עוד באותו יום (חמישי) פנינו לקבלת תגובה של חברת סמלת, יבואנית קבוצת פיאט לישראל, גם בשמה וגם בשם היצרנית, אבל עד כה – עשרה ימים אחרי – טרם התקבלה תגובתה או תגובת קבוצת פיאט.

על סמך החומרים שקיבלנו לא ברור בוודאות אם מדובר במערכת ניווט מקורית של אלפא-רומיאו או של קבוצת פיאט, ואולי אפילו של מותגים נוספים מקבוצת 'סטלנטיס', או במערכת שהותקנה ברכב על-ידי חברת ההשכרה. האפשרות השנייה פחות סבירה לדעתנו, אבל אפשרית.

כעת אנחנו סומכים על כך שישראלים שחיים באירופה, ומי ששוכרים רכב ברחבי העולם, יבדקו את מערכות הניווט המקוריות במכוניות וידווחו לנו. כמובן שנשמח לקבל ולפרסם את תגובת פיאט, אם וכאשר נקבל כזאת.

אפשר להתווכח לגבי החשיבות של כיתוב בתוכנת הניווט ברכב, אבל לא יכולה להיות מחלוקת גם לגבי החשיבות הסמלית של מעשה כזה וגם לגבי העובדה שלא מדובר בטעות אלא בפעולה מכוונת ומגמתית.

נכון להיום אין 'מדינת פלסטין' ולכן מי שתכנת את מערכת הניווט להציג את הכיתוב הזה עשה את זה באופן מכוון ומגמתי כדי "למחוק את מדינת ישראל", באופן סמלי כמובן.

גם בימים כתיקונם מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפת השמצה של גורמים שעוינים אותנו, ולאורך זמן הנזק שההשמצה וההסתה גורמות הוא לא רק תדמיתי אלא כזה שמקצין את השיח ומתורגם לפעולות פיזיות כנגד ישראלים ויהודים. כעת, ערב מערכה כבדה, אלפי ישראלים בארץ וברחבי העולם מגויסים למאבק הסברתי, ואסור לנו להניח אבן על אבן גם בגזרה הזאת.

אתם יכולים לסייע

עד לקבלת תגובה מסודרת של פיאט ושל אלפא-רומיאו, וללא קשר אליה, אנחנו נודה לכל מי שיבצע בדיקה עם ישראלים שמתגוררים בעולם או שוכרים רכב בחו"ל: יש להפעיל את מערכת הניווט ברכב ולבצע "זום אאוט" מן האזור שאליו מכוונת המפה, עד שמתקבלת מפת העולם ועליה שמות המדינות השונות.

אם תגלו מקרים נוספים כאלה – אנא שלחו אלינו צילומים של המסך ותיאור של דגם הרכב ומקור מערכת הניווט שלו לכתובת הדוא"ל editor.thecar@gmail.com

The post מדוע אלפא רומיאו לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל? appeared first on TheCar.

הסקר, שנערך קרוב לוודאי למטרות יחסי ציבור עבור חברה מתחום הסחר ברכב בבריטניה, מצא, למשל, שכ-61% מן הנהגים שבמכוניתם מותקנת פונקציית "חניה אוטונומית" מעולם לא השתמשו בה, ושכ-58% מן הנהגים שבמכוניותיהם מותקנים מסכים במושבים האחוריים, או מערכת היגוי אקטיבי – מעולם לא הפעילו אותם. אחוז דומה של נהגים – 57% – מעולם לא השתמשו בהגדרות הזיכרון של מושבים מתכווננים חשמלית, אלא כיוונו בכל פעם את המושב באופן ידני. מבין כל הנהגים שבמכוניותיהם מותקנת אפשרות להעביר את תיבת ההילוכים (או גם את ההנעה והמתלים) למצב "ספורט" – יותר ממחצית (54%) מעולם לא טרחו לבדוק אם היא באמת עושה משהו.
כל הנתונים האלה, ונוספים שנביא בהמשך, מציירים תמונה עגומה או משעשעת – תלוי בפרספקטיבה של המתבונן – לפיה יצרניות רכב משקיעות סכומי כסף אדירים במחקר, פיתוח, רכש והרכבה של מגוון רחב של מערכות נוחות ובטיחות רבות שסתם נוסעות איתנו לאורך כל חיי המכונית מבלי שנעשה בהן שימוש.

השאלה המתבקשת, לכן, היא אם לא עדיף היה לוותר על כל העושר הזה ולקנות מכוניות פחות מאובזרות אבל גם פחות יקרות, וכאן מגיעה תשובה ממש מפתיעה: לא!
רוב הנשאלים שלא השתמשו במערכות השונות מדווחים על כך שלמרות שהמערכות האלה מיותרות – במבחן התוצאה – מבחינתם, הם מאד שמחים שרכשו מכוניות שמאובזרות בהן. למעשה, רוב הנהגים האלה מדווחים על כך שגם במכונית הבאה שהם ירכשו הם מצפים לקבל את אותן מערכות שבהן הם לא יעשו כל שימוש, ואולי אף יותר.

סיבה אחת שבגללה נהגים לא משתמשים בחלק מן התכונות של המערכות היא ממשק לא נוח או לא ידידותי, או מפני שלדבריהם מספרם הגדול של כפתורים ומתגים מבלבל אותם. מצד שני, אותם אנשים גם מדווחים שהם שמחים על עושר הכפתורים ומעוניינים בו. נהגים רבים לא יודעים כיצד להגדיר את רוב הגדרות מערכת המולטימדיה ברכב – רק 15 אחוזים מן הנשאלים ידעו למצוא תחנות ברדיו הדיגיטלי ולעומתם ל-28 אחוזים אין מושג איך להצמיד טלפון לבלו טות' ו-58% מכלל הנשאלים טענו שבמקרים שונים הם לחצו על הכפתור הלא נכון או בחרו בפונקציה הלא נכונה כאשר ניסו להפעיל מערכת ברכב.

כפי שאנחנו יודעים גם מתחומי האלקטרוניקה הבידורית, רוב מכריע מקרב הנשאלים מסרב בכל תוקף לקרוא את מדריך ההפעלה של הרכב או של המערכות השונות. 4 מכל 10 נשאלים הודו שכאשר הם "נתקעים" ולא מבינים כיצב להפעיל מערכת כלשהי הם מבקשים את עזרת בן הזוג שלהם, או את זאת של אחד מילדיהם. מבין כלל הנהגים 71% מן הנשאלים שגילם גבוה מ-55 טוענים שלקח להם עד חצי שנה להתרגל להפעיל פונקציות טכנולוגיות חדשות ברכב, וזאת לעומת 51 אחוזים של בני 18-24.

מצד שני, וכאמור, כ-80% (!) מן הנשאלים טענו שעושר הפונקציות החדישות ברכב היווה חלק משיקולי הרכישה של המכונית, ו-76 אחוזים אמרו שגם בעתיד הם כנראה יקנו מכונית עם יותר פונקציות ממה שהם באמת צריכים.
אחוז ניכר מבין הנסקרים טענו שמערכות שונות מסייעות להם לפשט את הנהיגה ולדבריהם הן עשו את חייהם מאחורי ההגה פחות מלחיצים ויותר מהנים. כל זאת, כאמור, למרות שכ-38% מבין הנשאלים מעולם לא הצליחו להפעיל כראוי מצלמות ו/או חיישנים ברכב, או את מערכת הניווט, ואחוז דומה לא מפעיל את פונקציות חימום המושבים, 36% לא משתמשים בפונקציית ההפעלה האוטומטית של תאורת הדרך, ו-23% לא הפעילו את הפונקציה להפעלה אוטומטית של מגבי השמשה.

The post מחצית הנהגים הבריטים רוצים טכנולוגיה ולא משתמשים בה appeared first on TheCar.

לפעמים, אתמול למשל (יום ב'), המשהו הטיפשי הזה הוא להיכנס לב לתוך העיר ג'נין עם רכב צבאי מבלי לשים לב, מה שהיה קרוב מאד להסתיים בלינץ' אכזרי ובמוות. למזלנו, הפעם יצאו החבר'ה בשן ועין, אבל חיים, ולכן – הרבה לפני שנסיק מסקנות – אספנו עבורכם צרור מקרים מרחבי העולם שבהם נקלעו נהגים לסיטואציות מביכות, ולפעמים גם כואבות ויקרות, בגלל הסתמכות עיוורת על מערכות ניווט.

בואו לא נתבלבל: מערכות ניווט מבוססות GPS, ו'וויז' בראשן, הן כנראה הגאדג'ט השימושי והנפוץ ביותר בכל הנוגע לנהיגה, ובשימוש נכון הן חוסכות לכולנו הרבה טעויות ניווט וזמן מיותר בפקקי תנועה, בנוסף ליתרונות רבים אחרים שלהן. אבל בפעם הבאה שקול נשי של מערכת כזאת אומר לכם לפנות שמאלה בעוד 200 מטרים, או לצאת ביציאה השלישית בכיכר, כדאי שתזכרו את אותם נהגים ונהגות שנהגו את עצמם כמו כבשים לתוך אסון כזה או אחר.

אגב, בואו לא נשכח שמערכות הניווט באמת "מכבות לנו את המוח" – כפי שהוכיח מחקר שאת מסקנותיו פרסמנו כאן לפני קרוב לשנה.

נסיעה לתוך פארק

לפני אי אילו שנים ניסה נהג ניו יורקי לעשות את דרכו מן ה'אפר וסט סייד' של מנהטן לכיוון ניו ג'רזי תוך כדי שהוא נשמע להוראות מערכת הניווט שלו. איפשהו בסביבות רחוב 88 הוא הבין שעליו לפנות מערבה, אלא שבמקום לפנות לתוך הרחוב הנכון הוא כיוון את מכוניתו במורד המדרגות הראשיות של הכניסה לפארק ריברסייד, משם חולצה המכונית שלו כעבר מספר שעות בעזרת משאית גרר.

עולים על הגל

אחת מפדיחות הניווט היותר מפורסמות התרחשה לפני מספר שנים בסמוך לעיר בריסביין באוסטרליה, כאשר שלושה תיירים יפנים ניסו להגיע לצפון האי סטראדבורק. העניין עם איים הוא שברוב המקרים הם מוקפים במים, והעניין עם נהג יפני שכשהראש שלו שקוע לחלוטין בהוראות מערכת הניווט (טוב, בואו נשים את הגזענות בצד – כנראה שזה נכון לגבי כל תייר בארץ זרה) – הוא שגם כאשר המערכת מפספסת את העובדה שבין היבשת לאי מפרידים 14 ק"מ, ובכל זאת היא אומרת לו לפנות שמאלה – זה בדיוק מה שהוא עושה.

אז הנהג היפני ירד מן האספלט לחצץ, מן החצץ לחול, ורק כאשר המכונית נתקעה בתוך מי האוקיאנוס הבינו הוא וחבריו שעליהם לנטוש את מה שלא כל כך מצליח להיות ספינה. אותה מכונית, אגב, נשלחה למזבלה.

חיבתן של מערכות ניווט למקווי מים כיכבה גם במקרה של שלוש נשים שנהגו בג'יפון בשעת לילה מאוחרת בסמוך לעיירה בל וויו בארה"ב, כאשר לדעת מערכת הניווט שלהן אמור היה הכביש שעליו נסעו לקצר את דרכן לכביש המהיר. לרוע מזלן, הנתיב שנבחר הוביל אותן אל מעגן סירות שממנו הן שוגרו ישר לתוך אגם.

נהגת אחרת, שוב באנגליה, נהגה את מכונית המרצדס שלה, ששוויה עמד בתחילת הסיפור על 96,000 ליש"ט, לתוך נהר סנס, תוך שהיא עוקבת אחר הוראות הניווט ומתעלמת משלטים גדולים וברורים שמזהירים מפני ירידה לנהר. למרבה המזל אף אחד לא נפגע מן הצלילה אבל המרצדס טבעה.

בכל זאת נועו תנועו

ארבעה מקרים שמתארים היטב את הדרך שבה מערכת ניווט אוטמת לנו לא רק את המוח אלא גם את תחושת הזמן התרחשו משני צידי אוקיאנוס אחר. הגברת סאבין מורו בת ה-67 יצאה בסך הכל מביתה בעיירה ליד בריסל כדי לאסוף חבר מתחנת הרכבת המקומית. כאשר מערכת הניווט לקחה אותה דרומה במקום צפונה היא לא חקרה במופלא ממנה ופשוט המשיכה לנסוע. היא נסעה ונסעה, ואחר כך נסעה עוד ועוד, וגם כאשר השלטים מסביב עברו לדבר בגרמנית במקום בצרפתית ודיווחו לה על פרנקפורט, ועל אאכן ועל קלן, היא המשיכה לנסוע. מורו לא פיקפקה במכונה שלה גם כאשר הנסיעה התארכה והיא נאלצה לעצור לתדלק, אבל באיזה שהוא שלב היא התחילה להבין שמשהו אולי לא כל כך בסדר בנסיעה הזאת. זה קרה כאשר השלטים התחילו לדבר בקרואטית ודיווחו לה שהיא נכנסת אל זאגרב, עיר הבירה של קרואטיה.

בשלב הזה כבר ידעו במשטרת בלגיה שמשהו לא בסדר מפני שגם הבן שלה וגם החבר שהתייבש בתחנת הרכבת בבלגיה דיווחו על כך, וכאשר בסופו של דבר החזירו אותה הביתה היא סיפרה לעיתונות המקומית ש"אני מודה שזה קצת מוזר, אבל דעתי הייתה מוסחת".

במקרה עם מאפיינים מאד דומים הייתה מעורבת גברת אחרת מפילדלפיה אשר הקלידה בוקר אחד למערכת הניווט שלה את שמה של עיירה שממוקמת לא הרחק ממקום מגוריה. כעבור כמעט שמונה שעות ושני תדלוקים היא מצאה את עצמה אי שם ברחבי מדינת אוהיו. גם במקרה זה הרגישה הגברת שמשהו לא בסדר אבל זה לא פגע בנחישות שלה להגיע עד ליעד.
מקרה נוסף התרחש באנגליה כאשר שלושה עובדים של חברת בניה החליטו לחגוג את חג המולד בנסיעה לעיר לייל שבצרפת. כעבור מספר שעות הם מצאו את עצמם בעיירה בעלת שם דומה, אבל בבלגיה, במרחק של כ-150 ק"מ מן היעד המקורי. השמועות מספרות שבדרך חזרה הם הצטיידו במפה.

אחד המקרים הקיצוניים מסוג זה קרה למשפחת קופר האמריקנית אשר מצאה את עצמה באמצע מדבר במדינת נבאדה, מרחק של 1,290 מן היעד המקורי שלהם (!) לאחר שהקלידו בטעות כתובת לא נכונה למערכת הניווט ובסופו של דבר נתקעו הרחק ממקום ישוב במשך שלושה ימים ללא דלק, וגם בלי אוכל ושתיה. למרבה מזלם הם אותרו במקרה על-ידי טייס מסוק שחג בסביבה והציל אותם.

רכיבה עד קצה של צוק

צחוק בצד, מפני שציות עיוור למערכות ניווט עלול להיות מסוכן מאד לפעמים. נאחל לרוברט ג'ונס, למשל, שיזכה לספר לנכדיו על היום שבו מערכת הניווט הלוויינית שלו הוליכה אותו במרחבי מערב יורקשייר שבאנגליה, ועל ההתעקשות שלו לדבוק בהוראות שלה גם כאשר ה"כביש" הפך צר יותר ויותר עד שנהיה לשביל, ואז למעבר חצץ.
רק כאשר הפיאסטה שלו נתקלה בגדר תיל דקה, והוא מצא את עצמו תלוי על שפת מצוק, הוא הבין שחייו תלויים על בלימה. ג'ונס הצליח לצאת מהמכונית בשלום אבל לצוות הגרר נדרשו תשע שעות כדי לחלץ משם את המכונית.

נקודות תורפה

לחלק ממערכות הניווט יש נקודות תורפה במקומות ספציפיים, כאלה שבהן הן לא קוראות נכון את המפה או שוגות בתיאור הפעולה הנדרשת מן הנהגים. לרוע מזלם של בעלי בית בדרום ברנזוויק, ניו ג'רזי, החלקה שלהם יושבת מעבר לצומת T שבה אפשר לפנות שמאלה או ימינה, אבל אחת התוכנות משדלת נהגים ונהגות להמשיך ישר. פעם אחר פעם מוצאים את עצמם בעלי הבית מקבלים אורחים לא צפויים, יחד עם המכוניות שלהם, בתוך הסלון.

חיבה לאתרי בניה

נהיגה עיוורת בעקבות ההוראות הבטוחות אך המתכתיות של מערכת ניווט מושכת לא מעט מכוניות לתוך מלכודות שונות, וזה מה שקרה לזוג גרמני שנסע בלילה אחד ברחובות המבורג שבגרמניה. הנהג בן ה-80 היה שקוע במילוי הוראות, לא שם לב לשלט שמתריע מפני עבודות בכביש, וגם לכמה מחסומי עץ שאותם הוא הנמיך, עד שבסופו של דבר הוא מצא את עצמו יחד עם האישה והמכונית בתוך בור עמוק.

קורה גם לטובים ביותר

למי שטועה לחשוב ש"לו זה לא יקרה", ושכל טעויות הניווט במערכת היחסים עם מערכות ניווט קורות רק לזקנים או לאנשים אפופים, כדאי לשמוע על נהג משאית גרמני בן 37 שנהג את משאיתו בדרך למפעל בשווייץ ומצא את עצמו נוהג לתוך כביש שסומן עם שלט 'אין כניסה'.
למרבה המזל הוא לא פגש מכוניות שנסעו מולו אבל כן המשיך אל מעבר לשולי הכביש והתיישב עם המשאית על עץ. ייתכן שלא היינו שומעים על המקרה הזה לולא נדרשו לצוות החילוץ כמה שעות כדי להוריד משם את המשאית.

מקרה דומה קרה גם לנהג משאית אחר, וגם זה קרה בשוויץ, כאשר רוברט זיגלר לקח ברצינות רבה מידי את הנחיות הנווטת האלקטרונית שלו והמשיך עם המשאית שלו במעלה הר תוך שהוא מתעלם מכך שהכביש הולך ונעשה מפותל וצר. צוות החילוץ נדרש להשתמש לא רק בציוד כבד אלא גם בצוות מטפסי הרים ואפילו במסוק כדי לחלץ את המשאית מקצה הפיסטין. מה שהיה לזיגלר לומר זה: "כל הזמן קיוויתי שמיד יהיה סיבוב קטן שיחזיר אותי לכביש הראשי. בסוף המערכת אמרה לי להסתובב, אבל אז כמובן שכבר לא יכולתי לעשות את זה".

רשת האינטרנט גדושה בעשרות רבות של סיפורים – חלקם כנראה דמיוניים אבל אחרים מתועדים בתמונות ובסרטוני וידאו – אודות שטויות שנהגים עושים כשהמוח שלהם נעול, אטום, וממתין להוראה הבאה ממערכת הניווט. ישנם נהגים שמצאו את עצמם נוהגים לאורך מספר קילומטרים על מסילות ברזל של רכבות, אחרים מצאו את עצמם חוצים גבולות למדינות זרות, ויש גם כאלה שבסופו של דבר פשוט כיבו את המערכת וביקשו עזרה. אבל לא תמיד מסתיימים סיפורים כאלה רק בנזק לרכב או בזבוז דלק.

בני זוג בברזיל עקבו אחר אפליקציית הוויז בדרך אל אתר תיירות בעיר נייטרואי, אשר שוכנת מעבר למפרץ של ריו דה ז'ניירו. לרוע מזלם הם הקלידו ב'וויז' שלהם שם של רחוב באותו שם (Niteroi), אשר בנוי באחת משכונות העוני, פאבלה ידועה לשמצה בעיר. תושבים מקומיים, שלא ידועים כמסבירי פנים לזרים, ירו לעבר המכונית מטח של כ-20 כדורים והאישה נפגעה מן הירי ונהרגה.

דובר מטעם חברת 'וויז' הגיב בשעתו לשאלה שנשאל על-ידי אנשי CNN ואמר ש"האירוע מצער מאוד". עם זאת, הוא הוסיף – "לצערי קשה למנוע מנהגים לנווט אל שכונה מסוכנת אם זה היעד שהם בוחרים. גם אזרחים שמתגוררים באזורים אלה צריכים להיות מסוגלים להגיע הביתה".

The post כשמכבים את המוח: מה שקורה כשמאמינים למערכת הניווט appeared first on TheCar.

מה שיותר גרוע מבחינתן של חברות שהתמחו בתוכנות ניווט שכן עולות כסף הוא שלא רק המשתמש הבודד פנה אל תוכנות הניווט החינמיות, אלא כך עשו גם יבואני הרכב, וזאת כשהחליטו להציע מערכות מולטימדיה לכל דורש בעלות נמוכה ככל הניתן.

יבואנים אלה נסמכים על מערכות 'אפטרמרקט' (בהתקנה מקומית) מבוססות אנדרואיד שמאפשרות שימוש בחנות האפליקציות (Google Play), ובהן וויז, ואחת הדוגמאות היא חברת כלמוביל שמתהדרת במערכת ה-Connect שהיא מציעה בדגמי יונדאי ומיצובישי שונים. כך נשחק מעמד תוכנות הניווט המסורתיות אשר נרכשות ומותקנות תמורת לא מעט כסף, והן נדחקות החוצה מן הזירה.

התוכנה הבולטת בתחום זה במשך לא מעט שנים היא iGo – אף היא תוכנה בניצוח ישראלי, אשר עדיין מוצעת ומותקנת בכ-20% מן המכוניות שנמכרות אצלנו עם מערכות ניווט.

בימים אלו משיקה חברת NNG, זהו שמה של החברה שמפתחת ומייצרת את התוכנה, את המהדורה העדכנית שלה, והיא תנסה להחדיר אותה מחדש בהשקעה גדולה שמטרתה לשכנע את הנהג הישראלי לעבור על מצוות הרב קונסטנזה ולשלם תמורת מה שהתרגלנו לקבל בחינם.

לפני שניגשים לבחון מה חדש בגרסה העדכנית של iGo וכיצד היא מתמודדת מול וייז, צריך לקבל מושג על הנעשה בשוק תוכנות הניווט העולמי.

הרושם השגוי, לאור מה שמוכר לנו מארץ הקודש, הוא ש-iGo היא שחקן מקומי קטן. אלא ש-NNG הישראלית-הונגרית היא אחת השחקניות החזקות בשוק תוכנות הניווט בעולם, ועיקר עיסוקה הוא בפיתוח מערכות ניווט מקוריות עבור רוב יצרניות הרכב העולמיות.
NNG מספקת תשתית שעליה נבנות מערכות הניווט שמשולבות במערכות המולטימדיה המקוריות, ומבחינה זאת אפשר להקביל את המוצר שלה לזה של חברת מובילאיי, שמספקת את ה"מוח" שסביבו נבנות מערכות בטיחות מתקדמות.

משמעותו של השוק הישראלי, מבחינה כלכלית, עבור NNG היא שולית, וזה מעורר תהייה: מדוע להשקיע משאבים בשוק מצומצם אשר בלאו הכי נשלט על ידי תוכנות חינמיות?
תשובה לא שגרתית לשאלה הזאת קיבלנו בסופו של דבר, אבל לפני כן נתמקד במה שיש לגרסה החדשה הזאת, שנקראת Next Generation, להציע.

פקודות ביצוע

על תכונות כמו שיפורי ממשק, התאמת רזולוציה דינאמית לשלל סוגי מסכים ומספר חידושים טכניים נוספים יספרו לכם כתבי הטכנולוגיה במדיות השונות, מפני שלנו יותר חשובה ההשפעה המעשית של התוכנה החדשה על הנהיגה ועל תפעול המכונית בשדה הקרב שנקרא הכביש הישראלי.

הגרסה העדכנית לא נותרת אדישה לתועלת העיקרית והאמיתית של וויז, והיא מאפשרת לקבל עדכוני תנועה בזמן אמת, תוך חישוב מסלול הנסיעה בהסתמך עליהם. מבחינה מעשית זה אומר שהמערכת יכולה אמנם לפעול על גבי מערכות מולטימדיה ללא חיבור אינטרנטי, אלא שבמצב כזה אי אפשר יהיה ליהנות מן התכונות החשובות הללו.

לא מדובר בשלילה גורפת, שכן יש אפשרות לעקוף את עניין החיבור באמצעות שיקוף אפליקציות בין הטלפון הסלולרי, לאחר שגם עליו תותקן התוכנה, וכך יספק המכשיר הנייד את החיבור לרשת.
בעוד שעדכוני תנועה בזמן אמת של וויז נסמכים בעיקר על דיווחים של משתמשים אחרים ועל ניתוח קצב ההתקדמות שלהם – המערכת של NNG מחשבת את נתוניה על סמך ניטור נתוני האותות הסלולריים שמבצעת חברת TheCell: זו מנטרת את האותות של הטלפונים ולפיהם מחשבת את קצב התנועה, ועל סמך ניתוח זה "יודעת" מערכת הניווט מה המצב בכבישים והיא מתכננת מסלול אופטימלי.

נהגים ממהרים מסתייעים מזמן בוויז כדי להתמגן כנגד מצלמות מהירות, וכעת יש גם ל-iGo מענה חלקי לבעיה הזאת: המערכת יכולה לספק התרעת מצלמות מהירות פעילות, ומצלמות דמה, על בסיס מאגר מידע שמתעדכן אוטומטית. היות שמדובר במערכת סגורה שלא מקבלת התראות זמן אמת של משתמשים, מדובר בסידור יעיל רק כנגד מצלמות קבועות, וכך ייאלצו הממהרים הקבועים להצטייד בגלאי רדאר, דוגמת 'ולנטיין'.

חידושים חדשים נוספים, מבוססי חיבור לרשת, כוללים חיפוש מסונכרן במאגר המידע של 144 ודיווחי מזג אוויר. "מצב מנהרה" הוא גימיק מעניין, אם כי לא סופר אקוטי אצלנו בישראל, עם שתיים וחצי המנהרות שלנו, וזה מציג את נתוני הניווט גם במהלך נסיעה בתוך מנהרה, שבה אין קליטת לוויינים, עם הערכת זמן למשך הנסיעה שנותר בתוכה.

מטרות ויעדים

טוב, אז הדור החדש של תוכנת הניווט של iGo מתקדם, עדיף על קודמו, ומציע מספר יתרונות מובנים על פני וויז הפופולארית, ובכל זאת מרחפת באוויר שאלת החינם לנוכח התשלום.

תוכנת iGo העדכנית עולה 99 ש"ח לשימוש בישראל, ואילו נוסעים לחו"ל, שכיום יכולים להוסיף ולהשתמש בוויז בחינם כמעט בכל העולם, יצטרכו להוריד ערכת מפות נוספת לכל מדינה, וזאת בתוספת תשלום.

מחיר זה, כך מתגאים אנשי NNG, זול משמעותית מאשר בעבר, והוא כולל גם עדכונים קבועים ולא מוגבלים, כמו גם אפשרות להורדת ערכת ניווט שטח שכוללת את סימוני השבילים של קק"ל ללא תשלום נוסף. ובכל זאת, לך תשכנע את מר ישראלי לשלם תמורת מה שהתרגלנו לקבל בחינם…
עם זאת, לתקופת השקה קצרה, עד לשני ביולי, אפשר להוריד ולקבל את התוכנה בחינם, בדומה למהלך שבוצע עם הגרסה הקודמת של iGo.

אנשי NNG מודים שהתוכנית העסקית שלהם לשוק הישראלי לא מסתמכת על לקוחות פרטיים אלא על ציי רכב ויבואנים, ולטענתם נובע היתרון הגדול שלהם בתאימות וביציבות גבוהות על גבי מערכות מקוריות של יצרניות הרכב, וגם על גבי מערכות אנדרואיד בהתקנה מקומית.

במילים אחרות, בעוד שמערכות שבמקרים רבים מבוססות על חומרה פשוטה, שלא לומר זולה, ועל מערכות קוד פתוח לא מאד יציבות שגם נראות כך – המערכות המקוריות מספקות תוצאה יציבה וברורה ולעולם לא מתנגשות עם המערכות המקוריות של היצריות. מבחינת יבואני הרכב מדובר, לטענתם, בהשקעה מאד נמוכה יחסית לחסכון בכאב הראש של מחלקות התמיכה והשירות ובשיפור משמעותי של חוויית המשתמש.

כאמור, השוק שלנו מייצג פרומיל מהיקף העסקים של NNG, וזה גרם לנו לתהות בנוגע להשקעה הגדולה שלהם בשוק הזה, שכללה למשל את ההטסה והאירוח שלי, ושל משלחת עיתונאים גדולה, אל מטה החברה בהונגריה – כמו גם ההשקעה בהשקה בישראל.

דודי ורניק, האיש שהמציא את הקונספט והקים את החברה, אמר לנו ברגע של כנות שההשקעה הזאת אכן לא כדאית בשיקול עסקי קר, אבל נובעת "מהבטן", ואולי גם מסוג של ציונות.
אנחנו, חסידי הרב קונסטנזה, חייבים להיפטר מערמות של ציניות כדי לקבל את הדברים אלא שאי אפשר שלא להאמין להם לנוכח העובדות בשטח, וזה אומר גם שממש כמו בניווט – הדרך חשובה לפעמים לא פחות מן היעד.

עם הפנים אל היעד הבא

מעבר להצגת הגרסה העדכנית של תוכנת הניווט סיפק לנו הביקור במרכז הפיתוח של NNG בבודפשט שבהונגריה הצצה מעניינת אל הנעשה מאחורי הקלעים.

מרבית העבודה של החברה מבוצעת מול יצרניות הרכב, ובעיקר בהתאמת והטמעת התוכנה במערכת המקוריות של היצרניות.
בחדר ניסויי התוכנה של החברה מוצבים ממשקי נהג כמעט מושלמים (קוקפיטים) של מכוניות שונות, על מערכות המחשוב שלהן, ובמהלך הביקור שלנו ראינו כיצד מתאימים את התוכנה על מערכת וממשק מולטימדיה של מאזדה.

בשתי עמדות מסקרנות במיוחד מבוצעת עבודה על שני פיתוחים עתידים אשר אמורים לשנות את חווית המשתמש: על אחת מהן ממוקמת תצוגה עילית על גבי מקרן נשלף, בדומה לזה שמוכר לנו מדגמי מאזדה, פיג'ו וסיטרואן.

מהנדסי NNG פיתחו תצוגה עילית שעליה מוקרנת מפת ניווט צבעונית, ובזכותה אין יותר צורך להסיט את המבט מן הדרך ולהשפיל אותו אל מסך הניווט שעל לוח המכשירים.
מערכת זאת "שואבת" נתונים ממחשב הדרך של המכונית ומציגה גם אותם על המסך, ו-NNG תציע אותה בעתיד כמוצר אפטרמרקט שאותו יוכל כל בעל רכב להתקין במכוניתו תמורת כמה מאות דולרים.

פיתוח אחר הוא תצוגת 'מציאות מדומה תלת ממדית' אשר משלבת בין משטח הקרנה לבין אפליקציה מובנית במסך התצוגה, וכך, בזויות צפייה מסוימות, הופכת המפה לתלת ממדית ומציגה הפרשי גובה ועומק של הסביבה והמבנים.
נוסף לחוויה הויזואלית מקנה תצוגה כזאת יתרון ליכולת ההתמצאות של נהג בניווט בשטח עירוני, והיא תאפשר לו לראות מסלול נסיעה בתוך הדמיה של הסביבה שבה הוא נוהג.

הכותב היה אורח חברת NNG

The post iGo מחשבת מסלול חדש appeared first on TheCar.

טויוטה מתכננת לחשוף לראשונה את המערכת בתערוכת האלקטרוניקה החשובה בעולם – CES, שתיפתח בלאס וגאס ב-6 בינואר הקרוב.

המערכת החדשה של טויוטה תאסוף תמונות של סביבת הנהיגה וכן מיקום מדויק של המכונית בתוך הנתיבים בהם תיסע, ותשלח באופן קבוע ואוטומטי כמויות אדירות של מידע אל "מרכז נתונים" שיימצא "בענן" – כלומר ב'חוות שרתים' – וזאת במטרה ליצור "מפות דרכים בדיוק גבוה שמכסות שטח רחב".

לטענת טויוטה, מידע כזה ומפות כאלה דרושים כדי להבין לא רק את המבנה הגיאוגרפי-פיזי של מערכת הדרכים, ואת מגבלות וחוקי התנועה (הגבלות מהירות ותמרור באופן כללי) אלא גם את האופן שבו מתנהלת התנועה באופן מעשי, וכיצד נוהגים נהגים אמיתיים על הדרכים הללו.

למעשה מדובר בסוג של "שיתוף ענק" של מידע בזמן אמת של כל מה שמתרחש על הכביש, על אף שבשלב זה מדברים איתנו אנשי טויוטה רק על כיוון אחד שלו – מאיתנו, המשתמשים, אליהם – "יצרני" המפה הדיגיטלית. תיאורטית, אם אנשי טויוטה ישתפו אותנו בחזרה במידע שהם אוספים הרי שהוא יוכל לשמש היטב גם את הנהגים של מכוניות קונבנציונליות – כשהדוגמא המובנת ביותר מאליה היא הדיווחים הידניים שמתקבלים ב'וויז'.
אנשי טויוטה גם לא מספרים עדיין מי ישלם על משלוח המידע הזה, מן הסתם על גבי הרשת הסלולרית.

"הבנה של ארכיטקטורת הכביש וחוקי התנועה", הם אומרים, "היא חיונית לצורך היישום המוצלח של טכנולוגיות נהיגה אוטומטיות… מדידה ברמת דיוק גבוהה של מידע אודות מיקום (למעשה, של המכוניות על נתיבי הנסיעה – ג.מ.) דורשת איסוף מידע אודות סימון הנתיבים, המדרכות, ומאפיינים אחרים על הכביש".

הטכנולוגיה שטויוטה מבקשת לפתח, ובעיקר סוג המידע שהיא רוצה לאסוף, משלימים את הנתונים שקיימים כיום אצל גוגל ואצל חברות נוספות שעוסקות במיפוי דיגיטלי אשר "נוצרו באמצעות כלי רכב שנבנו במיוחד לצורך זה כשהם מצוידים בסורקי לייזר תלת-ממדיים… הנתונים שנאספו (עד כה – ג.מ.) נערכו באופן ידני כדי לשלב בהם מידע כגון קווים מפרידים על הנתיבים, תמרורים ושלטי דרכים. מפות שנוצרו באופן זה מתעדכנות לעתים רחוקות, דבר שמגביל את התועלת שלהן ומבוצע באופן יקר ליישום בגלל העלות הכבדה של איסוף הנתונים (מכוניות צריכות לנסוע במיוחד על הנתיבים השונים – ג.מ.), והצורך לביצוע עבודה ידנית על נתונים שנאספים".

מה שטויוטה מבקשת לשפר בתהליך הזה הוא בעיקר את תהליך האיסוף והעיבוד של המידע, ולהפוך אותו לתהליך שמבוסס על כמות רבה מאד של נסיעות אמיתיות ושגרתיות (מכוניות לא צריכות לנסוע במיוחד, הן נוסעות שם ממילא) ועל עיבוד אוטומטי של כמויות מידע אדירות.

התועלות, מעבר לשיפור משמעותי של רמת הדיוק והבנת התנועה כפי שהיא מבוצעת בפועל, הן גם בכל הקשור לרמת העדכונים של המפה הדיגיטלית, ושוב עולה בהקשר זה דוגמת העדכונים של 'וויז', אבל כאלה שנאספים אוטומטית על ידי אלפי "מדווחים" אוטומטיים ולא רק בודדים.

מי צריך את גוגל?

ברקע של התוכנית הזאת אפשר לזהות גם מאבק כוחות בין תעשיית הרכב – טויוטה היא אחד הסמנים הימנים במלחמה הזאת – לבין ענקית האינטרנט גוגל שהיא אחת החברות המתקדמות ביותר בתחום הנהיגה האוטונומית.
הרושם הוא שכמו לגבי מערכות המידע והמולטימדיה לרכב – שם ביצעו כמה מיצרניות הרכב פניית פרסה והחליטו שלא להסתמך על אנדרואיד אוטו ואפל פליי, וכמו לגבי תחום המיפוי, שבו רכשו יצרניות רכב אחרות את חברת המיפוי של נוקיה, גם כאן רוצה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם לשמור על עצמאות ולא להיות תלויה באף ספק לקראת העידן המאתגר ביותר של תעשיית הרכב העולמית.

לדברי טויוטה, המערכת החדשה שהחברה פיתחה עושה שימוש בטכנולוגיה אוטומטית מבוססת ענן מידע אשר פותחה במרכז המחקר והמידע המרכזי של החברה, וההתבססות על מצלמות ומכשירי GPS – ובעיקר על מספר עצום של מכוניות "אמיתיות" – מייצרת מפה דיגיטלית הרבה יותר מדויקת מכל אלטרנטיבה אחרת שקיימת כיום.

"שגיאת השוליים" של המערכת, כך הם טוענים, לא תעלה על 5 סנטימטרים בכבישים ישרים, ואילו ניצול כמויות המידע הגדולות שמופק ללא הרף ובזמן אמת יאפשר גם עדכון מיידי וקבוע של המפה (ובמשתמע: גם של כל המפות שנמצאות בכל המכוניות שמחוברות לענן הזה ועליהן יתבססו מערכות הניווט).

אנשי טויוטה אומרים שהם מתכוונים לכלול מערכת כזאת כ'רכיב ליבה' בכלי הרכב האוטונומיים שצפויים, לטענתם, להיכנס לייצור סדרתי סביב שנת 2020.

השימוש הראשוני במערכת זאת צפוי לדבריהם להיות מוגבל לכבישים מהירים, אך בעתיד מתוכנן הפיתוח להתאים פונקציונלית גם לכל סוגי הכבישים האחרים, כדי לסייע למניעת תאונות תשתית.

אנשי טויוטה רומזים גם על כוונתם להפוך את המפה שלהם לסטנדרט של התעשייה, או לפחות של נתח נכבד מיצרניות הרכב והם אומרים ש:"טויוטה תשתף פעולה עם משרטטי מפות במטרה לעודד את השימוש בנתוני 'המפה הדיגיטלית בדיוק גבוה' בשירותים שמוצעים על-ידם לציבור".

פרטים נוספים לגבי המערכת עצמה והתועלות שעשויות לצמוח ממנה לכולנו, כמשתמשים, ייחשפו ודאי בלאס וגאס ב-8 בינואר.

The post המכונית האוטונומית של טויוטה לומדת את הדרך לעבודה appeared first on TheCar.

האפליקציה החדשה, שתהיה זמינה גם עבור מכשירי iPhone, תאפשר לחפש ולקבוע יעד בתוכנת הניווט של השעון וזה יסתנכרן למערכת הניווט ברכב.
ברגע שתקבעו יעד ותבחרו באופציה של נסיעה ברכב, השעון ינווט אתכם בהוראות הליכה אל המרצדס שלכם. כאשר תניעו את הרכב היעד שבחרתם יועבר באופן אוטומטי למערכת הניווט ברכב שתנחה אתכם למקום החניה הקרוב ביותר ליעד הסופי. ממנו הניווט יעבור שוב לשעון שיכוון אתכם צעד אחר צעד ליעד הסופי.

כמו כן, האפליקציה תאפשר גם לעבוד בצורה הפוכה ולהעביר יעד שיוזן במערכת ברכב לשעון, למקרה שתצאו מהרכב במיקום שונה מזה הסופי שהוזן במערכת הניווט.

בנוסף, השעון החכם יוכל להציג בכל עת נתונים שונים על הרכב שיעזרו לכם בתכנון הנסיעה ובתחזוקת הרכב – ממפלס גובה הדלק שנותר במיכל וטווח הנסיעה הצפוי, דרך קריאת מד המרחק, הצגת הטמפרטורה בתא הנוסעים ועד לקודי תקלה במערכת הניהול של המנוע.

האפליקציה המחברת את השעון של אפל מיועדת למערכת "מרצדס Comand" המשמשת את ה-C-Class וה-S-Class החדשות ותהיה זמינה להורדה בזמן הקרוב.
בהמשך במרצדס מבטיחים שהיא תהיה זמינה גם לדגמים אחרים.

The post בקרוב: השעון של אפל ומכוניות מרצדס יתקשרו ביניהם appeared first on TheCar.