יותר מ-1,700 בעלי רכב צרפתים התלוננו בפני ארגון הגנת הצרכן הצרפתי UFC-Que Choisir שמערכת האוריאה ברכביהם תוקעת את הרכב ולא מאפשרת נסיעה, ולאחר שהיצרניות לא פעלו לפתרון הבעיה פנו נציגי הארגון לנציבות האירופאית וביקשו את התערבותה. לפניה הזאת הצטרפו לאחרונה ארגוני צרכנים מאיטליה, בלגיה וספרד, וזה כבר מעלה לאלפים רבים את מספר התלונות כנגד יצרניות הרכב הצרפתיות, אשר מאוגדות כיום תחת קבוצת 'סטלנטיס'.

כפי שפרסמנו כאן עוד בנובמבר 2021, בישראל מתנהלת כיום בנושא הזה תובענה ייצוגית כנגד פיג'ו וסיטרואן. בעלי רכב רבים עם מנועי דיזל שבהם מותקנות מערכות צמצום זיהום אוויר מבוססות אוריאה מקבלים תוך כדי נסיעה התראה על לוח המחוונים עם הודעה בנוסח "תקלת מערכת נגד זיהום" או "לא תוכל להתניע את הרכב בעוד כך וכך קילומטרים". זה מאלץ אותם להגיע שוב ושוב למוסכי השירות של היבואנית, ובמאות מקרים נאלצו בעלי רכב להוציא סכומי כסף לא מבוטלים לתיקון המערכת.

אלא שמה שקורה במוסך – בארץ וגם באירופה – מאד תלוי במה שנראה כמו מצב הרוח או שרירות הלב של היבואנית בכל רגע נתון: בחלק מן המקרים נדרשו בעלי רכב לשאת בעלות המלאה של מערכת כזאת (וכעת מסתבר שמדובר בעלות מנופחת מאד ביחס למחירים שנדרשים באירופה), במקרים אחרים "הואילו" נציגי היצרניות לכסות חלק מעלות ההחלפה של המערכת, ובמקרים אחרים – למשל בכלי רכב במסגרת אחריות – הם מוחלפים על-חשבון היצרנית אלא שלא תמיד יש במלאי מערכות ומיכלים זמינים.

באירופה, כך מסתבר, העלות הממוצעת שנדרשו לקוחות לשלם היא כ-1,000 אירו, אבל בישראל היו בעלי רכב שנדרשו לשלם סכומים גבוהים בהרבה. מן הנתונים שנאספו בצרפת עולה שרק כ-9% מבעלי הרכב שהתלוננו קיבלו את התיקון על חשבון היצרנית, 55% קיבלו החזר חלקי ו-36% נאלצו לשלם את עלות התיקון במלואו. בקרב מי שנאלצו לשלם חלק מן החשבון עומד ממוצע התשלום על 921 אירו.

"זה לא מקובל שלאלפי צרכנים אירופאים אין ברירה אלא לשלם קרוב ל-1,000 אירו כדי להמשיך לנהוג, ללא הבטחה שהבעיה שלהם תיפתר", אמרה מארי-אמנדין סטבנין, נשיאת UFC-Que Choose. במקביל פנה הארגון והביא גם להתערבות של ארגון הצרכנים הכלל אירופאי (BEUC) ולדרישה שלו "לחקירה במסגרת כלל האיחוד האירופי בנוגע למערכת הפחתת פליטות AdBlue במכוניות".

מה זאת מערכת אוריאה ומה הנזק אם מבטלים אותה?

תמיסת אוריאה ומים, או "AdBlue" בשמה המסחרי, מוזרקת למערכת הפליטה של מנועי דיזל כדי להפחית פליטות של חומרים מסוכנים, ובמיוחד תחמוצות חנקן (NOx). מנועי דיזל מודרניים לא יכולים לעמוד בדרישות התקינה בלי שמערכת כזאת תפעל באופן תקין, כלומר שרכב עם תקלה לא עומד בדרישות התקינה ולא אמור היה לקבל אישור יבוא לישראל. בנוסף, רמת פליטות המזהמים קובעת את שיעור מס הקניה שנגבה בישראל על רכב מיובא, לכן כלי רכב שפולטים זיהום רב יותר אמורים לשלם תוספת מס (אלא אם מלכתחילה נמצאו ברמת המס הגבוהה ביותר).

כדי להבטיח שהמערכת תפעל כסדרה, ושבעלי רכב יקפידו למלא אוריאה, התקינה האירופאיות מאלצת את יצרניות הרכב להתקין בכל המכוניות מערכת התרעה שלא מאפשרת התנעת מנוע אם אין אוריאה במיכל שממנו היא מוזרקת למערכת הפליטה. התרעה לנהג מופיעה על לוח המחוונים החל מכ-1,000 קילומטרים לפני שהנוזל אמור להסתיים, ולאחר מכן המערכת לא מאפשרת להתניע את המנוע.

נוזל האוריאה, שהוא חומר קורוזיבי מאד, מאוחסן במיכל מיוחד ומן התובענה הייצוגית שהוגשה בישראל עולה שבזכות גאונות הנדסית צרפתית המערכת האלקטרונית שמנהלת את כל העסק טבולה בתוך מארז שנמצא בתוך מיכל האוריאה. מארז זה אמור היה להיות אטום, אלא שלטענת התובעים השיטה הזאת לא מוכיחה את עצמה והאלקטרוניקה נפגעת. בנוסף, ככל הנראה, קיימים גם כשלים נוספים במערכת ההזרקה והתוצאה היא שגם כאשר מיכל האוריאה מלא המערכת לא מתפקדת או שהיא משביתה את המנוע.

פתרון "ישראלי" לא חוקי לתקלה הזאת, אשר מיושם על-ידי "חאפרים" שמפרסמים את עצמם לאור יום, הוא ניטרול של המערכת האלקטרונית. זה אמנם מחזיר את המנוע לחיים אבל בלי לצמצם את פליטת תחמוצות החנקן. במילים אחרות, לאחר הנטרול מנועים אלה מזהמים את האוויר הרבה מעבר לרמה שלפיה דורגו מכוניות אלה לצורך מס קניה כאשר יובאו לישראל.

"למרות שהיצרניות כבר מזמן מודעות לתקלות שקשורות ב-AdBlue", אומרים אנשי ארגון הצרכנים הצרפתי UFC-Que Choisir , הם מעלימים עין וממשיכים למכור את כלי הרכב הפגומים האלה".

סטלנטיס הכריזה על קריאה לתיקון באירופה בפברואר 2023 לתיקון תקלת הזרקת האוריאה אבל זאת כוללת רק את אופל ויווארו וזאפירה, סיטרואן ג'אמפי וספייסטורר ופיז'ו אקספרט וטרוולר, ולא כוללת את כלל הדגמים עם מנועי דיזל ומערכות הזרקת אוריאה.

גם בישראל פורסמה קריאה לתיקון תחת הנוסח העמום "סיכוי לפליטת מזהמים מעבר למוגדר על פי תקן היצרן", והיא כוללת מגוון רחב יותר של דגמים אבל עדיין לא את כלל הדגמים. בנוסף, עדיין לא הוסכם על מתן פיצוי ללקוחות ששילמו בעבר מכיסם לתיקון התקלות.

אם גם ברכב שלכם התגלתה תקלה במערכת ה-SCR של מנוע הטורבו-דיזל ("מערכת אוריאה") כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com

The post הכשל במערכת האוריאה של פיג'ו וסיטרואן מתפשט באירופה וזה עשוי לקדם פתרון למחלה של המכוניות האלה בישראל appeared first on TheCar.

חברת דוד לובינסקי, יבואנית פיג'ו-סיטרואן לישראל, הודיעה למערכת TheCar על כך שיצרנית הרכב הצרפתית לקחה אחריות על כשל סדרתי במערכת האוריאה של מנועי דיזל, אשר עד כה גרם למאות לקוחות נזק כספי אשר הסתכם אצל חלקם באלפי שקלים. החברה הודיעה לנו שהיא מזמינה "כל לקוח שיש לו בעיה עם מכל האוריאה לפנות אלינו ונדאג לטפל בו בהתאם ונדאג להעניק לו פתרון הולם באחריות, כל עוד המכל לא נפגע בתאונה".

יש רק בעיה אחת: אנשי לובינסקי עדיין לא טרחו לפנות באופן אקטיבי אל כלל נפגעי הפרשה הזאת, או לפרסם הודעה רשמית עם פירוט מסודר של תנאי התיקון או הפיצוי ללקוחותיהם. לכן אפשר לומר שנכון לעכשיו מדובר בתיקון "מתחת לרדאר", וזאת – כאמור – על אף שמאות לקוחות נאלצו לשלם מכיסם כדי לתקן פגם סדרתי שהיצרן הכיר באחריותו לגביו.

נזכיר שלפני כמעט שנה, בנובמבר 2021, פרסמנו כאן ידיעה אודות שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו במקביל בישראל כנגד פיז'ו וסיטרואן והיבואנית שלהם לישראל, חברת דוד לובינסקי. שתי התביעות, אשר אוחדו לאחר מכן לאחת, עוסקות בכשל סדרתי במערכת האוריאה שנועדה לצמצם פליטות מזהמים ממנועי דיזל.

בעקבות הפרסומים הגיעו למערכת TheCar מאות תלונות של לקוחות בנושא זה. חלקם צרפו חשבוניות תשלום על סך אלפי שקלים שהוצאו מכיסיהם לתיקון תקלה סדרתית אשר ככל הנראה נובעת מכשל תכנוני של מהנדסי החברה. התגובות שקיבלנו, וסקר שביצענו, מציירים תמונה עגומה של התייחסות היצרנית ללקוחות, לכל הפחות עד למועד שבו הוגשה התובענה הייצוגית.

הטענה היא שהכשל נובע מתכנון לקוי של מיכל אחסון האוריאה באופן שהמערכת האלקטרונית ששולטת בהזרמת החומר טבולה, למעשה, בתוך מיכל של חומר מעכל. בין אם זאת הסיבה לבעיה ובין אם לא – התוצאה היא שמאות לקוחות נפגעו ממנה, וכדי שלא להשבית את כלי הרכב שלהם נאלצו חלקם לשלם אלפי שקלים (ולפעמים סכומים חמש ספרתיים) כדי להחליף מיכלים.

אחת הבעית הקשות היא שגם החלפת מיכל אוריאה לא תמיד פתרה את הבעיה: יש מי שטוענים שנאלצו לטפל בתקלה הזאת ואף להחליף מיכל יותר מפעם אחת. בעיה חמורה אחרת – עליה אנחנו למדים מתגובות שקיבלנו – היא חוסר אחידות בהתייחסות של היצרנית והיבואנית ללקוחות שנתקלו בבעיה. בחלק מן המקרים היצרנית והיבואנית לקחו אחריות מלאה, במקרים אחרים נדרשו הלקוחות לשלם כמה מאות שקלים תמורת העבודה בלבד (לכאורה) ובמקרים אחרים – כך טענו בפנינו לקוחות – היבואנית סרבה להכיר באחריות לכשל והם נתבעו לשלם את כל עלות התיקון מכיסם.

לקוחות שונים שבחרו שלא לשלם סכומים גדולים ליבואנית פנו אל אפיקים אחרים – במקרה הטוב אל מוסכים מורשים שאינם מוסכי רשת ובמקרה הרע אל "מומחי אלקטרוניקה לעת מצוא" אשר ביטלו אצלם את מערכת ההתרעה ברכב. כך הם אמנם אפשרו למכונית להמשיך לנסוע בתוך כדי עקיפת מערכת ההתרעה, אבל הם פולטים לאוויר כמות גדולה של מזהמים.

לא מיותר להדגיש שבמבחן התוצאה אף אדם או גורם במשרד התחבורה הישראלי לא חושב שתפקידו של המשרד הזה לייצג את הלקוחות, בעלי הרכב, ולדאוג להם במקרים מסוג זה. למרבה האבסורד – אם ייוודע לפקידי משרד התחבורה שלקוח כלשהו ביטל באופן אקטיבי מערכת ברכב – אותו לקוח חשוף לתביעה מצד משרד התחבורה.

תיקונים באפילה

בעקבות פניה שלנו אל חברת דוד לובינסקי קיבלנו את התגובה הבאה: "בהתאם להנחיות היצרן, כל לקוח שפנה או יפנה אלינו בעניין זה מטופל ויטופל בהתאם. אנחנו מזמינים כל לקוח שיש לו בעיה עם מכל האוריאה לפנות אלינו ונדאג לטפל בו בהתאם ונדאג להעניק לו פתרון הולם באחריות, כל עוד המכל לא נפגע בתאונה. חשוב לציין שאיננו יכולים לקחת אחריות על כלי רכב שבעליהם ביצעו בהם תיקונים והחלפות מכלי אוריאה שלא במרכזי השירות של החברה ושילמו על כך מכיסם. הרחבת האחריות מתייחסת לתקלות במכל האוריאה שמקורן לא בנזק תאונתי, גם לכלי רכב שטופלו מחוץ למוסכי הרשת בהתאם להנחיות היצרן וניתנת למימוש רק במוסכי הרשת. הרחבה האחריות הינה לתקופה של עד 60 חודשים מיום העליה לכביש ללא הגבלת ק״מ. מעבר ל-60 חודשים הרחבת האחריות מוגבלת לפי קריטריונים ספציפיים של היצרן שבוחנת כל מקרה לגופו".

כאמור, אנשי לובינסקי לא פרסמו הודעה רשמית בנושא זה ולא הודיעו למשרד התחבורה על קיומו של כשל סדרתי. אפשר להתווכח אם יבואנית רכב חייבת לדווח למשרד התחבורה על כשל סדרתי לא בטיחותי (כפי שפרסמנו כאן לא אחת – זה תחום שבו משרד התחבורה מעדיף את האינטרס של יצרניות ויבואניות הרכב על פני זה של אזרחי המדינה), אבל קשה להבין כיצד מסתדרים הדברים עם נוסח סעיף 16 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים ("יבוא רכב ומתן שירותים לרכב"). שם, תחת הכותרת "גילוי פגמים ותיקונם צו תש"ע-2010" נכתב באופן ברור: "גילה יצרן רכב מיובא פגמים בייצורו של דגם רכב ונתן להם פרסום בכל דרך שהיא, יזמין היבואן את כל כלי הרכב מן הדגם שייבא ושנתגלו בו הפגמים למוסכי השרות שלו לשם ביצוע תיקונים, החלפה או מתן טיפול כפי שקבע יצרן הרכב המיובא". בהמשך נכתב: "גילה יצרן רכב תקלת בטיחות סדרתית, יודיע עליה היבואן לרשות ולבעל הרכב וכן יפרסם הודעה על כך, במתכונת שתקבע הרשות, בשני עיתונים יומיים, בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על קיומה של התקלה, מהיצרן או מסוכן מורשה של היצרן לפי העניין".

ככל הידוע לנו – יצרן הרכב לקח אחריות לתקלה ואף העביר ליבואנית "ביוליטין שירות" אשר מנחה אותה כיצד לבדוק את התקלה וכיצד לטפל בלקוחות. מכאן נובע שחובתה החוקית היא לבצע את האמור בצו הפיקוח וליידע את משרד התחבורה ואת בעלי הרכב.

מימוש הרחבת אחריות

כאמור, פרשת הכשל הסדרתי במערכת האוריאה של פיג'ו וסיטרואן החלה להתגלגל בתובענות ייצוגיות שהוגשו בישראל, אלה אוחדו להליך משפטי אחד והוא עדיין מתנהל כסדרו. בעתיד יכריע בית המשפט בעניין זה או שהצדדים יגבשו ביניהם פשרה שתהיה מקובלת על בית המשפט. אלא שהליכים משפטיים בישראל עלולים לארוך שנים, ומאות נפגעי הפרשה רוצים לדעת מה הם אמורים לעשות "מחר בבוקר".

הפירוש הפשוט של הנוסח שנמסר לנו הוא שפיג'ו-סיטרואן הרחיבה את אחריות היצרנית למערכת האוריאה לחמש שנים, כלומר לכל המכוניות שעלו על הכביש בישראל החל מסביבות אוגוסט 2017 אבל שקיימת גמישות בנושא זה, ואפשר להניח שהיא תלויה באופי השימוש ברכב ובסדירות שבה הוא טופל.

החלק הפשוט, לכאורה, נוגע לכל מי שטיפל במוסכי הרשת של החברה, הרכב שלו לא היה מעורב בתאונה והוא לא ביצע תיקונים או מעקפים במוסכים שאינם מורשי יבואן. בעל רכב כזה – בין אם עדיין סובל מן התקלה ובין אם נדרש בעבר לשלם סכום כלשהו כדי לתקן אותה – צריך להגיע לכל אחד ממוסכי הרשת של היבואנית (או לפנות אל מוקד השירות שלה) ולבקש לקבל טיפול על חשבון היצרנית ו/או החזר של כל סכום שהוא נאלץ לשלם בעבר.
החלק המסובך יותר נוגע למי שהרכב שלו עלה על כבישי הארץ לפני יותר מחמש שנים, מי שביטל את מערכת ההתרעה באופן לא חוקי, או מי שתיקן את הרכב שלו במוסך שאינו מוסך יבואן. עם זאת, מעצם העובדה שהיצרנית לקחה אחריות על התקלה הסדרתית אפשר להניח שבסופו של דבר יימצאו פתרונות גם לבעלי הרכב האלה.

בעקבות הדברים שנמסרו לנו מן היבואנית פנינו אל מדגם מייצג מקרב מי שפנו אלינו בנושא התקלה והמלצנו להם לפנות אל מוסכי השירות של היבואנית או אל מוקד השירות שלה ולבדוק האם וכיצד מתבטאת לקיחת האחריות בכל מקרה לגופו. נכון לעכשיו כל מי שחזר אלינו לאחר בדיקה כזאת דיווח שבמוסכים ובמוקד הלקוחות לא קיבלו הנחיות כלשהן ולא מכירים את הנושא. רק לקוח אחד, עד כה, חזר אלינו עם תגובה לפיה נקבע לו תור לטיפול ברכב ובמהלכה הוא מתכוון להעלות את נושא ההחזר עבור הוצאות שהיו לו בעבר.

אנחנו, כמובן, מקווים שאנשי דוד לובינסקי יבצעו את מה שהונחו לבצע ויטפלו בכל מי שנפגע מן הכשל הסדרתי, ובכלל זה ישיבו כספים למי שנאלץ לשלם כדי לתקן תקלה שהיצרנית לקחה עליה אחריות. בכל מקרה אנחנו נוסיף לעקוב אחר ההתפתחויות ואנחנו מזמינים את כל מי שייתקל בבעיה – או את מי שיכול לשתף בחוויית שירות טובה – לכתוב לנו על כך לדוא"ל: editor.thecar@gmail.com.

תגובת חברת דוד לובינסקי: "לובינסקי פועלת עפ"י הנחיות היצרן וחוקי מדינת ישראל, לרבות תקנות משרד התחבורה, ודוחה מכל וכל את הטענות המועלות בכתבה. תשובתה של לוביסנקי לבקשה תוגש לבית המשפט בהתאם לדין".

The post פיג'ו-סיטרואן לקחה אחריות על כשל האוריאה אבל שכחה לספר על זה ללקוחות appeared first on TheCar.