הסמארטפון, חלק מרכזי בחיים של כולנו בשנים האחרונות, הוא ללא ספק מכשיר מדהים שהפך את המציאות היומיומית לנוחה יותר.
עם זאת, מן העבר השני, ההתמכרות לאותו מסך מרצד הביאה לעליה מטורפת במספר התאונות שנגרמות כתוצאה מהסחת דעת שכן למרות שבתיאוריה נראה שכולם כבר מבינים עד כמה מסוכן להשתמש בסלולרי בעת נהיגה, בפועל במציאות הרבה יותר מדי נהגים עושים לעצמם הנחות ומשתמשים בטלפון.

לפעמים זה בגלל שהם מחכים לשיחה ש"אי אפשר לדחות" או להודעה מאוד חשובה, לפעמים הם "בדיוק צריכים לתאם משהו", לעיתים על מנת לקבל הכוונה ובמרבית הפעמים סתם כי משעמם להם וזו דרך מצוינת להעביר את הזמן.

מאחר שלכולם כנראה ברור שממש אי אפשר לסמוך על האוחז בהגה, כבר מספר שנים נשאלת השאלה האם למעשה הרשויות או חברות הטכנולוגיה צריכות לעשות מעשה ולמנוע באופן אקטיבי את האפשרות לשימוש בסלולרי או לפחות להגביל גלישת נתונים (מעבר לניווט) בעת תנועה מעל למהירות מסוימת.

עוד ב-TheCar:
חיים ומוות ביד הסמארטפון: עשרות נהרגו ב-2016 בישראל עקב שימוש בסלולרי בעת נהיגה 
זה היה צפוי: התנגש בעץ בזמן ששיחק ב"פוקימון גו" 
היית מעורב בתאונה? ה"ינשוף" יבחן את הטלפון שלך

במשרד התחבורה האמריקאי מתחבטים בנושא, כפי שחשף ב-2012 ריימונד לאהוד, שר התחבורה בממשל אובמה, כבר זמן רב, אך למרות שטכנולוגיה להשבתה חלקית או מלאה של שימוש בסמארטפון בהחלט קיימת ועל אף שמדי שנה, על פי הערכות מתונות, מעל 6,000 אמריקאיים מסיימים את חייהם בתאונות שנגרמות כתוצאה ישירה של שימוש בסלולרי, עד היום אפילו בממשל של המעצמה החזקה בעולם פחדו להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט הזה.

גם חברות הטכנולוגיה לא ממהרות לתפוס את תפקיד "המבוגר האחראי" ומסתפקות בהודעות אזהרה שניתנות לעקיפה בקלות כדי לצאת ידי חובה בסגנון "איני הנהג" המוכר מה-Waze.

אבל האם הגיע הזמן שהדבר ישתנה והאם לחברות הטכנולוגיה יש למעשה אחריות למניעת נהיגה מוסחת?
עורך דין מטקסס שהגיש תביעת ענק נגד אפל סבור שהתשובה לכך היא בהחלט "כן" ומאשים את ענקית הטכנולוגיה באחריות עקיפה לתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה בעקבות שימוש בסמארטפון בעת נהיגה.

זה קרה בערב חג המולד לפני שנתיים, כאשר משפחת מודיסט נסעה לארוחת חג, ברכב היו ארבעה אנשים – זוג ההורים בת'אני וג'יימס ושתי ילדותיו איזבלה ומוריה.
על אף שערב חג המולד נחשב לאחד הימים המסוכנים בשנה לנהיגה, זה לא מנע מאבי המשפחה שאחז בהגה להתעסק באייפון 6 פלוס החדש שלו ולעשות שימוש באפליקציית הוידאו-צ'אט של פייסבוק (FaceTime) בעת נהיגה בכביש המהיר במהירות של מעל ל-100 קמ"ש.

הבהיה במסך הקטן מנעה מג'יימס להבחין בעומס שגרם להאטה משמעותית של קצב התנועה והוא פגע במהירות תלת ספרתית ברכב שנסע לפניו.

צ'אט הוידאו המשיך לפעול גם בזמן שבני משפחת חולצו מהרכב המרוסק ופונו לבית החולים במצב קשה.
למרות עוצמת הפגיעה הרופאים הצליחו לייצב את מצבם של זוג ההורים ושל בתם הבכורה איזבלה, אך הפציעות של מוריה הקטנה היו קשות יותר ולאחר זמן מה היא מתה מפצעיה.

לדברי עורך הדין המייצג את המשפחה, לאפל יש חלק באחריות לתאונה משום שבאותה תקופה הייתה כבר ברשותה גישה לטכנולוגיה שיודעת לזהות אם המשתמש אוחז בהגה ולמנוע ממנו לעשות שימוש באפליקציות מסיחות דעת בסמארטפון, אך על אף שאפל דאגה לעגן את הפיתוח שלה אצל רשם הפטנטים, מסיבות השמורות עימה היא החליטה לא להתקין את התוכנה במכשיר החדש ביותר שלה באותה העת.

מצד אחד, לכאורה, טענת עורך הדין נשמעת מופרכת בערך כמו שבמקרה של תאונה כתוצאה מנהיגה בשכרות יצרנית האלכוהול תמצא אשמה, אבל מצד שני אולי הגיע הזמן להחליף דיסקט ולדרוש מחברות הטכנולוגיה לקחת אחריות ולמכור מכשירים בטוחים לשימוש בתנאים מגוונים וממש כמו שלא יעלה על הדעת למכור מסור חשמלי שלא מצויד במגן על הלהב שמונע פגיעה בגוף, גם הטלפון הסלולרי חייב להיות מצויד בטכנולוגיה שתמנע שימוש שמסכן את בעליו.

על אף שעל פניו הסיכויים של הפרקליט המשפחתי מטקסס להתמודד מול ענקית הטכנולוגיה מעמק הסיליקון נראים קלושים, צריך לזכור שבארצות הברית הכל יכול לקרות וכבר היו בעבר מקרים בהם אזרחים מהשורה ניצחו תאגידים גדולים והביאו למהפכות צרכניות כמו למשל המקרה של סטלה לייבק שתבעה ב-1992 את מקדונלד'ס לאחר ששפכה על עצמה את הקפה החם שהזמינה.
לייבק, שנכוותה בפלג גופה התחתון בכוויות מדרגה 3, זכתה לפיצויים בסך של למעלה מ-3 מיליון דולרים והביאה לשינויים מרחיקי לכת בהתייחסות לאחריות החברה המשווקת על נזקי גוף, גם במקרה של טעות או שימוש רשלני של התובע.

The post תביעה: אפל אשמה בתאונה משום שלא מנעה אפשרות לשימוש מסיח דעת באייפון appeared first on TheCar.

מחקר חדש שפורסם השבוע בארה"ב אולי לא יהפוך את כולם לצדיקים, אבל לכל הפחות מסביר מדוע כתיבת הודעות טקסט באפליקציות השונות, או גלישה ושימוש אחר באפליקציות, מסוכנים הרבה יותר מאשר הרגלי נהיגה רעים אחרים שמתקיימים על הכבישים.

המעניין במחקר הזה הוא שהוא לא רק מזהיר אותנו מפני הסכנה עצמה על-ידי המחשה של נהיגה גרועה יותר תחת השפעה סלולרית – כפי שכבר הוכיחו עשרות מחקרים לפניו – אלא גם מסביר את המנגנון שגורם לפגיעה בנהיגה שלנו, ועל הדרך גם מגלה לנו דברים שלא כולנו ידענו אודות המוח האנושי.

על אף שהמושג "החוש השישי", שרבים מקשרים אותו עם "אינטואיציה" – הוא מושג מוכר – הקשר בינו לבין נהיגה מוגדר במחקר הזה כקשר פיזיולוגי מובנה במוח שלנו, והטענה היא ש"חוש שישי" הוא מנגנון שמאפשר למוח להתגבר על מצבי חרום ודחק על-ידי הפעלה פיזית של אברי הגוף שלנו, למשל הידיים.

מנגנון כזה, שמופעל על-ידי אזור ספציפי במוח שנקרא anterior cingulate cortex – "קליפת החגורה הקדמית”, או ACC – מפצה באופן שגרתי על העובדה שאדם לא מסוגל להתרכז במשימה מונוטונית אחת לאורך זמן ובמוקדם או במאוחר נודדות מחשבותיו, ואיתן גם תשומת ליבו, מן הנהיגה אל מחוזות אחרים.

מה שהיה קורה במצב כזה ללא מנגנון "החוש השישי" המובנה הוא שכל אובדן ריכוז בביצוע המשימה היה גורם לנו לאבד כיוון בנהיגה. במציאות, כל עוד שדעתנו מוסחת רק על-ידי מחשבות, שיחה עם אנשים במכונית או אפילו בגלל מצוקה נפשית שנגרמת בגלל לחצים וכאבים אנושיים למיניהם – ה-ACC האנושי פועל ברקע באופן אוטומטי ומאזן את התנועות הלא רצוניות של הגוף.

כך, למשל, כאשר אנחנו נוהגים לאורך זמן בתוך גבולותיו של נתיב נסיעה – גם אם אנחנו לא מרוכזים לחלוטין בנהיגה עצמה קיים קשר בין העיניים, המוח והידיים, כשה-ACC שומר עלינו ועל המכונית במרכז הנתיב.

ברגע שבו אנחנו מבטלים את "הטייס האוטומטי" במוח שלנו, למשל על-ידי ביצוע משימה של כתיבת הודעת טקסט, אין מה שישמור על הקשר בין העיניים לידיים דרך המוח והסיכוי שלנו להיכנס לתוך נתיב הנסיעה של מכונית אחרת, לפגוע בהולך רגל, ברוכב אופניים או במכשול קשיח – עולה בעשרות מונים.

כדי להוכיח את התאוריה הזאת ערכו מדענים מאוניברסיטת יוסטון שבטקסס, ארה"ב, יחד עם עמיתיהם מהמכון לתחבורה של טקסס, מחקר על 59 נבדקים שנהגו בסימולטור ונתבקשו לבצע שלוש משימות שונות תוך כדי נהיגת אותו “קטע כביש” ארבע פעמים ברציפות.

באחת הפעמים נהגו הנחקרים נהיגה רגילה כשהם מרוכזים רק בנהיגה, בפעם אחרת הם נהגו תוך כדי כתיבת הודעת טקסט במכשיר הטלפון הנייד שלהם, פעם נוספת כשהם נשאלים שאלות מסיחות דעת מבחינה קוגניטיבית, ופעם רביעית כאשר דעתם מוסחת על-ידי שאלות טעונות מבחינה רגשית. כדי שהתוצאות לא יושפעו מלימוד קטע הנהיגה, או מן המטלות עצמן, הוטל סדר המשימות על הנבדקים באופן רנדומלי.

התוצאות, לדברי יואניס פבלידיס – פרופסור למדעי המחשב במעבדה לפיזיולוגיה חישובית באוניברסיטת יוסטון שעמד בראש המחקר – חד משמעיות וברורות: בכל שלוש ההתערבויות אשר יצרו הסחת דעת לנהגים נמדדה, כצפוי, נהיגה פחות טובה אשר התבטאה למשל בפעולות היגוי עצבניות ולא סדירות – הכל ביחס לנהיגה מרוכזת ולא מוסחת. אלא שרק במצבים שבהם ביצעו הנבדקים את משימת כתיבת הטקסט הגיעה הנהיגה לרמה מאד מסוכנת שהתבטאה בסטיות משמעותיות מנתיב הנסיעה.

בשני מצבי הסחת הדעת האחרים הצליח "החוש השישי" לתקן את ההפרעות במידה רבה, לשמור על המכונית במרכז הנתיב ולעצור אותה בזמן ובמרחק בטוח כאשר נדרשה עצירה.

"ההסבר הסביר לתוצאות אלה", אומר פבלידיס, “הוא שה-ACC מתערב אוטומטית כ"מתקן שגיאה" כאשר מתקיים קונפליקט – במקרה זה בין פעולות שמבצע אדם לבין גורמי הלחץ שנבחרו, שבמקרה זה הם קוגניטיביים, רגשיים, או מוטוריים (כתיבת טקסט). המנגנון הפרימיטיבי במוח נועד במקור לקבל החלטות בסגנון של 'הילחם או ברח' ולבצע אותן על-ידי הזרמה מהירה של אנרגיה לגפיים. שיבוש המנגנון הזה על-ידי הסחת דעת הוא זה שגורם כיום לטיפול העצבני של הנהג בהגה".

פבלידיס מסביר שכאשר המנגנון פעיל ומתפקד הוא מאזן אוטומטית כל סטייה של המכונית מן הנתיב שמאלה או ימינה באמצעות תנועה לא מודעת לכיוון ההפוך, כלומר שהנהג מבצע את הפעולה בכלל בלי לשים לב שהיא מבוצעת. הוא לא צריך להשקיע מחשבה בביצוע הפעולה האוטומטית הזאת, והתוצאה הרגילה היא נהיגה בקו ישר בתוך גבולות הנתיב.

“כדי שה-ACC יבצע את פעולתו הוא חייב משוב קבוע בין העיניים לבין הידיים, וברגע שהמשוב הזה נקטע, למשל כאשר העיניים והידיים מופנות לביצוע פעולת כתיבה, מה שקורה בפועל הוא בעצם הכשלת מנגנון "הטייס האוטומטי" המובנה שלנו…

המחשבות של נהג יכולות לנדוד והרגשות שלו או שלה יכולות לסעור, וזה לא יפריע לחוש השישי מלשמור עלינו לפחות בהקשר של סטייה ממסלול הנסיעה. מערכות אוטונומיות אולי יכולות לסייע לנהגים לעקוף בעתיד בעיות כאלה ואחרות, אבל מוסר ההשכל של המחקר שלנו הוא שלבני אדם יש מערכות אוטונומיות פיזיולוגיות מובנות בתוכם משמחוללות נפלאות עד שאנחנו פוגעים בפעולה שלהן”.

לדברי פבלידיס, אסור להניח שמדובר רק במחקר תיאורטי שמתאר מצב קיים אלא צריך להתייחס למשמעויות המעשיות שלו לפחות בשני מישורים.

ראשית, צריך להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים של בני אדם לפני שמתחילים לתכנן את הדור הבא של מערכות שישמשו אותם – למשל במכוניות אוטונומיות.

שנית, אפשר ליישם את הממצאים כבר כעת ולפתח מערכות שינטרו טוב יותר את הנהיגה של נהגים כדי למנוע מהם להיכנס למצבים תאונתיים: "אנחנו בוחנים בימים אלה פיתוח של מערכת אשר מנטרת התנהגויות נהג ובהן תנועות היגוי עצבניות או לא סדירות או סטייה מנתיב הנסיעה וזאת במקביל לבחינת הנהג עצמו – מי שגורם להן.
אני קורא למערכת הזאת "מודד לחץ" – 'stressalyzer' – על משקל "ינשוף" (breathalyzer, לבדיקת שכרות). מערכת כזאת יכולה לשמש כמנגנון להתראה לנהג ולמניעת תאונות, וגם כ"קופסא שחורה" לניתוח תאונות, והיא תנטר את הנהיגה ברציפות ותסייע למניעת נהיגה בהסחת דעת".

מעניין לציין שהמחקר של אוניברסיטת יוסטון מומן בחלקו על-ידי קרן לחקר הבטיחות בתחבורה אשר הוקמה במסגרת פשרה שהושגה בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד טויוטה בפרשת "התאוצה הבלתי נשלטת".

The post הסמארטפון הרג את החוש השישי appeared first on TheCar.

כעת, ממש באותו אופן שהחקיקה והאכיפה נגד נהיגה בהשפעת אלכוהול סייעו להפחתה משמעותית בנהיגה בשכרות, מקווים המחוקקים של מדינת ניו-יורק להציג בקרוב חוקים שיאפשרו "בדיקת נשיפה" לטלפונים הניידים של נהגים שמעורבים בתאונות.

האמריקנים, אשר מכנים את ה"צעצוע" החדש "textalyzer", כפראפרזה על ה"ינשוף" שבודק את רמת האלכוהול אצל נהגים, מבקשים לקבוע בחוק את סמכות המשטרה לתפוס ולהתחבר אל הטלפונים הניידים של נהגים, כדי לקבוע מה היו הפעולות האחרונות שבוצעו בהם, ומתי.

הבעיה המשמעותית ביותר שניצבת בפני המחוקקים היא כמובן שאלת פרטיותו של הנהג, אולם אנשי סלברייט מבטיחים שה"textalyzer" שלהם לא יחדור לענייניו האישיים של בעל הטלפון אלא רק יתעד וייתן אינדיקציה אם המכשיר הנייד היה בשימוש בעת התאונה או לא.

הכח המניע מאחורי הצעת החוק הוא בן ליברמן, אחד ממייסדי עמותת DORCs (ראשי תיבות של "נפגעי הסיכונים של נהיגה מוסחת-דעת"), אשר בשנת 2011 שכל את בנו בן ה-19 אוון בתאונה שבה הנהג הפוגע היה עסוק במשלוח הודעות טקסט.

"במשך שבועות לאחר התאונה שגרמה למותו של אוון", מתאר ליברמן את השתלשלות הדברים שהביאה לחקיקת החוק, "הטלפון של הנהג הפוגע נמצא במגרש גרוטאות והמשטרה לא ביצעה אחזור של שיחות הטלפון. רק בהליך של תביעה אזרחית שניהלנו כנגד הנהג הפוגע הצלחנו להשיג את רישומי שיחות הטלפון וגילינו שנהג שלח הודעות SMS בזמן הנהיגה, עד לרגע התאונה ממש".

ליברמן היה מופתע לגלות שמשטרות מקומיות לא בוחנות טלפונים ניידים מפני שזה לא חלק מן הנוהל שלהן ובגלל מגבלות חוקיות.
"הציבור הרחב יודע אמנם שהסחת דעת בנהיגה היא בעיה", אומר ליברמן, "אבל אם הנהג הממוצע היה מכיר את היקף הבעיה הוא היה נדהם. במהלך העיסוק שלי בנושא גיליתי שלא קיים מכשיר בסגנון של "ינשוף" לבחינת הסחת דעת, ולכן יצרנו כזה יחד עם סלברייט. צנעת הפרט חשובה, כמובן, ולכן אנחנו מקפידים שלא להפר את הזכויות האלה".

"רק לאחר שנהגים החלו לשאת באחריות משפטית לתאונות שהתרחשו בגלל נהיגה בשכרות", אמר ליברמן בהודעה לעיתונות, "החל להתקיים שינוי חיובי. כעת הוא הזמן לומר שהסחת דעת בעת נהיגה היא עבירה זהה לזו של נהיגה בשכרות, ושצריך לטפל בה באופן דומה כדי לפתור אותה באותו אופן".

לחברת 'סלברייט', שמרכזה נמצא בפתח תקוה ופעילותה בארה"ב מבוצעת באמצעות חברה אמריקנית מקומית, יש אמצעים שונים לניתוח כל מה שמתרחש בתוך טלפונים ניידים, אבל כעת היא תצטרך להציג או לפתח מכשיר שיתאים לייעוד המתואר בהצעת החוק – ובעיקר כזה שלא יכול להוות סכנה לפגיעה בפרטיות בעלי הטלפונים. בכל מקרה, סלברייט תהיה ככל הנראה רק אחת מתוך מספר חברות שיתמודדו על מכרז ממשלתי אמריקני לנושא זה.

"חברת סלברייט כבר מובילה בפתרונות לזיהוי פלילי אשר משרתים את רשויות אכיפת החוק בארה"ב במשך שנים", אמר מנכ"ל החברה האמריקנית ג'ים גריידי. "אנחנו מצפים לתמוך ב-DORCs ובגורמי אכיפת החוק בניו יורק וברחבי ארה"ב, במטרה לצמצם את תופעת הנהיגה המוסחת".

נוסח החוק שניצב כעת על שולחנה של ועדת התחבורה של הסנאט במדינת ניו יורק דורש שינוי בתקנות התעבורה המקומיות כך שנהגים יידרשו "לתת הסכמה מכללא" (ובעברית: להסכים הסכמה מודעת, ומראש) לקביעת המערכת הטכנולוגית האם המפעיל של רכב מנועי עשה שימוש בטלפון נייד או במכשיר אלקטרוני נייד בסמוך או בעת התרחשותה של תאונה.

כדי לעמוד בחוקי יסוד אמריקנים חייב החוק לקבוע גם ש"סריקה אלקטרונית כזאת לא תכלול את התוכן או המקור של תקשורת כלשהיא, משחק שהיה בשימוש, תמונות שנצפו או נתונים אלקטרוניים שבהם נעשה שימוש".

המשכו של נוסח החוק דומה מאד לנוסח החוקים שנועדו למנוע נהיגה בשכרות, למשל האפשרות לראות באדם אשם בשימוש בטלפון בעת נהיגה אם הוא מסרב למסור אותו לבדיקה, וכן האפשרות לשלול לנהג רישיון במקום במקרים שבהם מוכח שהוא השתמש בטלפון בעת נהיגה.

על פי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן נהרגים בכל יום על כבישי ארה"ב תשעה בני אדם כתוצאה מנהיגה מוסחת ויותר מ-1,153 בני אדם נפצעים בתאונות כאלה.

קרוב ל-20% מכלל התאונות בארה"ב נגרמות בגלל הסחת דעת, ולא מדובר רק בחיוג, דיבור או משלוח הודעות טקסט אלא גם בביצוע "סלפי" והעלאת וקריאת פוסטים ברשתות חברתיות.

מנתוני מינהל הבטיחות הלאומי האמריקני עולה שנהיגה ברכב תוך כדי משלוח הודעות טקסט מסוכנת פי שישה מאשר נהיגה בשכרות אבל למרות זאת, ולמרות שרוב הנהגים מודעים לסיכון לעצמם ולאחרים – איגוד הנהגים האמריקני ה-AAA בדק ומצא ש-67 אחוזים מן הנהגים משתמשים בטלפונים הניידים שלהם בעת נהיגה.

The post היית מעורב בתאונה? ה"ינשוף" יבחן את הטלפון שלך appeared first on TheCar.

משטרת התנועה, אשר נמצאת תחת ביקורת ציבורית קשה בעקבות העליה במספר התאונות, הנפגעים וההרוגים בשנים האחרונות, תולה את הסיבה לעלייה המדאיגה בתאונות בעיקר בשימוש בסמארטפונים במהלך נהיגה. לטענת בוחני התנועה קרוב ל-50 אחוזים מהתאונות הקטלניות, שגבו את חייהם של 79 אנשים וגרמו לפציעתם הקשה של 315 אנשים נוספים, נגרמו באופן ישיר מהיסח דעת בעיקר עקב שימוש בסלולרי.

אמש דווח ב"חדשות 2" על כוונת משטרת התנועה לפנות לשר התחבורה על מנת שזה יפעל בממשלה ובכנסת לשינוי החוק כדי לאפשר למשטרה להחרים טלפון סלולרי מנהג שיתפס משתמש במכשיר במהלך נהיגה.
בכתבה התראיין ראש הזרוע המבצעית באגף התנועה, נצ"מ אילן מור, שסיפק עדות מצמררת מהשטח: "אנחנו רואים את זה יום יום בכבישים, אנשים נהרגים עם הסלולרי ביד".

צריך לסייג ולומר שלא ברור באיזו מידה נכונים נתוני המשטרה, והאם באמת קרוב למחצית מהתאונות הקטלניות מאז תחילת השנה נגרמו עקב שימוש בסלולרי או שמא מדובר בתירוץ שנועד לכסות על כשלון רחב בהרבה של כל הנוגעים בדבר בהתמודדות עם הקטל בכבישים. עם זאת, ממחקרים שונים בעולם עולה שהסחת דעת בכלל, ובפרט כזאת שנגרמת בגלל שימוש בטלפונים חכמים, גורמת לפחות ל-25-30 אחוזים מן התאונות הקשות.

העובדה היא שברגע שמורידים את העיניים מהכביש ומפנים אותן למסך הסלולרי עושה כלי הרכב מרחק שקול לאורכן של לפחות שלוש מכוניות במהירות נסיעה עירונית של 50 קמ"ש (12 מטרים בשניה).

במהירות של 80 קמ"ש עוברת המכונית בכל שניה יותר מ-20 מטרים, ואם הנהג לא נמצא בשליטה מלאה ולא מודע למתרחש סביבו זה עלול להיות ההבדל בין חיים למוות.

השתמשתם בטלפון הנייד לפני תאונה? המשטרה תדע על כך

The post חיים ומוות ביד הסמארטפון: עשרות נהרגו השנה עקב שימוש בסלולרי בעת נהיגה appeared first on TheCar.