי שברירי אשר נרעד ומתבלבל בכל משב רוח.
כאשר מתקרבים ל'גשר הירוק' נרעדת לפתע תמונות הנוף השלווה, המים מתחילים לסעור לקצוף ולגעוש במפל שזורם דרומה, וקול המים הזורמים מרעיש את תמונת הנוף הרגועה.

מכאן פתוחות מספר אפשרויות להמשך הטיול. אפשר לצעוד צפונה לאורך נחל שניר על 'טיילת נחל שניר' שבגדה המערבית, החל ב'גן הצפון' ועד לשמורת נחל שניר ולקיבוץ דפנה. לחילופין, אפשר להמשיך צפונה על 'טיילת נחל חרמון', מקיבוץ שדה נחמיה עד לשאר ישוב. אפשר גם לחצות את הגשר מערבה כדי לחזור בשביל פראי שמתוח על הגדה המערבית של הירדן, עד לקיבוץ כפר בלום.

אפשר, ואף רצוי, לרכוב על אופניים על גבי מערכת שבילים שנבנתה במיוחד עבור הרוכבים וההולכים, ואפשר לדווש על מסלול רצוף בפסלים ואיורים, אשר מכונה 'טיילת הצועדים' ומוליך עד לעיר קריית שמונה. מי שלא הצטייד באופניים מבעוד מועד יכול לשכור אופניים בכפר בלום, ב'אופאן', 1-700-50-66-11.

כך מגיעים: נוסעים עם כביש 90 מכיוון ראש פינה לקריית שמונה ופונים מזרחה בצומת גומא אל כביש 977. משם פונים שמאלה אל קיבוץ כפר בלום. ממלון 'פסטורל' יש שער פתוח שדרכו יוצאים אל נהר הירדן.
לחילופין אפשר גם להמשיך על כביש 977 עד לחניון שליד 'גשר יוסף', "הגשר הירוק".

צילומים: דובי זכאי

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל מקורות הירדן appeared first on TheCar.

הטיית מסלול נהר הירדן לצורך ייבוש ביצת החולה, בשנות החמישים, הותירה קטע לא מאד מוכר של 'הירדן ההיסטורי'. כיום, במסגרת מאמצי תיקון הטעות האקולוגית שנעשתה בייבוש הביצה, מוזרמים מים לאפיק המקורי. תקופת נדידת הציפורים היא הזדמנות נהדרת לבקר באגמון החולה ולנסוע לאורך הירדן הנעלם

פרופורציות, כנראה, הן לא בדיוק הצד החזק ביותר של המזרח התיכון, ובהקשר הזה אין מנוס מלקרוא לירדן שלנו "נהר".

לזכותו חשוב לומר שהנהר החשוב ביותר שלנו, שחלק ממקורות מימיו נובעים בלבנון ובסוריה, הוא אפיק המים הארוך ביותר בישראל, ואורכו – מדן, דרך עמק החולה ובקעת הירדן, ועד לצפון ים המלח – 251 ק"מ.

עובדה גיאוגרפית מעניינת היא שאורך המסלול, בקו אווירי, מהכנרת לים המלח, הוא מעט יותר מ-100 ק"מ בלבד, אבל האורך הנמדד של הירדן יותר מכפול מכך מכיוון שזהו אחד הנהרות המפותלים ביותר בעולם.

לא פחות חשובה העובדה שנהר הירדן הוא אחד הנהרות החשובים בהיסטוריה האנושית ובספרות, כמו גם בהקשר הדתי לדתות המונותאיסטיות.

לקסיקון מפה, ארץ ישראל, גורס שמשמעות שמו של הירדן היא "ירד מדן", אם כי מימי הירדן נאספים מחמישה נחלים עיקריים: דן, שנובע למרגלות תל דן, נחלי חרמון (בניאס) ושיאון אשר אוספים את מימי השלגים ונובעים למרגלות החרמון, שניר (חצבאני) אשר נובע ליד העיירה חצביה במזרח בקעת הלבנון ומתמזג עם נחל דן בשטח ישראל, ונחל עיון, שנובע ליד העיירה מרג' עיון בלבנון וזרם בעבר עד לעמק החולה.

חלק מאפיקי הנחלים שמובילים לירדן הוטו ממסלולם המקורי, בעיקר לצורך ייבוש ביצות החולה אבל גם מסיבות מדיניות. כך, למשל, הוטו בשנות החמישים מימי נחל עיון באמצעות תעלות כדי לייבש את הביצות ולהעביר את המים לאפיק הירדן.

לימים הסתבר שהמבצע ההרואי לייבוש ביצת החולה גרם לאסון אקולוגי, ובשנים האחרונות פועלת החברה להגנת הטבע לתיקון מבוקר של הנזקים, באמצעות הצפה מחדש של חלק מן השטחים שיובשו.

בשנת 2005 היטה החיזבאלה את מי נחל עיון בשטח לבנון, ולמרות איומי ממשלת ישראל בפועל לא נעשה דבר כדי למנוע את ההטיה ולכן מימי הנחל לא מגיעים עוד לישראל.

בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה נפרד הירדן מאפיקו המקורי ומוטה אל שתי תעלות אשר עוקפות את עמק החולה: תעלה מזרחית ותעלה מערבית, ובמורד הדרך מאוחדת הזרימה מחדש אל האפיק הטבעי.

סמוך לקיבוץ נאות מרדכי נותר ערוצו המקורי של הירדן נסתר וחבוי, עדין יש בו זרימה איטית של מים טובים, ואלה זורמים אל אגמון החולה לצורך הצפתם מחדש של שטחי הביצה.

במקום החלו להתפתח מחדש מיני בעלי חיים וצמחי מים רבים: נופרים, צמחי קנה ועוד. אם תרצו זו פינה שלווה שמחזירה אותנו לימים של פעם.

צעירי קיבוץ נאות מרדכי נטעו על הגדה המזרחית "זולות" חביבות (אשר נמצאות בתחום הקיבוץ, לכן אין אפשרות להגיע אליהן), ואפשר לחזות בהם מדלגים כטרזנים על חבל, וצונחים אל תוך מי הירדן ההיסטורי.

בכניסה לשביל הוצב שילוט שמתאר את ההיסטוריה של הנחל ושל הירדן ההיסטורי.

מסלול הנסיעה מאוד נינוח, מתאים לג'יפים קלים ולכלי רכב גבוהים (למעט בימי חורף סוערים וגשומים), וזאת חוויה נעימה של נסיעה לצד נחל חי.

מרקם החיים והצמחים במקום עשיר, מספר עופות המים גדול ומגוון, רובן ממתינות בסבלנות על ענפי העצים בצד הנחל, משם הן אורבות לדגים במי הנהר.

זהו מסלול קצר ומומלץ מאד לנסוע לאורכו במהירות איטית, לרדת מידי כמה מאות מטרים מן הרכב כדי להסתכל על העופות ועל צמחי המים.

כאמור, הנתיב ברובו קל ומתאים לכל סוגי כלי הרכב המוגבהים, ולא נדרש שילוב של הילוך כוח. עם זאת צריך לשים לב לימים שבהם הנתיב מכוסה בבוץ כבד, למשל כאשר השדות שמסביב מושקים, ובהם יש להיזהר מהחלקה ומשקיעה.

נקודת עצירה מומלצת לקפה נמצאת ליד סכר קטן שעל הירדן, ואליה – לפחות בימי הקיץ – כדאי להגיע לקראת שקיעת השמש.

במסגרת טיולי משפחות יכול כמעט כל בן משפחה למצוא לעצמו את נקודות העניין שמתאימות לו: זו הזדמנות טובה לספר לקטנים אודות ייבוש ביצת החולה, החשיבות ההיסטורית שלה והטעות האקולוגית שלא נלקחה בחשבון בשעתו, חובבי קניות יכולים למצוא עניין בחנות המפעל של 'נעלי נאות' בקיבוץ נאות מרדכי, וחובבי טבע לא ישבעו ממראות עופות המים וצמחי המים לאורך הירדן.

התחלה המסלול: על כביש 977, (צומת גומא-צומת להבות הבשן), מול הפניה לכביש 9778, לכפר בלום. מדרום לכביש 977 ירידה לדרך עפר, בכניסה לשביל שלט עץ ליד מטע, "דובילנד".

0- איפוס
0.7- מצד שמאל 'זולה' של בני קיבוץ נאות מרדכי.
1.1- צינור מעל הירדן ההיסטורי. חברי הקיבוץ נוהגים לעבור מעל הנהר ההיסטורי. מי שרוצה לקצר את הדרך מטפס על הצינור העבה, יש להיזהר מפני נפילה למים.

1.2- הירדן ההיסטורי, תחנה עבודה של חקלאיים, עובדי השדה. אתם נמצאים בצידו המערבי של הירדן ההיסטורי, ממערב לכם משתרעים שדות שממלאים את האופק, כאן נמתחים גידולי חיטה, חומוס ועוד. בגדה המזרחית בתי קיבוץ נאות מרדכי.
2.0- סכר מעל הירדן. הסכר מאפשר הכוונה והזרמת מים לצרכי החקלאים, לכן בתקופות שונות משתנה מפלס המים בירדן ההיסטורי. מימין נטוע שלט אשר מפנה אל אגמון החולה.
2.8- עוד חווה חקלאית, מקום ריכוז לציוד החקלאי של חקלאי האזור. מזלג דרכים. ממשיכים בשביל השמאלי, לצד חווה חקלאית חווה חקלאית.
זהו מיקום מומלץ מאד לעצירה: לקרב את כלי הרכב אל גדות הירדן, לפרוש מחצלת וליהנות מן הנוף. (איפוס)
מכאן יש לבחור בשביל השמאלי במזלג, (השבילים מתאחדים בהמשך).
1.6- משמאל בית המשאבות.
2.4- פניה ימינה לדרך כורכר שמכוונת מערבה ונפרצה עבור חקלאי האזור. הדרך פתוחה לתנועה חופשית, ומכאן נחמד מאד לנסוע בין שדות עמק החולה ולחזות, בעונת הנדידה, בלהקות גדולות של ציפורים.
3.1- פניה שמאלה. השביל ממשיך לצד השדות במקביל לכביש 90, עד שהוא מתחבר עם אגמון החולה (השביל נסגר לעיתים באמצעות מחסום, ובמקרה כזה תאלצו לחזור לאורך הירדן ההיסטורי)
4.5- פניה ימינה אל כביש סלול משובש. שער חשמלי, (של אגמון החולה מצידו הפנימי). צפצוף לשומר והוא פותח לכם את השער ליציאה לכביש 90.
5.8 – כביש 90, (ראש פינה – קריית שמונה).

סוף המסלול: על כביש 90, כביש הכניסה לאגמון החולה.
מפת טיולים וסימון שבילים, החרמון, הגולן ואצבע הגליל. מספר 1

The post טיול חג: הפיצול בירדן ההררי appeared first on TheCar.