לפני כחודש נרשם ניצחון בקרב של תושבי רמת מנשה, ארגוני הגנת הסביבה וכלל אזרחי ישראל על עתיד עמק השלום – אחת מנקודות החן הנעימות בישראל שבה אנחנו מרבים לבקר בטיולים שונים. למרבה הצער גם כאן טרם נאמרה המילה האחרונה, לכן נצא לטייל באזור, להכיר אותו ולהגן עליו "ברגליים".

עמק השלום נמצא במזרח רמת מנשה בנתיב שפילס נחל השופט בין סלעי הקירטון הרכים והאטומים של הגבעות המעוגלות, והוא חלק מאזור שמכונה 'רמת השניים'. נחל השופט, שנקרא כך על שם הקיבוץ הסמוך (שבעצמו נקרא על שם השופט האמריקני-יהודי יוליאן מק), הוא נחל איתן, במושגי מדינת ישראל הצחיחה כמובן, אשר מתפתל לאורך כ-7 קילומטרים תוך שהוא חוצה את קיבוץ הזורע וממשיך אל מרחבי עמק יזרעאל. בקצה מהלכו נשפך נחל השופט אל נחל קישון, ובימים הברוכים האלה של חורף מאוחר במפתיע הוא זוכה בשפיעה מרשימה של מי גשמים, נגר ומעיינות.

אחד מיובליו הקטנים של נחל השופט נקרא 'נחל השניים', וכמו 'רמת השניים' הוא נקרא על שמם של יואש זולר ויצחק קליצ'סקי הי"ד, אשר נרצחו בידי מפגעים ערבים באוגוסט 1936, בתקופת המרד הערבי הגדול, בעת ששמרו על מטעי המושבה הסמוכה, יקנעם. נחל השניים מוזן בין השאר על-ידי עין פרור שלידו ניטעו שני עצי ברוש לזכר שני הנרצחים.

כחצי יובל לאחר מכן, בשנת 1960, נרכשה חלקת אדמה בעמק השלום על-ידי השופט אוסקר אדר וחברו אדריאן, שני אזרחי גרמניה מכת 'אוהבי ישראל', אשר טיפחו את המקום והזמינו עוברים ושבים לבקר בו. שנים אחדות לאחר מכן הצטרף אליהם חוקר תנ"ך אוסטרי מקהילת "ידידי אנוש" שהאמינה שסוף העולם היה אמור להגיע לקראת סוף המאה ה-20, ובעוד שאלה ממתינים למועד שנדחה הם טיפחו במקום חווה חקלאית. בזקנתם תרמו בעלי הקרקע את השטח למועצה האזורית מגידו תוך בקשה או צוואה שהוא ישמש לפעילויות שיתרמו לנזקקים, לעם ישראל, ולאקולוגיה של האזור. מועצת מגידו העבירה את החזקה בחווה לעמותת 'לטם' אשר מסייעת לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים.

כבר מתחילת שנות האלפיים לטשו כרישי נדל"ן עיניים אל פיסת הקרקע המהממת ביופיה של עמק השלום, אזור שמושך אליו מידי שנה כמיליון מטיילים. במהלך תקופת הקורונה וכאוס הבחירות הגישו פרנסי יקנעם תוכנית להקמת שכונה גדולה של 3,000 יחידות דיור על השטח החשוב הזה, וזה הזעיק למאבק את תושבי האזור, ואת שוחרי הגנת הסביבה. גם החברה להגנת הטבע הצטרפה למאבק תוך הדגשת העובדה ששטחי העמק כוללים מסדרונות אקולוגיים חשובים לחי ולצומח ומאופיינים בין השאר בצמיחת כלניות, אירוס ביצות, גביעוניות לבנון, ושהוא מהווה בית גידול לצבי ארץ ישראלי שנמצא בסכנת הכחדה, לעופות דורסים רבים ולערכי טבע מוגנים אחרים.

בימים אלה לפני כחודש הודיעה שרת הפנים איילת שקד שהיא לא תאפשר את תוכנית הבנייה של יקנעם באזור עמק השלום, והחלטתה הנוכחית היא להותיר את השטח פתוח לרווחת הציבור. יחד עם זאת – תושבי האזור ואזרחי ישראל רשמו ניצחון בקרב, אבל לא בהכרח במלחמה, מפני ש"ועדת הגבולות" של משרד הפנים – אותה ועדה שאך לפני שנה המליצה לאשר את תוכנית ההתרחבות של יקנעם אל עמק השלום, טרם קיבלה החלטה סופית.

להגן על העמק ברגליים

מדרונות רמת מנשה גולשים אל עמק יזרעאל בגבעות ירוקות ויערות אורנים צפופים, ובתקופה זאת של השנה הם יפים מאין כמותם: עדרים גדולים של כבשים מהלכים בגשם בשלווה ומלחכים עשב כאשר מעליהם מרחפת עננת אנפות לבנות.

סביב הנחל צומחים צמחי קנה, פטל קדוש, בוקיצה שעירה, הרדוף נחלים, שנית גדולה, גרגר נחלים, ערבה, ער אציל, ואשחר ארץ ישראלי, והוא עטור בפריחה משגעת. בסבך מתרוצצות להן נוטריות וסלמנדרות, ומסביב מצייצות ציפורים רבות ושונות. בעין פרור, לא הרחק מצמד עצי הברוש, ניצב מבנה משאבה ששואבת מים לחוות עמק השלום, ובסמוך לו נמצאת ח'רבת א-פאריה, על שם ישוב בשם אפריה (Ephraia), שהתקיים כאן בתחילת המאה הרביעית לספירה. חפירות ארכיאולוגיות ראשונות נערכו במקום עוד בשלהי המאה ה-19, והחל מלפני כחמש שנים החלה רשות העתיקות לבצע בו חפירות ארכיאולוגיות מודרניות. ההערכה כיום היא שבמקום זה התקיימה התיישבות רצופה כבר מתקופת האבן ועד לתקופה הביזנטית.

אנחנו בחרנו להתחיל את הטיול מחלקו הצפוני של כביש 66 שמוליך מצומת התשבי לצומת מגידו, בכניסה המסודרת אל 'פארק רמות מנשה – יער הזורע' שסמוכה לקיבוץ הזורע. בחרנו בשביל שמסומן בסימון כחול ויוצא לכיוון דרום מזרח בדרכו להקיף את היער, לפני שהוא מתחבר אל שביל שמסומן בסימון שבילים ירוק.

כל הדרכים סלולות ומתאימות לכל רכב, ובחלק העליון של היער סלול כביש שיורד אל עמק השלום ומוקף בעצי כליל החורש שפורחים כעת בפריחה מדהימה בצבע מגנטה עז. במורד הכביש מגיעים אל נחל השופט שמימיו זורמים על הכביש עצמו בזרם חזק, ואז מבינים מדוע נקראת נקודה זאת בפי תושבי הסביבה "נקודת השטיפה". אין צורך לדאוג, הזרם הזה לא מסוכן, אבל לאחר מכן יש להחנות את המכונית במגרש חניה ולהמשיך רגלית אל הנחל שזורם בין עצי דקל.

הכביש מטפס בהמשך אל מראות נוף מרשימים של גבעות שעליהן נטועים יערות וצמחי חורש, ולצד הכביש נטוע כרם ענבים מעניין. מדובר בניסוי חקלאי שבוחן אילו זני גפן מתאימים לצמוח באזור זה. בהמשך משאירים את הרכב ב'חניון החרובים' וממשיכים רגלית לאורך ערוץ הנחל הזורם. העמק כולו רוגש מרחש המים הזורמים, ומראה הזרימה מבעד לצמחייה הסבוכה מרגש ומיוחד.
חשוב לטייל ולהכיר את עמק השלום ואת סביבת נחל השופט, וחשוב עוד יותר לתמוך במאבק הציבורי ולהגן עליו.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

The post טיול לסופ"ש: להציל את עמק השלום appeared first on TheCar.

הדיעות חלוקות לגבי מקור השם 'עמק השלום' אשר מקובל כיום כשמו של שטח נהדר, ספון בין יערות קק"ל, מזרחית לצומת אליקים ולא הרחק מן הקיבוצים דליה, רמות מנשה ועין השופט, וכ-2 ק"מ מדרום מערב לקיבוץ הזורע לצד ערוץ נחל השופט.

אוהביו טוענים שזהו אחד המקומות הנהדרים ביותר בישראל עם בוא האביב, בעיקר בזכות פריחה נפלאה לצד שדות חיטה צרים בין יערות אורנים, ולא מעט גם בזכות נחל השופט שזורם בו בכל ימות השנה.

כל אלה גם מעניקים למקום את השם הרומנטי יותר, "עמק האהבה", ואי אפשר כמובן שלא להזכיר את סיפורם של שני גרמנים, חברי כת 'אוהבי ישראל', שהתיישבו כאן לפני שנים והאמינו שביום הגאולה יובילו היהודים את התרבות העולמית.

הגאולה עדיין נקנית ביסורים, כך מסתבר, וגם לשני החבר'ה האלה – על כוונותיהם הטובות, לא היה קל. בקושי רב הם נאחזו בקרקע ופיתחו את המקום, שתלו, זרעו ונטעו את שבעת המינים, וחייו מפרי עמלם הצנוע.
באותם ימים ניצב שלט גדול בכניסה לחצרם ועליו הכיתוב הנדיר: 'הכניסה מותרת', אשר הזמין את המטיילים ביערות מנשה להיכנס, לשבת ולאכול את הארוחה שהביאו עמם, לקטוף מעצי הפרי, להעביר שעה קלה בשיחה עם החבר'ה ולשמוע מהם מחמאות אודות העם היהודי.

השנים עברו ושני החברים לא הפכו צעירים יותר, כוחם תש, ומתוך אמונה לפיה אין להחזיק ברכוש הם תרמו את השטח למדינה ופרשו לעולם שכולו טוב.

סיפורו פחות מוכר אודות 'עמק השלום' התרחש בעת "המאורעות" של שנת 1936, אחת התקופות הקשות במאבק על ארץ ישראל, כאשר יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, שני שומרים צעירים שהוצבו במקום נרצחו על ידי ערבים מן הסביבה.
תושבי האזור החליטו להקים ישוב באותו שטח ולקרוא את שמו 'רמת השניים'. שני עצי ברוש ניטעו במקום ושני מעיינות בסביבה נקראו על שם הבחורים: עין יצחק ועין יואש.

הישוב לא החזיק מעמד וננטש לאחר זמן קצר, ולמעלה מרבע מאה לאחר מכן, בשנת 1962, נרכשה הקרקע על-ידי הגרמנים שנזכרו לעיל.

בימים אלה מקדם אוויר צח את המטיילים במקום, עם מרחבים, יערות, זרימת המים בנחל השופט, וגם אטרקציה לילדים בדמות מבנה עתיק של טחנת מים ומספר מערות מסתוריות בסביבה.

קק"ל הכשירה כמה מן הדרכים לבעלי מוגבלויות, שיכולים לנוע עליהם עם כסאות גלגלים וליהנות מן הטבע, ולהגיע עד לשטחי פיקניק מסודרים.

הנוף בסביבה, רגע לפני החמסינים הראשונים של אפריל, פשוט מרחיב את הנשמה, ואפילו הדרך אל העמק מרהיבה, כשהנסיעה חותכת דרך יערות ולצד עשרות מקומות מתאימים לפיקניק ולנופש. מי שמגיע מצוייד באופני שטח יגלה כאן גם גן עדן לרוכבים.

כך מגיעים: עמק השלום נמצא במרכז משולש הכבישים שמקיפים את יקנעם: כביש 66 מצומת משמר העמק ועד למחלף התשבי, כביש 70 עד לצומת אליקים, והדרך היפה שמתפתלת בירידה מרמת השופט למשמר העמק, הלא היא כביש 6953.

הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

The post טיול לסופ"ש: אל עמק השלום appeared first on TheCar.