במרוץ מותח מאד, שכמו תמיד הציג דרמות גדולות לעשרות אלפי צופים נלהבים ומאות אלפים שעקבו אחר השידור החי, ניצחה יצרנית הרכב האיטלקית שזה מקרוב חזרה לזירה את טויוטה – אחת משתי היצרניות המנוסות ביותר על הזירה כיום. עבור פרארי מדובר בניצחון הראשון כעבור 58 שנים מאז שניצחה לאחרונה בלה מאן.

המאבק בין מכונית ההיפרקאר החדשה של פרארי – '499P לה מאן' לבין הצוות המיומן של טויוטה GR010 ההיברידית מספר 8 – סבסטיאן בואמי, ברנדון הארטלי וריו הירקאווה – היה צמוד מ-02:30 לפנות בוקר ועד כמעט לקו הסיום, כאשר הפרארי חצתה בסופו של דבר את קו הסיום עם יתרון של דקה ו-21 שניות בלבד.

מי שהפתיעו רבים במהלך יום ראשון הם אלכס לין, ארל באמבר וריצ'רד ווסטברוק, שלושת הנהגים של קאדילק V-Series.R מספר 2, שסיימו את המרוץ המפרך במרחק הקפה אחת מאחורי הפרארי המנצחת. הצוות של קאדילק מספר 3 הפתיע לא פחות כאשר הותירו מאחוריהם את הצוות השני של פרארי, וגם את שני הצוותים של קבוצת 'גליקנהאוס' – הקבוצה ה'פרטית' שהגיעה למיקומים הטובים ביותר מבין הקבוצות הפרטיות (6 ו-7) ולמקום הראשון מבין המכוניות הלא היברידיות.

רשימת המאוכזבים השנה נפתחת כמובן עם פורשה, שיצאה לדרך עם המספר הגדול ביותר של מכוניות רשמיות ו'פרטיות' אבל המיקום הטוב ביותר שהיא הצליחה להשיג הוא ה-9, מיד בעקבות פיג'ו שהובילה את המרוץ במשך שעתיים רצופות במהלך הלילה עד שנתקלה בבעיות מכאניות ובסדרת תאונות.

לאורך רוב שעות היממה שרר סביב לה מאן מזג אוויר סביר, אבל ההתחלה שלו הייתה כאוטית. בשעות הערב והלילה המוקדם נחתו מספר מטחי גשם כבדים אך לא רצופים על המסלול, ומנהלי הקבוצות התלבטו אם לבחור בצמיגי סליקס או בצמיגי גשם. בשעות הראשונות של המרוץ נרשמו די הרבה החלקות ותאונות, ומכוניות הבטיחות יצאו למסלול מספר פעמים כדי להאט את המשתתפים ולפנות מן המסלול את המחליקים.

פרארי מספר 50, שזינקה מן המקום הראשון, החליקה במהלך אחד משני אירועי הגשם היותר כבדים בשעות הערב ומאוחר יותר במהלך הלילה איבדה מספר הקפות בגלל דליפת נוזלים ממערכת השבת האנרגיה.
שתי מכוניות ה-9X8 המיוחדות של פיג'ו החליקו גם הן במהלך הערב והלילה – למרות שבסופו של דבר כולם משבחים את הביצועים שלהן על האספלט הרטוב, ושתיהן איבדו זמן יקר במוסך בגלל בעיות הידראוליות. גם בשעות הלילה ירד גשם באופן לא רציף, ופיג'ו מספר 94, שהובילה את המרוץ מחצות ועד 2 לפנות בוקר, איבדה את ההובלה ומעט לאחר מכן הסתחררה ונתקעה במחסומי הצמיגים, דבר שחייב אותה להיכנס לפיטס לסדרת תיקונים.

מה שמעיד על תנאי הגשם המתעתעים הוא מספר המסיימים הנמוך: בסיום המרוץ סווגו רק 39 מכוניות מבין 62 שזינקו אליו כ"מסיימות", וזה האחוז הנמוך ביותר של מסיימות מאז שנת 2015.

פרארי 51 עצרה את הנשימה של כל הצופים כחצי שעה לפני הסיום, כשהיא בהובלה, כאשר נדרשו מספר ניסיונות להניע אותה לאחר עצירת תדלוק בפיטס. למזלם של הקבוצה והצוות בשלב זה נצבר לזכותה יתרון מספיק והיא שבה למסלול 54 שניות לפני טויוטה מספר 8. אגב, כשעה וחצי קודם לכן, שעתיים לפני הסיום, סיפקה טויוטה מספר 8 דרמה משלה כאשר ריו היראקאווה נעל את הבלמים האחוריים ושלח אותה ל'ספין' שהסתיים במגע עם גדר הבטיחות. גם זה חייב כניסה לתיקונים בפיטס.

שתי הקאדילק, למרות ההישג המרשים מאד – סיפקו גם הן רגעים מותחים בגלל מספר החלקות קלות על המסלול החלקלק, ואילו מכונית מספר 3, שבסופו של יום סיימה רביעית, סבלה גם מתקלות מכאניות שתוקנו.
מי שיצטרכו לספק הכי הרבה הסברים הם אנשי פורשה, גם בגלל הביצועים הפחות טובים של הצוות הרשמי ביחס לצוות הלא רשמי ובעיקר בגלל יותר מידי תקלות טכניות של ה-963 LMDhs.

ומה לגבי מופע הראווה של נסקאר עם השברולט קמארו ZL1 Cup של 'מוסך 56'? הצוות האמריקני הצליח אמנם להגשים את המשימה וסיים את המרוץ המפרך במקום אחד לפני האחרון, אבל לא לפני שאיבדה זמן רב על תקלה קריטית של תיבת ההילוכים.

לקריאה נוספת:

בשבת-ראשון זה קורה: מרוץ 24 השעות של לה מאן חוגג 100 שנים

The post ניצחון אדיר לפרארי ב-24 השעות של לה מאן appeared first on TheCar.

במהלך שלוש העונות הללו עשתה פורשה חייל, זכתה באליפויות של 2015 ו-2016 ובשלושה נצחונות במרוץ הכתר של האליפות – 24 השעות של לה מאן, אלא שלנוכח התהפוכות בתעשיית הרכב בכלל, ובפרט לנוכח הנהיגה אל מרוצי מכוניות חשמליות, הודעתה של פורשה לא מפתיעה בכלל.

דוברי פורשה הרגיעו והזכירו שהם לא עוזבים לגמרי את WEC – קבוצות שמריצות 911 RSR יוסיפו להתחרות בקטגוריית GT ברמות כאלה ואחרות של מימון של החברה, והם הסבירו את הצטרפותם לשאר יצרניות הפרימיום הגרמניות בכך שהאסטרטגיה שלהם לקראת 2025 מתמקדת בהנעה חשמלית, ולכן התמקדות בפורמולה E החל מעונת 2019 היא מהלך הגיוני מבחינתם.

מאז עונת 2014 מתמודדת פורשה בקטגוריה העליונה של מרוצי הסיבולת, LMP1, בתת הקטגוריה של מכוניות היברידיות, וה-919 שלה עשתה עבודה מעולה והביאה לה, כאמור, שתי אליפויות עולם. העניין הוא שעד לשנה שעברה אפשר היה לקרוא למה שה-919 עשתה "התמודדות אמיתית", היות שמולה התרוצצו אאודי וטויוטה. פרישת אאודי בסוף העונה שעברה, במידה רבה בעקבות פרשת 'דיזלגייט' והצורך לקצץ עלויות, הותירו את פורשה מול מתמודדת ראויה אחת בלבד.

אגב, פרישתה של פורשה עשויה לגרום כעת לטויוטה לנקוט בצעד דומה, מפני שאין יותר מידי היגיון לשפוך כ-200 מיליון דולר בשנה – זה פחות או יותר תקציבה של קבוצה מובילה באליפות הזאת – כדי להתחרות ולנצח את עצמך.

מכל מקום, אנשי פורשה אומרים שהם מתכוונים לשמר את קבוצת ה-LMP1 שלמה, ובכלל זה גם את כל הנהגים, צוותי הפיתוח, הצוותים התפעוליים ומנהלי הקבוצה, אם כי עדיין לא בדיוק ברור לאיזו סדרה פורשה מייעדת אותם.

יותר חשמל פחות עמל

מוקדם יותר בשבוע שעבר הכריזה גם מרצדס על מעבר לסדרת מרוצי פורמולה E, לטובתה היא פורשת מאליפות מכוניות הסלון הגרמנית – DTM – ובעונת 2019 היא תפגוש שם גם את אאודי, ב.מ.וו. ויגואר, וגם יצרני מסה כמו רנו, סיטרואן, ואפילו מהינדרה ההודית. לפי הערכות שונות צפויות לפחות תריסר יצרניות רכב להתמודד בפורמולה E בעונת 2019. הנהירה של אלה לסדרה זאת, אשר מסיימת בקרוב את העונה השלישית שלה, היא מהלך הגיוני לא רק בגלל ההתפתחויות המהירות בתחום ההנעה החשמלית אלא גם מכיוון שעלות ההרצה של קבוצה בסדרה הזאת הרבה יותר נמוכה מאשר בפורמולה 1 או במרוצי סיבולת.

כמובן שעבור ה-WEC מדובר בחדשות פחות טובות, למעשה זהו חיסול קטגוריית LMP1 הבכירה, וז'אן טוד, נשיא התאחדות הספורט המוטורי הבינלאומית (FIA) הביע רגשות מעורבים. "אני מאוד שמח שפורשה מגיעה לפורמולה E" , הוא אמר, "אבל אני מצטער על החלטתם לעזוב את אליפות הסיבולת העולמית".

בצד המנצח נמצא אלחננדו אג'ג' (Alejandro Agag), המנהל הכללי של סדרת פורמולה E, והוא כמובן ברך על הודעתה שלך פורשה: "אם מישהו היה אומר לי, כשהתחלנו את הפרויקט לפני חמש שנים, שאנחנו מכריזים על שותפות עם מותג כמו פורשה, לא הייתי מאמין לזה", אמר הספרדי.

The post סופו של עידן קצרצר: פורשה פורשת ממרוצי סיבולת appeared first on TheCar.