נהיגה עבריינית Archives https://thecar.co.il/tag/נהיגה-עבריינית/ חדשות רכב ותחבורה Sat, 09 May 2015 13:34:50 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.6.2 רפורמת הענישה של משרד התחבורה תיקבר, לפחות זמנית https://thecar.co.il/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%a4/ Thu, 11 Dec 2014 14:41:46 +0000 הצעות חוק]]> https://thecar.co.il/?p=11293

חמש שנים אחרי שהחל קידומה, רפורמת ענישה של עברייני תנועה צפויה צפויה להתעכב לכל הפחות עד אמצע 2015. ללא גיבוי משר התחבורה ועם התנגדות של משפטנים בכירים, סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, אינה צפויה להצליח לקדם את אישור הרפורמה במהלך פגרת הבחירות רפורמת ענישה של עברייני תנועה שמקדמת סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, צפויה להתעכב […]

The post רפורמת הענישה של משרד התחבורה תיקבר, לפחות זמנית appeared first on TheCar.

]]>

חמש שנים אחרי שהחל קידומה, רפורמת ענישה של עברייני תנועה צפויה צפויה להתעכב לכל הפחות עד אמצע 2015. ללא גיבוי משר התחבורה ועם התנגדות של משפטנים בכירים, סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, אינה צפויה להצליח לקדם את אישור הרפורמה במהלך פגרת הבחירות

רפורמת ענישה של עברייני תנועה שמקדמת סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, צפויה להתעכב לכל הפחות עד שתורכב ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות לכנסת. זאת, בניגוד לרפורמת תחרותיות בשוק הרכב שמוביל שר התחבורה, ישראל כץ, ואשר זוכה – לפחות בשלב זה – לתמיכה מחברי קואליציה ואופוזיציה, ולכן עשויה להמשיך להידון בוועדת הכלכלה גם במהלך פגרת הבחירות. התוצאה דווקא חיובית, לפחות חלקית, שכן הרפורמה כוללת סעיפים שעלולים לפגוע בחזקת החפות של נאשמים ובזכותם לגשת לערכאות.

שלם מראש, שלם כפול
הרפורמה שמקדמת חוטובלי מעוררת ביקורת ציבורית חריפה. חברי כנסת ומשפטנים בכירים – ובהם גם היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה – מתנגדים לסעיפים ברפורמה שעלולים להגביל את גישתם של נאשמים לערכאות ולצמצם את שיקול הדעת של שופטי התעבורה. שני סעיפים ברפורמה מכרסמים בחזקת החפות, שהיא זכות-יסוד בסיסית במשטר דמוקרטי: סעיף אחד קובע כי נהג שיואשם בביצוע עבירה ויבקש להישפט יידרש להפקיד מראש "דמי עירבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה, וסעיף אחר קובע שבית המשפט יחויב להטיל על נאשם שטען לחפותו אך הורשע לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה. סעיפים אלה צפויים להרתיע נהגים רבים מפני הגשת בקשות להישפט, גם אם לא ביצעו כל עבירה.

כבר במהלך הדיונים המוקדמים בוועדת הכלכלה התברר כי קידום הרפורמה צפוי להיתקל בקשיים רבים. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הבהירה כבר בדיון הראשון שנערך בנושא הרפורמה כי הסעיפים שמגבילים את הגישה לערכאות עלולים להוות תקדים בעייתי. בדיון שנערך בסוף אוקטובר חזרה עו"ד בנדלר על עמדתה: "כולנו שותפים לרצון להילחם בתאונות וזועמים על הבריונות… אבל אני חושבת שתפקידה של הכנסת הוא לזכור שיש זכויות אדם שיש לשמור עליהן – כמו זכות הגישה לערכאות".
.
גם בסנגוריה הציבורית מתנגדים להגבלת הגישה לערכאות באמצעות דרישת תשלום-מראש בגין בקשה להישפט. בדיון שערכה ועדת הכלכלה באוקטובר הסביר נציג הסנגוריה, עו"ד ישי שרון, כי "זה באמת סעיף מאוד בעייתי. יש כאן הרתעת-יתר של אזרחים שמבקשים לממש את זכותם… (זו) חזקת אשמה אפריורית, ואנחנו חושבים שהדבר הזה צריך לרדת מסדר היום". יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד, הביע בעבר עמדה דומה, ואמר באחד מדיוני הוועדה כי "אנחנו חוסמים את דרכו של האזרח הפשוט בדרכו לשערי בית המשפט".

פעמיים נתניהו, ופעם אחת כץ
המחלוקת שמעוררה הרפורמה צפויה להפוך את אישורה בפגרת הבחירות למשימה קשה במיוחד (אם לא בלתי אפשרית) עבור סגנית שר התחבורה, וזאת למרות שעד עתה נהנתה חוטובלי מנכונות יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, לקדם את הדיונים. קיום דיונים בוועדות הכנסת במהלך פגרת הבחירות אינו הליך פשוט: ועדה רשאית להתכנס ביוזמת יו"ר הוועדה או שליש מחבריה, ורק בכפוף לאישור של ועדת הסכמות שבה חברים נציגי קואליציה ואופוזיציה. אפשרות נוספת היא קיום דיון בוועדה לפי בקשת הממשלה.

כל זה הופך את אישור הרפורמה בזמן הפגרה לבלתי סביר, שכן שר התחבורה כץ לא צפוי להתגייס למען מטרה שמקדמת סגניתו, איתה הוא מנהל מערכת יחסים עכורה במיוחד מאז מונתה לתפקיד ב-2013. התוצאה בפועל תהיה עיכוב הרפורמה לכל הפחות עד אמצע 2015, ובעניין זה ראוי לזכור כי הניסיונות לקדם את רפורמת הענישה החלו עוד ב-2010, אז אישר השר כץ את המלצותיה של ועדה מקצועית ששימשו כבסיס לרפורמה. למעשה, הרפורמה כבר אושרה בממשלה פעמיים – פעם אחת בימי ממשלת נתניהו הקודמת, ופעם נוספת בימי הממשלה הנוכחית.

למרות שדחיית הרפורמה היא בשורה טובה לכל מי שמתנגד להגבלת הגישה לערכאות, העיכובים הרבים גורמים לכך ש"מדרג שכרות" – קביעת עונשים לנהגים שיכורים בהתאם לרמת האלכוהול – אינו מיושם. מדרג השכרות, שהוצע כבר בעשור הקודם, נועד לתקן את החוק הקיים, לפיו אין הבחנה בין מי שבדמו נמצאה רמה מזערית של אלכוהול ומי שבדמו נמדדת כמות אלכוהול גבוהה פי כמה מהמותר בחוק. שופטי תעבורה, משפטנים וגם בכירים במשרד התחבורה תומכים בהנהגת המדרג, שכן רבים סבורים שהחוק כיום מטיל על נהגים נורמטיביים עונשים בלתי מידתיים.

The post רפורמת הענישה של משרד התחבורה תיקבר, לפחות זמנית appeared first on TheCar.

]]>
בקרוב: כל סרטון שתצלם המשטרה יוכל לשמש להרשעה https://thecar.co.il/%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%9b%d7%9c-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%aa%d7%a6%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%a9-%d7%9c/ Tue, 09 Dec 2014 13:21:13 +0000 חדשות]]> https://thecar.co.il/?p=11236

באגף התנועה של המשטרה משתמשים במגוון הולך וגדל של מצלמות אכיפה, ותיקון לפקודת התעבורה נועד לקבוע שכל צילום וכל תיעוד שמופק באמצעות מצלמות יוכל לשמש כראייה קבילה בבית משפט. ומי יפקח על הדרך שבה השוטרים משתמשים במצלמות האכיפה? משטרת ישראל, כמובן העידן הדיגיטלי של המשטרה: כל צילום וכל סרטון וידאו יוכלו לשמש להרשעת נאשמים בעבירות […]

The post בקרוב: כל סרטון שתצלם המשטרה יוכל לשמש להרשעה appeared first on TheCar.

]]>

באגף התנועה של המשטרה משתמשים במגוון הולך וגדל של מצלמות אכיפה, ותיקון לפקודת התעבורה נועד לקבוע שכל צילום וכל תיעוד שמופק באמצעות מצלמות יוכל לשמש כראייה קבילה בבית משפט. ומי יפקח על הדרך שבה השוטרים משתמשים במצלמות האכיפה? משטרת ישראל, כמובן

העידן הדיגיטלי של המשטרה: כל צילום וכל סרטון וידאו יוכלו לשמש להרשעת נאשמים בעבירות תנועה. משטרת ישראל מצטיידת לאחרונה ביותר ויותר אמצעים דיגיטליים שנועדו לתעד עבירות תנועה – מצלמות מהירות נייחות, מצלמות וידאו שמותקנות בניידות, מצלמות וידאו נייחות בכבישים עירוניים וכבישים בינעירוניים, ומצלמות וידאו שמוצמדות לקסדות של רוכבי אופנועים משטרתיים. וממש בקרוב, כל צילום ותיעוד שיפיקו האמצעים המגוונים של המשטרה עלול לשמש כראייה מרשיעה בבית משפט לתעבורה.

"משתדלים כמה שפחות לשנות"
הבסיס לשימוש משפטי בצילומים שמפיקים אמצעי האכיפה החדשים של המשטרה הוא תיקון לפקודת התעבורה, שאושר לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת: אחד מסעיפי הפקודה, שקובע כי צילום של כלי רכב ישמש כראייה קבילה בבית משפט, הורחב משמעותית כך שיכלול למעשה כל תיעוד (חזותי, מילולי, מספרי ו"אחר") וכל אמצעי אחסון, החל מקלטת ודיסקט ועד שבבים ו"כל אמצעי אחר".

השימוש באמצעים דיגיטליים מגוונים לתיעוד עבירות תנועה אינו בעייתי כשלעצמו, כל עוד המחוקק קובע תנאים וכללים לשמירת זכויותיהם של חשודים ונאשמים בביצוע עבירות: למשל, תנאים לתחזוקת מכשירי האכיפה, כללים להפעלתם והוראות בדבר שמירת פרטיות ואבטחת מידע. אלא שכאשר הכינו את התיקון לפקודת התעבורה, בחרו במשרד התחבורה במכוון בניסוח שאינו דורש שינוי תקנות קיימות, וכך למעשה יצרו מצב שבו המשטרה תהיה זו שתקבע – לעצמה – את הכללים והנהלים הנוגעים לשימוש במכשירי האכיפה לצורך הפקת ראיות קבילות.

"ניסינו לשנות כמה שפחות כדי שלא נחייב שינוי בתקנות שנובעות מזה, כי אז זה מסכל את התיקון עד שיהיה תיקון של התקנות", מודה בכירה במשרד התחבורה, "בדרך כלל אנחנו משתדלים כמה שפחות לשנות. אז הגדרנו את המונח 'סרט' באופן דיגיטלי רחב". כך גם נמנע המשרד מלהתייחס לבעיות הייחודיות הכרוכות בהפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו למשל אבטחת איכות הממצאים המופקים, אבטחת מידע ושמירה על פרטיות.

מה אפשר ללמוד מניסיון העבר?
במשרד התחבורה ובמשטרה מנסים להרגיע, ומסבירים כי התיקון לפקודת התעבורה קובע תנאי להגשת ראיות: תידרש הוכחה לכך שלא נעשה שינוי בצילום (או בכל פלט אחר) שיוגש לבית המשפט. "כתוב 'ובלבד שיוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין', ושר המשפטים יכול גם לקבוע בתקנות, אם הוא רוצה, את כל האמצעים הרלוונטיים", מסבירה קצינה בכירה באגף התנועה. הבעיה היא ששר המשפטים לא קבע בתקנות את האמצעים הרלוונטיים, והמשטרה נהנית לרוב מיד חופשית בכל הנוגע לקביעת נהלי השימוש והתחזוקה במכשירי האכיפה.

ומתן יד חופשית למשטרה הוא לא רעיון מוצלח, ועל כך יעיד הניסיון שנצבר במהלך השימוש באמצעי אכיפה מוכרים היטב, כמו למשל הממל"ז ("אקדח הלייזר") ו"הדבורה" לאכיפת עבירות מהירות ו"הינשוף" לאכיפת עבירת נהיגה בשכרות. מלבד זמן שיפוטי יקר שבוזבז בניהול הליכים שעסקו באמינות המכשירים, שימוש באמצעי אכיפה ללא בסיס חוקי ראוי עלול להביא לכך שנהגים חפים מפשט יורשעו בעבירות שלא ביצעו.

פרופסור בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, העריך בספר שעסק בהרשעת חפים מפשע כי מכשיר הינשוף של משטרת ישראל הביא להרשעת אלפי חפים מפשע. חישוב מתמטי שערך ביחד עם הפיזיקאי ד"ר מרדכי הלפרט הניב הערכה מטרידה: כ-50% מהנהגים שנמצאו שיכורים בבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף כלל לא היה שיכורים.

לך תוכיח שאחותך עשתה פניית פרסה
התיקון לפקודת התעבורה אמנם קובע שתידרש הוכחה לכך שסרט הווידאו שמוגש לבית משפט לא עבר שינוי בין זמן הצילום וזמן ההגשה, אך מי יקבע את התנאים שיבטיחו שהצילום אכן משקף את האירוע כפי שהתרחש? האם לא יתכן שתיעוד האירוע על-ידי השוטר המעורב יהיה מלכתחילה מוטה ולא אובייקטיבי? למרבה הצער, אין לבעיות שכאלה כל מענה בתיקון לפקודת התעבורה, שמעניק "חזקת קבילות" לכל תיעוד שתבצע המשטרה.

יש לציין שחזקת קבילות אינה "חזקת אמינות": בעבר ניסו משרדי הממשלה לקבוע למכשירי האכיפה של המשטרה גם חזקת אמינות, שתוצאתה בפועל הייתה עלולה להפוך כל ראייה שמפיקים מכשירי האכיפה לבלתי ניתנת להפרכה. חזקת הקבילות שונה, ונועדה לאפשר שימוש באמצעי האכיפה להגשת ראיות, אך היא אינה הופכת את הממצאים עצמם לאמינים. כמו בעבר, האמינות תוכח בבתי המשפט.

למרות זאת, עצם השימוש באמצעי אכיפה שמהימנותם אינה ברורה – למשל, מצלמות וידאו בניידות או על קסדות רוכבי משטרה – עלול לפגוע בזכויות יסוד של נאשמים. כך למשל, הצגת סרטון וידאו בפני שופט, גם כאשר הוא מודע לכך שאמינות מכשיר הווידאו עצמו טעונה הוכחה, עלולה במקרים רבים להטות את דעתו נגד הנאשם. כאשר הראייה היחידה שתוגש במשפט היא אותו סרטון וידאו, ביחד עם עדותו של השוטר שתיעד את האירוע, סיכוייו של הנאשם להוכיח את חפותו יהיו זניחים.

פיזור הכנסת עשוי לדחות את רוע הגזירה: משרד התחבורה מקדם את התיקון לפקודת התעבורה במסגרת רפורמה בענישת עברייני תנועה, שדורשת את אישורה של מליאת הכנסת. הדיונים בוועדת הכלכלה, שמכינה את התיקון לקריאות שנייה ושלישית, רחוקים מסיום, ולכן יתכן שעוד יחלפו חודשים רבים עד שכל מכשירי האכיפה החדשים של המשטרה יזכו ב"חזקת קבילות".

The post בקרוב: כל סרטון שתצלם המשטרה יוכל לשמש להרשעה appeared first on TheCar.

]]>
לא מוותרים: רפורמת הענישה חוזרת לוועדת הכלכלה https://thecar.co.il/%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa/ Tue, 18 Nov 2014 09:30:47 +0000 הצעות חוק]]> https://thecar.co.il/?p=10776

הביקורת הציבורית אינה מרתיעה את סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, שמגיע בשבוע הבא לוועדת הכלכלה כדי לבקש את אישורה לרפורמת ענישה שעלולה לפגוע בזכויות יסוד של נאשמים. הצעות שהועלו במטרה למנוע את הפגיעה, וכוללות בין השאר מתן הנחות למי שמשלם קנסות באופן מידי, כלל אינן זוכות להתייחסות למרות שספגה ביקורת ציבורית חריפה במיוחד, תשוב בשבוע […]

The post לא מוותרים: רפורמת הענישה חוזרת לוועדת הכלכלה appeared first on TheCar.

]]>

הביקורת הציבורית אינה מרתיעה את סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, שמגיע בשבוע הבא לוועדת הכלכלה כדי לבקש את אישורה לרפורמת ענישה שעלולה לפגוע בזכויות יסוד של נאשמים. הצעות שהועלו במטרה למנוע את הפגיעה, וכוללות בין השאר מתן הנחות למי שמשלם קנסות באופן מידי, כלל אינן זוכות להתייחסות

למרות שספגה ביקורת ציבורית חריפה במיוחד, תשוב בשבוע הבא (25.11) סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי לוועדת הכלכלה של הכנסת, ותבקש את אישורה לרפורמה מקיפה בענישת עברייני תנועה. בישיבה שקיימה הוועדה בנושא הרפורמה לפני כשלושה שבועות, סגנית השר מצאה עצמה תחת מתקפה מצד רבים מהנוכחים, ובהם גם מי שלרוב תומכים ביוזמות חקיקה שנועדו להחמיר עם נהגים – כמו למשל נציגי עמותות בטיחות. בנוסף, משפטנים בכירים מהסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין מתחו ביקורת חריפה נגד כמה מסעיפי הרפורמה, שתביא לטענתם לפגיעה חמורה בזכויות-יסוד.

מאז נחשפו לראשונה פרטי רפורמת הענישה בשנת 2010, התמקדה הביקורת בסעיפים שצפויים להגביל את גישתם של נאשמים לערכאות ולצמצם את שיקול הדעת של שופטי התחבורה. שני סעיפים מעוררים תגובות חריפות במיוחד: האחד קובע כי נהג שיואשם בביצוע עבירה ויבקש להישפט יידרש להפקיד מראש "דמי עירבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה, והסעיף האחר קובע שבית המשפט יחויב להטיל על נאשם שטען לחפות אך הורשע לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה.

מטרת המכשולים שמבקשת המדינה להציב בדרכם של נאשמים לערכאות היא הפחתת העומס בבתי המשפט לתעבורה, באמצעות הרתעת נהגים שמגישים "בקשות סרק" להישפט. אולם, משפטנים טוענים כי מהלך שכזה עלול לפגוע באחת מזכויות היסוד החשובות ביותר במשטר דמוקרטי: זכות הגישה לערכאות. באופן טבעי, הפגיעה העיקרית של מהלכים אלה תהיה בנאשמים מעוטי-יכולת, שלא יוכלו להפקיד את דמי העירבון שתדרוש המדינה ויורתעו מהגשת בקשות בגלל חששם מפני דרישה לשלם קנסות כפולים (לפחות).

למה לא נשקלו תמריצים חיוביים?
במהלך הדיון הקודם שערכה ועדת הכלכלה הבהירו משפטנים מה דעתם על הצעות משרד התחבורה בעניין זה. "יש כאן הרתעת יתר של אנשים שמבקשים את זכותם החוקית והלגיטימית לנהל משפט. יש כאן הנחה של חזקת אשמה אפריורית", הסביר עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית. "אנחנו חושבים שהדבר הזה צריך לרדת מסדר היום". היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה דברים דומים: "אני חושבת שתפקידה של הכנסת (הוא) גם לזכור שיש זכויות אדם שצריך להגן עליהם ושצריך להבטיח אותם, כמו למשל זכות הנגישות לערכאות".

מול הגישה הבעייתית של משרד התחבורה, שמבוססת על תמריצים שליליים, ניצבות הצעות למתן תמריצים חיוביים שעשויים לצמצם את העומס בבתי המשפט מבלי לפגוע בזכויות – כמו למשל הפחתת גובה הקנס למי שבוחרים לשלם מידית. "אפשר לחשוב על תמריצים חיוביים כדי לגרום לאנשים לוותר על זכותם לנהל הוכחות", אמר עו"ד שרון מהסנגוריה הציבורית. "למשל, לקבוע כלל שבתשלום מיידי של הקנס תוכל לשלם קנס מופחת. דבר כזה יכול להביא לאותה תוצאה ומצד שני לא לפגוע בזכויות של אנשים".

הרעיון שהעלה עו"ד שרון אינו חדשני ומונהג מזה כמה שנים בחלק ממדינות אירופה. כך למשל, חלק מהמחוזות בספרד מציעים לנהגים שנלכדים בביצוע עבירת מהירות באמצעות מצלמה אלקטרונית תשלום קנס מופחת של עד 50%, אם יעשו זאת בתוך פרק זמן קבוע מראש (לדוגמה: עד חודש מיום תיעוד העבירה). למעשה, בישראל עלו בשנים האחרונות כמה הצעות חוק פרטיות שביקשו להנהיג הסדרים דומים, אך נראה שהמדינה אינה ששה לוותר על מקור הכנסה יציב ורווחי, גם אם בכך עשויה להיות תרומה משמעותית לצמצום העומס בבתי המשפט לתעבורה.

"חלה החמרה משמעותית בעונשים"
כאמור, הרפורמה סופגת ביקורת גם בגלל סעיפים שיביאו לצמצום שיקול הדעת של שופטים, באמצעות קביעת עונשי מינימום. בעניין זה יש לציין כי כבר כיום נחשב תחום דיני התעבורה לבעייתי, שכן קבועים בו עונשי מינימום רבים מהמקובל בתחומים אחרים של המשפט הפלילי. כך למשל, רפורמה הענישה מבקשת לקבוע חובת מאסר בפועל למי שיורשע בגין נהיגה בזמן פסילה. לכאורה, נראה שיש להצעה הגיון מסוים, אך בפועל – בגלל ליקויים חמורים בהתנהלותם של גופי האכיפה – יתכנו מצבעים שבהם נהגים כלל אינם יודעים על פסילת רישיונם. יתרה מזאת, קביעת מאסר בפועל כעונש מינימום מתעלמת משיקולים רלוונטיים לענישה, וכן דורשת משופטים להתעלם מנסיבות אישיות אשר ראויות לשקילה.

"הסנגוריה הציבורית באופן מסורתי ועקרוני, לא רק בהקשר של דיני תעבורה אלא גם בהקשרים אחרים של המשפט הפלילי, מסתייגת מעונשי חובה ומעונשי מינימום", ציין עו"ד שרון, "הדבר הזה גם עולה בקנה אחד עם תיקון 113 (לחוק העונשין, ש.ה) בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. זה נובע מתוך הבנה שהחיים כוללים קשת רחבה של מקרים ואסור לכבול את ידיו של שופט בבואו לגזור את הדין. לא בכדי, בשיטת המשפט שלנו אין הרבה עבירות – אפילו עבירות יותר חמורות מעבירה של נהיגה בזמן פסילה המחוקק שלנו לא קובע עונשי מינימום. אני חושב שצריך לשמור על אותן מושכלות יסוד של המשפט הפלילי גם בהקשר הזה".

בעניין זה ראוי להביא את דבריו של עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, שתיאר בפני חברי ועדת הכלכלה את המציאות הקשה בבתי המשפט לתעבורה, תוך שהוא מפריך את התפיסה המקובלת לפיה השופטים מקלים עם נהגים. "חלה החמרה משמעותית בעונשים המוטלים על-ידי בתי המשפט, בלי שיהיה איזה תיקון בחוק", סיפר עו"ד גלעד. "אם בעבר עונש מאסר היה נדיר בבית המשפט לתעבורה הרי היום הוא ניתן לעתים מזומנות יותר. מוטלים עונשים כבדים של מאסר, אפילו לא בתיקים קטלניים… (אך) יש קונצנזוס בין כל הגורמים, שהגברה או החמרה בענישה לא תביא בהכרח לתוצאה של הרתעה".

The post לא מוותרים: רפורמת הענישה חוזרת לוועדת הכלכלה appeared first on TheCar.

]]>
מה קרה לתקדים המסוכן של משרד התחבורה? https://thecar.co.il/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%94/ https://thecar.co.il/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%94/#respond Wed, 17 Sep 2014 13:47:53 +0000 https://thecar.co.il/?p=9477

אגף התנועה של המשטרה מבקש לקדם בדחיפות רפורמת ענישה, שתחמיר את העונשים שמוטלים על עברייני תנועה. אלא שהרפורמה תקועה: יועצים משפטיים מתנגדים לסעיפים שפוגעים בזכותם של נהגים להוכיח את חפותם בבתי המשפט, ונראה שמערכת היחסים העכורה בין שר התחבורה וסגניתו תורמת להיעלמות הרפורמה מסדר היום הציבורי לפני כשבוע הגיע ראש אגף התנועה, ניצב משה אדרי, […]

The post מה קרה לתקדים המסוכן של משרד התחבורה? appeared first on TheCar.

]]>

אגף התנועה של המשטרה מבקש לקדם בדחיפות רפורמת ענישה, שתחמיר את העונשים שמוטלים על עברייני תנועה. אלא שהרפורמה תקועה: יועצים משפטיים מתנגדים לסעיפים שפוגעים בזכותם של נהגים להוכיח את חפותם בבתי המשפט, ונראה שמערכת היחסים העכורה בין שר התחבורה וסגניתו תורמת להיעלמות הרפורמה מסדר היום הציבורי

לפני כשבוע הגיע ראש אגף התנועה, ניצב משה אדרי, לוועדת הכלכלה של הכנסת וסקר את פעולות האכיפה של האגף נגד עברייני תנועה. את דבריו סיכם בכמה המלצות: באגף התנועה מבקשים להאיץ את הרחבת מערך האכיפה האלקטרונית מ-60 ל-150 מצלמות פעילות, ובנוסף מעוניינים שם לקדם באופן מיידי את "החקיקה בתחום התנועה".

החקיקה אליה התייחס ניצב אדרי היא רפורמה מקיפה בענישת עברייני תנועה, שנועדה בין השאר להרחיב משמעותית את סמכויותיהם של קציני משטרה ולהחמיר את העונשים המוטלים על מי שמבצעים עבירות רבות ותכופות. אלא שרפורמת הענישה, שאושרה במליאת הכנסת כבר בינואר האחרון, תקועה. למעשה, נראה כי סיכוייה לעבור במתכונתה הנוכחית קלושים.

על-פי מקורבים לנושא, יועצים משפטיים בכירים מתנגדים בחריפות יוצאת דופן לסעיפים ברפורמה שמטרתם המוצהרת היא הקלת העומס בבתי המשפט לתעבורה. סעיף אחד ברפורמה קובע כי כל נהג שיואשם בביצוע עבירת תנועה ויבקש להישפט, יידרש להפקיד מראש "דמי ערבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה. סעיף אחר קובע כי מי שייטען לחפותו אך יורשע, בית המשפט יחויב להטיל עליו לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה.

לטענת המתנגדים לרפורמה, סעיפים אלה מגבילים את נגישות האזרחים לערכאות, ופוגעים בחזקת החפות בכך שהם למעשה יוצרים מצב שבו כל נהג שיבקש להישפט יחשב לאשם עד שתוכח חפותו. למעשה, יועצים משפטיים בכירים רואים בסעיפים אלה משום תקדים מסוכן, וכמה מהם אף הבהירו בשיחות סגורות שנערכו בחודשים האחרונים כי יאבקו בהם בכל כוחם.

כץ נגד חוטובולי, ולהפך
מלבד התנגדות היועצים המשפטיים, נראה שלהיעלמות הרפורמה מעל סדר היום הציבורי תורם גורם נוסף: בין שר התחבורה, ישראל כץ, וסגניתו, ציפי חוטובלי, שוררת מערכת יחסים עכורה במיוחד, שהגיעה לשיאה בכמה התבטאויות פומביות וחריגות של סגנית השר. חוטובלי אף הצהירה במליאת הכנסת ביולי האחרון כי תפסיק לייצג את השר והמשרד בפני חברי הכנסת.

מאחר שחוטובלי היא האחראית על תחום הבטיחות במשרד ומי שמופקדת על רפורמת הענישה, נראה ששר התחבורה אינו שש לסייע בקידומה (בלשון המעטה), וזאת למרות שהוא עצמו תמך ברפורמה ואף קידם אותה בזמן הממשלה הקודמת. בעניין זה ראוי לציין כי יש מי שמדווחים על התקרבות (מחדש) בין השר כץ וראש הממשלה, בנימין נתניהו – התקרבות שמחזקת את מעמד השר, ומאפשרת לו לנקוט כל קו שייבחר מול סגניתו.

במערכת הפוליטית אומרים כי הימנעות השר כץ מתמיכה פעילה ברפורמה נובעת לא רק ממערכת היחסים העכורה עם סגניתו, ומקורה גם בחוסר רצונו להיות מזוהה כעת עם צעדים שעלולים להיתפס בעיני הציבור כפוגעניים. בצמרת משרד התחבורה יש מי שמצביעים על התנהלות דומה של השר כץ בכל הנוגע למערך מצלמות המהירות של אגף התנועה: בכמה התבטאויות פומביות ניסה השר להרחיק עצמו ככל הניתן ממערך האכיפה, וזאת על-רקע הביקורת הציבורית החריפה שנמתחה נגד המשטרה, המשרד לביטחון פנים וכל המעורבים בהקמת המערך.

סגנית שר התחבורה מסרה בתגובה כי "ועדת הכלכלה תעדפה לתקופת מושב הקיץ את העיסוק ברפורמה ברשות השידור על-פני שאר נושאים העולים על שולחנה. עם פתיחת מושב החורף יחודשו כלל הדיונים בכל הנושאים שנדחו, בהם גם הרפורמה בפקודות התעבורה, שתעלה לדיון שני ב-27 לאוקטובר. במסגרת חידוש העיסוק ברפורמה יערך בירור מעמיק בכל הנושאים בעלי רגישות ציבורית, תוך מתן התחשבות למטרה המרכזית של הרפורמה – מאבק בקטל בדרכים והורדת בריוני תנועה מהכביש".

אשמים עד שתוכח חפותכם?
לדברי משפטנים בכירים, רפורמת הענישה של משרד התחבורה כוללת לא מעט סעיפים חשובים וראויים. למשל, הרפורמה קובעת "מדרג שכרות" – יצירת מתאם בין חומרת העונש ורמת האלכוהול שנמדדת לנהג בבדיקת שכרות. אמנם יש מי שמתנגדים לקביעת המדרג, אך שופטים בכירים, סנגורים ומשפטנים במשרדי המשפטים והתחבורה סבורים כי התאמת העונש לרמת השכרות תביא לתיקון מציאות משפטית בעייתית, שבה מוטלים על נהגים נורמטיביים עונשים בלתי-מידתיים.

אולם, לצד סעיפים חשובים וראויים יש לא מעט סעיפים בעייתיים, כאשר את מרב הביקורת סופגים אותם סעיפים שמגבילים את נגישותם של האזרחים לערכאות. יועצים משפטיים בכירים מבהירים כי דרישת תשלום הקנס לפני הרשעה בבית משפט – גם אם היא מוגדרת כהפקדת "דמי עירבון" – נעשית לראשונה בחקיקה ומהווה תקדים מסוכן.

במשרד התחבורה נוטים לבטל את הביקורת. במחלקת הייעוץ המשפטי של המשרד מסבירים כי דרישת תשלום "דמי עירבון" והכפלת הקנס בעקבות הרשעה הם בגדר "תמריצים שליליים" – צעדים שנועדו להרתיע נהגים מהגשת בקשות להישפט ללא סיבה משפטית ומתוך רצון לדחות את תשלום הקנס. במשרד התחבורה טוענים כי חלק ניכר מהבקשות להישפט הן "בקשות סרק", שיוצרות עומס מיותר על מערכת בתי המשפט.

עמדה דומה ביטאה בעבר סגנית השר חוטובלי. כחודש לאחר שאושרה הרפורמה בקריאה ראשונה, הסבירה סגנית השר בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "רבע מאותן פניות לבית המשפט הן פניות סרק, ערעורי סרק שאחרי זה יש הוכחות מצולמות ומתועדות של האדם שעבר עבירה, וכשזו המציאות, מה שקורה זה שאותם אנשים, דווקא אותם אזרחים תמימים, שמגיע להם יומם בבית המשפט, מתעכב הדיון שלהם… זה מייצר מציאות שבה עברייני כביש שוכחים שהם עברו עבירה, זה לא כואב להם בכיס, זה לא כואב להם בשום מקום, והם מנצלים את הזכות של הגישה לערכאות בצורה לא הוגנת".

תגובה ראויה לגישת משרד התחבורה, סיפק יו"ר התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד: "אנחנו חוסמים את דרכו של האזרח הפשוט בדרכו לשערי בית המשפט כשאנחנו אומרים לו – היתה לך פריבילגיה לשלם קנס מסוים ובכך לשכוח מהעניין, ובכך להודות ולשאת בעונש, אבל אם תרצה להישפט תצטרך לשאת בעונש מראש, ורק לאחר מכן שערי בתי המשפט ייפתחו בפניך. (ו)אם תורשע, יוכפל עונשך בכפליים".

במפתיע, גם בעמותות בטיחות, שם לרוב תומכים בהתלהבות בצעדים שנועדו להחמיר עם עברייני תנועה, מגלים חשדנות לרפורמת הענישה. את דבריו בוועדת הכלכלה של הכנסת, סיכם כך בכיר בעמותת "מתונה": "אנחנו… רוצים להגן ולשמור על חייו של (הנהג), על גופו, על רכושו, אבל גם על כבודו וחזקת חפותו".

The post מה קרה לתקדים המסוכן של משרד התחבורה? appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%94/feed/ 0
מסתמן: משרד התחבורה יתקן את שיטת הניקוד https://thecar.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%99%d7%aa%d7%a7%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93/ https://thecar.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%99%d7%aa%d7%a7%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93/#respond Thu, 21 Aug 2014 09:00:08 +0000 https://thecar.co.il/?p=8387

שיטת הניקוד של עבירות תנועה ספגה ביקורת חריפה מאז החל משרד התחבורה ביישומה, בשנת 2003. כעת מתברר שהמשרד מתכנן לשנות את השיטה, וזאת לאחר שיערוך מחקר שייבחן את יעילותה. מחקר קודם שבחן את יעילות השיטה מצא ליקויים רבים ביישומה ואכיפתה – ליקויים שעלו גם בשני דו"חות חמורים של מבקר המדינה משרד התחבורה יחל בחודשים הקרובים […]

The post מסתמן: משרד התחבורה יתקן את שיטת הניקוד appeared first on TheCar.

]]>

שיטת הניקוד של עבירות תנועה ספגה ביקורת חריפה מאז החל משרד התחבורה ביישומה, בשנת 2003. כעת מתברר שהמשרד מתכנן לשנות את השיטה, וזאת לאחר שיערוך מחקר שייבחן את יעילותה. מחקר קודם שבחן את יעילות השיטה מצא ליקויים רבים ביישומה ואכיפתה – ליקויים שעלו גם בשני דו"חות חמורים של מבקר המדינה

משרד התחבורה יחל בחודשים הקרובים בביצוע מחקר לבחינת יעילות שיטת הניקוד של עבירות תנועה, מתוך כוונה מוצהרת לגבש המלצות לשיפור ושינוי השיטה הקיימת, שיישומה החל בשנת 2003. המחקר יתייחס לכמה היבטים מרכזיים בשיטת הניקוד, ובהם מידת השפעת השיטה על עברייני תנועה מועדים ויעילותם של קורסי "נהיגה נכונה" אותם נדרשים לבצע נהגים שצוברים מספר רב של נקודות.

בנוסף, משרד התחבורה מעוניין לבחון האם יש לדרוש מכלל הנהגים לבצע קורס "נהיגה נכונה": על-פי דרישות המחקר, המשרד יבחן מה ראוי שיילמדו הנהגים בקורס שכזה, וכן מה התדירות המומלצת לביצוע הקורס. לחלופין, המשרד יבחן הנהגת דרישה לביצוע קורס "נהיגה נכונה" רק בקרב נהגים מקצועיים, צעירים וקשישים.

לוח הזמנים של המחקר מלמד ששינוי שיטת הניקוד אינו צפוי לפני סוף שנת 2016: לפי "קול קורא" שפרסם המשרד, המחקר צפוי להתחיל לקראת סוף השנה, ומשך הזמן לביצועו הוא שנה וחצי לכל היותר. מכאן עולה שמסקנות המחקר יוגשו באמצע 2016, ולאחר מכן יחל המשרד לבחון את המלצות המחקר ואת הדרך ליישמן. מאחר ששינוי השיטה כרוך בהליכי חקיקה, אפשר לצפות שיישום השינויים יחל לכל המוקדם בסוף 2016, כאשר הערכה ריאלית יותר מצביעה על שנת 2017 כמועד המוקדם ביותר שבו יישם המשרד את מסקנות המחקר.

"ליקויים חמורים בשיטת הניקוד"
שיטת הניקוד של עבירות תנועה, שיישומה החל ב-2003, התבררה עד מהרה כלקויה. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה ב-2006, נמצא כי "במקום להתמקד בנהגים מועדים (עברייני תנועה שמבצעים עבירות רבות, ש.ה) גרמה השיטה החדשה לצבירה מואצת של נקודות בתקופה קצרה של שנה וחצי, דבר שגרם לפסילת רישיונותיהם של כ-10,000 נהגים. אלה נדרשו להשתתף שוב ושוב באותו קורס נהיגה. ספק אם יש בכך כדי לשפר את איכות נהיגתם או להגביר את מידת צִיותם לחוק".

מסקנת דו"ח המבקר בעניין שיטת הניקוד הייתה ברורה וחד-משמעית: "גם השיטה החדשה החטיאה אפוא את מטרתה – איתור עברייני תנועה מועדים וחיובם לנקוט אמצעי תיקון (למשל קורס נהיגה, ש.ה). בשיטת הניקוד החדשה לא הוחלו אמצעי תיקון מיוחדים על נהגים מקצועיים כגון נהגי אוטובוסים או רכב כבד, והם נשארו זהים לאלה של נהגי רכב פרטי".

אלא שבמקום למהר ולתקן את הליקויים בשיטת הניקוד, משרד התחבורה לא עשה דבר – ועל כך מעיד דו"ח מעקב שפרסם מבקר המדינה בשנת 2009. "כבר באמצע 2006 אותרו ליקויים חמורים בשיטת הניקוד הקיימת שבגינם הורה, כאמור, השר (שאול מופז, ש.ה) לגבש במהירות שיטה חדשה שתתמקד בנהגים מועדים ובנהגים מקצועיים ותעוגן בחקיקה", כתב המבקר. "למרות זאת, שנתיים לאחר מכן טרם הסתיימו הפעולות הנחוצות לשינוי השיטה וטרם הוחל בהליך שיעגן בחקיקה שיטה חדשה".

בהמשך הדגיש המבקר כי "שיטת הניקוד שנועדה, בין השאר, למנוע מנהגים מועדים לנהוג אינה מופעלת ביעילות ואין בה די תועלת… דווקא נגד נהגים מועדים שצברו את מרב הנקודות היא מופעלת באופן חלקי בלבד". רק ב-2011, כשנתיים לאחר פרסום דו"ח המעקב, הגיעו בכירי משרד התחבורה לוועדת הכלכלה של הכנסת עם הצעת חקיקה לתיקון כמה מהליקויים בשיטת הניקוד – ליקויים שמרביתם נחשפו כבר בדו"ח המבקר מ-2006.

"קיימת השפעה כלשהיא על הציבור"
המחקר שמתעתד לבצע משרד התחבורה אינו הראשון שבוחן את יעילותה של שיטת הניקוד. ביוני 2010 פורסם מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון, ואשר בחן את יעילות שיטת הניקוד "החדשה". המחקר נערך תחת הנחייתו של פרופסור דוד שנער – מי שהיה בעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ומשמש כיום כיועץ של יו"ר הרשות, יעקב שיינין.

למרות שהמחקר נוסח במתינות, קשה לטעות במסקנות של החוקרים: "לשיטת הניקוד קיימת השפעה כלשהיא על הציבור, אך להערכתנו מודעות ומעורבות הציבור בנוגע למרכיבי השיטה הינם גורם מרכזי אשר פוגע ביישום השיטה באופן אפקטיבי", כתבו החוקרים בפרק המסקנות וההמלצות. "מצאנו נהגים רבים שהגיעו למספר נקודות גבוה באופן חריג לאורך השנים, ולמרות זאת עדיין המשיכו לבצע עבירות בשנים הבאות ללא שינוי ניכר… ממצא זה מעיד על בעייתיות בכושר ההרתעה והאכיפה של השיטה".

אגב, במשרד התחבורה מכירים היטב את המחקר הקודם שעסק בשיטת הניקוד. בדיון שערכה ועדת הכלכלה בינואר 2011, אמר עוזי יצחקי – אז סמנכ"ל בכיר במשרד, וכיום מנכ"ל המשרד – כי "מחקר אפקטיביות של שיטת הניקוד, שבוצע על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בראשותו של פרופסור דוד שנער… הצביע שיש השפעה כלשהי של שיטת הניקוד אבל צריך לבצע מספר פעולות כדי להגדיל את האפקטיביות".

The post מסתמן: משרד התחבורה יתקן את שיטת הניקוד appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%99%d7%aa%d7%a7%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93/feed/ 0
ואז נעצר הנהג שרישיונו נפסל כשהוא נוהג במכסחת דשא https://thecar.co.il/%d7%95%d7%90%d7%96-%d7%a0%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%94%d7%92-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%93%d7%a9%d7%90/ https://thecar.co.il/%d7%95%d7%90%d7%96-%d7%a0%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%94%d7%92-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%93%d7%a9%d7%90/#respond Wed, 21 May 2014 07:29:32 +0000 חדשות]]> https://thecar.co.il/?p=5896

ג' נעצר בגין נהיגה בזמן פסילה כאשר הוא נוהג במכסחת דשא. סנגורו טען שמכסחת דשא אינה רכב מנועי ואינה דורשת רישיון, ולכן ביקש לדחות את בקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "נראה שאין מניעה להתייחס אל מכסחת הדשא כ'רכב מנועי'" ג' הוא כנראה לא אזרח למופת, ונראה […]

The post ואז נעצר הנהג שרישיונו נפסל כשהוא נוהג במכסחת דשא appeared first on TheCar.

]]>

ג' נעצר בגין נהיגה בזמן פסילה כאשר הוא נוהג במכסחת דשא. סנגורו טען שמכסחת דשא אינה רכב מנועי ואינה דורשת רישיון, ולכן ביקש לדחות את בקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "נראה שאין מניעה להתייחס אל מכסחת הדשא כ'רכב מנועי'"

ג' הוא כנראה לא אזרח למופת, ונראה שהחוק אינו נר לרגליו. בדצמבר 2012 פסל בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה את רישיונו ל-30 חודשים, בנובמבר 2013 רישיונו נפסל שוב לתקופה של שנה, וב-8 בפברואר 2014 (בשעה 11:30) שוטרים עצרו אותו פעם נוספת בגין נהיגה בזמן פסילה (וללא רישיון רכב בתוקף). וזה ממש לא סוף מעלליו: חודשיים לאחר מכן, ב-8 באפריל בשעה 19:15, נעצר ג' כאשר הוא נוהג באחד הרחובות הראשיים בכפר-סבא. אלא שהפעם כלי הרכב שבו נהג היה מכסחת דשא.

בתביעה החליטו להחמיר עם ג'. בפברואר 2014 הוגש נגדו כתב אישום, ובו הואשם בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, שתי עבירות של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, ועבירה אחת של נהיגה ללא רישיון רכב תקף. במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה התביעה להורות על מעצרו של ג' עד תום ההליכים, בטענה שמעשיו מקימים עילת מעצר שעניינה מסוכנות לציבור – "בשים לב לכך שהוא שב ונהג ברכב בעת שנפסל רישיונו, מבלי שיהיה עליו מורא הדין ותוך סיכון המשתמשים בדרכים". בתביעה ציינו כי למרות שג' מחזיק ברישיון משנת 2009, הוא הספיק לצבור לחובתו 16 הרשעות בגין עבירות תנועה, מהן שלוש הרשעות בגין נהיגה בזמן פסילה ועבירה אחת של נהיגה בשכרות. ואם לא די בכך, נגד ג' תלוי ועומד כתב אישום בגין עבירות של גרימת תאונת דרכים, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא מלווה.

בבית המשפט לתעבורה, שדן בבקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים, טען עורך דינו של ג' כי "מכסחת דשא אינה 'רכב' שנהיגה בו מצריכה רישיון ועל כן לא ניתן לנהוג בו בעת פסילה". בית המשפט לתעבורה דחה את הטענה, והורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. זאת, מאחר שגם אם יוכח שאין צורך ברישיון לנהיגה במכסחת דשא, הרי שנגד ג' עומד אישום נוסף בגין נהיגה בזמן פסילה (ב-8 בפברואר, זוכרים?). לאור התנהלותו ועברו התעבורתי, קבע בית המשפט לתעבורה כי ג' הוא בבחינת "שור מועד".

"השימוש – לא לצורך כיסוח דשא"
נגד החלטה זו הגיש ג' ערר לבית המשפט המחוזי, ושם העלה טענות דומות. אלא שגם בית המשפט המחוזי לא התרשם מהטענה בעניין הצורך ברישיון לנהיגה במכסחת הדשא, וקבע כי מכסחת דשא עונה להגדרת "רכב מנועי" בפקודת התעבורה, שכן מדובר ברכב מונע בכוח מכני – "מה גם שהשימוש שנעשה בה לא היה לצורך כיסוח דשא". בית המשפט המחוזי דחה את הערר של ג', וכך התגלגל המקרה עד לפתחו של בית המשפט העליון.

שתי טענות עיקריות העלה ג' בפני בית המשפט העליון, ושתיהן – כך הסביר עורך דינו – מגלות עניין ציבורי ולכן יש לדון בבקשת הערר שהגיש: "השאלה (הראשונה היא) האם יש מקום למעצר של חשוד בגין עבירה שבוצעה חודשיים לפני מעצרו, ביחס לאישום הראשון… (ו)השאלה (השנייה היא) האם מכסחת דשא הינה 'רכב מנועי', למרות שאין לה מספר רישוי בפועל".

השופטת דפנה ברק-ארז לא מצאה שטענותיו של ג' מגלות עניין ציבורי. "לא מצאתי מקום להתייחס לטענות באשר למעמדה של מכסחת הדשא כ-'רכב' או 'רכב מנועי' לצורך פקודת התעבורה, מאחר שהחלטותיהן של הערכאות קמא (בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי, ש.ה) עומדות על מכונן אף ללא האישום השני בכתב האישום".

אולם, בהמשך החלטתה לדחות את בקשת הערר של ג' הבהירה השופטת ברק-ארז כי "לכאורה נראה שאין מניעה להתייחס אל מכסחת הדשא עמה נסע המבקש על הכביש כ'רכב מנועי' על-פי ההגדרה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ובשים לב לכך שפרשנות מונח זה בפקודת התעבורה הינה רחבה יחסית בהתאם לתכלית הפקודה". ובמלים פשוטות: מי שנוסע עם מכסחת דשא על הכביש נדרש להיות בעל רישיון נהיגה, ככל נהג אחר.

השופטת ברק-ארז דחתה גם את הטענה בעניין השיהוי במעצר – כזכור, ג' נעצר באפריל, אך את העבירה הראשונה בכתב האישום ביצע בפברואר. "כפי שנקבע, המבקש נמנע מלסור למשטרה במהלכו של פרק זמן זה על אף שזומן לחקירה מספר פעמים, ואין להשלים עם כך שהתחמקותו מרשויות החוק תיזקף לזכותו", סיכמה השופטת ברק-ארז. "אכן, הוראה על מעצר עד תום ההליכים של אדם צעיר בגין עבירות תעבורה אינה החלטה שכיחה, ואף אינה פשוטה. יחד עם זאת, בנסיבותיו החריגות של המקרה, עברו המכביד של (ג') והתנהלותו אל מול רשויות החוק המלמדת לכאורה כי קשה לתת בו אמון, מטים את הכף לעבר המסקנה כי צדקו הערכאות הקודמות שדנו בעניינו".

The post ואז נעצר הנהג שרישיונו נפסל כשהוא נוהג במכסחת דשא appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%95%d7%90%d7%96-%d7%a0%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%94%d7%92-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%a1%d7%97%d7%aa-%d7%93%d7%a9%d7%90/feed/ 0
"נהיגה בזמן פסילה מצביעה על זלזול בחוק ומסוכנות" https://thecar.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92-%d7%91%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%9c%d7%96%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91/ https://thecar.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92-%d7%91%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%9c%d7%96%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91/#respond Tue, 20 May 2014 08:14:33 +0000 חדשות]]> https://thecar.co.il/?p=5823

בית המשפט המחוזי ביטל שחרור מוקדם ממאסר של נהג שהורשע בנהיגה בזמן פסילה. השופטים כתבו בפסק הדין: "עבירות תעבורה, ובמיוחד עבירות של נהיגה בזמן פסילה, מצביעות על זלזול במערכת החוק ועל מסוכנות" בהחלטה חריגה, ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את החלטתה של ועדת שחרורים להורות על שחרורו המוקדם של נהג שנעצר בגין נהיגה בזמן פסילה […]

The post "נהיגה בזמן פסילה מצביעה על זלזול בחוק ומסוכנות" appeared first on TheCar.

]]>

בית המשפט המחוזי ביטל שחרור מוקדם ממאסר של נהג שהורשע בנהיגה בזמן פסילה. השופטים כתבו בפסק הדין: "עבירות תעבורה, ובמיוחד עבירות של נהיגה בזמן פסילה, מצביעות על זלזול במערכת החוק ועל מסוכנות"

בהחלטה חריגה, ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את החלטתה של ועדת שחרורים להורות על שחרורו המוקדם של נהג שנעצר בגין נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון בתוקף. "לעתים נוטות ועדות שחרורים – כמו גם בתי משפט – לעשות הבחנה לעניין מסוכנות בין עבירות תעבורה ובין עבירות פליליות אחרות", נכתב בפסק הדין שבו ביטל הרכב של שלושה שופטים את החלטת הוועדה. "הבחנה גורפת זו אינה במקומה, במובן זה שעבירות תעבורה, ובמיוחד עבירות של נהיגה בזמן פסילה, הן עבירות המצביעות על זלזול במערכת החוק, (ו)הן עבירות המצביעות על מסוכנות רבתי".

ההחלטה של בית המשפט המחוזי נוגעת להחלטת ועדת שחרורים בכלא כרמל להורות על שחרורו המוקדם של ש', שהחל לרצות מאסר לתקופה של שנתיים בנובמבר 2012. ש', שהורשע בנהיגה בזמן פסילה וללא רישיון וביטוח תקפים, אמור היה להשתחרר בנובמבר 2014, אך באפריל האחרון החליטה ועדת השחרורים כי יש לשחררו לפני תום תקופת המאסר.

בהמשך פסק הדין מבהירים שלושת שופטי ההרכב שמי שחוזר ומבצע עבירות של נהיגה בפסילה מסוכן לציבור כמו כל עבריין פלילי – ולכן אין להתייחס אליו בצורה שונה. "אין צורך להזכיר כי מספר הנפגעים בגוף ובנפש מעבירות תעבורה גדול בהרבה מסך הנפגעים מכל יתר מעשי הפשע והעבירות הפליליות", כתבו השופטים בפסק הדין, שנשלח לצדדים בשבוע שעבר. "התפיסה כי עבירות תעבורה מצביעות על מסוכנות פחותה אינה מתיישבת עם המציאות המוכרת לכולנו. כאשר אדם מעיד על עצמו כי הוא מוכן להפר את הוראות החוק ולנהוג כאשר הוא אינו מורשה לעשות כן, יש לראותו כאדם מסוכן".

המקרה של ש' אינו מקרה של עבריין תנועה רגיל: לפי פסק הדין, בעברו נרשמו 70 הרשעות קודמות "במגוון רחב" של עבירות תנועה, והרכב השופטים גם מציין שבעבר הורשע בגין עבירות אלימות. למעשה, ש' אף ריצה בעבר שתי תקופות מאסר בגין נהיגה בזמן פסילה. לכן, כאשר קוראים את דברי ההרכב שביטל את ההחלטה לשחררו, יש לזכור כי אין מדובר במקרה המייצג את מרבית הנאשמים בעבירות תנועה – נאשמים אשר במרבית המקרים הם אזרחים נורמטיביים, שלא הפרו את החוק מתוך זלזול. בתי משפט לתעבורה מרבים להתייחס לעניין זה, ומבהירים בפסקי דין רבים שמרבית הנהגים המובאים בפניהם אינם עבריינים אלא מי שלקו בשיקול דעתם או ביצעו טעות רגעית. דברים אלה אינם משקפים את התנהגותו של ש', כפי שהיא עולה מפסק הדין בעניינו.

"כאשר אדם חוזר פעם אחר פעם ומבצע אותן עבירות של נהיגה בזמן פסילה, כאשר תלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים, מעיד אותו אדם על עצמו כי הוא נכון לגרום סיכון לציבור", הבהירו שלושת שופטי ההרכב בפסק הדין. "למעשה, אין אמצעי אשר ירתיעו מלחזור ולבצע עבירות… בהביאנו את כל הנתונים ובהתחשב ברמת המסוכנות הגבוהה של המשיב (ש'), סבורים אנו כי לא ניתן לשקול, לעת הזו, את שחרורו" (הדגשה במקור). בכפוף לגיבוש תוכנית שיקום, שתושלם בתוך חודשיים ותיבחן את שילובו של ש' בהוסטל ותחת פיקוח הדוק, תוכל הוועדה לשוב ולדון בבקשת השחרור.

The post "נהיגה בזמן פסילה מצביעה על זלזול בחוק ומסוכנות" appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%92-%d7%91%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%9c%d7%96%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91/feed/ 0
הצעת חוק: שירות לתועלת הציבור במקום פסילה וקנסות https://thecar.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99/ https://thecar.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99/#respond Tue, 13 May 2014 10:46:32 +0000 הצעות חוק]]> https://thecar.co.il/?p=5576

לפי הצעת חוק חדשה, שופטי תעבורה יוכלו להמיר תקופות פסילה ארוכות וקנסות כבדים בשעות שירות לתועלת הציבור. יוזמי ההצעה מסבירים: "הענישה הכואבת שמטרתה הרתעתית אינה התשובה המתאימה לכל התנהגות שהוגדרה כעבירה על החוק" קבוצה של ארבעה חברי כנסת הגישה אמש (ב') הצעת חוק חדשה וחשובה, שקוראת להגביר משמעותית את השימוש בעונש של שירות לתועלת הציבור […]

The post הצעת חוק: שירות לתועלת הציבור במקום פסילה וקנסות appeared first on TheCar.

]]>

לפי הצעת חוק חדשה, שופטי תעבורה יוכלו להמיר תקופות פסילה ארוכות וקנסות כבדים בשעות שירות לתועלת הציבור. יוזמי ההצעה מסבירים: "הענישה הכואבת שמטרתה הרתעתית אינה התשובה המתאימה לכל התנהגות שהוגדרה כעבירה על החוק"

קבוצה של ארבעה חברי כנסת הגישה אמש (ב') הצעת חוק חדשה וחשובה, שקוראת להגביר משמעותית את השימוש בעונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ) בעבירות תנועה. על-פי ההצעה, בתי המשפט לתעבורה יוכלו לגזור על עברייני תנועה עונשי של"צ במקום פסילת רישיון לתקופה ארוכה או קנסות כבדים, וללא צורך בקבלת תסקיר של קצין מבחן. תקופת השירות לציבור שמוצעת על-ידי חברי הכנסת היא בין 100 שעות ו-300 שעות.

חברי הכנסת דוד צור, דב חנין, אלעזר שטרן ועדי קול מציינים שעונשי שירות לתועלת הציבור לא יחליפו את השימוש בפסילות רישיון או קנסות, אך יאפשרו לשופטים להפעיל שיקול דעת ולהמיר חלק משמעותי מתקופת הפסילה או הקנס בעונש של שירות לתועלת הציבור. ארבעת חברי הכנסת מסבירים שיתכן כי ראוי לקבוע מעין תעריפון קבוע מראש, לפיו כל חודש פסילה יהיה "שווה" מספר שעות – לפי הצעת החוק, אפשר לשקול המרה של חודש פסילה ב-50 שעות שירות לתועלת הציבור.

"ענישה כואבת אינה התשובה המתאימה"
בדברי ההסבר להצעה, כותבים חברי הכנסת כי "בעולם כולו ובישראל בפרט מתחזקת הדעה הסוברת כי הענישה הכואבת שמטרתה הרתעתית אינה התשובה המתאימה לכל התנהגות שהוגדרה כעבירה על החוק… במקביל לכך, גוברת הדעה כי מן הראוי להטיל על הנאשמים חובה לשלם את חובם לחברה באמצעות שירות לציבור. יש היגיון רב בכך. נאשמים מוענשים על נזק שגרמו לחברה. במקרים רבים, כגון במאסר, מוטלת עלות הענישה על החברה, כך שיוצא שהיא משלמת פעמיים – לא די שהעבריין גרם נזק לחברה, אלא שהציבור גם צריך לשאת בעלות הענישה".

למרות שהעמדה שמציגים חברי הכנסת עלולה להיתקל בביקורת ציבורית – וגם בביקורת מצד חברי כנסת אחרים – מומחי משפט רבים טוענים שהשימוש שעושה מערכת המשפט בענישה פלילית, ובעיקר בעונשי המאסר – אינו יעיל במקרים רבים. הדבר נכון במיוחד במקרים של נהגים נורמטיביים, שאינם בעלי מחשבה עבריינית והאחריות הפלילית שמוטלת עליהם היא לעתים קרובות תוצאת שגיאה מקרית או חוסר תשומת לב רגעי. במקרים שכאלה, הטלת עונשים פליליים, שיכולים להגיע עד מאסר ארוך במקרים של עבירות חמורות, נושאים יותר נזק מתועלת – גם לאזרח עצמו, אך גם לחברה בכללותה.

בהתייחסם לעונש שירוצה בדרך של שירות לתועלת הציבור, כותבים חברי הכנסת כך: "שירות לציבור מהווה עונש הולם. אין ספק שמדובר בענישה משום שעל הנידון להקדיש על חשבונו ועל חשבון זמנו החופשי מספר שעות לא מבוטל לצורך ביצוע השירות. במקביל, יוצא הציבור נשכר מענישה זו. הנידון תורם ממרצו ומכוחו לטובת החברה ללא שום תמורה ועל ידי כך מפצה את הציבור על הנזק שנגרם לו, לפחות באופן חלקי".

נהגים ללא אופי עברייני
לדברי חברי הכנסת, השימוש בעונשי שירות לתועלת הציבור מתאים במיוחד במקרים של עברייני תנועה – שהם לרוב אזרחים נורמטיביים ונעדרי מחשבה פלילית (למרות שלעתים החוק מייחס להם מחשבה שכזו). "מכלל העבריינים הפליליים, הרי שעברייני תעבורה הם המתאימים ביותר לענישה בדרך של שירות לציבור", כותבים חברי הכנסת. "רוב עברייני התעבורה הם אנשים מן היישוב, בעלי פרנסה ומשפחות, שמצאו עצמם על ספסל הנאשמים בשל עבירות תנועה שייתכן והן חמורות, אך אינן מעידות על האופי העברייני של מבצעיהן".

חשוב לציין כי בתי המשפט לתעבורה מוסמכים להטיל על עברייני תנועה עונשי שירות לתועלת הציבור, אך זהו עונש שהשימוש בו נעשה לעתים רחוקות בלבד. למעשה, רק בית המשפט לתעבורה בירושלים – ובעיקר, שופט התעבורה הבולט אברהם טננבוים – נוהגים להטיל עונשי של"צ כדרך קבע, וכחלופה לפסילת רישיון לתקופה ארוכה.

"העונשים המוטלים כיום על עברייני תנועה הם בעיקר קנס או פסילה של רישיון הנהיגה, בפועל או על תנאי" מציינים חברי הכנסת בדברי ההסבר של הצעת החוק. "העונש המרתיע והכואב ביותר הוא פסילת הרישיון. לעיתים רבות, מדובר בפרנסתו של הנידון וישנה פגיעה לא קלה בו ובמשפחתו. במקרה של פסילת רישיון, ממילא נפגעים גם אחרים וישנו תמיד הפיתוי לנהיגה בפסילה שתוצאותיו מביאות למאסר ויותר מכך. לכן, אין ספק, כי מן הראוי להגביר את השימוש בשירות לציבור בעבירות תעבורה… העונש של שירות לציבור כמעט ואינו מופעל בבתי המשפט לתעבורה, ובוודאי לא בצורה מורחבת ומקיפה כפי שניתן ורצוי שיהיה. המקרים שבהם שירות לציבור מופעל הם בודדים ויוצאי דופן".

ההליך הבירוקרטי של עונש השל"צ
לטענת חברי הכנסת – טענה ששותפים לה כמה שופטי תעבורה – הסיבה העיקרית לכך שבתי המשפט ממעטים להשתמש בעונשי של"צ היא הבירוקרטיה הכרוכה בהליך. כדי ללמוד על מורכבות התהליך, מתארים חברי הכנסת את הדרישות שמציב כיום החוק בעניין עונשי של"צ: "על בית משפט המבקש להטיל על נידון צו שירות לציבור להשתכנע, על פי תסקיר של קצין מבחן, שיש תכנית מפורטת שתאפשר את ביצוע השירות… שירות לציבור יכול להתבצע רק תחת פיקוח של קצין מבחן, ולאחר שצו השירות הוסבר לנידון והוא הביע את נכונותו למלא אחר הוראותיו… על קצין המבחן לשלוח את הנידון למקום שבו יבוצע השירות ועל הנידון לחזור לקצין המבחן… על הנידון להופיע שוב בבית המשפט ולקבל מהשופט הסבר והחלטה… הנידון יתחיל בשירות לציבור רק לאחר שהפיקוח עליו עבר לקצין המבחן".

כאשר אלה הם פני הדברים, ומאחר שהעומס בבתי המשפט לתעבורה חמור במיוחד, אין להתפלא שהשימוש בעונש השל"צ נעשה רק לעתים נדירות. לכן, כך מסכמים חברי הכנסת, מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לפשט את ההליך, כך שעונש השירות לתועלת הציבור יהפוך לעונש מקובל ונפוץ בבתי המשפט לתעבורה. כאמור, החידוש העיקרי של ההצעה הוא ביטול הדרישה לקבל תסקיר של קצין מבחן לפני הטלת עונש שירות לתועלת הציבור על עברייני תנועה.

"בעבירות תעבורה, כאשר מדובר בנאשם נורמטיבי בעל מקצוע ורישיון נהיגה, אין בכך (בתסקיר של קצין מבחן, ש.ה) בהכרח צורך", מבהירים חברי הכנסת. "הוויתור על התסקיר נעשה גם בהסתמך על הניסיון בבית המשפט לתעבורה במחוז ירושלים – שהוא היחיד שבו נעשה שימוש מאסיבי בעונש של שירות לציבור". למרות זאת, ההצעה קובעת ששופטים שיחליטו כי יש צורך לקבל תסקיר של קצין מבחן, יוכלו לעשות כן – בדרך המקובלת כיום.

The post הצעת חוק: שירות לתועלת הציבור במקום פסילה וקנסות appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99/feed/ 0
טעות נהיגה מול שכרות: מי ייענש יותר? https://thecar.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94/ https://thecar.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94/#respond Thu, 01 May 2014 10:33:57 +0000 חדשות]]> https://thecar.co.il/?p=5157

נהגת שטעתה וגרמה לתאונה הואשמה והורשעה בהריגה ונשלחה ל-20 חודשים בכלא, נהג שיכור שגרם לתאונה קיבל חודשיים עבודות שירות ב-5 באפריל 2010 נהג ר' בכביש מספר 90 מכיוון ים המלח לירושלים. במהלך הנסיעה יצא לעקיפה, איבד שליטה וסטה מנתיב נסיעתו. כתוצאה מכך התנגשה מכוניתו במכונית אחרת שנסעה במקביל אליו. ר' ונוסעי המכונית שבה התנגש נפגעו […]

The post טעות נהיגה מול שכרות: מי ייענש יותר? appeared first on TheCar.

]]>

נהגת שטעתה וגרמה לתאונה הואשמה והורשעה בהריגה ונשלחה ל-20 חודשים בכלא, נהג שיכור שגרם לתאונה קיבל חודשיים עבודות שירות

ב-5 באפריל 2010 נהג ר' בכביש מספר 90 מכיוון ים המלח לירושלים. במהלך הנסיעה יצא לעקיפה, איבד שליטה וסטה מנתיב נסיעתו. כתוצאה מכך התנגשה מכוניתו במכונית אחרת שנסעה במקביל אליו. ר' ונוסעי המכונית שבה התנגש נפגעו באורח קל.

כחצי שנה לאחר מכן, באוקטובר 2010, נהגה רווית באותו כביש, מירושלים לכיוון מזרח. במהלך נסיעתה החלה לעקוף מכונית נוסעים ושתי משאיות, וכאשר החלה לשוב לנתיבה התנגשה במשאית הראשונה. כתוצאה מכך הסתחררה מכוניתה, ואוטובוס שנסע בנתיב הנגדי פגע בה וסחרר אותה פעם נוספת. מכוניתה של רווית פגעה במכונית שנסעה מאחור ונהגה נהרג. רווית עצמה נפגעה באורח קל עד בינוני.

האם אשמתו של ר' חמורה מזו של רווית או להיפך? לכאורה, התשובה לכך פשוטה: רווית גרמה למותו של אדם ואילו התאונה לה גרם ר' הסתיימה בנפגעים בלבד. אם כן, מי מהנהגים ראוי לעונש חמור? שוב, התשובה פשוטה לכאורה: העונש הראוי לרווית, בגלל התוצאות הטרגיות של התאונה, צריך להיות חמור משמעותית מזה של ר'. אלא שהמציאות מורכבת הרבה יותר, כפי שעולה מתיאור המקרים בפסקי דין והחלטות בית משפט שפורסמו לאחרונה.

הפרטים שמשנים את התמונה

כאשר ר' יצא לעקיפת המכונית שנסעה לפניו הכביש לא היה פנוי, ובנוסף לכך הוא חצה קו הפרדה רצוף. מהירותו, כך נקבע בבית המשפט לתעבורה בירושלים, לא התאימה לתנאי הדרך. חמורה מכל היא העובדה שבבדיקת דם שנערכה לר' לאחר התאונה, נמצא ריכוז אלכוהול גבוה פי כמעט ארבעה מהמותר בחוק.

מנגד, רווית יצאה לעקיפה במקום שבו העקיפה מותרת, הכביש היה פנוי ושדה הראיה תקין. לא נטען שמהירותה הייתה מופרזת, ועד לשלב שבו פגעה במשאית שאותה עקפה היא לא ביצעה עבירת תנועה כלשהי.

אלה אינם ההבדלים היחידים בין המקרים. לפי בית המשפט המחוזי בירושלים, "התנהגותו (של ר') הייתה פרועה, הוא צעק וקילל, ותגובתו הייתה לא לעניין, במובן זה שלא ידע שהיה מעורב בתאונת דרכים ולא היה מסוגל לומר מהיכן נסע". בבדיקה שנערכה מאוחר יותר התברר שבעברו של ר' שתי עבירות קודמות של נהיגה בשכרות.

לעומת זאת, רווית תוארה בבית המשפט המחוזי כאזרחית נורמטיבית, עם עבר תעבורתי קל בלבד. לאחר התאונה הביעה רווית צער וחרטה על מעשיה, ושלחה מכתבים לבני משפחתו של נהג הרכב שנהרג. בעקבות התאונה אף החלה לסבול מתסמינים פוסט-טראומטיים.

המסקנה העולה מתיאור המקרים בפסקי הדין של שני הנהגים ברורה: התאונה הקטלנית לה גרמה רווית הייתה תוצאה טרגית של טעות נהיגה, או טעות בשיקול דעת, ואילו התאונה לה גרם ר' הסתיימה במזל רב עם פציעות בלבד אך נבעה מנהיגה עבריינית ומזלזול מוחלט בחוק. כעת, לנוכח פרטי שני המקרים, האם עדיין עומדת בעינה התשובה הקודמת לעניין העונש הראוי לשני נהגים אלה?

רווית הואשמה והורשעה בעבירת הריגה – העבירה השנייה בחומרתה בחוק העונשין הישראלי (מעליה ניצבת רק עבירת הרצח). ר' הואשם והורשע בשורת עבירות, שהחמורה שבהן היא גרימת נזק לרכוש או אדם. על רווית נזרו 20 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון ל-15 שנים ופיצוי למשפחת ההרוג בסך 50 אלף שקלים. רישיונו של ר' נפסל לארבע שנים, והוא נידון למאסר של חודשיים אשר ירוצה בעבודות שירות.

זה יכול לקרות לכל אחד

שני פסקי הדין מעוררים שאלות רבות, והראשונה שבהן היא האם עונשה הראוי של נהגת שטעתה בשיקול הדעת הוא מאסר בפועל? יתרה מזאת – האם מלכתחילה היה ראוי שהתביעה תבחר להגיש נגד נהגת נורמטיבית כתב אישום חמור בגין הריגה, ובעקבות זאת תדרוש את מאסרה לחודשים ארוכים? הלהיטות של התביעה לשלול את חירותה של רווית, בזמן שאת ר' פוטרים במה שנראה כמו מכה על כף היד, אינה ברורה – במיוחד כאשר תועלתו של עונש המאסר, בעיקר במקרים של נהגים נורמטיביים שרק לקו בשיקול דעתם, מוטלת בספק.

שיקולי הענישה העיקריים במשפט הפלילי הם גמול והרתעה. 'גמול' אינו 'נקמה': עקרון יסוד הוא שראוי כי עונשו של עבריין יהיה תואם את מידת אשמתו. להרתעה שני פנים: הרתעת היחיד (הנאשם) מפני ביצוע עבירות בעתיד, והרתעת הכלל מפני התנהגות עבריינית. האם 20 חודשי מאסר בפועל לנהגת שטעתה ו-60 ימי עבודות שירות לנהג שיכור הם עונשים ראויים ומידתיים?

כדי לענות על שאלה זו, ראוי לקרוא את הדברים שכתב שופט התעבורה אברהם טננבוים – מהשופטים המנוסים והבולטים במערכת המשפט הישראלית:

"תאונות דרכים הן תוצאה של טעויות שיכולות לקרות לכל אחד ולכל אחת. איש איננו חסין לגמרי מטעויות. גם התובע, גם הסנגור, וגם בית המשפט אינם יכולים לומר כי חפים הם מכל טעות נהיגה ומעולם לא שגו בנהיגתם. אין נהג או נהגת בארץ שלא יחטאו, אלא שלעתים השגיאה נעשית במקום ובזמן המאוד לא נכונים, והתוצאה בהתאם. ועל השילוב של הטעות עם נסיבות אחרות, אין שליטה לאיש".

נסו כעת לענות על שאלת העונש הראוי, אבל במקום רווית דמיינו שבמקומה ניצבת אישה הקרובה אליכם – בת זוג, אמא או בת. האם הייתה רוצים שמערכת המשפט תשלח אותה למאסר בגין טעות רגעית, ותהא תוצאתה טרגית ככל שתהיה?

The post טעות נהיגה מול שכרות: מי ייענש יותר? appeared first on TheCar.

]]>
https://thecar.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94/feed/ 0