התביעה הקטנה חסכה לבעל הרכב המתנה לתוצאות התביעה הייצוגית שהוגשה בנושא זה על ידי עורכי הדין צחי פיסטל ויאמן מסאלחה, אך דרש ממנו מעט מאמץ וקצת נכונות להתפשר.

באופן כללי, היתרון של תביעה קטנה טמון בפשטות ההליך וגם מכך שהצד הנתבע – כלמוביל במקרה זה – לא יכול להעמיד מול התובע עורכי דין מיומנים שיכולים לסובב כל אדם מן הישוב. במקרה הספציפי הזה לא הזיקה לתובע העובדה שהוא עצמו עורך דין שלכל הפחות נהנה מ"יתרון ביתיות" באולם בית המשפט.

לעצם העניין, התובע הוא אחד מבין יותר מ-250 בעלי רכב מאומתים אשר פנו אל מערכת TheCar בתלונות לגבי נזקים והרס מנועי 2.0 ליטר של יונדאי סונטה. כמו כל האחרים, גם הוא קיבל מאיתנו מידע אודות התקלה הסדרתית ומצב התביעה הייצוגית.

בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים נדרשה כלמוביל לפצות את התובע בסך של כ-34,000 שקלים שמורכב מעלות החלפת המנוע והסוללה התקולים וכן סכומים נוספים תמורת נזקים עקיפים, למשל שכירת רכב ועגמת נפש. התובע תיאר שהרכב שלו נרכש כחדש מחברת אלבר (במסלול " 0 קילומטר") וטופל לאורך השנים במוסך מורשה מטעם כלמוביל. למען הגילוי הנאות הוא הצהיר בכתב התביעה שהוא עצמו עורך דין, ושחלק מן הטיפולים השוטפים בוצעו באיחור.

לדבריו, לאחר שנתקע עם הרכב שלו באמצע כביש מהיר והרכב נגרר למוסך מורשה יבואן שבו טיפל – הוא נדרש לשלם 60,000 שקלים להחלפת המנוע ותיקון תקלות.

התובע בחר לתקן את הרכב במוסך מורשה משרד התחבורה שאינו מורשה של כלמוביל, ולאחר מכן גילה את דבר התקלה הסדרתית והתביעות הייצוגיות שהוגשו בנושא זה בישראל, בארה"ב ובאוסטרליה.

מצויד בידיעה הזאת פנה התובע אל שירות הלקוחות של כלמוביל בדרישה להחזר הוצאות אך נדחה, ולכן החליט להגיש את התביעה. בברכת עורכי הדין פיסטל ומסאלחה, ושל מהנדס הרכב יניב מוסלי שחתום על חוות הדעת המקצועית שהוגשה במסגרת התביעה הייצוגית, צרף התובע את אותה חוות דעת לתביעה.

איחור בביצוע טיפולים

בכתב ההגנה ביקשה כלמוביל לדחות את התביעה בטענות שונות, ואחת המרכזיות בהן נוגעת לאיחורים בביצוע טיפולים תקופתיים ברכב.

מאידך – טיעון פחות סימפטי של כלמוביל, שמוטב לולא היה נטען, הוא שהרכב נמכר במקור לחברת הליסינג אלבר. היות שגם לכלמוביל ברור שהרכב לא שימש בליסינג או בהשכרה קשה לחמוק מן התחושה שטיעון זה נטען שלא ביושר.

ברמה העניינית טענו אנשי כלמוביל שהמכונית עברה זה מכבר את תקופת אחריות היצרן ושהכשל התגלה כאשר הרכב היה בן 6, לאחר שגמא 146,777 קילומטרים. הם טענו גם שהתובע לא נדרש לשלם 60,000 שקלים אלא "רק" 30,000, והודו שהיבואנית סרבה לפצות את התובע בטענה שכלמוביל "לא מכירה בתקלה סדרתית ולא תישא בעלות החלפת המנוע, מכיוון שאחריות היצרן לרכב פקעה".

כצפוי וכאמור, אנשי כלמוביל טענו ש"הנחיות היצרן בכלל, ואלה הנוגעות לשגרת התחזוקה בפרט, קריטיות לשמירה על רכב תקין לאורך זמן. בהתאם להוראות היצרן בכל טיפול תחזוקה מתבצעת בדיקת מפלסו של שמן המנוע והחלפתו. במידה ששמן המנוע לא מוחלף בזמן, הרי שהוא הופך לבוצה ומאבד מתכונותיו החיוניות לשימון המנוע, דבר שעלול להוביל לנזקים משמעותיים במנוע על חלקיו".

אנשי כלמוביל טענו גם ש"להליך הייצוגי המתנהל בבית המשפט המחוזי בישראל אין שום ערך ראייתי ואין בעצם קיומה של בקשה לאישור שאפילו לא הוכרעה (רחוק מכך) כדי להוכיח שישנו נזק ברכבו של התובע או בכלל".
לעניין הטענה המשפטית המרכזית של התובע הגיבו אנשי כלמוביל וטענו שהיבואנית לא התרשלה מפני שמי שמחליט אם ומתי לבצע תיקון של תקלה סדרתית היא רק יצרנית הרכב.

דיון והכרעה

בדיון בבית המשפט הדגיש התובע שאף טענה שלו לא קשורה לאחריות היצרן לרכב (שחלפה) אלא בכך שלמרות שכלמוביל ידעו אודות הכשל הסדרתי הם לא טרחו ליידע את בעלי הרכב. הטענה היא שבכך כלמוביל התרשלה ומנעה מבעלי רכב אפשרות לשמור על הרכוש שלהם. עוד נטען שאם בעלי הרכב היו יודעים כיצד להתגונן מפני הבעיה – כנראה שרבים מהם לא היו נפגעים.

בנוסף, נטען שגם בעלי רכב שטיפלו בסונטות ההיברידיות שלהם "לפי הספר" נפגעו מן הכשל, וזה מוכיח שאין קשר בין התקלה לבין שגרת טיפולים.

נציגי כלמוביל ניסו לשכנע את בית המשפט שהליך התביעה הייצוגית "רחוק מלהסתיים" ולכן אין לו כל ערך ראייתי. בהמשך גם ניסו להיתלות באיחורים בביצוע טיפולים שוטפים, ובכך חזרו על טענות ההגנה.

כפי שקורה ברבים מן הדיונים המשפטיים, אם לא בכולם, הרשמת הבכירה ריבי לב אוחיון הציעה לצדדים להתפשר – וההצעה התקבלה על-ידי שני הצדדים. הכרעת הדין של לב אוחיון: "לאחר ששמעתי את הצדדים וראיתי את מסמכי התיק, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,000 שקלים".

על אף שבהליך זה לא נחשפו עובדות חדשות לגבי התקלה, ולמרות שפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לא מחייב בתי משפט אחרים, יש בו כדי לעודד בעלי רכב אחרים שנתקלו באותה בעיה. בשורה תחתונה התובע לא יצא עם כל תאוותו בידו אבל במאמץ קטן יחסית הוא השיב לעצמו חלק משמעותי מן הנזק שנגרם לו ובכך סימן את הדרך לתובעים נוספים.

אין ספק שלעורך דין קל יותר להתנהל בהליך משפטי אבל מאחר שכל הטענות המשפטיות והעובדתיות כתובות זה מכבר בכתב התביעה – נראה שהדרך סלולה בפני כל מי שנפגע מן הכשל הזה.

חשוב מכך: ייתכן שתוצאת ההליך הזה תדליק נורה על לוחות הבקרה של כלמוביל ויונדאי, ותגרום להן לעשות את הדבר הנכון ולטפל באלפי הנפגעים, במקום לשלוח אותם אל בתי המשפט.

נפגעתם מכשל סדרתי ביונדאי סונטה היברידית או בכל דגם אחר? כתבו לנו אל Editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

מנועים של יונדאי סונטה וקיה אופטימה ההיברידיות ממשיכים להתפגר

יונדאי וקיה בתגובה למנועי ה-2.0 ליטר שנהרסים: אין כשל סדרתי. בעלי הרכב אשמים

היונדאי סונטה ההיברידית עלתה באש, הרופא ניצל בנס ובתושיה, אבל ביונדאי מתעקשים שאין בעיה בטיחותית

בעקבות התביעה הייצוגית: יונדאי תתקן אלפי סונטות היברידיות בישראל. גם קיה תפרסם קריאה לתיקון של אופטימה ההיברידית

The post יונדאי סונטה היברידית: המנוע נהרס, כלמוביל תשלם 15,000 שקלים appeared first on TheCar.

התובענה הוגשה בשמם של ארבעה בעלי רכב שאצלם נהרסו בשלוש השנים האחרונות חמישה מנועים כתוצאה של חוסר שימון. בעלי הרכב נאלצו לשלם סכומי כסף גדולים כדי לתקן אותם, ומן המסמכים שהוגשו מסתמנת האפשרות שהכשל בשימון המנוע גורם בנוסף גם להרס של הממיר הקטליטי ולנזק כספי נוסף. הנפגעים, שמבקשים כאמור מעמד של תובעים ייצוגיים, טוענים שלמרות שאנשי יונדאי מודעים לכשל הסדרתי הם לא פעלו בדרך מתאימה כדי למנוע את הכשל או לתקן אותו על חשבון היצרנית, ולכל הפחות לא דאגו לכך שהנזקים הכלכליים והסיכון הבטיחותי לא יהיו מנת חלקם של בעלי הרכב. לטענת התובעים – אופי הנזק הוא כזה שהבעיה צפויה להתרחב בעתיד אל רוב כלי הרכב שמונעים באמצעות מנוע כזה.

התביעה בישראל הוגשה על-ידי עורכי הדין יאמן מסאלחה, צחי פיסטל ועדי ערמן, ולא מיותר להזכיר שתביעה ייצוגית דומה באותו נושא הוגשה ומתנהלת בימים אלה גם בארצות הברית.

מה השתבש?

ליונדאי וקיה, כפי שפרסמנו כאן לא מעט פעמים, יש בשנים האחרונות לא מעט בעיות עם מנועים מתוצרתן – החל מכשלים בייצור שגרמו בסופו של דבר לשריפות של מנועים וכלה בפגמים שבגללם נאלצה החברה לבצע קריאות לתיקון במדינות שונות.

בחוות הדעת המקצועית של מהנדס הרכב יניב מוסלי, אשר צורפה לבקשת האישור בישראל, הוא מפרט את התיאוריה שלו אודות מנגנון הכשל במנוע: "… כשל בטבעות האיטום והשימון (של הבוכנות- ג.מ.) גרם לכך ששמן יחדור לתוך תא הבעירה (צילינדר), נשרף בעת פעולת המנוע ויצא דרך שסתומי הפליטה אל מערכת הפליטה. …מאחר שתהליך הייצור (של המנוע / בוכנות / טבעות איטום – ג.מ.) פגום, קשיות (מלשון קושי – ג.מ.) טבעת השמן… גורמת לשריטה של קדח הצילינדר של המנוע ואף לשיתוך ההיקף החיצוני של טבעת השמן. נזק לצילינדר ו/או טבעת הבוכנה הזו יגרום לצריכת שמן מוגברת, מה שעלול לגרום לרעש דפיקה חריג מהמנוע ו/או להארה של נורת האזהרה של לחץ השמן. … אם שמן מנוע מסוגל לעבור כל אחת מטבעות הבוכנה הללו, שמן המנוע ייכנס לתא הבעירה… עודף שמן בתא הבעירה מקטין את יעילות הבעירה (הכוח המופק), מגביר פליטות, פוגם (ע"י פליטת מזהמים כתוצאה משריפת השמן) בממיר הקטליטי, ולבסוף גורם להפחתה בכמות השמן הכוללת שבתוך המנוע. …אם איבוד השמן לא מאותר בזמן… שימון לא מספק גורם לבלאי מוקדם, משמעותי, ולאחר מכן לנזק מהותי בכל המנוע, כולל רווית יתר של פחמן או משקעים של בוצה, ובכך מחייב תיקונים יקרים. מחסור בשמן עלול לגרום עד לכשל במנוע המהווה סיכון בטיחותי חמור… ".

הנזקים שנגרמים במנוע, לטענת המומחה, כוללים פגיעה או הרס של ראש המנוע, בוכנות, צילינדרים, מיסבי טלטל וגל ארכובה, כמו גם של הממיר הקטליטי. יתרה מכך: המומחה מצהיר שתיקון של הבעיה לא פותר אותה ("אלא אם יצרן הרכב הפיק לקחים והחליף את החומר של טבעות השימון (רינגים) וחיזק את מיסבי המנוע". "לאחר שבדקתי וחקרתי את הנושא לעומק…", מסכם המומחה, "הנני קובע חד משמעית כי הנזקים ברכבים נגרמו מפגם בייצור… שגורם לצריכת שמן גבוהה כתוצאה מכשל בטבעות האיטום על בוכנות המנוע (רינגים) המוביל לחוסר שימון נכון של בוכנת הרכב, שריפת שמן וכשל במנוע הרכב".

במילים פשוטות, טענת התובעים כלפי יונדאי היא שפגם בייצור המנוע או רכיבים שונים בתוכו גורם לשריפת שמן עד כדי היעדר שימון. טענה נוספת היא שנהגים לא מקבלים כל חיווי מוקדם על מחסור בשמן או על לחץ שמן נמוך (למשל התראה קולית או הדלקת נורה) לפני שהתקלה גורמת לנזק לא הפיך: "החיווי היחיד שהורגש על ידם הינו רעשי נקישות מכאניות, הנשמעות היטב ממנוע הרכב. יודגש כי בשלב זה, של הרעשים המוזכרים, זה כבר 'מאוחר מדי', כיוון שנגרם נזק קריטי, הדורש תיקון יקר ונרחב במנוע הרכב כתוצאה ממחסור חריף בשמן מנוע".

אצל אחד התובעים, עם מכונית שנרכשה כחדשה בשנת 2017 וטופלה (לטענת התובע) אך ורק במוסכים מורשי יבואן, נשמעו נקישות כאלה כאשר המכונית הייתה בת פחות משנתיים עם כ-47,000 קילומטרים "על השעון". זה קרה באמצע נהיגה על כביש 6. בעל הרכב פנה מיד למוסך מורשה של יונדאי ונאמר לו שהמנוע נהרס ללא תקנה ויש להחליפו. היות שיונדאי סרבה לקחת אחריות לתקלה, אבל הסכימה להשתתף בעלויות התיקון, נדרש אותו תובע לשלם כ-11,500 שקלים "בלבד" תמורת החלפת מנוע.

כשנתיים וחצי לאר מכן, בחודש אפריל השנה, נהרס גם המנוע השני וזאת למרות הקפדה (כך לטענת התובע) על טיפולים סדירים ברשת השירות של היבואנית, כמו גם בדיקה תכופה של מפלס שמן המנוע. הפעם, תמורת "חצי אוברול", הוא נדרש לשלם כ-22,000 שקלים. כחודש לאחר ביצוע התיקון במנוע השני הסתבר שהממיר הקטליטי ברכב נפגע כתוצאה מפליטת אדי שמן, והוא נדרש לשלם כ-7,400 שקלים נוספים כדי להחליפו.
תובע אחר רכש בשנת 2020 יונדאי סונטה היברידית משומשת שעלתה על הכביש בשנת 2016, ולטענתו טופלה במוסכי רשת של היבואנית. גם בעל הרכב הזה החל לשמוע רעשים מן המנוע בעת נהיגה על כביש 6, ללא כל חיווי או התרעה בלוח המכשירים. לאחר שמכוניתו נגררה למוסך הסתבר שגם מנוע זה נהרס כתוצאה ממחסור בשמן. גם במכונית הזאת נהרס המקביל הממיר הקטליטי, והנזק המצטבר הגיע ל-28,000 שקלים.

תובע שלישי, כמו השני, קנה סונטה היברידית משומשת, במקרה זה מכונית בת 5. כאשר מכונית זו חגגה 134,000 קילומטרים חווה גם הוא את החוויה המרנינה של נקישות וביקור במוסך רק כדי לגלות שהמנוע נהרס. במקרה זה הסתכמה עלות השיפוץ של המנוע בכמעט 24,000 שקלים, וזה קצת יותר מכפי שנדרש לשלם בעל הרכב הרביעי אשר רכש בשנת 2018 מכונית דומה בת כשנתיים. בסופו של דבר הצליח התובע הרביעי לשפץ את המנוע שלו תמורת כמעט 16,000 שקלים, וגם זה לא סכום שהולך ברגל.

מדוע יונדאי לא לוקחת אחריות?

אנחנו פנינו אל חברת כלמוביל, נציגי יונדאי בישראל כדי לקבל את תגובתם לנטען בכתב הבקשה. אבל במקום להגיב לגופם של דברים נמסר לנו מטעמם שהם טרם קיבלו אותו. "כשיתקבל", כך נענינו, "היצרן והחברה ילמדו את הנושא".

זאת תשובה מעניינת, במיוחד לנוכח טענת המבקשים לפיה בארצות הברית הוגשה, כאמור, תובענה ייצוגית בדיוק באותו הנושא. בנוסף, נראה שביונדאי למדו היטב את הנושא היות שכבר משלהי שנת 2021 הם פרסמו סדרת "עלוני שירות טכניים" (TSB) שמהווים, למעשה, קריאות שירות שמסבירות מה יש לבדוק במכוניות וכיצד יש לתקן במקרה הצורך כשל דומה. הבדיקה והתיקונים, אגב, כוללים מצד אחד בחינה של מצבו הפיזי של המנוע (טבעות אטימה, בוצה במנוע ועוד) ומצד שני שדרוג תוכנה שנועד להפוך את המידע שמתקבל מחיישן הנקישות לאפקטיבי יותר כך שהוא יפעיל את נורות האזהרה ברכב לפני שנגרם נזק ולא לאחר מכן.

לטענת התובעים, למרות שיונדאי פרסמה את הנחיות השירות שלה למוסכי הרשת בארצות הברית היא לא פעלה כך בישראל (כאמור, לא קיבלנו את תגובת היבואנית, חברת כלמוביל, לעניין זה), ולכן היא נתבעת בדרישה שתבצע "קריאת שירות" (recall) לכל המכוניות שנמכרו בישראל ובנוסף לכך גם תתקן את הפגם ככל שניתן – וזאת לאחר יידוע פוזיטיבי של כל בעלי הרכבים הרלבנטיים.
יונדאי וכלמוביל נדרשות (אם התובענה תתקבל) לממן לבעלי רכב עלות של רכב חלופי ולפצות אותם על כלל ההוצאות הישירות והעקיפות שהוציאו בגלל הפגם. בנוסף, היצרנית נדרשת להאריך את האחריות לרכב ל-13 שנים מאז עלייתו לכביש ולבצע את כל הטיפולים הנדרשים כדי לפתור את הבעיה בתקופת האחריות המורחבת.

אם אתם בעלי מכוניות מדגמי יונדאי או קיה עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר ונתקלתם בבעיה דומה – כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com.

The post האם יש כשל סדרתי במנועים של יונדאי סונטה היברידית? appeared first on TheCar.