בשונה מאשר בארצות הברית וישראל, תביעות ייצוגיות כמעט ולא מקובלות באירופה, ובמדינות שבהן הן כן אפשריות קיים נוהל שונה לחלוטין לניהול שלהן. בצרפת, שם נמכרו רוב מנועי ה-1.2 ליטר הבעייתיים, צריכים הנפגעים להירשם אצל עורכי הדין שמרכזים את התביעה ולשלם מראש כמה מאות אירו כל אחד. למרות זאת, עורכי הדין הצרפתים טוענים שעד עתה נרשמו אצלם יותר מ-1,100 בעלי רכב שבמנועי המכוניות שלהם התגלו בעיות של צריכת שמן מופרזת. תופעה זאת, כפי שדיווחנו כאן בסדרת כתבות, גרמה לנזקי חוסר שימון לצילינדרים, לשרשרת התזמון, לשסתומים ולרכיבים נוספים במנוע, ובמקרים לא מעטים זה הוביל להרס מוחלט של המנוע ולנזקים בהיקף של 10,000 אירו ויותר.

רנו ייצרה במהלך התקופה כ-400,000 מנועים כאלה, רובם בספרד וחלקם על-ידי ניסאן בבריטניה (עם מספר שינויים, לטענת ניסאן), והם הותקנו בדגמים שונים של רנו, ניסאן ודאצ'יה – בהם קליאו, קפצ'ור, מגאן, סניק, קדג'אר, קנגו, ג'וק, קשקאי, דאסטר ולוגאן, כמו גם במרצדס סיטאן.

עורכי הדין הצרפתים טוענים שבמהלך המשא ומתן הם הציעו לרנו וניסאן שתי הצעות לפתרון: "פתרון ידידותי של המחלוקת עם משא ומתן לפיצוי מהיר של הבעלים ושל בעלים לשעבר של כלי הרכב הנוגעים בדבר", או פתרון רדיקלי יותר: "מלחמת גרילה פרוצדורלית שתדגיש את הסתירות בין ההצהרות של רנו-ניסאן לבין המציאות ותתרום להשגת הרשעות אזרחיות ופליליות". כאמור, הליך התביעה הייצוגית בצרפת שונה מאשר בישראל והכוונה בהצהרה הנ"ל היא שרנו צריכה לבחור בין מצב שבו היא מגיעה להסכמה על מתן פיצוי גורף לכל הלקוחות הנוכחיים וההיסטוריים שלה, לבין מצב שבו כל אחד מהם תובע אותה באמצעות עורכי הדין על הנזק הספציפי שנגרם לו. כרגע, כאמור, מדובר ביותר מ-1,100 תיקים לטענת עורכי הדין.

ברנו, לעומת זאת, טוענים ש"93% מן הלקוחות שזוהו בתיק זה זכו לתמיכה חלקית או מוחלטת של היצרנית", וזאת טענה דומה מאד לאחת מטענות התשובה שמסרו לאחרונה רנו, ניסאן ודאצ'יה בהליך התביעה הייצוגית שמתנהל בישראל מאז חודש מרץ 2020. אלא שבשונה מן הטענה שנטענת בישראל, במערכת TheCar התקבלו תלונות של עשרות בעלי רכב (מבין יותר מ-300 שטוענים בפנינו שנפגעו מן הפרשה הזאת) שלדבריהם רנו, נוסאן ודאצ'יה סרבו לפצות אותם.

ככלל, המדיניות של רנו וניסאן בצרפת ובבריטניה כרגע, ככל שאפשר להבין מפרסומים שונים, היא להימנע מקביעת פיצוי גורף ולטפל בכל לקוח באופן פרטני. בישראל, למשל, הוארכה אחריות היצרניות ל-5 שנים ו-150,000 קילומטרים במקום 3 שנים ו-100,000 קילומטרים שניתנה במקור. הבעיה הראשונה בכך היא שרנו, ניסאן ודאצ'יה לא פרסמו את המדיניות שלהם באופן רשמי ורבים מלקוחותיהם כלל לא מודעים אליה, וכפועל יוצא רבים מבין בעלי הרכב שנפגעו "פספסו" את תקופת האחריות המורחבת, או גילו את הבעיה לאחר שהיא תמה.

לקריאה נוספת:

מנועי ה-1.2 ליטר הכושלים של רנו ניסאן ודאצ'יה: תביעה ייצוגית גם בצרפת

רנו, ניסאן ודאצ'יה בתגובה לתביעה הייצוגית: הלקוחות צריכים לבדוק שמן כל הזמן

המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: מדריך לנפגעים

אתמול, בעקבות פתיחה ההליך המשפטי בצרפת, פורסמה הפרשה לראשונה על-ידי סוכנות הידיעות הבינלאומית 'רוייטרס', וכך זכתה לחשיפה הגדולה ביותר מאז שהחלה להתגלגל לפני כשלוש שנים. אנשי ניסאן הגיבו לשאלת 'רוייטרס' ואמרו ש"כצעד ראשון אנחנו מעודדים לקוחות שמאמינים שהושפעו מן הבעיה הזאת לפנות לסוכנות ניסאן הקרובה אליהם כדי שתבדוק ותאבחן את הרכב כראוי, ותספק את התמיכה הדרושה".
עורכי הדין שהגישו את התביעה בצרפת אמרו ל'רוייטרס' שבשלב ראשון הם לא דורשים מן היצרנית פיצוי כספי אלא לבצע קריאה לתיקון מסודרת כדי לבדוק, ובמידת הצורך לתקן, את כל המנועים הפגומים.

רנו, מצידה, אישרה ל'רוייטרס' שהמנוע, המיוצר בספרד ובבריטניה, צרך יותר מדי שמן, אך הוסיפה שהיא לא תנהל משא ומתן קיבוצי ותבחן תשלום פיצויים ללקוחות בכל מקרה לגופו. לדברי רנו, התופעה לא גורמת לסיכונים בטיחותיים כלשהם. העובדה היא שעד כה הרגולטורים בצרפת טרם הכריחו את רנו לבצע קריאה לתיקון רשמית, אך בל נשכח שממשלת צרפת היא אחת מבעלות המניות ברנו ובאופן עקיף גם בניסאן.

כאמור, עד כה רשומים במערכת TheCar יותר מ-300 בעלי רכב שטוענים שהם סובלים מן הבעיה, וחלקם טוענים שנאלצו לשלם אלפי שקלים ואף יותר מ-10,000 שקלים מבלי שזכו לפיצוי מן היצרנית.

אם אתם בעלי מכונית מתוצרת רנו, ניסאן או דאצ'יה עם מנוע טורבו-בנזין 1.2 ליטר וטרם פניתם למערכת TheCar כתבו לנו אל: editor.thecar@gmail.com.

The post מנועי ה-1.2 התקולים של רנו וניסאן: הוגשה תביעה ייצוגית גם בצרפת appeared first on TheCar.

מה שמעניין בתביעה הזאת הוא שהלקוח, שבמכוניתו מותקן מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר, אפילו לא הגיע למצב של כשל מוחלט של המנוע, כפי שקרה למאות בעלי רכב בישראל, אלא לרעשים ונקישות מן המנוע – מה שמצביע על שלב מוקדם יחסית בתהליך הכשל הסדרתי. בכל זאת הלקוח תבע את רנו בבית המשפט, ותביעתו התקבלה כאמור. החלטה זאת, כך גורסים עורכי דין בצרפת, מנבאת את מה שצפוי לרנו אם וכאשר יתחילו בתי המשפט במדינה לדון ביותר מאלף תביעות דומות של לקוחות צרפתים שנפגעו מאותה תקלה.

כפי שפרסמנו כאן לפני כחודשיים, בצרפת התגבשה תביעה ייצוגית כנגד רנו בנוגע למנועי הטורבו-בנזין בנפח -1.2 ליטר שמותקנים בדגמים שונים של רנו, ניסאן, דאצ'יה ומרצדס. הטענות שם זהות לאלה שהועלו אצלנו, בישראל, בתביעה ייצוגית שהוגשה עוד בשנת 2020, אלא שההליך המשפטי הצרפתי שונה מזה הישראלי והוא מחייב את בעלי הרכב להצטרף מראש לתביעה ולשלם דמי הרשמה / פתיחת תיק. עד כה נרשמו בצרפת לפחות 1,097 בעלי רכב לתביעה הייצוגית, ועורכי הדין מתכוונים להתחיל להגיש את התיקים באופן פרטני בזה אחר זה ובמקביל לנסות לנהל עם רנו משא ומתן "ידידותי" כדי לנסות לשכנע אותה לקחת אחריות על הכשל ולפצות את בעלי הרכב.

פרשת הכשל הסדרתי במנועי ה-1.2 ליטר ידועה לרנו מזה שנים אחדות, אבל עד היום העדיפה היצרנית הצרפתית לפעול באופן פרטני מול לקוחות כדי להימנע מלקיחת אחריות פומבית ומן הפיצוי הכספי שמתבקש מכך. חלק מן הלקוחות שסבלו מן הכשלים במהלך תקופת האחריות טופלו על-ידי היצרנית או נציגיה, וכך גם חלק מן הלקוחות שעברו את תקופת האחריות. במקרים שונים כיסתה החברה את מלוא הנזק ובמקרים אחרים הפילה חלק ממנו על הלקוחות.

כאמור, מנועים אלה הותקנו גם בדגמים שונים של ניסאן ודאצ'יה (שגם הם מיובאים על-ידי אותה יבואנית לישראל) ומסיכום מאות תלונות שהתקבלו עד כה במערכת TheCar עולה שלקוחות רבים לא קיבלו כל פיצוי וחלקם נאלץ לשלם סכומים של 10,000-20,000 שקלים תמורת החלפת מנועים, או סכומים של אלפי שקלים לתיקון והחלפת מערכות תזמון. מכל מקום, מפרסומים בצרפת עולה שלקוחות ישראלים לא צריכים להרגיש מקופחים, שכן רנו נוקטת בגישה דומה גם בצרפת. תגובות רשמיות של רנו בצרפת הכחישו את קיומו של כשל סדרתי ובכל מקרה טענו – טענה מאד קלושה יש לומר – שלא מדובר בכשל שמהווה סיכון בטיחותי.

האזרח הקטן ניצח בגדול

ב-27 בינואר השנה קיבל בית המשפט של ננטר (Nanterre) את תביעתו של בעלים של מגאן 4, כאמור, וחייב את רנו לקחת ממנו בחזרה את המכונית ולפצות אותו, וזאת למרות שמנוע הרכב עדיין תקין. בית המשפט הסתפק בעובדה שמן המנוע הורגשו ונשמעו רעידות ורעשים ("גמגום קל בין 1500 ל-2500 סל"ד"), ואף לא נדרש לשאלת הצריכה המוגזמת של שמן מנוע – שאופיינית למנועים רבים כאלה, או לנזק מוחלט כתוצאה של היעדר שמן. בפסק דינו ציין בית המשפט "בעיה חוזרת של חוסר איטום של המנוע שקבוצת רנו ביקשה לפתור באמצעות עדכון מחשב המנוע", וזאת על סמך מאמרים שפורסמו בעיתונות מקצועית כבר החל משנת 2016. בפסק הדין נכתב בין השאר ש"הליקוי ברכב נמצא גם בכלי רכב אחרים שמצוידים באותו מנוע 1.2 TCe"… והסיק מכך שהגמגום הוא "ביטוי לליקוי… מה שכמובן מעורר ספקות לגבי תוחלת החיים שלו אז זאת לא תקלה קלה, למרות שהיא טרם הובילה לכשל של המנוע".

רנו, כפי שיודע מי שעקב אחר סדרת הכתבות שלנו כאן ב-TheCar, הצהירה שפתרה את הבעיה הזאת בכל המנועים שיוצרו החל ב-11 במאי 2016 ואילו המכונית שבה מדובר יוצרה בדצמבר 2017. למרות זאת, בית המשפט פסק שדי בסימפטומים שקיימים ברכב כדי להסיק שקיימת בו "חוסר התאמה כמשמעותו בסעיף L.217-5 לחוק הצרכנות (הצרפתי)".

החוק הצרפתי שונה מן החוק הישראלי, ובכל זאת ישנה חשיבות לפסיקה הזאת ראשית לכל מכיוון שהיא לא מקבלת את הטענה של רנו כאילו שהכשל התכנוני תוקן באמצעות עדכון תוכנה (פסק הדין מתייחס למנועי 1.2 TCe שיוצרו עד לשנת 2017 וקובע שהפגם מושפע מן הליקוי בתכנון). בנוסף, פסק הדין מתייחס לתופעות מוקדמות בתהליך ההרס של מנוע ואל תסמינים שמרמזים על ליקוי האיטום.

גם לעובדה שבית המשפט קיבל עדויות שנסמכו בין השאר על מאמרים בעיתונות המקצועית ישנה חשיבות רבה היות שהיא מעצימה את היכולת של ציבור נפגעים לטפל בבעיות סדרתיות באמצעות שיתוף הבעיה שלהם עם אחרים.
לבסוף, חשוב גם להדגיש את העובדה שפתרון התכנות מחדש כנראה שלא עושה את העבודה, ואת זה שנציגי רנו מתאמצים להציג טענה כאילו שמדובר בכשלים נקודתיים של לקוחות ספציפיים ולא מנסה לפתור באופן גורף בעיה שקיימת אצל אלפי נפגעים.

לרנו היו, כמקובל, 90 ימים לערער על החלטת בית המשפט, אבל היצרנית בחרה שלא לעשות זאת. התוצאה: ב-12 באפריל השנה היא קיבלה לידיה את המכונית ושילמה ללקוח את הפיצוי שנפסק לטובתו.

באופן כללי רנו בחרה לא לשקף את עמדתה ולהסביר מדוע היא מעדיפה לטבול בזפת ונוצות במקום לעשות את הדבר הנכון ולטפל בלקוחות שלה, לכן לא ברור אם מדובר בשיקול כלכלי או באמונה בצדקת הדרך. אבל עבור 1,097 בעלי רכב שנרשמו עד כה לתביעה הייצוגית בצרפת, אלה שמכנים את עצמם "קורבנות פרשת מוטורגייט", מדובר בעוד אבן דומינו ובסימן חיובי לאחר מספר שנות מאבק.

עורכי הדין של פלטפורמת MyLeo, אשר מנהלים את התביעה הייצוגית בצרפת, מתכוננים להודיע כעת לרנו, ניסאן ודאצ'יה שהם מעוניינים לקיים איתן משא ומתן "ידידותי", כאמור, ואם זה לא יצלח הם מתכוונים להגיש לבית המשפט את כתב התביעה. נציגי קבוצת "מוטורגייט", אשר טוענים שעד היום רנו לא הביעה כל שמץ של נכונות לנהל איתם שיחות ישירות, לא מאמינים שרנו תגיע להסדר ללא ההתערבות של בית המשפט.

ההיסטוריה המקוצרת

בין השנים 2012 ל-2018 ייצרה רנו מנועי טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר אשר הכינוי המסחרי שלהם אצל רנו ודאצי'ה הוא TCe (קוד מנוע H5Ft) וניסאן מכנה אותם DIG-T (קוד מנוע HRA2DDT). מנועים אלה יוצרו במקביל במפעל של רנו בעיר ויאדוליד שבספרד ובעיר סנדרלנד באנגליה והותקנו במאות אלפי כלי רכב שנמכרו ברחבי אירופה. מבין אלה, הדגמים העיקריים שנמכרו בישראל, ולגבי כולם נתקבלו עד כה תלונות של לקוחות במערכת TheCar, הם ניסאן קשקאי, ג'וק ונואט, רנו קאפצ'ור, קליאו, קנגו, מגאן וסניק, ודאצ'יה דאסטר, דוקר ולודג'י.

בחודש מאי 2015 פרסמה ניסאן הנחיה טכנית פנימית לתקן תקלות במנועים אלה, והיא מאשרת למעשה שקיימת בעיה של צריכת שמן חריגה. עד לחודש פברואר 2017 הונחו מוסכי השירות של רנו בצרפת לומר ללקוחות שמתלוננים על צריכת שמן חריגה: "ללקוח יודיעו שצריכת שמן מעט גבוהה יותר היא רגילה וכי יוצע פתרון לתיקון התופעה".

בינואר השנה הסתבר שכשל סופני במנועים רבים כאלה מתרחש בממוצע כאשר הם מגיעים לקילומטראז' של 67,000 קילומטרים, ובעשרות מקרים זה קרה בעת נסיעה על כבישים מהירים תוך יצירת סיכון בטיחותי ברור. בצרפת נדרשו בעלי רכב לשלם בין 6,000 ל-10,000 אירו תמורת החלפת או תיקון מנועים כושלים. ממוצע הנסיעה בצרפת למכוניות עם מנועי בנזין כאלה הוא כ-9,000 קילומטרים בשנה בלבד לעומת כ-15,000 של לקוחות פרטיים בישראל או אף קרוב ל-25,000 בשנה בציי רכב. זאת הסיבה שהכשל התגלה בישראל זמן רב לפני שנתגלה בצרפת, אם כי גם אצלנו זה לא מנע מרנו לנסות לדחות את הקץ ולהתעלם מן התופעה.

אגב, מבלי להודות באשמה או לקחת אחריות על הבעיה ניסאן האריכה בשנת 2019 את תקופת האחריות שלה למנועים האלה בצרפת, ורנו עשתה כך בשנת 2020, וככל הידוע הן מטפלות על חשבונן בלקוחות למשך תקופה של עד 10 שנים או 100,000 קילומטרים.

ובינתיים בישראל

מתגובות שקיבלנו למערכת TheCar עולה טענה של לקוחות אחדים לפיה כאשר הם פנו אל מוסכים שכלולים ברשת השירות של היבואנית בישראל נאמר להם שלא ידוע להם על תקלה סדרתית במנועים האלה.

כפי שכתבנו כאן בעבר, עורכי הדין שמייצגים את רנו, ניסאן ודאצ'יה בישראל מנצלים היטב את כל האפשרויות שמוקנות להם בחוק ועל-ידי בית המשפט כדי לדחות ככל האפשר את מועד ההכרעה בתביעה הייצוגית שהוגשה בארץ כנגד היצרניות. לפני כשלושה שבועות, ב-7 באפריל, נעתרה שופטת בית המשפט המחוזי ישכה רוטנברג לבקשת דחייה למועד שבו יוגשו כתבי ההגנה בתביעה, ועד שאלה יוגשו לא נוכל לפרסם מה הן התשובות של היצרניות לטענות שנטענות כנגדן. דיון פיזי בנושא זה נקבע ל-8 ביוני השנה, וזאת לאחר ששני דיונים קודמים, בשנה שעברה, בוטלו או נדחו (מה שאומר שגם הדיון של ה-8 ביוני עלול להידחות).

בעבר לא זכינו לתשובות או תגובות בעלות משמעות בנושא זה מיבואנית רנו, ניסאן ודאצ'יה לישראל, אולם אם נקבל כאלה נשמח להוסיף אותן לכתבה זאת.

אם אתם הבעלים של מכונית שבה מותקן מנוע TCe 1.2 ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו אלינו ל: editor.thecar@gmail.com.

לקריאה נוספת:

המנועים הפגומים של רנו ניסאן ודאצ'יה: האם מוכרי מכוניות עוברים על החוק וכיצד להיפטר ממשומשת מקולקלת?

המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: מדריך לנפגעים

The post פרשת מנועי ה-1.2 ליטר של רנו, ניסאן ודאצ'יה: עוד אבן דומינו נפלה בצרפת appeared first on TheCar.

מי שנאלצים לשאת לבדם בעול הכבד הם בעלי הרכב, והם נדרשים כעת לשאלה מוסרית וחוקית לא קלה: מה לעשות כאשר רוצים למכור מכונית עם תקלה ידועה? האם חייבים ליידע את הקונה אודותיה או שמותר להסתיר את המידע הזה? התשובה לשאלה זאת פועלת גם לכיוון ההפוך, וכדי לא להחזיק אתכם במתח נאמר כבר כאן ועכשיו שכל מי שקנה מכונית פגומה מסוחר או מחברת סחר ברכב, אך גם מלקוח פרטי, יכול לתבוע את נזקיו. חובת הגילוי הנאות חלה לכאורה לא רק על מי שמוכר רכב אלא גם על מי שמטפל בו, ולכן גם מוסכי רשת של היבואנית אשר מסתירים מידע אודות פגם ידוע עוברים לכאורה על החוק, ועל כך בהמשך הדברים.

בכתבה זאת לא נעסוק כמעט בצד הטכני והמכאני מפני שהוא פורט בהרחבה בכתבות קודמות שלנו בנושא זה. מהות התקלה ברורה וידועה היטב גם לנתבעות בתביעה הייצוגית: יצרנית הרכב רנו, שייצרה את המנועים, ויצרניות הרכב ניסאן ודאצי'ה שהתקינו אותם במבחר דגמים שלהן. גם היבואנית והמפיצה של שלוש היצרניות – חברת קרסו מוטורס – מודעת היטב לתקלה ובהיותה חברה בורסאית אף פרסמה כחוק את דבר התביעה כנגדה. ויודגש: התופעה מתקיימת בכל דגמי רנו, ניסאן ודאצ'יה שבהם הותקנו מנועי 1.2 ליטר כאלה. אצלנו במערכת TheCar, למשל, הדגם שלגביו נצבר מספר התלונות הגדול ביותר עד כה הוא ניסאן קשקאי.

לקריאה נוספת: 

מנועים של רנו, ניסאן ודאצ'יה נהרסים בגלל כשל סדרתי. לקוחות בישראל משלמים אלפי שקלים והבעיות לא נגמרות

פרשת המנועים הפגומים של רנו, ניסאן ודאצ'יה: טחנות הצדק טוחנות לאט ומנועים ממשיכים להתפגר

באופן טבעי, רבות מן המכוניות שיוצרו בין השנים 2012 ל-2016, ומיעוטן נמכר בישראל גם בשנים 2017 ו-2018, החליפו כבר לפחות יד אחת, לפעמים גם יותר. חלק מאלה נמכרו, ואף נמכרות כעת, באמצעות חברות טרייד-אין וסחר ברכב – ובהן גם חברות ששייכות באופן ישיר או עקיף לקרסו מוטורס. מייעוץ משפטי שקיבלנו עולה שמי שקנה מכונית משומשת מחברה לסחר ברכב, או אף מלקוח פרטי, ונפגע מן הכשל הסדרתי – יכול לתבוע את המוכר ולדרוש את ביטול העסקה כמו גם פיצוי כספי. לצורך זה עליו להוכיח שהמוכר ידע אודות התקלה, או אמור היה לדעת לגביה, וזאת לא בהכרח משימה מסובכת.

מנגנון הכשל ופצצות הזמן

כאמור, בכתבה זאת לא נתעמק יתר על המידה בכשל עצמו, אבל באופן הכללי ביותר נאמר שבגלל טעות תכנון או פגם יצור יש למנועים אלה נטייה לצריכה גבוהה מאד של שמן מנוע, עד כדי ליטר שמן בכל 1,000 קילומטרים. לאחר שמנוע מאבד את רוב השמן – וזה עלול לקרות גם בתוך ימים ספורים לאחר שהרכב יצא מטיפול תקופתי, מתחילים להיגרם נזקים מכאניים שונים למערכת התזמון, לשסתומים, לצילינדרים ולבוכנות – ובסופו של דבר המנוע כושל וחייבים להחליף אותו או לבצע "אוברול".

ישנם בעלי רכב שנתקלו בתופעה כעבור 30,000 קילומטרים או פחות ויש מי שגמאו כבר יותר מ-100,000 קילומטרים ללא כל בעיה. אבל לאחר מאות תלונות שהתקבלו אצלנו, ואלפי תלונות שפורסמו באירופה, ברור מאליו שמדובר בכשל סדרתי ובתקלה לא שכיחה בתעשיית הרכב. ברור לנו שגם מי שטרם נתקל בבעיה הזאת לא מחוסן מפניה והיא עלולה להתרחש במכוניתו. היצרניות אמנם ביצעו עדכון תוכנה שאמור לצמצם את הסיכון, אבל בעולם פורסמו עדויות לפיהן גם מנועים כאלה כשלו. בישראל נמכרו כמה עשרות אלפי מכוניות עם מנועי 1.2 ליטר כאלה והבעיה, ככל הידוע, התגלתה כבר בכמה אלפים מהם. מבין שאר כלי הרכב חלק עברו תאונות משביתות ואחרים נוסעים כרגיל מבלי שנתגלתה בהם תקלה, אבל כל עוד שהיצרנית מסרבת לספק לרוכשים "רשת ביטחון" כלשהי חייב כל קונה לקחת בחשבון שהוא חשוף לנזק כלכלי לא קל אם וכאשר המנוע של מכוניתו יתקלקל.

בשנת 2008 נחקק בישראל "חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות)", ויש בו שני אלמנטים רלבנטיים לפרשת המנועים התקולים של רנו. ראשית, מרגע שאדם רכש רכב משומש הוא זכאי לפנות אל רשת השירות של היבואנית או אל כל מוסך שבו טופל הרכב, ולדרוש לקבל את כל המידע אודות טיפולים קודמים שבוצעו ברכב. עיון בהיסטוריית הטיפולים יגלה אם הרכב "סבל" מבעיות שקשורות במחסור בשמן ושמא תוקנו תקלות מנוע, ויודגש שתיקון אינו שווה ערך ל"חיסון": לנו ידוע על מקרים שבהם גם מנועים שתוקנו או הוחלפו סבלו פעם נוספת מאותן בעיות.

האלמנט החשוב השני בחוק מכירת רכב משומש מחייב את העוסקים בסחר ברכב למסור לקונה טופס גילוי נאות שבו מפורטים פרטים רלוונטיים לעסקה, ובכלל זה גם מידע אודות תקלות מהותיות ברכב. לכאורה, כל חברה רצינית לסחר ברכב משומש אמורה להכיר את הבעיה הייחודית למנועי ה-1.2 ליטר של רנו, ניסאן ודאצי'ה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באחת החברות בקבוצת קרסו מוטורס. סוחרים ברכב משומש אשר מוסרים לרוכשים מידע חלקי או מוטעה צפויים לא רק לביטול העסקה ולהשבת כספם של הרוכשים – אלא חשופים גם לקנס הקבוע בחוק. די להוכיח שסוחר הרכב ידע, או אמור היה לדעת, על התקלה הסדרתית כדי לשכנע את בית המשפט לבטל את העסקה ולחייב את המוכר בפיצוי. אגב, מספיק שסוחר רכב לא מסר ללקוח טופס גילוי נאות חתום כדין כדי להביא לביטול עסקה, והסוחר חשוף לתביעות ולקנסות.

ככלל, עיקרון מהותי במשפט הישראלי הוא "חובת תום הלב", וסוחר רכב (או לקוח פרטי) שמסתיר במכוון ליקויים מהותיים מפר חובה זאת באופן בוטה. לעניין זה קבע בית המשפט העליון שהטעיה יכולה להיות "במעשה", כלומר כאשר מציגים בפני הקונה פרטים שגויים (למשל: "אף פעם לא שמענו שיש בעיות במנועי 1.2 ליטר") או "במחדל", כלומר כאשר למוכר ידוע (או צריך היה להיות ידוע) שהרכב סובל מבעיה מהותית ולמרות זאת הוא לא מגלה את זה באופן יזום לקונה. "חוק מכירת רכב משומש" אמנם מנוסח באופן שמדגיש בעיקר אי גילוי בנושאים כמו תאונות, קילומטראז' ובעלויות קודמות, אבל הפסיקה מאשרת שהכוונה היא גם לליקויים מכאניים משמעותיים ובהם תקלות במנוע או בתיבת הילוכים.

נדגיש שוב: בעלים פרטי שמוכר רכב עם תקלה חייב ליידע באופן יזום את הקונה אודות מצב הרכב ואסור לו להתעלם מכך. לכן, כדי להגן על עצמו מפני תביעות עתידיות חשוב שמוכר רכב יחתים את הקונה על טופס הגילוי הנאות (שאותו אפשר להוריד כאן) וכך הקונה לא יוכל לטעון בעתיד שלא גילו לו שקיימת בעיה.

ככל שמדובר בסוחרי רכב – חובת הגילוי הנאות שחלה עליהם נחשבת ל"מוגברת", וזאת מעצם העובדה שעיסוקם בסחר ברכב. אם סוחר רכב לא יוכל להציג בפני בית משפט טופס גילוי נאות שעליו חתום לקוח – ובו נכתב במפורש שהסוחר יידע את הלקוח אודות בעיה קיימת במנועי ה-1.2 ליטר (או אפשרות לבעיה כזאת) – סיכוי סביר שבית המשפט יפסוק שהמחיר ששולם תמורת הרכב לא שיקלל את התקלה. אגב חשוב: גם אם המוכר יוכל להציג בפני בית המשפט טופס של מכון בדיקה שמוכיח שהמנוע היה תקין בעת הבדיקה – זה לא פוטר אותו מחובת הגילוי היזום של תקלה ידועה.

הגנת הצרכן

חוק רלבנטי נוסף לעניין המנועים הפגומים הוא "חוק הגנת הצרכן" שבו נקבע שעוסק חייב לגלות לצרכן "כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס". כאשר לקוח תמים רוכש רכב משומש ולא זוכה לגילוי נאות הוא יכול לתבוע את המוכר גם מתוקף חוק זה. אגב, כלל זה חל גם על מוכר פרטי שמוכר מכונית תקולה לקונה תמים.

בהמשך השבוע נפרסם כאן מדריך לבעלי רנו, ניסאן ודאצ'יה ובו נסכם עבורם מה כדאי להם לעשות וכיצד לטפל בתקלות במנועים, אך ראוי להקדים כבר כעת ולומר שאצלנו התקבלו תלונות של לקוחות שטוענים שהם לא זכו לגילוי נאות מצד חלק מן המוסכים ברשת השירות של היבואנית. לטענתם, לאחר שהתגלתה במנוע שלהם תקלה והם פנו אל מוסכים של רנו, ניסאן או דאצ'יה כדי לטפל בה – נטען בפניהם שתקלה סדרתית כזאת "לא קיימת" ושהם נדרשים לשאת בעצמם במלוא עלות התיקון.

על-פניו, ובהתאם לייעוץ משפטי שקיבלנו, אם אכן נציגים של קרסו מוטורס – בין אם ביחידות הטריד-אין ובין אם בחטיבת השירות של החברה – לא מעדכנים לקוחות אודות עצם הקיום של תקלה הם גורמים לכאורה להטעיית לקוחות בהתאם לנוסח "חוק הגנת הצרכן". בחוק זה נקבע, בין השאר, "איסור הטעיה": "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה: הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות".

פנינו אל קרסו מוטורס עם מספר שאלות בנושא ובין השאר שאלנו מדוע לא נמסרה לכל נציגי המכירות והשירות בקבוצה הנחיה כתובה עם הסבר מניח את הדעת שלהם ללקוחות אודות מהות התקלה במנועי ה-1.2 ליטר ואודות ההשלכות האפשריות שלה עליהם בעתיד, וזאת כדי שלכל הפחות הם יתנהלו תוך גילוי נאות וב"ידיים נקיות". נכון למועד פרסום כתבה זאת לא קיבלנו כל תשובה לשאלה זאת, כמו גם לכל השאלות הנוספות שנשאלו. עד כה לא נמסרה לנו גם אף תגובה אודות הפרשה בכללותה מעבר לתגובות כלליות שנמסרו לנו בכתבות קודמות.

אז מה עושים?

אם אתם בעלים של מכונית מתוצרת רנו, ניסאן או דאצ'יה עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שיוצר בין השנים 2012-2016 (ובכלל זה גם מכוניות שנמכרו בישראל עד לשנת 2018) עדיף שבשעת מכירת הרכב תחתמו בפני הקונה על טופס גילוי נאות שבו תציינו כל פרט מהותי בקשר למצב המכונית. חשוב לשמור על העתק של טופס זה, בחתימת ידו של הקונה, כדי למנוע תביעות עתידיות כנגדכם. אם אתם הבעלים של מכונית כזאת וידוע לכם על בעיה – עדיף שלא לקחת סיכון ולא כדאי להסתיר אותה מפני רוכש תמים, פשוט מכיוון שרוב הסיכויים שזה יחזור אליכם כבומרנג עם תביעה כספית כבדה.

לכל מי שקנה מכונית משומשת עם מנוע 1.2 ליטר ונתקל בבעיה מומלץ לפנות ראשית לכל אל המוסך המטפל ולדרוש לקבל את היסטוריית הטיפולים ברכב. המוסך, כאמור, חייב לספק לכם את המידע הזה מתוקף החוק. אם בתיעוד שקיבלתם יש אזכור לצריכת שמן מוגברת ו/או לתיקונים או בדיקות שקשורים במנוע ונובעים ממחסור בשמן – אפשר לפנות אל מוכר הרכב ולדרוש את ביטול העסקה ואת השבת סכום הרכישה או חלק ממנו (בהתאם למשך השימוש לאחר הרכישה).

נכון להיום לא ידוע עדיין כיצד תתגלגל התביעה הייצוגית שהוגשה בארץ נגד היצרניות והיבואנית, אבל בסבירות רבה מאד – אם היא תתקבל ותושג בה הכרעה לטובת התובעים – כל מי שנגרם לו נזק יהיה זכאי לפיצוי כלשהו בין אם קנה את המכונית כחדשה מן היבואן או כיד שניה מאדם פרטי או מחברת סחר ברכב. עד אז – אין סיבה שמי שנפגע וזקוק לסעד מיידי יישא בעצמו ולבדו במלוא גובה הנזק.

אגב, באופן עקרוני, כל מי שרכש מחברת סחר ברכב מכונית עם מנוע בנפח 1.2 ליטר מן הסדרה הפגומה, ולא קיבל גילוי נאות בעת הרכישה, יכול לדרוש את ביטול העסקה וזאת אפילו אם עד היום לא נגרמו לו נזקים. עקרונית, בעל רכב כזה עלול להיפגע לא רק בגלל ירידת ערך מואצת אלא גם מפני שבעתיד הוא עלול לסבול מאותה תקלה.

בכתבה הבאה, כאמור, נפרסם מדריך מפורט שמסביר לכל בעלי הרכב שנפגעו כיצד עליהם לנהוג ומה הם יכולים לעשות. עד אז, אם יש שאלות שלא נענו כאן או בכתבות הקודמות אפשר להפנות אותן בדוא"ל אל: editor.thecar@gmail.

The post המנועים הפגומים של רנו ניסאן ודאצ'יה: האם מוכרי מכוניות עוברים על החוק וכיצד להיפטר ממשומשת מקולקלת? appeared first on TheCar.