אמש פרסמה 'לשכת התעשייה והביטחון של משרד המסחר האמריקני' הודעה אודות הצעת החוק המוצעת, ועל אף שזו כוללת גם איסור מכירה או ייבוא של מכוניות מקושרות מתוצרת רוסיה – ברור שהחלק הזה קצת חסר משמעות והכוונה היא בעיקר לתוצרת סין.

החשש של הממשל האמריקני הוא מפני ריגול, ושרת המסחר האמריקנית ג'ינה ריימונדו אמרה את הידוע והמובן מאליו: "למכוניות כיום יש מצלמות, מיקרופונים, מעקב GPS וטכנולוגיות אחרות שמחוברות לאינטרנט. לא צריך הרבה דמיון כדי להבין איך יריב זר עם גישה למידע הזה יכול להוות סיכון רציני הן לביטחון הלאומי שלנו והן לפרטיות של אזרחי ארה"ב. ריימונדו הוסיפה שכדי להתמודד עם אותם חששות נוקט משרד המסחר האמריקני ב"צעדים ממוקדים ופרואקטיביים כדי למנוע מטכנולוגיה מתוצרת סין ורוסיה לעלות על כבישי ארה"ב".

החקיקה המוצעת תחול על כל סוגי הרכב – בהם מכוניות, טנדרים, משאיות ואוטובוסים, אבל לא על כלי רכב שלא עושים שימוש בדרכים ציבוריות, למשל כלי רכב שמשמשים לבנייה ולחקלאות.

אינטל בפנים

היות שבימינו אין מכוניות חדשות שנמכרות בשווקים מפותחים בלי רכיבי קישוריות כאלה או אחרים הרי שהחלק הראשון של החקיקה יוצר מחסום מפני מכירה של כל רכב סיני בארה"ב – אפילו אם הוא לא מיוצר בסין אלא במקסיקו או בקנדה.

החלק השני של החקיקה פחות מובן מאליו. בפועל הוא קובע איסור מכירת מערכות חומרה או תוכנה מתוצרת סין, וזה סוגר כל סדק אפשרי שדרכו יכולות "לזלוג" מערכות סיניות – אפילו אם כלי הרכב עצמם היו מיוצרים על אדמת ארצות הברית.

עם זאת, ההגדרה שפורסמה כרגע (עדיין לא כנוסח של הצעת חוק), היא שייאסר על יצרניות "עם קשרים לסין או לרוסיה" למכור בארה"ב כלי רכב מקושרים שמכילים חומרה או תוכנה של מערכת קישוריות לרכב, או תוכנת נהיגה אוטומטית, וזאת אפילו אם הרכב יוצר בארה"ב.

ההגדרה הזאת עוד תעבור בוודאי עידון ושיוף אחרת היא עלולה לגרום למצבים מביכים. לג'נרל מוטורס, למשל, יש "קשרים עם יצרניות סיניות" מפני שהיא מייצרת שם מכוניות במסגרת פרויקטים משותפים עם יצרניות רכב סיניות. סביר להניח שהמחוקקים לא רוצים למנוע מג'נרל מוטורס למכור מכוניות בארה"ב.

המדיניות האמריקנית יכולה אמנם לנבוע מחשש אמיתי לפגיעה בביטחון הלאומי האמריקני או בפרטיות של אזרחים, וזה חשש הגיוני, אבל לא יהיה זה מופרך להניח שתעשיית הרכב האמריקנית בוחשת מאחורי הקלעים כדי להקים לטובתה מחסומים מפני כניסת יצרניות רכב סיניות לשוק הביתי שלה.

לפני כעשרה ימים העבירה ממשלת ארה"ב חקיקה שמטילה – החל מסוף השבוע הנוכחי (27 בספטמבר) מכס בשיעור של 100% על כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, וכן מכס של 50% על תאים סולאריים מתוצרת סין ו-25% על פלדה, אלומיניום, סוללות לרכב חשמלי ועל מינרלים שונים שמיוצאים מסין.

מלחמת סחר?

ממשלת סין מתנגדת כמובן לכך שארה"ב תרכוב על הסנטימנט של ביטחון לאומי ותשתמש בפרקטיקות מפלות כנגד חברות ומוצרים סינים, וזאת גם השורה התחתונה של תדרוך שהעביר אמש דובר משרד החוץ הסיני בפני עיתונאים.

"סין קוראת לארה"ב לכבד את עקרונות השוק ולספק סביבה עסקית פתוחה, הוגנת, שקופה ולא מפלה לחברות סיניות", אמר הדובר, והוסיף ש"סין תשמור בנחישות על זכויותיה והאינטרסים הלגיטימיים שלה" – וזה משפט שעלול להתפרש כאיום.

אגב, דבר מוזר או מביך או לא מובן במדיניות הזאת נוגע לבידול בין מכוניות מקושרות לבין טלפונים חכמים מתוצרת סין. ארה"ב אמנם מחרימה את יצרנית האלקטרוניקה 'וואווי' אבל בארה"ב נמכרו מיליוני טלפונים חכמים מתוצרת סינית, ורובם מחוברים לאינטרנט באופן קבוע ומעבירים שפע של מידע ליצרניות המכשירים ואל חברות שמפעילות אפליקציות שונות, למשל טיק טוק.

ומה בישראל?

כרגיל, משרד התחבורה הישראלי לא עוסק באף נושא מבלי שמישהו מביא אליו את כל הנתונים והרעיונות כשהם לעוסים ומוכנים לבליעה. לא מפתיע, לכן, שהמשרד שאחראי על הרכב והתחבורה ועל הביטחון שלנו בכבישים – לא הציף עד היום את סכנות הסייבר בכלל, ובפרט את המשמעויות הצרכניות והביטחוניות של קישוריות בין הרכב שלנו אל יצרניות הרכב הסיניות.

מה שהרבה יותר מטריד זה שגם משרד הביטחון לא התערב בסוגיה הזאת, ואם בכך לא די – מכוניות סיניות אף זכו במכרזי רכב של משרד הביטחון והן נכנסות מידי יום לתוך בסיסי צה"ל. האם זאת חלמאות? טיפשות? אטימות או סתם טמטום? ימים יגידו.

לקריאה נוספת:

האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן

הצעיר שפרץ לטסלה מאתגר את יצרניות הרכב: תלמדו לעבוד עם קהילת ההאקרים

סיגניה הישראלית היא חברת אבטחת הסייבר של קבוצת המירוצים של מהינדרה

The post מכוניות סיניות? לא בבית ספרנו appeared first on TheCar.

המגבלות שיוטלו על מכוניות סיניות מנוסחות בימים אלה על ידי ממשל ביידן וממוקדות ב"מכוניות חכמות" סיניות וברכיבים אחרים – למשל של מערכות אנרגיה מתחדשת – שעלולים לאסוף מידע בארצות הברית ולהעביר אותו לסין.
המיוחד בשורת המכשולים החדשה הוא שהם מכוונים אל כלי רכב חשמליים ואל חלקים שמקורם בסין, וזאת בלי קשר למדינה שבה הם מיוצרים. תקנות כאלה צפויות להגביל, בין השאר, כלי רכב שמיוצרים במדינות שיש להן הסכמי סחר חופשי עם ארה"ב, למשל במקסיקו, דרום קוריאה או באיחוד האירופאי.

כל מכונית חדשה שמיוצרת בימינו היא "מכונית חכמה" ומקושרת, ולכן מגבלות על "מכוניות חכמות" הן סוג נוסף, מתוחכם יותר, של מכס והגנה על התוצרת המקומית, והוא עוקף גם את כל הסכמי הסחר שעליהם חתומה ארצות הברית.

כך, למשל, לארה"ב יש הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, ומי ש"בנתה" על ההסכם הזה היא ג'ילי הסינית אשר רכשה מרנו הצרפתית את מחצית הבעלות בחברה לייצור רכב בבעלות רנו אשר הוקמה במקור על-ידי סאמסונג. ג'ילי מתכוונת לייצר רכב במיזם המשותף עם רנו ובמקור תכננה לייצא אותו מדרום קוריאה לארה"ב.

מה שעדיין לא ברור הוא מה תהיה השפעת התקנות החדשות על כלי רכב שמיוצרים ממש בתוך ארה"ב, כמו גם על כלי רכב "חכמים" שאינם "סינים", למשל של וולוו השבדית (ששייכת לג'ילי הסינית) או אלה של 'וינפאסט' הווייטנאמית שייוצרו בארה"ב.

כידוע, וכפי שפרסמנו לא אחת, "כלי רכב חכמים" אוספים כמויות גדולות מאוד של מידע על המשתמשים, וגורמי ממשל אמריקנים מודאגים במיוחד מנתונים שנאספים בעיקר במכוניות חשמליות אבל גם באופן כללי בכל כלי הרכב המקושרים והאוטונומיים.

יצרניות הרכב טוענות אמנם שהן אוספות נתונים רק לצורך שיפור המוצרים ולעכדון תוכנות, אבל בפועל – עוד לפני שמדברים על פריצות סייבר לרכב עצמו או אל התקשורת בין הרכב לבין יצרנית הרכב – נאספים נתונים אודות כל הנסיעות שמבוצעות ברכב, מוקלטות שיחות של הנהג ונוסעיו, סביבת הרכב מצולמת ומוקלטת באמצעות מצלמות שמותקנות ברכב, ומתקיימים חיבורים למאגרי מידע שונים – החל מספרי הטלפונים של המשתמשים ברכב וכלה בסיסמאות אל אפליקציות פיננסיות ואחרות. הגרוע מכל הוא שכלי רכב אוספים כעת מידע ונתונים ביומטריים של נהגים ונוסעים – החל מתווי פנים וכלה בנתונים חיים אודות מצבם הבריאותי והתודעתי.

בשלב זה טרם פורסם, וייתכן גם שטרם הוחלט, כיצד יוטלו מגבלות ומה הן יכללו, אבל פורסם שהממשל האמריקני עסוק בקביעת מדיניות בתחום הזה ובהטלת היישום שלה על רשויות קיימות במשרד המסחר. כבר במהלך השבוע הקרוב צפוי להתפרסם בארה"ב צו נשיאותי נוסף שנועד להבטיח פרטיות נתונים, וזה כנראה הצעד הראשון בכיוון.

הפוסל – במומו פוסל

ממשלת סין מחייבת את יצרניות הרכב שלה לאחסן את הנתונים שהן אוספות בתוך סין, ולאפשר למימשל גישה מלאה אליהם. בה בעת, ממשלת סין הטילה לא מכבר מגבלות על מכוניות מתוצרת טסלה האמריקנית, והיא אוסרת על כניסתן למתקנים צבאיים ולכל מקום שבו מתכנסים אנשי צבא.

גורמי ממשל ופוליטיקאים אמריקנים מתייחסים לאיסור הזה כאל סוג של הודאה סינית בכך שהממשל והצבא הסיני "מעיינים" בנתונים אישיים ובמידע שנאסף בכלי רכב מקושרים, ומכאן החשש שלהם שמא גם מדינות אחרות עושות את זה, למשל באמצעות מידע שנאסף על-ידי טסלה.

The post האם מכוניות סיניות יאספו מידע על אזרחים אמריקנים עבור ממשלת בייג'ינג? לא אם זה תלוי בממשל ביידן appeared first on TheCar.

מייקל רייגן, מנכ"ל הסוכנות להגנת הסביבה, צפוי להכריז על חוק הגנת האקלים האגרסיבי ביותר של ממשל ביידן עד היום. וזה יכניס סוף סוף את ארצות הברית לתחרות ראש בראש מול סין ואירופה בתחום הרכב החשמלי, ואף יהפוך אותה למובילה עולמית בהפחתת פליטות זיהום אוויר מתחבורה.

על-פי הניו יורק טיימס, החוק החדש לא יקבע רף זיהום אוויר מרבי לדגם או לקטגוריה של כלי רכב אלא יציג מכסת זיהום מרבית לכלל המכירות של יצרנית רכב. להערכת אנשי הסוכנות מכסה כזאת תגרום לכך שעד לסוף העשור הנוכחי כלי רכב חשמליים יהוו בין 54-60% מכלל המכוניות החדשות שיימכרו בארה"ב, ואחוז זה יעלה לגזרת ה-64% עד 67% ממכירות הרכב החדש כעבור שנתיים נוספות.

לשם השוואה, היעד הנוכחי של ממשלת ארה"ב הוא להגיע עד לסוף העשור הנוכחי לשיעור של 50% כלי רכב חשמליים, ובסיכום השנה שעברה עמד השיעור שלהם שם על 5.8% בלבד מכלל כלי הרכב החדשים.

מיותר לומר שההכרזה הדרמטית שמבטיח הניו ורק טיימס תצית ויכוח אדיר בין התומכים בהגנת האקלים לבין "טראמפיסטים", מכחישי התחממות כדור הארץ ונתמכי הלובי של תעשיית הרכב. צריך גם להדגיש שמדובר בהצעת חוק שתעבור ב"צנרת" החקיקה המקובלת בממשל האמריקני הדמוקרטי, כלומר בבתי הנבחרים ותחת פיקוח בית המשפט העליון, ובתוך כדי כך תעוצב באופן מדויק יותר.

דרך רצופת אתגרים

בשונה מאשר בישראל, הממשל האמריקני לא רק מכריז הכרזות אלא מציג תוכניות סדורות ומתוקצבות עם יעדים ברורים, ומשקף אותן מבעוד מועד לציבור באופן שבו ניתן להשפיע על התהליך. בשונה מאשר אצלנו, החקיקה החדשה לא נובעת מלחץ פוליטי של סקטור כזה או אחר אלא מתוכנית סדורה שמבוססת על עבודה מדעית וכלכלית שבוצעה על-ידי אנשי המקצוע בסוכנות להגנת הסביבה במהלך יותר משנה, ושוקפה במלואה לציבור.

נכון להיום, אחרי תקופה קשה שעברה מהפכת הרכב החשמלי בעידן טראמפ, תוכנית שקיימת וכבר מופעלת בארצות הברית (להבדיל מן החקיקה החדשה) נגזרת משתי תוכניות פדרליות גדולות שאחת עוסקת בהגנת הסביבה והאחרת בחילוץ הכלכלה האמריקנית מן האינפלציה והמיתון הכלכלי. "חוק הפחתת האינפלציה", שנכנס לתוקף בשנה שעברה, מעניק סובסידיה של עד 7,500 דולר לרוכשי מכוניות חשמליות חדשות, ותקציב של מיליארדי דולרים ליצרניות של סוללות ולפיתוח מקורות למינרלים קריטיים.

אלא שארצות הברית, בגלל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, מפגרת פיגור ניכר אחרי סין ואירופה באימוץ רכב חשמלי. האיחוד האירופי כבר חוקק תקני פליטת כלי רכב שצפויים להפסיק בהדרגה את המכירה של כלי רכב חדשים המונעים בבנזין עד 2035, ואילו קנדה ובריטניה הציעו סטנדרטים דומים למודל האירופאי.

האתגר המובן מאליו באמריקה הוא האצה מהירה של הקמת תשתיות טעינה ואספקת חשמל ברחבי המדינה. ממשל ביידן הקציב לפני כשנתיים 7.5 מיליארד דולר לבניית רשת של כ-500 אלף עמדות טעינה מהירות לאורך הכבישים המהירים הארציים, אבל דוח של חברת האנליסטים S&P Global מלפני כחודשיים מצא שהיקף התשתיות הנדרש הוא מיליוני עמדות טעינה.

אתגר לא פחות משמעותי הוא התמודדות עם פיטורים צפויים של עשרות אלפי עובדים בתעשיית הרכב. ההערכה היא שמספר העובדים שנחוצים כדי לייצר רכב חשמלי היא מחצית מספר העובדים שנדרשים לייצר רכב עם מנוע בעירה, ולכך צריך להוסיף את הלחץ שצפוי מייבוא רכב חשמלי מן המזרח הרחוק.

אימוץ מהיר של כלי רכב חשמליים ידרוש גם השקעה של עשרות, אולי אף מאות, מיליארדי דולרים בתגבור רשת החשמל הארצית ובהאצת פרויקטים לאנרגיה מתחדשת, הבטחת אספקת כל חומרי הגלם שנדרשים לצורך ייצור סוללות והקמת תעשייה למחזור נקי של סוללות משומשות.

במסגרת החקיקה הקיימת יוענקו תמריצים לרכב חשמלי רק לכלי רכב שמיוצרים בשטח ארה"ב וכך גם הסוללות שלהם. חקיקה זאת מעצבנת את האירופאים אבל מצד שני כבר גרמה לכמה יצרניות רכב להכריז על העתקת פעילות הייצור המתוכננת שלהן לארה"ב.

אנשי הניו יורק טיימס מעריכים שכדי לקדם את החקיקה החדשה יצטרך הממשל האמריקני להציג תוכניות משלימות של הגברת הסבסוד להקמת תשתיות טעינה, ולתקצוב הסבות מקצועיות לעובדים שיעברו מייצור רכב לייצור סוללות. כתבי העיתון גם מזכירים שארצות הברית נכנסת כעת למערכת הבחירות של 2024, וזה צפוי להיות אחד הנושאים החמים בקמפיין החדש. הרפובליקנים, למשל, עלולים להפוך את ההתנגדות לחוק הזה לאחת מהבטחות הבחירות שלהם. מצד שני – אפילו בתעשיית הרכב האמריקנית יש רבים שתומכים בצעדים הממשלתיים ולו מפני שהם מיישרים קו עם החקיקה המחמירה של מדינת קליפורניה – שם נמצא שוק הרכב הגדול והעשיר ביותר במדינה. בתעשייה אומרים שעדיף ליצרניות הרכב להתמודד עם מערכת כללים אחת מאשר עם חוקים שונים.

כדור הארץ בסכנה

בשולי הדברים חדוש להזכיר שממשל טראמפ גרם לנזקים אדירים בחברה האמריקנית על-ידי יצירת קיטוב, השנאה, הפצת חדשות כזב ואובדן אמון במערכות השלטוניות. לפחות מאחורי חלק מן הפעולות האלה ניכרת טביעת אצבעותיהם של אינטרסנטים כלכליים ולוביסטים, והנזק נגרם לא רק לארצות הברית אלא לעולם כולו.

תחבורה בארצות הברית היא המקור הגדול ביותר לגזי חממה, וארצות הברית היא המזהמת השנייה בגודלה על פני כדור הארץ אחרי סין למרות שהאוכלוסייה שלה מהווה רק 23.5% מאוכלוסיית סין (332 מיליון לעומת 1.412 מיליארד בני אדם). סין פועלת באופן נחוש מזה יותר מעשור להפחתת פליטות פחמן, וארצות הברית התחייבה להפחית אותן בחצי עד לשנת 2030 ולהגיע למאזן אפס עד לאמצע המאה.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה לפני כשנתיים דוח שממנו עולה שכדי למנוע מן הטמפרטורות הממוצעות של כדור הארץ לעלות ב-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הטרום תעשייתיות נדרשת הפסקת המכירה של מכוניות חדשות שמונעות במנועי בעירה עד לשנת 2035. מעבר לנקודה זאת – כך מזהירים מדענים – ההשפעות של גלי חום קטסטרופליים, שיטפונות, בצורת, הרס יבולים חקלאיים והכחדת מינים יציבו אתגר קיומי בפני האנושות.

The post חוק חדש יניע השבוע את מהפכת הרכב החשמלי בארצות הברית appeared first on TheCar.

על אף שהסנאט אישר רק נוסחה מקוצצת של חקיקת האקלים של ממשל ביידן – בכל זאת מדובר בהשקעה האקלימית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב בצמצום השפעת האדם על הטבע. אפילו הכותרת של "חוק הפחתת האינפלציה" היא פשרה שהושגה בין ממשל ביידן ורוב הדמוקרטים שתמכו בו לבין הרפובליקנים שהתנגדו לו, מפני שבמקור הוא נקרא "Build Back Better" וייצג מהלך רב ממדי עם חקיקה סוציאלית מתקדמת וחסרת תקדים ועם תג מחיר של כ-1.75 טריליון דולר.

מתוך סכום זה ניסה ממשל ביידן לקדם חבילת תמריצים בהיקף של כ-555 מיליארד דולר לפעולות ואמצעים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית ולצמצום פליטות גזי חממה, והפשרה שהושגה מקצה לכך כ-369 מיליארד דולר. 60 מיליארד דולר נוספים יינתנו לערים המושפעות באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים, ומיליונים נוספים כ"מימון עמידות אקלימית" לקהילות אינדיאניות. החוק שעבר בסופו של דבר כרוך גם בחקיקה חברתית שכוללת רפורמת מס שאמורה לממן אותו, וגם שיפורים לביטוח הבריאות.

ברמה הפורמלית אמור "חוק הפחתת האינפלציה" לקבל בשבוע הבא את אישור בית הנבחרים ולאחריו את החתימה של הנשיא, ואם הכל יקרה כמתוכנן תגיע ארצות הברית של אמריקה הכי קרוב שהיא מסוגלת (מבחינה פוליטית) לעבר יעדי האקלים הלאומיים והעולמיים שהוצבו בפניה. ממשל ביידן הגיע לבית הלבן עם הבטחה לצמצום נזקי האדם לטבע, ומהר מאד הציג תוכנית להפחתה של כ-50% בפליטות המזהמים ביחס לרמה של שנת 2005. בעקבות הפשרה שהושגה מעריכים אנליסטים שארצות הברית תוכל לצמצם את כמות הפליטות שלה בכ-40% עד לסוף העשור.

אמריקה רוצה רכב חשמלי

כאמור, הנוסח הנוכחי של החוק לא ישפיע על האינפלציה לאף כיוון אבל יכול לעודד מעבר לרכב חשמלי כמו גם ייצור רכב חשמלי וסוללות בתוך תחומי ארה"ב ואפילו בישראל, ובסעיף זה ישקיע הממשל האמריקני בעשור הקרוב 36 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות העניקה ממשלת ארצות הברית החזר מס בהיקף של כ-7,500 דולר לכל מי שרכש מכונית חשמלית חדשה, אולם ההטבה הוגבלה במספר אופנים, למשל על ידי רף מרבי של מחיר המכונית ומבחן הכנסה של מקבל הסובסידיה. בנוסף, ההטבה הוגבלה ל-200,000 מכוניות לכל יצרנית רכב, וזאת מגבלה שבסופו של דבר פגעה ב'טסלה' וב'ג'נרל מוטורס' לאחר שעברו את הרף הזה. נוסח החוק החדש מסיר את מגבלת המכירות ומטיל מגבלות אחרות שלמרות שאינן חפות מבעיות הן מעידות על חשיבה יסודית שבוצעה בנושא.

כך, החל בינואר 2023 ולמשך עשור, כל מי שירכוש מכונית חשמלית חדשה שמחירה נמוך מ-55,000 דולר, או טנדר או קרוסאובר חשמלי שמחירם נמוך מ-80,000 דולר, יקבל הטבלת מס בהיקף של 7,500 דולר. בשונה מן המצב הנוכחי הוא יקבל את הסכום כבר במעמד הרכישה ולא כזיכוי מס עתידי. מי שימסור מכונית עם מנוע בעירה פנימית וירכוש במקומה מכונית חשמלית משומשת יקבל הטבת מס בהיקף של 4,000 דולר, אם כי הטבה זאת ממוקדת במי שמשתכרים שכר נמוך.

החוק כולל שורת סייגים שנועדו למקד את הכסף הממשלתי בתועלות למשק האמריקני ולאזרחים אמריקנים, אם כי חלקם עלולים לצנן את האפקטיביות שלו בטווח המיידי. כך, למשל, החל משנת 2024 יינתן המענק רק למכוניות חשמליות שמיוצרות בארצות הברית עם סוללות שחומרי הגלם שלהן נכרו בארצות הברית או ב"מדינות שלארה"ב יש איתן הסכמי סחר". באופן די שקוף זה נועד למנוע מיצרניות רכב סיניות להתחרות בשוק האמריקני. באופן יותר ספציפי, החוק דורש שלפחות 40% מרכיבי הסוללה יגיעו ממפעלים בארה"ב או משותפותיה להסכם סחר חופשי (כולל ישראל), ושהחל משנת 2029 הסוללות ייוצרו בארה"ב.

כמעט אף יצרנית רכב לא עומדת כרגע ברף הנדרש של מחיר מכירה מרבי של 55,000 דולר – אבל זה מצוין גם לאמריקנים וגם לנו, בישראל, היות שזה יתמרץ יצרניות רכב לפתח מכוניות חשמליות קטנות ופחות יקרות. מצד שני, רף ה-80,000 דולר יעודד אותן לייצר טנדרים וקרוסאוברים, ודי שקוף שהסעיף הזה הוחדר בלחץ הלובי של תעשיית הרכב.

נושא הסוללות קצת יותר בעייתי, אבל הממשל האמריקני מבין שארצות הברית נקלעה לפיגור בגלל הרשלנות של הממשל הקודם, שכתוצאה ממנה רוב כושר הייצור העולמי של סוללות לרכב חשמלי נמצא כעת בסין. ממשלות באירופה מסבסדות את התעשייה הזאת בעשרות מיליארדי אירו וכעת כבר מוקמים מפעלים לייצור סוללות ברחבי היבשת, וזה גם מה שצפוי לקרות בארה"ב.

צריך להניח שצעדי התגובה של יצרניות רכב סיניות יהיו זהים לפעולות שנקטו יצרניות הרכב היפניות כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת: הם יקימו בארה"ב מפעלי ייצור לרכב ולסוללות, וניצנים כאלה כבר נראים בשטח עוד לפני כניסת החוק לתוקף.

חוק הפחתת האינפלציה משלים גם את היתרונות הסביבתיים של רכב חשמלי באמצעות תמיכה חסרת תקדים ביצרניות אנרגיה ממקורות מתחדשים ופיתוח מקורות נוספים כאלה. 44 מיליארד דולר, למשל, מושקעים בקידום טכנולוגיות ייצור אנרגיה מרוח ומשמש, ובפיתוח אמצעי אחסון ובטכנולוגיות מימן. כ-30 מיליארד דולר נוספים הוקצו להאצת ייצור של פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, וכריית מינרלים נחוצים – והכל בשטח ארה"ב.

בעוד שעד היום דובר הרבה מאד בהפחתת פליטות פחמן – אחד מגזי החממה האחרים הוא מתאן שנפלט בעיקר ממזבלות ומטמנות, וכתוצאה של הפקת וזיקוק נפט. החוק החדש דורש מתעשיית הנפט והגז ללכוד דליפות של מתאן או לשלם קנסות כבדים אם לא יעשו זאת. במסגרת החקיקה החדשה יוקם "בנק ירוק" פדרלי אשר ילווה 27 מיליארד דולר לפרויקטים שקשורים באנרגיה ממקורות מתחדשים ובאחסנת אנרגיה כזאת.

The post אמריקה רוצה רכב חשמלי: 7,500 דולר מענק לרכב חדש, 4,000 דולר למשומש appeared first on TheCar.

תקציב זה נוסף לסכום אדיר וחסר תקדים בהיקף של טריליון דולר, אשר אושר בנובמבר שעבר על-ידי הקונגרס האמריקני עבור חידוש כל תשתיות התחבורה בארה"ב, ובכלל זה למעבר אל עידן הרכב החשמלי. הוא נוסף גם אל 5 מיליארד דולר אחרים אשר הוקצבו לפני כשלושה חודשים לחיזוק והרחבת תשתיות הטעינה הציבוריות בארה"ב.

הממשל האמריקני הנוכחי מתאמץ לצמצם את הפיגור שנגרם על-ידי ממשל טראמפ בכל הקשור לרכב חשמלי, ובין השאר גם את היתרון העצום של סין בכל הקשור לתשתיות ייצור של סוללות לרכב חשמלי. עם פרסום התוכנית החדשה אמרה שרת האנרגיה גרנהולם ש"ממשלת ארצות הברית תציב את התעשיה המקומית שלה בחזית ככל שהדברים אמורים בעמידה בביקוש הגובר לסוללות מתקדמות. כך נגביר את התחרותיות שלנו ונחשמל את מערכת התחבורה שלנו".

3 מיליארד הדולר יחולקו לכ-30 חברות אמריקנית כמענקים, אם כי עד עתה לא פורסם אילו חברות יקבלו אותם. עם זאת, מאד סביר שחלק מן הכסף יגיע ליצרניות הרכב האמריקניות שעובדות על טכנולוגיית סוללות יעילה יותר, מה שבוודאי יתרום לזירוז ההופעה של כלי רכב חשמליים טובים יותר. נתח נוסף מן התקציב החדש יוענק לחברות שעוסקות בעיבוד ובמחזור סוללות רכב חשמלי במטרה למצות מהן חומרים גלם נדירים ויקרים, ונתח אחר להגדלת היקף הייצור של סוללות בשטח ארה"ב. נכון לעכשיו תלויה תעשיית הרכב האמריקנית בסוללות שרובן מיוצרות בסין ומיעוטן בקוריאה וביפן, והיא מתקשה להשיג מינרלים כמו ליתיום שעל מקורות ההפקה שלהם השתלטו חברות סיניות בתמיכת הממשלה הסינית.

משרד האנרגיה האמריקני הודיע שהתוכנית החדשה תסייע להקמת מפעלים חדשים, משופצים ומורחבים לייצור, ושבנוסף ל-3 המיליארדים האלה מוקצים 60 מיליון דולר אחרים לתמיכה בפיתוח שימושים נוספים לסוללות אשר סיימו את מחזור השימוש בהן בכלי רכב חשמליים.

"ההשקעה ההיסטורית של הנשיא ביידן בייצור סוללות (לרכב חשמלי) ובמחזור תעניק לשרשרת האספקה המקומית שלנו את הטלטלה שהיא צריכה כדי להיות בטוחה יותר ופחות תלויה במדינות אחרות לחיזוק כלכלת האנרגיה הנקייה שלנו, ליצירת מקומות עבודה בשכר טוב, ולחיזוק מגזר התחבורה", אמרה גרנהולם.

בהודעת משרד האנרגיה האמריקני נכתב שהמשרד עובד בשיתוף פעולה עם חברות אמריקניות כדי להתכונן לעלייה ניכרת בביקוש לסוללות לרכב חשמלי, וזאת לאור צניחה של יותר מ-90% במחיר שלהן מאז שנת 2008.

הרחבת רשת הטעינה וסובסידיות לאזרחים

בפברואר השנה פרסם ממשל ביידן תוכנית להשקעה של 5 מיליארד דולר במימון הרחבת רשת הטעינה הציבורית ברחבי ארה"ב במהלך 5 השנים הבאות, מהם כ-615 מיליון דולר עוד השנה.

תוכנית זאת בנויה בשיתוף פעולה עם המדינות השונות אשר נדרשות להציג לממשל הפדרלי האמריקני את התוכניות שלהן בנושא זה ולזכות באישורו, וזאת כדי לעמוד בסטנדרטים מחייבים – למשל מספר מינימלי של 4 חיבורי חשמל לטעינה במקביל של 4 מכוניות בעמדת טעינה ציבורית מהירה.

ממשל ביידן הגדיר שעד לסוף העשור הנוכחי 50% מן המכוניות החדשות שיימכרו בארה"ב יהיו חשמליות או היברידיות נטענות (לעומת 100% מן המכוניות בסין, הודו ורוב מדינות מערב אירופה), ואחד החסמים בדרך ליעד הזה הוא עקב אכילס של היעדר אפשרויות לטעינה ציבורית באזורים כפריים ועירוניים.

כדי לעמוד ביעדי הממשל נדרשות לפחות חצי מיליון עמדות טעינה ציבוריות בארה"ב – בנוסף לתשתיות שקיימות כיום – וההנחיה שפרסם משרד התחבורה האמריקני היא למקד בשלב ראשון את המאמצים ואת ההשקעות בהקמת עמדות מהירות לאורך צירי התנועה הראשיים וכבישים מהירים. השאיפה היא להגיע למצב שבו מותקנות עמדות כאלה במרחק מרבי של 50 מייל (80 קילומטרים) זו מזו, ובמרחק של לא יותר מ-1.6 קילומטרים מכביש מהיר. בתוכנית הסובסידיות הזאת מוגדר שהממשלה תשתתף ב-80% מעלויות ההקמה של התשתיות, ו-20% הנותרים ימומנו על-ידי הסקטור הפרטי.

בנוסף, הבית הלבן אישר מוקדם יותר השנה את החקיקה שעברה בקונגרס להגדלת זיכוי המס הנוכחיים לרוכשי רכב חשמלי חדש לסכום שמתחיל ב-7,500 דולר ומגיע עד ל-12,500 דולר לכלי רכב חשמליים שמיוצרים על ידי יצרניות רכב אמריקניות שמעסיקות עובדים מאוגדים באיגודים מקצועיים. אותה חקיקה מעניקה גם אשראי בהיקף של 30% מערך הרכב לחברות שרוכשות כלי רכב חשמליים מסחריים, 3.5 מיליארד דולר להסבת מפעלים אמריקנים ליצור רכב חשמלי, ועוד 9 מיליארד דולר לשירות הדואר האמריקאי ולממשלה הפדרלית לצורך רכישת רכבים חשמליים.

The post ממשלת ארה"ב הקציבה 3 מיליארד דולר לתמיכה בייצור סוללות לרכב חשמלי appeared first on TheCar.