בשעה שממשלת ישראל גוררת את המדינה לפיגור גדל והולך בכל הקשור לאימוץ רכב חשמלי רשמה נורבגיה שיא עולמי חדש באחוז החדירה של מכוניות חשמליות: תשע מכל עשר מכוניות חדשות שעלו על כבישי נורבגיה בחודש מרץ האחרון הן חשמליות.

נורבגיה, חשוב לזכור, היא המדינה העשירה ביותר במערב אירופה בכל הקשור למשאבי נפט וגז, ואחת היצואניות הגדולות של אנרגיה, ולמרות זאת אימצה לפני למעלה מעשור מדיניות של הסתמכות על אנרגיה נקיה ממקורות מתחדשים. כפועל יוצא, ממשלת נורבגיה מעודדת רכישת רכב חשמלי והשקיעה מאות מיליוני דולרים בהקמת רשת טעינה ציבורית. התוצאה: בסיכום חודש מרץ האחרון היוו מכוניות "מחושמלות", כלומר חשמליות טהורות והיברידיות-נטענות, 91.94% מכלל המכוניות החדשות שנמסרו במדינה, ואילו מכוניות חשמליות טהורות היוו 86.1% מכלל המכוניות שקיבלו רישוי.

היקף המכירות הכולל של מכוניות בנורבגיה נמוך מעט מסך המכירות בישראל ובסיכום השנה שעברה עמד על כ-176,000 (לעומת 250-300,000 בישראל בשנים האחרונות), כלומר ממוצע של כ-15,000 מכירות בחודש (עם עדיפות לחציון הראשון של השנה). מספר זה מאפיין גם את קצב המכירות הנוכחי במדינה הנורדית, ובסיכום חודש מרץ נמסרו בה 16,238 מכוניות בסך הכל, ויותר מ-91% מהן, כאמור, הן "מחושמלות".
מכוניות היברידיות-נטענות, אשר לאחר טעינה מלאה מסוגלות לנסוע כמה עשרות קילומטרים עם הנעה חשמלית בלבד, היוו כ-5.8% מכלל המכירות, ואילו חשמליות טהורות תפסו 86.1% מן המכירות. רק 2.8% מרוכשי המכוניות החדשות בנורבגיה בחרו לקנות מכוניות עם מנועי בנזין, 2.6% רכשו מכוניות עם מנועי דיזל ו-2.7% מן המכוניות החדשות שנמסרו בחודש האחרון הן מכוניות היברידיות.

ממשלת נורבגיה קבעה לעצמה יעד לפיו החל משנת 2025 תיאסר המכירה של מכוניות עם מנועי בעירה במדינה, אבל נתוני חודש מרץ האחרון מוכיחים שככל שהדברים תלויים באזרחי המדינה היא יכולה לעמוד ביעד הזה כבר השנה. אגב, תוצאות המכירות של רכב חשמלי בנורבגיה מרשימות גם בסיכום הרבעון הראשון כולו: 90.1% מכלל המכוניות החדשות הן "מחושמלות" ו-82.9% חשמליות.

אילו מכוניות קונים הנורבגים?

התפלגות המכירות בשוק הנורבגי, כמו בכל העולם בימים טרופים אלה, מושפעת מן היכולת של יצרניות לספק רכב בתלות במשברי האספקה, השבבים וההובלה. יחד עם זאת, טסלה הובילה את המכירות של רכב חשמלי עוד לפני הבלגאנים ומוסיפה לעשות את זה גם כעת.

בראש טבלת המסירות בחודש מרץ 2022 בנורבגיה ניצבת טסלה 'מודל Y' ואחריה, בהפרש ניכר, 'מודל 3'. במקומות 3 ו-4 בחודש מרץ ניצבות פולקסווגן ID.4 ואאודי Q4 e-tron, וזאת לאחר שפולקסווגן הכפילה בחודש זה את מספר המכוניות שהיא הצליחה לספק. לעומת זאת, לסקודה היו קשיי אספקה משמעותיים והיא לא הצליחה למסור אפילו את מחצית מספר המכירות של 'אניאק' שסופקו בחודשים הקודמים.
במקום החמישי ניצבת יונדאי עם 'איוניק 5', אחריה ב.מ.וו iX, פולסטאר 2, פורד 'מאך E', ואאודי E-Tron.

בפילוח לפי יצרניות רכב מובילה קבוצת פולקסווגן על-פני טסלה (עם 6,336 מסירות לעומת 5,060), קבוצת יונדאי-קיה שלישית עם 3,900 יחידות, ושלוש היצרניות האלה יחד "לקחו" כמעט 60% מן השוק.
המכירות המשמעותיות של מכוניות חשמליות בנורבגיה באות כעת לידי ביטוי גם ברמה הלאומית: בסיכום 2021 היוו מכוניות חשמליות יותר מ-17% (!) מהיקף צי הרכב הנורבגי ומכוניות היברידיות-נטענות היוו כ-6.5% ממנו. קצב הגידול באחוז החדירה של רכב חשמלי בכלל הצי הלאומי עומד כעת על כ-1.25% ברבעון, וזה אומר שבסיכום הרבעון הראשון של 2022 (שנתוניו הרשמיים יפורסמו מאוחר יותר החודש) עומד ודאי אחוז החדירה של רכב חשמלי על כ-17.2% לפחות (בין השאר בתלות בשיעורי הגריטה של רכב ישן).

אזרחים לא מעטים בנורבגיה מאמצים את תוכנית העידוד הממשלתית ומוכרים את המכוניות המשומשות שלהם, עם מנועי בעירה, כדי לקנות מכונית חשמלית, והמשומשות נגרטות בחלקן או מיוצאות למדינות אחרות באירופה למרות שהמיסוי המקורי עליהן, כמו בישראל, היה גבוה מאד (ולכן ערך היצוא שלהן נמוך ביחס למחירי המשומשות בנורבגיה).

ההערכות הממשלתיות הן שבשנת 2026, ואולי כבר בשנת 2025, יהוו מכוניות חשמליות טהורות כמחצית מהיקף צי הרכב בנורבגיה, וזה צפוי להיות שיעור האימוץ המהיר ביותר בעולם של רכב חשמלי. בשנת 2030, שבה צפויות רבות מן המדינות בעולם לאסור מכירה של רכב עם מנועי בעירה, צפוי שיעור צי הרכב החשמלי בנורבגיה להוות בין 75% ל-85% מכלל צי הרכב במדינה, וזה אומר שכל מכונית שביעית או שמינית שתנוע על כבישי נורבגיה תזדקק לתשתית טעינה לרכב חשמלי. שאר 15-25% מכלי הרכב בנורבגיה בשנת 2030 יהיו בני 10 שנים או יותר.

כאשר בוחנים את קצב העבודה הנוכחי של ממשלת ישראל מאז שנת 2007 (ימי 'בטר פלייס') ועד ימינו, ואת כל ההצהרות הלא ממומשות של משרד האנרגיה (ובהן ההכרזה של השר לשעבר יובל שטייניץ על איסור מכירת רכב עם מנועי בעירה בשנת 2030 או על התקנת 2,500 עמדות טעינה ציבוריות עד לסוף שנת 2020), קל לדמיין את ישראל בשנת 2030 יחד עם מדינות מזרח אירופה, דרום אמריקה ואפריקה כצרכניות האחרונות בעולם של מכוניות עם מנועי בעירה פנימית.

The post תשע מעשר: 92% מן המכוניות החדשות שנמכרו בנורבגיה הן חשמליות appeared first on TheCar.

ביום חמישי השבוע תקיים יצרנית הרכב הסינית 'ניו' מסיבת עיתונאים באוסלו, בירת נורבגיה, ושם היא צפויה להכריז על תוכניות ההתרחבות המיוחלות שלה לאירופה.

נורבגיה אמנם איבדה לגרמניה את ההובלה במספר כלי הרכב החשמליים הטהורים שנמכרים בה, אבל לעולם לא תאבד את הראשוניות שלה בקידום רכב חשמלי באירופה בכלל. גם היום עדיין מוענקים בנורבגיה תמריצי מס נדיבים לרוכשי רכב חשמלי, לעומת מיסוי כבד על כלי רכב מזהמים, ותשתיות הטעינה במדינה הן בין המפותחות ביותר בעולם, ביחס לגודל האוכלוסייה.

'ניו' – עד לא מכבר חברת סטרט-אפ וכעת חברה שעברה לאחרונה את רף הייצור של 100,000 יחידות, נחשבת לאחת מיצרניות הרכב המתקדמות ביותר בסצינה החשמלית בכלל, ובזאת הסינית בפרט. ניו מייצרת ומוכרת ארבעה דגמים סדרתיים, מהם שלושה קרוסאוברים, אשר מתאפיינים בטכנולוגיה מתקדמת ובטווח נסיעה מכובד. מפרסומים באירופה עולה שאולם התצוגה הראשון של ניו באירופה ייפתח באוסלו, ועל השיווק של המותג שם הופקד מריוס הילר, מי שעד לא מכבר את הפעילות המקומית של יגואר – לנד רובר. ביום חמישי נדע, כך יש לקוות, אילו מבין ארבעת הדגמים של 'ניו' – EC6, ES6 ו- ES8 (קרוסאוברים), ו-ET7 (סדאן) יוצעו באירופה השנה.

מרכזה של 'ניו', שנוסדה בשנת 2014 על-ידי היזם הסיני וויליאם לי, נמצא בעיר 'הפאי', ויש לה גם מרכז מחקר ופיתוח בשנחאי שבסין. בנוסף היא מפעילה מרכז עיצוב במינכן, גרמניה, ומרכז מחקר ופיתוח הנדסי מתקדם באוקספורד, אנגליה. יש לה גם בסיס בצפון ארצות הברית, ומרכז מרכז ופיתוח נוסף בסן חוזה, קליפורניה.

'ניו' היא בין יצרניות הרכב היחידות שאימצו את מודל החלפת הסוללות שהוצג לפני עשור על-ידי 'בטר פלייס' הישראלית, ומעניין יהיה לגלות אם היא תייצא את הטכנולוגיה הזאת גם לאירופה, ובעתיד גם לישראל. אם כן, זאת בוודאי יכולה להיות סגירת מעגל מעניינת – אם כי לא סביר שמרחקי הנסיעה הקצרים בישראל מצדיקים את זה. בכלל, מעניין יהיה לגלות ביו חמישי הקרוב באילו שווקים אירופאים יוצעו מכוניות 'ניו', ואילו דגמים יובילו את החדירה לעולם הישן.

כמו טסלה

הדמיון בין תחומים שבהם ניו מנסה להצטיין לבין אלה שבהם 'טסלה' פרצה גבולות גרמו לרבים לכנות את 'ניו' בתור "טסלה הסינית", ולאחרים לכעוס עליה בטענה (לא מבוססת ולא נכונה) להעתקה. מה שבטוח זה ששתי החברות מפתחות טכנולוגיות דומות, אם כי בכל מקרה הן לא לבד.

כמו טסלה, גם ניו מוכרת את המכוניות שלה רק במכירה מקוונת, ברשת, או – נכון יותר – כך היא נוהגת לפי שעה בסין. יהיה מעניין לגלות אם המודל הזה יועתק לאירופה, או ששם תבחר ניו בשיטות שיווק מסורתיות יותר. כמו טסלה, גם ניו מפתחת נהיגה אוטונומית, והיא אף הקדימה את טסלה עם "רישיון לניסויי רכב אוטונומי" שאותו קיבלה ממשרד הרישוי של קליפורניה.

בשונה מטסלה, אשר הסתכסכה עם חברת 'מובילאיי' הישראלית אחרי אחת התאונות שבהן הייתה מעורבת מכונית מתוצרתה, ניו משתפת פעולה עם מובילאיי מאז שנת 2019 בפיתוח חבילת אמצעי נהיגה אוטונומית. ניו, אגב, הייתה יצרנית הרכב הראשונה בעולם שעשתה שימוש מסחרי בדגם שלה בשבב הראייה EyeQ4 של מובילאיי. שתי החברות הבטיחו מכונית אוטונומית ברמה 4 (שיכולה לנסוע ללא מגע יד אדם בשטחים מוגדרים) עד לסוף השנה הבאה, וככל הידוע ניו תייצר במסגרת שיתוף הפעולה הזה "קיטים" של מובילאיי שיאפשרו להפוך כמעט כל כלי רכב מודרני לרכב אוטונומי.

במהלך השנה שעברה החלה 'ניו' לשתף פעולה עם יצרנית השבבים האמריקנית 'אנבידיה', שגם היא מפעילה מרכז פיתוח בישראל, ולא ברור אם שת"פ זה יתנהל במקביל או יחליף את השת"פ שלה עם מובילאיי. אגב, לצורך הפיתוח המשותף שלחה ניו אל מובילאיי בישראל מספר מכוניות מדגם ES8 החדש, מתוצרתה, אשר מסתובבות בחוצות ירושלים במהלך ניסויים.

בדומה לטסלה, ניו מציעה ללקוחותיה מערכת סיוע לנהג ברמה 2, שאותה היא מכנה "NIO Pilot", וזאת הושקה עם דגם ES8. מבחינת רכיבים מבוססת המערכת הזאת על מערך של מצלמה קדמית תלת-מוקדית, 5 חיישני מכ"ם, 12 חיישנים קוליים, ומצלמת נהג.

בשונה מטסלה, ובדומה ל'בטר פלייס', אנשי ניו מאמינים במודל של החלפת סוללות ואף פיתחו כמה רעיונות סביבו. תחנת החלפת סוללות ראשונה של ניו החלה לפעול בשנת 2018 במחוז ננשאן בשנג'ן שבגואנגדונג, סין, וקצת יותר משנתיים לאחר מכן השיקה החברה את מודל "סוללות כשירות" Battery as a Service (BaaS) שלטובתו הקימה חברה לניהול סוללות בשיתוף עם יצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם – CATL הסינית. מודל זה אמור להוזיל את עלות הרכישה של כלי רכב חשמליים לצרכן בכ-25%. המכשול הגדול ביותר להחדרת שירות כזה באירופה הוא תקנות לא אחידות בין המדינות השונות. כאמור – פרטים נוספים אודות מגוון הדגמים, מספר המדינות שבהן יימכרו מכוניות וחשוב מכל – מחירים – יפורסמו בבוקר יום חמישי השבוע.

מיותר לציין שרוב יבואני הרכב הרציניים בישראל פנו אל ניו בניסיון לייצג אותה בארץ, וגם זה יקרה ברגע של'ניו' תהיה תקינה אירופאית.

The post "טסלה הסינית" תושק השבוע באירופה appeared first on TheCar.

סיכום המכירות של כלי רכב חדשים בנורבגיה, כפי שפורסם בסוף השבוע על-ידי משרד הרישוי הנורבגי, העלה שהמדינה הסקנדינבית הקטנה, בת כחמישה מיליון התושבים, היא הראשונה בעולם שבה מכירות רכב חשמלי חצו את רף ה-50%.

למעשה, כאשר מוסיפים למכירות של כלי רכב חשמליים טהורים גם את כלי הרכב ההיברידים וההיברידים-הנטענים, עולה ש-83% מכלי הרכב החדשים שנמכרו בנורבגיה במהלך 2020 הם כלי רכב "ירוקים", ורק 17% בלבד מונעים במנועי בנזין או דיזל קונבנציונליים (לעומת 71% בשנת 2015). 54.3% מכלל המכוניות החדשות שנמכרו ב-2020 בנורבגיה היו חשמליות טהורות, לעומת 42.4% בסיכום 2019, ובדצמבר האחרון עמד שיעור החשמליות הטהורות על 66.7% מכלל המכירות שם, מה שנותן לנו רמז עבה לגבי המשך המגמה שצפויה אצלם.

אגב, ארבעת הדגמים הנמכרים ביותר במדינה הצפונית, בסיכום 2020, הם אאודי אי-טרון, טסלה מודל 3, פולקסווגן ID.3, וניסאן ליף. גם הדגם החמישי בטבלת המכירות הנורבגית, פולקסווגן גולף, נמכר שם במקביל גם בגרסת טורבו-בנזין וגם בגרסה חשמלית טהורה.

עובדה משעשעת ומעניינת לכשעצמה, שצריכה לגרום לכל אחד מאיתנו לצעוק לשמיים במלוא גרון, היא ששתי המדינות הראשונות בעולם שבהן נמכרה בשעתו רנו פלואנס ZE החשמלית – הן… נורבגיה וישראל. למען האמת, זה לא קו הדמיון היחיד בין הנורבגים לביננו: נוסף לעובדה שגם אצלם וגם אצלנו אין ייצור של כלי רכב (ולכן אין לחץ פוליטי של יצרניות רכב), ונוסף למיסוי בשיעור מאד גבוה על כלי רכב, ולגודל הקטן של האוכלוסיה – גם הנורבגים וגם אנחנו היינו בין המדינות הראשונות בעולם, עוד בשנת 2007, שהכריזו על כוונה להיגמל משימוש בדלקי מאובנים: נפט וגז.

למרבה המבוכה, דווקא בתחום של גמילה מנפט יש לנורבגיה ולישראל אינטרסים הפוכים. ישראל, עוד בשנת 2007 ומאוחר יותר בשנת 2010 ו-2012, לא רק שהכריזה באמצעות החלטות ממשלה על כוונתה להיגמל משימוש בנפט, אלא גם על כך ש"אנחנו נלמד את כל העולם איך להיגמל מנפט".

האינטרס שלנו, הישראלים, לא יכול היה להיות שקוף יותר: רוב האויבות שלנו במרחב המזרח תיכוני, ובראשן איראן, סעודיה, עיראק, קטאר ולוב, היו יצואניות גדולות של נפט ושל טרור, וככל שנחלש כוחו של הנפט בזירת האנרגיה העולמית, ומחירו נצח, כך נחלשו גם הן.
נורבגיה, לעומת זאת, היא מפיקת הנפט והגז הגדולה ביותר במערב אירופה, ולכן האינטרס שלה להיגמל מנפט ודאי שאיננו כלכלי או פוליטי, אלא דאגה כנה לבריאות תושביה ולעתיד כדור הארץ.

תשע שנים אחרי שרנו פלואנס ZE נחתה בישראל ובנורבגיה מובילה נורבגיה את המכירות של רכב חשמלי באירופה. ישראל, לעומת זאת, נמצאת פחות או יותר באותו מקום שבו הייתה נורבגיה לפני עשר שנים ובעיקר הרבה מאחורי כמעט כל מדינות אירופה. היקף תשתיות הטעינה הציבוריות בישראל מגוחך, ההטבות לכלי רכב חשמליים מוגבלות ואין ביטחון באורך הטווח שבו הן יינתנו – לכן זה לא מעודד רכישה או יבוא רכב, עדיין לא הוסדרה ההתקנה של עמדות טעינה פרטיות בבתים משותפים, והתקציב שהקציבה עד היום מדינת ישראל לקידום הנושא עומד על… 50 מיליון שקלים בלבד. אז נכון – ממשלות נורבגיה וישראל השמיעו אמנם בשעתו הכרזות פחות או יותר דומות בנוגע לגמילה מנפט ולקידום תחבורה חשמלית, אבל תראו איפה אנחנו ואיפה הם.

רוב מדינות העולם הכריזו במהלך השנתיים האחרונות על תאריכי יעד להפסקת המכירה של מכוניות מזהמות – בין שנת 2030 לבין 2040, וכאתנחתא קומית נספר לכם שגם ממשלת ישראל התחייבה בפני עצמה ובפנינו על יעד דומה – לשנת 2030. העניין הוא שבשעה שלמדינת ישראל אין שום סיכוי לעמוד ביעד המוצהר, וככל הנראה גם אף פעם לא הייתה באמת כוונה לקיים את ההבטחה הזאת – נורבגיה העמידה לעצמה יעד נוקשה יותר: שם תיאסר המכירה של מכוניות שמונעות במנועי בנזין ודיזל: שם זה יקרה כבר בשנת 2025.

בנורבגיה לא מבלבלים את המוח, כמו אצלנו, אלא באמת עושים, וכדי לעמוד ביעד של הפסקת מכירת כלי רכב מזהמים הם ביצעו פעולות שונות ורבות. בין השאר הושקעו משאבים בהקמת תשתיות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בעיקר באמצעות טורבינות רוח וסכרים הידרו-אלקטריים (אנחנו, לעומת זאת, יכולים ללמוד מן המרוקאים, שעתידים לייצא בקרוב חשמל לאירופה, ולהגדיל את ההשקעה הלאומית בתשתיות להפקת אנרגיה סולרית).

איך הם עשו את זה?

הנורבגים החלו לקדם את רעיון הגמילה מנפט כבר בשנות השמונים – הרבה לפני שהטכנולוגיה אפשרה למכוניות חשמליות להתמודד באופן שקול עם מכוניות מונעות בבנזין ודיזל. בעשור הראשון של המאה הנוכחית, ככל שהתפתחה טכנולוגיה של סוללות חשמליות ושל רכב חשמלי במידה שאפשרה להם להתמודד מול מנועי בעירה פנימית – הנורבגים כבר היו מוכנים לשימוש בכלי רכב חשמליים.

סיפור ההצלחה של נורבגיה מבוסס בראש ובראשונה על חבילה משמעותית של תמריצים שפותחו על-ידי הממשלה לקידום כלי רכב לא מזהמים. אלה הוצגו במהלך השנים על-ידי כל הממשלות וכל הרכבי הקואליציות של מפלגות שנבחרו לשלטון שם. התוצאה, נכון להיום, היא שבנורבגיה רשומים כרגע יותר מ-330,000 מכוניות חשמליות טהורות. הממשלה הנורבגית לא מסתפקת בזה ומוסיפה להיות מחויבת לחבילת התמריצים הנוכחית עד לסוף 2021, ולהתאים אותם בשנים הבאות למציאות בשוק. פטור ממע"מ על כלי רכב עם אפס פליטה, למשל, יישמר בנורבגיה לכל הפחות עד לסוף שנת 2022.

בשנת 2008, כאשר ממשלת ישראל ניסתה – בזכות חברת בטר פלייס – להבין מה זה רכב חשמלי, עיריית אוסלו כבר השיקה תשתית טעינה עירונית לכלי רכב חשמליים, ומכוניות עירוניות חשמליות קטנות לשימוש התושבים (כמו 'אוטו-תל' חשמלי). בשנת 2009 הקציבה ממשלת נורבגיה 7 מיליון אירו להקמת תשתית טעינה ארצית שבמסגרתה הוקמו בתוך שנתיים 1,900 עמדות טעינה ציבוריות. עוד קודם לכן ניתנו לכלי רכב חשמליים זכות שימוש בנתיבי תחבורה ציבורית, ופטור מדמי חניה בחניונים עירוניים ומדמי הובלה במעבורות.

בשנת 2011 השיקה הממשלה תשתית של עמדות טעינה מהירות, ולאחר שגופים פרטיים נכשלו כלכלית בקידום שימוש ברכב חשמלי – בעיקר בגלל "חרדת טווח" שאפיינה את הציבור עם כלי הרכב החשמליים המוקדמים – הממשלה הלאימה את החברות כדי שיוסיפו להתקיים ולקדם את הנושא.

בשנת 2012 השיקה ממשלת נורבגיה תוכנית שש שנתית לקידום רכב חשמלי, במטרה להעלות 10,000 כלי רכב חשמליים על כבישי המדינה, ומשנת 2018 יושם שם "חוק ה-50%": כלי רכב חשמליים משלמים לכל היותר 50% מכל סוגי המיסים העקיפים על כלי רכב – למשל אגרות חניה, דמי שימוש במעבורות וכיוצא באלה. כבר משנת 2010, ועד 2018 – כלי רכב חשמליים היו פטורים מ"מס חברות" (המקביל ל"שווי שימוש" אצלנו). בנוסף, הממשלה הפעילה תוכנית גריטה נדיבה לפיצוי כל מי שהסכים למסור את מכוניתו המזהמת להשמדה, וזאת במטרה להוריד כלי רכב מזהמים מהכבישים.

מאז 2017 על הממשלות המקומיות להחליט על התמריצים בנוגע לגישה לנתיבי אוטובוסים ולחניה עירונית בחינם. הפרלמנט הסכים ליישם חוק של 50% מה שאומר שמחוזות ועיריות לא יכולים לגבות יותר מ-50% מהמחיר של מכוניות דלק מאובנים על מעבורות, חניה ציבורית וכבישי אגרה. חוק ה־50% כבר פועל במעבורות מחוזיות ובכבישי אגרה. כלל של מקסימום של 50% דמי חניה בחניה ציבורית עבור מכוניות אפס פליטה צפוי להיות מיושם על ידי עיריות רבות מ 2019.

תשתית טעינה

ממשלת נורבגיה מתאמת באופן קבוע בין היקף רשת הטעינה לרכב חשמלי, ומקורות האנרגיה של הרשת, לבין היקף צי הרכב החשמלי במדינה. כדי לתמוך ביותר מ-330,000 כלי רכבה חשמליים פועלת כעת בנורבגיה יותר מ-10,000 עמדות טעינה ציבוריות ורשת שמסוגלת להתמודד עם טעינה בו רגעית של 3.200 מכוניות בטעינה מהירה. זאת, אגב, למרות שרוב בעלי הרכב טוענים אותם בעמדות טעינה ביתיות (בין השאר מכיוון שעלות הטעינה המהירה גבוהה פי שלושה).

כדי לעמוד ביעד הזה השיקה ממשלת נורבגיה כבר בשנת 2017 תוכנית ממשלתית למימון ההקמה של לפחות שתי תחנות טעינה מהירה על כל 50 קילומטרים של כביש בדרכים מהירות, מה שהביא להקמה מהירה של תשתיות מתאימות לכל אורך הכבישים הראשיים בנורבגיה.

תוכניות הקידום של רכב חשמלי בנורבגיה נובעות מעיקרון שאומץ גם על ידי ממשלות ישראל: "המזהם משלם". במילים אחרות: על מי שמייצר עליות סביבתיות שגורמות נזקים בריאותיים לאזרחי המדינה ונזק אקולוגי לעולם מוטלים מיסים גבוהים, ומיסוי זה משמש לתמריצים ולתשתיות מצמצמות זיהום. ההבדל הוא שבישראל באמת מוטלים מיסים גבוהים על המזהמים – אבל הכסף מוזרם לקופת המדינה כדי לממן דברים אחרים.

לנו אמנם יש "נוסחת מיסוי ירוק" שנועדה לעודד העדפת רכישה של כלי רכב שמזהמים פחות, אבל השיטה הנורבגית יותר חכמה משלנו מפני שהיא לא מתייחסת רק לפרמטרים כמו פליטות של פחמן דו-חמצני ושל NOx, אלא גם למשקל הרכב, וזאת מכיוון שהמשקל קובע כמה אנרגיה נדרשת כדי להזיז ולהאיץ אותו.

בשורה תחתונה, לנורבגיה כיום יש את השיעור הגבוה ביותר בעולם של כלי רכב חשמלים לנפש. אצלנו, ערב הסיבוב הרביעי של מערכת בחירות אינסופית – יש בעיקר הצהרות, דיבורים, ובלבולי מוח, ומעט מאד פעילות ממשלתית. החדשות הרעות הן שזה גם לא צפוי להשתנות: נכון להיום – אף מועמד לכנסת עדיין לא התחייב לקדם את התחבורה החשמלית בישראל.

The post נורבגיה וישראל: ההבדל בין דיבורים למעשים appeared first on TheCar.

פרנסי רוב הערים ברחבי העולם רוצים להפוך אותן לפחות מזוהמות, ודרך קלה יחסית לצמצום זיהום האוויר היא לכפות על צי המוניות העירוני לעבור לשימוש בכלי רכב חשמליים. הבעיה, כפי שהוכיחו ניסיונות שבוצעו בוושינגטון הבירה,  בשנזן שבסין ובערים אחרות, היא שבהיעדר תשתית טעינה מתקדמת נאלצים נהגי המוניות לבזבז זמן עבודה יקר, ופרנסתם נפגעת.

גם באוסלו, בירת נורבגיה, מבקשים להפוך את כל צי המוניות לחשמלי, והם מתכוונים שזה יקרה כבר עד לשנת 2023. לצורך זה הודיעה בשבוע שעבר העירייה על פרויקט משותף עם ספקית האנרגיה הנקייה המקומית – חברת פורטום (Fortum), ועם החברה האמריקנית מומנטום דיינמיקס (Momentum Dynamics). שתי החברות יפרשו תחנות טעינה מהירות במספר אזורי איסוף מרכזיים ברחבי העיר.

תשתית הטעינה הנורבגית תהיה אלחוטית, והיא תטען את המוניות ללא כבל בהספק של 75 קילו-וואט לשעה. שתי החברות יתקינו פלטות טעינה אלחוטיות במקומות חנייה ייעודיים למוניות, ובתחתית של כל מונית חשמלית יותקן מקלט שיאסוף את האנרגיה החשמלית אל תוך הסוללה. לדברי קברניטי העיר, זה יהיה פרויקט הטעינה האלחוטית המהירה הראשון בעולם אשר מיועד לטעון צי רכב שלם.

״נתקין מטענים אלחוטיים בעמדות מוניות כמו זאת שנמצאת בתחנה המרכזית של אוסלו״, אמר מנכ״ל פורטום אניקה הופנר. ״נהגי המוניות יוכלו לחנות על נקודת הטעינה ובאותו רגע היא תתחיל לטעון אוטומטית את הסוללה ברכב. כך יוכלו נהגי המוניות לטעון את כלי הרכב באותו משום שבו ממילא היו עומדים בין נסיעה לנסיעה בעת המתנה ללקוחות חדשים. כעת, במקום לפלוט רעלים מן האגזוז בזמן ההמתנה – הם ייהנו מטעינת אנרגיה ממקורות מתחדשים״.

סטור פורטוויק, מנהל מחלקת הטעינה החשמלית בעיריית אוסלו, הוסיף: ״העתיד הוא חשמלי, ולמעשה הוא כבר פה, והטעינה האלחוטית היא ה-game changer ("משנה המשחק"). יחד עם תעשיית המוניות העירונית אנחנו נדאג לכך שמעבר לשימוש במוניות חשמליות יבוצע עד לשנת 2023 ובאופן יעיל וידידותי ביותר. אוסלו תמיד תהיה בקדמת הבמה של החדשנות, ואנחנו שמחים מאוד לשתף פעולה עם שתי החברות. אנחנו, למעשה, משיקים את התוכנית השאפתנית ביותר בעולם בכל הנוגע למוניות ירוקות״.

גם כך נחשבת נורבגיה למובילה עולמית בתחום הרכב החשמלי, בין השאר בזכות הטבות מס ממשלתיות ניכרות בדמות הנחות או זיכוי מס מלא לבעלי רכב חשמלי, גם במעמד הרכישה וגם בעת שימוש, למשל בעת חנייה במגרשי חניה עירוניים או בעת נסיעה על כבישי אגרה. שיעור אחזקת הרכב החשמלי בנורבגיה הוא הגבוה ביותר בעולם, ובסיכום 2018 נרכשו שם 46,143 מכוניות חשמליות במדינה שמאוכלסת על ידי כחמישה מיליון אזרחים בלבד.

The post עד 2023: כל המוניות באוסלו יטענו אלחוטית appeared first on TheCar.

ישנם מספר קווי דמיון ולא מעט הבדלים בין נורבגיה לישראל, וההבדל הגדול ביותר הוא כנראה הפער בין כושר הדיבור של קברניטי המדינה לבין יכולת הביצוע שלהם.

נורבגיה משתרעת על שטח גדול כמעט פי 20 מזה של ישראל, אבל חיים בה כ-5.4 מיליון אזרחים לעומת כ-8.4 מיליון שחיים בישראל. התוצר הלאומי הגולמי של שתי המדינות די דומה: כ-400 מיליארד דולר לשנה בנורבגיה, כ-320 מיליארד בישראל. המשמעות היא שהתוצר הלאומי לנפש בישראל נע סביב ה-38,000 דולר לנפש, שזה מאד מכובד ביחס לכל המדינות שסובבות אותנו, אבל מאד רחוק מכ-75,000 דולר לנפש בנורבגיה.

שתי המדינות משקיעות לא מעט בהון האנושי שלהן, שנחשב למשאב לאומי חשוב, אבל המספרים מעידים שהכלכלה הנורבגית חזקה בהרבה משלנו: התוצר הלאומי לנפש בנורבגיה הוא השני בגודלו באיחוד האירופאי והשביעי בעולם, אנחנו ממוקמים אי שם לקראת המיקום ה-50.
הכלכלה הישראלית עברה ב-50 השנים האחרונות מהפך מקיצוניות אחת – משק כמעט ריכוזי עם מדיניות מרחיבה מאד של שירותים חברתיים, למשק קפיטליסטי שעוקף במדדי חוסר שוויון שונים אפילו את ארצות הברית. הכלכלה הנורבגית, לעומת זאת, משלבת בין תפיסת עולם קפיטליסטית של שוק חופשי לבין מדיניות חברתית שנחשבת בין המתקדמות והנרחבות ביותר בעולם כיום, ולצורך זה נסמכת על מיסוי גבוה מאד. וזה, אגב, עוד דבר שמשותף לישראל ולנורבגיה: אצלם, וגם אצלנו, המיסוי על רכב חדש הוא בין הגבוהים מבין כל מדינות המערב.

בתחום הרכב והתחבורה יש הבדל מאד משמעותי בינינו לבין הנורבגים. לישראל אין משאבי אנרגיה טבעיים מפותחים שמשמשים את שוק התחבורה. כלומר, ישראל אמנם הובילה את העולם בתחום טכנולוגיית האנרגיה הסולרית, ולישראל יש מאגרי גז עצומים, אבל מאז גילוי הגז ממשלת ישראל עדיין לא השכילה להקים תשתיות לתדלוק כלי רכב בגז, ועל תשתיות טעינה לרכב חשמלי – שכמותן יכלו להיות אצלנו כבר בימי 'בטר פלייס' העליזים, אפשר רק להתאבל.

לנורבגים, לעומת זאת, יש משאבים אדירים של נפט וגז: נורבגיה היא יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, ויצואנית הגז הטבעי השלישית בגודלה בעולם. אבל לפני שמי מכם ימהר להסיק שהנורבגים עשירים מאיתנו רק בזכות משאבי הנפט והגז שלהם – צריך להדגיש שתרומתם לכלכלה הנורבגית חשובה, אבל מגיעה רק לכ-20% מן התוצר הלאומי הגולמי.

ישראל, זה כנראה לא סוד, נמצאת בסכסוך עם רוב מדינות ערב, וגם עם יצואניות הנפט הגדולות – איראן, סעודיה ומדינות המפרץ. הנורבגים כנראה לא מסוכסכים איתם, אבל הם גם לא חברים בקרטל הנפט אופ"ק. היתרון שנפט מקנה לאויבים שלנו, וגם העובדה שלנו אין נפט, הובילו את ממשלות ישראל לקבל בעשור האחרון שורת החלטות ל"גמילת" המדינה מנפט ומעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים. בהחלטות הממשלה לאורך השנים הודגשה לא רק השאיפה "להיגמל" מנפט, אלא הצהרות בנוגע לכך שישראל "תוביל את העולם" בפיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, והכל במטרה לצמצם את מכפיל הכח של שונאי ישראל.
כדי ליישם את החלטות הממשלה הוקמה "המנהלת לדלקים חלופיים" אשר בין השאר הגתה ופרסמה את "התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים בתחבורה", "במטרה להוות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט על ידי הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה". קברניטי התוכנית לדורותיהם דיברו על כך שישראל תהיה "מוקד של ידע ותעשייה בתחום… בניית הדור הבא של הטכנולוגיות… הטמעת פתרונות בשוק המקומי" ועוד.

לנורבגים, כאמור, יש נפט – והרבה ממנו – ומכיוון שנורבגיה היא מדינה דמוקרטית, ומשאבי האנרגיה שלה שייכים לכל אזרחיה, אפשר היה לחשוב שכל בעל רכב יוכל לרכוש שם בנזין וסולר במחירים מצחיקים, אולי אפילו בחינם.
אבל שימו לב לעובדה המדהימה הבאה: יותר מ-99.99% מכלי הרכב שמתגלגלים על כבישי ישראל מונעים במנועי בנזין ודיזל, ובסיכום 2018 נמכרו אצלנו רק עשרות בודדות של מכוניות חשמליות. בנורבגיה, יצואנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, תפסו השנה מכוניות חשמליות נתח שוק של כ-30% מכלל המכוניות החדשות שנמכרו.
נחזור שוב על הנתון הזה: בנורבגיה, כל מכונית שלישית שעלתה על הכביש ב-2018 היא מכונית חשמלית. בישראל: קרוב לאפס. לנורבגים יש המון נפט, לנו: קרוב לאפס.

אצלנו מדברים, אצלם עושים

הנורבגים, אפילו יותר מכל האירופאים האחרים, לקחו ברצינות את בעיית האקלים העולמית והשקיעו משאבים רבים בהקמת מתקנים שונים לאנרגיה מתחדשת – בעיקר תחנות להפקת חשמל מרוח, ותחנות גיאוטרמיות. ההחלטה שלהם לגמול את צי הרכב הנורבגי מנפט התקבלה על-ידי הממשלה וגם מבוצעת באמצעותה: בשנים האחרונות, כאשר טכנולוגיית הסוללות הייתה יקרה מאד, הציעה המדינה סובסידיות והטבות באופן שבו מחירי המכוניות החשמליות היו תחרותיים למכוניות שמונעות על-ידי מנועי בעירה פנימית. כעת, כאשר מחירי החשמליות מתחילים לרדת, ויצרניות הרכב נאלצות לייצר מכוניות כאלה כדי לעמוד בדרישות תקינה, הממשלה החליטה לצמצם מאד את הסובסידיות, אבל לשמור על עיקרון לפיו מחיר החשמליות יוסיף להיות אטרקטיבי ביחס למכוניות קונבנציונליות.

אולה אלבסטן, שר האקלים ואיכות הסביבה הנורבגי, התחייב ש"מחירן של מכוניות שלא פולטות זיהום אוויר תמיד יהיה זול יותר (לצרכן) מאשר מחירן של מכוניות רגילות". סל ההטבות ממנו נהנו החשמליות בנורבגיה עד עתה כלל ויתור על מיסי יבוא ועל מיסי בעלות, כמו גם על אגרות שימוש ואגרות שימוש במעבורות. בנוסף, מכוניות חשמליות יכולות לנוע גם על נתיבי תחבורה ציבורית.
כל ההטבות צפויות לפוג בעוד מעט יותר משנתיים, למעט עלות אגרות הנסיעה על כבישים מהירים שתישאר נמוכה ב-50% מזו שישלמו כלי רכב שמונעים בבנזין ובדיזל, והחל משנת 2021 יוחלפו בהדרגה הסובסידיות למכוניות חשמליות במיסוי גבוה יותר על מכוניות קונבנציונליות.

פחד מיסים

בכנס "חולץ פקקים" אשר נערך לפני כשבועיים באוניברסיטת תל-אביב ביוזמת 'פיוצ'ר מוביליטי', נאמו בין השאר שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, וערן יעקב, מנהל רשות המיסים. בשני המקרים אפשר היה לחוש בחשש של שני הפקידים הבכירים האלה מפני ההשפעות של כל "התעסקות" עם המיסוי שמוטל על רכב בישראל, היות שזה מכניס למדינה – בלי מאמץ מיוחד – כ-45 מיליארד שקלים בשנה.

אבל כאשר לומדים מן המנהיגים הנורבגים נראה שהחשש של הפקידות הישראלית הוא לא מפני אובדן הכנסות אלא מפני עבודה. כלומר הם חוששים מפני העבודה שעליהם לעשות כדי לשנות את מדיניות המיסוי ולהתאים אותה למדיניות הממשלה, לכל הפחות זו שמוצהרת על-ידה.
"מה שחשוב", מסביר השר הנורבגי אלבסטן, "זה שהמטרה שלנו היא לא לתת תמריצים אלא להפסיק עם פליטת מזהמים ממכוניות רגילות". במילים אחרות – אפשר, ואפילו מומלץ, להשתמש במכשיר המס גם כדי לשנות מציאות ולבצע מדיניות ממשלתית, וגם כמקור לשימושים תקציביים אחרים של הממשלה, אבל אסור לקפוא על השמרים וצריך להתאים אותו למציאות העולמית ולהתפתחויות הטכנולוגיות.

לעמידה ביעדים יש גם כדאיות כלכלית: נורבגיה אמנם לא חרטה על דגלה את נס הגמילה מנפט שמשרת את האויבים שלה, לכאורה האינטרס שלה הוא דווקא הפוך משלנו, אבל היא כן התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה ב -40% עד לשנת 2030, בהשוואה לרמות של שנת 1990. עמידה ביעד זה תאפשר למדינה הצפונית למכור "מכסות CO" למדינות אחרות באירופה במיליארדי דולרים, וגם לחסוך מיליארדים כתוצאה מייעול משק האנרגיה שלה.

היות שנורבגיה גדולה פי 20 מישראל – ורשת הכבישים שלה ארוכה יותר בהתאמה, יש לנו יתרון משמעותי על פניה בכל הקשור להטמעת שימוש ברכב חשמלי, וגם עלויות ההקמה של רשת טעינה נמוכות אצלנו בהרבה. אלא שלהם, במבחן התוצאה, יש משהו הרבה יותר חשוב שאין לנו, ואלה מנהיגים עם כושר ביצוע.

The post ללמוד מהנורבגים: כך באמת משתחררים מנפט appeared first on TheCar.

טסלה היא ללא ספק השם החם ביותר בעולם הרכב בשנים האחרונות.
היצרנית מעמק הסיליקון, שהגיעה משום מקום ופיתחה מכונית יוקרה חשמלית שלא רק מסתכלת לכל התוצרים של יצרניות הפרימיום הותיקות בלבן של העיניים אלא גם מתעלה עליהם בכמעט כל תחום אפשרי, זכתה בשנים מאז שהושקה לביקורות נלהבות ולהצלחה מסחררת.

בניגוד לחשמליות חצי מבושלות מבית בטר פלייס, ניסאן וג'נרל מוטורס, אלון מאסק הוכיח לכולם כי בהחלט ניתן לייצר מכונית חשמלית שתהיה ראויה, נחשקת ובעלת טווח מתקבל על הדעת בין טעינות.

עוד ב-TheCar:
טויוטה מראה לטסלה מה עושה פרה
פולקסווגן מכינה: ספינת דגל חשמלית
לחיים: בניו זילנד החלו לתדלק מכוניות בבירה

עם זאת, כמו כמעט בכל מקרה של הטמעה של טכנולוגיה מתקדמת, בתחילת הדרך היו קצת חריקות או במקרה של טסלה – להבות שכילו לפני כשנתיים וחצי כמה וכמה רכבי מודל S ללא סיבה ברורה.

כמה מהמקרים התרחשו תוך כדי נסיעה, ככל הנראה כתוצאה מפגיעה של חפץ חד ברצפת הרכב בו ממוקמות סוללות הליתיום העוצמתיות, וחלק מהמקרים התרחשו במהלך חניה תמימה או טעינה לילית.
על אף שטסלה לא הודתה בשום כשל תכנוני או הכריזה על קריאה לתיקון, יש להניח כי מהנדסי החברה עבדו לילות כימים כדי לפתור את הבעיה ולצמצם ככל הניתן את האפשרות שהמכונית היוקרתית תהפוך ללפיד בוער ברגע.

ואכן, לאחר אותו צבר אירועים ראשוני, הבעיה לא חזרה על עצמה שוב לפחות עד לשבוע האחרון.
שנת 2016 אמורה להיות חשובה במיוחד עבור היצרנית הצעירה ובמהלכה ניתן יהיה לבחון האם המודל X, רכב הפנאי החדש של החברה, יזכה לקבלת פנים חמה לפחות כמו זו של המודל S, אך מהשבוע הראשון של השנה בטסלה יזכרו במיוחד את הסרטון שהפך לויראלי ברשת בו נראית מודל S עולה בלהבות, מתפוצצת ונשרפת עד היסוד במהלך "תדלוק" בתחנת טעינה מהירה בנורבגיה.

למרבה המזל, בעל הרכב ניצל את זמן הטעינה לקניות בחנות הנוחות הקרובה וכשהוא חזר לרכב לאחר כמה דקות הרכב כבר עלה בלהבות.
מכבי האש המקומיים הגיעו למקום במהירות, אך מאחר שלא ניתן לכבות סוללות ליתיום בוערות עם מים היה צורך להזעיק משאית כיבוי מיוחדת עם מיכלי קצף המתאימים לכיבוי שריפות מסוג זה ועד שזו הגיעה המכונית נשרפה כליל.
מכבי האש של נורבגיה, החברה שמפעילה את תחנות הטעינה וטסלה פתחו בחקירות לבירור הסיבה להתלקחות.

The post פתיחת שנה חמה במיוחד לטסלה appeared first on TheCar.