תחת הכותרת "ברוני הרכב" שידר השבוע תאגיד השידור הישראלי 'כאן' את הפרק הראשון בעונה החדשה של תוכנית התחקירים "דוח רולניק" של העיתונאי המוערך גיא רולניק.

אין צורך להתאמץ כדי לקשר בין שם הפרק לבין כינוי הגנאי השגור "הברונים השודדים": רולניק, בקולו העמוק והצרוד, מעמיד ארבע משפחות של יבואני רכב על עמוד הקלון ומאשים אותן בשוד הציבור, לא פחות. רולניק, באחד ה"תחקירים" המביכים ביותר מבחינה מקצועית שעסקו בתחום הזה, מייחס את המחירים המופקעים של מכוניות וחלקי חילוף לרכב בישראל ל"ארבע משפחות עושקות" שמחזיקות בכיסיהן את רוב שוק הרכב בישראל, והן האשמות בהשפעה הרעה שלהם על יוקר המחיה.

רולניק לא מסתפק בזה: רגע לפני שהוא מאשים את רוב עיתונאי הרכב בישראל בשיתוף פעולה אקטיבי עם שוד הציבור הוא לא מתבלבל ומאשים את יבואני הרכב בשיטות פעולה שנהוגות בעולם התחתון כמו סחיטה והצתה, ובסידור ג'ובים לפקידי ציבור כדי לצמצם את המוטיבציה שלהם לפעול לקידום תחרות בשוק. מיותר לומר שרולניק לא מציג ולו בדל של ראיה להאשמות החמורות האלה.

עם כל הכבוד לרולניק, ויש כבוד, "התחקיר" שעליו הוא חתום הוא תעודת עניות לאיש ולפועלו וחמור מכך: הוא נועץ מסמר נוסף במקצוע העיתונות החשוב והחבוט, ומדגים איך אסור לעשות עבודה עיתונאית.

ה"תחקיר" של רולניק לוקה בחוליים שמאפיינים את דרך הפעולה של "שופרות" שמתכסים בנוצות של עיתונאים: מגמתיות, שטחיות, הסתה, היעדר תחקיר והתעלמות מעובדות, "אמת אלטרנטיבית" והפצת תיאוריות קונספירציה. עיתונאות אמיתית אין כאן, ובטח שלא עיתונות חוקרת. במקרה הטוב אפשר לייחס לרולניק ולצוותו רשלנות, אבל הסיבה פחות חשובה מן התוצאה: במקום להצביע על אשמים אמיתיים ולגרום להם לשאת באחריות – הוא מסתיר אותם מאחורי מסמך מביך שלא חושף אף עובדה חדשה. בכך רולניק מונע את השינוי האפשרי והכל כך נחוץ.

צופי ערוץ 'כאן' צפו במופע השנאה, כפי שאפשר ללמוד, למשל, מתמונות השחור-לבן של חלק מן "הנאשמים" שרולניק סימן, כנגד ארבעה "ברוני יבוא רכב" עושקים שנהנים מרווחיות מטורפת, מוסדות מדינה ששותפים לפשע נגד הציבור, וחבורת עיתונאי רכב שמסייעים ליבואנים תמורת שוחד.

הסיבה למחירים ההזויים, אליבא דרולניק, היא לא אחרת מאשר ריכוז רוב יבוא הרכב החדש לישראל בידי 4 משפחות, אם כי מפעם לפעם הוא מזכיר גם את הרווחיות הגבוהה של 8 המשפחות האחרות. רולניק לא עוצר לרגע כדי לשאול את עצמו האם אי פעם התקיימה תחרות בשוק הרכב הישראלי, למשל בימים שבהם הוא נשלט בידי משפחות אחרות, וחשוב מכך: האם וכיצד אפשר לייבא לישראל מודלים של תחרות שיפתרו את הבעיה.

צריך לומר כבר כאן ועכשיו שאין צורך לרחם על יבואני הרכב או לערוך עבורם מגבית. הם מסתדרים לא רע, תודה ששאלתם. בחסות המדינה זכו יבואני הרכב במכונות להדפסת כסף, ושיעורי הרוח של חלק מן החברות שלהם בהחלט מקוממים ולא הגונים.

אלא שהתמקדות בתוצאה, במקום בסיבה, שקולה לתחקיר שיחשוף את הרווחיות העצומה של התעשייה הצבאית ממכירת נשק לצה"ל במקום לחשוף את האחראים למחדלים שגרמו למלחמה.

כשל מקצועי

רשימת כשלי העבודה העיתונאית של רולניק ארוכה ומתחילה בחטא הקדמון של בניית תמונה ונרטיב וסידור כל העובדות באופן שתומך בהם. אין פקפוק, אין סימני שאלה, אין תיאור של מציאות שבתוכה פועל הענף הזה. ההמשך הוא שילוב בין הצגת עובדות לא מדויקות לבין עבודת תחקיר כושלת.

אחד הרגעים המביכים ביותר בפרק הזה הוא סיפור שרולניק מספר על יבואני מיצובישי במה שנראה כמו ניסיון להציג אותם כאנשי העולם התחתון. הצופה התמים עלול לפספס את העובדה שמדובר בפרשה שהתרחשה בתחילת האלף הנוכחי, בימי חברת 'כלמוטור', ורולניק גם לא טורח לספר לצופה אם יש קשר בין מי שמתאר בפניו את הפרשה ההיא לבין בעלי עניין בשוק המוסכים והחלפים.

הסצינה שאליה נחשף הצופה מתארת מאבק בין יבואן חלקים לבין יבואן מיצובישי שבשיאה נשרף העסק הקטן. כמיטב הפרקטיקה של מפיצי הקונספירציות רולניק לא אומר במפורש שיבואנית מיצובישי או, חלילה, שמואל חרל"פ, הבעלים – הם אלה ששרפו את העסק אלא מגלגל עיניים לשמיים ומשאיר את הצופה עם סימני שאלה, בבחינת "תבינו בעצמכם".

ובאמת, מי הצית את העסק הזה (אם בכלל)? מי יודע? אולי נסראללה? אולי רולניק? אולי "אהוד ברק הפדופיל"? כדי שלא להשאיר אותנו בלי אוויר רולניק סוגר את החלק הזה בטענה ש"חרל"פ חתום על הצ'ק" ששולם בסופו של דבר לעסק הקטן, ושהצופה יבין מה שהוא רוצה להבין.

לא מדובר במעידה חד פעמית אלא בשיטה. רולניק מראיין יבואן מקביל שמספר לנו על "הידיים הארוכות של יבואני הרכב" שמצליחות לחבל, לטענתו (המרומזת) בלוגיסטיקה של משלוחי רכב ביבוא מקביל לישראל. גם כאן, רולניק מציף לאוויר סימני שאלה בלי לגבות אותם בעובדות, וזאת עוד דוגמה לעבודה עיתונאית רעועה.

טעויות פשוטות אחרות בתחקיר מעידות על חוסר הבנה בסיסית של השוק, וחמור מכך: חוסר רצון או יכולת לחקור וללמוד אותו. כך, לדוגמה, נטען שהיקף המכירות של רכב חדש בישראל הוא 350,000 כלי רכב בשנה, למרות שבכל אחת מארבע השנים הקודמות נמכרו כאן בממוצע כ-262,000 בשנה ובשנת 2020 נמכרו 200,000. כאשר נתון כל כך בסיסי שגוי – האם אפשר לסמוך על שאר הנתונים שהוצגו? רמז: לא מומלץ.

למשל, רולניק מציג הקלטות שחושפות לכאורה סחטנות שמפעילים יבואני הרכב על המוסכים כדי לאלץ אותם לקנות מהם חלקים במחירים מופקעים. במקרה, ואולי לא במקרה, הוא "שוכח" לספר שיבואני הרכב יכולים להפעיל לחץ רק על מוסכי הרשת שלהם בעוד שרוב המוסכים בישראל הם מורשי משרד התחבורה ולא מורשי יבואן. אופס.

רולניק צודק כשהוא מספר לנו על המחירים ההזויים של חלפים לרכב אבל אפילו בזה הוא לא ממש מתאמץ. במקום להדגים את העיוות עם פנסי רכב שעולים 63,000 שקלים ולהסביר איך זה דופק לנו את מחירי הביטוח הוא מביא שתי דוגמאות עדינות על פגושים. בכלל, הערבוב – לכל אורך הפרק – בין נושאים שונים ולא קשורים כמו הגודש בכבישים (שמוצג, משום מה, על-ידי יבואן מקביל) לבין עיקר העיקרים – המחירים המופרכים של כלי רכב וחלקים לרכב – מעיד, לכאורה, על שטחיות ומוכיח שהבעיה של "ברוני הרכב" היא לא הפורמט הטלוויזיוני אלא רשלנות התחקיר העיתונאי.

כך, למשל, רולניק דוחף את עיתונות הרכב לתוך הסלט שהוא מגיש לצופה ושואל "למה אני לא קורא ביקורות ששוחטות רכבים"? אז ראשית לכל – מה זה קשור? האם "שחיטת רכבים" תצמצם את הריכוזיות בענף ותוריד את מחירי המכוניות? האם ביקורת על איכות הבניה תוריד את מחירי הדיור? ושנית: האם באמת קראת מבחני רכב? את כולם?

כחלק מקמפיין ההשנאה רולניק מציג את יצחק סוארי, יו"ר הדירקטוריון של קבוצת אלייד, כבעלים של צ'מפיון מוטורס (הוא לא), ומספר לנו שדני רופ, רענן שקד, דני קושמרו ואלי אילדיס הם "עיתונאי רכב". חבל שהוא לא טרח לראיין עיתונאי רכב "סדיר", כזה שתחום עיתונאות רכב הוא עיסוקו השוטף, שכנראה היה מסייע לו למקד את הזעם למקומות הנכונים.

כאשר העובדות לא מעניינות לא מפליא שהתוצאה מביכה. ה"תחקיר" של רולניק לא גילה לנו אף עובדה חדשה שלא הייתה ידועה ומוכרת, ושיא השיאים זה שהוא מפספס את החדשות האמיתיות, והמחרידות לכשעצמן, שמונחות ממש מתחת לאף שלו: בתחקיר שעוסק בריכוזיות בענף הרכב אין אזכור לכך שבשנתיים האחרונות הגיעו לישראל כ-40 מותגי רכב חדשים – וכמעט כולם נחתו אצל אותן 12 משפחות במקום להתפזר אל יבואני רכב חדשים.

אחד משיאי המבוכה, שעלול להעיד גם על פגם בהבנה של מבוא לכלכלה ב', מגיע כאשר רולניק מציג את יבואני הרכב כשותפיה של רשות המיסים ומציג תיאוריית קונספירציה שלפיה ל"מדינה" לא כדאי להיאבק ביבואנים או בריכוזיות מפני שהיא מכורה למיסוי על רכב. רולניק היקר שכח כנראה שה"מדינה" גובה את המיסוי על רכב לפני שהוא מקבל רישוי ושהוא מחושב לפי המחיר שלו בכניסה לנמל ולא באולם התצוגה.

לרשות המיסים לא אכפת אם יהיו כאן 4 יבואנים או 400, העיקר שיימכרו כאן הרבה מכוניות. מתח השיווק הגבוה כמעט שלא מייצר מס, ולעומת זאת אם המחיר לצרכן היה נמוך סביר שהיו נמכרות כאן יותר מכוניות והיה נגבה יותר מס קניה.

רולניק מצלם מבחוץ את משרדי רשות התחרות וטוען, בלי שום אסמכתא, שהרשות לא עושה את עבודתה רק מפני שיבואני הרכב משחדים את ראשי הרשות באמצעות תפקידים מפנקים בסקטור הפרטי. האם זאת האשמה מבוססת? אולי, אבל כמה קשה להביא רשימה של ראשי הרשות ואולי, סתם כך, גם לבקש מהם תגובה?

אם רולניק היה משקיע יותר עבודה בלנתח ולהבין את שוק הרכב הוא יכול היה להצביע על האשמים האמיתיים במצב הנוכחי – למשל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לשעבר, ישראל כץ – זה שמוצג בתחקיר כמי שנמצא בצד הנכון של ההיסטוריה. רפורמת התחרות בשוק הרכב התחילה לפני השר כץ, ולא בשנת 2016 כפי שרולניק מציג, וכאן בדיוק נמצא העץ שמתחתיו הוא היה צריך להתחיל לחפור. רולניק יכול היה לגלות את הכשלים של 'ועדת זליכה' ואת הגלגולים של "חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב", ואז הוא יכול היה לסדר נכון את כל הכוכבים.

לקריאה נוספת:

למה מחירי המכוניות בישראל כל כך גבוהים ואיך אפשר להוריד אותם?
קומבינת ה-0 קילומטר חוזרת וזה אומר שחלק מיבואניות הרכב דופקות אתכם בחסות הממשלה

פוסל במומו

למען הגילוי הנאות חשוב לומר שרולניק פגע בי אישית, כעיתונאי רכב, כאשר הוא מציג את העוסקים במקצוע הזה כמשתפי פעולה של יבואני הרכב. עוד יותר מכך כואבת לי הפגיעה שהוא פגע במקצוע שלי כעיתונאי.

כמו בכל שאר הנושאים שבהם עוסק הפרק הזה גם הכפשת כלל עיתונאי הרכב באה לשרת את נרטיב ההשנאה, ולמען מטרה זאת רולניק מרשה לעצמו לבלבל (אולי במקרה? מי יודע?) בין מגזינאות רכב לבין עיתונאות רכב.
כדי להבין ענף מסוים ולהתמחות בו – למשל בתחום הרכב – אין מנוס אלא לשלם לאנשי מקצוע שיעשו את העבודה, ובהקשר זה חייב הצופה החכם לשאול את עצמו אם רולניק טרח להביט על הגיבנת של עצמו, למשל מה קורה בתחום הרכב במערכות של 'דה מרקר' ו'הארץ', או בערוץ 11?

מי שייכנס לאתרי האינטרנט של הארץ ו-TheMarker, המערכות העיתונאיות שרולניק צמח בתוכן ונטל חלק מהותי בעיצוב שלהן, יגלה עובדה מעניינת. בשניהם לא תמצאו מדור רכב בסרגל האתר, אולי מפני שהקבוצה הזאת לא משקיעה משאבים בהעסקת עורך תחום במשרה מלאה. ב-TheMarker מועסק דניאל שמיל, קולגה יקר ומוערך שכותב על התחום, אבל האם ההחלטה (במבחן התוצאה) שלא לבחון מכוניות (אלא במינון מאוד נמוך) משרתת או פוגעת בקוראי האתר? מה עדיף – מבחן דרכים אובייקטיבי או לא לבחון בכלל? ואם וכאשר כן ייבחנו שם מכוניות – מי ישלם תמורת טובת ההנאה הלכאורית הזאת? המערכת? היבואנים?

רכב, כפי שרולניק מיטיב לתאר ב"ברוני הרכב", מהווה כ-12% מן ההוצאה של משק בית בישראל וזה הנטל הכלכלי השני בעוצמתו אחרי דיור. אפשר היה לצפות שמערכת עיתונאית רצינית, ובוודאי מערכת של ירחון כלכלי, תוביל קמפיינים מעשיים לתיקון עוולות השוק. אלא שמי שיקליד "רכב" בשורת החיפוש של אתרי 'הארץ' ו'TheMarker' לא ימצא שם תחקירים לוהטים ותוכניות פעולה לרפורמה מרחיקת לכת. תחת זאת הוא יובל אחר כבוד למדור התוכן השיווקי, ואל כתבות פרסומיות שמומנו על-ידי יבואני הרכב.

מחירי הרכב בישראל הם הגבוהים ביותר מבין רוב המדינות המפותחות בעולם וחמור מכך: עלויות תחזוקת הרכב בישראל הן בין הגבוהות בעולם. זאת, אגב, אחת הסיבות לכך שהגיל המוצע של מכוניות בישראל נמוך מאשר באירופה ובארה"ב. אלה בדיוק הנושאים שמדור הרכב הדמיוני של 'הארץ' צריך לטפל בהם.

יש הרבה מה לתקן בענף הרכב בישראל, וגם בענף העיתונות, אבל הסלט שמוגש ב"ברוני הרכב" מסיט את המבט מן העיקר ועוסק בתוצאה במקום בסיבה. רולניק מציג שלוש משפחות של יבואני רכב ויו"ר של יבואנית רביעית והם באמת חלק ממי שנהנים מן המבנה הלקוי של הענף. העניין הוא שלא הם מי שכתבו את החוק, והם גם לא עוברים עליו.

מה רולניק מצפה מהם לעשות? להתנצר? להפוך למלכ"רים?

מי שאשם בכל כשלי הכלכלה בישראל הם מי שכותבים את החוקים ומי שמפקחים על השוק, ומי שאחראים לגרום למחוקק ולרגולטור לעשות את הדבר הנכון הם אנחנו, העיתונאים, וציבור הבוחרים. רולניק יודע את זה היטב, אבל  הוא בחר בחירה מושכלת שלא לשים מצלמה מול הפרצופים של בצלאל סמוטריץ' ושל מירי רגב.

לקריאה נוספת:

סוף עידן יבואני הרכב: היצרניות עוברות למכירה ישירה

עשר שנים למהפכת יבוא הרכב הכושלת של ישראל כץ

רשות התחרות לבעלי הרכב: תעזרו לנו לעזור לכם

רוצה להחליף מסנן אוויר ברכב שלך? משרד התחבורה שולח אותך למוסך

מה דעתכם על פיילוט מחירי החלקים לרכב של משרד התחבורה?

The post דוח על רולניק: ככה לא עושים עיתונות appeared first on TheCar.

במחקר שנערך לאחרונה בבריטניה, בהתאם להנחיה ושיטות מחקר שהתוותה פסיכולוגית קוגניטיבית, נמצא שרוב הנהגים והמשתמשים במכוניות חדשות מפסידים מכך שהם לא עושים שימוש בתכונות חדשות שיצרניות רכב הטמיעו במכוניות, וזאת בעיקר מפני שפשוט אין להם מושג איך לעשות את זה.

על-פי תוצאות המחקר – יותר משני שלישים (68%) מן הנשאלים דיווחו שהם מרגישים "המומים" מן היכולות של הרכב שלהם, ויותר משליש (40%) מודעים לכך שהם לא מנצלים את מלוא הפוטנציאל שלהן.
כך, למשל, 65% מן הנהגים לא משתמשים בהפעלה קולית, 57% לא הפעילו מעולם את חימום המושבים (וזה בבריטניה, שבה קר בחורף), ו-44% לא הפעילו את ההתנעה מרחוק. למרות נתונים אלה, יותר משליש מן הנשאלים (39%) מעוניינים להוסיף לרכב תכונות בטיחות.

המחקר לא עסק בתכונות שטמונות באפליקציות שונות אלא דווקא במערכות בסיסיות שאפשר היה להוזיל את הרכב לולא הוטמעו בו (למשל, חימום מושבים), והמסקנה שמתבקשת ממנו היא שאם נהגים היו זוכים להדרכה טובה יותר, או שאופן ההפעלה היה אינטואיטיבי יותר – רמת המעורבות של נהגים והשימוש בפיצ'רים היו גבוהים יותר.

אפשר לפטור את הממצאים האלה ולומר שאותם דברים יפים גם לגבי כל המכשירים הטכנולוגיים בחיים שלנו, החל בטלפון הנייד ובמחשב וכלה בטלוויזיה ובמכונת הכביסה. אלא שבאותו סקר נמצא גם שבשונה מאשר במכוניות – אותם נשאלים אימצו באופן פעיל תכונות טכנולוגיות אחרות בחייהם. יותר משלושה רבעים (78%) מהנהגים אומרים שהם משתמשים בתכונות רבות של טלפונים ניידים, טלוויזיות (78%) ובמחשבים ניידים ומחשבים שולחניים (67%).

כאשר נשאלו מדוע הם לא מנצלים את התכונות שכלולות במערכות הרכב השונות טענו יותר ממחצית הנשאלים שהם פשוט לא יודעים כיצד לעשות את זה (55%), ו-31% נוספים אומרים שזה נובע מחוסר ביטחון שנובע מכך שהם לא בטוחים שישתמשו בטכנולוגיה כראוי.

יותר ממחצית הנהגים הצהירו שהם גילו חלק מן התכונות ברכב שלהם כשישה חודשים, בממוצע, לאחר קבלתו, ומנגד – ככל שנהגים מאמצים יותר את התכונות השונות שמוטמעות ברכב כך הם מדווחים על הנאה רבה יותר מן הבעלות על הרכב שלהם. למשל, 30% מהנשאלים הצהירו שהם מרגישים בטוחים יותר ו-29% אחרים הצהירו שהם יותר רגועים בזכות שימוש בפיצ'רים שונים.

ד"ר מרתה ניוסון, פסיכולוגית קוגניטיבית שהנחתה את הסקר אמרה: "רכישת רכב היא אחת ההוצאות הגדולות בחיים, ועל נהגים להקדיש יותר זמן להבנת הטכנולוגיה הזמינה בקצות אצבעותיהם כדי לא לפספס חוויות שימוש שמשדרגות את הבטיחות והנוחות בשימוש ברכב… הוכחנו שיותר ממחצית מהנהגים מפספסים את החוויות האלה ולכן אנחנו רוצים להאיר את הנושא הזה ולפרסם אותו".

המחקר הראה גם שלדור ה-Z (ילידי 1997-2012) נדרש יותר זמן ומאמץ מכפי שאפשר היה לצפות כדי ללמוד כיצד להשתמש בטכנולוגיה הזמינה, אבל אנשים מתחת לגיל 30 נוטים להשתמש בטכנולוגיה באופן קבוע משמעותית יותר (78%) מאשר אנשים מעל גיל 30. אנשים מעל גיל 60 הם בעלי הסבירות הנמוכה ביותר להשתמש בטכנולוגיה באופן קבוע (63%).

The post רוב הנהגים המומים מטכנולוגיות חדישות ברכב ולכן לא מנצלים אותן appeared first on TheCar.

הראשונים שמיהרו לקנות את 'מודל 3' של טסלה בישראל, לפני כמעט שנה, עשו את אחת העסקאות הטובות בתחום הרכב. כמה מאות מהם כבר מיהרו לממש את הרווחים, ואולי מלכתחילה לא באמת התכוונו לנהוג במכונית שקנו אלא לסחור בה. כך או אחרת כבר קשה לעקוב אחר מספר הפעמים שטסלה העלתה את מחירי המכוניות שלה מאז שהושקו בישראל, וזה לא רק בגלל שהישראלים פראיירים אלא מסיבות אובייקטיביות: תעשיית הרכב העולמית ניצבת בפני ביקושי שיא מחד, בעיות ייצור ואספקה מאידך, ובנוסף לכל זאת גם מתמודדת עם התייקרות אדירה במחירי חומרי הגלם והלוגיסטיקה.

קורונה, משבר שבבים, זינוק במחירי ההובלה והאנרגיה, מחסור בנהגי משאיות – ועל ראש כל אלה גם מלחמה מיותרת באוקראינה – את כל זאת כולנו מכירים וההשפעה על מחירי המכוניות החדשות ברורה מאליה. אבל כמו ששואל את עצמו כל משקיע מתחיל בבורסה: "מתי להיכנס ומתי לצאת?": האם ההתייקרויות שחווינו עד היום הן פתיח להתייקרויות נוספות, או שמי שיקנה כעת יגלה בחודשים הבאים שסתם שילם יותר מידי?

עד לערב המלחמה באוקראינה פרסמו אנליסטים בעולם הערכות לפיהן כל הצרות שגרמה קורונה לתעשיית הרכב יסתיימו במחצית השנה הנוכחית, ומיד לאחר מכן תורגש הקלה לנוכח הגדלת היקפי הייצור של רכב חדש בעולם. כעת כבר ברור שהמלחמה במזרח אירופה הזניקה את מחירי האנרגיה והפלדה, ואת המחירים באופן כללי, ודחתה את רגע ההקלה למועד מאוחר יותר.

ההערכה בארצות הברית היא שמאז פרוץ משבר קורונה זינקו שם מחירי המכוניות החדשות בכ-20% בגלל הסיבות שכבר מנינו כאן, ושבשתי שנות הקורונה נמסרו רק 14.5 מיליון כלי רכב ו-14.9 מיליון, בהתאמה, לעומת ביקוש של כ-17 מיליון כלי רכב שמאפיין שנה רגילה. אותם 3 מיליון כלי רכב נעדרים לא נמכרו מפני שאי אפשר היה לספק אותם, והם יחסרו בעתיד בשוק המשומשות. בינתיים סופק הביקוש הזה על-ידי מכוניות משומשות, וזה הזניק את מחיריהן.

לכך יש להוסיף גם את הזינוק בביקוש לרכב במהלך הקורונה, שנבע מן החשש להשתמש בתחבורה ציבורית, והתוצאה הייתה זינוק של בין 30% ל-60% במחירי המשומשות בתלות בדגם ובשנת הייצור.

כל הנתונים שמדווחים מארה"ב חופפים גם למצב בישראל על אף שאצלנו עלו על הכביש יותר מכוניות חדשות בשנות הקורונה מאשר ב-2019, מפני שלולא משבר האספקות היו נמסרות אצלנו הרבה יותר מכוניות.
מכל מקום, בכל העולם, וגם בישראל, לומדים לחיות לצד קורונה ולהפנים "מחלה" אחרת שנגרמה בגלל העמסת הכבישים בכלי רכב נוספים (בין אם חדשים ובין אם כאלה שעמדו במגרשי המשומשות): עומסי התנועה הפכו בלתי נסבלים לנוכח הגברת השימוש ברכב פרטי, ובמיוחד בעת החזרה לעבודה רגילה. מצד שני זה מחזיר כעת יותר ויותר נוסעים לתחבורה ציבורית, והביקוש לרכב משומש מצטמצם.

המחירים יעלו או ירדו?

מי שיכול לחזות את העתיד לא מבזבז את הזמן שלו בלספר לאחרים מה עומד לקרות, והנבואה כידוע ניתנה לשוטים. לכן צריך כל אדם להעריך בעצמו את הצרכים שלו ואת ההתפתחויות שלדעתו ישפיעו על מצב השוק. אנליסטים של שוק הרכב, מי שאמורים להכיר את התעשייה ולהימצא בקשר עם מי שמניעים אותה, מעריכים שאפשר כבר לראות את תחילת סוף משבר השבבים לנוכח ההשקעות הגדולות במפעלים לייצור שבבים. אותם אנליסטים מפרסמים דוחות שמהם עולה שעד לרבעון האחרון השנה, או במהלכו, תצליח תעשיית הרכב להתגבר על בעיות האספקה והלוגיסטיקה ולחזור להיקפי הייצור של לפני הקורונה.

חברת הסקרים האמריקנית המובילה J.D. Power, למשל, מעריכה שברבעון האחרון השנה וברבעון הראשון של השנה הבאה יחזרו הביקושים לרכב משומש לרמות הנמוכות יותר של לפני קורונה, ועם הירידה בביקושים תחול גם ירידת מחירים. גם חברת הייעוץ KPMG צופה ירידה דרמטית במחירי הרכב המשומש, והיא לכשעצמה תנבא התייצבות ביחס בין ביקוש להיצע של רכב חדש. אנשי KPMG מעריכים שבארצות הברית תחול ירידה של 20%-30% במחירי המשומשות, וזה יקרה לדעתם לאחר חודש אוקטובר השנה.

גם אנשי Black Book, שחוקרים לעומק את שוק המשומשות האמריקני, טוענים שהם החלו לראות כבר מגמת ירידה במחירי המשומשות, ולהערכתם המגמה הזאת צפויה להימשך למרות ש"הם מתחילים כל כך גבוה שאנחנו לא צפויים להגיע לרמת מחירי טרום-קורונה בעתיד הנראה לעין". לעומתם, אנשי חברת הייעוץ IHS Markit מעריכים שתחול "התייצבות בתנודתיות" המחירים, אבל ירידה של ממש לא תחול לדעתם לפני סוף השנה הבאה.

אפשר להעריך שמה שקורה ברמה גלובלית משפיע על השוק הישראלי כמו על שווקים אחרים, וזה אומר שמתי שהוא במהלך השנה הקרובה צפויה התייצבות באספקת מכוניות חדשות, וקצת לפניה תתחיל ירידה במחירי המשומשות. מי שמתכנן רכישת מכונית חדשה או החלפת מכונית משומשת במשומשת צעירה יותר – במידה שהוא מקבל את ההערכה הזאת – יכול להתארגן למכירת המשומשת שלו לפני ירידת המחירים ולרכישת המכונית המחליפה לאחר מכן. כמובן שניצול הזדמנות כזה מתאים רק למי שיכול להסתדר למשך זמן מה בלי מכונית.

מי שמתכוון לרכוש מכונית חדשה ולמכור משומשת, אבל לא מאד לחוץ לבצע את ההחלפה באופן מיידי, יכול לנצל את ההזדמנות ולהזמין מכונית שמועד האספקה שלה רחוק. בדרך זאת אפשר לצמצם את הסיכון: אם לקראת מועד האספקה תחול ירידת מחירים בשוק, ודגמים מתחרים יוצעו במחירים אטרקטיביים יותר – תמיד יהיה אפשר לבטל את ההזמנה ולהזמין משהו אחר. לעומת זאת, אם המחירים יישארו כפי שהם, או חלילה יעלו – הזמנה מוקדמת יכולה לסייע בהבטחת מחיר.

כמובן שהדבר הוודאי היחיד הוא חוסר ודאות, כפי שאומרת גם האנליסטית הבכירה קרלי צ'מברו מחברת Cox Automotive שמנטרת את שוק המשומשות האמריקני: "מה שאנחנו לא יכולים לחזות הם אירועים חיצוניים", היא אומרת, "ובשלוש השנים האחרונות אלא פשוט לא הפסיקו לקרות".

השורה התחתונה, לכן, היא שכרגע נראה שצפויה יציבות וכנראה גם ירידת מחירים כלל עולמית אבל אין לדעת מה ילד יום. במצב כזה, וגם בלי קשר, כנראה שההמלצה הטובה ביותר היא לקנות מכונית שבאמת אוהבים. אם תעשו את זה אז לא באמת ישנה לכם אם תנהגו במכונית למשך תקופה ארוכה יותר מכפי שתכננתם מראש. כך, אפילו אם תשלמו יותר מכפי שתכננתם – תקבלו פיצוי בדמות מכונית שיותר כיף לנהוג בה, ולהימצא בתוכה.

The post האם מחירי המכוניות בישראל צפויים לרדת ומתי זה יקרה? appeared first on TheCar.

כמעט בכל שנה, לקראת תחילת חודש ספטמבר, מאיימים ארגוני המורים לשבות ולא לפתוח את שנת הלימודים החדשה. אחת לכמה שנים המורים גם מממשים את האיום הזה, אבל ברוב המקרים נפתחות שנות הלימודים כסדרן.
מי שיבחן את כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט בשני העשורים האחרונים יגלה תופעה מאד דומה בתחום הרכב: כמעט בכל שנה, במהלך דצמבר, מתפרסמות ידיעות אודות העלאה צפויה במחירי המכוניות החדשות – בדרך כלל לנוכח דיבורים על העלאת מיסוי, שינוים בשערי מטבעות או כל סיבה אחרת שיכולה להצדיק מהלך כזה. אפשר לשער שתחושת הבהילות והלחץ גורמת לרבים למהר ולקנות גם אם בסופו של דבר הם משלמים על זה ביוקר.

עיקרי הדברים:

• יצרניות ויבואניות הרכב יכולות להעלות מחירים אבל לא חייבות.

• המיסוי לא משפיע על רוב השוק.

• לקוחות יכולים לקנות מכוניות אבל לא חייבים.

• משבר קורונה יצר "סערה מושלמת" אשר בין השאר דפקה את ההיצע העולמי של כלי רכב, וזאת רק ההתחלה.

• העולם עובר למכוניות חשמליות, אבל עלול להציע לנו את עודפי הבנזין והדיזל.

ביום ראשון הבא תסתיים הטבת מס הקניה שהוענקה למכוניות היברידיות, ועל מספר לא מאד גדול של דגמים – שמהם אמנם נמכרו הרבה מאד מכוניות – ישולם מס קניה גבוה יותר מכפי ששולם עבורם השנה. מבחינה פיסקלית זה, למעשה, השינוי היחיד שצפוי לקרות השבוע, ולכן בוודאי שאין הצדקה להעלאת מחירים גורפת בשוק הרכב כולו. למען האמת, אך לפני ימים אחדים הודיעה חברת דלק מוטורס – יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו – על הוזלה בהיקף של אלפי שקלים למגוון רחב למדי של דגמים שמיוצרים ביפן, אירופה וארה"ב – וזאת לנוכח התחזקות השקל בחודשים האחרונים ביחס למטבעות הזרים.

לאנשי דלק מוטורס יש מוניטין ארוך שנים של ניתוח טוב של השוק ושל ניצול הזדמנויות, והמהלך שלהם יכול לסנדל מתחרים בולטים שלהם שאולי פינטזו על העלאת מחירים או אפילו ביצעו מהלכים לכיוון הזה. מה שבטוח זה ששילוב של הוזלת מחירים אצלם עם התייקרות מיסוי על דגמים מאד מרכזיים של המתחרים יכולה להחזיר קצת צבע ללחיי המותגים שלהם בטבלת המכירות.

שנת 2021 מסתכמת כשנה מאד מאתגרת אבל גם מאד רווחית עבור רוב יבואני הרכב. מצד אחד הם נאלצו להילחם כדי להשיג כל מכונית חדשה בתעשייה שבה נפגע הייצור וגאה הביקוש לרכב חדש. מצד שני – גם אצלנו בישראל התחזק הביקוש לרכב ולכן "מחירי המכירה האמיתיים", והמחירים הממוצעים – זינקו. רוב מסלולי השיווק ה"אפור" או מסלולי ה"עודפים" – כמו למשל "מכוניות אפס קילומטרים" או "כיבוס מכוניות דרך ליסינג ומכוניות הדגמה" – התייבשו, ומכוניות שכן הצליחו להגיע ארצה השיגו בדרך כלל מחירים קרובים יותר מאי פעם למחירי המחירון הרשמיים.

רוב הגידול בביקוש למכוניות – בעולם וגם בישראל – הוא תוצאה ישירה של משבר קורונה ומאחוריו יש שני כוחות מניעים. ראשית לכל – רבים חוששים להשתמש בתחבורה ציבורית מפחד להידבקות, והאלטרנטיבה היחידה עבורם היא לעבור למכונית. שנית, כמות "הכסף הפנוי" במשקי בית רבים גדלה היות שסעיפי ההוצאה על בילויים, תיירות, נסיעות לחו"ל ותרבות הצטמצמו בלית ברירה. שלישית – "מחיר הכסף" – עלות המימון – כרגע נמוך מאד והוא זמין לכל דורש. התוצאה היא שגם בקרב מי שלא רצו לרכוש לעצמם מכונית – מסיבות פרקטיות או אידאולוגיות – רבים נאלצו לעשות את זה ואף מצאו את אפשרויות המימון המתאימות.

בשורה תחתונה – שוק הרכב הישראלי בפתח שנת 2022 הוא שוק של "קונים בלבד", והלחץ הזה מואץ על-ידי שמועות שיוצרות לחץ והנעה לפעולה. בפועל – התחזקות השקל יכולה וצריכה לאפס את הלחץ להעלות מחירים, ובלי קשר – לקוחות רגועים יותר יסייעו גם הם להרגעת הרוחות. כפי שיוסבר בהמשך – מי שנכנס כרגע לרכישת מכונית חדשה משול למי שנכנס לבורסה בשיא ויוצא ממנה עם הזנב בין הרגליים אחרי שהיא מתמוטטת.

עולם גדול קטן

שוק הרכב הישראלי הוא נגזרת קטנה של תעשיית הרכב העולמית, אשר עד ערב משבר הקורונה הגיעה להיקפי ייצור של כ-90 מיליון כלי רכב בשנה ואף למעלה מכך. כפי שכבר כתבנו כאן בהרחבה, קורונה יצרה משבר אדיר בתעשיית הרכב, ולא מדובר רק ב"משבר השבבים" אלא בכשל של כל שרשראות האספקה, התובלה העולמית ומערכי הייצור של יצרניות הרכב. התוצאה היא שבשנת 2020 יוצרו בעולם כ-75 מיליון כלי רכב ונמכרו קרוב ל-80 מיליון, וזאת בשעה שהביקוש העולמי זינק בוודאי אל מחוזות ה-100 מיליון.

המשמעות היא שתעשיית הרכב "ניקתה" כל מגרש אחסנה ובור שומן שאולי נמצא אי שם בעולם, וכעת היא נאבקת להגיע בשנת 2022 להיקפי ייצור של כ-82-85 מיליון כלי רכב בשנת, ואל כ-91 מיליון בשנת 2023. לא כל השווקים בעולם הושפעו באותו אופן – גם מבחינת הפגיעה בכושר הייצור וגם מבחינת רמת הביקושים. שווקי המזרח – סין, יפן וקוריאה בעיקר, נפגעו פחות, וגם השוק האמריקני כבר הגיע להיקפי אספקה דומים לאלה של לפני משבר קורונה. במערב אירופה מורגשת התאוששות (אבל אין לדעת מה יחולל וריאנט 'אומיקרון' החדש) ומספר חברות ייעוץ מדווחות על התאוששות דומה גם במזרח אירופה ובמזרח התיכון.

אנליסטים מעריכים שלקראת סוף השנה הקרובה – אם קורונה לא תפתיע אותנו שוב עם תרגיל חדש – תתחיל חזרה לשגרה, וזה אומר גם ירידה במחירי המכוניות החדשות בעולם. בנוסף, בשעה שמדינת ישראל די מדשדשת עם המעבר לרכב חשמלי מדינות אחרות פועלות באופן הרבה יותר מסודר כדי לקלוט אותו. מצב כזה עשוי, או עלול, להציב בפני השוק שלנו הזדמנויות (או פיתויים) לרכישת סטוקים של מכוניות עם מנועי בנזין או דיזל, כאלה שלא יהיה להם ביקוש במדינות מפותחות.

ככלל, תעשיית הרכב היא תעשייה מאד מדויקת שמייצרת בדרך כלל רק את מה שהיא יכולה למכור, אבל אירוע משנה מציאות כמו קורונה משבש את כל הפרקטיקות הרגילות שלה ולפעמים קשה מאד להעריך את כל ההשפעות הנגזרות. כבר ערב הקורונה נמצאה תעשיית הרכב בתוך סופה שנגרמה על ידי מספר מגמות שונות ולא קשורות זו בזו – החל ממהפכת החישמול, דרך הקישוריות, הטמעת אלקטרוניקה ומערכות סיוע לנהג, המשך בכניסת יצרניות האלקטרוניקה הגדולות וכלה בזינוק לזירה הבינלאומית של ענקיות הרכב הסיניות.

כל האירועים האלה ממשיכים להתגלגל במקביל לקורונה ובלי קשר אליה, חלקם ישפיעו על השוק הישראלי כבר בשנה הבאה ואחרים רק לקראת סוף העשור – אבל כל מי ששוקל לרכוש כעת מכונית חדשה צריך להתחיל להתייחס אליהם. לא מן הנמנע שמכונית חדשה של 2022 תיראה מאד מיושנת בשנת 2025, הרבה יותר מכפי שנראית לנו כיום מכונית שיוצרה בשנת 2018.

הפקת לקחים

תעשיית הרכב ממהרת להפיק לקחים ממשבר קורונה ומתאמצת להבין כיצד עליה לפעול לנוכח משבשי השוק האחרים. אחד התהליכים שכבר החל הוא כניסה מאסיבית של יצרניות הרכב לתחומי המו"פ והיצור של שבבים ייעודיים לכלי רכב, ועל אף שמדובר בתהליך שלוקח זמן ההערכה היא שבזכות התערבות ותמיכה ממשלתית באירופה ובארה"ב הוא ימתן או אף יחסל את משבר השבבים הנוכחי כבר בשנת 2024-2025.

לקח נוסף, בעקבות טראומת הקורונה, הוא שיפור ושדרוג של שרשראות האספקה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר לניהול הייצור וחיזוי נקודות כשל אפשריות. גם זה צפוי להיות אפקטיבי כבר בתוך שנתיים שלוש, ולחשוף אותנו ליישומים מעניינים של בינה מלאכותית אשר למרבה הצער עלולה לגלוש גם אל זירת המכירות.

גורם דרמטי מאין כמותו אשר צפוי להשפיע על תעשיית הרכב אף יותר מכפי שהשפיע עליה עד כה הוא הקיימות והצורך הדחוף להפסיק לשרוף דלק מאובנים. תקנות זיהום האוויר הופכות יותר ויותר מחמירות בכל רחבי העולם, וזה מאיץ ביצרניות להפסיק לייצר מנועי בעירה ולהתקדם לרכב חשמלי ומימני.

לממשלת ישראל הנוכחית היו עד היום הרבה מאד מילים יפות בכל מה שקשור להגנה על אקלים כדור הארץ ולצמצום פליטות מזהמים, אבל בסופו של יום המכשיר האפקטיבי ביותר שיש בידי הממשלה הוא מנגנון המיסוי, וזה הגורם הבודד שמשפיע על שוק הרכב שלנו יותר מכל גורם אחר. מדיניות רשות המיסים בתחום הרכב נקבעת כעת בחדרי חדרים ובלי כל ביקורת ציבורית או פוליטית, וזאת למרות שבפועל היא צפויה להשפיע על מחירי המכוניות בישראל יותר מכל היצרניות והיבואניות יחד.

The post האם מחירי המכוניות החדשות באמת יתייקרו ב-2022? appeared first on TheCar.

מחרתיים תיפתח לקהל תערוכת המכוניות הדו-שנתית החדשה של מינכן, שבה יוצגו לראשונה בפני קהל כמה מן הדגמים החשובים של השנה הבאה. אלא שדגמים אלה צפויים לנחות בישראל, במקרה הטוב, במחצית השנייה של 2022, ואילו דגמים שכבר הוצגו בעולם לפני שנה ויותר עדיין לא מצאו אלינו את דרכם.

לרגל פרוש השנה החדשה ליקטנו שבעה דגמים חשובים שכדאי לשים לב לנחיתתם בארץ בחודשים הקרובים, ואלה הם:

קיה ספורטאז'

אחד הדגמים הפופולריים ביותר בשוק הרכב הישראלי בעשור האחרון, זה שהצית את תבהלת הקרוסאוברים אצלנו כאשר הוצע במחיר של מכונית משפחתית קומפקטית, החליף לאחרונה קידומת וכעת בנוי על פלטפורמה חדשה שאותה הוא חולק עם אחיו משכבר הימים – יונדאי טוסון.

הגרסה הגלובלית של ספורטאז' נחשפה כבר בסוף חודש יוני, אבל זאת שמעניינת אותנו בישראל היא האירופאית, שנחשפה בסוף השבוע האחרון. בכפוף לבעיות הייצור שיכפה משבר השבבים העולמי וגם לביקוש רב שקיים לכל דגם חדש – יבואני קיה לישראל יתאמצו להביא אותו ארצה כמה שיותר מהר מכיוון שבכל יום שחולף נותרת הזירה ריקה עבור יונדאי טוסון שמתבסס והולך כלהיט בקטגוריה.

ספורטאז' החדש פחות נועז הפעם מטוסון, אבל זה דווקא עשוי לשחק לטובתו. עם תא נוסעים חדש לחלוטין שנשלט עיצובית על-ידי צמד מסכים, והיצע מנועים שמבוסס על טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר ושפע אופציות היבירדיות, יש מצב שיהיה לו יתרון בקטגוריה הצפופה.

מחיר משוער: ספורטאז' החדש צפוי להתייקר כדי להותיר תחתיו מרווח ל"סלטוס", אבל כדי להמשיך לפתות את ציי הרכב צפויה לכל הפחות גרסה בסיסית שתעלה כ-165 אלף ש"ח.

יונדאי באיון

ליונדאי יש היצע רחב מאד של קרוסאוברים אבל זה לא מספק אותם.  בקרוב יצטרף למבחר דגם חדש שנקרא באיון, שהוא, למעשה, גרסת הקרוסאובר של i20 החדשה, וזה תרגיל שכבר נוסה כמה פעמים בעבר ללא הצלחה של ממש. הפעם עוצב הכלי הזה כך שיקלע לטעם של קהל אירופאי שלא מקבל, כמונו, את "וניו" האמריקני .

באיון צנום במעט מ'קונה' המוכרת לנו, וביחס ל-i20 מציע עיצוב נועז משמעותית, בעיקר בחרטום עם פנסים שמחולקים  על פני שלושה מישורים כמו בקרוסאוברים הנוכחיים של יונדאי. היצע המנועים (1.0 ליטר טורבו ותיבה כפולת מצמדים) ומערכות הבטיחות יהיה דומה ל-i20.

מחיר משוער: כדי להתברג בין 'וניו' ל'קונה' צפוי באיון לעלות סביב 125 אלף שקלים, כלומר "ראש בראש" מול קיה סטוניק וסיאט ארונה ששולטים בפלח הנמוך של המיני קרוסאוברים.

סקודה אניאק

המכונית החשמלית הראשונה של סקודה, והפרשנות הצ'כית לפולקסווגן ID4, נמכרת כבר בישראל לאחר שיובאה במספרים קטנים ביבוא מקביל. אבל המשחק האמיתי יתחיל כאשר אניאק יימסר על-ידי יבואנית סקודה, ויאתגר את טסלה מודל 3, הלהיט התורן של שוק הרכב בישראל. באופן יחסי יש לו יתרונות רבים, במיוחד בסעיפי השימושיות והאיכות, ומבחינה מעשית הא מתמודד כנגד איוניק 5 של יונדאי.

סקודה אניאק לא מציע עיצוב עתידני, אך מצד שני הוא שם גדש על שימושיות ותחושת איכות שעזרו לסקודה לבסס את מעמדה בשוק המקומי. בגרסת ההנעה הבסיסית לאניאק מנוע חשמלי אחורי בהספק של 177 כ"ס ועם סוללת 58 קילוואט שעה הוא אמור לספק טווח ממוצע של 400 ק"מ, בגרסה עם הסוללה המוגדלת ומנוע בהספק של 201 כ"ס הטווח המרבי אמור להיות באזור 500 ק"מ משכנעים.

מחיר משוער: תג המחיר של אניאק יקבע אם הוא יוכל לאתגר באמת את הדומיננטיות של טסלה, וזה אומר שלפחות גרסת הבסיס אמורה להיות מוצאת באזור ה-180 אלף ש"ח, אלא אם בצ'מפיון מוטורס מתכננים לנו הפתעות.

סקודה אניאק: נהיגה ראשונה

ניסאן אקסטרייל

דור חדש לאחד הדגמים הפופולרים בקטגוריית הקרוסאוברים עם 7 מקומות הוצג כבר לפני יותר משנה בשוק האמריקני, שם הוא נקרא ניסאן 'רוג''. אחיו למחצה – מיצובישי אאוטלנדר  – נמכר בישראל כבר מזה כחודשיים. אקסטרייל האירופאי (והגלובלי) נמנע עד כה מאיתנו – הישראלים – ועם שובו הוא יתאמץ להשיב עטרה ליושנה באמצעות עיצוב אגרסיבי יותר, תא נוסעים משודרג ורשימת אבזור ארוכה.

כמו אאוטלנדר, גם אקסטרייל צפוי להציע שילוב בין מנוע 2.5 ליטר אטמוספרי לתיבת הילוכים רציפה, ותהיה לו גם אופציה להנעה כפולה. בעתיד צפויה גם גרסה היבירידית-נטענת שמגיעה כתרומה של מיצובישי למיזם המשותף.

מחיר משוער: כמו בכל הקטגוריה גם אקסטרייל צפוי להתיקר ולהגיע לרמת מחירי בסיס של 180-190 אלף שקלים. דגמי ההנעה הכפולה המאובזרים יחצו בקלות את מחסום ה-200 אלף ש"ח.

גאומטרי C

יצרנית הרכב הסינית GAC לקחה מאיתנו הפסקה וצפויה לשוב במחצית השנייה של 2022 תחת מותג הרכב החשמלי שלה Aion. אבל בטבע אין ריק, ואולם התצוגה הקטן שצמוד לאולם המרכזי של טויוטה בתל-אביב מתקשט כבר לקראת מסיבת הפתיחה של 'גיאומטרי'  – אחד ממותגי המכוניות החשמליות של יצרנית הרכב הסינית ג'ילי. כמו GAC, גם ג'ילי מיוצגת בישראל על ידי קבוצת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה.

הדגם הראשון של גאומטרי בישראל נקרא פשוט "C", וזה קרוסאובר קומפקטי (אורך 443 ס"מ, בסיס גלגלים 270 ס"מ) בעיצוב מודרני. למרבה הצער זאת לא מכונית חשמלית ממש מודרנית אלא פלטפורמה שהונדסה במקור להנעה קונבנציונלית שהוסבה להנעה חשמלית. מנוע חשמלי בהספק של 204 כ"ס מניע את הגלגלים הקדמיים, מארז הסוללות אמור לספק טווח נסיעה מוצהר של 460 קילומטרים, ובשונה מדגמים זולים שמגיעים כיום מסין אפשר לטעון את גאומטרי C בטעינה מהירה בהספק של עד 120 קילוואט. לכלי עצמו יש רשימה ארוכה ומלאה של מערכות בטיחות אקטיביות.

מחיר משוער: המחיר של גאומטרי C צפוי לנוע סביב 160 אלף שקלים וזה ימצב אותו בין החשמליים הזולים לבין גרסאות הבסיס של טסלה מודל 3 ויונדאי איוניק 5.

איוייז U6
בשעה ש'גאומטרי' ו-GAC מחשבים מסלול נערכה איוויז הצעירה והשאפתנית כדי להרחיב את היצע הדגמים המקומי שלה לנוכח ההצלחה המרשימה של U5 בישראל. הדגם החדש של היצרנית הסינית – U6  – בסך הכל הדגם השני שלה – צפוי להוות תגבורת חשובה בזכות עיצוב מושך יותר. שני הדגמים חולקים פלטפורמה משותפת ובסיס גלגלים זהה (280 ס"מ), כך שאפשר להתייחס אל U6 כאל גרסת קופה עם עיצוב נועז יותר וגג משתפל.

איוויז U6 מציע שדרוג של תא הנוסעים עם מסך מגע ענק במרכז, בסגנון טסלה, ומערך משודרג של מערכות בטיחות אקטיביות עדכניות שלא מוצעות למרבה הצער ב-U5. המנוע החשמלי מספק 190 כוחות סוס, ועם סוללה שמכילה  63 קילוואט שעה הוא מציע טווח נסיעה של כ-500 קילומטרים לפי תקינת NDEC המיושנת, או יותר מ-400 קילומטרים לפי שיטת תקן WLTP העדכני.

מחיר משוער: איוויז U6 ממוצב כדגם יוקרתי יותר מ-U5, וביחס לתמחור המקומי הנוכחי אפשר להניח שהוא יעלה קצת פחות מ-200 אלף שקלים. זה לא יהיה קל מפני שזאת בדיוק טריטוריית המחירים של טסלה מודל 3.

איוויז U5 במבחן דרכים

אאודי Q4 eTron

הדגם החדש במשפחת eTron של אאודי הוא Q4 שהושק לאחרונה בגרסת SUV ובגרסת ספורטבק מסוגננת בסגנון קופה-קרוסאובר.

Q4 eTron בנוי על פלטפורמת MEB של קבוצת פולקסווגן, שמשותפת גם ל-ID4 וסקודה אניאק, וכמצופה מאאודי הושקע מאמץ עיצובי כדי לבדל אותו מאחיו העממיים. התוצאה מזכירה את eTron ובתא הנוסעים שלו מתקבלת תחושת פרימיום והיי-טק מתבקשת.

בגרסת ההנעה הבכירה יש ל-Q4 eTron צמד מנועים חשמליים שמספקים יחד  299 כוחות סוס והנעה כפולה, ועם הסוללה הגדולה, לה יש תכולת אנרגיה של 82 קילוואט-שעה, אמור להתקבל טווח נסיעה של כ-500 קילומטרים.

מחיר משוער: גרסאות הבסיס של שני מתחרים ישירים – וולוו XC40 ומרצדס EQA – עולות "החל מ-300 אלף שקלים", לכן Q4 eTron יצטרך לכוון לשם. הוא מתמודד גם מול טסלה מודל Y שמתחמם גם הוא על הקווים.

The post שנה טובה: 7 חדשות חשובות לשנה החדשה appeared first on TheCar.

אם מישהו היה מגיש לפני כמה שנים תסריט לסדרה בנטפליקס שמתארת את "משבר השבבים" שחווה בשנה וחצי האחרונות העולם כולו, ובמיוחד תעשיית הרכב – סביר להניח שהיו שולחים אותו אל הבחור שמתעסק במדע בדיוני ופנטזיה. אחרי הכל, מהלך האירועים שחולל את "הסערה המושלמת" הזאת נשמע כמו סרט מתח, אבל מן הסוג ההזוי שבו משתבש דבר אחר דבר בצרוף נדיר בין מקרים הגיוניים לבלתי צפויים עד הזויים.

מצד שני, סביר מאד שאם היו מתארים לנו לפני כמה שנים מה גורמת הקורונה לעולם – כנראה שגם לזה לא היינו מאמינים.

תעשיית הרכב העולמית סובלת מזה כשנה וחצי מ"משבר שבבים" עולמי שפוגע בייצור עד כדי השבתת מפעלים, עיכובים ממושכים באספקת מכוניות חדשות, וזינוק במחירי המכוניות החדשות והמשומשות בעולם כולו. בכתבה זאת נתאר מה גרם לכך, מה יפתור את הבעיה, והכי חשוב לנו: מתי כל זה יסתיים?

התשובה הקצרה והפשוטה לשאלה "מה גרם למשבר השבבים?" היא: מגפת קורונה. התשובה לשתי השאלות הנוספות, לעומת זאת, כמעט לא קשורה לקורונה ודורשת תיאור קצת יותר מפורט של מהלך השיבושים אשר הביא אותנו לנקודה הנוכחית. מדובר בצרוף של מגפה עולמית, שורת החלטות גרועות, מבנה רעוע מראש של שרשרת אספקה עם צווארי בקבוק וחיכוכים מדיניים, בתוספת של אסונות טבע והרבה חוסר מזל. מן הפרספקטיבה של תעשיית הרכב מדובר במשבר חמור לא פחות ממשבר הנפט של תחילת שנות ה-70, וסביר להניח שכך הוא גם ייחקק במורשת של התעשייה הזאת.

איך הכל התחיל, ולאן זה הולך?

הכרונולוגיה של משבר השבבים מצמררת, והיא מתחילה עוד לפני קורונה בגלל ביקוש עולמי ער שעלה על ההיצע. בין השאר תרמו לכך החדירה של טכנולוגיית התקשורת 5G על כלל הציוד החדש שנדרש עבורה, ובאופן יותר ספציפי לתעשיית הרכב – זינוק בביקוש לרכב חשמלי.
משבר קורונה מנע מעובדים – בתחילה בסין ולאחר מכן בכל רחבי העולם כולו – להגיע למקומות העבודה שלהם. כתוצאה מכך הושבתו מפעלים בכל הסקטורים וכלל שרשרת האספקה נפגעה: החל ממוצרים מוגמרים כמו מכוניות, דרך רכיבים פשוטים או קטנים שדרושים להרכבת המוצרים המוגמרים, וכלה בלוגיסטיקה שמניעה את הרכיבים ואת המוצרים אל מערכי הייצור ואל הצרכנים הסופיים.

כדי להשיג יעילות מרבית ועלויות נמוכות פועלים רוב מפעלי המכוניות בעולם בשיטת "בדיוק בזמן" – כלומר שאין להם מלאי חלקים וכל מה שנדרש לייצור מגיע מן הספקים הרלבנטיים ברגע שצריך אותו. כאשר העובדים שבו לעבודה במפעלי הרכב הם גילו ראשית לכל שמנהלי החברות שלהם צפו פגיעה דרמטית בביקוש למכוניות – ולכן הפחיתו בהתאמה את היקפי הייצור המתוכננים ואת כמות החלקים שהוזמנה מן הספקים. עוד הם גילו שחלק מן החלקים פשוט לא מגיעים אליהם למפעלים בגלל תקלות בשרשרת האספקה העולמית.

חלק ממפעלי המכוניות בעולם הושבתו לימים, שבועות או חודשים, אבל בשלב ראשון אנשים עדיין היו נעולים בבתיהם ולא קנו מכוניות ולכן עדיין לא הורגשה בעיה. באותו זמן השביתה קורונה גם מפעלי שבבים ברחבי העולם, וזה כבר יצר בעיה לרוב תעשיות המוצרים, מפני שאותם "צ'יפים" – רכיבים אלקטרוניים זעירים וסופר-מתוחכמים שמודפסים על חתיכות סיליקון זעירות – שולטים בימינו כמעט בכל מכשיר שנמצא סביבנו: ממברשת השיניים החשמלית, דרך אוזניות הבלוטות' או הרמקול הנייד שלצידנו, מכונת הכביסה, המקרר, תנור המיקרו, הטלוויזיה ומסך המחשב, וכמובן – קודש הקודשים – המחשב האישי שלנו ומכשיר הטלפון הנייד.

אף מכונית חדשה לא יכולה לנוע כיום בלי שבבים, מפני שהם שולטים לא רק בפונקציות הבטיחות והבידור כמו מסך המולטימדיה והבלימה האוטונומית אלא אפילו בפעולות הבסיסיות ביותר של ניהול מנוע או פתיחת דלתות וחלונות. למעשה – הערך הכספי של תכולת האלקטרוניקה במכונית מודרנית גבוה יותר מאשר כל שאר חלקי המכונית כולם יחד.

הרוב המכריע של ייצור שבבים בעולם נדד בשלושת העשורים האחרונים מארצות הברית ואירופה אל טאיוון, קוריאה וסין, וכאשר העובדים במפעלי השבבים שבו לעבודתם הם גילו שגם להם חסרים רכיבים – בגלל הפגיעה ברשת האספקה העולמית. במקביל הם גילו שסידור העבודה שלהם השתנה: חלק מן ההזמנות של שבבים לתעשיית הרכב בוטלו או צומצמו בגלל החלטות גרועות של מנהלי חברות הרכב – שחששו מירידה בביקוש למכוניות – ולעומת זאת הייצור הוסט אל שבבים למוצרי אלקטרוניקה בידורית, שם חל זינוק אדיר. אחרי הכל, כאשר חלק נכבד מאוכלוסיית העולם נותר תקוע בבתים נוצר ביקוש עצום לטלוויזיות, קונסולות משחקים, מחשבים, טלפונים חכמים, ציוד תקשורת וגם ציוד ביתי אחר כמו מברשות שיניים חשמליות, מכונות כביסה ומקררים.

מכיוון שאנחנו בסרט רע – דווקא בתוך "הסערה המושלמת" הזאת נפגעו מספר מפעלי שבבים לא רק מהשבתות שנבעו מלוגיסטיקה וסגרים אלא גם מאסונות טבע וחוסר מזל. מפעל 'רנסס' היפני, שבו מיוצרים כמעט שליש מהשבבים לתעשיית הרכב העולמית, נפגע קשות בשריפה, סערות חורף קשות ונדירות השביתו את מפעלי השבבים הרלבנטיים היחידים בארצות הברית, ומפעלים בטאיוון נאלצו לצמצם ייצור בגלל בצורת – היות שייצור שבבים דורש הרבה מאד מים.

וזה לא הכל: כאשר נראה היה שמנהלי המפעלים מצליחים להשתלט על העניינים ולהחזיר את החיים למסלולם הסתבר שהלוגיסטיקה העולמית – שמבוססת במידה רבה על תחבורה ימית, תקועה כפי שלא הייתה תקועה מעולם. כמעט 90 אחוזים מרכיבי האלקטרוניקה בעולם נשלחים דרך נמל הינטיאני בסין, ושם נוצר פקק אדיר. פקק עצום אחר נוצר בתעלת סואץ – אחד מנתיבי השייט העמוסים ביותר בעולם – כאשר אוניית המכולות היפנית העצומה 'אוור גרין' איבדה שליטה וחסמה את התעלה לחלוטין למשך שישה ימים בסוף חודש מרץ השנה.

היווצרות של פקקים לוגיסטיים בתחבורה ימית היא דבר אחד, אבל השחרור שלהם הוא דבר אחר לגמרי, שדורש לא מעט זמן. מדובר במערכת קשיחה שפועלת בסנכרון, ועיכוב בעגינה, העמסה או פריקה של אוניה אחת תוקע את המערכת כולה. לנמלים יש יכולת שינוע נתונה – ואת זמן ההשבתה שלהם אי אפשר לזרז לאחר מכן ולהרוויח בחזרה.

לאן הגענו?

עד עכשיו, בטרם נראה אור בקצה המנהרה, נאלצו יצרניות הרכב לצמצם את היקף הייצור המצטבר שלהן בעשרות מיליוני יחידות לשנים 2020 ו-2021. יצרניות רכב שלא נפגעו בגל הראשון של המשבר – בעיקר סיניות ויפניות – סובלות ממנו כעת, והוא חורג זה מכבר מתעשיית הרכב ופוגע גם בתעשיות האלקטרוניקה. מנכ"ל אינטל, למשל, העריך לאחרונה שהיצע השבבים ידביק את הביקוש רק בעוד שנתיים או שלוש, ומנכ"ל אפל צופה צמצום בכושר הייצור של אייפונים.

לכאורה, לפי התיאוריה הכלכלית המקובלת אך השגויה של "השוק החופשי", צריך היה להניח שאם קיים ביקוש כל כך גדול לשבבים – תהיה עליית מחירים ויהיו גם מי שישמחו לספק את הביקוש. אז החלק הראשון נכון – מחירי השבבים בהחלט מזנקים, אבל החלק השני לא כל כך פשוט. מעבר לידע ספציפי רב שנדרש בתעשיית השבבים מדובר במשאב אסטרטגי שדורש ראייה ארוכת טווח: עלות ההקמה של מפעל שבבים מודרני מתחילה בכ-10 מיליארד דולר ואורכת מספר שנים.

וזה לא הכל: בשונה מתעשיית האלקטרוניקה שיכולה להרשות לעצמה באגים ותקלות, תעשיית הרכב דורשת דווקא את השבבים הפחות מתקדמים. שבבים לרכב חייבים לצבור אמינות באמצעות שימוש ארוך טווח, ולכן הם לא שבבי "הדור הבא" שאליו מכוונות יצרניות השבבים את הפיתוח העתידי שלהן. זה מגביל את מקורות האספקה של שבבים לתעשיית הרכב ונכון להיום רק 54% מכלל קווי הייצור במפעלים מייצרים שבבים בטכנולוגיה "ישנה". באופן טבעי, רוב ההשקעות החדשות הם בקווי יצור של שבבים מתקדמים.

בכל מקרה – בשוק של "קונים בלבד" מוסטת כעת האספקה למי שמוכן לשלם יותר – ונכון לעכשיו אלה יצרניות האלקטרוניקה שהן, ממילא, הלקוחות הגדולים יותר של תעשיית השבבים. תעשיית הרכב – גם כיום – צורכת פחות מ-9% מכלל השבבים שמיוצרים בעולם, וצפויה להגיע לכ-10% עד לאמצע העשור.

לתוך המשבר הזה נדחפו גם שיקולים מדיניים וגיאו פוליטיים – ובאופן יותר ספציפי המאבק שהצית נשיא ארה"ב לשעבר דולנד טראמפ עם ממשלת סין. נתח הארי של שבבים מיוצר, כאמור, בטאיוון – מדינה שסין רוצה ועלולה "לבלוע" בכל רגע – והיחסים המתוחים בין ארה"ב – שהיא בין המדינות היחידות שתומכות בטאיוון, לבין סין, מוסיפים שמן למדורה.

האמריקנים מבינים כעת סוף סוף את היעדר התבונה שלהם בכך שעודדו בשנות ה-80 וה-90 את רוב תעשיית השבבים – אשר נמצאה בעבר בתחומי ארה"ב – לעבור לדרום מזרח אסיה. כעת מנסה ממשל ביידן לתקן את הטעות ההיסטורית באמצעות סיוע בהיקף של 52 מיליארד דולר לתעשיית השבבים האמריקנית, אבל זה לא יהיה פשוט. היו שמדובר במשאב אסטרטגי, לסינים, לקוריאנים ולאירופאים יש תוכניות משלהם. ממשלת קוריאה, למשל, מתכננת לדחוף את תעשיית השבבים המקומית שלה באמצעות השקעה גדולה פי תשעה מזו האמריקנית – בהיקף של 450 מיליארד דולר, ואילו האיחוד האירופאי הקצה לאותה מטרה 160 מיליארד דולר.

מתי הבעיה תיפתר?

הבשורות הטובות הן שמשבר השבבים ייפתר במהרה בימינו, וזאת בין השאר בזכות חלק מן הגורמים והמהלכים שיצרו אותו מלכתחילה. כך, למשל, טאיוון, שכאמור לחוצה מאד על ידי סין, מתאמצת לרצות את האמריקנים ואת האירופאים מפני שקברניטיה מבינים את הרגישות הייחודית של מנהיגים פוליטיים לתעשיית רכב שמעסיקה מיליוני עובדים בכל מדינה.

שר הכלכלה של טאיוואן אמר לא מכבר שמחסור השבבים חייב להסתיים עד הרבעון הרביעי השנה, כלומר ממש בחודשים הקרובים. משרד הכלכלה הטאיוואני פרסם הודעה שבה נאמר: "למרות ששרשרת האספקה של תעשיית השבבים לרכב ארוכה ומורכבת – בשיתוף פעולה מלא של החברות בארצנו מעריכה התעשייה שההיצע והביקוש לשבבים לתעשיית הרכב אמורים להגיע לאיזון ברבעון הרביעי של השנה".
מבחינה מעשית זה אומר שיצרנית השבבים הטאיוונית העצומה TSMC הגדילה במחצית הראשונה של השנה ב-30% את מערך הייצור הספציפי של שבבים לתעשיית הרכב, וגם מנכ"ל Nvidia הצהיר שהוא מצפה לפתרון הבעיה במהלך 2022. על כך, בין השאר, נסמך משרד הכלכלה שהצהיר ש"טאיוואן תמשיך לפעול יחד לבנות שרשרת אספקה בטוחה, אמינה ועמידה, ולהעמיק את יחסי הכלכלה והמסחר כדי להוות בסיס איתן להתאוששות כלכלית לאחר המגיפה".

בקצה האחר – ובואו לא נתעלם מן האינטרס הספציפי שלו – נמצא מנכ"ל יצרנית השבבים הצרפתית-איטלקית STMicroelectronics, ז'אן מארק צ'רי, שהצהיר שהמחסור בשבבים צפוי להימשך לפחות שנתיים: "הדברים ישתפרו בשנת 2022 בהדרגה", הוא אמר, "אבל לא נחזור למצב נורמלי לפני המחצית הראשונה של שנת 2023". בין לבין נמצאים למשל קרלוס טווראס, מנכ"ל יצרנית הרכב סטלנטיס, שמעריך שמשבר השבבים "יגרר בקלות לשנת 2022, ואילו מנכ"ל אינטל, פטריק גלזינגר, מאמין שהמחסור עלול להימשך שנתיים נוספות. אנליסטים שונים ברחבי העולם סבורים שהמשבר לא ייפתר בבת אחת אבל צפויה הקלה מתמשכת החל ברבעון הקרוב ולאורך 2022, וחלק ממנה ינבע מכך שהשנה החלו לפעול 10 קווי ייצור חדשים בתעשיית השבבים, ו-14 נוספים ייכנסו לפעולה במהלך השנה הבאה.

כמו משבר הנפט של תחילת שנות ה-70 גם משבר השבבים זעזע את תעשיית הרכב באופן שישנה אותה לעד. קברניטי קונצרן פולקסווגן, למשל, הכריזו לאחרונה שהם לא מתכוונים להיות תלויים בעתיד ביצרניות שבבים ובכוונתם להשקיע ברכישת יכולות ייצור עצמאיות, ובלי קשר – היקפי ההשקעה העולמית בתעשיית השבבים הם חסרי תקדים בהיקפיהם.

אגב, חלק מן ההקלה במשבר צפויה לנוכח צמצום צפוי בחלק מן ההזמנות של לקוחות – בעיקר מתחום האלקטרוניקה – אשר הכפילו את ההזמנות שלהן במטרה לצבור מלאים. בראיה הניהולית שלהם – לפיה "כל אחד לנפשו" – יש להימנע ממצב שבו רכיב שעולה להם עשרה סנטים ימנע מהם למכור טלוויזיה או קונסולת משחקים מתוחכמת במאות דולרים. בעתיד הקרוב, כאשר הלחץ ירד – הם לא יזדקקו למלאי הנוסף שאגרו ולכן יצמצמו הזמנות – וכאן יש לקח חשוב לתעשיית הרכב אשר אולי התמכרה באופן מוגזם לשיטת הייצור של "בדיוק בזמן".

לקנות מכונית עכשיו, או להמתין לשנה הבאה?

נכון לרגע זה אנחנו נמצאים בשיא הלחץ שנגרם על-ידי משבר השבבים, ובמקביל לו גם בשיא הביקוש העולמי לרכב שנובע מכך שלקוחות מעדיפים להימנע משימוש בתחבורה ציבורית כדי לצמצם חשיפה לקורונה.

טווח הזמן שבו אמורה תעשיית הרכב "להתאפס על עצמה" נע בין הרבעון הקרוב לבין סוף שנת 2022, ובמקביל צפויה גם הקלה בלחץ שגורמת התובלה הימית. למי שזקוק למכונית באופן מיידי ולא יכול להמתין אין ברירה אלא להכניס יד עמוק יותר לכיס, לשלם כל מחיר ולהמתין ככל שיידרש ממנו למכונית חדשה או משומשת.

למי שתכנן להחליף מכונית במהלך השנה הקרובה עדיף ככל הנראה לדחות מעט את התוכניות שלו מפני שהלחץ הנוכחי לא יימשך לנצח, ובסופו צפויים העניינים לחזור לשגרה עם מחירים נמוכים יותר.

The post כיצד ומתי יסתיים משבר השבבים? appeared first on TheCar.

מכירה של מכוניות חדשות בבריטניה עם מנועי בעירה פנימית – בנזין, דיזל, או מערכת היברידית שכוללות מנועים כאלה – עשויה (או עלולה) להיאסר כבר בתוך תשע שנים. זה אומר שכל מכונית חדשה שתימכר שם תהיה חשמלית, או כזאת שמונעת באמצעות תא דלק מימני.

אם תאריך יעד כזה, לשנת 2030, נשמע מוכר אין זאת אלא מפני שגם אצלנו, בישראל, הוצב בשנת 2018 תאריך כזה על-ידי שר האנרגיה שלנו, יובל שטייניץ. ההבדל הוא שפוליטיקאים ישראלים רגילים להבטיח מבלי שתהיה להם כוונה לקיים, וכך צפוי גם במקרה זה, ואילו הבריטים כבר ביצעו צעדים שונים שיאפשרו להם לבצע את המיזם הלאומי המורכב הזה.

אבל רגע לפני שמשווים בין שיטות ממשל בריטיות או אירופאיות לבין זאת הישראלית, ומנתחים את ההשפעות של החלטות שמתקבלות שם עלינו, בישראל, נזכיר לכל מי שלא שם לב לכך שמדובר באחת משלוש הדרמות החשובות ביותר שמתחוללות בעידן הנוכחי בתעשיית הרכב.
במהלך שנת 2016, כפועל יוצא של פרשת 'דיזלגייט' שבה נחשפו הנטייה של יצרניות רכב לרמות את הממשלות בעולם והנטייה של ממשלות להיכנע בפני עוצמתה של תעשיית הרכב, פעלו שלושה כוחות במקביל כדי להפחית באופן מיידי ודרמטי את כמות פליטות המזהמים המותרות מכלי רכב. הכח הראשון, והחזק ביותר, הוא של פעילי הגנת הסביבה שנאבקים בהתחממות כדור הארץ ודורשים להפחית את כלל פליטות המזהמים מעשה ידי אדם.

לקריאה נוספת: תחילת הסוף? הפרלמנט הגרמני נגד מנוע הבעירה פנימית

כח נוסף הם רגולטורים בארצות הברית ובאירופה אשר ערוותם – בדמות חוסר תפקוד ועצלנות ארוכת שנים – נחשפה ככל שהתגלו פרטים נוספים אודות מחדל תקנות ומבחני זיהום האוויר לרכב. הכח השלישי הם פוליטיקאים – בעיקר באירופה אך גם בארצות הברית – אשר מינפו את הפרשה כדי ללחוץ על ממשלות ועל רשויות מקומיות, מבחוץ ומבפנים, לעשות מעשה ולפעול באופן מיידי. כח זה הוא המעניין ביותר מכיוון שניכר בו שהוא מבטא את רצונם של אזרחים, וההוכחה לכך היא שפעולות לאיסור מכירה של כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית – בתחילה דיזל ולאחר מכן גם בנזין – החלו ברמה העירונית ורק לאחר מכן ברמות ארציות.

כעת מתווסף למהלך הזה גורם רביעי – מגפת קורונה – אשר מאיץ את התהליך כפי שיוסבר בהמשך, וגם הגורמים האחרים מעלים הילוך ומקשיחים עמדות.

במהלך 2016 היו אלה, כאמור, מספר עיריות ורשויות מקומיות במדינות אירופאיות שונות אשר קבעו איסור כניסה של כלי רכב מזהמים לשטחיהן – בשלב ראשון מכוניות ישנות עם מנועי דיזל, ובסמוך לאחר מכן החליטו הפרלמנטים של הולנד, צרפת, גרמניה, בריטניה ומדינות סקנדינביה על איסור גורף של מכירת מכוניות חדשות עם מנועי בעירה פנימית. תאריכי היעד לאיסור כזה נעו בין שנת 2030 במדינות הנחושות ביותר, לבין 2040 בבריטניה – אשר מיד לאחר מכן החלה גם לגבש, יחד עם הציבור, תוכנית מעשית להפיכת צי הרכב שלה לצי של מכוניות חשמליות טהורות. איסור הכניסה של כלי רכב מונעים בדיזל למקומות שונים, שהוחל במקביל, עשה גם הוא את שלו, ולאחר שני עשורים שבהם נמכרו באירופה יותר מכוניות עם מנועי דיזל מאשר עם מנועי בנזין התהפכה המגמה ומכירות הדיזל צנחו.

לקריאה נוספת: תעשיית הרכב תחטוף קנסות בסך 16 מיליארד דולר

בשנת 2017 הכריזו מדינות האיחוד האירופאי (וגם מדינות אירופאיות שלא חברות באיחוד) על החלפת סטנדרט מבחני זיהום האוויר לרכב משיטת NEDC לשיטת WLTP המחמירה יותר, מהלך שהחל בספטמבר אותה שנה והפך לתקן גורף בשנה שעברה. במקביל נקבעו קנסות כבדים על יצרניות רכב שלא יעמדו בתקנות מחמירות והולכות של פליטת דו-תחמוצת הפחמן. תעשיית הרכב נאלצה להגיב במהירות לא אופיינית לה, ובשלב ראשון החלו כמעט כל יצרניות הרכב לפתח לכל הפחות אופציה היברידית, או היברידית-נטענת לכל דגם קיים או עתידי שלהן.

המהפכה הבריטית

כאמור, בשונה מעמיתיהם האירופאים, המחוקקים הבריטים בחרו בתחילה בתאריך יעד של 2040 שבו תיאסר מכירת כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית, אבל עד מהרה הם הפכו יותר ויותר שאפתנים, וזאת במקביל להתקדמות התוכנית הממשלתית ליישום חזון התחבורה המתקדמת הבריטי, שכולל בין השאר פרישת תשתיות לרכב חשמלי. בשלב ראשון הוחלט שם למנוע גם את המכירה של כלי רכב עם מערכות הנעה היברידיות למיניהן, לאחר מכן הוקדם תאריך היעד לשנת 2035. כעת – לפי דיווח שפורסם השבוע ב'גארדיאן' – אחד העיתונים החשובים בבריטניה – מתכוון ראש הממשלה בוריס ג'ונסון להכריז בקרוב על ספטמבר או נובמבר 2030 כתאריך היעד החדש.

לפי הדיווח ב'גארדיאן', הכרזה זאת מגובה על ידי "הוועדה לשינויי אקלים" הבריטית – גוף ציבורי עצמאי שהוקם כפועל יוצא של "חוק שינויי האקלים" שנחקק בבריטניה בשנת 2008. ועדה זאת המליצה בעבר לאסור מכירת מנועי בעירה פנימית משנת 2032. עיתון בריטי חשוב לא פחות, ה'טיימס', דיווח השבוע שגם שר התחבורה הבריטי, גרנט שאפס, תומך בהאצת האיסור. מעניין להזכיר ששאפס אמנם נוהג בעצמו במכוניות חשמליות, אם כי יש לו גם מטוס פרטי. לקינוח, גם ה'דיילי מייל' הבריטי הוסיף את חמשת הליש"ט שלו כאשר דיווח שיותר ממאה חברי פרלמנט קונסרבטיבים קוראים לממשלת הוד מלכותה להקדים את האיסור.

נקודה חשובה לפני אחרונה, שחורגת מגבולות האי הבריטי, היא ההשפעה של מגפת קורונה על תהליך הכחדתו של מנוע הבעירה הפנימית, וזאת ניכרת לפחות בשני מובנים. ראשית, וחשוב מכל – קורונה צמצמה באופן דרמטי את השימוש בתחבורה יבשתית ואווירית, והפחיתה – בתקופות שונות – את היקף הייצור התעשייתי. הפחתת זיהום האויר כתוצאה מכך הייתה ניכרת עד כדי כך שאף תועדה בתמונות לוויין, וכך המחישה באופן ויזואלי וברור לעין את הנזקים האקולוגיים מעשי ידי אדם לכל מי שהעדיף לעצום עיניים.

האסון הכלכלי שנגרם בגלל קורונה הניע את הממשלות באירופה להשיק במהירות תוכניות סיוע ממשלתיות אשר ברובן מבוססות על ראיה עתידית ועל השקעות בתשתיות לאומיות – וזה אומר שעשרות מיליארדי דולרים מופנים כעת לתשתיות טעינה חשמלית ולעידוד טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת ולאגירת אנרגיה. יעדים שהוצבו אך לפני שנה ושנתיים למעבר לרכב חשמלי, ונראו שאפתניים ולא ישימים, נראים לפתע פתאום ברי השגה ואולי אף לא מספיק אגרסיביים.

חמשת השקלים שלנו

המאבק האירופאי במנועי הבעירה הפנימית ישפיע על השוק הישראלי בטווח המיידי וגם בטווח הארוך, ובשני המקרים זאת תוצאה של מנטליות שלטונית ישראלית בעייתית ושונה מזאת האירופאית. בטווח המיידי, בהיעדר תקנות דומות למניעת זיהום אוויר בישראל אנחנו צפויים לקבל את כל "עודפי הייצור" שמיועדים לאירופה, וזה אומר שבשעה שהאירופאים יקבלו כלי הרכב "ירוקים" אלינו יגיעו כל מנועי הבנזין והדיזל המזהמים, ובמחירים אטרקטיביים – כל עוד שהם עדיין מיוצרים.

נכון להיום מסתכמות כל ההשקעות של ממשלת ישראל בעידוד ההקמה של תשתיות טעינה לרכב חשמלי בכ-50 מיליוני שקלים, וזאת לעומת קרוב לעשרה מיליארד ליש"ט בבריטניה לבדה. התוצאה, בטווח הבינוני, היא שמדינת ישראל תפגר אחרי אירופה בכל הקשור לאפשרויות השימוש ברכב חשמלי. נכון, המיסוי על רכב חשמלי טהור בישראל נמוך משמעותית מאשר על רכבי בנזין ודיזל, אלא שמדובר רק באחיזת עיניים: במשרד האוצר מביטים בסך היקף גביית המיסים על רכב, וברגע שיחושו באובדן הכנסות הם יעלו באופן מיידי את המיסוי ויאזנו את המצב.

שר האנרגיה שלנו, יובל שטייניץ, אמנם הכריז כבר בשנת 2018, לפני הבחירות, על איסור מכירת מכוניות עם מנועי בעירה פנימית בישראל משנת 2030 ואילך, אלא שנכון להיום, עם או ללא קורונה, ממשלת ישראל עדיין לא הציגה תוכניות מפורטות – ובעיקר מתוקצבות – להקמת התשתיות הנדרשות ולחקיקת החוקים והתקנות שיאפשרו לנו שלא לפגר אחרי אירופה.

לקריאה נוספת:

קונים ומזהמים: לממשלה לא אכפת מזיהום אוויר

העלאת המס על מכוניות היברידיות מוצדקת מאין כמותה

The post איסור מכירת מכוניות עם מנועי בעירה בבריטניה יוקדם ל-2030 appeared first on TheCar.

זמנים קשים מחייבים החלטות אמיצות, וממשלת בריטניה נמצאת כרגע בפני הצורך לקבל החלטה קריטית לעתיד תעשיית הרכב שלה. עיתון ה'גארדיאן' הבריטי מדווח על "פגישות חשאיות" שנערכו לאחרונה בין בכירים בממשלה הבריטית לבין איגוד יצרניות הרכב במדינה, שם הועלתה דרישת התעשייה לסבסוד מאסיבי של רכישת רכב חדש.

וירוס קורונה שיתק בחודשים האחרונים את מכירות הרכב ואת ייצור הרכב בבריטניה, ובסיכום חודש אפריל יוצרו בממלכה המאוחדת רק 197 כלי רכב והמכירות קרסו ב-97.3%. נתונים אלה הם הנמוכים ביותר לחודש בודד בבריטניה מאז שנת 1946. יצרניות הרכב מנסות להפעיל מחדש את המפעלים ולהחזיר לעבודה מאות אלפי עובדים, אלא שהמשבר הכלכלי שנגרם גם בבריטניה בגלל הסגר הממושך שכפתה מגפת קורונה לא מספק לאף אחד סיבות לאופטימיות. בכירי האוצר הבריטי דנו כבר בכוונה להנהיג תוכנית גריטה (מלשון "להפוך לגרוטאה") כלומר שהממשלה תעניק תמורה כספית משתלמת לכל בעל רכב ישן שימסור אותו להשמדה ויחליף אותו ברכב חדש. תוכניות כאלה זכו להצלחה גדולה בבריטניה בעבר, כמו גם בעשרות מדינות אחרות בעולם, והן נחשבות לאחד הקטרים החשובים בחילוץ תעשיית הרכב מן המשבר הכלכלי של 2008-2009.

הדילמה של הממשלה הבריטית, בדומה לזאת של ממשלת גרמניה, היא האם למקד את הסובסידיות ברכישת רכב חשמלי – ובכך לקדם את התוכנית להגיע ל"אפס זיהום אוויר" מרכב בשנת 2050, או להעניק הטבות גם לרכישה של מכוניות חדשות שמונעות במנועי בנזין ודיזל, מה שעלול לסכן את העמידה באותם יעדים. קברניטי תעשיית הרכב בבריטניה דורשים מן המדינה להעניק סיבסוד של 2,500 ליש"ט (כ-11,000 שקלים) לכל מכונית חדשה שתימכר – ללא קשר לשיטת ההנעה שלה, ולהקצות לתוכנית הזאת 6.6 מיליארד שקלים בסך הכל (1.5 מיליארד ליש"ט), מה שיאפשר להעלות לכבישים כ-600 אלף מכוניות חדשות. לטענתם, כל פני שיושקע כעת בתוכנית כזאת יניב לכלכלה הבריטית פי שלושה היות שהוא יאפשר לתעשיינים לשוב לעבודה ולהעסקה מלאה של עובדיהם.

לקריאה נוספת: קונה מכונית חדשה בגרמניה? קבל 10,000 ש"ח במתנה.

נכון להיום מהווים כלי הרכב "הירוקים" בבריטניה פחות מ-10% מכלל המכירות בשוק, והתעשייה לא יכולה לעבוד בין לילה מייצור של מכוניות מונעות במנועים בנזין ודיזל למכוניות חשמליות או אפילו היברידיות. בריטניה, כמו צרפת ומספר מדינות נוספות במערב אירופה, העדיפה במשך שנים את מנועי הדיזל החסכוניים בדלק, אלא ש"פרשת דיזלגייט" והחמרת תקנות זיהום האוויר צמצמו את נתח השוק של דיזל אל פחות מרבע מכלל המכירות.

במכתב ששלחו קברניטי תעשיית הרכב הבריטית לנציגי הממשלה הם מבקשים לקדם תוכנית לתמיכה במכירת 600,000 מכוניות חדשות ואומרים שתוכנית כזאת יכולה גם לתמוך ביעדים הממשלתיים הרחבים יותר מבחינת ההשפעות הסביבתיות, אבל ש"התועלת העיקרית תהיה בעידוד השוק, המגזר והכלכלה מבלי להעמיס יותר הארנק הציבורי". לדבריהם, סבסוד הרכישה של מכוניות חדשות יגדיל את הכנסות המדינה ממע"מ ומיסוי אחר על רכב, ובעיקר יצמצם את גל הפיטורים ואת השימוש בתקציב שהמדינה ייעדה לצורך זה.

דילמה בריטית ודילמה ישראלית

משרד האנרגיה הישראלי הכריז אמנם בשנה שעברה על כוונה להפסיק את המכירה של כלי רכב מונעים בבנזין ובדיזל בישראל עד לשנת 2030. אלא ששר האנרגיה "שכח" להראות את התוכנית שתגרום לזה לקרות, ובעיקר את התקציבים שנדרשים לצורך זה – כולל גם את האופן שבו האוצר יפצה את הכנסות המדינה על על אובדן המיסוי מבלו על דלק.

הבריטים, לעומת זאת, קבעו יעד זהה עם מועד ריאלי יותר – שנת 2040, ובמקביל לכך הקצו לצורך זה עשרות מיליארדי שקלים. רגע לפני התפרצות קורונה הופעלו בבריטניה לחצים על הממשלה להקדים את מועד איסור המכירה של מכוניות חדשות שמונעות בבנזין ודיזל לשנת 2032, וברור שסיבסוד של מכוניות כאלה כעת יהיה צעד לכיוון ההפוך.

אחד ההבדלים הגדולים בין שיקולים שצריכה לשקול ממשלת בריטניה לבין אלה שעומדים בפני ממשלת ישראל הוא שלבריטים יש תעשיית רכב גדולה (שרובה מייצרת מכוניות מתוצרת יצרניות לא בריטיות, בעיקר צרפתיות ויפניות) שמעסיקה מאות אלפי עובדים. לנו אין תעשיית רכב, כלומר שהשיקול התעסוקתי פחות משמעותי, אבל מצד שני המיסוי על רכב חדש אצלנו גבוה מאד. בנוסף, בישראל 2020 יצרה "בועת הליסינג" משבר מימון חמור אשר עלול לפגוע פגיעה קשה לא רק בחברות הליסינג אלא בעיקר במי שהלווה להן כסף, ובחלק מן המקרים זה הציבור הרחב באמצעות גופים פיננסיים שבהם מושקעים (בין השאר) החסכונות והפנסיות.

המשמעות, ראשית לכל, היא שהמשבר הכלכלי והירידה במכירת רכב שנגרמו בגלל קורונה פוגעים פגיעה קשה בהכנסות המדינה ממיסוי על רכב. מצד שני, בתוך הבעיה הזאת גלום גם הפתרון שלה: אם ממשלת ישראל תהיה נדיבה עם אזרחיה היא תוכל להגשים מספר מטרות יחד, וגם לצמצם את הפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים. כדי לעשות את זה צריך לבחור בפתרון פשוט ומוכח אשר הופעל עד כה באופן רשלני ביותר בישראל, אבל הצליח מאד במדינות אחרות בעולם: הפעלת תוכנית גריטה לרכב שגילו 7-10 שנים ומעלה.

תוכניות הגריטה המצומצמות שהופעלו בעבר בישראל העניקו סכומים מגוחכים למי שגרט מכוניות בנות 15 שנים ויותר, והתרומה שלהן למשק, אם בכלל הייתה כזאת, הייתה שולית או אפסית. צריך לזכור שכל מכונית עממית חדשה שעולה על הכביש בישראל מכניסה לאוצר המדינה בין 30 ל-80 אלף ש"ח, ושמכוניות חדשות מזהמות פחות ובטוחות יותר לנסיעה – כלומר שהן חוסכות כספים שמתבזבזים על מערכת הבריאות.

תוכנית גריטה לימי קורונה יכולה להתמקד במכוניות בנות 7-10, ובעיקר בכאלה שעברו חיים קשים או נפגעו בתאונות והוחזרו לכביש. מערכת הגריטה עצמה קיימת, כלומר שלא נדרשת השקעה בתשתיות, וכל שנדרש ממשרד האוצר זה להעניק קופון בסך 10-15,000 ש"ח למי שימסור את מכוניתו לגריטה. בשונה מבעבר, "קופון" זה לא יהיה "כסף מזומן" לחשבון הבנק של בעל הרכב אלא "שיק" לפקודת רשות המיסים שאותו הוא יוכל למכור למי שקונה מכונית חדשה או לסוכנות טרייד-אין, או להשתמש בו בעצמו לרכישת מכונית חדשה זולה.

במילים אחרות, המדינה לא נדרשת "להוציא כסף מהכיס". מנהל הכנסות המדינה אפילו יוכל להראות תשואה חיובית בזכות הגברת רכישה של מכניות חדשות, ועיקר העיקרים: כבישי ישראל יתפנו מאלפי מכוניות מזהמות ופחות בטוחות לשימוש שיוחלפו במכוניות בטוחות יותר, ומזהמות פחות.

תוכנית גריטה יכולה לפתור גם משבר פיננסי לא פשוט עבור חברות הליסינג, שנתקעו כעת עם עשרות אלפי מכוניות משומשות ללא דורש. פתרון כזה נחוץ לא כדי להציל את ישבנם של בעלי החברות האלה (וגם זה חשוב בתקופה שבה המדינה משלמת מיליארדים כדי שעסקים לא יקרסו ולא יפטרו עובדים) אלא בעיקר כדי להקטין את הלחץ של מוסדות פיננסיים שייפגעו קשות, יחד עם הציבור שחוסך באמצעותם, אם אחת מחברות הליסינג תקרוס.

נכון לתחילת יוני, שוק הרכב הישראלי הפסיד עד כה כמעט 40,000 מכירות של מכוניות חדשות, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בכלל מגפת קורונה. זה אומר שהכנסות המדינה ממיסוי על רכב נפגעו לכל הפחות בשני מיליארד שקלים ממיסי קניה ומע"מ, אם לא מעבר לכך. נכון, כולנו מקווים שחלק מן המכירות הללו לא אבדו אלא רק נדחו, אבל לכל מי שעיניו בראשו ברור שחלק מהן לעולם לא יקרו, כלומר ש(גם) קופת המדינה נפגעה.

בשונה מתוכניות הגריטה הקודמות, שבהן הושקעו "גרושים" (עשרות מיליונים בודדים), האוצר צריך, ויכול, להשקיע כבר מחר בבוקר מיליארד שקלים כדי "להחליף" כ-100,000 מכוניות ישנות על כבישי ישראל (מתוך צי רכב של כ-3.3 מיליון מכוניות). כאמור, בביצוע נכון לא מדובר בהוצאת כסף מן הקופה הריקה אלא בדיוק להיפך: תשלום תמורת גריטת רכב ישן יכול, אם יבוצע נכון, למלא את הקופה לכל הפחות במיליארד שקלים נוספים, ואם מוסיפים לכך גם את התועלות הנלוות הרי שהרווח לכל הפחות כפול.

The post קנה מכונית חדשה בבריטניה קבל 11,000 שקלים מתנה appeared first on TheCar.

שינוי המקדמים בנוסחת "המיסוי הירוק", אשר הגדיל את נטל המס על רכב חדש, העלה את מחירי המכוניות הקטנות והחסכוניות, והעשיר את קופת המדינה בכמה עשרות מיליוני שקלים ברבעון האחרון – כמעט ולא השפיע עדיין על סך מספר המכוניות החדשות שנמסרו במחצית הראשונה של השנה.

למרות העלאת רכיב המיסוי – שחלקה בוצע בפועל וחלקה נספג על-ידי היצרניות והיבואניות – בששת החודשים הראשונים של השנה עלו על הכבישים הפקוקים שלנו 158,082 כלי רכב חדשים, כלומר רק 3% פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. מדו"ח הרישוי המפורט של איגוד יבואני הרכב, שמבוסס על הנתונים שמתקבלים ממשרד התחבורה, עולה שבחודש האחרון נמסרו 21,838 כלי רכב, וזאת ירידה של כמעט 6% ביחס ליוני הקודם.

בתחילת השנה, כאשר נודע שב-1 באפריל, באופן מפתיע וללא התרעה מראש, משרד האוצר מתכוון להכביד את נטל המס על חלק מן המכוניות החדשות באמצעות שינוי בנוסחת המיסוי הירוק – היו מי שפיזרו חששות מפני עצירת מכירות מכוניות קטנות ש"נהנו" מהנחת מס גדולה יותר בזכות רמת זיהום נמוכה יותר שהם מייצרות. חשש זה גרם לכל מי שיכל – הן בקרב הרוכשים והן מבין היבואניות – להקדים את היבוא ואת השחרור של כלי רכב כאלה, וזאת ככל הנראה אחת הסיבות לכך שבסיכום התקופה עדיין לא מורגש שינוי בסך המסירות.
נכון להיום, ולפני צרור הגזירות המתקרב של העלאת נטל המס על מכוניות היברידיות – רוב הדגמים הנמכרים ביותר בישראל עודם דגמי מכוניות היברידיות: טויוטה קורולה ההיברידית החדשה נמסרה מתחילת השנה ב-7,691 עותקים והיא המכונית הנמכרת ביותר בישראל – לאחר שהדיחה מן המשבצת הזאת את יונדאי איוניק, ממנה נמסרו 7,478 יחידות.

מכוניות היברידיות נהנות אצלנו מהטבת מס לא פרופורציונלית לתרומה שלהן לצמצום זיהום האוויר. הטבת המס הזאת גרמה לכך שמבין עשרת הדגמים הנמכרים ביותר בישראל במחצית הראשונה של השנה – ארבעה הם דגמים היברידים שאחראים לכמעט 45% מסך המסירות של העשירייה הראשונה. כאשר מסכמים את סך המסירות של 40 הדגמים הנמכרים ביותר בישראל מתחילת השנה ועד לאמצע שלה, ואלה גם הדגמים שכל אחד מהן מכר לכל הפחות 1,000 יחידות, עולה ש-7 מתוכם הם דגמים היברידים. אלה מסרו יותר מ-28,500 יחידות או כ-34% מתוך כ-83,500 המסירות של 40 הדגמים הנמכרים בישראל.

מכוניות היברידיות מהוות גם נתח משמעותי אצל ארבעה מתוך חמישה המותגים הנמכרים ביותר בישראל. אפילו אצל יונדאי, המותג שמוביל את טבלת המסירות בכלל והוא גם המותג העממי עם מגוון הדגמים הרחב ביותר בארץ, מכירת מכוניות היברידיות מהווה כ-31.1% מכלל המסירות, ואצל קיה, עד לא מכבר המותג השני בהיקף המסירות בישראל, מהווה המכירה של מכוניות היברידיות כ-25.6% מכלל המסירות.
טויוטה הדיחה השנה את קיה מן המקום השני בטבלת המסירות עם זינוק מרשים של 29% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, והיא עשתה את זה במידה רבה בזכות קורולה ההיברידית החדשה, שממנה נמסרו כאמור 7,691 יחידות. בהערת אגב צריך להזכיר ש'קורולה' החדשה כוללת גם את דגם ההאצ'בק שבעבר נקרא 'אוריס'. בכל מקרה, מגוון הדגמים ההיברידיים של טויוטה הוא הגדול ביותר, בהפרש ניכר, מבין כלל המותגים בישראל, ואצלה מהוות המסירות של מכוניות היברידיות כ-63.5% מכלל המסירות!

כפי שפרסמנו, משרד האוצר הציג תוכנית להעלאה הדרגתית של נטל המס על מכוניות היברידיות בשלוש השנים הבאות, ולהשוואה שלו עם שיעור המס על שאר הטכנולוגיות. תוכנית זאת, בהנחה שתאומץ גם על-ידי שר האוצר הבא, תגרום בשלב המיידי להקדמת יבוא ושחרור ממכס של דגמים שנהנים מן המצב הקיים, ובהמשך צריך לצפות לצמצום בשיעור היחסי שלהם בשוק.

כחלון בעד העשירים

משה כחלון, שר האוצר המתמזג של מדינת ישראל, לא חדל בשנים האחרונות מללהג על מאמציו להטבת מצבם של בני "מעמד הביניים". אבל בשעה שהוא נמלט בחזרה לזרועות הליכוד, ומותיר את מדינת ישראל עם הגירעון הגדול ביותר בתקציב המדינה מזה כ-15 שנים, מסתבר שלכל הדיבורים היפים אין זכר בטבלת המסירות של רכב חדש בישראל.
למרבה האבסורד, בשעה שילדי האוצר מכבידים את ידיהם על לקוחות שקונים מכוניות קטנות ופחות יקרות – שהן גם המכוניות הכי פחות מזהמות, מעניקים אנשי האוצר את הטבות המס הנדיבות ביותר דווקא ללקוחות העשירים בישראל – אלה שרוכשים מכוניות יוקרה במאות אלפי שקלים. כאשר בוחנים את הערך הכספי של הטבת המס שניתנת למכונית יוקרה היברידית נטענת, או למכונית יוקרה היברידית שעומדת בקריטריונים, מגלים שהוא מגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים ובמקרים לא נדירים גם למאות אלפי שקלים. כדי להבין את האבסורד די אם נאמר שרק החיסכון במס קניה על חלק מן המכוניות האלה – בזכות הטבת המס הירוק – גדול יותר מן המחיר הכולל (עלות + מיסים) של מכונית מיני או סופר-מיני…

ישנם בישראל מותגי יוקרה – למשל לקסוס ויגואר – לנד-רובר, שאחוז ניכר מסך המסירות שלהם הוא של מכוניות היברידיות או היברידיות נטענות, וגם אצל שאר מותגי היוקרה מהווה המכירה של מכוניות היברידיות-נטענות נתח משמעותי מאד במכירות. כל זה, כמובן, עוד לפני שדיברנו על נתוני המסירות של מכוניות מיבוא אישי שאותם מסתיר משרד התחבורה מן הציבור משל מדובר היה בסודות הגרעין של מדינת ישראל. שם, בקבוצת המכוניות שמיובאות לא על-ידי יבואניות הרכב, שיעור המכוניות ההיברידיות-נטענות גבוה במיוחד.

40 דגמי המכוניות הנמכרים ביותר בישראל. מקור: דוח רישוי איגוד יבואני הרכב

החזקים מתחזקים

במחצית הראשונה של 2019 זינקו, כאמור, המסירות של טויוטה ב-29%, ואילו המסירות של יונדאי – שממילא מוביל כאמור את השוק שלנו, גדלו ב-4% נוספים. מי ששילמו על כך מחיר הם קיה – מכירות המותג הקוריאני הצטמקו ב-3%, והמותג האירופאי המוביל – סקודה – שסך מסירותיו לא השתנו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מיצובישי, שטיפס אל המקום החמישי תוך דילוג מעל מאזדה, הוא המותג שרשם את הזינוק השני בטיבו מבין המותגים המובילים, עם 16%. מכאן, ועד למקום העשירי בטבלה, נרשמו רק ירידות: מאזדה איבד 18%, ניסאן 23%, סוזוקי 12%, רנו איבד 15% ואילו המותג הספרדי, סיאט, איבד 9%.

כמעט כל מותגי היוקרה רשמו צניחה של ממש במסירות, החל ב-19% של אאודי, אשר עדיין מוביל את שוק היוקרה, דרך 22% של מרצדס שבמקום השני, המשך דרך 16% של ב.מ.וו, 42% של קאדילק, ו-50% של אינפיניטי לאחר ההכרזה על כך שהמותג הזה יתקפל בקרוב מאירופה. גם פורשה הצטמק ב-52%, יגואר ב-28% ומזראטי ב-43%. החריגים, בפלח שוק היוקרה, הם וולוו עם גידול של 8%, לקסוס, שצמח ב-21%, ג'יפ, עם גידול של 55%, אלפא רומיאו עם 19%, ולנד רובר עם 43% תוספת.

עשרת המותגים הנמכרים ביותר במחצית 2019 לעומת מחצית 2018

הטבלה לא מספרת

העובדה שקרוסאוברים כבשו את השוק בישראל, כמו בעולם כולו, כבר מזמן לא דורשת אישורים והבהרות, אבל בכל זאת מעניין להדגיש שבטבלת 40 הדגמים הנמכרים ביותר בישראל מככבים 20 קרוסאוברים שמהם נמסרו יותר מ-44,000 יחידות, כלומר יותר מ-53% מסך המסירות בקרב 40 הדגמים הנמכרים ביותר.
מבין אלה מעניין במיוחד מצבו של מיצובישי אאוטלנדר שלא נס ליחו למרות קשישותו, על אף שהוא חולק אולם תצוגה עם שני קרוסאוברים פופולריים נוספים, ובתוך שוק שבו מתחרים בו לפחות שני שחקנים חזקים במיוחד – סקודה קודיאק וניסאן אקסטרייל.
בסיכום החצי שנתי מוביל טוסון את המאבק על פלח השוק של קרוסאוברים קומפקטיים ובעקבותיו דוהרים קיה נירו (ההיבדירי), קיה ספורטאז', מיצובישי אאוטלנדר (המפתיע), טויוטה ראב 4 וטויוטה CH-R (ההיברידים, סקודה קודיאק, ניסאן קשקאי, קיה סטוניק (המיני-קרוסאובר המוביל), מאזדה CX-5, סקודה קארוק, מיצובישי ASX, מיצובישי אקליפס וסיאט ארונה.

חשמליות או לא להיות

מכוניות חשמליות צפויות להיות חלק עיקרי בחיים שלנו החל מבעוד מספר קטן של שנים, והניצנים הראשונים של יבוא סדרתי שהולך ומתעצם ניכרו השנה עם רנו זואי, שממנה נמסרו עם 80 יחידות, ועם הפריצה הדרמטית ביותר לשוק הזה – אאודי אי-טרון שממנה נמסרו 61 יחידות, כל אחת תמורת כ-400 אלף ש"ח וצפונה. יונדאי העלתה 26 יחידות של איונוק חשמלית – רובן לציי רכב ולעובדי החברה שבוחנים כיצד נראים החיים במחיצתה, ואילו יגואר מסרה 14 יחידות של I-PACE.
4 מכוניות מדגם יונדאי קונה מתגלגלות בניסויים אצל היבואנית, ואילו ב.מ.וו, מי שפחות או יותר המציאה את הז'אנר הזה, הצליחה לכלכל לרחובות רק 3 מכוניות חשמליות מדגם i3 בחצי שנה.

לקינוח, בגזרת המכוניות ההיברידיות-נטענות מוביל את השוק ביד בוטחת מיצובישי אאוטלנדר ההיברידי-נטען, ובעקבותיו וולוו XC60 היוקרתי יותר. אאודי מסרה 210 יחידות של A3 אי-טרון, ואחריה מתארכת והולכת רשימה של עולות חדשות, רובן מפלחי השוק היוקרתיים.

The post למרות ההפחדות: ירידה קלה בלבד במסירת מכוניות חדשות appeared first on TheCar.

בסיכום חודש פברואר 2019 עלו על כבישי ישראל 24,520 מכוניות חדשות, ירידה של כ-6.6% ביחס למספר המסירות של פברואר 2018, וזאת למרות האיום המוחשי של העלאת מחירים לנוכח ההעלאה הצפויה בשיעור המס האפקטיבי על חלק מדגמי המכוניות בישראל.

בסיכום החודשיים הראשונים של השנה ירד מספר המכוניות החדשות שעלו על כבישי ישראל בשיעור של 3.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת מכיוון שבחודש ינואר, שבו באופן מסורתי נמסר מספר גדול של מכוניות שנרכשו ברבעון האחרון של השנה הקודמת, נמסר השנה מספר די דומה של מכוניות יחסית לינואר 2018 (38,475 לעומת 39,019, ירידה של כ-1.5% בלבד). חשוב להדגיש שנתוני המסירות של חודש בודד מושפעים מאד מקצב ההגעה של מכוניות לנמלי הארץ ומכושר ההכנה למסירה והשחרור של כל אחד מיבואני הרכב, ויחד עם זאת מדובר בנתון אשר עלול להצביע על הצטמקות בביקוש לרכב חדש בישראל – וזאת במיוחד לנוכח הצפי להעלאת מחירי המכוניות הפחות יקרות בישראל.

מבין המותגים שנמכרים אצלנו יונדאי רשם זינוק משמעותי של 14.6% במסירות ביחס לחודשיים הראשונים של 2018, לאחר שעל כבישי ישראל עלו 11,388 כלי רכב שנושאים את סמל המותג. אצל החברה האחות, קיה, נרשם קיטון קל של כ-4.5% במסירות, וזאת למרות תחילת המכירות של שני דגמים חדשים בקטגוריות חשובות לשוק. קיה ניצבת שנייה בטבלת המסירות עם 7828 מכוניות שנמסרו, ויכולה אולי להתנחם בכך שגם אצל טויוטה נרשמה ירידה דומה (כ-4%) בסיכום המסירות של החודשיים הראשונים (6,517 לעומת 6,785 אשתקד).

סקודה, לעומת זאת, רשמה זינוק מרשים של כ-12.7% עם מסירת 5,293 כלי רכב בחודשיים הראשונים, וגם במיצובישי יכולים לחייך לאחר מסירת 3,575 כלי רכב בחודשיים, גידול של כ-9.1% במסירות. במקום השישי במסירת מכוניות חדשות בחודשיים הראשונים של 2019 ניצבת מאזדה עם 3,264 יחידות (לעומת 4,161 אשתקד) ואחריה מדורגות ניסאן (3,126), סוזוקי (2,368), ורנו (2,172) – ארבעה מותגים שמסרו פחות מכוניות בסיכום החודשיים הראשונים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. סיאט, לעומתם, טיפסה למקום העשירי לאחר שמספר המסירות שלה (1,825) עלה.

לעומת ינואר, שהמסירות שלו מייצגות בעיקר את המכירות של הרבעון הקודם, פברואר הוא כבר חודש יותר "מייצג" – ככל שחודש בודד יכול לייצג מגמה ולמרות שגם בו עדיין משוחררות מכוניות שנמכרו בשנה שעברה. בדירוג המסירות של פברואר מככבת יונשאי במקום הראשון עם 4,467 מכוניות חדשות, טויוטה שנייה עם 3,050 מכוניות (וזה עוד לפני המסירה המאסיבית של קורולות חדשות), קיה שלישית עם 2,831 מסירות ואחריה מדורגות סקודה (1,832), מאזדה, ניסאן, מיצובישי, סוזוקי, רנו וסיאט.

אחד הנתונים המפתיעים, בסיכום החודשיים הראשונים של השנה, הוא שפורד – בעבר אחד המותגים המובילים בישראל, מסרה רק 349 מכוניות, שזה מכונית אחת פחות ממותג היוקרה לקסוס, אשר גם הוא ספג ירידה ביחס לאשתקד.

The post לקראת עליית המיסים: ירידה קלה במסירת רכב חדש בפברואר appeared first on TheCar.

בסיכום ינואר 2019 עלו על כבישי ישראל 38,475 כלי רכב חדשים, מהם 20,588 מכוניות נוסעים, 15,924 קרוסאוברים, כ-2,000 ואנים וטנדרים, ובנוסף להם גם עוד כ-500 מוניות. למעט המשך המגמה של היחלשות מכירת מכוניות נוסעים וגידול במכירת קרוסאוברים – הנתונים האלה דומים מאד לנתוני החודש המקביל אשתקד.

ברבעון הראשון של כל שנה בכלל, ובחודש ינואר בפרט, נמסר בשנים האחרונות מספר המכוניות הגדול ביותר – וזאת מכיוון שרוב מי שרכשו מכוניות ברבעון האחרון של שנה מסוימת מעדיפים לרשום אותן בשנה הקלנדרית הבאה. חריג לכלל הזה, בשנים האחרונות, מתרחש רק כאשר רשות המיסים מעלה את המס על רכב בתחילת שנה, ואז יש מי שממהרים להקדים את שחרור המכוניות שלהם לשנה הקודמת.
השנה מתקיים תהליך הפוך: רשות המיסים הכריזה על שינוי בנוסחת המיסוי הירוק בתחילת השנה, ובאופן שצפוי לייקר באפריל הקרוב את מחירי המכוניות הקטנות והפחות יקרות, וכמעט שלא להשפיע על המכוניות היקרות והמזהמות. אלא שההכרזה על השינוי (כמו גם העובדה שאנשי רשות המיסים לא היו סגורים על עצמם בתחילת ינואר) הגיעה מאוחר מכדי להשפיע על המסירות של חודש ינואר.

כרגיל בשנים האחרונות גם בינואר 2019 מובילה יונדאי את טבלת המסירות עם 5,237 מכוניות נוסעים ו-6,921 כלי רכב בסך הכל, ומדובר בגידול לא מבוטל ביחס ל-6,297 המסירות שאיתן הובילה יונדאי את הטבלה בינואר 2018.
קיה, שניה בטבלת המסירות, מסרה פחות ממחצית ממספר מכוניות הנוסעים של יונדאי (רק 2,170) ועוד 2,734 קרוסאוברים, כך שהיא מסכמת את ינואר עם כמעט 5,000 מסירות לעומת 4,268 בינואר אשתקד.

טויוטה מסרה 3,467 כלי רכב ומדורגת שלישי לפני סקודה, שמסרה מספר כמעט זהה של מכוניות – 3,461, ובשני המקרים מדובר בגידול של כמה מאות יחידות במסירות ביחס לינואר 2018. זה המקום להדגיש שנתוני המסירות של חודש בודד לעולם לא מעידים על מצב המסירות או המכירות המוחלט בשוק מפני שבמקרים רבים הן מושפעות מקצב השחרור של מכוניות אצל היבואניות השונות וממועדי ההגעה של אוניות לנמלי הארץ.

בכל מקרה, במקומות 5-10 מסודרות לפי הסדר מיצובישי (2,445 מסירות), מאזדה (2,003), ניסאן (1,950), סוזוקי (1,470), רנו (1,341) והונדה (1,189), ומבין אלה רק מיצובישי והונדה מסרו יותר מכוניות בינואר 2019 ואילו מאזדה, ניסאן, סוזוקי ורנו איבדו מסירות.

החודשים המעניינים מבחינת היקפי המסירות השנה צפויים להיות פברואר ומרץ, מפני שתמורת כל המכוניות שישוחררו בהם ישולמו מיסי הקניה הנוכחיים ואילו לאחר ה-1 באפריל צפויה כאמור העלאת המס על מכוניות עממיות וקטנות.
בענף נערכים לשנה נוספת של האטה כלכלית במשק בכלל ובתחום הרכב בפרט, וצופים שמספר המכוניות הכולל שיימסרו השנה יהיה הנמוך ביותר מאז שנת 2015.

The post מסירות רכב 2019: הסערה שלפני השקט? appeared first on TheCar.

תערוכת ז'נבה היא אחת משתי תערוכות הרכב האירופאיות החשובות ביותר עבור השוק הישראלי, ועל אף שהיא מתאפיינת בדרך כלל בעיקר בחשיפת דגמים יקרים ויוקרתיים, אין שנה שבה לא מוצגים בה חידושים חשובים גם עבור שוק הרכב הישראלי. מבין שלל ההשקות של תערוכת ז'נבה 2018 בחרנו עבורכם את חמש המכוניות החדשות בעלות המשמעות הגדולה ביותר לשוק הישראלי, ונודה על האמת – השנה הבחירה הייתה קשה יותר מאשר בדרך כלל – בגלל שפע הדגמים החדשים שרלבנטיים אלינו.

טויוטה אוריס

מבין כל המכוניות החדשות העממיות, אוריס של טויוטה היא החדשה החשובה ביותר לשוק הישראלי וזאת למרות שהיא נאבקת אצלנו בפלח שוק פחות פופולרי של מכוניות האצ'בק קומפקטיות, מול מכוניות כמו פולקסווגן גולף ויונדאי i30 החדשה. הדור השלישי של אוריס, אשר כמו קודמו ייוצר בבריטניה ובכך עשוי לסייע לנו ליהנות כלכלית מן המשבר שחווים הבריטים בעקבות הנטישה של השוק האירופאי, מבוססת על פלטפורמת TNGA החדשה והמודולרית של טויוטה, שעליה בנויות גם פריוס ו-C-HR.

לא שזה ממש משנה לנו אבל כמיטב המסורת העכשווית טויוטה זנחה את מנוע הדיזל ובמקומו מוצעת מעתה מערכת היברידית נוספת, כך שאוריס מציעה תצורה היברידית בסיסית של מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר עם תוספת היברידית (115 כ"ס) או תצורה חזקה יותר של מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר עם תוספת היברידית (180 כ"ס). בנוסף, מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר שמוכר לנו מה-C-HR מוצע עבור מי שלא מתרגש מהיברידיות.

המעבר לפלטפורמה החדשה מנמיך את מרכז הכובד של המכונית, וזה אמור לשפר את היכולות הדינמיות שלה, ובנוסף לכך היא גם נמוכה יותר ב-2.5 ס"מ אבל מרווחת יותר בזכות הגדלת האורך ב-4 ס"מ וחשוב מכך – הרחבתה ב-3 ס"מ.

סקודה פאביה

פאביה המחודשת של סקודה עשויה להיות מכונית מעניינת בישראל דווקא בגלל מה שאין בה: חידוש משמעותי. צריך להיות חסיד נלהב של סקודה כדי להתלהב משיפורי העיצוב הנחמדים אבל הלא ממש משמעותיים שמעצבי סקודה ביצעו במכונית הזאת בשעה שעמיתיהם בסיאט החליפו את הסופרמיני המקבילה – איביזה – במכונית חדשה לגמרי שמבוססת על פלטפורמה מודרנית.

פאביה "החדשה" היא בעצם רק מתיחת פנים נוספת של מכונית די ותיקה, וגם אם רוב מתחרותיה בפלח השוק הזה מבוססות אף הן על פלטפורמות לא צעירות זה לא מכהה את תחושת האכזבה. יחד עם זאת, בזכות התבססות על מכלולי מרכב קיימים לא יצטרכו לקוחות סקודה לחלוק בשלב זה את עלויות הפיתוח של מכונית חדשה לגמרי – לכן לא מן הנמנע שסקודה תוכל להיות אטרקטיבית יותר במחיר שלה, ולכן גם מאד מעניינת בישראל.

הפנסים הקדמיים והאחוריים של פאביה עוצבו מחדש ומכילים כעת תאורת LED הי-טקית, סקודה מציעה (לראשונה בדגם הזה) אפשרות לבחור בגלגלים גדולים בקוטר 18 אינטש, וגם הפגושים זכו לשינויי עיצוב קלים. השינוי המשמעותי יותר התרחש בתוך המכונית, שם מקדמת אותנו מערכת מולטימדיה חדשה שמתקשרת מבעד למסך מגע בגודל 6.5 אינטש ומכילה את כל מה שמציעות המכוניות הגדולות יותר של המותג.

מעצבי הפנים השקיעו בגימיקים החמודים הרגילים מסדרת "פשוט חכם" שמאפיינים את סקודה, אבל מה שהרבה יותר חשוב הוא תוספת כל מערכות הסיוע לנהג הנחוצות כיום, החל מבלימה אוטונומית וכלה במערכת מדידת עייפות נהג. גם כאן הוסר מנוע הדיזל מן ההיצע ותפקיד ההנעה מוטל על כתפי מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי החדש של הקבוצה, בנפח 1.0 ליטר, שמספק 95 ו-110 כ"ס בשתי גרסאותיו.

יונדאי סנטה פה

פיג'ו 5008 החדשה הצטרפה לאחרונה אל סקודה קודיאק המוצלח כדי "לעשות חיים קשים" לקרוסאובר הגדול הנמכר ביותר בישראל (אם לא סופרים את הלהיט האמיתי בשוק ה-7 מושבים, מיצובישי אאוטלנדר), הלא הוא יונדאי סנטה פה. אבל יונדאי משיבה כעת מלחמה עם דור רביעי וחדש של סנטה פה, אשר לא רק גדל ברוב ממדיו אלא מציע גם גרסה היברידית חדשה.

הגדלת בסיס הגלגלים של הדור הרביעי משפרת, לטענת יונדאי, את מרחב הרגליים מאחור, בעיקר עבור יושבי השורה השלישית, וכל הנוסעים ייהנו גם מהרחבת המרכב בסנטימטר אחד ומהארכתו ב-7 ס"מ. אל מנוע ה-2.2 ליטר טורבו-דיזל הוותיק (197 כ"ס) נוסף מעתה מנוע טורבו דיזל חדש בנפח 2.0 ליטר שמוצע בשני הספקים: 150 ו-182 כ"ס. בנוסף מוצע גם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר שמספק 185 כ"ס.

כל המנועים מוצעים גם עם תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 8 יחסי העברה, ואילו בגרסאות בעלות ההנעה הכפולה מותקנת מעתה מערכת חשמלית חדשה שאחראית על העברת הכח בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים. זאת מערכת שהוצגה לראשונה במותג היוקרה של יונדאי, 'ג'נסיס', והיא יכולה לבחור להעביר עד מחצית מכח המנוע לגלגלים האחוריים, במקביל לעבודתה של מערכת אלקטרונית אחרת שמחלקת את הכח בין שני הגלגלים שמותקנים על כל סרן כדי להשיג אחיזה אופטימלית בתוך פניות.

57% מן המרכב עצמו, אומרים הקוריאנים, בנוי מפלדה בחוזק מתיחה גבוה, זהו השיעור הרב ביותר של פלדה כזאת מבין כל דגמי החברה, ובדרך זאת הם השיגו חיזוק משמעותי של  העמידות בפני פיתול מבלי להעלות את המשקל הכולל.

אל שלל מערכות הסיוע לנהג – מבלימה אוטונומית ועד להיגוי אקטיבי למניעת סטייה מנתיב הנסיעה – נוספה מערכת חביבה חדשה אשר מונעת את פתיחת הדלתות האחוריות כאשר חיישני הרכב מזהים תנועה בנתיב הנסיעה הסמוך לדלת. עיצוב הפנים של סנטה פה החדשה דומה במידה רבה לזה של i30 החדשה, כלומר שהוא ידידותי מאד למשתמש ושם דגש על נוחות השימוש במסך המגע המרכזי.

פיז'ו 508

פלח השוק של משפחתיות גדולות בישראל, ובעולם, נדרס עד דק על-ידי הקרוסאוברים הקומפקטיים והגדולים, אבל פיג'ו לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על מכונית דגל ולכן היא בנתה אחת חדשה כזאת על בסיס הפלטפורמה המודולרית הגדולה של 3008 ו-5008. רוב הפרטים אודות 508 פורסמו לפני זמן מה, כך שלא נותר הרבה מה לחדש בתערוכה עצמה, ובכל זאת 508 היא בכל זאת המכונית הרביעית בחשיבותה לשוק הישראלי מבין כל החדשות של ז'נבה 2018.

לרגל הופעת הבכורה שלה מציעה פיג'ו באירופה "מהדורה ראשונה" של המכונית עם רמת אבזור גבוהה במיוחד ועם שני המנועים הבכירים מתוך שישה שבהיצע: טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר שמספק 225 כ"ס וטורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר שמספק 180 כ"ס, ושניהם מחוברים לתיבת ההילוכים האוטומטית בת 8 יחסי ההעברה.

אאודי A6

אאודי, לעומת זאת, המתינה כמעט עד לרגע האחרון עם פרטים רשמיים אודות אחד הדגמים החשובים ביותר שלה, שמתחרה בב.מ.וו. מסדרה 5 ובמרצדס E קלאס. נכון, זאת אמנם לא מכונית שתמכור המון יחידות בישראל אבל זהו אחד מפלחי השוק החשובים ביותר עבור יצרניות היוקרה ואאודי השקיעה במכונית שנראית כמו מהדורה מוקטנת של מכונית הדגל שלה, A8.

הדור החמישי של A6 (שמיני אם סופרים את כלל דגמי אאודי בקטגוריה זאת) מוצע מעתה כאשר רוב המנועים מתוגברים באמצעות מערכת היברידית קלה שעשויה לזכות להטבת מס בישראל. בעת ההשקה באירופה תוצע המכונית עם שני מנועי V6 חדשים, שניהם בנפח 3.0 ליטר, האחד בנזין והאחר דיזל ושניהם מוגדשי טורבו. מנוע הבנזין מספק 340 כ"ס וכ-52 קג"מ של מומנט והדיזל, שמציע ביצועים די דומים, מספק 286 כ"ס "בלבד" אבל 62 קג"מ של מומנט. שני המנועים מחוברים אך ורק לתיבות הילוכים אוטומטיות עם 8 יחסי העברה.

ההשראה של A8 ניכרת לא רק בעיצוב החזית והפנסים של A6 אלא אף יותר מכך בעיצוב הפנים היוקרתי של המכונית החדשה, במערכת המולטימדיה ובטיב החומרים שבשימוש. כדי להדגיש את היכולות הדינמיות מצוידת A6 החדשה בהיגוי אקטיבי לארבעת הגלגלים.

The post חמש החדשות החשובות ביותר מז'נבה 2018 appeared first on TheCar.

מזראטי

בתחילת 2018 תתחיל מזראטי לשווק את גיבלי המחודשת, שנחשפה בפרנקפורט. עיקר השינויים הם בגזרת הקוסמטיקה ועדכון תכולת אבזור הבטיחות. בהמשך השנה יוצעו ללקוחות בישראל גם גרסאות הספורט של  גראנטוריסימו ושל גראנקבריו.

מיצובישי

אחרי שהחל שיווק ה-ASX , מצפים במיצובישי לנחיתת אקליפס קרוס אשר הושק בעולם לפני כחודשיים. ה'קרוס' אמור להגיע ברבעון הראשון של 2018 כשהוא מצויד בשפע מערכות בטיחות ועם תג מחיר שימצב אותו מעל ל-ASX ומתחת לגרסאות השבעה מושבים של אאוטלנדר, שעליו הוא מבוסס, קרי בין 140 ל-150 אלף ש"ח.

מרצדס

דור חדש של CLS, שנחשף בתערוכת לוס אנג'לס, עוצב באופן מרשים, דמוי קופה, כשהוא מבוסס על פלטפורמת ה-E קלאס. השיווק בישראל צפוי להתחיל באביב הקרוב, במקביל לתחילת השיווק של C קלאס מתוחת פנים.
בפלח שוק יותר עממי, והכל כמובן יחסי, צפויה מרצדס לחשוף בתחילת 2018 דור חדש של A קלאס, ומעט לאחר מכן גם CLA חדשה. את שתיהן נראה בישראל לקראת סוף 2018.

ניסאן

לאחר שרנו זואי הכשירה את הדרך נערכים אנשי היבואנית, קרסו מוטורס, לשלב הבא בעידן החשמלי עם תחילת השיווק של ניסאן ליף חדשה. ליף הקודמת אמנם שווקה בישראל אבל זה היה "מתחת לראדר" ובמספרים זעומים. הדור החדש, שנחשף השנה, צפוי להיות משווק באופן מסחרי ונרחב יותר, בין השאר בזכות טווח נסיעה ארוך משמעותית של כ-250 ק"מ. טווח נסיעה הוא אחד החסמים המשמעותיים שניצבים בפני מכונית חשמלית, אבל לא היחיד: שאלה גדולה היא שאלת המחיר, בין השאר מכיוון שבדור הנוכחי שלה תיאלץ ליף החדשה להתמודד גם מול גרסה חשמלית של יונדאי איוניק.

ניסאן מיקרה חדשה צפויה לנחות בישראל באמצע 2018 ובשונה מן הדור היוצא,  הפופולרי בציי הרכב, מיקרה החדשה היא מכונית מודרנית, מרשימה בהרבה, וככל הנראה גם יקרה משמעותית – גם בזכות העובדה שהיא חולקת פלטפורמה עם קליאו, מיוצרת באירופה ומאובזרת באבזור בטיחות מתקדם יותר. בתפריט של מיקרה כלולים  מנועי טורבו-בנזין  מודרנים, מערכות בטיחות מתקדמות ועיצוב מדליק. ניסאן ג'וק החדש צפוי להיות מוצג במהלך 2018 ולחלוק לא מעט רכיבים עם מיקרה, אך כרגע לא ברור אם נראה אותו בישראל לפני תום השנה.

סאנגיונג

סאנגיונג רקסטון החדש אמור לנחות בארץ במהלך הרבעון הראשון של השנה. כמו בעבר, רקסטון הוא כלי רכב קשוח עם שלדה נפרדת והוא מצויד בתיבת העברה עם הילוך כוח – שילוב נדיר בימנו – וזה מאפשר לו להיות אלטרנטיבה פחות יקרה עבור חובבי נהיגת שטח שלא יכולים/רוצים לשלם כמעט 400 אלף ש"ח תמורת טויוטה לנד קרוזר. הדור החדש של רקסטון מצויד במנוע דיזל מודרני, תיבת הילוכים חדשה והוא יאובזר ברמת אבזור ואיכות גבוהה מבעבר בתא הנוסעים. המחיר צפוי להיות באזור הרבע מליון שקלים. זול, כמובן, הוא מונח יחסי.

סובארו
לפני ימים ספורים הוכרז על תחילת השיווק של סובארו XV החדש, אשר כמו אימפרזה האצ'בק שעליה הוא מבוסס מציע תא נוסעים מודרני ואיכותי מבעבר, וגם מערכת הנעה כפולה קבועה ויכולת שטח מרשימה ביחס לקטגוריה.

ברבעון הראשון של 2018 ינחתו בארץ לגאסי ואאוטבק שעברו  לאחרונה מתיחת פנים קלה. הבשורה הגדולה של סובארו ל-2018 היא הוספת מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות שמותקנות על פס הייצור במקום מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. מערכות אלה יגיעו בלגאסי ובאאוטבק המחודשת, וגם עם אימפרזה אשר עד כה סבלה מנחיתות בתחןם זה ביחס למתחרותיה.

סיאט

סיאט ארונה, אחותה המוגבהת של איביזה חדשה, נחתה זה עתה בישראל ושמה לה למטרה לעורר את שוק המיני-קרוסאוברים. כמו איביזה היא מציעה מראה מצודד, תא נוסעים מודרני ומערכות בטיחות מתקדמות, והיא מוצעת עם מנוע ה-1.0 ליטר טורבו המוכר שמחובר אל תיבת הילוכים כפולת מצמד. המחיר ההתחלתי הצפוי: כ-112 אלף ש"ח.
בהמשך השנה צפויה לאון המחודשת, שכבר משווקת בארץ מזה מספר חודשים, לשדרג את רשימת מערכות הבטיחות האקטיבית שלה.

סיטרואן

גם יבואני סיטרואן נכנסים במלוא המרץ אל קטגוריית הקרוסאוברים הקטנים, וזה יקרה ברבעון הראשון של 2018 עם C3 איירקרוס הצבעוני. כמו C3, שעליה הוא מבוסס, איירקרוס יגיע עם מנוע 1.2 ליטר טורבו ותיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית, אבזור נדיב ושפע אפשריות לשילובי צבעים. המחיר הצפוי: כ-110 אלף ש"ח.

באמצע השנה יגיע ארצה קקטוס המחודש, לאחר שעבר לאחרונה למראה קונבנציונלי יותר וקיבל מערכות בטיחות מתקדמות ומתלים עם כריות פניאומטיות שאמורות לספק נוחות נסיעה גבוהה עוד יותר.

על פי התכניות של סיטרואן בעולם קקטוס יתפוס את מקומה של C4, שלא ריגשה מבחינה מסחרית, והשאלה הגדולה היא אם גם לאחר מתיחת הפנים הוא ישמור על מחיר אטרקטיבי.

C5 איירקרוס, שהוצג בסין, יגיע לאירופה רק באמצע שנת 2018 וספק אם נראה אותו בישראל לפני סוף השנה. כך גם לגבי מחליפת ה-C5 אשר תמוצב כמכונית הדגל של סיטרואן ותיחשף בעולם באמצע השנה.

סקודה
בסקודה נערכים לתחילת השיווק של קארוק שיתפוס את מקומו של 'יטי' הוותיק. קארוק גדול משמעותית מ'יטי' ונראה כמו גרסה מוקטנת של קודיאק. עם מנועי טורבו-בנזין מודרנים, אבזור בטיחות מרשים ותג מחיר שאמור להיות אטרקטיבי, קארוק צפוי לאתגר את קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון בנישת רכבי הפנאי שמחיר מחירונם הוא כ-140 אלף ש"ח.
למבחן דרכים ראשון לסקודה קארוק

פרארי

פרארי פורטופינו, מחליפת ה'קליפורניה' היא החידוש החשוב לדגמי 2018 של פרארי. העיצוב עדכני, המנוע נותר V8 כפול מגדשים, ותג המחיר צפוי להיות סביב מיליון וחצי ש"ח.

פולקסווגן

פולו החדשה היא החידוש העיקרי של פולקסווגן ישראל לשנה הקרובה, והיא תנחת ברבעון הראשון של 2018. דור החדש של הפולו מבוסס על הפלטפורמה המודולרית המוקטנת שמשמשת גם את איביזה, אך למרות מכלולים זהים, ובהתאם למיצוב הגבוה יותר של פולו, היא מציעה אווירה איכותית יותר ותישא תג מחיר גבוה יותר.

גרסת ה-GTI של פולו תנחת יחד עם הגרסאות העממיות, והיא תתפוס את מקומה של איביזה קופרה, אשר לא מיוצרת יותר, בתור הנציגה של קונצרן VAG בשוק הקטנות החמות.

לא ברור אם ארתאון המרשימה, שהיא גרסת קופה 4 דלתות של פאסאט,  תגיע לישראל.

T רוק המסוגנן לא נמצא בתוכניות לשוק הישראלי.

פורד
בדלק מוטורס נערכים להגעת פורד פיאסטה החדשה בחודש מרץ הקרוב, והפעם נקבל אותה סוף סוף עם מנוע טורבו-בנזין מודרני וחסכוני. דור רביעי של פוקוס אמור להיחשף בקרוב אבל לא ידוע מתי התכונית הזאת תגיע לישראל.

פיאט

פיאט 500L עברה מתיחת פנים לאחרונה וזו תגיע אלינו במהלך השנה. יתכן מאד שנזכה לראות גם את 124 ספיידר במדי פיאט, וזה יקרה רק אם המחיר שלה יהיה הגיוני יותר מאשר מחירה תחת סמל אבארט. עם זאת, אל תעצרו את נשימתכם בהמתנה כי ייתכן שזה לא יכול לקרות.

פיג'ו

5008, גרסת ה-7 מושבים המוגדלת של 3008 והתשובה הצרפתית למיצובישי אאוטלנדר וסקודה קודיאק בנישת רכבי הפנאי בעלי 7 מקומות – החל להימכר זה עתה בישראל. כמו אחיו הקטן גם 5008 מעוצב בעיצוב מושקע מבחוץ ומבפנים, עם רשימת אבזור נדיבה ומערכות בטיחות מתקדמות. ברבעון הראשון של 2018 תגיע אלינו 308 מחודשת בעיצוב מעודכן עם מערכות בטיחות מתקדמות כסטנדרט.

קאדילאק

בקאדילאק מתכוונים להציג ב-2018 רכב פנאי קומפקטי שיתברג מתחת ל-XT5 ואמור להתחרות באאודי Q3 ודומיו. גם מחליפת ה-CTS אמורה להיחשף בקרוב. טרם ברור אם יספיקו להגיע במהלך השנה. נשקל ברצינות יבוא הגרסה ההיברידית של ה-CT6 כאלטרנטיבה לדגמי היוקרה ההיברידיים מגרמניה.

קיה

קיה סטינגר המסקרנת בעלת הנעה אחורית ואורנטציה ספורטיבית, תגיע לישראל ברבעון הראשון של השנה. יהיה מעניין לראות אם היא תציע חבילה ומחיר אטרקטיביים מספיק כדי למשוך אל קיה לקוחות ממותגי היוקרה הגרמנים אבל מדובר בהזדמנות אדירה לקיה לשידרוג התדמית העממית שלה: בעוד שרוב דגמי המסה של המותג כפופים לחוקי הליסינג, עם סטינגר יכולים היצרנית והיבואנית לבנות מחיר מחירון חף משיקולי הנחות ולהציע מחיר מאד אטרקטיבי.

מה שבטוח זה שסטינגר לא יכולה להיות רבת מכר כמו 'סטוניק' – המיני-קרוסאובר המסוגנן של קיה, אשר יגיע ברבעון השני של 2018. קיה סטוניק הוא אח תאום ליונדאי קונה, וצריך לקוות שיבואני קיה יחוללו איתו בקטגוריית רכבי הפנאי הקטנים מהפכה דומה לזו שחוללו עם ספורטאז'.

דור חדש של סיד אמור להיחשף במהלך 2018 אך מוקדם לדעת מתי הוא ינחת גם אצלנו.

קרייזלר

קרייזלר פאסיפיקה תתפוס את מקומו של גרנד ויאג'ר הפורש במהלך השנה, עם עיצוב מודרני ועגלגל ומנוע V6 בשרני. יבוא הגרסה ההיברידית של פאסיפיקה עומד גם הוא על הפרק, אך אינו מובטח.

רנו
רנו מגאן RS הקרבית והמסקרנת אמורה לנחות בישראל באמצע השנה כדי להתברג בפלח העליון של קטגוריית הקומפקטיות החמות. לא ברור אם ומתי תגיע מגאן האצ'בק הסטנדרטית, או שמא נצטרך להסתפק בגרנד קופה המגודלת.

כרגע לא ידוע אם נראה בארץ את סניק החדש שאימצה מראה יותר קרוסאוברי בדור הנוכחי שלה. גם טאליסמן היוקרתית כרגע לא נראית באופק של החלק שלנו בים התיכון.

שברולט

סוניק עברה מתיחת פנים שכללה עדכוני עיצוב ובטיחות הכרחיים, וזהו החידוש העיקרי של שברולט בישראל ל-2018, אחרי שאקווינוקס וטראוורס החדשים כבר הושקו אצלנו לאחרונה.

DS

מותג היוקרה הצרפתי צפוי להתעורר לחיים בארץ עם הגעת DS7 קרוסבק ברבעון הראשון של השנה. נוסף לעיצוב מושקע מציע DS7 אווירה יוקרתית בתא הנוסעים, ורשימת אבזור ארוכה. המחיר צפוי להיות סביב הרבע מיליון ש"ח.

MG

האם סוף סוף תימכר בישראל מכונית סינית במספרים גדולים? לאחר שהסופר מיני MG3 לא הצליחה לעשות זאת ינסו אנשי MG לפרוץ את המחסום עם קרוסאובר קומפקטי ומעוצב בשם ZS.

ZS מונע באמצעות מנוע טורבו-בנזין מודרני בנפח 1.5 ליטר והוא יצויד ברשימת אבזור ארוכה שכוללת גם ציוד בטיחות עדכני. השאלה הגדולה היא כמובן שאלת המחיר, ואם להגדיר את זה בדרך יותר מדויקת: כמה זול הוא יהיה ביחס לקיה ספורטאז'.

The post לקראת 2018: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק ב' appeared first on TheCar.

אאודי

2018 תהיה שנה משמעותית עבור אאודי בישראל עם הגעת דגמי הסלון הבכירים, והחדשים, של המותג. ברבעון השני של השנה תנחת אצלנו ספינת הדגל A8, כשהיא מכילה את מיטב הטכנולוגיה שיש לאאודי להציע כיום ועם שפע מערכות עזר ובטיחות אקטיבית מתקדמות. באותה תקופה תנחת כאן גם A7 ספורטבק המסוגננת, שנחשפה לאחרונה, וגם בה יוצעו רמות אבזור גבוהות מאד.

A6 חדשה, שחולקת פלטפורמה ומכלולים עם A7, צפויה להיחשף בתערוכת ז'נבה בחודש מרץ הבא, וכעבור מספר חודשים, ברבעון השלישי של 2018, היא תגיע לישראל.

גם Q8 המסקרן צפוי להיחשף בקרוב כשהוא מציע מערכת הנעה היברידית מתקדמת. לכאן הוא יגיע בסוף שנת 2018.

אופל

2018 היא שנה משמעותית גם עבור אופל בישראל, ולא רק בגלל המעבר של החברה לבעלות קונצרן PSA. מספר דגמים חדשים אצלנו יעניקו למותג הגרמני דחיפה קדימה, כששני הדגמים החשובים ביותר הם קרוסלנד X וגרנדלנד X – רכבי פנאי שמבוססים על דגמי 2008 ו-3008 של פיג'ו. הגרסאות של אופל מעוצבות בעיצוב סולידי יותר מבפנים ומבחוץ, ושניהם צפויים להגיע ארצה במחצית הראשונה של השנה כשהם מאובזרים היטב ומצוידים במגוון מערכות בטיחות מתקדמות.

בשבוע שעבר החל השיווק של אופל אינסיגניה החדשה והמרשימה, ולמרות שהקטגוריה שאליה היא מכוונת מצטמקת והולכת – אינסיגניה היא מכונית הדגל של אופל (והאחרונה שפותחה תחת בעלות GM) ולכן היא מקדמת תדמית שמוצעת במגוון רמות אבזור.

גרסת הסדאן של אסטרה, שנחשפה השנה באוסטרליה, צפויה לעבור תקינה אירופאית במהלך 2018 וזה יכשיר את הגעתה ארצה. עדיין לא ידוע אם ומתי זה יתרחש.

אינפינטי

אינפיניטי מרחיבה את מגוון דגמי הפנאי שלה עם QX30, הגרסה המוגבהת של Q30, ועם QX70 החדש והגדול שצפוי לנחות כאן במהלך השנה ולהתמודד מול ב.מ.וו X5 ואאודי Q7. בין לבין יגיע  QX50 החדש שנחשף לאחרונה בתערוכת לוס אנג'לס, אבל עדיין לא ברור אם הוא ינחת עוד במהלך 2018 או רק ב-2019.

אלפא רומיאו

באלפא רומיאו יקוו להמשיך השנה בתנופה שהעניקו ג'וליה וסטלביו למותג האיטלקי. החידוש העיקרי ב-2018 הוא גרסת תלתן ירוק של סטלביו, שצפויה אצלנו ברבעון הראשון של השנה. יורשת הג'ולייטה צפויה להיחשף לקראת סוף 2018, ותגיע ארצה רק בשנה שלאחר מכן.

ב.מ.וו

החידושים העיקריים של ב.מ.וו השנה הם בתחום רכבי הפנאי. בסוף הרבעון הראשון של 2018 יחל השיווק של X2 החדש, שהוא גרסה מסוגננת ל-X1. בסמוך לכך יגיע X3 החדש שאמור להתחרות בוולוו XC60 ובאאודי Q5 – הכלים שמובילים את קבוצת רכבי הפנאי היוקרתיים בגודל בינוני. בסוף השנה ינחת ה-X4 החדש, גרסת הקופה המוחצנת של ה-X3, ובכך תשלים את קו רכבי הפנאי והקרוסאוברים הבאווארי.

בימים אלה נחשפה גרסת רודסטר ל-i8 ההיברידית, וזו תגיע אלינו יחד עם i8 קופה מתוחת הפנים ברבעון האחרון של 2018. חובבי ביצועים שלא מוטרדים מצריכת דלק ואיכות הסביבה ישמחו לדעת שבמקביל לכך יגיע גם הדור החדש של ב.מ.וו M5, עם 600 כ"ס ומערכת הנעה אשר בלחיצת כפתור עוברת בין הנעה כפולה לאחורית. לקינוח, סדרה 8 החדשה אמורה להיחשף במהלך 2018, אם כי לפי תחזיות היבואן נראה אותה על כבישנו רק בתחילת 2019.

ג'יפ

הבשורה הגדולה של ג'יפ עבור השוק הישראלי ב-2018 הוא קומפאס חדש שצפוי בתחילת השנה. קומפאס יתחרה בפלח העליון של קטגורית רכבי הפנאי הקומפקטיים, ואם יוצע בטווח מחירים של החל מ-180 אלף ש"ח הוא יוכל למשוך לא מעט לקוחות למותג האייקוני.

ג'יפ רנגלר החדש שנחשף זה עתה אמור להגיע ארצה באמצע 2018 עם מרכב ארוך וקצר, וגם בגרסת 'רוביקון' קרבית. צ'רוקי, שעבר מתיחת פנים קלה, אמור להצטרף גם הוא לנבחרת של ג'יפ לארץ הקודש, וזה יקרה במהלך 2018.

דאצ'יה

דאסטר החדש, שהוא למעשה מתיחת פנים מאסיבית לדגם הקיים, נחשף לפני מספר חודשים בפרנקפורט ואמור להגיע לישראל במהלך 2018. כרגע לא ברור מועד הגעתו המדויק.

הונדה

הונדה תשלים את הצגת משפחת הסיוויק החדשה בישראל עם השקת Type R החדשה, שכבר נמצאת בארץ לצרכי תקינה. ל-Type R החדשה 310 כ"ס ועיצוב מוחצן יותר מאי פעם, והשאלה היא אם היא תוצע במחיר סביר שיאפשר לה הצלחה יחסית בקטגוריית הקומפקטיות החמות.

חידוש חשוב להונדה השנה יהיה CR-V החדש שמתאפיין בעיצוב עדכני, איכות פנים משופרת ומגוון מערכות בטיחות מתקדמות. עם זאת, מחירו צפוי להישמר בטווח העליון של הקבוצה ולא לסכן את הפופולאריות של הספורטאז' וחבריו. ג'אז הקטנה, שעברה מתיחת פנים קלה, תגיע גם היא בחודשים הקרובים.

וולוו

בוולוו מצפים השנה להגעת XC40 החדש שמביא, כמו אחיו הגדולים, תא נוסעים מוקפד ושפע מערכות בטיחות מתקדמות. בתמחור נכון (כלומר באזור ה-225 אלף ש"ח פלוס/מינוס) אמור  הקרוסאובר הקומפקטי של וולוו להיות אחד הדגמים הנמכרים ביותר של המותג, ולעשות לא מעט כאב ראש למותגי היוקרה האחרים.

מחליפת ה-S60 אמורה להיחשף במהלך 2018, אך לא ברור אם תנחת ארצה כבר בשנה זו או רק בשנת 2019.

טויוטה

בטויוטה לא צפויים שינויים דרמטיים במהלך 2018 בהיצע הדגמים (הנרחב מאד). לנד קרוזר מחודש אמור להגיע לקראת האביב, וכך גם קאמרי היברידית חדשה שכבר משווקת בארה"ב. ראב 4 חדש אמור להיות מוצג בעולם במהלך 2018, אך אנחנו נאלץ להמתין להגעתו עד לשנה שלאחר מכן.

יגואר

ביגואר נערכים השנה להשקת E פייס, הקרוסאובר הקומפקטי של מותג היוקרה הבריטי שנועד למשוך לקוחות חדשים וצעירים. מחירו לא יהיה זול וצפוי לנוע סביב הרבע מיליון ש"ח או צפונה משם. i פייס, החשמלית הראשונה של יגואר, תושק רשמית במהלך 2018 ויש סיכוי שתספיק להגיע לישראל עד סוף השנה.

יונדאי
כבר לפני מספר שבועות החלה יונדאי בבליץ של דגמים חדשים על השוק המקומי, עם השקתם של ה-i30 החדשה, סונטה מחודשת וגרסאות חדשות לטוסון. שיטפון הדגמים של יונדאי ימשיך גם לתוך שנת 2018 במטרה לבסס את שליטתה בשוק המקומי.

I30 החדשה, אשר הושקה במרכב האצ'בק, תתוגבר בעוד כחודשיים עם גרסת פאסטבק מסוגננת ועם סטיישן שימושית, שגם הן מאובזרות באבזור בטיחות מתקדם כבר החל מגרסאות הבסיס שלהן. טווח המחירים הצפוי: בין 130 ל-140 אלף ש"ח. בשלב מאוחר יותר תגיע גרסת 'N' הספורטיבית עם 250 או 270 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית בלבד. זאת אולי לא תהיה להיט מכירות אבל יכולה לכבוש נתח נאה משוק הקומפקטיות החמות.

הדגם המסקרן ובעל פונטציאל המכירות הגדול ביותר של יונדאי ל-2018 הוא קונה (Kona), הקרוסאובר הקטן שבנוי על בסיס i20. קונה אמור להגדיל את קטגוריית רכבי הפנאי הקטנים שעדין לא זוכים להצלחה כמו אחיהם הגדולים. קונה צפוי להימכר בטווח מחירים של 120 עד 130 אלף ש"ח ולהציע שפע מערכות בטיחות מתקדמות. השאלה הגדולה היא אם הוא יגיע עם מנוע טורבו מודרני ותיבת הילוכים כפולת מצמד, או שנאלץ להסתפק במנוע אטמוספרי מיושן ותיבה פלנטרית כמו ב-i20.

לבסוף, איוניק תגיע ארצה בתחילת השנה גם עם גרסה חשמלית טהורה שמאפשרת טווח נסיעה של כ-150-200 ק"מ. במחיר הנכון היא תוכל להביא את בשורת המכונית החשמלית לכלל הציבור, תוך שהיא תיאבק בדור חדש של ניסאן ליף, שגם הוא צפוי בארץ ב-2018.

לנד רובר

לנד רובר מצטרפת לגל ההיברידי בקטגוריית רכבי היוקרה, ובמהלך הקיץ הקרוב היא תשיק בישראל את הגרסאות ההיברידיות הנטענות (PHEV) לריינג' רובר ולריינג' ספורט עם 400 כ"ס וטווח נסיעה חשמלי של כמה עשרות ק"מ. מעבר לכך לא צפויים כרגע חידושי נוספים ב-2018.

לקסוס

לקסוס מתחילה לשווק בימים אלה את IS300h לאחר מתיחת פנים קלה ועם חבילת מערכות בטיחות מתקדמות שנוספה לה. במהלך השנה צפויה להגיע סדרת LS החדשה, ספינת הדגל של לקסוס, וזו תצויד במיטב הטכנולוגיה ותציע, כרגיל, גם גרסה היברידית מתקדמת.

לקסוס RX הוצגה לאחרונה גם בגרסה מוארכת עם שבעה מקומות ישיבה, וזו תגיע אלינו במוקדם או במאוחר ותתחרה בב.מ.וו X5 ובאאודי Q7.

מאזדה

למאזדה אין הרבה מה לחדש השנה עבור השוק הישראלי. מאזדה 6 עברה מתיחת פנים נוספת זה עתה ואמורה להגיע במחצית השניה של 2018. בדלק מוטורס היו שמחים מאד להביא ארצה את ה-CX8/CX9 כדי להתחרות בגזרת רכבי הפנאי הגדולים והיוקרתיים, אך זה יקרה רק אם הם יוכלו להשיג מן היצרנית מחיר תחרותי. כרגע עדיין לא ידוע אם ומתי הוא יגיע ארצה.

קדימון לדור חדש של מאזדה 3 נחשף לאחרונה בתערוכת טוקיו, ויתכן שגרסה סדרתית תיחשף לקראת סוף 2018.

The post לקראת 2018: כל הדגמים החדשים בישראל – חלק א' appeared first on TheCar.

לפעמים נדמה שבעידן האינטרנטי איבדו תערוכות הרכב הגדולות את חשיבותן ההיסטורית, וכאילו כדי להוכיח אחרת תיפתח בסוף החודש הבא בפריז אחת מן התערוכות הגדושות והמעניינות ביותר של השנים האחרונות.

תערוכת פריז היא לא רק תערוכת הרכב הגדולה ביותר בעולם מבחינה פיזית – היא משתרעת על פני רוב שטחו של קומפלקס התערוכות הענק של פורט דה ורסאי – אלא גם התערוכה האירופאית החשובה ביותר שנערכת בכל שנה זוגית (לסירוגין עם תערוכת פרנקפורט בשנים האי-זוגיות).

גם ביחס לסטנדרט הגבוה ממילא שפריז מציבה תמיד, נראה שלתערוכה השנה תהיה חשיבות מיוחדת עבור השוק הישראלי, וזאת בזכות מספר רב של דגמים שמחליפים כלי רכב פופולריים במקומותינו.

בכתבת הכנה זאת ניגע מעט בלוגיסטיקות – לטובת מי שיכול ורוצה לחגוג באירוע, נציין את שלושת הדגמים החשובים ביותר לדעתנו מבחינתו של השוק הישראלי, ונסקור בקצרה את כל החידושים שצפויים שם למיטב ידיעתנו בחלוקה לשלוש קבוצות: מכוניות נוסעים, קרוסאוברים ומותגי פרימיום.

חגיגה בפריז

כאמור, התערוכה נערכת בהיכל התערוכות פורט דה ורסאי, ואליו קל מאד להגיע ברכבת התחתית (מטרו) מכל קצוות העיר.

יום העיתונות הבינלאומי הראשון ייערך ב-29 בספטמבר והדלתות ייפתחו לקהל הרחב בין ה-1-16 באוקטובר.
מחירו של כרטיס רגיל למבקר מבוגר הוא 16 אירו ליום מלא (יש גם כרטיסים מוזלים לחלקי ימים) וכרטיס משולב עם ילד עולה 25 אירו.

התערוכה נחלקת לאולמות תצוגה עצומים שבהם מופיעות רוב יצרניות המכוניות – למעט וולוו, שהודיעה כבר מזמן שבכוונתה לצמצם את השתתפותה בתערוכות רכב ולהתמקד בלא יותר מ-2-3 חשובות בכל שנה, ופורד, אשר באופן
די מפתיע הודיעה ש"פריז לא עושה את זה בשבילה" והחליטה לוותר על חשיפתה של Ka חדשה בהזדמנות הזאת.

שלושה דגמים חשובים ביותר בראיה של השוק הישראלי, שאולי יזכו לסיקור מועט מפאת החשיבות הבינונית ומטה שלהם בפרספקטיבה אירופאית, הם רנו מגאן סדאן החדשה, אשר תחליף אצלנו את פלואנס, ניסאן מיקרה – רק מפני שלדגם היוצא שלה היו תקופות של מכירות שיא בקרב ציי הרכב וחברות ההשכרה, ויונדאי i30 חדשה שמחליפה את מי שהובילה את יונדאי אל לב הקונצנזוס הישראלי.

עממיות

מכוניות נוסעים של מותגים עממיים נאבקות כיום על עצם קיומן מול הקרוסאוברים שמבוססים על הפלטפורמות שהן בנויות עליהן, אבל עדיין מהוות רוב בסך המכירות באירופה ובישראל.
מן הקטנות לגדולות, ייתכן שקיה תציג בפריז מכונית תצוגה שתבשר על פיקנטו הבאה, מכונית שאמורה להיות מוצגת בקוריאה ברבעון הראשון של השנה הבאה, ומה שבטוח זה שהיא תציג את מכונית הסופר מיני שלה, ריו, במהדורה חדשה.

מיקרה חדשה של ניסן אמורה להיות גדולה יותר מן הדגם הנוכחי, אשר מתנדנד על הגבול שבין 'מיני' ל-'סופר מיני', וזה אומר שהיא צפויה להיכנס לקטגוריה החמה של סיאט איביזה, פיג'ו 208 ויונדאי i20.
המכונית קיבלה עיצוב חדיש, ספורטיבי ומיוחד יותר, כפי שהודגם במכונית התצוגה 'סוואי', והיא מונעת מעתה באמצעות מנועים חדשים ממחסן הקבוצה.

סביר שהקהל המקומי ישמח יותר לראות "אחת משלהם" בקטגוריית הסופר מיני בפריז, וזאת כמובן סיטרואן C3 אשר שואבת את השראתה העיצובית מ-C4 קקטוס, ומה שיותר חשוב הוא שהיא מבוססת על פלטפורמה חדשה של פיג'ו-סיטרואן. יחסית לדגם היוצא זאת מכונית ארוכה ורחבה יותר, לכן גם מרווחת ושימושית, והיא תאובזר במערכות בידור וסיוע לנהג מתקדמות יחסית לקטגוריה.

המתחרה הבולטת ביותר של C3 על השוק הביתי היא רנו קליאו, וזאת עברה כעת מתיחת פנים שתיחשף פומבית בפריז.

מכונית מעניינת מבחינת השוק הישראלי היא סוזוקי איגניס שמצטרפת לבאלנו החדשה ולסלריו שנחתה כאן לפניה, ומה שמיוחד באיגניס הוא עיצוב שנוטה יותר לכיוון הקרוסאוברי.
לשלוש מכוניות קומפקטיות במבנה האצ'בק שתוצגנה בפריז ישנה חשיבות רבה אצלנו למרות היקף המכירות המצומצם יחסית של הקטגוריה הזאת כאן, והחשובה בהן היא יונדאי i30 חדשה לגמרי.

i30 מכוונת כעת גבוה מבעבר ועל הכוונת שלה ניצבות מכוניות אירופיות כמו אופל אסטרה האצ'בק ורנו מגאן, ומבחינה מעשית אנחנו צפויים לפגוש איכות חומרים גבוהה מבעבר ורמות אבזור גבוהות.

בקצה האחר של הסקאלה, מבחינת טבלת המכירות שלנו, תושק הגרסה האירופאית של הונדה סיוויק, וכולנו תקווה שהמכונית הזאת תשנה סוף סוף את ההתייחסות של היצרנית לשוק שלנו ותעודד אותה להתאמץ יותר.
סיוויק החדשה מיוצרת בבריטניה והיא גדולה יותר מן הדור הקודם שלה, עם עיצוב מרשים יותר, הבטחה לחווית נהיגה משופרת ושפע אבזור, והיא תימכר באירופה ובישראל עם שני מנועי טורבו-בנזין חדשים, הראשון תלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר והאחר ארבעה צילינדרי בנפח 1.5 ליטר.

פולקסווגן נמצאת בעין הסערה מזה כשנה כבר, ופריז היא מקום ההשקה של המכונית הבודדת החשובה ביותר מבחינתה, גולף, שעברה כעת מתיחת פנים.

החידושים החשובים ביותר הם שני מנועים חדשים, בנפח 1.5 ליטר ומוגדשי טורבו, אחד בנזין והאחר דיזל. מובן שחשיבותם של מנועים אלה רבה במיוחד היות שהם יופצו בעתיד אל מתחת למכסי המנוע של רבים מדגמי קבוצת פולקסווגן.

אופל אינסיניה: אופל מחליפה סוף סוף את המשפחתית הגדולה שלה, זו שצריכה להתמודד מול מאזדה 6 ויונדאי סונטה מחד ומול סקודה סופרב מאידך, והמכונית החדשה מבוססת על פלטפורמה חדשה ותציע גם את דור המנועים החדש של ג'נרל מוטורס.

קרוסאוברים

בראש רשימת הדגמים החשובים בקטגוריה הבוערת ביותר ניצבת מכונית לא מאד דרמטית בראיה אירופאית, אבל אחת שבהחלט חוללה מהומה בישראל: סוזוקי
S-Cross, שנקראת אצלנו "קרוסאובר", היא הדגם האחרון של סוזוקי שנחת אצלנו עם תג מחיר מפתה (120 אלף ש"ח בשעתו) ולכן גם זכה לתהילה מיידית והעלה על כבישינו הרבה אלפי עותקים.

שלוש שנים לאחר השקתו הגיע מועד הרענון, ובנוסף לעדכוני עיצוב עדינים יוצג חידוש חשוב בדמות מנועי טורבו-בנזין מסדרת Boosterjet, תלת צילינדרי בנפח 1.0 ליטר וארבעה צילינדרי בנפח 1.4 ליטר שיחובר לתיבה אוטומטית אמיתית. שיפורים חשובים נוספים בוצעו בגזרת המולטימדיה, סביב מסך מגע חדש בגודל 7.0 אינטש ותוכנת ניהול חדשה למערכת עצמה.
מכירת הדגם החדש תחל באירופה כבר ברבעון הרביעי השנה.

כמובן שהקרוסאובר שיזכה, ובצדק, לרוב תשומת הלב בפריז הוא 'קודיאק' החדש של סקודה, זהו קרוסאובר בגודל מלא שמבוסס על פלטפורמת הסופרב ויוצע בגרסאות של 5 ו-7 מושבים.
בסקודה מדברים על "רכב שטח" של ממש, אבל תמתינו עם הטיול במדבר עד שנבדוק את זה למענכם.

דגם תצוגה שכאילו מגיע כדי להזכיר לסקודה שהיא לא לבד יוצג בדוכן של סאנגיונג, וזהו דור חדש לגמרי של רקסטון, שצפוי בשנה הבאה.
מעצם היותו דגם תצוגה אין לו עדיין חשיבות רבה אבל הוא בהחלט יספק לנו הצצה אל העבודה שעושה כעת מהינדרה ההודית עם הרכישה הקוריאנית החדשה שלה.

פיג'ו אולי חשבה שהיא עושה משהו ייחודי כאשר השיקה את 3008 המקורית, שנראתה יותר כמו מיניוואן מאשר כמו ג'יפ (וזה עבר לה לא רע בצרפת), אבל לפעמים אין ברירה אלא לשעוט עם כל העדר וזאת המסקנה שהכתיבה למעצבי החברה את הדור החדש של הקרוסאובר הקומפקטי שלהם.

3008 תתחרה אצלנו בספורטאז' וחבריו לקטגוריה, היא מבוססת על הפלטפורמה המודולרית החדשה של הקבוצה ומציעה עיצוב פנים ייחודי בקונספט 'i-Cockpit, כמו גם את דור המנועים החדש של החברה ואת תיבת ההילוכים הפלנטרית של אישין.

בקצה האחר של קטגוריית הקרוס-אוברים, זה שממנו בורחת 3008, מציגה רנו את הגרסה המוארכת של סניק, גרנד סניק, שלוקח את המונובוקס החשוב שלה לכיוון הג'יפוני. נוסף למנועי הבנזין והדיזל המוכרים לנו תוצע המכונית הזאת גם עם מערכת היברידית.

לטובת מי שהספיק לשכוח, רגע לפני שספורטאז' הפך את שוק הקרוסאוברים הישראלי על פניו שלטה מיצובישי בטבלת המכירות שלנו עם אאוטלנדר, ובשנה הבאה צפוי להופיע המחליף שלו.
הצצה ראשונה לאאוטלנדר החדש נקבל בפריז עם דגם התצוגה גראנד טורר, וחוץ מאשר את שפת העיצוב החדשה של היצרנית היפנית – אשר השליטה בה נרכשה זה לא מכבר על-ידי ניסאן – נגלה בפריז גם רמז אודות הטכנולוגיה ההיברידית העתידית של מותג שלושת היהלומים.

פרימיום

הדגם הבודד החשוב ביותר, אבל לא היחיד, בקטגוריית הפרימיום הוא דור שני לאאודי Q5, אשר הפעם כבר מבוסס על הפלטפורמה המודולרית החדשה של אחיו הגדול, Q7 (זו שעליה בנויה גם A4)– פלטפורמת MLB.
Q5 לא רק נראה דומה בעיצובו ל-Q7, הוא גם לוקח ממנו דוגמא בכל הקשור להפחתת משקל, ויהיה קל בכ-100 קילוגרם מן הדגם המוחלף על-ידו, ובהתאם לפילוסופיה העכשווית של קבוצת פולקסווגן הוא יוצע גם עם גרסה היברידית-נטענת. באירופה, וגם בישראל, יושק Q5 במהלך השנה הבאה.

ב.מ.וו. תשיק בפריז מכונית קונספט שמייצגת את X2 העתידי, וכפי שהשם מרמז אפשר לצפות לגרסת קופה פסאודו ספורטיבית שתמוצב בין X1 ל-X3, וכמו X1 תיבנה על פלטפורמת ההנעה הקדמית של מיני קאונטרימן.

קרוס-אובר יוקרתי שכולנו כבר מצפים לו בכליון עיניים, אבל עדיין לא לגמרי ברור אם יוצג בפריז או רק בתערוכת לוס אנג'לס בנובמבר, הוא אלפא רומיאו Stelvio אשר זכה לשמו של אחד ממעברי ההרים המפורסמים באירופה.
סטלביו אמור להיות התשובה האיטלקית לפורשה מקאן, ובנוסף למנוע הקצה של ג'וליה – V6 טורבו-בנזין כפול טורבואים שמספק כ-510 כ"ס, הוא יוצע גם עם המנועים הפחות קיצוניים של אלפא – טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר וטורבו דיזל בנפח 2.2 ליטר, עם תיבת הילוכים ידנית או אוטומטית בעלת 8 יחסי העברה.
סטלביו חולק עם ג'וליה לא רק את המנועים אלא גם את הפלטפורמה, כלומר שנכון להתייחס אליו כאל גרסת הקרוס-אובר שלה, ואלינו הוא יגיע ככל הנראה בסוף 2017 או תחילת 2018.

לנד רובר דיסקברי: אחרי דיסקברי ספורט הגיעה שעתו של הדור הרביעי של דיסקברי לפנות מקום לדור חמישי, ומעבר זה בין הדורות מצויין יותר מכל בשינוי דרמטי בעיצוב שכולל ויתור על המראה הקופסתי הקלאסי לטובת משהו הרבה יותר קרוב לזה של דיסקברי ספורט. כך נפטרת החברה הבריטית הוותיקה, כעת בבעלות הודית, מן המוצר המיושן האחרון שלה, אשר מבוסס על פלטפורמת האלומיניום שעליה בנוי גם ריינג' ספורט.
הבריטים מבטיחים לנו, ואת זה עוד נצטרך לבחון בעתיד, שלמרות המראה המודרני או החלק שלו צפוי דיסקו לשמור על יכולת השטח המפורסמת שלו.

פורשה פנמרה: הדור השני של מכונית הספורט בעלת הארבע דלתות של פורשה יהיה דומה בעיצוב הרבה יותר ל-911, ויקבל גם מגוון של מנועים חדשים, בהם מנוע בנזין בתצורת V6 ושני מנועים בתצורת V8, אחד בנזין ואחד דיזל.

The post תערוכת פריז 2016: לא תוכלו לנשום appeared first on TheCar.

1. המירוץ למיליון

במחצית הראשונה של 2016 עלו על כבישי ישראל 165,461 מכוניות נוסעים, קרוסאוברים ומסחריות קלות, ועוד כשלושת אלפים מוניות וכמה מאות מכוניות שיובאו ביבוא אישי.

בשנת 2006, רק לפני עשור, שבר שוק הרכב שיא חדש כאשר "זינק" מ-146 אלף מסירות בשנה אל 149,470 ולמעשה חצה את קו ה-150,000 מכוניות יחד המכוניות שלא נכללות בדוח איגוד היבואנים.
השנה נחצה אותו רף מסירות היסטורי עוד בסיכום השבוע הראשון של חודש יוני.

לולא המשבר הכלכלי של 2008-2009 סביר מאד ששוק הרכב הישראלי היה חוצה את רף ה-200 אלף מסירות בשנה עוד בשנת 2009, שבדיעבד הייתה אחת משתי שנים בלבד, מאז 2003, שבה נרשמה ירידה במכירות בשוק הרכב הישראלי.

אגב, ותיקי הענף זוכרים ששוק הרכב פיצה את עצמו בגדול לאחר אותה ירידה, פסיכולוגית במהותה, של כ-21,500 מסירות שנתיות ובשנת 2010 חל זינוק של 43,715 יחידות.

מהמורה נוספת – גם היא ברובה בגלל אי שקט כלכלי – התרחשה בשנת 2012, שגם בה הצטמקו המסירות בכ-20 אלף יחידות, ומאז נמשך ראלי שמונע בעיקר על-ידי העובדה שהכסף מחפש אפיקי השקעה בעולם של ריביות אפסיות.

כמובן שמעל לכתף ימין של כולנו מרחף המלאך הוורוד שמזהיר מפני בועת אשראי מסוכנת שתתפוצץ כמו משבר הסאב פריים האמריקני או משבר המניות הבנקאיות הפרטי שלנו, אבל עם ממוצע חודשי של 27,500 מסירות בחצי שנה נדמה שמי שמחזיק כרגע בהגה הוא דווקא השדון השחור שמרחף מעל כתף שמאל.

2. מה שעולה חייב לרדת?

לא לפני הרבה שנים, בשיא עידן הליסינג, נכתבו אצלנו כל מיני אכסיומות, כמו זו שהבטיחה מחזוריות של שלוש שנים של עליות וירידות בהיקף המכירות – בהתאם למחזורי החוזים בין חברות הליסינג ללקוחות המוסדיים.

בשלוש השנים האחרונות החלו להתגלגל כדורי שלג אחרים שסוחפים את שוק הרכב למחוזות שונים, לכן כדאי כנראה להתנתק מ"אכסיומות" ישנות ולהישיר מבט אל מגרשי המכירות של חברות הליסינג וחברות הטרייד-אין.
כל עוד שהמגרשים האלה יכולים להתמלא – במידה רבה בסיוע מימון זול מאד – ייתכן שמומנטום המסירות יימשך, בין אם באותו קצב או אף בקצב עולה. אבל ברגע שהברזלים יתחילו להחליד והגומי להתייבש – סביר שנשמע משם חריקות בלמים.

המסקנה המתבקשת היא שכאשר מתכננים את 2017 אין יותר מידי טעם לנתח אחורה את ה"באמפים" של 2012 ושל 2009 אלא להתמקד בכושר הקיבול של המשק הישראלי: מי יכול לקנות מכונית חדשה? מי יקנה ממנו את המשומשת שלו? לאן תלך המשומשת הזאת בהנחה ש"מכוניות לא זורקים לים"?

3. המחיר הוא לא הכל, אבל הוא צריך לנצח

הצמא של לקוחות פרטיים רבים למכוניות חדשות בולט מאד בכמה פלחי שוק, ולנוכח הדומיננטיות הגדולה של לקוחות פרטיים – אחרי כמעט 15 שנות שלטון ציי הרכב והליסינג – קל לאפיין כיום שני ארכי-טיפוסים של לקוחות: מי שלא עושים עניין מכסף, ומי שמגייסים את הגרוש האחרון ומתעקשים על מכונית חדשה במקום לקנות משומשת.

הקבוצה הראשונה מניעה צמיחה ברורה ומורגשת של שוק הפרימיום – כל מותגי הפרימיום זוכים כעת לעדנה גם בזכות שפע של דגמים ותתי דגמים חדשים וגם מפני שלקוחות רבים מקבלים אותם כלגיטימיים ורואים את עצמם נוסעים בהם.

אבל זה לא קורה רק בפרימיום: לא מעט לקוחות לא מסתפקים בדגמי הבסיס אלא משקיעים עשרות אלפי שקלים נוספים בדגמים המאובזרים יותר, ואפילו כאשר בוחנים את שוק המיני, של המכוניות הכי פחות יקרות – מגלים שרוב המכירות הן של המכוניות האוטומטיות והיותר מאובזרות.

מצד שני, הקבוצה השניה המציאה, בפועל, את שוק המיני אבל לא רק אותו. כמעט 3,000 מסירות של פיאט טיפו וכמעט 6,000 מסירות של קיה ספורטאז' 1.6 ליטר (76% מכלל הספורטאז'ים שנמכרו) מוכיחים שכאשר יבואן מציע מוצר שנראה טוב במחיר שנראה עוד יותר טוב – הלקוחות נוהרים בהמוניהם.

4. איך מסמנים V בקוריאנית?

הנחישות, או שמא האגרסיביות, של קבוצת יונדאי-קיה היא בוודאי אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של תעשיית הרכב בשני העשורים האחרונים, והקבלה של יונדאי וקיה כמותגים לגיטימיים, אפילו נחשקים, בישראל היא פועל יוצא חד משמעי של שדרוג דרמטי באיכות המוצרים עצמם.

בשלוש השנים האחרונות קוטפת קבוצת יונדאי-קיה את הפירות בשוק הישראלי תוך כדי שהיא מדגימה בדרך הטובה ביותר האפשרית את היתרונות שצומחים ליצרן שמשסה שני נציגים שלו זה בזה (אם כי אסור להתעלם מכך שקיה היא חברה עצמאית מאד בתוך הקונצרן).

הקוריאנים שיננו היטב את התורה שלימדו אותם היפנים, ובין השאר הם מבזרים את הסיכונים ומייצאים אלינו מכוניות מקוריאה עצמה אבל גם ממזרח אירופה ומטורקיה (ובעבר גם מהודו וארה"ב) – ובסיכום המחצית הראשונה של 2016 הם שולטים ב-27.2% מכלל המסירות בשוק שלנו.

אצל שני היבואנים ניכרת הדילמה של מיקוד בקהל המשתלם ביותר ליבואן – האם אלה ציי הרכב או קהל פרטי, ומאליו ברור גם שכל ניתוח של מספר "הברזלים" שעלו לכבישים לא יכול לשקף את הסערות של שערי מטבע ואת עומק היחסים בין היבואן ליצרנית שהוא מייצג.

יחד עם זאת, במאבק בין צמד "האחים" – קיה ספורטאז' מול יונדאי טוסון, וצמד "האחיות" קיה פיקנטו ויונדאי i10 – ידן של קיה והיבואנית שלה לישראל עדיין על העליונה, לאחר שפיקנטו מוסיפה לשמור על מעמדה כדגם הנמכר ביותר בישראל (7,984 מסירות לעומת 3,427 מסירות של יונדאי i10), וספורטאז', שהחל את דרכו רק בפברואר השנה, מסר 7,681 יחידות לעומת 7,030 שמסר טוסון.

לשני היצרנים יש את מגוון הדגמים הגדול ביותר בשוק הישראלי, יונדאי עדיין שומרת על פער בקטגוריות הסופר מיני (2,069 i20 ), הסופר מיני פלוס (3,848 i25), והקומפקטיות סדאן (3,759 אלנטרה החדשה ו-i35 היוצאת), וכמובן שרק לה יש בינתיים סונטה היברידית.

קיה, לעומת זאת, מסרה 1,955 סיד לעומת 1,372 i30 ומיצבה את עצמה במקום, וממש בקרוב יהיה את 'נירו' שיכניס אותה לקטגוריית המיני-קרוסאוברים מול הונדה HR-V וניסאן ג'וק.

5.המובילים

כבר אמרנו וחזרנו ואמרנו שלפצצה המשמעותית ביותר שנחתה על שוק הרכב ב-2015 קוראים קיה ספורטאז', ואין צורך לחזור על ההשפעות הדרמטיות שלה על הקטגוריה עצמה (קיה מובילה, יונדאי שנייה ומיצובישי אאוטלנדר שלישי עם 4,934 מסירות), על העובדה שמסירות הקרוס אוברים זינקו ב-70% (!) במחצית הראשונה של 2016 לעומת 2015, על הצטמקות שוק המיני-קרוסאוברים (ניסאן ג'וק עדיין מוביל עם 928 מסירות אבל הונדה HR-V החדש צמוד בעקבותיו עם 727 מסירות), על הצטמקות פלחי השוק של קומפקטיות האצ'בק (טויוטה אוריס בראש עם 2,117 מסירות ואחריה קיה סיד ופולקסווגן גולף) ושל קומפקטיות סדאן (קורולה בראש עם 5,633 מסירות ואחריה סקודה אוקטביה עם 4,961 ומאזדה 3 עם 3,898) וגם על פלחי שוק נוספים.

הצלחתן של סיאט איביזה (3,319 מסירות), סקודה פאביה (2,074), רנו קליאו (1,418) ופיג'ו 208 (1,351) בשוק הסופר-מיני מוכיחה שמחיר טוב ועיצוב מושך יכולים לפצות על סטריאוטיפים – אם כי המכונית השנייה הנמכרת ביותר שם היא עדיין טויוטה יאריס, כלומר שיש לא מעט שעדיין בוחרים "ללכת על בטוח".

צילומים: נעם וינד, יצרנים

The post חמש הערות על 165,461 מכוניות appeared first on TheCar.

חברת לקס מוטורס, יבואנית לקסוס לישראל, הכריזה היום (ג') על תחילת השיווק של מכונית הקופה הספורטיבית החדשה (יחסית) של לקסוס, RC, וזאת במקביל לחגיגות העשור הראשון לייצוג הרשמי של לקסוס בישראל.

דרור גורלניק, מנכ"ל היבואנית, אומר שהחברה צפויה למסור השנה 1,580 כלי רכב מדגמי לקסוס השונים, ומתכננת לחצות את רף ה-2,000 יחידות בשנה עד לשנת 2020.

לקסוס מתכננת לחנוך בקרוב אולם תצוגה ומרכז שירות בפתח תקווה, וזאת במקביל להרחבת מגוון הדגמים שמוצעים בישראל.

להערכת גורלניק, כלל שוק הפרימיום בישראל צפוי לגדול אף הוא, ולהתייצב בתוך כשלוש שנים על כ-8% מהיקף המכירות בשוק הרכב, כלומר סדר גודל של כ-24,000 כלי רכב (אם לא יהיו שינויים דרמטיים במשק), וזאת לעומת 13,000 מסירות בשנה שעברה והערכה של כ-16,000 מסירות השנה.

בלקסוס מכנים את המכונית שלהם "קופה רדיקלית" (ומכאן ראשי התיבות RC) וזאת, למעשה, גרסת הקופה של IS או המתחרה של לקסוס בסדרה 4 של ב.מ.וו. וב-A5 החדשה של אאודי. בדומה למחיריהן של חלק ממתחרותיה בקטגוריה עומד מחיר המחירון של RC200t על 325 אלף ש"ח.

המכונית עצמה הוצגה לראשונה בתערוכת המכוניות של טוקיו באוקטובר 2013, והשיווק שלה ביפן ובארה"ב החל שנה לאחר מכן.

בעולם מוצעת המכונית עם מנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרי בנפחי 2.0 ליטר או עם מערכת היברידית שמבוססת על מנוע ארבעה צילינדרי בנפח 2.5 ליטר, וכן עם מנוע V6 אטמוספירי בנפח 3.5 ליטר. גרסת העל של המכונית מצוידת במנוע V8 בנפח 5 ליטר.

אצלנו היא מוצעת בגרסתה הבסיסית, 200t, אשר מעבירה לגלגלים האחוריים 245 כ"ס שמאיצים אותה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 7.5 שניות.
המכונית מוצעת בישראל כסטנדרט עם מערכת התרעת התנגשות, בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית.

גרסת F SPORT מצוידת בנוסף גם בהתרעת כניסה לנתיב נסיעה חסום, התרעה מפני תנועת כלי רכב חוצה מאחור, התרעת סטיה מנתיב הנסיעה ושליטה אוטומטית בתאורה הגבוהה. מחירה של גרסת F SPORT הוא 370,000 ש"ח.

The post לקסוס השיקה את RC בישראל appeared first on TheCar.

עדכון אחרון: 26/4/16

אתמול (ב') נפתחה בבייג'ין (לשעבר "פקין") שבסין תערוכת המכוניות הבינלאומית הגדולה ביותר של תת היבשת, וזאת בצילה של האטה כלכלית במדינה כולה.

גם שוק הרכב הסיני סובל מן המשבר, אלא ששם לא מדובר בעצירת מכירות אלא בסך הכל בהאטה (משמעותית אמנם) בשיעורי הצמיחה עד ל-3.7% בלבד, וההערכה של קברניטי התעשייה היא שהשוק יוסיף לצמוח בקצב חד ספרתי מתון מעתה ועד לסוף העשור.

על אף הזלזול הכמעט מובנה בדיווחים מערביים רבים אודות תעשיית הרכב הסינית ו/או אודות הכלכלה הקומוניסטית המתוכננת, אי אפשר שלא להעריך את העבודה המרשימה של ממשלת סין בכל הקשור לתעשיית הרכב המקומית ולבנייתן של תשתיות תחבורה מאז תחילת האלף הנוכחי.

באמצעות שורת צעדים, והליכה מאד זהירה על הגבול שבין כלכלה ריכוזית לשוק חופשי למחצה, הצליחו הסינים לסגור פער של כמעט מאה שנות טכנולוגיה בתוך פחות משני עשורים.
כל יצרניות הרכב בנו ב-8 השנים האחרונות יותר מפעלי רכב בסין מאשר בכל מקום אחר בעולם, יצרניות זרות מורשות לפעול במדינה רק באמצעות שיתוף פעולה עם יצרניות מקומיות – מה שמכריח אותן להעביר טכנולוגיה לסין, וחוקי הקניין הרוחני פחות מחמירים מאשר במדינות המפותחות.

כל אלה הביאו את יצרניות הרכב הסיניות לרמה טכנולוגית ויכולות ייצור כמעט מערביות וסייעו להקמת תשתית ענפה של ספקיות משנה לתעשייה.
במהלך פרק הזמן הזה השתנה מאד גם שוק הרכב עצמו כאשר הפך משוק מתפתח קלאסי – שהבסיס הרחב שלו מעדיף כל דבר שזז ובתנאי שיהיה זול, ובקצה הפירמידה נמצא ציבור מאד עשיר שקונה את המוצרים היקרים ביותר בעולם – לשוק בוגר שכבר לא מסתפק בטכנולוגיה מיד שנייה.

רוב יצרניות הרכב הזרות כבר לא מנסות להעביר לסין קווי ייצור שסיימו את חייהם במדינות המפותחות אלא בונות שם מוצרים חדשים על גבי פלטפורמות מודרניות, תוך שימוש במנועים חדישים ודלי זיהום.

הממשלה הסינית רואה בתעשיית הרכב לא רק מנוע צמיחה לכלכלה המקומית בכלל, אלא גם תחום שמחזק מאד את היכולות הטכנולוגיות ואת המו"פ התעשייתי במדינה כולה, וגם סמל ומושא לגאווה לאומית – ערכים שנשחקו אצלנו תחת גלגלי הציניות.

זאת ככל הנראה הסיבה שכדי להתמודד עם ההאטה בצמיחה קוצץ לאחרונה בחצי גובה מס הרכישה שמוטל בסין על מכוניות בעלות מנועים קטני נפח (שמהוות כשני שלישים מסך המכירות של רכב חדש במדינה), ובמקביל מוענקות סובסידיות נדיבות למכוניות היברידיות, היברידיות-נטענות וחשמליות – וזאת גם כדי לצמצם את נזקי הזיהום שמאמללים את החיים בערים הגדולות, וגם כדי להאיץ את הפיתוח של טכנולוגיה מקומית.

הדרכים בסין נבנות בקצב מטורף, אבל עדיין לא מדביקות, בחלקן, את טיב הסלילה של מדינות מפותחות, וזאת אחת הסיבות לתאוצה במכירת קרוס-אוברים וג'יפים בעלי מרווח גחון נדיב. סיבה נוספת, אולי אף יותר חשובה, היא שכלים כאלה הפכו בעשור האחרון לאופנתיים בעולם כולו, וגם הסינים רוצים את מה שתופס חזק בכל העולם. התוצאה היא שבמהלך שנת 2015 זינקו מכירות הקרוס אוברים בסין ב-52%, ובמהלך 12 החודשים הבאים צפויה בסין השקתם של 50 (!) דגמי קרוסאוברים חדשים.

ובכל זאת – השוק הסיני אינו ככל שווקי הרכב בעולם, בראש ובראשונה מכיוון שזהו השוק הגדול ביותר, עם צפי להיקף מכירות של בין 23.5 ל-25.5 מיליון (!) מכוניות בסיכום 2016.

עבור ג'נרל מוטורס זהו השוק הבודד החשוב ביותר מחוץ לארה"ב, והמכירות שם מהוות 37% מכלל מכירותיה בעולם, וגם פולקסווגן, אשר הכריזה לאחרונה על השקעה של כ-40 מיליארד דולר בסין במהלך החומש הקרוב, מוכרת שם 36% מכלל המכוניות שנושאות את שם המותג שלה בעולם.

רק בסין

לנוכח כל האמור כאן מובן מאליו מדוע רוב יצרניות הרכב הזרות מתייחסות בשיא הרצינות לשוק הסיני, וחלקן מציגות בתערוכת בייג'ין דגמים שלא מיועדים בשלב זה לייצוא אלא רק לשוק המקומי.
המכונית הכי מבאסת מבחינה זאת שאיננה צפויה אצלנו היא מאזדה CX-4 החדשה שאותה בוודאי היינו רוצים לראות גם כאן.

מדובר, למעשה, בתצורת הקופה של CX-5, פחות או יותר באותו אופן שבו המציאה ב.מ.וו. את התצורה הזאת במקור עם X6 ומרצדס הדהדה אותו עם GLE, אבל מבחינת הגודל זהו כלי קטן מ-CX-5 (על אף שהוא חולק אות אותה הפלטפורמה כמובן) שדומה יותר בממדיו למרצדס GLC.

ל-CX-4 החמישה מושבי יש מרווח גחון של 19.7 ס"מ, בסין הוא מוצע עם מנוע ה-2.0 ליטר המוכר של מאזדה והנעה קדמית או עם מנוע ה-2.5 ליטר שאיתו הוא מוצע גם עם אופציה להנעה כפולה, ואנשי מאזדה מבטיחים שמרכז הכובד הנמוך שלו מייצר התנהגות כביש דינמית טובה מאד ומהנה.

עיצוב הפנים מוכר לנו מן ה-3 ומן ה-6, ללא השראה מיוחדת מחד אבל עם יתרונותיה של תצוגת המולטימדיה על מסך צף ושל מערכת ההפעלה דמויית ה-MMI, ואילו העיצוב החיצוני, שנחשף לראשונה כדגם התצוגה Koeru בשנה שעברה, חוזר על מוטיב ה"Jinba Ittai" שמאזדה מקדמת מאז לידתה של ה-6 המודרנית – כלומר "הרוכב והסוס יחד" (ביפנית זה נשמע יותר מובן).

בכל מקרה, מה שחשוב מבחינתנו הוא שהכלי הזה נראה ממש טוב, שכרגע אין תכנית למכור אותו מחוץ לסין אבל גם היפנים מודים שאם יפעילו עליהם מספיק לחץ הם לא מתחייבים שלא לשנות את דעתם.

דגם נוסף שמיועד לסין בלבד, לפחות בשלב הזה, הוא DS4 של מותג היוקרה החדש (גם בארץ) DS מבית פיג'ו-סיטרואן.

סין הוא השוק החשוב ביותר עבור DS, שם גם נרשמה עד עתה ההצלחה השיווקית הגדולה ביותר לצרפתים, ו-DS4 יהיה כעת הדגם הרביעי שלהם שם, לצד DS5, DS5LS , וספינת הדגל DS6.

כמוצר פרימיום אין זה מפתיע ש-DS4 מיוצרת עם דאשבורד מדופן בעור בעבודת יד ועם קונסולה מרכזית מעוצבת בסגנון יוקרתי, אבל מצד שני זהו מוצר פרימיום שמוצע עם מנוע הטורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר של פיג'ו-סיטרואן, עם הספקים של 160 ו-200 כ"ס, וזאת גם הפלטפורמה שעליה מושק בסין מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי החדש, בנפח 1.2 ליטר, עם 130 כ"ס.

לצד מכונית זאת משיקה פיג'ו את 308 סדאן שעליה כתבנו כאן בנפרד, ואילו סיטרואן משיקה בסין את C6 החדשה, מכונית דגל שלא זכתה לאהדה או להצלחה מסחרית באירופה בעבר.

ב.מ.וו, מרצדס, יגואר ואאודי השיקו בבייג'ין גרסאות מוארכות לדגמים חדשים יחסית, ואין צורך להתעכב עליהם לא רק מכיוון שהם מיועדים אך ורק לסין אלא גם מכיוון שהחידוש העיקרי, למעשה היחיד, בהם הוא הארכת בסיסי הגלגלים של המכוניות לטובת היושבים במושב האחורי.

לקטגוריה הזאת שייכים X1Li של ב.מ.וו, שבסיס גלגליו הוארך ב-7.9 ס"מ וכעת הוא קצר רק ב-10 ס"מ מאחירו הגדול יותר – X3, הגרסה המוארכת של מרצדס E קלאס החדשה (תוספת של 13.4 ס"מ למרחב במושב האחורי), יגואר XF-L שמציעה מערכת מולטימדיה ייעודית ליושבים מאחור, ואאודי A4 החדשה יחסית שהושקה בסין עם בסיס גלגלים ארוך.

הבשורה מן המזרח

במקביל לפינוקים לשוק המקומי הציגו כמה יצרניות רכב דגמים שמפרגנים לסינים בזכות הבחירה בתערוכה שלהם לצורך ההשקה, אבל מיועדים למכירה בכל רחבי העולם.

לקסוס, למשל, השיקה בבייג'ין את מתיחת הפנים של IS, עם עיצוב אגרסיבי יותר שמיישר קו עם מתיחת הפנים האחרונה של GS ועם RC.

המתמודדת של לקסוס מול סדרה 3 ו-C קלאס מציעה כעת סביבת נהג מעוצבת מחדש ושדרוג לרמות האבזור – ובכלל זה סט שלם, כסטנדרט, של מערכות הסיוע לנהג של טויוטה ולקסוס (טויוטה התחייבה להציע אותה כסטנדרט ברוב גדמי הקבוצה עד לסוף 2017) ובכלל זה מערכת בלימה אוטונומית.

שתי המכוניות המעניינות יותר מבחינתנו, שמושקות בסין, מיועדות כל אחת לקצה העליון של קו המוצרים של היצרן שלה.
אצל אאודי זאת TT RS קופה החדשה שאורזת כמעט 400 כוחות סוס (!) בתוך אחת המכוניות הממילא יותר נחשקות של אאודי עם עיצוב אגרסיבי יותר, מנוע 2.5 ליטר מוגדש מאד, וביצועים שמאפילים אפילו מעל לכוכבת אחרת של תערוכת בייג'ין – פורשה 718 קאיימן.

בעוד שקאיימן S, עם 350 כ"ס, מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 4.2 שניות, אאודי TT RS גורמת לה להיראות איטית כשהיא מגיעה לאותה מהירות בתוך 3.7 שניות בלבד.
TT RS תוצע באירופה, ובישראל, החל מחודש אוקטובר הקרוב בתצורות קופה וקבריו.

המכונית המעניינת הנוספת היא למעשה אחותה התאומה של ניסאן אקס-טרייל, ואחיו הגדול של רנו קאדג'אר, זהו 'קוליאוס' של רנו אשר יוסיף להיות מיוצר על-ידי סאמסונג מוטורס בקוריאה כמחליפו של QM5.

בעוד שקוליאוס המוכר לנו בישראל יוצר בשעתו על פלטפורמה C של רנו וניסאן (כמו קשקאי), המכונית החדשה – שתהיה מכונית הדגל של רנו בפלח הקרוס-אוברים – מבוססת על הפלטפורמה המודולרית הגדולה והחדשה של הקבוצה – CMF C/D, שעליה בנויים בין השאר אספאס ואקס-טרייל, והיא זכתה סוף סוף לעיצוב נעים לעין.

מצד אחד חבל אולי שרנו שימרה את שם הדגם הלא מוצלח (ויזואלית) 'קוליאוס', אבל מצד שני היא מבטיחה לתמחר אותו באופן דומה לזה של ניסאן אקסטרייל ובאותה נשימה גם מתחייבת שמדובר בכלי שמציע "מרחב פנים שובר שיאים", וגם יכולות שטח מסוימות עם מרווח גחון של 21.3 ס"מ, זווית גישה של 19 מעלות וזווית נטישה של 26 מעלות.

בסין מוצע קוליאוס עם שני מנועי בנזין ושני מנועי דיזל, בכל מקרה הם מחוברים לתיבת הילוכים ידנית או לתיבה רציפה (CVT), עם אופציה להנעה כפולה, והוא צפוי להיות מיוצא מדרום קוריאה ל-80 שווקים ברחבי העולם, בהם ככל הנראה גם ישראל.

The post תערוכת בייג'ין 2016: הקרוסאובר שולטטט appeared first on TheCar.

חברת הסקרים החשובה ביותר בעולמה של תעשיית הרכב, J.D. Power, פרסמה לאחרונה את סקר המהימנות ה-27 שלה, והיא מדווחת על שתי תופעות שממשיכות מגמה שנחזתה בשנים האחרונות: ראשית, מספר התקלות המדווחות במכוניות חדשות שב לעלות, וזאת לאחר ירידה מתמשכת לאורך שנים.
שנית – מה שגורר כלפי מעלה את מספר התקלות הוא החדירה של טכנולוגיה חדשה, בעיקר בדמות מערכות מולטימדיה ומערכות סיוע לנהג.

סקר VDS של חברת J.D. Power מתייחס למספר התקלות שבהן נתקלו הבעלים של מכוניות חדשות בשנת הבעלות השלישית שלהם, שהיא גם השנה שבה בוצע הסקר, והוא נערך, כאמור, על ידי החברה מזה 27 שנים ברצף.

בשנים האחרונות מזהים הסוקרים גידול מתמשך במספר התקלות המדווחות במכוניות חדשות, ורוב העלייה מיוחסת לבעיות של לקוחות עם תפעול מערכות אלקטרוניות כמו מולטימדיה ובידור, קישוריות לטלפון החכם, מערכות ניווט, זיהוי קולי ומערכות סיוע לנהג.
אלה תופסות כיום נתח של כ-20% מכלל התקלות המדווחות במכוניות חדשות, ולהן תרומה מכרעת בירידה בת 3% נוספים ברמת המהימנות הכללית ביחס לסקר האחרון שנערך בשנה שעברה.

"בעוד שיצרניות רכב, ספקי משנה לתעשייה וממשלת ארה"ב פועלים בהתלהבות על המעבר לעידן הרכב האוטונומי", אומר רנה סטיבנס, סגן נשיא תחום הרכב ב J.D. Power , "צרכנים צריכים קודם כל לשפר את רמת האמון שלהם בטכנולוגיות הנוכחיות, שמוצעות כבר כיום בכלי רכב, וזה עוד לפני שהם יהיו מוכנים להסיר את הידיים מן ההגה ולסמוך על המחשב שינהג במקומם…
כאשר אנחנו בוחנים את התגובות, ואת הבעיות שעולות מן הסקר שלנו, ברור לנו שלתעשייה יש עוד עבודה לעשות כדי להבטיח את אמון הצרכנים – מפני שאם כעת הם לא יכולים לסמוך על המכוניות כשהם מנסים לחבר את הטלפון החכם שלהם, או להאמין שמערכת הניווט ברכב תביא אותם אל היעד – מובן מאליו שלא יהיה להם אמון או ביטחון בטכנולוגיה האוטונומית".

נתון קריטי בהחלטת רכישה

לפי נתוני J.D. Power, לרמת המהימנות של מכונית חדשה יש עדיין חשיבות מכרעת בעת בחירת מכונית והחלטת קניה, והיא מצוטטת כאחד השיקולים המרכזיים לעניין זה אצל יותר ממחצית הרוכשים.
הסוקרים מדווחים שמאחר ששנת 2015 הייתה שנת השיא של כל הזמנים בפרסום ובביצוע של קריאות לתיקון בעולם ובארה"ב, הם זיהו עלייה באחוז הלקוחות שדיווחו על חשיבות סעיף המהימנות מתוך סך השיקולים שלהם.

בעוד ש-55% מכלל הלקוחות שלא חוו אף בעיית אמינות במכונית החדשה שלהם בחרו להחליף אותה בתום זמנה במכונית מאותו מותג – שיעור זה צונח ל-41% בקרב לקוחות שחוו שלוש בעיות או יותר עם מכוניתם החדשה.

רק שליש מבין בעלי הרכב שנאלצו להחליף רכיב כלשהו מעבר לפריטי בלאי רגילים (כמו רפידות בלמים) אמרו שהם ירכשו או יחכירו מכוניות מאותה תוצרת גם בעתיד.

נתוני סקר VDS של J.D. Power שמצוטטים כאן מתייחסים לשוק האמריקני, כלומר לצרכנים אמריקנים ולדגמים שנמכרים בארה"ב, והמשמעות היא שהם רלבנטיים אלינו בישראל רק בחלקם – ובעיקר לגבי דגמים גלובליים שהגרסאות שלהם בכל העולם זהות או דומות מאד – מה שאופייני בעיקר לפלחי הפרימיום או למכוניות ציים בסיסיות.

המותג לקסוס, כאמור, מדורג ראשון בטבלת האמינות של J.D. Power זו שנה חמישית ברציפות, עם ציון ממוצע של 95 בעיות לכל 100 כלי רכב.
במקום השני מדורגת פורשה, עם 97 תקלות, לאחר שטיפסה למיקום זה מן המקום החמישי בסקר הקודם.
הבאות ברשימה הן ביואיק (106 תקלות), טויוטה (113) ו-GMC עם 120 תקלות, שברולט, הונדה, אקורה (מותג היוקרה של הונדה בארה"ב), ראם (של קרייזלר) ולינקולן.
לעומתם, חמשת המותגים שדורגו במקומות הנמוכים ביותר בדירוג הם דודג', פורד, סמארט, לנד רובר וג'יפ.
מבין המותגים שאיבדו גובה בסקר בולטת קאדילק, שצנחה 11 מקומות בדירוג אל המיקום ה-15, וגם מרצדס שהתדרדרה 4 מקומות.

ממוצע התקלות של התעשייה עלה השנה מ-147 ב-2015 ל-152 בסקר הנוכחי, ואם מספר התקלות הזה נשמע עצום, הרי שירידה לפרטים יכולה להרגיע אותנו ולו במעט:
מבין מי שדיווחו על בעיות בקישוריות הבלוטות' של מכוניתם – אלה יכולות לעצבן במכוניות שבהן לא טרחו המהנדסים לעצב ממשק ידידותי למשתמש – 53% אמרו שהמערכת לא הצליחה למצוא, להכיר או להתחבר למכשיר הנייד שלהם.

מבין מי שחוו בעיות עם מהמערכות לזיהוי קולי – שרבות מהן באמת מעצבנות בהגדרה – 67% דיווחו שהבעיה היא מערכת שלא מזהה את הפקודות המילוליות או לא מבינה אותן נכון.

החדשות הטובות הן שלעומת הניג'וסים האלה, שאמנם מפריעים ללקוחות אבל אולי אפשר להגדיר אותם כ"מינוריים", מספר התקלות ה"אמיתיות" מוסיף לרדת.
כך, למשל, הממוצע הכללי של התעשייה של תקלות מדווחות שקשורות לבעיות במנוע או בתיבת ההילוכים ירד מ-26 תקלות ל-100 מכוניות אשתקד, ל-24 תקלות ל-100 מכוניות השנה.

החדשות הרעות, מצד שני, הן שלעומת תקלות מכאניות או תקלות ייצור – שרובן המכריע נפתר לאחר תיקון במוסך (או, במקרים הגרועים, לאחר סדרת תיקונים) – רוב הבעיות שקשורות לתכנון לקוי של ממשקים או לבעיות התחברות מוסיפות להטריד את מנוחת הרוכשים לאורך כל תקופת הבעלות על המכונית, אלא אם נמצא להן פתרון בדמות שידרוג תוכנה. המשמעות היא שמבחינת יצרניות הרכב מהווה הטכנולוגיה הבידורית ברכה שקללה רובצת לפתחה. היא יכולה להעסיק את הלקוחות לטובה, אבל גם לרעה.

מחקר המהימנות של J.D. Power לשנת 2016 מבוסס על תשובות שהתקבלו מ-33,560 בעלים מקוריים של מכוניות משנת הדגם 2013 לאחר שלוש שנות בעלות, והוא בוצע על-ידי החברה בין החודשים אוקטובר עד דצמבר 2015.

The post התקלות השכיחות במכוניות חדשות: קישוריות ומולטימדיה appeared first on TheCar.

במהלך שנת 2015 עלו על כבישי ישראל 254,748 מכוניות נוסעים ומסחריות קלות, וזהו שיא של כל הזמנים במסירת מכוניות חדשות בישראל.

אלא שמספר זה לבדו רחוק מלהציג את הדרמה שמתחוללת בשוק הרכב הישראלי, ואת סכומי הכסף האדירים שמעורבים בו.

המספרים תחילה:

סך המסירות "הרגיל", של כלי רכב שיובאו על-ידי יבואנים רשמיים וקיבלו 'רישוי צהוב' רגיל עמד בסיכום 2015 על 254,748 יחידות, וזהו אמנם מספר שיא אבל שיפור של 6.25% בלבד ביחס לנתון המקביל של שנת 2014 (שגם היא הייתה שנת שיא).

למספר זה יש להוסיף עוד קרוב לחמשת אלפים מוניות וכמה אלפי כלי רכב נוספים שיובאו ביבוא אישי ומקביל, או קיבלו רישוי אחר, כלומר שבסך הכל יובאו לישראל ועלו על הכבישים סדר גודל של 270 אלף כלי רכב חדשים.

בעוד שסך הגידול במכירות של מכוניות נוסעים "רגילות" עמד ב-2015 על כ-1% בלבד, עיקר הגידול במסירות הוא של ג'יפים וג'יפונים (למעשה 'קרוסאוברים') – שם נרשם גידול של 45.5% במסירות – מ-28,639 יחידות בשנת 2014 ל-41,667 בשנת 2015.

נתון שלא מפורסם בשלב זה הוא מספר כלי הרכב שנמכרו שלא באמצעות צינורות השיווק המסורתיים, קרי: באמצעות חברות הליסינג כ"מכוניות אפס קילומטר", כשההערכה כיום בענף היא שמדובר בסדרי גודל של בין 20 ל-40 אלף מכוניות. חלק מן המכוניות האלה עדיין עומד במגרשים שונים ברחבי הארץ וטרם נמכר ללקוחות, לכן לא מן הנמנע שסך המכירות האמיתי של שנת 2015 נמוך יותר, בפועל, מאשר מסירות 2014.

המרוויחה הגדולה ביותר ממסירות 2015 היא קיה, אשר זינקה אל ראשות הטבלה והתמקמה שם עם פער של 2,453 יחידות לפני יונדאי שממוקמת כעת שניה.

קיה, שמסר במהלך השנה 33,703 כלי רכב, 35% מהם (11,893) ג'יפים וקרוס-אוברים, הוא המותג שרשם את הגידול הרב ביותר במספר יחידות (7,338) ביחס לשנה שעברה. באחוזים מדובר בשיפור מכובד של 28%, ובסיכום מדובר בשיא מסירות שנתי למותג רכב בודד בישראל מאז ומעולם.
להתחזקות החשובה ביותר של המותג ב-2015 אחראים בעיקר ספורטאג' – ממנו נמכרו קרוב ל-11,000 יחידות והוא ניצב שלישי בטבלת המסירות הכללית לפי דגמים, ופיקנטו, ממנו נמסרו כ-12,700 יחידות והוא מוביל את הטבלה הזאת.

יונדאי מסרה במהלך 2015 מספר די דומה למסירות 2014, עם התחזקות בתחום הג'יפונים ו-31,250 יחידות בסך הכל.

טויוטה ממוקמת שלישית בטבלה אבל שיפרה את מסירותיה ב-7% או 1,896 יחידות, והיא בין היצרניות היחידות שהתחזקה דווקא במסירת מכוניות נוסעים.

גם מאזדה, כמו יונדאי, לא רשמה כמעט שינוי במסירות ומסרה 17,057 יחידות, אם כי היעדרו של ה-CX-3 שהיה אמור להופיע השנה מנע את כניסתה לנישה הלוהטת הרלבנטית.

מיצובישי מוסיפה לטפס במסירות זו שנה רביעית ברציפות, והיא ניצבת כעת חמישית בטבלה עם 16,121 יחידות – שיפור של 23% וכמעט 3,000 יחידות ביחס לשנת 2014.

שישית בטבלת הסיכום של 2015 ניצבת סקודה, עם 12.5% צמיחה ו-16,083 יחידות בסך הכל, ואחריה, שביעית בטבלה, ממוקמת סוזוקי – היצרנית הראשונה שסבלה מן הלחץ בשוק ומסרה 11% פחות מאשר אשתקד, ו-12,277 יחידות בסך הכל.

בשלושת המקומות הבאים מסודרות ניסאן (גידול של 21.5% אל 11,960 יחידות), רנו (הצטמקות קלה של 1% ל-9337 יחידות), ופולקסוואגן, אשר למרות כל המשברים העולמיים עברה השנה ריענון למחירון שלה וצמחה בשיעור צנוע של 4% ל-7,939 יחידות.

מרוויחות ומפסידות

כאשר מסדרים בסדר יורד את המרוויחות העיקריות של 2015 מבחינת הגידול במספר יחידות שעלו על הכביש בולטת, כאמור, קיה עם 7,338 יחידות ואחריה סובארו (מיקום 12 בטבלה, תוספת של 3,295 יחידות והגידול הרב ביותר באחוזים – 76%), מיצובישי (2,980 יחידות, 23%), ניסאן (2,088, 21.5%), וטויוטה (1,896 יחידות, 7%).

המפסידה הגדולה – תוצאה של "ארגון מחדש" וחיתוך דרמטי של הדימום אצל היצרנית – היא פורד אשר צנחה אל המקום ה-23 (!) בטבלה לאחר שהפסידה 75.5% מהיקף המכירות של 2014 או הצטמקות של 5,972 יחידות.
לא רחוק ממנה מתרסקת גם שברולט, שאיבדה 42.5% מסך המסירות של 2014 ומסרה 5,137 מכוניות פחות (שברולט ממוקמת כעת במיקום ה-13 עם 6,969 מסירות).

קיצוץ משמעותי במסירות ספגה גם הונדה, שאיבדה 35.5% ממסירות 2014 או הפסד של 3,024 יחידות, והיא ממוקמת כעת במקום ה-16 עם 5,403 יחידות.

אצל שלושת המותגים – גם אצל פורד ושברולט וגם אצל הונדה, הוצגו כבר דגמים חדשים אשר עשויים להפוך את 2016 לשנה מוצלחת יותר מבחינתם.

פיג'ו וסיטרואן רשמו שיעורי גידול של 42.5% ו-23.5% בהתאמה, ואילו את שיעור הגידול הדרמטי ביותר, של עשרות אלפי אחוזים, רשם המותג הסיני MG ממנו נמסרו 873 יחידות (לעומת 4 בלבד ב-2014…).

דאצ'יה מסכמת שנה מלאה ראשונה בישראל עם 2,422 יחידות, מה שממקם אותה עדיין מתחת לאאודי, מרצדס וב.מ.וו, מבחינת היקף המסירות, אבל זה קורה רגע לפני השקת התיבות האוטומטיות-רובוטיות שצפויות לשנות שם את התמונה.

זה גם מביא אותנו אל אחד מפלחי השוק הרווחיים והצומחים במהירות: שוק הפרימיום.
למעט קאדילק, לכל מותגי הפרימיום הייתה שנה נהדרת עם 45% גידול במסירות לקסוס, 40.5% צמיחה בב.מ.וו, וכ-30% תוספת אצל אאודי ומרצדס.

נתון מעניין יותר הוא הגידול במספר המסירות: אלה של אאודי זינקו ב-776 יחידות, אצל ב.מ.וו. נמסרו 700 יחידות יותר ואילו מרצדס מסרה 584 מכוניות יותר מאשר אשתקד (וזה גם הסדר שלהן בטבלה: אאודי, ב.מ.וו. ומרצדס).
לקסוס שיפרה את מסירותיה ב-448 יחידות, אינפיניטי ב-241, וולוו ב-35 יחידות ואפילו יגואר צמחה מ-59 ל-74 יחידות.

The post שנה חזקה ולחוצה בענף הרכב: 270 אלף מסירות appeared first on TheCar.

מנתונים שפרסמה רשות המיסים בתחילת השבוע עולה שבמהלך חודש מאי יובאו לישראל 21,250 כלי רכב שמוגדרים כמכוניות נוסעים ("פרטיות" לפי המינוח המנדטורי שמקובל בארץ) ועוד 648 משאיות, ואלה, אגב, מספרים די דומים לנתוני החודש המקביל בשנה שעברה.

אלא שכמעט כרגיל קיים פער בין נתוני רשות המיסים לבין נתוני הרישוי שאותם פרסם כמה ימים קודם לכן איגוד יבואני הרכב, ולפיהם עלו על כבישי ישראל רק 20,763 כלי רכב חדשים (וזה נתון נמוך במעט מן המספר של מאי 2014 שבו עלו על כבישינו 21,701 כלי רכב חדשים).

הפירוט של "בציר" מאי 2015, אגב, כולל 15,782 מכוניות נוסעים, 3,829 ג'יפים, ג'יפונים וקרוס-אוברים (נתון לא לגמרי מדויק מכיוון שחלק מן הכלים הללו מוגדרים בדוח בכלל כמכוניות נוסעים), 888 ואנים, ועוד 264 טנדרים.

ההפרש בין נתוני איגוד יבואני הרכב לבין נתוני רשות המיסים נובע משלוש סיבות, והראשונה בהן היא שוני בסיווג כלי רכב.
בנוסף, נתוני רשות המיסים, למעשה נתוני המכס, מתייחסים לכלי רכב שנפרקו בנמלי ישראל, ואילו נתוני הרישוי מתייחסים למכוניות שעברו את תהליך הרישוי ורובן אף נמסר בפועל ללקוחות.

התהליך שבין פריקת המכוניות בארץ לבין מסירתן ללקוחות עשוי לארוך בין לכל הפחות מספר ימים לבין חודשים אחדים או אף למעלה משנה, היות שבמהלכו מאוחסנות המכוניות ב'מחסני ערובה' (מגרשים שבהן נמצאות מכוניות שהמיסים תמורתן טרם שולמו), ורק לאחר מכירתן בפועל הן עוברות תהליך הכנה למסירה (ניקוי, הוספת אביזרי רישוי, תשלום מיסים והתקנת מערכות) שבסופו הן רשומות במאגר הרישוי של משרד התחבורה ומקבלות "תעודת זהות" (רישיון רכב).

במילים אחרות, דו"ח הרישוי כולל גם מכוניות "טריות" וגם מכוניות שיובאו ארצה לפני חודשים (ובמקרים קיצוניים גם יותר משנה, או אז חייבות המכוניות לעבור רישוי והן נמכרות כ"יד שניה"), ואילו הדוח של רשות המיסים מתאר רק את היבוא החדש.

סיבה שלישית לפער בנתונים הוא שנתוני המכס כוללים את כל המכוניות שיובאו ארצה בעוד שנתוני הרישוי כוללים רק את המכוניות שיובאו ביבוא סדיר על-ידי יבואנים חברים באיגוד יבואני הרכב, ולא כוללים יבוא מקביל ואישי.

מגמה מעורבת

החשיבות הגדולה של הפער בין נתוני המכס לנתוני הרישוי נובעת מן היכולת לזהות באמצעותה מגמות ביבוא ובמכירת מכוניות בישראל.
למשל, מן הנתונים המצטברים בשתי המערכות מתחילת השנה עולה שמינואר ועד סוף מאי נחתו בארץ (נתוני המכס, רשות המיסים) 80,035 כלי רכב. מדובר בירידה של כ-22% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, וזו מוסברת בין השאר ביבוא מוגבר של מכוניות בדצמבר 2014, לפני כניסתו לתוקף של עדכון 'המס הירוק' אשר ייקר את גובה המס על חלק נכבד מן המכוניות.

לעומת זאת, מנתוני איגוד יבואני הרכב עולה שבאותה תקופה עלו על הכבישים 118,437 כלי רכב (לעומת 112,425 בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר גידול של 5.3% במסירות).
התוצאה היא שבחמשת החודשים הראשונים נמסרו כמעט 40 אלף כלי רכב יותר מאשר יובאו, ואלה, כפי שהוסבר לעיל, נמסרו בעצם מתוך המלאי במחסני הערובה.

היות שמדובר בנתח מאד משמעותי, כשליש מסך המסירות, חשוב לנתח את הנתון הזה ולגלות, ראשית, שחלק ממנו נובע כאמור מהקדמת היבוא לצורך תשלום מס קניה לפי הערכים הקודמים של המיסוי הירוק (מכוניות ששוחררו ממכס בדצמבר 2014 אבל נמכרו ללקוחות ספציפיים ועברו רישוי רק במהלך 2015).

היות שנתון זה יכול להסביר לכל היותר בין 20-30% מן הפער המצטבר, הרי שהחלק האחר נובע מ"הורדת הרגל מהגז" בכל הקשור ליבוא רכב: יבואני הרכב, במצטבר, סבורים כנראה שקצב המכירות הנוכחי, או העתידי, שלהם יהיה נמוך מזה שהיה ב-2014 ומתחילת השנה, ולכן הם מזמינים ומקבלים פחות מכוניות חדשות.

את התוצאה נראה בחודשים הבאים ככל שיצטמצמו המלאים במחסני הערובה ובתלות במספר המכוניות החדשות שייובאו, אבל הרושם הוא שהשוק מתקרר, וקצב המסירות מכאן ועד לסוף השנה צפוי לרדת.

The post יבוא לעומת מכירות: כמה מכוניות הגיעו, כמה נמכרו? appeared first on TheCar.

אם קצב המסירות של השליש הראשון של השנה יימשך יתקרב סך המסירות השנתי ל-300 אלף מכוניות ב-2015. גידול של 50% במסירת קרוס-אוברים יחסית לשליש הראשון של 2014

חג הפסח וימי החופשה הם ככל הנראה אחד הגורמים לצניחה משמעותית במסירת מכוניות חדשות באפריל, לאחר שלושה חודשים שהיו מן העמוסים ביותר במסירת מכוניות בהיסטוריה של השוק הישראלי.

במהלך מעט ימי העסקים של אפריל עלו לכבישי הארץ 17,674 כלי רכב חדשים, וזאת לעומת 24,520 מכוניות חדשות שעלו בחודש מרץ, 21,850 בפברואר ו-33,630 מכוניות חדשות בינואר השנה, כך עולה מנתוני איגוד יבואני הרכב.

גם יחסית לחודש אפריל אשתקד נרשמה ירידה במסירות, אם כי בשיעור נמוך יותר: 18,332 מכוניות חדשות נמסרו באפריל 14, כלומר שאפריל הנוכחי רושם ירידה של 3.6% במסירות.

עם זאת, בסיכום השליש הראשון של השנה נרשם גידול של 7.66% במספר כלי הרכב החדשים שעלו לכבישים: 97,674 מכוניות השנה לעומת 90,724 מכוניות בתקופה המקבילה אשתקד. אם קצב המסירות של השליש הראשון של השנה יימשך בחודשים הבאים יעלו השנה לכבישים יותר מ-293 אלף מכוניות חדשות.

את טבלת המסירות בחודש אפריל השנה מובילה קיה עם 2,560 מכוניות, כשלתרומה המשמעותית ביותר – למעלה מ-900 יחידות – אחראי ספורטאז' אשר מוצע במחיר משתלם של 135,000 ש"ח – מחיר דומה לזה של מכוניות משפחתיות קטנות.

במסירת מכוניות נוסעים בלבד (ללא קרוס-אוברים) ממוקמת קיה במיקום השלישי באפריל, ואילו את המקום הראשון במסירת מכוניות נוסעים נוטלת טויוטה, שמסרה 2,107 מהן, והיא גם מחזיקה את המקום השני בסך המסירות של כלי רכב באפריל (2,503).
יונדאי ממוקמת שניה במסירת מכוניות נוסעים באפריל (1,696) ושלישית בסך המסירות של כלי רכב (2,059) – והיא מובילה את סך המסירות מתחילת השנה, גם של מכוניות נוסעים (10,233) וגם של סך כלי הרכב (12,208).

המעבר של לקוחות מרכישת מכוניות נוסעים לרכישת ג'יפונים וקרוס-אוברים הפך להיות בולט במיוחד השנה. בעוד שבמספר מכוניות הנוסעים שנמסרו בשליש הראשון של השנה חלה עליה צנועה מאד (77,344 השנה לעומת 75,093 אשתקד), מספר הקרוס-אוברים זינק בכ-50% – מ-10,609 בשליש הראשון של 2014 ל-15,003 השנה.

את דירוג עשרה המותגים הנמכרים ביותר בישראל בשליש הראשון של 2015, שכולל את כל כלי הרכב, מובילה כאמור יונדאי, ואחריה קיה, טויוטה, מאזדה, מיצובישי, סקודה, סוזוקי, ניסאן, סיאט ורנו.

The post אפקט פסח: ירידה במסירת מכוניות חדשות באפריל appeared first on TheCar.

אחרי שנת השיא של 2014 רבים צפו שהשנה תחול רגיעה במכירות, אבל בינתיים המצב הפוך: 80 אלף מכוניות חדשות נמסרו מתחילת השנה

בשלושת החודשים הראשונים של 2015 עלו על כבישי ישראל 80,000 כלי רכב חדשים, וזאת לעומת 72,392 בתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מדו"ח הרישוי של איגוד יבואני הרכב.

נתונים אלה עומדים, לפחות בינתיים, בניגוד להערכות המוקדמות של רבים בענף הרכב, אשר צפו שבשנת 2015 תחול התמתנות במכירות לנוכח אלה של 2014 – שהייתה שנת השיא של כל הזמנים בשוק הרכב הישראלי.

בחודש מרץ לבדו עלו על הכבישים בישראל 24,520 כלי רכב חדשים לעומת 23,927 בחודש מרץ 2014.

אחת התופעות המעניינות היא ההתחזקות המשמעותית בפלח השוק של ג'יפים וקרוס-אוברים, אשר מתח הרווחים עליהם נחשב גדול מזה של מכוניות הנוסעים הממוצעות.
על אף שנתוני איגוד יבואני הרכב אינם מדויקים בהקשר הזה – חלק מן הקרוס-אוברים מסווגים כמכוניות נוסעים ואחרים כג'יפים – מספרם הפך להיות מאד משמעותי בתמונת המכירות הכוללת.

קיה, למשל, מסרה בחודש מרץ פחות מכוניות נוסעים מאשר טויוטה, אבל מסירתם של 926 קרוס-אוברים וג'יפים – רובם המכריע מדגם ספורטאז', סייעה לה לעקוף בסך המכירות החודשי, ובסיכום הרבעון, את טויוטה.

חמשת המותגים שמסרו את מספר מכוניות הנוסעים הרב ביותר בחודש מרץ הם טויוטה (2,563), יונדאי (2,422), קיה (2,310), סוזוקי (1,473) ומאזדה (1,268).

חמשת המותגים שמסרו את מספר הקרוס-אוברים הרב ביותר בחודש מרץ הם קיה (926), יונדאי (656), מיצובישי (556), טויוטה 253) ומאזדה (235).

בסיכום הרבעון הראשון מסרה יונדאי 10,149 כלי רכב מכל הסוגים לעומת 9,257 בתקופה המקבילה אשתקד, ואחריה מדורגות קיה (8,980 לעומת 7,051), טויוטה (8,728 לעומת 8,074), מאזדה (7,060 לעומת 5,972), מיצובישי (5,289 לעומת 3,795), סקודה (4,574 לעומת 4,163), סוזוקי (4,363 לעומת 4,167), ניסאן (3,619 לעומת 3,157), סיאט (3,231 לעומת 1,742), ושברולט (2,418 לעומת 3,920).

שיעורי הרבית הנמוכים, והיעדר אפיקי השקעה אלטרנטיביים, מוסיפים לנתב כסף רב אל ענף הרכב, לפחות לפי שעה, וזאת ודאי אחת הסיבות לגאות הנמשכת במכירות.

The post השוק רותח: 24,520 מכוניות חדשות עלו על הכבישים בחודש מרץ appeared first on TheCar.

שוק הרכב הישראלי "בולע" מסה גדולה מידי של מכוניות מידי שנה. מי מרוויח מזה, מי מפסיד, ומי ישלם את החשבון? פרק שלישי בסיכום שנת 2014

כמה מכוניות חדשות צריכות להימכר בישראל מידי שנה?
לכאורה מדובר בשאלה פשוטה עם תשובה פשוטה: בשוק חופשי שבו ההיצע והביקוש מתנהגים כמו בספרי "מבוא לכלכלה א" ירכשו הלקוחות מכוניות ככל שהם זקוקים לשירותי תחבורה ומצבם הכלכלי מאפשר להם.

הנתונים האובייקטיביים מגלים שישראל זקוקה לתוספת גדולה מאד של מכוניות למצבת הרכב שלה, ראשית לכל מכיוון שהתחבורה הציבורית אצלנו מפגרת פיגור ניכר אחרי המקובל במדינות מפותחות, ומכיוון שגם רמת המינוע אצלנו (מספר המכוניות לכל אלף תושבים) נמוכה בהשוואה למדינות דומות לנו מבחינה כלכלית.

על סמך הרעיון הזה אפשר לקבל את ההנחה שבכל כמה שנים, נאמר עשור, צריכה להתקיים אצלנו קפיצת מדרגה מרמת מכירות שנתית אחת לאחרת, למשל מ-150,000 ל-200,000 וממנה ל-250,000 וכן הלאה – עד שנדביק את הפערים.

הבעיה, שנסקרה בהרחבה בשנים האחרונות מאז "המחאה החברתית", היא ששימוש בממוצעים לא משקף את מצבה האמיתי של הכלכלה, או את מצבו של הפרט.
במילים אחרות, נכון שאנשים זקוקים לתחבורה, נכון שהמדינה מפגרת בהשקעות בתחבורה ציבורית וזו לא מספקת שירות ברמה מתקבלת על הדעת, ונכון שרמת המינוע אצלנו נמוכה – אבל חלקים גדולים מן האוכלוסיה לא יכולים להרשות לעצמם לקנות ולהחזיק מכונית.

כשחוזרים לשאלה המקורית אפשר להפוך אותה לספציפית יותר ולשאול כמה מכוניות צריכות היו לעלות על הכבישים שלנו ב-2014, או כמה צפויות לעלות עליהם ב-2015?
תשובה מאד מוחשית לשאלה הזאת, גם אם לא בהכרח מספרית, ניצבת לנגד העיניים שלנו בעשרות מגרשים ברחבי הארץ, שבהם עומדות כמה עשרות אלפי מכוניות למכירה או לאחסנה.
העובדה היא שלו היה מיובא ארצה מספר המכוניות המתאים לביקוש האמיתי כמעט ולא היינו אמורים לראות מכוניות עומדות, והמגרשים היו קטנים יותר ועמוסים פחות.

מרוויחים ומפסידים

עשרות אלפי מכוניות שגודשות מגרשים מייצגות הפסד כספי חד משמעי, ראשית מפני שהן מאבדות מערכן מידי חודש ובהמשך אולי אף יזדקקו לתחזוקה משקמת כדי לשוב לכביש, ושנית מכיוון שמדובר בהרבה כסף ששוכב, עולה כסף, ולא מייצר תשואה.

החלק השני של האמירה הקודמת אולי לא מספיק יקר כל עוד שעלות הכסף נמוכה, כלומר שכסף זול עלול לייצר סוג של אדישות במגרשים, אבל ברור שאף אחד לא נהנה ממכוניות שצוברות אבק.
השאלה החשובה היא מי מרוויח מעודף היבוא של מכוניות שגרם לכך שבסופו של דבר הן נערמות במגרשים, מי מפסיד ממנו, ומי ישלם את החשבון?

המרוויח העיקרי, ראש וראשון, ולכן גם החשוד המיידי בהיותו בעל מניע לקיום המצב הזה הוא אוצר המדינה, שהרי מכל מכונית שמיובאת ארצה גוזר האוצר נתח נאה של כסף מזומן. גביית המס הזה קלה ויעילה, ותזרים הכסף ממכר.
אוצר המדינה לא נוטל שום חלק בסיכון, ולמרבה האבסורד הוא אפילו נהנה כלכלית מעשרות אלפי המכוניות שתקועות במגרשים אך מוסיפות לשלם אגרות רישוי.

יבואני הרכב מרוויחים, כמובן, גם מן המכירות עצמן וגם מן העובדה שככל שהם מייבאים יותר כך קטנה העלות של כל יחידה מיובאת וגדל הרווח על כלל היבוא שהם מבצעים.

גם סוחרי המשנה מרוויחים: חברות הליסינג וחברות הטרייד-אין הם למעשה צינורות שיווק של יבואני הרכב, וככל שהם טובים יותר במה שהם עושים כך הם גם מרוויחים יותר.

ספרי הכלכלה הקלאסית מספרים לנו שגם הלקוח אמור להרוויח מעודף היצע, בזכות ירידת מחירים במקום שבו הוא לא פוגש מספיק ביקוש.
מה שהספרים הללו לא מגלים הוא שלטיפול בעודף ההיצע בשוק הרכב יש מחיר: במקום להוריד מחירים מסבסדים חלק מהיבואנים את צינורות השיווק שלהם, ומכאן נובע חלק מן ההסבר למגרשי המכוניות הגדושים.
חלק אחר של ההסבר הוא שבמגרשים האלה שוכבות גם מכוניות שלחלק מחברות הליסינג לא כדאי למכור היות שהערך שלהן בספרים גבוה משמעותית מן המחיר שאפשר לקבל תמורתן. למעשה זהו בלוף חשבונאי שגורם לכמה מנהלי כספים להיות מבסוטים מעצמם.

בועות סבון

מה שמאפיין יותר מכל את התקופה האחרונה הוא הסיכון הגדל להתפתחות בועה כלכלית בשוק הרכב, כתוצאה מהגדלת המעורבות של כסף זול וגורמי מימון שמחפשים אפיקי השקעה.
במהלך 2014 נתקלנו יותר ויותר במבצעי מכירה מבוססי-מימון, כשבחלק מן המקרים הלקוח אפילו לא נדרש להביא שקל מן הבית – לא כסף ואפילו לא מכונית משומשת לטרייד-אין.
הגורם לכך הן מצד אחד "ערימות המכוניות" במגרשים – שזקוקות לפתרון שיווקי – ומנגד השאיפה של חברות המימון ומנהליהן למכור את הכסף הזול ולהרוויח עליו.

ספרי הכלכלה הקלאסית גם לא מספרים לנו על המילכוד שבו מצוי לקוח שמבקש למכור את מכוניתו: בצאתו לשוק הוא נתקל בהיצע של עשרות אלפי מכוניות דומות לשלו שמוצעות על-ידי חברות גדולות ועם חבילת תנאים אטרקטיבית.
לקוח פרטי מקבל את הכלכלה הקלאסית "לפנים": כתוצאה מעודף ההיצע הוא נאלץ להוריד את המחיר שהוא מבקש או למכור את מכוניתו דרך טרייד-אין מסובסד ולקנות מכונית אחרת – חדשה או משומשת.

שאלת מיליון השקלים היא האם כל מי שרכשו מכוניות – חדשות או משומשות – באמצעות מימון יוכלו גם לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שנטלו על עצמם, והאם ההערכה שלהם לגבי הערך האמיתי שנותר להם ביד – ערכה של המכונית המשומשת – מבוססת על המציאות?

על פי נתוני בנק ישראל גדלה יתרת החוב של משקי הבית (לא כולל נדל"ן) מסכום של 97 מיליארד ש"ח בשנת 2007 לסכום של 431 מיליארד שקל בסיכום עשרת החודשים הראשונים של  2014, כלומר שמדובר בנסיקה תלולה בהיקף האשראי.

כלכלנים רבים חוזים ששנת 2015 תהיה שנה של "התמתנות של ממש בפעילות הכלכלית ושל ירידה בצריכה הפרטית" (ובעברית: מיתון), ואלה מבוססים על אינדיקטורים שונים של המשק, קיפאון בשכר הריאלי והתנפחות ההוצאות הקבועות כמו מיסים עירוניים, חשמל, מים, שכירות וכיוצא באלה.

כסף זול ושיווק אגרסיבי של עסקאות מימון ואשראי מנפחים אשליה בקרב הציבור, יוצרים תחושת עושר דמיונית, ומעודדים את הלקוחות לרכוש מוצרים ולקיים רמת חיים גבוהה מכפי שהמקורות הריאליים שלהם באמת מאפשרים.
הבעיה היא שלא מעט פעמים מתברר שאין ללקוח יכולת לעמוד בהחזר התשלומים, והבועה האישית שלו מתפוצצת.

לבנק ישראל אין ככל הידוע נתונים אודות היקף האשראי החוץ בנקאי, ובמיוחד אודות מאות מיליוני השקלים שנלקחו כהלוואות שהבטוחה שהועמדה מולן היא מכונית שערכה הריאלי נמוך מערך יתרת החוב.
הסכנה היא שההתנהלות הנוכחית מעודדת לקיחת סיכונים לא מידתיים, ובמקרה שבו תעלה הריבית, ויעלה מחיר הכסף, או אם תחול הרעה במצבם הכלכלי של הלווים, הם ידחקו לפת לחם או לפשיטת רגל.

במקרה כזה, ממש כפי שקרה במשבר הסאב-פריים האמריקני, עלולה בועת המימון להתפוצץ, ומי שייפגעו יותר מכל הן כמובן האוכלוסיות החלשות ביותר.
צעד אחד קדימה משם, במקרה הגרוע שבו תרחיש לא טוב כזה באמת יתקיים – הנפגעים הנוספים יהיו המשקיעים שהזרימו את כספם לאפיק הזה, וחלקם הם משקיעים "מוסדיים" שמנהלים את כפי הפנסיה והחיסכון של כולנו.

לפרק הבא: האנשים: תחלופת מנהלים בענף הרכב ב-2014

לפרק הקודם: המנוע של 2014: כסף זול

The post הבועה: האם רבע מיליון מכוניות חדשות על הכבישים ב-2014 זה טוב או רע? appeared first on TheCar.

שנת השיא של כל הזמנים במסירות רכב בישראל מסתיימת בקול תרועה רמה. 16,100 מכוניות נוסעים ו-3,500 כלי רכב נוספים נמסרו בנובמבר, כמעט 230,000 מתחילת השנה

מבצעי המכירות של סוף השנה, ואולי גם התאוששות קלה לאחר הירידה במכירות בעקבות 'צוק איתן', העלו את רף המכירות בנובמבר אל קרוב מאד לממוצע החודשי של 2014 כולה: 19,574 כלי רכב חדשים, מהם 16,092 מכוניות נוסעים, נמסרו ללקוחות במהלך נובמבר, וזאת לעומת ממוצע מסירות חודשי של 20,845 כלי רכב בכל 11 החודשים הראשונים של השנה.

מאז תחילת השנה עלו על כבישי הארץ 229,294 כלי רכב חדשים, לעומת 200,996 בתקופה המקבילה אשתקד, ובסיכום השנה צפוי שוק הרכב לרשום כרבע מליון מסירות.

בנובמבר לבדו מסרה יונדאי 2,222 מכוניות נוסעים, וכך היא מובילה את המסירות בתחום זה. טויוטה, במקום השני בנובמבר, נושפת בעורפה עם 2,111 מסירות, ואילו קיה שלישית עם 1,850 מסירות של מכוניות נוסעים.

את העשיריה הראשונה במסירת מכוניות נוסעים בנובמבר ממלאות סקודה, במקום הרביעי, עם 1,214 מכוניות, ואחריה סוזוקי (1,025), מיצובישי (925), סיאט (890), מאזדה (883), שברולט (731) ורנו (655).

הדירוג של עשרת המותגים המובילים את טבלת המסירות בסיכום 11 הכחודשים הראשונים לא השתנה – יונדאי מובילה אותו עם 30,413 כלי רכב, מהם 26,696 מכוניות נוסעים, ואחריה טויוטה שרושמת את שנת השיא של כל הזמנים במסירותיה, עם 26,072 מסירות, קיה, שגם היא רושמת שנת שיא עם 25,248 כלי רכב מתחילת השנה, ואחריהן מאזדה (16,535 כלי רכב), סקודה (13,831), סוזוקי (13,195), מיצובישי (12,316), שברולט (11,551) וניסאן (9,099).

פורד מוסיפה לאבד גובה ובנובמבר ירדה מן המיקום ה-11 ל-12 כשהונדה תופסת את מקומה, וגם פיז'ו ופיאט (מקומות 18-19) החליפו מקומות כשפיז'ו מטפסת רגע לפני סוף השנה.

פלח השוק של ג'יפונים ממשיך לגדול, עם 27,622 מסירות מתחילת השנה לעומת 23,430 בתקופה המקבילה אשתקד, וגם שוק המוניות מוסיף לגדול עם 3,910 מוניות שנמסרו ב-11 החודשים הראשונים לעומת 3,557 בתקופה המקבילה אשתקד.

The post כמעט 20,000 כלי רכב חדשים נמסרו בנובמבר appeared first on TheCar.

שנת 2013 הסתכמה כאחת השנים החזקות במכירת מכוניות חדשות בישראל, והמגמה החשובה ביותר שבולטת בה היתה ריבוי דגמים בפלחי שוק מגוונים. בשנת 2014 צפוי מספר מכירות דומה, עם הגדלת שפע הדגמים החדשים והמחודשים. בקנה: מכוניות קטנות וזולות, ג'יפונים אופנתיים ודגמי ספורט ופאר יוקרתיים.

קטנות
זו הייתה הקטגוריה החמה ביותר בשנה שחלפה. שילוב של מחיר נמוך יחסית  ומכוניות חסכוניות בדלק שכנעו כמעט 10% מרוכשי המכוניות בישראל להעדיף מכונית מיני חדשה על פני משפחתית משומשת בת שנתיים-שלוש, או על פני מכונית גדולה ויקרה יותר.
בסך הכל צמחה קטגוריית המיני ב-23% ביחס לשנת  2012, וקיה פיקנטו, שהובילה את המכירות, הייתה למכונית הנמכרת ביותר בישראל.
גידול במכירות נרשם גם בקרב מכוניות הסופר-מיני, ובין פלח השוק של מיני לסופר-מיני החל להתפתחת תת-פלח חדש שבו מככבות מיצובישי ספייס סטאר וניסאן מיקרה.
השנה צפויה הקטגוריה להמשיך ולצמוח עם כניסתם של דגמים חדשים, הבולט בהם הוא יונדאי 'i10' אשר שיווקה יחל בחודש הבא.
I10 בולטת עם מראה צעיר, מימדים מהגדולים בקטגוריה, רשימת אבזור ארוכה מבעבר ומנועים מחודשים בנפח 1.0 ו-1.25 ליטר שמוכרים לנו גם מהאחות הכמעט תאומה, קיה 'פיקנטו'.

במהלך השנה יוצגו בעולם מחליפותיהן של פיז'ו 107, סיטרואן C1 וטויוטה אייגו, אם כי עדיין לא ברור אם מי מהן תספיק לעשות עלייה ארצה עוד השנה.
ברבעון השני אנו צפויים לראות את אופל 'אדם', מכונית שתתחרה בדגמים אופנתיים יותר כמו פיאט '500' ומיני, וגם את פולקסווגן 'אפ!', האחות התאומה של סיאט 'מי' וסקודה 'סיטיגו'. הצלחתה של אפ! בישראל תלויה, כמובן, במחיר שעליו יחליטו היצרנית והיבואנית.
לקראת סוף השנה צפוי להגיע אלינו דור חדש לסמארט 'פורטו' שפותח בשיתוף רנו, ואולי גם דגם חמש דלתות וארבעה מושבים חדש שיכנס לנעלי ה'פור-פור' שלא זכה להצלחה. זה האחרון טרם נחשף ועל עיצובו ניתן ללמוד מדגם הקונספט 'פורג'וי' שהוצג בתערוכת פרנקפורט האחרונה.

סופרמיני ו'סופר-סופר-מיני'
עם המעבר לכלים קטנים וחסכוניים יותר, מגמת ההתחזקות בסגמנט צפויה להימשך. הנציגה החדשה ובין החשובות לקבוצה היא סקודה 'ראפיד ספייסבק' – גרסת החמש דלתות של המשפחתית הקטנה שתתברג בין 'פאביה' הקטנה יותר ל'אוקטביה' המשפחתית. 'ראפיד ספייסבק' תגיע אלינו במהלך הרבעון הראשון ותוצע עם מנוע 1.2 ליטר טורבו (105 כ"ס) ותיבה ידנית, או 1.4 ליטר טורבו (122 כ"ס) ותיבת ההילוכים כפולת המצמד של קונצרן פולקסווגן.
מכונית מעניינת אחרת היא 'MG3' – סופרמיני חדשה של היצרנית הסינית 'סאיק', שמציעה מימדים גדולים יחסית לקטגוריה. שיווקה יחל בסוף הרבעון השני עם מנוע 1.5 ליטר, 109 כ"ס והיבואנית מבטיחה "מחיר תחרותי".

ברבעון השני תחל רנו בשיווק גרסת סטיישן ל'קליאו', ככל הנראה עם אותם מנועים כמו אלה של ההאצ'בק (0.9 ו-1.2 ליטר).
לקראת סוף השנה צפויות להגיע שתי שחקניות חשובות שטרם נחשפו וכנראה ישפיעו רק על המכירות של שנת 2015: מאזדה '2' וסקודה 'פאביה' החדשות.

משפחתיות ומשפחתיות גדולות
מיני-קרוס-אוברים וג'יפונים (קטגוריות ג'וק וקשקאי) מוסיפים לגזול מכירות בקצב גובר והולך מקטגוריות המשפחתיות והמשפחתיות הגדולות, ומגמה זו תימשך גם השנה לנוכח הצגתם של דגמים חדשים נוספים.
במקביל, אל שתי הקטגוריות צפויה פלישה רבתי של מכוניות מתוצרת סין מחד, וארה"ב מאידך.
שתי משפחתיות קטנות חדשות, 'MG5' מתוצרת 'סאיק' ו'גרייטוול C30', שתיהן עם מנועי 1.5 ליטר, צפויות להגיע ארצה לקראת אמצע השנה. היבואניות – חברת דוד לובינסקי וחברת המזרח, מקוות להרחיב את דריסת הרגל שלהן בשוק המקומי עם דגמים אלה.
לנוכח שינויים והקלות שיזם משרד התחבורה בדרישות החובה לכלי רכב מתוצרת ארה"ב צפוי לגדול מספר הדגמים בתקינה אמריקנית שייובאו אלינו.
ברבעון הראשון של השנה צפויות כאן ניסאן 'אלטימה' ו'מקסימה' עם מנועי 2.5 ו-3.5 ליטר בהתאמה. אלה מכוניות גדולות שיכניסו את ניסאן לפלח שוק חדש עבורה בישראל, ויתחרו בדגמים כמו טויוטה 'קאמרי' ושברולט 'אימפלה'.

קרייזלר תציג אצלנו את ה-200, מחליפת הסיברינג, אשר לא נחלה אצלנו הצלחה. ה-200 ממוצבת מתחת ל-300 וצפויה להגיע עם מנועי 2.4 ליטר (173 כ"ס) או 3.6 ליטר (283 כ"ס). במקביל, דודג' תחל בשיווק 'דארט' המשפחתית, אשר מבוססת על הפלטפורמה של אלפא רומיאו 'ג'ולייטה'. דארט היא מכונית בתצורת סדאן החביבה יותר על הלקוח הישראלי.
מי שמבקש לעצמו מכונית ייחודית יותר יוכל לבחור השנה בין פולקסווגן 'חיפושית' חדשה (שכבר נחתה בארץ) לבין 'מיני' חדשה (דור שלישי), שתגיע במהלך הרבעון הראשון תחילה בגרסאות 'קופר' ו'קופר-S' ובהמשך גם בגרסאות קבריו, חמש דלתות וסטיישן.
מכוניות חדשות נוספות שצפויות אצלנו הן פיג'ו 308, הונדה אקורד וסיוויק סטיישן, ניסאן נואט, סובארו לגאסי, סיאט לאון, פורד מונדיאו וקיה סול.

מובילי נוסעים
כבר מספר שנים שקטגוריית מוביל הנוסעים מתכווצת, בעיקר בגלל הגידול בביקוש לג'יפונים וג'יפים. למרות זאת, סיטרואן מקווה להצליח עם  'C4 פיקאסו' החדשה (דור שלישי), אשר תוצע בגרסה רגילה (5 מושבים) וארוכה (7 מושבים) אנשי היבואנית צופים שרוב המכירותיהיו של הגרסה הארוכה. השיווק יחל במרץ עם גרסת דיזל בשילוב תיבה אוטומטית בעלת שישה הילוכים, וגרסת הבנזין (מנוע 1.6 ליטר מוגדש טורבו, 156 כ"ס) תגיע לקראת סוף השנה עם תיבת הילוכים אוטומטית (לעומת תיבה רובוטית בדגם היוצא).

החודש תחל שברולט לשווק את המיני-מיניוואן 'אורלנדו' עם מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר טורבו (140 כ"ס) שמוכר לנו מ'קרוז' ו'טראקס'.
פיאט כבר משווקת את L500 – מיני-מיניוואן בעל עיצוב דומה לזה של 500 הקטנה, ובקרוב תתווסף להיצע שלה גם גרסת שבעה מושבים מוארכת לדגם הזה.
טויוטה תחל בקרוב לשווק את 'סיינה' – מיניוואן אמריקני בגודל מלא אשר הגיע אלינו עד כה רק באמצעות סוכנויות היבוא האישי.
דגמים חדשים נוספים שעשויים להגיע השנה הם פולקסווגן 'טוראן', פורד 'גלקסי' ו-'S מקס' וקיה 'קרניבל' החדשים.

מיני-קרוס-אוברים וג'יפונים
הקטגוריות המתפתחות בקצב המהיר ביותר בשנים האחרונות הן אלה של מיני קרוס-אוברים ושל ג'יפונים, ומגמה זו תימשך גם השנה.
פיז'ו החלה לשווק לאחרונה את '2008' במחיר שמתחיל ב-99,000 ש"ח לגרסת הבסיס הידנית (מנוע תלת-צילינדרי הנפח 1.2 ליטר מוגדש טורבו) ל-126,000 שקלים עבור הגרסה האוטומטית המאובזרת (מנוע 1.6 ליטר מוגדש). בשבועות הקרובים תשיק אופל את 'מוקה' (אח תיאום לשברולט 'טראקס') עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר (140 כ"ס) ותיבת הילוכים אוטומטית.

בהמשך השנה תושק גרסה מעודכנת לסקודה 'יטי', ולקראת סוף השנה צפויה אצלנו התשובה של מאזדה לשוק הקרוס-אוברים הבוער: 'CX-3'.
עד מחצית השנה צפויה ניסאן להשיק את 'קשקאי' החדש, מי שברא את הקטגוריה הזו בישראל ושלט בה ללא מצרים למשך שנים לא מעטות, ואת  'X טרייל', שהוא למעשה קשקאי מוארך (שבעבר נקרא 'קשקאי + 2') . קשקאי החדש גדול מקודמו והוא מונע באמצעות מנועי טורבו-בנזין קטנים וחסכוניים.
ברבעון השני תשיק מיצובישי גרסה היברידית נטענת ל'אאוטלנדר'. לגרסה זו אפשרות טעינה משקע ביתי וטווח נסיעה של 55 ק"מ בכח החשמל בלבד. יבואנית מיצובישי לישראל טרם הרימה ידיים משיווק ה-'ASX' – הג'יפון הקומפקטי שמתחרה בדגמים דוגמת מאזדה 'CX-5'. לא מן הנמנע שהוא יגיע במקביל לשיווק גרסת הכלאיים של 'אאוטלנדר' הגדול יותר.
יפנאוטו, יבואנית סובארו, מתכננת להרחיב את היצע גרסאות ה-'XV', ואולי גם לשפר את ההצעה מבחינת המחיר שלו. בהמשך היא תשיק גם מתיחת פנים לאאוטבק.
סאנגיונג תשיק בקרוב 'רקסטון' חדש, ג'יפ את 'גרנד צ'רוקי' החדש, ואילו טויוטה צפויה להשיק אצלנו את הג'יפים הגדולים של טויוטה אמריקה ('היילנדר' ו'וונזה').
לקראת סוף השנה צפוי להגיע יונדאי 'גרנד סנטפה-פה' שהוא למעשה גרסה ארוכה, בעלת שבעה מושבים, לג'יפ המוכר.

יוקרה ופאר
קדילאק תשיק החודש את ה-'CTS' החדשה, עם ממדים גדולים יותר, מנוע טורבו-בנזין (2.0 ליטר) במקום מנועי V6, רשימת אבזור ארוכה מאוד ותג מחיר תחרותי של 360,000 שקלים. בנוסף, בוחנת יבואנית קדילאק את יבוא ה-XTC הגדולה יותר.
ב.מ.וו תשיק החודש את סדרה 4 קבריו, הגרסה הפתוחה של סדרה 4, וברבעון השני מתכננת היבואנית להשיק את סדרה 2 קופה, בגרסאות 220 (2.0 ליטר טורבו, 184 כ"ס) ו-M235i – עם מנוע שישה צילינדרים ו-326 כ"ס. בקיץ יושקו 'M3' ו-'M4' שנחשפו בסוף השנה שעברה ויציעו 431 כ"ס ו'סדרה 4 גראן קופה' (על אף שזו טרם נחשפה). ברבעון הרביעי תגיע אלינו 'סדרה 2 אקטיב טורר' – מכונית ההנעה הקדמית הראשונה בהיסטוריה של החברה.

בחודש הבא תשיק אינפיניטי את ה-'Q50', מחליפת ה-'G37'. מכונית זו לא רק מסמנת את קו השמות החדש של היצרנית, אלא גם מציגה חידוש טכנולוגי ראשון מסוגו בתחום – היגוי אלקטרוני ללא חיבור פיזי לגלגלים. בהמשך השנה תוצע גם אינפיניטי 'Q70', מחליפת ה-'M' שתגיע עם מנוע כלאיים (3.5 ליטר והספק משולב של 360 כ"ס).
מרצדס תשיק ברבעון השני את ספינת הדגל 'S קלאס' החדשה ואת גרסת הקופה שלה 'S קלאס קופה' ('CL' בעבר). בהמשך יחל שיווק ה-'C קלאס' החדשה, רבת המכר של היצרנית, וה-'CLS' המעודכנת.
אאודי תחל החודש בשיווק גרסה מעודכנת של 'A8', אלפא רומיאו תציע גרסה מעודכנת של 'ג'ולייטה' (בעיקר קוסמטיקה ומערכת מולטימדיה חדשה) ולקסוס תשיק בהמשך הרבעון גרסת כלאיים חדשה ל-'GS' ומתיחת פנים ל-'CT200h'.

פנאי יוקרתי
קטגוריה זו צפויה להתרחב עם שחקנים חדשים שהמשותף לכולם הוא מימדיהם הקומפקטיים (יחסית). פורשה החלה החודש בשיווק ה'מאקאן', רכב פנאי-שטח חדש המבוסס על אודי 'Q5'. גרסת הבסיס של פורשה מאקאן מוצעת עם מנוע מוגדש טורבו, 340 כ"ס ותג מחיר של 585,000 שקלים. במהלך הרבעון הראשון גם יושק אינפיניטי 'JX' – רכב פנאי גדול שמבוסס על פלטפורמת ניסאן מוראנו, מציע שבעה מושבים ומצויד במנוע 3.5 ליטר (265 כ"ס).

ברבעון השני תשיק מרצדס את ה-'GLA', רכב פנאי קומפקטי מבוסס על ה-'A קלאס' וב.מ.וו תשיק באותה תקופה את 'X3' מחודש. בקיץ יושקו 'X4' ו-'X6' ( שטרם נחשפו.)
ברבעון האחרון תשיק לקסוס ישראל את התשובה שלה לדגמים אלה (קדימון למכונית הזו, 'LF-NX' הוצג לפני מספר חודשים בתערוכת פרנקפורט). בנוסף, יתכן ולקראת סוף השנה נראה בארץ גם את אודי Q7 החדש על אף שגם הוא טרם נחשף.

ספורטיביות ומיוחדות
ברבעון הראשון של השנה תשיק אודי את 'S1' – הגרסה הספורטיבית של ה-'A1' עם 225 כ"ס ותיבה ידנית. בהמשך צפויה להגיע גרסת הקבריו של ה-'A3'.
אלפא רומיאו תשיק בחודש הבא את ה-'4C' במהדורת השקה (כפי שהיה ברחבי העולם), ומאפריל תציע את הדו-מושבית גם בגרסה רגילה ובמחיר של כמעט 600,000 שקלים. לשתיהן מנוע 1.75 ליטר מוגדש (240 כ"ס) ותיבת שבעה הילוכים רובוטית כפולת מצמד.
אופל השיקה את 'קאסקדה' – מכונית קבריו שמבוססת על פלטפורמה מתוחה של אסטרה ומונעת באמצעות מנוע טורבו-בנזין חדש בנפח 1.6 ליטר (170 כ"ס).

במהלך השנה תשיק סובארו את 'WRX' הגרסה החזקה של אימפרזה החדשה. WRX מונעת באמצעות מנוע 2.0 ליטר מוגדש (268 כ"ס) ומציעה חידוש מעניין – תיבת הילוכים רציפה. גם 'STi', שטרם נחשפה, נמצאת על כוונות היבואנית.
ברבעון השלישי תשיק יגואר את F-טייפ קופה, אחות סגורה ויפיפייה לא פחות מהגרסה הפתוחה, ופורד תשיק את 'מוסטנג', לאחר שזו הוגדרה על-ידי היצרנית "כמכונית גלובלית". ברבעון האחרון מתכננת לקסוס להשיק את RC, מכונית קופה שתונע על ידי מערכת כלאיים שמשלבת מנוע בנזין בעל שש בוכנות ומנוע עזר חשמלי. באגף האלטרנטיבי ייתכן ויחל שיווקן של רנו 'טוויזי' ו'זואי' – החשמליות העירוניות הקטנות.

The post בדרך אלינו: דגמי המכוניות שצפויים בישראל במהלך שנת 2014 appeared first on TheCar.