ברכבת ישראל מסבירים כי "לקראת סיום ביצוע פרויקטים המבוצעים כחלק מתכנית הפיתוח ובמסגרת גמר חשבון, עולות לעתים דרישות מהקבלנים לתוספת תשלומים מעבר לנקוב בהסכמים המקוריים". בחברה מציינים כי הדרישות שמעלים הספקים אמנם מסתיימות לרוב בהסכמה, אך במקרים שבהם לא מושגות הסכמות בין הצדדים תיתכן הגשת תביעה בגין כל הסכום שנדרש מעבר לזה שנקוב בהסכם.

תוספות התשלום שצפויה הרכבת לשלם יופרשו מתקציבי הפיתוח של החברה. בעניינם של תקציבי הפיתוח של רכבת ישראל מתנהל לאחרונה ויכוח חריף בין נציגי החברה ובין משרד האוצר. באוצר פנו לרכבת בנוגע להוצאות מתקציב הפיתוח שמוגדרות "הוצאות אסורות" בסך של כ-14.5 מיליון שקלים, כאשר לגבי סכום הנאמד בכ-24.5 מיליון שקלים נדרש בירור נוסף.

לטענת האוצר, בהתאם להסכם הסובסידיה שחתמה הממשלה עם רכבת ישראל, "הוצאות אסורות" הן סכומים שאסורים להוצאה מתקציב הפיתוח. מנגד, ברכבת טוענים כי היקף ההוצאות האסורות מתקציב הפיתוח מסתכם בכ-2 מיליון שקלים. ברכבת סבורים כי במשרד האוצר מפרשים בצורה שגויה את הסכם הסובסידיה ואת מהות אותן "הוצאות אסורות".

יש לציין שזו אינה המחלוקת היחידה בין משרדי הממשלה ורכבת ישראל. באוצר בוחנים שתי סוגיות נוספות שנוגעות במישרין לקבלנים וספקים שעובדים עם הרכבת: תשלומים נמשכים בגין פרויקטים שהופעלו בעבר אך עדיין משולמים בגינם כספים לספקים, וכן תשלומים לספקים "דואליים" – ספקים אשר מספקים לרכבת ישראל גם שירותי פיתוח וגם שירותי אחזקה.

איך מגיעים לדרישת תוספות של יותר מ-800 מיליון?
דרישות התשלום הנוספות מצד הקבלנים מעידות, בין השאר, על הפער בין תכנון פרויקטי רכבת וביצועם – פער שמתבטא לעתים קרובות בחריגות משמעותית מהתקציבים המיועדים ואי-עמידה בלוחות הזמנים המתכוננים. עם הסיבות לחריגות השונות אפשר למנות שורה של סיבות שמוכרות היטב בתחום פרויקטי התחבורה בישראל, ובהן תכנון מוקדם לקוי, אומדני תקציב בלתי מבוססים וגם סכסוכים משפטיים.

על הפערים בין התקציבים המקוריים של פרויקטי רכבת ובין עלות הפרויקטים בפועל כבר נמתחה בעבר ביקורת חריפה מצדו של משרד מבקר המדינה. "פרויקטים רבים הכלולים בתכנית הפיתוח (של רכבת ישראל, ש.ה) אינם מבוצעים לפי יעדי התקציב ועל-פי לוחות הזמנים שהוגדרו מסיבות רבות", כתבו במשרד המבקר בדו"ח שפורסם ב-2010.

אולם, מעבר לבעיות הייחודיות לכל פרויקט, במשרד מבקר המדינה גם הפנו אצבע מאשימה למשרדי הממשלה – ובעיקר משרדי התחבורה והאוצר – וקבעו כי החריגות והליקויים שמתגלים בפרויקטי רכבת מעידים "על טיפול מערכתי לקוי של הממשלה והגופים הפועלים מטעמה בהשקעה בתשתיות, על שינויים תכופים בהחלטות הממשלה ובתכניות הפיתוח בתחומי תשתית חיוניים ועל עיכובים במימוש התכניות וההחלטות".

אז מה למדנו מכל הדו"חות של המבקר?
מסקנתו של משרד המבקר הייתה ברורה: "העובדה שהתכניות מבוצעות בחריגה ניכרת מלוחות הזמנים שנקבעו להן ומהתקציבים שיועדו להן, מלמדת על בעיות קשות בניהול התכניות שיש למשרדים האחראים לביצוען ולעומדים בראשן". אלא שלמרות הדו"ח החמור, שבחן פרויקטי תשתית במגוון תחומים, ליקויי הבקרה והפיקוח מצדם של משרדי הממשלה, ובעיקר משרדי התחבורה והאוצר, זכו בשנים שלאחר מכן להתייחסויות חריפות בדו"חות נוספים.

אחד הפתרונות שהגו במשרד התחבורה לבעיות שהתגלו בפיתוח פרויקטי רכבת היה העברת האחריות לפיתוח רשת המסילות מידי רכבת ישראל לידיה של חברת נתיבי ישראל (מע"צ החדשה). אלא שדו"ח שפרסם המבקר לפני כשנה העלה ליקויים רבים גם באופן הניהול של חברת נתיבי ישראל – ובעיקר באופן שבו דיווחה החברה על התנהלות הפרויקטים שבאחריותה.

במשרד המבקר הסבירו כי ביקשו מהחברה "למסור נתונים מפורטים אודות ביצוע התקציב. (אך) רק כחודשיים לאחר מכן מסרה חברת נתיבי ישראל נתונים על התקדמות הפרויקטים, באותה מתכונת שדיווחה למינהלת נתיבי ישראל (דיווח כללי וללא פירוט תקציבי מפורט, ש.ה)… רשות החברות הממשלתיות ערכה ביקורת בהקשר לדו"חות הכספיים של החברה… וממנה עלה, בין היתר, שדיווחי החברה לגורמי בקרה פנימיים וחיצוניים לקו בחוסר שקיפות".

The post הערכה: הרכבת תשלם כרבע מיליארד לקבלנים שדורשים תוספות appeared first on TheCar.

חברת נת"ע, החברה הממשלתית שאחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש-דן, נזקקה ביולי האחרון לפקחי תנועה. הפקחים נדרשו להכוונת תנועה של כלי רכב והולכי רגל באתרים שבהם בוצעו עבודות תשתית לקראת הפעלת "הקו המקדים" – קו אוטובוס שנוסע בין פתח-תקווה ובת-ים, בתוואי שישמש בעתיד את הקו הראשון של הרכבת הקלה ("הקו האדום").

מי שמשמש להכוונת תנועה בפרויקטי תשתית ברחבי הארץ הם שוטרים בשכר, אך בנת"ע לא ממש מרוצים מההסדר הזה. לדברי בכיר בחברה, לא מעט פרויקטים נדחו בגלל שהמשטרה לא הצליחה להעמיד לרשות נת"ע שוטרים בשכר. "משטרת ישראל מוגבלת ביכולתה לספק שוטרים בכמות מספקת במועדי פעילות שונים", כתב הבכיר במסמך רשמי של החברה. "לאחרונה התבטלו מספר עבודות ומבצעים להעברת תנועה של קבלנים בגלל מצוקת כוח אדם במשטרה".

אז מה עושים? מתברר שלמשרד התחבורה יש פתרון יצירתי לבעיית כוח האדם של המשטרה. ביחד עם חברת נתיבי ישראל (מע"צ החדשה), הכשיר המשרד פקחי תנועה ייעודיים, שיכולים להחליף את השוטרים בשכר. אבל מתברר שלפתרון המוצלח של משרד התחבורה יש מחיר גבוה. בתמורה לשישה שבועות עבודה של פקחי תנועה, אישרה נת"ע תשלום בסך של כ-1.15 מיליון שקלים לטובת חברת נתיבי ישראל.

לשם השוואה, עבור פעילות אכיפה נגד נהגים שנסעו בניגוד לחוק בתוואי של הקו המקדים, שילמה נת"ע למשטרת ישראל סכום של כ-320 אלף שקלים. בתמורה הפעילה המשטרה שוטרים בשכר במשך מעט יותר משישה שבועות (בין אוגוסט וספטמבר 2014). אמנם היקפי העבודה בשני המקרים אינם זהים, אך הפער בעלויות (כמעט פי ארבעה) מפתיע מאוד.

אגב, נראה שאין חלופה מעשית לשירות פקחי התנועה של חברת נתיבי ישראל. לדברי בכיר בחברת נת"ע, "לא ניתן לבצע את השירותים (של פקחי תנועה, ש.ה) באמצעות אף גורם אחר". ומה עם שוטרים בשכר? בגלל בעיית כוח האדם של המשטרה, השימוש בפקחי התנועה של נתיבי ישראל הופך בפועל לשירות הנוח ביותר עבור חברות קבלניות, גם אם מחיר השירות עלול להתברר לעתים קרובות כגבוה משמעותית מזה שמציעה המשטרה.

האם חברת נתיבי ישראל גובה מחיר מופרז עבור שירות פקחי התנועה? בעניין זה ראוי לציין שבנת"ע מכירים היטב את פעילותה של חברת נתיבי ישראל, ולכן לא אמור להתקיים פער מידע בין שתי החברות הממשלתיות. מנכ"ל נת"ע כיום שימש בעבר כמשנה למנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ויו"ר נת"ע עד לאחרונה – אלכס ויז'ניצר, שהתפטר מתפקידו במסגרת חקירת החשד לשחיתות של בכירים במפלגת ישראל ביתנו – שימש במשך שנים ארוכות כמנכ"ל נתיבי ישראל.

אולם, גם אם המחיר שגובה חברת נתיבי ישראל מנת"ע הוא סביר, לא ברור מדוע נת"ע אינה פועלת להכשיר פקחי תנועה מטעמה. כבר כיום מבצעת החברה הממשלתית עבודות תשתית בהיקף משמעותי, ובשנים הקרובות צפויים היקפי העבודה של נת"ע לצמוח במהירות. לכן, השימוש בגורם חיצוני – אשר בעצמו משמש כחלופה לשימוש בשוטרים בשכר – אינו נראה כפתרון יעיל או נוח במיוחד.

The post יעילות: ממי שכרה חברה ממשלתית פקחי תנועה ב-1.15 מיליון שקלים? appeared first on TheCar.

"החברה ומנכ"ל החברה פעלו במקרים רבים בניגוד לחוק חובת המכרזים ולתקנות שהותקנו מכוחו, בניגוד לתקנות החברות הממשלתיות, בניגוד להוראת רשות החברות הממשלתיות, בניגוד לנוהלי החברה עצמה ובניגוד לכללי מינהל תקין". כך, במשפט אחד, מתאר מבקר המדינה, יוסף שפירא, את הממצאים העולים מדו"ח מיוחד שפורסם אתמול (ד') ואשר עוסק בליקויים חמורים במיוחד בהתנהלותה של חברת נתיבי ישראל – חברה ממשלתית שנתונה לפיקוח של משרדי התחבורה והאוצר ומקבלת מקופת המדינה תקציבי עתק של מיליארדי שקלים בשנה.

בדו"ח המבקר אפשר למצוא את כל החוליים המוכרים של חברות ממשלתיות: מינוי מקורבים, חשש לניגודי עניינים, התעלמות מכללי מינהל תקין ובזבוז כספי ציבור. ביקורת חריפה במיוחד נמתחת נגד מנכ"ל החברה, שי ברס, שמונה ב-2010 על-ידי שר התחבורה, ישראל כץ, ואשר התפטר ב-2014 לאחר שהועברה לעיונו טיוטת דו"ח המבקר. מהדו"ח עולה פגיעה קשה באמון הציבור ובמשאבים ציבוריים, ולא בכדי קורא מבקר המדינה לכל החברות הממשלתיות להפיק לקחים מידיים מהביקורת שעלתה נגד חברת נתיבי ישראל.

"יש לשמר ולחזק את תחושת הציבור כי משרתי הציבור אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, ביושר ובניקיון כפיים", כותב המבקר. "מן הראוי שהלקחים העולים מדו"ח ביקורת זה יילמדו בכלל החברות הממשלתיות, וכי בעלי התפקידים הבכירים בחברות אלה, שומרי הסף ומערכות הבקרה שלהן יפעלו למנוע מבעוד מועד כשלים חמורים כמו אלה שנמצאו בחברת נתיבי ישראל".

מכרים ותיקים ודיונים פנימיים
על-פי דו"ח המבקר, המנכ"ל "פעל לכך שהיועץ המומחה שאתו תתקשר החברה לצורך בדיקה בנושא מחלוקות בינה ובין קבלנים יהיה מהנדס שאותה הכיר היכרות קודמת". בדו"ח מובהר כי ההתקשרות עם היועץ הייתה לא תקינה, ונעשתה לכאורה בניגוד לתקנות חוק חובת המכרזים ונוהלי החברה.

אולם, לא רק דרך המינוי הייתה בעייתית. עצם מינויו של יועץ חיצוני לתפקיד כה רגיש בחברה הממשלתית מעורר תמיהה: המחלוקות בין נתיבי ישראל לבין קבלנים נוגעות לסכומים שמגיעים לעתים לעשרות מיליוני שקלים, ולכן נדרשים הליכי ביקורת פנימיים ומאוזנים, שיבטיחו את התקיימותו של הליך מנהלי תקין.

לדברי מבקר המדינה, אותו יועץ "דן בדרישות… אשר הועברו אליו לראשונה בלא שקדמו לכך דיונים… (של) הגורמים המוסמכים לעשות בקרה ראשונה בעניין זה בהתאם לנוהלי החברה… כתוצאה מכך נעקפו לכאורה הגורמים המוסמכים והמורשים בחברה, ואת הסכום שבמחלוקת פסק גורם שאינו מוסמך לכך ובלא שהתקיימו הבקרות הנדרשות".

בהמשך הדו"ח מצביע המבקר על התנהלות בעייתית של המנכ"ל בדיונים שעסקו בחוות דעת שהגיש היועץ: "בדיון ועדת המכרזים, אשר נסב על אישור תשלום לקבלן בהתאם לחוות הדעת של (היועץ, ש.ה) לא אפשר המנכ"ל ל'שומרי הסף' בחברה – היועץ המשפטי וסמנכ"ל הכספים שלה, להביע את דעתם בחופשיות ולהציג עמדות שונות משלו, ולא אפשר ביצוע דיון חופשי בדעות הנוגדות את עמדתו… אופן תפקודו של המנכ"ל אינו עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין… החברה סמכה ידה על חוות הדעת (של היועץ) בלא שהגורמים המקצועיים הפנימיים בחברה בחנו אותה כמתחייב".

חשש לניגוד עניינים וסוגיות מס
היועץ החיצוני, אותו הכיר ברס בזמן כהונתו כמנכ"ל חברת נתיבי איילון, הועסק בשני תפקידים במקביל בחברת נתיבי ישראל, ובין התפקידים התקיים חשש לניגוד עניינים מובנה. בכובעו האחד, ערך היועץ חוות דעת בנוגע למחלוקות כספיות בין החברה וקבלנים, ובכובעו האחר שימש כיו"ר ועדת החריגים של החברה, שדנה בעבודות חריגות של קבלנים. למעשה, למרות שוועדת המכרזים של חברת נתיבי ישראל קבעה שהיועץ יהיה מנוע מלעסוק בכל תחום זולת עיסוקו כיו"ר ועדת החריגים, המשיכה החברה להעסיק אותה גם כיועץ לבחינת דרישות הקבלנים.

"החשש לניגוד עניינים בין שני תפקידיו של (היועץ) לא טופל על-ידי החברה", מבהיר מבקר המדינה בדו"ח, "(הוא) פעל בחברה הן כיועץ והן כיו"ר ועדת חריגים, העוסק במגוון רחב מאוד של נושאים. החברה לא פעלה למנוע את החשש להימצאותו במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להחלטת ועדת המכרזים ובניגוד לנוהל 'ניהול הוועדה למניעת ניגוד עניינים'".

וזה עוד לא הכל: אותו יועץ חיצוני הועסק במקביל גם בחברה קבלנית שהועסקה על-ידי חברת נתיבי ישראל. על-פי דו"ח המבקר, "אי קיום חובתה של החברה לבדוק חשש לניגוד עניינים במסגרת העסקתו של (היועץ) הוביל לכך ש(הוא) פעל במצב של חשש לניגוד עניינים בחברה, כשבאותה תקופה (הוא) עבד עבור חברה קבלנית גדולה שנתיבי ישראל העסיקה אותה וכן חברות-בנות שלה וחברות הקשורות אליה".

עבור תפקידיו בחברה הממשלתית קיבל היועץ סכום של כ-3.5 מיליון שקלים בתקופה של פחות משנה וחצי, כאשר בחלק מהחשבונות שהגיש לא פורטו שעות העבודה או השירותים שבגינם נזקפו לזכותו תשלומים. בנוסף, מדו"ח המבקר עולה שגם דרך ביצוע התשלומים הייתה בעייתית: "אף שהחברה חתומה על הסכמים עם (היועץ) עצמו, בפועל כל התשלומים ששילמה החברה עבור שירותיו… שולמו לחברה בבעלותו ולחברה בבעלות בנו… החברה שילמה לא למי שהתחייבה כלפיו בחוזה, ולא למי שסיפק את השירות בפועל – על כל המשתמע מכך, לרבות סוגיות מס".

The post פרצופה של המדינה: משרתי הציבור הם אדוניו appeared first on TheCar.

במרץ 2014 נהג ד' במכוניתו החדשה בכביש מספר 70 מכיוון צומת סומך ליגור. במהלך הנסיעה חלף בקטע כביש משובש, וכתוצאה מכך התפוצץ אחד מצמיגי המכונית, ונגרם נזק לחישוק. סביר להניח שנהגים רבים היו פשוט מחליפים את הצמיג שהתפוצץ, מתקנים את החישוק ומקללים בחרש את מי שסלל את הכביש. אלא שד' החליט למצוא ולתבוע את מי שגרם את הנזק לסיאט לאון החדשה שלו, שעלתה על הכביש חמישה חודשים בלבד לפני האירוע.

ד' לא היה צריך לכלות זמן רב בחיפושים: קטע הכביש שבו אירע המקרה נמצא באחריותה של חברת נתיבי ישראל (מע"צ החדשה). הנהג המתוסכל הגיע נגד החברה תביעה קטנה על-סך 2,800 שקלים, עבור שני צמיגים קדמיים וחישוק אחד (משומש). ד' הסביר כי נאלץ להחליף את שני הצמיגים הקדמיים מאחר שאין להתקין צמיגים שונים על אותו ציר – טענה נכונה וראויה, אותה ניסה הנהג להוכיח באמצעות צירוף של מאמר מקצועי לכתב התביעה.

התגובה של חברת נתיבי ישראל ודאי תפתיע רבים מהנהגים: החברה לא דחתה את טענותיו של ד', ואף הציעה פיצוי בסך 1,800 שקלים. אולם, בחברה התעקשו על כך שלא הייתה כל סיבה להחלפת שני הצמיגים הקדמיים, ובנוסף דרשו שם להכיר בכך שלד' הייתה "רשלנות תורמת" – טענה פופולרית בבתי משפט לתביעות קטנות, אשר לרוב משמשת נתבעים (כמו למשל חברות ביטוח וחברות ליסינג) שמנסים להפחית מגובה הפיצויים שיושת עליהם, גם כאשר אין כל בסיס עובדתי לטענות שכאלה.

הרשם הבכיר נדים מורני מבית המשפט לתביעות קטנות בקריות לא התרשם מטענת הרשלנות התורמת שהעלתה החברה. "לאור עדות התובע והתמונות שהוגשו (של קטע הכביש שבו אירע המקרה, ש.ה), בית המשפט קובע שהנתבעת אחראית באחריות מלאה לאירוע התאונה ולנזקים שנגרמו לתבוע, ואין מטעמו רשלנות כלשהי".

עם זאת, הרשם לא נעתר לבקשתו לד' לקבוע פיצויים מלאים בסך 2,800 שקלים בגין החלפת שני צמיגים קדמיים: במכוניתו הותקנו במקור צמיגים של חברת קונטיננטל, אך התובע החליפם בצמיגים מתוצרת מישלן למרות שלא הוכיח שאי אפשר היה להתקין צמיגים מאותו סוג בדיוק. "בית המשפט מתקשה לקבל טענת התובע שחיפש ולא מצא צמיגים של חברת קונטיננטל הזהים לצמיגים שהותקנו ברכבו, במיוחד לאור העובדה שרכבו עלה על הכביש רק חמישה חדשים לפני האירוע, מה עוד שהתובע לא צירך לכתב התביעה אישור מחברת קונטיננטל המאשר את טענתו".

ובכל זאת, הפיצויים שנקבעו לד' היו קרובים לסכום שביקש בכתב התביעה שהגיש: 2,400 שקלים, לפי חלוקה שקבע רשם בית המשפט – 1,000 שקלים בגין החישוק שהתעקם, 900 שקלים עבור הצמיג הקדמי שהתפוצץ והוחלף, 450 שקלים עבור הצמיג הקדמי התקין שהוחלף, ועוד 50 שקלים עבור אגרת המשפט ששילם ד'.

המסקנה מהמקרה של ד' ברורה: נהגים אינם צריכים לשאת בעלות נזקים שנגרמים בגין ליקויי תשתית. יש לתעד כראוי את הליקוי בכביש שגרם לנזק, ולפנות לערכאה המתאימה בבקשה לזכות בפיצויים עבור הנזק שנגרם.

The post הכביש אשם? תבעו את מע"צ appeared first on TheCar.

שי ברס, מנכ"ל חברת 'נתיבי ישראל', פורש מתפקידו בתום ארבע שנים. ברס הודיע לשר התחבורה, ישראל כץ, ולדירקטוריון החברה, שאין בכוונתו להמשיך לקדנציה נוספת.

בקדנציה של ברס, אשר לפניה כיהן במשך חמש שנים כמנכ"ל נתיבי איילון, עמד תקציב החומש של החברה (אשר ידועה בפי העם כ"מע"צ") על 38 מיליארד שח, וזה התקציב הגדול בתולדותיה.

במהלך תפקידו של ברס קיבלה חברת נתיבי ישראל (שנקראה קודם 'החברה הלאומית לדרכים') את האחריות לתכנון ולהקמת מסילות רכבת, נוסף לתכנון ופיקוח על סלילת ותחזוקת רשת הכבישים הבינעירונית. בנוסף קיבלה החברה לאחריותה את הטיפול בכ-2,000 ק"מ של כבישים שקודם לכן לא נמצאו תחת אחריות מוגדרת של אף רשות.

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הודה לברס על ארבע השנים שבהן "הוביל את חברת נתיבי ישראל וניצח על פרויקטים תחבורתיים גדולים ומורכבים".

The post מנכ"ל חברת נתיבי ישראל פורש מתפקידו appeared first on TheCar.