ההתאחדות הבינלאומית לספורט מוטורי (FIA), אשר שוקדת מזה מספר שנים על מהפכת חקיקה דרמטית שתשנה החל מעונת 2026 את זירת הפורמולה 1 מקצה לקצה, פרסמה אתמול (ה') את התקנות שנוגעות למבנה המכוניות כפי שנוסחו בשיתוף פעולה עם הנהלת הפורמולה.

התקנות פורסמו ערב המירוץ במונטריאול, קנדה, וכצפוי, יש כבר מי שמתרעמים על חלק מהן.

בשורה תחתונה, מכוניות פורמולה 1 החדשות שונות מן המכוניות שמוכרות לנו כיום בכל הקשור לשלדה, למרכב ולמערכות ההנעה, כשהמטרה העיקרית היא להעצים את העניין בספורט באמצעות הגברת התחרותיות בין הקבוצות, ובין השאר גם להגדיל את מספר המשתתפים וספקי המנועים.

עיקר החדשות: המכוניות יהיו קלות ב-30 קילוגרם, קצרות בכ-20 סנטימטרים, צרות יותר, תהיה שליטה ידנית באירודינמיקה חדשה שתחליף את ה-DRS, ושיטת ההגנה הפאסיבית על הנהג תשופר.

ה-FIA והנהלת הליגה פרסמו כבר לפני כשנתיים את התקנות שנוגעות למערכת ההנעה, וכעת הן "ניצלו את ההזדמנות" ושינו גם את מבנה המכוניות עצמן. כפי שפורסם זה מכבר – מנוע הבעירה יוזן בדלק אחיד, סינטטי, שיופק בתהליך שסופח דו-תחמוצת הפחמן (CO2) מן האטמוספירה. מדובר ב"בנזין" שמיוצר באופן מלאכותי ולא כתוצר זיקוק של נפט, וזה אמור להציב דוגמה לכלל תעשיית הרכב ולצי הקיים של כמיליארד ו-200 מיליון מכוניות על פני כדור הארץ.

FIA פרסמה תמונות קונספט של המכונית החדשה, והמאפיין העיצובי הבולט ביותר לעין הוא כנף קדמית שמזכירה את העיצובים של תחילת שנות האלפיים. הכנף הזאת צרה ב-10 סנטימטרים מזו שקיימת כיום ויש לה דש אקטיבי שבנוי משני רכיבים.

מערכת הנעה

כאמור, תקנות שנוגעות למערכת ההנעה פורסמו עוד באוגוסט 2022 והרפורמה של מערכת ההנעה מצמצמת את תפקידו של מנוע הבעירה ומגדילה את הנטל על מנוע חשמלי בתוך כדי הגדלת ההספק הכולל של המכונית. לצורך זה תהפוך מערכת ההנעה ההיברידית-מתונה שקיימת כיום להיברידית מלאה.

הספק מנוע הבעירה מופחת מגזרת ה-750-760 כוחות סוס ל-543 כוחות סוס בלבד ובמקביל מוגדל ההספק של המנוע החשמלי מ-163 כוחות סוס כיום ל-475 כוחות סוס. מנגד, המערכת ההיברידית תהיה חזקה יותר אך גם פחות מסובכת, בין השאר לנוכח הסרת יחידת ה- MGU-H ("יחידת גנרטור – חום מנוע") אשר ממירה חום לאנרגיה חשמלית שמשמשת בחלקה להנעת מגדש הטורבו. במקביל מוכפלת כמות האנרגיה החשמלית שתופק באמצעות רגנרציה בעת בלימה.

בהנהלת הפורמולה מאמינים שבעונת 2026 יהיה "מספר שיא של ספקי מנועים", מה שיפתור את אחת מנקודות התורפה הנוכחיות. עד כה כבר הובטחה אספקת מערכות הנעה מתוצרת פרארי, מרצדס ואלפין שכבר נמצאות בזירה לצד חזרה מלאה של הונדה כיצרנית (ולא בעקיפין דרך רד בול) והצטרפותן של אאודי ופורד (באמצעות רד בול).

מבנה המכונית

אורך בסיס הגלגלים המרבי של המכוניות מקוצר מ-360 סנטימטרים כיום ל-340 סנטימטרים, וזאת במטרה להתאים לקונספט 'המכונית הזריזה' שבלב הרפורמה, ואילו הרוחב של המכנית קוצר מ-200 סנטימטרים ל-190 סנטימטרים. הרוחב המרבי של הרצפה הוצר ב-15 סנטימטרים. המשקל המרבי של מכוניות 2026 יהיה 768 קילוגרם, כלומר 30 פחות ביחס לדגמי 2022, והמשקל הזה כולל 722 קילוגרם של רכב ונהג ועוד 46 קילוגרם של צמיגים.

האירודינמיקה שונתה באופן שמפחית את הגרר ב-55%, וזה יתרום תרומה משמעותית למהירות ולחיסכון בדלק אך במקביל מופחת כוח ההצמדה ב-30%, במקביל להפחתת כוחו של הדיפיוזר והשטחת הריצפה כדי לצמצם את "אפקט הקרקע".

רוחב הצמיגים הקדמיים הוצר ב-2.5 סנטימטרים והאחוריים יהיו צרים ב-3 סנטימטרים. בנוסף – לא יהיו יותר קשתות מעל הגלגלים הקדמיים, כדי "לצופף" את המרווח בין המכוניות על המסלול.

שיפורים שנועדו להגן על הנהגים כוללים מערך הגנה חדש מפני פגיעות חזיתיות (FIS). זה תוכנן להגן על הנהג מפגיעה משנית כאשר פגיעה חזיתית גורמת לניתוק חלקה הקדמי של המכונית ומותירה את הנהג חשוף. בנוסף שופרה הגנה מפני חדירה מן הצד, ואנשי ה-FIA מבטיחים ששיפור ההגנה הכוללת על הנהגים לא עולה בתוספת משקל למכוניות.

גם העקרונות האלה, שבהם מושקע המון שכל, ימצאו במוקדם או במאוחר את דרכם למכוניות מייצור סדרתי.

לואיס המילטון, אלוף העולם 7 פעמים, ברך על המהלך עצמו אך הביע חשש שמא הפחתת משקל של 30 קילוגרם לא מספיקה והמכוניות החדשות יהיו "איטיות מידי", כדבריו. מבחינת קיימות ותרומה להגנת הסביבה מדובר בצעד בכיוון הנכון, הוא אמר, אבל חשוב לוודא שהמכוניות אכן יעילות, מהירות, ושהן באמת יתרמו לשיפור המירוצים. כאשר התקנות ייכנסו לתוקף, בעונת 2026, המילטון יהיה כבר בעונה השנייה שלו בפרארי, שאליה הוא יעבור ממרצדס בעונה הבאה (2025).

החלק שמעורר הכי הרבה סימני שאלה בקרב נהגים הוא השליטה הידנית באווירודינמיקה האקטיבית באמצעות שינוי הגרר וכוחות ההצמדה שיוצרות הכנפיים הקדמיות והאחוריות, בעיקר בישורות. בעוד שמערכת הפחתת הגרר הנוכחית (DRS) שנויה במחלוקת מאז שהוצגה בשנת 2011, עדיין אין פרטים מלאים לגבי המערכת החדשה שתצמצם את הגרר בישורות ותשפר את ההיצמדות בתוך פניות. במהלך סוף השבוע הקרוב אמור להתפרסם מידע נוסף והתקנות המלאות יפורסמו לקראת סוף החודש, לאחר שיאושרו על ידי מועצת ה-FIA.

אלוף העולם המכהן, מקס ורסטאפן, הציע – בצחוק – להוסיף לתקנות גם מכשולים נפוצים ממשחק הווידאו הפופולריים, ובכך כנראה ניסה לומר משהו על עצם ההוספה של עוד דבר שנהג צריך להתעסק איתו בזמן נהיגה.

"האווירודינמיקה האקטיבית נועדה לעקוף את הבעיה (של הורדת הילוכים) בישורת, אבל אני מניח שהשליטה הידנית פועלת באותו אופן עבור כולם… "אני לא יודע עד כמה זה יהיה יעיל ועדיין לא לגמרי ברור כמה יהיה יעיל מצב ה'בוסט', וכמה איטי מצב הטעינה. יש הרבה דברים שצריך להבין באמת וכנראה שהכל הולך לעבוד טוב אבל זה בהחלט מסובך יותר".

The post פורמולה 1: תקנות חדשות מבטיחות מירוצים צמודים והשפעה על כל תעשיית הרכב appeared first on TheCar.

בתום סבב מוקדמות רווי אקשן וצמוד במיוחד לקראת מרוץ הפורמולה 1 בהונגריה, שיתקיים היום, לקח לואיס המילטון פול פוזישן – הראשון שלו מאז עונת 2021 בהפרש של 0.003 שניות בלבד מורסטאפן.

קרב האליפות הצמוד בין ורסטאפן להמילטון בעונת 2021 הוכרע ממש בשניות האחרונות של הסבב האחרון, במרוץ אבו דאבי. ורסטאפן ניצח באותה עונה ממש בקושי, ובאופן טרגי זה גם היה המירוץ האחרון של מרצדס כמועמדת ריאלית לניצחון במרוצים. המילטון לא טעם ניצחון מאז עונת 2021 וגם לא הצליח לקחת פול פוזישן. זאת אחת הסיבות שמקצי הדרוג של אתמול, לקראת המרוץ שיוזנק בהונגריה בעוד שעות ספורות – כל כך מרתקות וחשובות.

לא בטוח שהמילטון יצליח לשמור על הקצב הזה גם היום, אבל דבר אחד שאנחנו יודעים על שני היריבים האלה הוא שאף אחד מהם לא יוותר עד הסוף. מקס כבר ידע קאמבקים על המסלול הזה ממש כשהתחיל בעונה הקודמת מהמקום העשירי והצליח לטפס עד הראשון, אז המאבק החוזר בין ורסטאפן להמילטון צפוי לעצור היום את נשימתם של אוהדים משני הצדדים.

מקלארן, הכוכבת של שלב זה של העונה, סוגרת את השורה השנייה על הגריד עם לנדו נוריס והרוקי אוסקר פיאסטרי במרחק של שתי עשיריות אחד מהשני. אלה ביצועים נהדרים עבור קבוצה שעד לפני כמה רגעים הייתה תקועה. השדרוגים של מקלארן מאוסטריה ומאנגליה (סילברסטון) הפכו אותם לתחרותיים במידה שכנראה אפילו הם מתקשים לעכל.

מה שבטוח זה שמקצי הדרוג של אתמול מוכיחים שהפודיום של נוריס בסילברסטון לא היה עניין של מזל. תהיו בטוחים שכאשר המילטון וורסטאפן מזנקים למרוץ גלגל אל גלגל – נוריס ופיאסטרי יהיו מוכנים ומזומנים לאסוף את השברים אם הקרב בשורה הראשונה ישבית את אחד המתמודדים.

הפצצה הגדולה ביותר בסוף השבוע הנוכחי עד כה היא הזמנים המעולים של אלפא רומיאו – לא רק מפני שהקבוצה הזאת מדורגת במקום השני (מהסוף) אלא גם מפני שבאופק כבר מבוצעות ההכנות למעבר לקבוצת אאודי.

שני נהגי אלפא-רומיאו העפילו לרבעון השלישי והשיגו זמנים טובים מאלה של אסטון מרטין, אלפין ופרארי – עם בוטאס במקום השביעי וג'ואו במקום חמישי – המיקום הטוב ביותר בקריירה שלו עד כה. האם הם יצליחו לתרגם את ההישגים האלה לנקודות במרוץ היום?

ובעוד שבחצי אחד של המוסך של מרצדס הריעו בטירוף לתוצאה המהממת של המילטון, בחצי השני נותרו פרצופים קודרים לאחר שג'ורג' ראסל הודח כבר בשליש הראשון. הנהג הבריטי התעצבן לאחר שעומס הנהגים הפריע להקפה האחרונה שלו לקביעת זמנים והותירה אותו במקום ה-18, המאכזב. זו מכה קשה עבור ראסל, שהיה בעצמו בפול פוזישן על המסלול הזה בשנה שעברה. מרצדס מראה ביצועים טובים יותר במרוצים מאשר במקצי הדרוג, ולכן גם המילטון וגם ראסל צפויים להלהיב אותנו היום כאשר האורות בהונגרורינג יכבו והמרוץ יוזנק לדרך.

לא נשכח כמובן את הקאמבק המיוחצן ביותר בספורט המוטורי: דניאל ריקארדו החייכן חזר למסלול, הפעם במדי אלפא טאורי. ריקארדו כבר ניצח כאן ב-2014, ולמרות שזה יהיה נס אם הוא יצליח להתקרב להישג הזה במרוץ הראשון שלו מאז שחזר אל ההגה – במיוחד בקבוצה שמדורגת אחרונה בדירוג היצרניות, הביצועים שלו במוקדמות לא נעלמו מעיניהם של ראשי רד בול. ריקארדו העפיל לשליש השני והגיע למקום ה-13, ואפילו הדיח את חברו החדש לקבוצה, טסונודה.

אז האם גירית הדבש תכה שנית? אולי המילטון יזכה לעלות על המדרגה הראשונה בפודיום, או שמקלארן מארגנים חגיגה סטייל סילברסטון? עוד כמה שעות נדע.

The post סשן זמנים מהסרטים: לואיס המילטון חוזר לפול פוזישן הראשון מאז 2021, ודניאל ריקארדו חוזר למסלול ומדיח את חברו לקבוצה appeared first on TheCar.

מרוץ הגרנד פרי של בריטניה התחיל עם מעט רטיבות, התפרקות מוחלטת של מכונית האס (איך אפשר בלי) וכניסת רכב בטיחות שטרף את הקלפים, והסתיים בחגיגה של שני נהגים בריטים על הפודיום הביתי וניצחון שישי ברצף של ורסטאפן.

יש הרבה נושאים לדבר עליהם אחרי סוף שבוע כל כך מותח ומרתק של פורמולה 1 אז בחרנו בחמישה דברים שלמדנו בסילברסטון:

ורסטאפן ורדבול מוסיפים לזרוח

רצף הניצחונות של מקס ורסטאפן נמשך אל סילברסטון והוא שישי ברצף של הנהג ההולנדי.
זה היה מרוץ ראשון מזה תקופה לא קצרה שבו הייתה לוורסטאפן תחרות אמיתית בראש הגריד, אבל גם במצב כזה הוא הוכיח את עצמו. כהרגלו בקודש מקס סיים את המרוץ עם ההקפה המהירה ביותר בדרכו לשבור את שיא רצף הנצחונות הנוכחי, של סבסטיאן ווטל, שעומד בינתיים על תשעה.

על אף שהדומיננטיות של רדבול לא מעורערת קל להבחין בכך שגם קבוצות אחרות משתפרות והופכות יותר ויותר תחרותיות.

מקלארן השאירה אותנו פעורי פה

היו אלה מקלארן שגרפו את כל המחמאות באחד המרוצים המותחים והמלהיבים שהיו העונה, והם השאירו רבים פעורי פה.

העדכונים במכוניות שלהם הצליחו ואת הרמז הראשון לכך קיבלנו כבר במרוץ הקודם, באוסטריה כאשר לנדו נוריס לקח מקום רביעי ברדבול רינג.

לקראת הגרנד פרי הביתי נוריס קיבל שדרוג נוסף, הפעם של הכנף הקדמית, ואילו במכונית של חברו לקבוצה, הטירון אוסקר פיאסטרי, בוצעו השדרוגים שהוכיחו את עצמם במרוץ הקודם. הוסיפו לכך מספר החלטות קבוצתיות מוצלחות במהלך המרוץ ותקבלו את התוצאה הטובה ביותר של מקלארן מאז הגרנד פרי האיטלקי של 2021 שבו הם לקחו את המקומות הראשון והשני.

זה מוכיח שגם במהלך עונה קבוצות יכולות לבצע שיפורים ושדרוגים משמעותיים אשר משנים את מצבן במידה משמעותית. ההצלחה המסחררת של מקלארן יכולה לעודד את אלפין אשר אך לפני מרוצים אחדים הבטיחה לעצמה מקום חמישי נוח בדירוג היצרניות אבל כעת לא מצליחה להשאיר אפילו נהג אחד שלה בתחום הנקודות.

עבורנו זה בוודאי מעודד: שדרוגים רבי משמעות כאלה, כפי שאנחנו רואים אצל מרצדס, מקלארן, אסטון מרטין, האס ואפילו אצל וויליאמס – מחדדים את המאבקים בחזית ובמרכז השדה ומגבירים את העניין של כולם בספורט הזה.

המילטון נותן הכל במגרש הביתי

מרצדס זינקו לסילברסטון מן המקומות השישי והשביעי בעקבות הופעה מאכזבת במוקדמות וזה בטח כואב להם שבעתיים כאשר בפעם השנייה הם נעקפים על-ידי קבוצה שמשתמשת במנועי מרצדס. נראה שהם מתקשים עדיין למצוא את הקצב במהלך מקצי דרוג אבל נראים הרבה יותר טוב במרוצים עצמם. לואיס המילטון התקשה מעט בהתחלה אבל ניצל את התזמון המושלם מבחינתו של מכונית הבטיחות, לפני החלפת צמיגים, וקפץ למיקום השלישי שאותו הצליח לשמור לאורך שאר המרוץ. כן, מכונית בטיחות יכולה להיות צל"ש או טר"ש ואין כמו המילטון להעיד על כך.

בשורה תחתונה ההישג של המילטון לא רק חימם את לבבות אוהדיו הבריטים אלא הגדיל את הפער מאסטון מרטין בטבלת אליפות היצרניות.

מה השתבש אצל אסטון מרטין?

עד לפני שני מרוצים היו אסטון מרטין "הדבר" של עונת 2023, ומיסטר סטרול כבר דמיין שהוא משנה את קידומת השם שלו ל"סר". ואכן, בתחילת העונה בוצעה הרבה עבודה אפקטיבית ואסטון הגיעה מוכנה ונשפה בעורפה של רד בול על המסלול. פרננדו אלונסו נהג מעולה וסיים שישה מתוך עשרה מרוצים על הפודיום.

בשני המרוצים האחרונים אלונסו מתקשה להגיע אפילו קרוב לטופ ארבע, ואפשר לייחס את זה לשדרוגים של מרצדס החל במונקו, פרארי בספרד, ועכשיו של מקלארן, או אולי לבעיות ניהול מרוץ או להחלטות קבוצתיות גרועות אחרות. בשורה תחתונה אסטון מרטין לא נראו טוב בסופ"ש הזה וסיימו אותו עם התוצאה הגרועה ביותר שלהם העונה: מקומות 7 לאלונסו ו-14 לסטרול, שרשם לעצמו גם את ההדחה של גאסלי מהמרוץ.

פרז על זמן שאול

מה קורה לצ'קו? המקסיקני החביב סיכם עוד סופ"ש קשה, הפעם בסילברסטון, וגם הפעם זה מתחיל בסבב מוקדמות נוראי, שני ברצף. הפער בין סרג'יו פרז לורסטאפן אולי מוריד קצת את הלחץ ממקס אבל נראה מאד לא טוב בעיניי כריסטיאן הורנר.

צריך לומר שאם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה של קהל שרק רוצה ליהנות ולא נעול על אף קבוצה (יש דבר כזה?) יש למצוקה של פרז צד חיובי: האיש מזנק מאחור ומתחיל לתפור קרבות ועקיפות שבלעדיהן היינו מקבלים מרוצים משעממים.

גם הפעם, לאחר מאבקים רבים, פרז רשם את השיפור המשמעותי ביותר בדרוג על המסלול וטיפס למקום השישי. חבל רק שהוא נאלץ להסתייע לצורך זה במכונית הבטיחות. מצד שני, מזווית הראיה של רדבול אי אפשר להסתפק במקום שישי עם המכונית הכי טובה על הגריד, ועוד על מסלול שקל יחסית לעקוף בו. זה אומר שהמניה של פרז נמצאת כרגע בשפל.

מפתיעים, מאכזבים ונואשים

פרארי נראים מוזר העונה ונראו מאד מוזר בסילברסטון. רשימת ההחלטות האסטרטגיות התמוהות כללו הפעם הכנסה של לקלר לפיטס בתחילת המירוץ להחלפת צמיגים. בכלל, הקצב של שתי המכוניות לא מספק בעליל, ומקומות תשיעי ועשירי לא מתאימים לקבוצה שטוענת למקום השני באליפות.

וויליאמס, מן הצד השני, מדגדגים לנו את בלוטות הנוסטלגיה ומראים פוטנציאל. צמד הנהגים שלהם נראה מעולה במקצי האימון, ונהיגה מבריקה של אלבון הביאה אותו למקום שמיני במרוץ עצמו. זה מראה כמה שהקבוצה הזאת התקדמה וכיף לראות את זה במרוץ ביתי.

מאבק מיותר בין לאנס סטרול עם פייר גאסלי הסתיים במגע מכוער ונזק למתלים של האלפין היחידה שנותרה על המסלול. הצרפתי נאלץ לפרוש וסטרול קיבל עונש זמן של חמש שניות שדרדר אותו למקום ה-14 בדירוג הסופי.

סטרול, כמו ילד מפונק שנוהג באופן לא ספורטיבי בעליל, היה מכעיס כל מנהל קבוצה ובמיוחד כזאת שנמצאת כרגע בירידה. אבל כשאבא הוא בעל הקבוצה תמיד יזכירו לך שאבא שלך הוא בעל הקבוצה.

כעת, עם ארבע קבוצות שנאבקות על המקום השני, הכל נראה פתוח ומותח ואנחנו כבר מכינים את הפופקורן למרוץ בהונגריה בסופ"ש שמתחיל ב-21 ביולי.

The post הביא את זה הביתה: לנדו נוריס ומקלארן העניקו פודיום כתום ומתוק לקהל הביתי בסילברסטון appeared first on TheCar.

בגיל 25 הבין כריסטיאן הורנר שהוא לא יהיה מיכאל שומאכר וגם לא איירטון סנה ולכן פנה לקריירה חדשה כמנהל קבוצת מרוצים. בגיל 32 הוא היה מנהל הקבוצה הצעיר בהיסטוריה של פורמולה 1 ותוך ארבע שנים הפך אותה לקבוצה המצליחה ביותר בעשור וחצי האחרונים.

ישנם לא מעט ספורטאים מחוננים שבזכות האישיות המיוחדת שלהם הפכו לגדולים יותר מענף הספורט שבו הם מתחרים. ממייקל ג'ורדן עד ליאו מסי וסרינה וויליאמס. אבל אין יותר מידי מנהלי קבוצות שהפכו בעצמם לכוכבים. כריסטיאן הורנר אולי נתפש בקרב חלק מאוהדי הפורמולה 1 כדמות מעוררת מחלוקת אבל אפילו הם לא יחלקו על סטטוס הכוכב שלו, ודאי לנוכח ההישגים המדהימים של קבוצת רדבול, שלא לדבר על זמן המסך שלו ב-Drive to survive – סדרת הדוקו המצליחה של נטפליקס.

לקראת המרוץ הביתי של רדבול בסוף השבוע הקרוב באוסטריה ניסינו לפצח את דמותו המיוחדת של סר כריסטיאן הורנר.

קבוצת 'רד בול רייסינג' זכתה ב-15 העונות האחרונות חמש פעמים באליפות היצרנים, לקחה חמש פעמים את המקום השני וקטפה שש אליפויות נהגים, והכל תחת ניהולו של כריסטיאן הורנר – מי שחלם להחליף את איירטון סנה וכיום מנהל 560 עובדים ואת קבוצת המרוצים המצליחה ביותר בעולם.

הורנר, כיום בן 50, הבטיח את מקומו בהיכל התהילה של פורמולה 1 לצידם של ענקים כמו פרנק וויליאמס, קולין צ'אפמן, אדי ג'ורדן ורון דניס, והכל בעשר אצבעות ובלי כסף גדול מהבית. הוא נולד בשנת 1973 למשפחה ממעמד הביניים הבריטי בעיירה קטנה מדרום לקובנטרי, "לב המאפליה" של תעשיית הרכב הבריטית. אביו וסבו היו בעלי חברה שסיפקה חלקים ליצרני מנועים כך שלא במפתיע הוא גדל עם תשוקה למכוניות שנוסעות מהר.

בגיל 12 נכנעה אימו של הורנר לתחנוניו וקנתה לו קארטינג מיד שניה, ותוך זמן קצר הוא הפגין כשרון רב על המסלול המקומי ומשך את תשומת לבם של מגייסים בספורט המוטורי. קבוצת רנו הציעה להורנר מלגה, ובשנת 1991 הוא היה ה'רוקי' שסיים את אליפות הקארטינג העולמית במיקום הגבוה ביותר.

שנתיים לאחר מכן קיבל הורנר מושב באליפות פורמולה 3000 וסיים את העונה במקום השני, וזה כבר נראה מאד מבטיח. אלא שהורנר לא הגיע עם גב כלכלי וכאן גם נגדעה ההצלחה שלו. הוא הוסיף אמנם להתחרות שתי עונות נוספות בפורמולה 3000 אבל לא הצליח לשחזר את ההצלחה או להבטיח לעצמו מימון לעונה נוספת.

כדי להמשיך לעשות את מה שהוא אוהב החליט הורנר, באומץ רב, להקים קבוצת מרוצים משלו. הוא מכר את כל רכושו, הלווה כסף מהבנק ומהוריו, קנה שלדה אחת, שכר שני מנועים והצליח לשכנע את הבעלים של קבוצת המרוצים שבה התחרה בעבר להיות מהנדס המרוצים שלו. "מטה" קבוצת המרוצים הראשונה של הורנר הוקם בצריף מאחורי הבית שלו בעיירה נורפולק שבאנגליה, וכך נולדה 'ארדן אינטרנשיונל' – קבוצת מרוצים שאפילו לא היה לה מספיק כסף כדי לקנות טריילר לשינוע ציוד בין מרוץ למרוץ.

בהמשך הורנר הצליח להעמיד שתי מכוניות שהתחרו בפורמולה 3000. הוא נהג באחת מהן ואייש במקביל כמעט את כל התפקידים בקבוצה החדשה. כך הוא למד מבפנים את רוב האספקטים של עולם הספורט המוטורי: מן הנהיגה דרך הלוגיסטיקה וההנדסה, ועד לאיתור ספונסרים ומימון. הורנר נאבק כדי להשאיר את ארדן אינטרנשיונל בחיים, וכאשר אחת המכוניות התרסקה הוא נאלץ לבחור אם לתקן אותה או לשלם לצוות שלו משכורות.

בעונת 1998 הורנר גייס נהג בשם קורט מלקינס שהשיג הישגים טובים והוביל את האליפות. הוא עצמו הזדנב באותה עונה מאחורי פבלו מונטויה ולדבריו זה דווקא לימוד אותו קצת צניעות: הקולומביאני נהג כל כך הרבה יותר טוב ממנו שהוא הבין שלעולם לא יהיה איירטון סנה.

הורנר פרש סופית מנהיגת מרוצים והתמקד בהעלאת קבוצת 'ארדן' לפורמולה 1. לימים זה התגשם בזכות חבירה אל מי שהפך לשותפו – דייב ריצ'רדס, הבעלים של קבוצת 'פרו דרייבר' ומאוחר יותר של BAR Honda.
בינתיים, עדיין בפורמולה 3000, ריצ'רדס גייס כספונסר את חברת הנפט הרוסית 'לוקאויל', חסות שכמובן הגיעה עם התחייבות: לתת מושב לבן של הבוס, ויקטור מסלוב. אם זה מזכיר למישהו את מה שהיה לפני שתי עונות עם ניקיטה מאזפין בפורמולה 1 הוא לא טועה. מצד שני, החסות הרוסית פתרה באותה עת את בעיית התקציב.

מסלוב כמובן לא הביא תוצאות ובעונת 2002 הורנר נפנף אותו כדי לפנות מקום לנהגים תומס אנגה וביורן וירדהיים. הספונסר הרוסי הלך עם הכסף אבל ארדן הביאה סוף סוף תוצאות: אליפות היצרנים באותה עונה ובעונה שלאחר מכן גם באליפות היצרנים וגם באליפות הנהגים עם וירדהיים. 2004 הייתה עונת הפורמולה 3000 האחרונה והורנר גייס עבורה שני נהגים חדשים: ויטאנטוניו ליוזי ורוברט דורנבוס. ליוזי שלט עם שבעה ניצחונות בעשרה מירוצים, ויחד עם דורנבוס הם שחזרו את ההישג של העונה הקודמת עם אליפות יצרנים ואליפות נהגים.

פורד OUT רדבול IN

בשנת 2005 רכשה רד בול את קבוצת הפורמולה 1 של יגואר (במקור קבוצת פורד של ג'קי סטיוארט) וזאת כדי להיכנס בשער הראשי של פורמולה 1. דיטריך מטשיץ, מייסד רד בול ובעל השליטה בחברה, הימר על הורנר. בגיל 32 בלבד הוא נעשה למנהל הצעיר ביותר של קבוצת פורמולה 1 בהיסטוריה של האליפות הזאת.

הורנר לקח קבוצה מקרטעת שהצליחה לצבור (תחת המיתוג של יגואר) רק 9 נקודות בעונת 2004 וכבר בעונת המרוצים הראשונה קידם אותה למקום שביעי על הגריד, ותוך שתי עונות למקום החמישי. כבר בסוף העונה הראשונה הורנר גייס את אחד האנשים שהשפיעו מאד על הפורמולה בשלושת העשורים האחרונים – אדריאן ניואי, המהנדס המבריק שעיצב מכוניות מנצחות לוויליאמס ולמקלארן. זה קרה בתזמון מושלם כאשר תקנות הפורמולה השתנו בקיצוניות ואפשרו לניואי לתכנן מכונית מנצחת.

פודיום ראשון של רדבול הושג בעונת 2006 במונקו, ולאחר שהקבוצה זנחה את המנוע הקודם, מתוצרת קוזוורת', דילגה לרגע למנוע פרארי והתייצבה לשתי עונות עם המנוע של רנו – הביאו אותה סבסטיאן ווטל ומרק וובר להישג חסר תקדים: מקום שני באליפות היצרנים בעונת 2009. מאז, למעט עונת 2015 הלא מוצלחת (מקום רביעי) – רד בול רייסינג נמצאה במשך 15 עונות על הפודיום, מתוכן חמש פעמים במקום הראשון באליפות היצרנים וחמש פעמים נוספות במקום השני.

כאשר רד בול רייסניג לקחה את האליפות הראשונה שלה, בעונת 2010, הורנר רשם שיא אישי נוסף כמנהל הקבוצה הצעיר ביותר שלוקח אליפות. ארבע שנים ושלוש אליפויות יצרנים מאוחר יותר נאלץ הורנר להביט בעיניים כלות במרצדס ובהמילטון חורכים את המסלולים וקוטפים פעם אחר פעם את כל התארים האפשריים.

ב-2016 רד בול עשתה הימור נועז נוסף על ידי בחירתו של מקס ורסטאפן בן ה-18 לקבוצה (מתוך קבוצת הג'וניורים). החושים של הורנר לא הטעו אותו: וורסטאפן ניצח במירוץ הבכורה שלו וממשיך לככב בראש הטבלה מאז ועד היום.

הצלחתה של רד בול לא הייתה מקרית. זאת תוצאה של שנים רבות של תכנון, עמל רב, גיוס אסטרונומי של השקעות, ושימוש יצירתי וחכם במדיות תקשורתיות. לצד החתמת כשרונות כמו ניואי הקבוצה מגייסת נהגים מבטיחים מתוך צוות הג'וניורים של 'טורו רוסו' (כיום אלפא-טאורי) שהביא כישרונות כמו ווטל ומקס ורסטאפן. בהנהגת הורנר מתפקדת הקבוצה הזאת כמו מכונה משומנת וזה ניכר החל באסטרטגיית המרוץ ועד לתפקוד צוות הפיטס, אבל בעיקר בתוצאות. כשנשאל על מורכבות הניהול של קבוצת פורמולה 1 אמר הורנר: "אני אחראי על 560 עובדים. אלה אנשים יקרים שרחוקים מהבית, מהמשפחה ומהחברים, וכולם מקריבים את כל כולם לקבוצה. זה סגנון חיים מאוד תובעני: קמים כל בוקר מוקדם מאוד למציאות מאוד אינטנסיבית ויחד עם זאת מלאת קסם. שורדים את זה בזכות האנרגיה העצומה שבאה מבפנים, מהריגוש".

אולי זה סוד ההצלחה של הורנר, איש שנראה שונה ומאד "לא מעונב" בתוך הנוף האריסטוקרטי של מנהלי קבוצות: תשוקה לספורט, מסירות, ויותר מכל – רעב לניצחון.

The post כריסטיאן הורנר נותן להם כנפיים: סיפורו של האיש שבנה את רדבול appeared first on TheCar.

שלושה אלופי עולם – מקס ורסטאפן, פרננדו אלונסו ולואיס המילטון, התייצבו אמש על הפודיום של מרוץ הפורמולה 1 של מונטריאול לאחר מרוץ מרתק ומותח, אבל רק לאחד מהם, ההולנדי בן ה-25, מקס ורסטאפן, היה סיכוי ממשי לעמוד גבוה מכולם.

בשלב זה של העונה, לאחר שמונה מרוצים, המכוניות של רדבול והנהג המוביל הנהדר שלהם נראים כבלתי ניתנים לעצירה. אבל זה לא אומר שניטל העוקץ מעונת האליפות הזאת: מרצדס נראית הכי טוב ביחס לשנה וחצי האחרונות שלה, השדרוג המובטח של אסטון מרטין אפשר לאלונסו לדגדג קצת את ורסטאפן, וגם במרכז השדה נראו ניצוצות כמו זמן הדרוג המעולה שהשיג ניקו הולקנברג והנהיגה המבריקה של אלכס אלבון בווליאמס.

וכיצד אנחנו למדים שגם אסטון מרטין וגם מרצדס סוגרות את הפער? ברוב המרוצים שבהם ורסטאפן ניצח העונה הוא חצה את קו הסיום 25 עד 30 שניות לפני מי שדלק בעקבותיו. במונטריאול סיים אלונסו בהפרש של כ-9.5 שניות בלבד אחרי ורסטאפן, כשהמילטון פחות מחמש שניות מאחוריו.

רק צמד הנהגים של פרארי, שארל לקלר וקרלוס סיינז, נראים כאילו שהם ממשיכים להיאבק מול 18 הנהגים האחרים וגם מול הקבוצה שלהם עצמם. למשל, בסוף הרבע הראשון של המרוץ סיינז קיבל הנחיה קבוצתית שלא לתקוף את לקלר, ולעולם לא נדע מה היה קורה לולא ההנחתה הזאת. בשלב מאוחר יותר, אגב, סיינז סרב לבקשת הקבוצה להיכנס כדי להחליף צמיגים.

על קו הסיום אולי נראה שהניצחון של מקס ורסטאפן על המסלול הקנדי היה קל, במיוחד מפני שרדבול ניצחה את כל שמונת המירוצים מתחילת העונה ומפני שעבור ההולנדי המעופף זה כבר ניצחון רביעי ברצף ושישי מתוך שמונה מרוצים (ובשניים הנותרים הוא סיים במקום השני). אבל עונת 2023 היא עונת הפורמולה 1 הארוכה ביותר, עם הכי הרבה מרוצים מסביב לעולם, והרבה דברים עוד עשויים לקרות.

יש מי שעדיין נוטרים טינה לאופן שבו ורסטאפן זכה באליפות הראשונה שלו מול המילטון לפני כשנה וחצי. אבל גם הם חייבים כבר להודות שההולנדי הוא שד מוכשר בטירוף שמנצל לטובה את הגיבוש של המכונית שלו ושל הקבוצה שלו. וסטאפן מפגין ביצועים עקביים בכל פעם שהוא נכנס לקוקפיט – בין אם באימונים, במקצי דירוג ובוודאי בזמן מירוץ. הפעם, בקנדה, נדמה שורסטאפן רשם רק גליץ' אחד, בהקפה ה-67, כשנראה היה שהוא מאבד את זה לשבריר שניה, אבל ההשתלטות שלו על המכונית הייתה מהירה ומדויקת.

פורמולה 1 אוהבת מספרים וסטטיסטיקות, אז מה דעתכם על הנתון הזה?

ורסטאפן, פעמיים אלוף העולם ומי שנוהג במכונית המהירה ביותר על הגריד מתחילת העונה, הוביל את כל הקפות המסלול בכל המרוצים מאז המרוץ במיאמי שנערך בתחילת חודש מאי: 224 הקפות, כלומר רק 11 הקפות פחות מן השיא הקודם שמסתתר תחת הסעיף הזה, שיא שנקבע על-ידי נייג'ל מנסל לפני 31 שנים.

אמש ניצח ורסטאפן את המרוץ ה-41 שלו והביא לקבוצת רדבול את הניצחון ה-100 שלהם. בעוד כשבועיים, באוסטריה, תהיה לו הזדמנות לשבור את השיא של מנסל.

סרג'יו פרז, אגב, סיים אמש שישי ונראה שהוא איבד קצת מן הזוהר שאפף אותו בתחילת העונה. אבל נא לא להתבלבל, בתווך שבינו לבין ורסטאפן התרחש קרב מרתק בין אלונסו באסטון מרטין המשודרגת לבין המילטון במכונית שנראתה מצוין בברצלונה והוכיחה הפעם שזה לא היה מקרי (כל כך חבל על טעות של ג'ורג' ראסל שעלתה לו בפרישה).

ביניהם נלחמו גם צמד הנהגים של פרארי שזינקו למרוץ מן המקומות ה-10 וה-11 לאחר כמה טעויות במקצי הדרוג אבל סיימו במקומות הרביעי והחמישי לאחר תצוגת נהיגה, ומכוניות, שמבטיחות לנו עוד הרבה אקשן בהמשך העונה. בכל מקרה, לאחר החלפת צמיגים בשלבי הסיום של המרוץ פרז קבע את זמן ההקפה הטוב ביותר ולקח לעצמו נקודת בונוס.

כמה צמוד היה המאבק בין אלונסו להמילטון? אלונסו נראה בשליטה מלאה בעוד שהמילטון נראה מספר פעמים נאבק במכונית שלו ובחוקי הפיזיקה. אבל בהקפה ה-59 עמד הפער בין השניים בסך הכל על שניה וחצי ובאותו רגע הכל נראה פתוח.

גשם קנדי

עד עכשיו עוד לא אמרנו מילה על השחקן המרכזי של הסבב הקנדי, הגשם, זה שאיים על המרוץ עוד לפני הזנקת מקצי האימון וליווה את הנהגים והקבוצות במשך שלושה ימים. הקהל הקנדי – עם מספר שיא של 345,000 צופים – נרטב היטב, ומקצי הדירוג נראו כמעט מפחידים בשלבים המאוחרים שלהם כאשר הראות צנחה לרמה של עשרות מטרים בלבד.

אבל אחרי סשן המוקדמות הרטוב והפרוע השתפרו אתמול תנאי מזג האוויר באופן משמעותי. הנהגים קיבלו את המסלול על שם ז'יל וילנב ללא גשם, אם כי כשהוא עדיין לח וחלקלק, ועם מספר פרצי רוח חזקים במחצית הראשונה של המרוץ.

מספר נהגים חטפו עונשים מוצדקים בקנדה, אם כי הראשון מביניהם היה גם המפתיע ביותר: ניקו הולקנברג עשה את הזמן השני הכי טוב במקצי הדרוג, הישג נהדר לגרמני ולקבוצת האס, אפילו אם מר גשם קצת עזר לסידור הסיטואציה הזאת. לרוע מזלו הולקנברג חטף עונש על כך שבהקפה שלאחר מכן הוא לא האט תחת דגל אדום, ולכן נאלץ לזנק למרוץ מן המיקום החמישי. נוריס, שהאט באופן מוגזם לאחר שמכונית הבטיחות יצאה למסלול, חטף חמש שניות על "נהיגה לא ספורטיבית". זה עלה לו באובדן הנקודות שלו אחרי סיום המרוץ והעניק רווח נקי לאוסקר פיאסטרי, חברו לקבוצה, ולפייר גאסלי מאלפין.

אבל התאונה המוזרה והמיותרת ביותר על המסלול בזמן המרוץ הייתה בין דה פריס למגנוסן שחיככו ביניהם גלגלים במה שנראה כמו מאבק טיפשי במקצת. שניהם נדחקו מיד לאחר מכן אל מחוץ למסלול בפניה השלישית, לאחר שנהג האלפא-טאורי נעל בלמים ואסף איתו את ההאס. התוצאה: שניהם חזרו למרוץ אחרי שאיבדו המון זמן, ודה פריס חטף עונש.

גם קרלוס סיינז, לאנס סטרול ויוקי צונודה חטפו עונשים ואיבדו שלושה מקומות בשלושה אירועים שונים ברבעון הראשון והשני של המרוץ.

הרבה התרחשויות

הזינוק למרוץ הכתיב את מהלך הרבע הראשון שלו: ורסטאפן השתחרר ביעילות והמשיך קדימה בזמן שהמילטון הסתער ועקף את אלונסו בשעה שראסל כמעט הצליח לנצל גם הוא את הסיטואציה ולהשתחל, אך נאלץ לסגת ולהישאר רביעי.

קרבות צמודים כאלה התרחשו גם בהמשך, למשל כאשר אוקון עקף בזינוק את הולקנברג למקום החמישי ואילו סאיינז ופרז התקוטטו וכמעט התנגשו זה בזה כאשר הפרארי נדחקה לכיוון המחסום.

מספר הקפות לאחר מכן מגנוסן כמעט נכנס בפרז כאשר המקסיקני נאבק בקרלוס סיינז אל תוך השיקיין האחרון, אבל הדרמה הגדולה, שיצרה את הצורך בהוצאת מכונית בטיחות, התרחשה בגלל טעות של ג'ורג' ראסל ששלחה אותו ואת המרצדס שלו אל אבני השפה ואל הקיר ביציאה מפניה 9, מה שגרם לנזק משמעותי למכונית. ראסל הצליח להגיע אל רחבת הטיפולים, לחזור למירוץ ואפילו לטפס בחזרה אל מרכז השדה, אך מאוחר יותר נאלץ לפרוש בגלל הנזק לבלמים.

בכל מקרה, הקרב החשוב והמרגש ביותר התחולל בין אלונסו והמילטון שהחליפו ביניהם מקומות מספר פעמים במהלך המירוץ. זה קרב חשוב מפני שהוא הדגיש עד כמה אסטון מרטין ומרצדס מתקרבות לרדבול, וגם מפני שסוף סוף, אחרי כל כך הרבה גלגולים ומהפכים – אלונסו והמילטון שוב נלחמים זה בזה, ממש כמו לפני 16 שנים, אם כי הפעם בלי דם רע ביניהם. היו אמנם מספר פעולות של המילטון, כמו יציאה מסוכנת לכאורה מן הפיטס מול האף של האסטון מרטין ועקיפה אפשרית של אוקון, בוטאס ומגנוסן תחת מכונית הבטיחות, שנחקרו על-ידי הנהלת המרוץ, אבל הן לא הסתכמו בענישה כלפיו. אלונסו חזר למקום השני בהקפה ה-22 לאחר שעקף את המילטון לתוך השיקיין האחרון, אך הקרב בין השניים נמשך כמעט עד להקפה האחרונה.

במכונית של אלונסו, אגב, הייתה בעיה בבלמים האחוריים שאפשרה להמילטון לסגור את הפער לקראת סוף המירוץ, אבל כאשר מהנדס המרוץ של אלוסנו הוגיע לו בקשר שהמילטון נושף בעורפו ונמצא במרחק של 1.4 שניות מנו הוא השיב: "קיבלתי. תשאיר לי את זה".
אלונסו והמילטון נשמעו אופטימים בסיום: אלונסו אמר שהוא מעודד מן ההפרש הקטן יחסית מול ורסטאפן ואילו המילטון תיאר את המרוץ כ"סוף שבוע נהדר".

קהל צופי ערוץ F1 בחר באלכס אלבון לנהג הפורמולה 1 של היום לאחר שהגיע למקום השביעי, התוצאה הטובה ביותר שלו מזה שנתיים, וזה בהחלט הגיע לו בעבור נהיגה מרשימה באחת המכוניות הפחות תחרותיות. אלבון העניק לוויליאמס נקודות חשובות וניהל מספר קרבות מרשימים עם אסטבן אוקון והאלפין שלו תוך שהוא מותיר לאורך זמן מאחור גם את לנדו נוריס ואת בוטאס וסטרול.
לעומת זאת, נראה שקבוצת האס פישלה כאשר הורתה למגנוסן לאפשר לאוקון לעקוף אותו. כתוצאה מכך מגנוסון איבד מקומות גם לבוטאס ונוריס והתדרדר למקום ה-11.

משאיר חותם

מקס ורסטאפן, עם 41 ניצחונות, השווה אתמול את מספר הניצחונות של איירטון סנה ויש לו מספר יעדים בהישג יד: 51 הניצחונות של אלן פרוסט ו-53 של סבסטיאן וטל. כדי להגיע ל-103 הניצחונות של לואיס המילטון יידרשו לו עוד כמה שנים, אבל הוא יכול להתחיל לטפס לשם במרוץ הביתי של קבוצת רדבול, באוסטריה, בסוף השבוע האחרון של החודש.

The post גרנד פרי מונטריאול: שלושה אלופי עולם על הפודיום appeared first on TheCar.

ממש ברגעים אלה מסיימות אחרונות המשאיות שנושאות את הציוד של הקרקס המהיר ביותר בעולם את מסען ממונקו לספרד, ומתמקמות בפיטס של מסלול המרוצים של ברצלונה, שעליו יתקיים בסוף השבוע הגרנד פרי הספרדי.

קשה לחשוב על מעבר חד יותר בין מסלול הרחובות הצר, שכמעט אי אפשר לעקוף עליו ומהירויות הנסיעה הממוצעות בו מגיעות ל-162 קמ"ש (290 קמ"ש מהירות מרבית) לבין המסלול המהיר של קטלוניה שבו המהירויות הממוצעות הן כ-214 קמ"ש והמרביות כ-337 קמ"ש – פער שצפוי לגדול עוד יותר בסוף השבוע הקרוב.

לפני 16 שנים, בעונת 2007, נוסף 'שיקיין' לקטע האחרון של המסלול וזאת מתוך מחשבה שהצורך להפחית מהירות ייצור יותר הזדמנויות עקיפה בתחילת ובסוף הישורת. בפועל קרה בדיוק ההיפך: השיקיין – אותו פיתול שמאלץ הפחתת מהירות, יצר עומסי תנועה ו"פקקים" שהאטו את כל החבורה וזמן ההקפה התארך ב-6 שניות – נצח במונחי פורמולה 1.

בעונת 2023 הוסר השיקיין כך שההקפה מסתיימת בשתי פניות מהירות והנהגים יכולים להתקרב זה לזה בישורת ולנסות לעקוף. זמן ההקפה יתקצר, מהירויות הנסיעה הממוצעות יעלו ושחיקת הצמיגים תגבר – מה שיחייב יותר עצירות להחלפת צמיגים, יותר אקשן בפיטס, יותר הזדמנויות להפגין אסטרטגיית ניהול מירוץ מבריקה או להיכשל על טעויות מביכות.

בעונת 2022 נשבר שיא החלפת הצמיגים עם 53 עצירות, והשנה זאת רק נקודת ההתחלה, כך שצפוי לנו מרוץ מעניין. שינויים מבניים נוספים שבוצעו על המסלול הספרדי כוללים את הרחבת שטח ההימלטות בפניה הראשונה (האזור שסופג את המכוניות שעפות מהמסלול ומונע את המשך התנועה שלהן אל עבר גדר הבטיחות), וגדר בטיחות חדשה בפניה הראשונה והשנייה שאמורה להגן על הנהגים במרוץ אינטנסיבי ומהיר שכזה. גם אלה יתרמו את חלקם להגברת הקצב.

מג'יק מקס מגיע לברצלונה לאחר שהגדיל את הפער בראשות הטבלה בזכות הניצחון במונקו, וזה עומד כעת על 39 נקודות לפני חברו לקבוצה סרג'יו פרז.

אלונסו נמצא בפיגור של 12 נקודות מאחורי פרז, אבל נראה שהמיקום עצמו פחות חשוב מבחינתו בסוף השבוע הספציפי הזה. הפעם האחרונה שבה אלונסו זכה בניצחון על המסלול הביתי שלו הייתה לפני 10 שנים, אבל מאז ועד היום מעולם לא היו לו תנאים כל כך טובים לשחזר את אותה הצלחה. המכוניות של רד בול מהירות מאד, אבל האסטון מרטין מסתמנת עד עכשיו כהפתעת העונה וניצחון כזה יכול להיות כל כך מתוק…

גם לואיס המילטון וג'ורג' ראסל זקוקים נואשות להישגים ואחרי כל ההבטחות והדיבורים על המתלה הקדמי של המרצדס והשיפורים האירודינמיים שלה כולם – גם אנחנו וגם הם – סקרנים לדעת כיצד המכוניות האלה יתפקדו על מסלול מהיר ו"קונבנציונלי" יותר ממונקו.

פרארי תנסה להתאושש מן הטעויות של מונקו עם שני נהגים שהוכיחו את עצמם במקצי הדרוג של הסבבים הקודמים אבל נפלו על טעויות קבוצתיות במרוצים עצמם. האם הפעם ניהול המרוץ האיטלקי יוכיח את עצמו?

לקינוח, עובדת טריוויה: ברצלונה הוא המסלול שבו מקס ורסטאפן ניצח את מירוץ הפורמולה הראשון שלו.

לקריאה נוספת:

ניצחון ענק לורסטאפן במונקו

מונקו: מרוץ הגרנד פרי המשעמם והיוקרתי ביותר בעולם

The post מחממים מנועים לגרנד פרי הספרדי: האם אלונסו ישחזר את רגעי הזוהר על המגרש הביתי? appeared first on TheCar.