האם ועדת השרים לענייני חקיקה תאשר הצעת חוק שתאפשר החרמת כלי רכב של נהגים שיורשעו בנהיגה בחוף בניגוד לחוק? הוועדה תדון ביום ראשון הקרוב (1.11) בהצעת חוק שהגיש ח"כ מיקי לוי, ואשר קובעת שבית משפט יוסמך להורות על החרמת כלי הרכב של מי שיורשעו בנהיגה אסורה בחוף לתקופה של עד 120 ימים.

למרות שמדובר בהצעת חוק פרטית של חבר כנסת מהאופוזיציה, סיכוייה לזכות באישור ועדת השרים לענייני חקיקה נחשבים דווקא לגבוהים. ראשית, הצעת חוק זהה שהוגשה בכנסת הקודמת אושרה בוועדת השרים ביולי 2014. שנית, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הצהיר לאחרונה שיתמוך ביוזמות חקיקה פרטיות שיחמירו את הענישה של נהגים שיורשעו בנהיגה בחוף בניגוד לחוק.

בדיון שנערך במליאת הכנסת בעקבות תאונה שבה נדרסה אישה במרחק קצר מקו המים, הבהיר השר ארדן כי "אני חושב שכל מי שמתקרב, חוצה קו מסוים, מהחוף, יש צורך להשבית את רכבו לתקופה מסוימת, וגם להרחיק אותו ממנו, בדומה למה שהיום נעשה על נהיגה בשכרות… כל יוזמה כזו (שתאפשר החרמת כלי רכב, ש.ה) שתבוא גם מהכנסת, תישקל בחיוב".

החוק מאפשר כיום לבית משפט להשית על נהג שמורשע בנהיגה אסורה בחוף קנס של עד 75,300 שקלים, וכן לשלול את רישיונו. עם זאת, בתי המשפט אינם ממצים את הדין עם נהגים. לפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מתחם הענישה לעבירת נהיגה בניגוד לחוק בחוף שנמצא בשמורת טבע נע בין 3,000 ו-7,000 שקלים, ומתחם הענישה למי שמורשע בנהיגה בחוף שאינו נמצא בשטחה של שמורת טבע נע בין 2,000 שקלים ו-5,000 שקלים.

בדברי ההסבר של הצעת החוק של ח"כ לוי נכתב כי "תיקון זה (לחוק הקיים, ש.ה) נדרש לאור נתונים של משטרת ישראל והרשות הלאומית (לבטיחות בדרכים), מהם עולה כי במקרים רבים, למרות פסילת רישיון הנהיגה, ממשיכים נהגים שרישיונם נפסל לנהוג, תוך זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם. תיקון זה מבטא את ההכרה בחומרתה ובהשלכותיה המזיקות של עבירת הנהיגה בחוף הים".

החמרת הענישה מועילה? לא בטוח
למרות שהחמרת הענישה בגין עבירות תנועה בכלל ועבירת נהיגה אסורה בחוף בפרט זוכה לרוב לתמיכה ציבורית נרחבת, כלל לא ברור מה התועלת של הצעת החוק שהגיש ח"כ לוי. אחת הבעיות העיקריות של החמרת הענישה המוצעת היא האכיפה הדלילה שמבוצעת נגד נהגים שנוסעים בחופי הים בניגוד לחוק.

שלא במפתיע, במשרדי הממשלה סבורים שהיקף האכיפה דווקא מספק. "(את) רוב האכיפה (אנחנו) עושים באמצעות רשות הטבע והגנים", הסביר בכיר במשרד הפנים בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה ב-2013. "אנחנו מכשירים אותם (את הפקחים, ש.ה) וגם את הרשויות המקומיות. למעשה איסור נהיגה נאכף ברובו בכל מדינת ישראל בצורה מאוד מסיבית וטובה".

אלא שנתוני האכיפה מעידים שהיקף האכיפה רחוק מלהיות מסיבי. למשל, במבצע אכיפה שנערך במשך 13 סופי שבוע במהלך הקיץ של 2012, נרשמו דו"חות לכ-60 נהגים בלבד. ראוי לזכור שלמדינת ישראל יש רצועת חוף באורך של כ-306 ק"מ, מהם כ-19 ק"מ של חופים מוכרזים, כ-161 ק"מ של חופים אסורים לרחצה (למשל, נמלים ובסיסי צה"ל), ועוד כ-125 ק"מ של חופים "ללא סטטוס". על-פי נתוני משרד הפנים, יש בישראל כ-140 חופים.

כמו במקרים רבים, אחת הבעיות העיקריות שמונעות אכיפה בהיקף ראוי היא ריבוי גורמים שעוסקים בנושא: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשויות סטטוטוריות ומשטרת ישראל. למעשה, ריבוי הגורמים שעוסקים בנושא עלול להפוך את תמיכתו של השר ארדן ללא רלוונטית, שכן סמכותו היא עקיפה בלבד – מתוקף אחריות משרדו על משטרת ישראל – בעוד ששרים אחרים נושאים בסמכות (פנים, תחבורה והגנת הסביבה).

The post הממשלה תאשר החרמת כלי רכב של מי שיורשעו בנהיגה אסורה בחוף? appeared first on TheCar.

בית משפט זיכה נהג מאשמת נסיעה בניגוד לחוק בחוף הים, תוך שהוא קובע שרשות הטבע והגנים לא הוכיחה את אמינותו של מד טווח הלייזר ששימש למדידת המרחק של הנאשם מהים. "על המאשימה להקפיד להוכיח את קבילותה ומשקלה של ראייה שמתקבלת מהמכשיר", הבהיר השופט הישאם אבו-שחאדה

במסגרת פעילות האכיפה החשובה נגד נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בחוף ים, משתמשים פקחי רשות הטבע והגנים ב"מד טווח לייזר" – מכשיר שמודד מרחק באמצעות קרן לייזר. אולם, מד הלייזר של הרשות לא נבדק ולא אושר לשימוש כמכשיר אכיפה, ואין כל הוכחה לכך שהמדידות המבוצעות באמצעותו מדויקות. לכן, תוצאת המדידה שעורכים הפקחים לא יכולה לשמש כראייה קבילה בבית משפט.

בפסק דין מנומק היטב, שבו זוכה נהג מאשמת נהיגה בניגוד לחוק בחוף ים, הבהיר השופט הישאם אבו-שחאדה מבית משפט השלום ברמלה כי רשות הטבע והגנים לא הוכיחה שתוצאת המדידה באמצעות מד הלייזר יכולה לשמש כראייה קבילה.

תוך שהוא מיישם פסיקה של בית המשפט העליון שעוסקת במכשירי אכיפה של משטרת התנועה, כמו למשל "אקדח הלייזר" (ממל"ז), הבהיר השופט אבו-שחאדה כי "לא הובאו ראיות מטעם המאשימה (רשות הטבע והגנים, ש.ה) שבטרם הכנסת המט"ל (מד טווח לייזר) לשימושם של פקחים לצורך אכיפת חוק איסור נהיגה (בחוף), נערכה בדיקה של אותו מכשיר על-ידי צוות מומחים תוך צירוף ציבור 'הלקוחות' הפוטנציאליים, גורמי תביעה וסנגוריה, וכל זאת על-מנת להבטיח שקיפות והפרכת ספקות ביחס לאמינות המכשיר".

למדידת המרחק יש משקל מכריע בכל הנוגע לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף ים. על רשות הטבע והגנים להוכיח שהנהג המואשם אכן עבר ברצועת החוף האסורה לנסיעה, שרוחבה על-פי החוק הוא 100 מטרים. לפי השופט אבו-שחאדה, "המרחק שבין המקום שבו נסע הרכב לבין נקודת גאות המים בחוף הים הוא נתון עובדתי, שעל המאשימה להוכיח אותו מעל לכל ספק סביר". מאחר שהעבירה הרלוונטית היא מסוג "אחריות קפידה", שבה מספיקה הוכחת היסוד העובדתי בלבד (הימצאות הנהג ברצועת החוף האסורה), מדידת המרחק משמשת כראייה עיקרית.

אלא שלא כל מכשיר יכול להפיק ראיות שיהיו קבילות בבית משפט. בפסק דינו המפורט, מבהיר השופט אבו-שחאדה כי הוכחת מהימנות המדידה דורשת התייחסות לארבעה מבחנים: 1. האם "מד טווח לייזר" הוא מכשיר טכנולוגי אמין שיכול להפיק נתונים מדויקים; 2. האם המכשיר הספציפי שבו נעשה שימוש היה תקין בזמן המדידה; 3. האם הפקחים שעשו שימוש במד הלייזר מיומנים בהפעלתו; 4. האם במקרה הספציפי, הפקחים הפעילו את המכשיר כראוי ועל-פי הוראות היצרן.

"מדובר בארבע שאלות שבעובדה", הסביר השופט אבו-שחאדה, "הנטל להוכיח שהתשובה עליהן היא בחיוב רובץ לפתחה של המאשימה (רשות הטבע והגנים, ש.ה). שאלות עובדתיות אלה עומדות במוקד הכרעת הדין במקרה שבפני, והן אלה שיכריעו את הכף אם הנאשם יורשע או יזוכה".

ומתברר שרשות הטבע והגנים לא הצליחה לעמוד באף אחד מהמבחנים: מד הלייזר לא הוכח כמכשיר אמין שמפיק תוצאות אמינות, המכשיר הספציפי ששימש לאכיפה כלל לא נבדק לפני השימוש, לא ברור האם הפקחים מיומנים בהפעלתו, ולא ידוע אם הפקחים הפעילו את המכשיר כראוי ביום שבו נעשה בו שימוש. לכן, הראייה שהוגשה לבית המשפט – לפיה הנהג שהואשם נסע בתוך רצועת החוף האסורה, במרחק של 53 מטרים מהים – נפסלה.

"יתכן שמד טווח לייזר הוא מכשיר אמין – וייתכן שלא, וייתכן שמד טווח הלייזר הספציפי שנעשה בו שימוש במקרה דנן היה תקין – וייתכן שלא", סיכם השופט אבו-שחאדה את פסק הדין, "המסקנה היחידה המתבקשת מהתוצאה של זיכוי הנאשם היא שעל המאשימה להקפיד להוכיח את קבילותה ומשקלה של ראייה שמתקבלת מהמכשיר, בתיקים עתידיים, על-פי המבחנים שנקבעו בפסיקה".

The post אחרי אקדח הלייזר, יגיע מד טווח לייזר? appeared first on TheCar.

בית משפט מחוזי קבע כי טווח הקנסות לנהגים שמורשעים בנהיגה בחוף הים נע בין 2,000 ו-5,000 שקלים. אולם, אם החוף נמצא בשטחה של שמורת טבע, מזנק הטווח העליון של הקנסות ל-7,000 שקלים. "בבסיס החוק – הגנה על אינטרסים ציבוריים חשובים, ובהם, בטיחות באי חוף הים והגנה על ערכי טבע", הבהיר בית המשפט

נהגים, שימו לב: הקנס בגין נהיגה בניגוד לחוק בחוף הים עשוי להגיע עד ל-7,000 שקלים. כך קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל ערעור שהגישה רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, ואישר הסדר טיעון שמחמיר משמעותית את עונשו של נהג שהורשע בנהיגה בחוף הנמצא בשטחה של שמורת טבע.

בתחילה הוטל על הנהג קנס מינהלי בסך 1,000 שקלים, אולם לאחר שבחר להישפט נגזר עליו בבית משפט השלום באשקלון קנס בסך 1,500 שקלים. רשות הגנים הלאומיים הגישה ערעור על גזר הדין, וטענה כי "הקנס חורג במידה רבה ממתחם הענישה ההולם את העבירה".

במהלך הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו נדרש הנהג לשלם קנס בסך 4,000 שקלים – פי ארבעה מהקנס המינהלי שהוטל עליו בתחילה. שופט המחוזי גד גדעון אישר את הסדר הטיעון, והבהיר כי מתחם הענישה הראוי לעבירת נהיגה בניגוד לחוק בחוף ים – הנמצא בשמורת טבע – נע בין 3,000 שקלים ו-7,000 שקלים. מתחם הענישה למי שמורשע בנהיגה בחוף שאינו נמצא בשטחה של שמורת טבע נע בין 2,000 שקלים ו-5,000 שקלים.

השופט גדעון ציין בפסק דינו של הנהג כי בקביעת העונש ההולם יש להתעלם מגובה הקנס המינהלי, שכן מי שבוחר לנהל הליך משפטי מוותר על זכותו לטעון לקיומם של שיקולים מקלים בגזירת הדין. "כאשר בוחר אדם לממש את זכותו לנהל משפט, תחת תשלום קנס מינהלי, יש לגזור עליו את העונש ההולם, בהתעלם מסכום הקנס המינהלי", הסביר השופט. "נאשם הבוחר לממש את זכותו החוקית להישפט לא צריך להיענש על כך, אך משעה שהורשע, אין עומדים לזכותו השיקולים המקלים שבבסיס הקנס המינהלי, לרבות חיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי המדינה, וכן קבלת הדין בשלב מוקדם של ההליך".

בפסקי דין קודמים שכתב בעניין נהיגה בחוף הים, הבהיר השופט גדעון כי החוק האוסר על הנהיגה בחוף נועד להגן "על אינטרסים ציבוריים חשובים, ובהם, בטיחות באי חוף הים, והגנה על ערכי טבע העלולים להיפגע כתוצאה מנהיגה בשטח חוף הים". באחד מפסקי הדין, אשר גם בו התקבל ערעור שהגישה רשות הגנים הלאומיים נגד קולת העונש שהוטל על נהג, ציין השופט כי "כי ביצוע עבירה בתחומי שמורת טבע, עלול לגרום נזק קשה מן הרגיל לאותם ערכי טבע".

יש לציין כי העונש המרבי הקבוע בחוק לנהגים שמורשעים בנהיגה בחוף הים הוא 75,300 שקלים, כך שמתחם הענישה שנקבע בבית המשפט המחוזי מגיע לכ-10% בלבד מסך הקנס המרבי. עם זאת, לא ידוע על מקרים שבהם מיצה בית המשפט את הדין עם נהג, והטיל עליו את הקנס המרבי.

לאחרונה אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק של קבוצת ח"כים, לפיה בתי משפט יוכלו להחרים את כלי הרכב של נהגים שיורשעו בנהיגה בחוף הים לתקופה של עד 120 יום, וזאת בנוסף לעונשים הקבועים כיום בחוק (קנס ופסילת רישיון). בדברי ההסבר של הצעת החוק, שאושרה ביולי בקריאה טרומית, מבהירים חברי הכנסת כי "תיקון זה נדרש לאור נתונים של משטרת התנועה והרשות הלאומית למניעת תאונות דרכים, מהם עולה כי במקרים רבים, למרות פסילת רישיון הנהיגה, ממשיכים נהגים שרישיונם נפסל לנהוג, תוך זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם".

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, האכיפה נגד נהגים בחופי ים אינה מתבצעת בהיקף משמעותי. במבצע אכיפה שנערך במשך 13 סופי שבוע בקיץ של שנת 2012, נרשמו דו"חות לכ-60 נהגים בלבד. יש לזכור כי למדינת ישראל יש רצועת חוף באורך של 306 ק"מ, מהם 19 ק”מ של חופים מוכרזים, כ-161 ק"מ של חופים אסורים לרחצה (למשל, נמלים ובסיסי צה"ל), ועוד כ-125 ק"מ של חופים "ללא סטטוס". בסך הכל, על-פי נתוני משרד הפנים, יש בישראל כ-140 חופים.

The post מה הקנס לנהיגה בחוף? בין 2,000 ו-7,000 שקלים appeared first on TheCar.

נהגים שיורשעו בנהיגה בניגוד לחוק בחוף-ים צפויים להחמרה בענישה: בנוסף לקנס ופסילת רישיון, הצעת חוק חדשה קובעת שבית משפט יוכל להחרים את כלי הרכב של אותם נהגים לתקופה של עד 120 יום. ועדת השרים לענייני חקיקה תחליט ביום ראשון אם לאשר את הצעת החוק

ביום ראשון הקרוב (13.7) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שהגישה קבוצת חברי כנסת, לפיה בית משפט יוכל להחרים את כלי הרכב של נהג שהורשע בנהיגה בניגוד לחוק בחוף-ים. תקופת ההחרמה המרבית תהיה 120 יום, והיא מתווספת לעונשים הקבועים כיום בגין נהיגה בניגוד לחוק בחוף-ים: קנס כספי ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של עד 120 יום.

"תיקון זה נדרש לאור נתונים של משטרת התנועה והרשות הלאומית למניעת תאונות דרכים, מהם עולה כי במקרים רבים, למרות פסילת רישיון הנהיגה, ממשיכים נהגים שרישיונם נפסל לנהוג, תוך זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם", כך מבהירים חברי הכנסת בדברי ההסבר של הצעת החוק. "תיקון זה מבטא את ההכרה בחומרתה ובהשלכותיה המזיקות של עבירת הנהיגה בחוף הים".

על-פי משרד הפנים, אכיפת החוק בעניין נהיגה בחופי ים מבוצעת בהיקף נרחב יחסית. בדיון שערכה בנושא ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפני כשנה, הבהיר בכיר במשרד כי "רוב האכיפה (אנחנו) עושים באמצעות רשות הטבע והגנים. אנחנו מכשירים אותם וגם את הרשויות המקומיות. למעשה איסור נהיגה נאכף ברובו בכל מדינת ישראל בצורה מאוד מסיבית וטובה".

עם זאת, נתוני האכיפה מעידים כי היקף האכיפה מרשים פחות מזה שמציג משרד הפנים. למשל, בשנת 2012, במבצע אכיפה שנערך במשך 13 סופי שבוע בקיץ, נרשמו דו"חות לכ-60 נהגים בלבד. יש לזכור כי למדינת ישראל יש רצועת חוף באורך של 306 ק"מ, מהם 19 ק"מ של חופים מוכרזים, כ-161 ק"מ של חופים אסורים לרחצה (למשל, נמלים ובסיסי צה"ל), ועוד כ-125 ק"מ של חופים "ללא סטטוס". בסך הכל, על-פי נתוני משרד הפנים, יש בישראל כ-140 חופים.

The post נהגתם בחוף הים? הרכב יוחרם ל-4 חודשים appeared first on TheCar.