לפי מקורות שונים מזוהה המיקום שסביב המעיין עם ישוב מקראי בשם 'כבון' שהתקיים בנחלת יהודה (יהושע, ט"ו, ל"ט), ולימים נזכר בהקשר של מסע סנחריב מלך אשור מן העיר לכיש אל ירושלים. בימי בית שני התקיים במקום ישוב בשם 'קובי' אשר ככל הנקראה הוחרב בתקופת מרד בר כוכבא.

בחפירה ארכאולוגית שערכה רשות העתיקות במקום בשנים 2000 עד 2002 נמצאו שרידי מבנים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע ושרידי כנסייה שמעידים על התיישבות קבועה בתקופה הרומית, ולאחר מכן בתקופות הביזנטית והממלוכית. שרידי כנסייה ביזנטית שימשו כחלק מחומרי הבניה של כנסייה מאוחרת יותר, מן התקופה הצלבנית, ששרידיה עדיין נמצאים במקום, לא הרחק ממבנה גדול ששימוש ככל הנראה גם כמסגד.

בתקופה העותמנית התקיים בסמיכות למעיין ישוב קטן בשם אל-קבו (القبو), ובסקר אוכלוסין שנערך באמצע ימי המנדט הבריטי (1931) נמנו בו 192 תושבים. במלחמת העצמאות כבשה את האזור חטיבת הראל, ותושביו גורשו. לאורך ההיסטוריה נהנו כל היושבים במקום מזרימת המעיין, שעומקו המקורי הוא כמטר. כדי להגביר את זרימת המים חצבו קדמונינו ניקבה לאורך השכבה נושאת המים, והמשיכו אותה עם תעלות ומבנה. בין השאר הם גם חצבו בסלע בריכת איגום תת קרקעית גדולה, שממנה מוזרמים המים בניקבה שנייה, באורך 17 מטרים, וזו מזרימה את המים למאגר חצוב שממנו מתפצלות תעלות השקיה.

המפעל ההנדסי הקדמוני הזה שפע פעם מים רבים, אלא שהתמעטות הגשמים ופעולות בנייה מעשי ידי אדם דלדלו מאד את כמויות המים שנובעות ממנו בימינו. בעת הקמת פארק עליזה ומנחם בגין הכשירה הקרן הקיימת לישראל את השטח סביב המעיין, נבנתה חניה לכלי רכב, הטראסות החקלאיות נוקו, ובנוסף לעצי הבוסתן ששרדו ניטעו עצי פרי וחורש נוספים.

הפארק עצמו, אגב, סמוך למושב מבוא בית"ר ולפארק עצמאות ארה"ב, והוא תחום מדרום על-ידי נחל רפאים, ממערב על-ידי כביש 386 וממזרח על-ידי 'נחל המעיינות'. אזור זה, שבהרי ירושלים, מתאפיין בנוף גבעות רמות שמעוטרות בעצי חורש ים-תיכוני כמו גם בעצי אורן שניטעו על ידי הקרן הקיימת לאורך השנים. ממזרח למעיין, בקצה שביל לא מסומן, נמצאת חורבת קובי ובה שרידי מבנים קדומים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. לצידה נמצאים שרידי הכפר הערבי אל קאבו, ואילו היער שמכסה את כל אלה משמש בימינו את חסידי ברסלב שמתגוררים בבית"ר עילית הסמוכה להתבודדות ולתפילה.

בימים אלה של ראשית החורף מתחולל בעין קובי מופע צבעוני נפלא של עלי שלכת, ועצי החורש שנטועים סביב המעיין מפגינים את מלוא יופיים. צבעי העלים מרהיבים – בין אדום יין ועד צהוב זוהר, ומאחר שאצלנו הכל זמני ומהיר – כדאי להזדרז לחזות במופע הצבעוני הזה לפני שיחלוף.

הקרן הקיימת סללה וסימנה בפארק מסלול הליכה מעגלי ויפה, עם שילוט מסודר, והוא מתחיל בסימון שבילים אדום, יורד במדרגות ליד מבנה אבן מרשים אל עבר בוסתני פרי, ובדרך נחשף הנוף המשכר של הרי ירושלים התלולים שנישאים ממול, עטויים ברבבות עצי אורן ואקליפטוס.
כ-500 מטרים במורד השביל מגיעים אל בוסתנים שבהם נטועים עצים נשירים, ובתקופה זאת של השנה החלו לפרוח עצי חרוב, והם משחררים את הניחוח המיוחד להם, שמושך אליו שפע של דבורים. סימון השבילים האדום מוחלף בהמשך לירוק, וזה סימן שהגענו אל קטע דרך ששימשה בעבר כדרך פטרולים בצמוד לגבול עם ממלכת ירדן. בהמשך המסלול הוצבו שולחנות פיקניק ארוכים, והשביל מתפצל למספר רב של שבילים ומסלולי הליכה אל אתרים שונים בהרי ירושלים, חלקם ארוכים יותר וחלקם פחות, וכולם מציעים חוויית התמזגות ונשימה רעננה ונקיה בחיק הטבע.

לאחר ביקור במעיין, והליכה במסלולים שמסביב, אפשר לחזור אל המכונית ולנסוע על שביל כורכר מוסדר למדי (למעט מספר קטעים קשים יותר שצריך לעבור בזהירות רבה) לכיוון נחל רפאים. אורך מסלול הנסיעה הזה כ-17 קילומטרים, הוא מהמם ביופיו ומשולט היטב, ובסופו מגיעים אל כביש שמוליך אל 'יד קנדי' ולישוב אורה. בדרך, שלאורכה אין אף ישוב, עובר השביל בתוך מנהרה מתחת למסילת הרכבת לירושלים, ובהמשך מתפתלת המסילה לצד השביל (או להיפך).

כך מגיעים: נוסעים על כביש 38 דרומה וחולפים על פני העיר בית שמש. מגיעים לצומת האלה ופונים מזרחה לכביש 375 לכיוון הישוב מבוא בית"ר. מצד שמאל נמצאת כניסה ל'פארק בגין', ומשם ממשיכים בכביש היורד עד שהוא משתלב עם דרך כורכר, שם נטוע שילוט הכוונה לחניה של 'עין קובי', ליד מבנה אבן גדול (סימון שביל ירוק).

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל עין קובי ונחל רפאים appeared first on TheCar.

לוין קיפניס, סופר ומשורר הילדים הנודע, כתב סיפור על יום ההולדת לשקדייה: בלילה שלפני חג האילנות עמדה השקדייה בשלכת, עצבות נחה על ענפיה הערומים. בא אליה מלאך הצמחים ושאל אותה מדוע היא אינה ישנה.
בקול בוכים הסבירה השקדיה: "כיצד אוכל לישון? מחר יגיעו כל ילדי הגן לברך אותי ליום הולדתי, ועלי אין ולו פרח אחד!"
המלאך, כדרכם של מלאכים באגדות, הרדים את השקדייה בליטוף עדין ואז נשק לכל ענף, ובכל מקום בו נגע צצו פרחים ורודי ולבנים. לקראת הבוקר התעטפה השקדייה בשמלת פרחים לבנה והייתה היפה מבין העצים כולם.

האובך והרוחות העזות של השבוע האחרון כמעט ולא הותירו סיכוי לעלים העדינים של פרחי השקד: מכת רוח אחת תולשת את העלים, ואלה מחוללים באוויר, צונחים על האדמה, ומעלימים איתם את תמונות היופי של השקדיות.
אלא שהשקד הוא עץ עיקש: מקדים לפרוח מבין העצים, האחרון שמשיר את עליו, ופריו נותר על ענפיו הערומים זמן רב אחרי השלכת. לכן אין צורך להספיד את היופי האבוד.

המסלול שלנו השבוע עטור בעצי שקד: השביל מתפתל מעל לנחל רפאים, בדרומה של ירושלים, הדרך מתנהלת משם על רכס לבן וממשיכה במורדות הר עמינדב. לצד השביל משתוללת פריחת השקדיות המשגעת, מעברו האחר של נחל רפאים תלויות טראסות יפות, וגם שם קל להבחין בזוהרן הלבן של שקדיות.
בין הטרסות נחה בריכה גדולה, מלאה במי מעיין 'עין אל חניה'. למטה משם מתפתל ערוצו של נחל רפאים בין עצי הזית. מסילת הרכבת הישנה לירושלים, ציורית כל כך, מתעקלת במקביל לפיתולי הנחל, ומפעם לפעם, בימי חול, אפשר אף לחזות בה חולפת ומוסיפה תנועה לתמונות הנוף.

תחנתה הסופית של הרכבת נמצאת בסמוך לגן החיות התנ"כי, ואילו הכביש המפותל מעברו האחר של הנחל ממשיך עד לבית ג'לא. את טיול סוף השבוע נתחיל בקצה המערבי של חניון גן החיות התנ"כי, בחיבור מגרש החניה ודרך כורכר.
אבן זיכרון לנדב, שנהרג בעת שירותו הצבאי, ניצבת בתחילת השביל, בדרך אל 'עין לבן' שהיה אחד המקומות האהובים עליו. משפחתו וחבריו התגייסו לטפח ולשמור על אזור עין לבן ועל מורדות רכס לבן, ובין שאר פעולותיהם הכשירו גם דרך מתאימה לכל כלי רכב עד למעין.

הציר מתפתל מעל לנחל רפאים, וזו גם תחילת 'ציר המעיינות'. בהמשך, אחרי 'עין לבן', נובעים מספר מעיינות יפים: עין איתמר, עין טי"ש, עין יד-קנדי, עין קובי ומעיינות קטנים נוספים. שתי הבריכות שבסמוך ל'עין לבן' מלאות בדרך-כלל במים בכל ימות השנה, אלא שדווקא בתחילת השבוע שתיהן היו ריקות. גם כך זהו מקום נאה וממנו ישנה תצפית נוף מרהיבה.

מן השביל המסודר לעין לבן נשקף נוף נהדר, וכעת הוא מנוקד בעצי שקד פורחים. מגרש חניה קטן, שממנו מטפסות מדרגות אל המעיין, הוכשר במקום, ומכאן ממשיך שביל די משובש שעליו צריכים בעלי מכוניות נוסעים לנהוג בתשומת לב ובזהירות רבה. לבעלי רכבי שטח לא תהיה כל בעיה לנסוע עליו.
במזלג השבילים פונים ימינה, ומשם מתחילה עליה קלה, אל שביל שמתחבר לכביש הצר אל הר עמינדב. מכאן אפשר להמשיך אל עין איתמר (נ.צ. 627595 / 214030 ), שמימיו הצלולים נאספים בבריכה קטנה.

למי שהגיע עד לכאן מומלץ להמשיך בשביל צר שנמתח אל עץ תאנה ענק אשר צומח מתוך בריכה. זהו עין טי"ש (נ.צ. 627657 / 214014) אשר נבע בעבר מנקבה ארוכה וכיום נותר בו רק רמז למים.
בחיבור עם כביש 3877 פונים שמאלה, מטפסים אל יד קנדי, ומשם אפשר להמשיך בדרכי עפר טובות ומשולטות עד לעין קובי.

בסביבה 1: יד קנדי – נקודה מרשימה בגובה של כ-800 מ' ועליה אנדרטה ענקית שנראית כמו גזע עץ כרות לזכרו של נשיא ארה"ב.
המקום פתוח בשעות היום, במרכזו חלל ענק ובו דולקת אש התמיד. זו גם נקודת תצפית מרהיבה על האזור כולו, ומיקום מצוין לפיקניק.

בסביבה 2: מיד קנדי מתחיל מסלול רגלי מסודר לכמה מעיינות: עינות עמינדב, מעיין תמר, עין עוזי, חורבת סעדים ועוד. דפי מסלול ניתן לקבל בתחנת המידע של קק"ל ביד קנדי.

בסביבה 3: עין קובי. דרכי קק"ל טובות מוליכות למקום יפה ובו מבנה ונקבות מים ארוכות. בדרך כלל הנקבות מלאות מים, אבל זה לא היה המצב בתחילת השבוע. שקדיות רבות פורחות מסביב, ישנם לא מעט מסלולי טיול, וגם אתר פיקניק יפה.

רעיונות נוספים לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: דרך השקדיות בפאתי ירושלים appeared first on TheCar.