זה, כנראה, הדבר הפשוט היחיד שאפשר לומר על מירוץ הסיבולת הקשה ביותר בעולם, וכדי להמחיש את זה אפשר לומר שלא מומלץ להמר אפילו על "התראת הספויילר" שלנו. מי שאמורה להניף את הגביע של לה מאן 2018 ביום ראשון בצהריים היא טויוטה – ולא רק בגלל שהמכוניות שלה השיגו ביצועים מעולים בשנים האחרונות והיו מאד קרובות לניצחון – אלא בגלל שהשנה נותרה טויוטה יצרנית המכוניות היחידה שמתמודדת באופן רשמי בקטגוריה הבכירה, LMP1.

אלא שטויוטה הפסידה כבר את המירוץ של 2018, עוד לפני שהוא בכלל הוזנק, וזה לא בגלל עניין ספורטיבי או מכאני אלא בגלל פרדוקס. אם טויוטה תנצח את לה מאן 2018 יהיו מי שיטענו שזאת לא חוכמה לנצח מירוץ שבו אתה מתחרה רק נגד עצמך.

יש גם אפשרות נוספת, הרבה יותר גרועה יותר מבחינתה ולא בלתי אפשרית: ב'לה מאן', יותר משעליך לנצח מתחרים אחרים, אסור לך להפסיד למירוץ עצמו. זה אומר ששלושת הנהגים של כל קבוצה, המכוניות, והצוותים הטכניים, צריכים לעבור בשלום סדר גודל של 5,400 קילומטרים של נהיגה רצופה ומאד מאומצת, שזה פחות או יותר כמו 18 מירוצי פורמולה 1 ללא הפסקה. טויוטה כבר הפסידה יותר מפעם אחת לקושי הטכני העצום שמציב האתגר הזה, ב-2016 ממש על קו הסיום וב-2017 עם תקלות ותאונות במכוניות שלה.
גם השנה קיים סיכוי, קטן ככל שיהיה, שיהיו אלה כשלים מכאניים או טכניים אשר יכריעו את הצוותים של טויוטה, ובמקרה מצער שכזה, שבו 'לה מאן' ינצח אותה במקום שהיא תנצח אותו, צפויה לה מבוכה קשה במיוחד.

בעקיפין, מי שגרמו לסיטואציה ההזויה הזאת הם אותם מנהלים חסרי אחריות שסיבכו את קבוצת פולקסווגן בפרשת "דיזלגייט" וגרמו לקבוצה הפסדים של עשרות מיליארדי אירו. אחת ההשלכות של הקיצוצים שהתבקשו כתוצאה מכך היא פרישתן של קבוצת אאודי (אחרי עונת 2016), אשר שלטה בזירה הזאת ללא עוררין בין השנים 2000 ל-2014 וניצחה בכל האירועים באותן שנים למעט ב-2003 וב-2009, ושל פורשה, אשר שבה ללה מאן ב-2015 וקטפה שלושה ניצחונות ברצף מאז ועד לשנה שעברה, שלאחריה פרשה.

סיבה אחרת לוואקום שנוצר בקטגוריית העל של המירוץ החשוב הזה הוא נדידת רוב יצרניות הרכב אל סדרת מירוצי המכוניות החשמליות 'פורמולה E', אשר תהפוך לחשובה מאד בשנים הבאות. לא מן הנמנע שכדי לשרוד את המעבר להנעה אלטרנטיבית ייאלצו גם קברניטי הלה-מאן, תחת פדרציית המירוצים הבינלאומית, לברוא קטגוריות חשמליות טהורות עבור סדרת מירוצי הסיבולת, אבל עוד חזון למועד.

בינתיים, במקביל למונדיאל, אנחנו נתרכז ב-60 הצוותים שיתחרו השנה בארבע הקטגוריות של לה מאן, ואלה הם:

LMP1

"ליגת העל" של 24 השעות של לה מאן היא קטגוריית LMP1 (אבות טיפוס 1), שבה מתמודדות כמה מן היצירות המוטוריות המתוחכמות ביותר שנבראו עד היום על פני האדמה. אנחנו מדברים על מערכות הנעה חזקות במידה אדירה, אשר מתוכננות גם לשרוד רמות מוטרפות של קושי טכני.

אאודי, פורשה וטויוטה כבר הריצו בקטגוריה הזאת את הטכנולוגיות ההיברידיות שלהן כך שמבחינה זאת אנחנו לא חוזים השנה בפריצות דרך מרהיבות, אבל בוודאי נשים עין על שתי המכוניות של טויוטה שבהן ינהגו ארבעה נהגי פורמולה 1. במכונית הראשונה, שנושאת את המספר 7, נוהגים מייק קונוויי, חוזה מריה לופז, וקאמוי קובאיאשי אשר השתתף בחמש עונות של פורמולה 1.

כל צוות המכונית השניה, שנושאת את המספר 8, מבוסס על בוגרי פורמולה 1 ובראשם אלוף הפורמולה 1 לשעבר (פעמיים) ונהג מק-לארן ד'היום, פרננדו אלונסו, ואיתו סבסטיאן בואמי וקאזוקי נקאג'ימה – שהשתתפו בפורמולה 1 במהלך 3 עונות כל אחד לפני כעשור. עבור אלונסו, הנהיגה השנה היא צעד לקראת השגת יעד לא שכיח בספורט המוטורי: השוואת ההישג ההיסטורי של נהג המירוצים גראם היל והשתתפות בשלוש אליפויות הקצה של הספורט: פורמולה 1, אינדי 500 ולה מאן. יתרה מכך: אם אלונסו יניף ביום ראשון אחרי הצהריים את הגביע הוא יהיה נהג המירוצים היחיד ב-46 השנים האחרונות שניצח גם שם וגם את מירוץ הפורמולה 1 של מונאקו.

קרן האור המעניינת ביותר בסיטואציה שאליה נקלעה טויוטה היא האפשרות שלה להתעלם מן המתחרים האחרים ולהתרכז בלהביא שיא אחד לפחות. גם אם תנצח, ומבחינת המכוניות והצוותים יש לה את כל הכלים לניצחון, טויוטה לא תהיה היצרנית היפנית הראשונה שתעשה זאת (הישג זה כבר נרשם בטאבו על שם מאזדה), ואין לה שום אפשרות לשבור שיאים קלאסיים אחרים כמו "המרחק הגדול ביותר בין המכונית המנצחת לזאת שבמקום השני" (239.8 ק"מ, בשנת 1927…), או ההישג הפחות חשוב של "המרחק בין שתי המכוניות המנצחות" (20 מטרים, פורד GT40, שנת 1966). טויוטה גם זקוקה להרבה שנים כדי להשוות את מספר הניצחונות של פורשה בלה מאן (19), אבל יש לה סיכוי קלוש להשיג את המהירות הגבוהה ביותר על המסלול (407 קמ"ש, פיג'ו בשנת 1988, והסיכוי קלוש בגלל מגבלת צריכת הדלק).

ישנם מספר שיאים מעניינים שטויוטה כן יכולה לשבור, והחשוב מכולם הוא המרחק הרב ביותר שעברה מכונית במהלך 24 שעות, שיא שמוחזק כעת על-ידי אאודי עוד משנת 2010 ועומד על 5,410.713 ק"מ או 397 הקפות של המסלול. שיא חשוב נוסף ששווה לשבור הוא זמן ההקפה המהיר ביותר – שעומד כעת על 3:17.475 דקות (אאודי 2015), וזה שיא די ריאלי אם נזכור שטויוטה עצמה מחזיקה בשיא זמן ההקפה המהיר ביותר במקצי הדירוג (3:14 דקות בשנה שעברה). עוד שיא מעניין, שנגזר אוטומטית מן השיא הקודם, הוא מהירות ההקפה הממוצעת הגבוהה ביותר, שעומד כעת על 225.228 קמ"ש.

טויוטה היא אמנם יצרנית הרכב הרשמית היחידה ששמה את הכסף והסמל שלה בקטגוריה הזאת, אבל זה לא אומר שיהיה שם משעמם או שיהיה לה קל: מול שתי מכוניות ה- TS050ההיברידיות של טויוטה התייצבו 8 מכוניות נוספות באותה קטגוריה, ובצוות של זאת שנושאת את המספר 11, של קבוצת SMP Racing, נוהג אלוף פורמולה 1 נוסף – הבריטי ג'נסון באטן. באותו צוות נוהג גם ויטאלי פטרוב, שהשתתף בעונות 2010-2011 בפורמולה 1 ואיתם גם מיכאיל אלשין. SMP מריצה גם את מכונית מספר 17, שבה נוהגים נהג הפורמולה 1 סטפן סראזין (1999), ואיתו איגור אורודזב ומאטווס איזאקין.

כל אלה ירדפו או יברחו משתי מכוניות של קבוצת ריבליון, מספר 1 (שבה נוהגים שני נהגי פורמולה 1 – ברונו סנה ואנדרה לוטרר) ומספר 3, אשר נחשבות לבעלות סיכויים גדולים להביא הישג מכובד, קבוצת Manor TRSM (מספר 5 ו-6), מכונית מספר 4 של קבוצת ByKolles Racing, ומכונית מספר 10 של קבוצת DragonSpeed.

LMP2

הקטגוריה השניה בחשיבותה, ובביצועיה, בלה מאן השנה היא גם הצפופה ביותר עם 20 מכוניות וקבוצות, והיא מקושטת בגלריה מכובדת של לא פחות משמונה נהגי פורמולה 1. אלה אמנם מכוניות מעט פחות מהירות ממכוניות אבות הטיפוס בקטגוריה 1, אבל חיצונית הן נראות די דומות והן מאד מאד תחרותיות.
בשנה שעברה, עד שפורשה חזרה לעצמה ואחרי שטויוטה פרשה, הובילה מכונית LMP2 של קבוצת ג'קי צ'אן רייסינג את המירוץ למשך מספר שעות ובסופו של דבר גם ניצחה את הקטגוריה שלה. גם הפעם נראה שלקבוצת המירוצים של ג'קי צ'אן יש סיכוי לחולל סנסציות.

8 מכוניות בקטגוריה הזאת הן מתוצרת חברת אורקה, ו-7 מתוצרת חברת ליג'יה, ובנוסף להן מתרוצצות גם 3 מכוניות מתוצרת חברת דאלארה ואחת מתוצרת אלפיין. קבוצת 'ג'קי צ'אן' חילקה את הסיכונים בין שתי היצרניות המובילות (ליג'יה ממוספרות במספרים 33 ו-34 ואורקה במספרים 37 ו-38), ומולה בולטות קבוצות 'יונייטד אוטוספורטס' שמריצה את נהג הפורמולה 1 פול די רסטה במכונית מספר 22 ואת חואן פאבלו מונטויה במכונית מספר 32. נהגי עבר נוספים מפורמולה 1 נוהגים ב'פאניס בארטז' מספר 23 (וויל סטיבנס), ג'אן אריק ורגן נוהג בג'י דרייב מספר 26, גיידו ואן דר גארד וג'אן לאמרס נוהגים שניהם ברייסינג הולנד, מס' 29, ופליפה נאסר במכונית מספר 47.

GTE-pro

אקשן אמיתי יתחולל השנה בקטגוריית GTE-Pro שבה מתמודדות מכוניות שנראות כאילו הן מכוניות מייצור סדרתי, כאלה שמוצגות באולמות תצוגה. למעשה המכוניות האלה משופרות מאד ביחס למכוניות החוקיות לכביש, עם מנועים שפותחו במיוחד ולא מעט אירודינמיקה שנועדה לסייע להן להיצמד לאספלט במהירויות גבוהות.

השנה מתמודדות בקטגוריה הזאת 17 מכוניות, מהן 4 פורשה 911 RSR של קבוצת פורשה GT, 4 פורד GT של קבוצת פורד צ'יפ גאנסאי, שלוש פרארי 488 GTE של קבוצת AF קורס, שתי ב.מ.וו. M8 חדשות של קבוצת ב.מ.וו. MTEK, שתי אסטון מרטין ונטאג' חדשות של קבוצת אסטון מרטין רייסינג, ושתי שברולט קורבט של קבוצת קורבט רייניג GM.

מבין ארבע הקטגוריות קטגוריה GTE היא זאת שבה מתקיימת התחרות הצמודה ביותר ולכל אחת מן המתמודדות יש סיכוי די שקול לזכות, לפחות ככל שמדובר ביכולות הדינמיות של המכוניות השונות.
למרות שההימורים נוטים לכיוון של פורשה, חשוב לשים השנה עין על אסטון מרטין ועל ב.מ.וו. שמשיקות מכוניות חדשות, וגם על פרארי עם גרסה חדשה של GTE 488. לפורד יש, כרגיל, מוטיבציה גבוהה עם GT, אבל פורשה, כאמור, נראית טוב, חוגגת את יום השנה ה-70 שלה ו-19 ניצחונות של לה מאן, ויש לה גלריית נהגים מכובדת.

GTE-Am

הקטגוריה שבה מתרוצצות המכוניות הקרובות ביותר לאלה שמוצעות למכירה באולמות התצוגה היא GTE-Am, ובשונה מן ה-GTE הבכירה יותר, שבה מתמודדות קבוצות רשמיות של יצרניות הרכב, או רשמיות למחצה, כאן מתמודדות קבוצות נתמכות – אך פרטיות.

השנה מתחרות בקטגוריה הזאת רק 13 מכוניות: שש פורשה 911 RSR, חמש פרארי 488 GTE, ושתי אסטון מרטין ואנאטז', שאחת מהן מורצת על-ידי קבוצה רשמית של היצרנית.

The post השיגעון מתחיל: 24 השעות של לה מאן appeared first on TheCar.

עבור פורשה, אשר חזרה ללה-מאן בשנה שעברה וכבר אז הראתה לאאודי שהיא רצינית, מדובר בניצחון ראשון מאז שנת 1998, אבל גם בשיא ניצחונות של כל הזמנים (עם 17 ניצחונות מאז ומעולם).

אאודי פתחה את המירוץ טוב עם שלוש מכוניות ה-R18 היביריד שלה, אבל מהר מאד החל מזלה להשתנות. מכונית מספר 8 (לוקאס די גראסי, לואיק דובאל ואוליבר גארביס) התרסקה כבר בתחילת המירוץ כאשר דובאל התנגש במכונית GT ונאלץ לבלות שתי דקות במוסך.
זה השאיר את הזירה למכונית מס' 7 של אאודי (מרסל פאסלר, אנדרי לוטרר ובנואיט טרלוייר) אשר נלחמה בפורשה 919 היבריד מס' 17 (טימו ברנארד, מארק וובר, ברנדון הארטלי) לאורך רוב הלילה, עד שתאונה קלה גרמה לה לאבד חלקי גוף ולהפסיד שמן – מה ששלח גם אותה לגראז'.

במהלך הלילה עוד ניסה הצוות של אאודי מס' 9 (פיליפ אלבוקירק, מרקו בונאנומי ורנה רסט) להוביל מרדף אחרי מכוניות 17 ו-19 (נהג הפורמולה 1 ניקו הולקנברג, ארל באמבר וניקולאס טאנדי) שהחלו פותחות פער, אבל גם זו יצאה מן התמונה עם צרות בגל ההינע הקדמי.

שתי טעויות נהיגה דומות, של שני נהגים שונים (יאני ולייב), שלחו את פורשה מס' 18 (רומן דומא, ניל יאני ומארק לייב) פעמיים (באותו מקום) אל הצמיגים ומשם לתיקונים במוסך, אבל בסופה של יממה הצליח הצוות הזה לשמור על המקום החמישי.

יחסי הכוחות על המסלול התבררו כבר בשעות הבוקר המוקדמות כאשר מכוניות 17 ו-19 של פורשה החלו להגדיל בהדרגה את הפער בחוליית החוד, והפעם לא יכלו אנשי אאודי לבנות על תקלות של הרגע האחרון בפורשה, ונאלצו לראות אותן חוצות את קו הסיום במקומות אחד ושניים.

דווקא אנשי אאודי סבלו מתקלות לא מוסברות – חלקי גוף שהתרופפו לראשונה מעולם במכוניות שלהם, והצוות של טויוטה מס' 2 (וורץ, סראזין וקונוויי) ניצל את התקלה של אאודי 7 והתברג במיקום השישי.

בסיכום 24 השעות חוללה פורשה את המהפך שלה, אאודי נאלצה להסתפק במקומות 3 ו-4, ובהמשך השדה דורגו פורשה, טויוטה, אאודי, טויוטה, ושתי מכוניות של ניסאן שמורצות על-ידי קבוצות פרטיות.

לתוצאות המפורטות

The post הכל נשאר במשפחה: פורשה הביסה את אאודי ב-24 השעות של לה מאן appeared first on TheCar.

לואיק דובאל, חבר צוות אאודי שניצח את מירוץ 24 השעות של לה מאן בשנה שעברה, היה מעורב אתמול בערב בתאונה קשה מאד במסגרת מקצה הדירוג הראשון לקראת ה'לה מאן'.

מכוניתו של דובאל התרוממה לאוויר בסגנון שמזכיר מספר תאונות מרהיבות אחרות במירוץ המפורסם הזה, חלקן קטלניות, והתרסקה לחלוטין לאחר שפגעה בגדר בטיחות מבטון. בשלב הראשון הדברים נראו מאד לא טוב למרות שדווח שדובאל מתקשר עם סביבתו, אך כעבור מספר שעות נודע שמצבו טוב מאד ושהוא יצא מתוך שברי המכונית כמעט ללא פגע.

קשה שלא לשים לב לאירוניה בכך שמכל המקומות לאורך המסלול הארוך של לה מאן (13.63 ק"מ) התעופפה המכונית של אאודי דווקא בפניה שנקראת "סיבוב פורשה", וזאת ימים ספורים לאחר סרטון הברכה המיוחד שהפיקה אאודי כדי לציין את חזרתה של פורשה ללה מאן. אם לא די בכך, המכונית שהתעופפה והתרסקה היא אותה מכונית שהופיע בסרטון.

פורשה היא גם המרוויחה הגדולה מן האירוע המצמרר הזה: התאונה הקשה גרמה להפסקת מקצה הדירוג הראשון כעבר כשעה וחצי בלבד לאחר שהחל, במקום ארבע השעות המתוכננות, וזאת כאשר שתי המכוניות החדשות שלה, מדגם 919, קבעו את הזמנים הטובים ביותר במקצה עד לאותה עת.

על אף שבמהלך הלילה שידרה אאודי מסרים של "עסקים כרגיל", ויש לה שתי מכוניות ושני צוותים מיומנים אחרים על המסלול, מבחינתה זו פגיעה קשה מאד: צוותו של דובאל, השנה עם טום כריסטיאנסן (חבר הצוות מהשנה שעברה) ולוקה די גראסי (שהחליף בצוות את אלן מקניש) הוא הצוות הבכיר, אשר זכה לא רק ב-24 השעות בשנה שעברה אלא בעונת מרוצי הסיבולת 2013 כולה.

התקנות אמנם מאפשרות לאאודי להשתמש בשלדה תחליפית למכונית שהתרסקה, אבל כרגע עדיין לא בטוח אם הצוות יהיה כשיר למקצי הדירוג הבאים ולמרוץ עצמו.

היום ומחר ייערכו שני מקצי דירוג נוספים בלה מאן במטרה לקבוע את סדר ההזנקה למרוץ, וממילא לסדר ההזנקה עצמו יש חשיבות מועטה במרוץ כזה, כך שלאאודי יש די זמן לארגן כל מה שאפשרי מבחינת תקנות המירוץ.

כך או אחרת, אאודי הכינה מבעוד מועד סרטון נוסף, קצת פחות שגרתי, שמתאר את "ההקפה המושלמת" של המסלול בלה מאן, וגם בו מככבת דמותה (הוירטואלית אמנם) של המכונית שהתרסקה, בהנחייתו של טום כריסטיאנסן.

https://youtu.be/1DY8NGkRrlg

The post תאונה קשה לאאודי במקצה הדירוג של לה מאן appeared first on TheCar.

בסוף השבוע האחרון יצא לדרך אחד האירועים האהובים ביותר בספורט המוטורי – מירוץ 24 השעות של לה-מאן, שנחשב למירוץ הסיבולת המפורסם עלי אדמות. למרות שהמירוץ עצמו יוזנק רק בצהרי יום שבת בעוד כמעט שבועיים ( 14 ביוני), הפסטיבל שסביב האירוע החל כבר אתמול (א') עם הזנקת יום הניסויים הראשון של הקבוצות השונות.

ביום שישי שקדם לו בוצעו בלה מאן הרישומים הראשונים והאדמיניסטרציות (כולל בדיקות טכניות של המכוניות), ובשבת נערכו אירועי ראווה – מירוץ קארטינג והצילום הרשמי של כל המשתתפים. אתמול, כאמור, נערך יום המבחנים הראשון שכלל מקצה בוקר ומקצה ערב.

המשך האירוע, לאחר הפסקה בת מספר ימים, יתקיים ביום ראשון הבא (8 ביוני), שבו שוב יבוצעו ענייני אדמיניסטרציה, ובימים שלאחר מכן יתחיל קצת אקשן לקהל: בשני ושלישי (9-10 ביוני) תיערכנה בדיקות טכניות ויתקיימו מספר אירועי ראווה (יח"צניים בעיקרם) לקהל, וברביעי וחמישי ייערכו שני ימי ראווה שיכללו "סיור פיטס" (שטחי המסלול והפיטס ייפתחו לביקור קהל רוכשי כרטיסים מתאימים). בשעות הערב והלילה ייערכו בשני הימים מקצי "קדם פרקטיס" שיאפשר אימון נוסף לצוותים, מאחר הצהריים ועד חצות.

המתח על המסלול ובעיירה לה מאן יתחיל להתעצם ביום שישי, עם מסלול פתוח למבקרים בבוקר וצעדה של הנהגים ברחובות העיירה אחר הצהריים. אבל העניינים ממש יתחילו ללהוט בשבת, במה שמכונה "היום הארוך מאד": מקצה חימום מ-0900 עד 0945, אירועי מסלול שונים עבור הקהל, ואז סידור המכוניות על המסלול, השמעת המנוני המדינות שמיוצגות באירוע, ושחרור הקפיץ הענק הזה בשעה 1500 (1400 שעון ישראל), עם הזינוק.

השעות היפות של הלה מאן, לבד מן הזינוק כמובן, הן שעות השקיעה בערבו של שבת (בין שבת לראשון), הכניסה לתוך הלילה והחושך, והחלפות הצוותים והתדלוק במהלך הלילה. בשעות הבוקר המוקדמות ולאורך יום ראשון מתגלה המשמעות האמיתית של מירוץ סיבולת, כשהמתח והעומס המכאני, הטכני וכמובן האנושי נותנים אותותיהם בנהגים, בצוותים הטכניים ובמכוניות.

טויוטה נגד אודי נגד פורשה
הקטגוריה הבכירה, שנקראת LM P1 היא של "אבות טיפוס", כלומר מכוניות שנבנות במיוחד כדי לנצח, כמעט ללא מגבלות תקציב, עם שילדת מונוקוק ייעודית שמתוכננת ונבנית בטכנולוגיות של תעשיית תעופה וחלל, וגוף שבנוי מסיבי פחמן וחומרים מורכבים אחרים. בעבר יכולה הייתה מכונית שמתחרה בקטגוריה הבכירה להיות סגורה או פתוחה, ועם הנעה קונבנציונלית או היברידית. אבל מתחילת השנה שונו התקנות. מכונית יכולה להיות סגורה בלבד, והקטגוריה פוצלה לשתיים – אחת למכוניות קונבנציונליות (LM P1-L) ואחת למכוניות עם הנעה היברידית (LM P1- H).

המגבלות הטכניות לקטגוריה זו כוללות משקל מינימאלי של 870 ק"ג למכוניות ההיברידיות (ללא נהג ודלק) ו-850 ק"ג לקונבנציונליות. מנועי הבעירה הפנימית – בין אם בתצורת בנזין או דיזל, ובין אם הם מחוברים או לא מחוברים למערכת היברידית – אסור שנפחם יהיה גדול מ-5.5 ליטר.

השנה תמשוך תת-הקטגוריה ההיברידית את מלוא תשומת הלב, עם שלושה צוותים של אאודי שינהגו בשלוש מכוניות R18 אי-טרון, שני צוותים של טויוטה שינהגו בשתי TS040, ושני צוותים של פורשה בשתי 919 היברידיות. בצד הלא-היברידי של הקטגוריה לא יהיה יותר מידי עניין (למעט המאבק של כלל הקטגוריה) מפני שרק שני צוותים של טויוטה, בשתי מכוניות ONE-R יתחרו בו. כדי לזהות בקלות את המכוניות מן הקטגוריה הזו לא נדרשת עין מיומנת במיוחד, אבל ליתר ביטחון הפנסים של המכוניות מאירים תאורה רגילה ("לבנה"), ומספרי המכונית כתובים על רקע אדום.

הקטגוריה הבאה נקראת LM P2, וגם זו קטגוריית אבות-טיפוס עם מכוניות במבנה דומה לקטגוריה הבכירה (גוף שעשוי מסיבי פחמן על-גבי שילדת מונוקוק), אולם על המשתתפים בקטגוריה זו מוטלות מגבלות שנועדו לתחום מסגרת מחיר מירבית במטרה להגביל את התקציב ולאפשר גם לקבוצות בעלות משאבים פחות אדירים להשתתף. עם זאת, בואו לא נתבלבל: לא מדובר בספורט עממי ושווה לכל נפש. עלות השילדה, למשל, מוגבלת למקסימום של 370 אלף אירו, ואסור שהמנוע יעלה יותר מ-80,350 אירו.

מגבלות נוספות הן משקל מינימלי של 900 ק"ג, נפח דלק מירבי – 75 ליטר, מקסימום 8 צילינדרים במנוע אטמוספירי שנפחו לא יעלה על 5.0 ליטר, או מנוע מוגדש טורבו בן לא יותר מ-6 צילינדרים ו-3.2 ליטר. כל קבוצה חייבת לכלול בין 2 ל-3 נהגים שלפחות אחד מהם אינו מקצוען אלא נהג "חובב", וכאן דווקא צפוי לא מעט אקשן עם 18 מכוניות שמורצות על-ידי 18 קבוצות שונות.

את מכוניות אב-הטיפוס הפחות יקרות (רובן ככולן מונעות באמצעות מנועים מתוצרת הונדה, ניסאן או ג'אד) אפשר לזהות לפי פנסים עם תאורה לבנה ומספרי המכונית על רקע כחול.

מן האולם למסלול
גם בקטגוריה המקצוענית הבאה (LM GTE Pro) לא מתמודדות מכוניות עממיות, אבל לכל הפחות הן נראות די דומות למכוניות שעליהן הן מבוססות – מכוניות "גראנד טוריזמו" "מייצור סדרתי" (פחות או יותר) מתוצרת פורשה, פרארי, שברולט (קורבט) ואסטון מרטין.

אחד התנאים המוקדמים להשתתפות הוא שיצרן הרכב ייצר מידי שנה מספר מסוים של מכוניות "סדרתיות" (25 אם מדובר ב"יצרן בוטיק", 300 אם השילדה בנויה מחומרים מורכבים). המרכב אמנם יכול להיות שונה מזה המקורי, ולהיבנות מסיבי פחמן, אבל הוא חייב לשמר את קוי העיצוב של המכונית המקורית. גם המנועים חייבים להישאר במיקום ובכיוון המקוריים שלהם במכונית, למעט במכוניות שמיוצרות בהיקף שנתי של יותר מ-2,500 יחידות – בהן מותר להסיט את המנוע מעט לאחור.

משקל מינימלי של מכונית בקטגוריה הזאת חייב להיות 1,245 ק"ג, נפח מיכל הדלק לא יעלה על 90 ליטר, מנועים אטמוספריים יכולים להיות בנפח מירבי של 5.5 ליטר ומנועים מוגדשי טורבו בנפח מירבי של 4.0 ליטר.

בקטגוריית הג'י טי המקצוענית יתחרו השנה שלוש פרארי 458, שתי פורשה 911, שתי אסטון מרטין ונטאג', ושתי קורבט, ויהיה קל לזהות אותן בלילה עוד לפני שרואים אותן מגיחות לפי תאורת הפנסים הצהובה שלהן, ועל פי שלט המספר הירוק.

אם את/ה אוהב/ת נהיגת מירוצים ויש לך מספיק כסף – לה מאן הוא אחד האירועים הבודדים בליגה הבינלאומית שבהם תוכל/י להשתתף גם כחובב. קטגוריה LM GTE Am מיועדת לנהגים לא מקצוענים, חלקם סלבריטאים עשירים, והמכוניות שבהן הם מתחרים דומות במידה רבה למכוניות ה-GTE Pro, למעט העובדה שהן חייבות להיות בנות לכל הפחות שנה אחת (כדי שלא תותקן בהן הטכנולוגיה החדישה ביותר). את המכוניות מקטגוריה זו אפשר לזהות לפי תאורת הפנסים הצהובה, ושלטי המספר הכתומים.

The post הזינוק ללה מאן: שבוע של שכרון חושים appeared first on TheCar.

אנתוני דייוידסון, סבסטיאן בואמי וניקולס לפייר, שלושת נהגי מכונית המירוץ ההיברידית מס' 8 של טויוטה רייסינג, ניצחו את מירוץ 6 השעות של ספא, מירוץ הסיבולת "הקטן" לפני הדבר האמיתי, מירוץ 24 השעות שיתקיים בעוד חמישה שבועות בלה-מאן.

אאודי, עם ההיברידית שלה מדגם R18 e-tron קוואטרו, לקחה את המקום השני בהפרש של דקה ו-13 שניות, תוך שטויוטה משלימה לעצמה יום מוצלח עם צוות נוסף במקום השלישי, 6.9 שניות אחרי לוקאס סי גראסי, לואיק דובאל וטום קריסטנסן של אאודי.

בתחילת המירוץ עדיין נאבקו הטויוטות בשני צוותים של פורשה עם ההיברידית שלהם מדגם 919, אולם אלה סבלו מסדרת תקלות טכניות ואיבדו זמן יקר לפני שצוותי פורשה הצליחו להתגבר עליהן. את קו הסיום חצה צוות מס' 14 של פורשה במקום הרביעי, הקפה אחת אחרי צוות 7 של טויוטה (אלכסנדר וורץ, סטפאן סראזין וקאזוקי נקאג'ימה), ו-52 שניות לאחר מכן חצתה אאודי מס' 2 את קו הסיום.

כפי שאפשר להבחין, קטגוריית-העל של מירוצי הסיבולת עדיין נשלטת רק על-ידי שתי חברות – אאודי-פורשה מחד וטויוטה מאידך, שתי חברות שמאד נחושות להציג את הטכנולוגיה ההיברידית שלהן. עם זאת, לאחרונה נרשמת התעוררות דווקא בנוגע לסדרת המירוצים הקשוחה הזאת, לאחר כניסתה של פורשה ועם שמועות לגבי כניסתם הצפויה של יצרנים נוספים.

המכונית הראשונה מקטגוריה 2, ניסאן-מורגאן Z11 של קבוצת G-DRIVE, חצתה את קו הסיום לאחר שהשלימה 11 הקפות פחות מן המנצחת, כשהיא מובילה כנופיה של ארבע מכוניות מקבילות נוספות של ניסאן, אחת מקבוצת זייטק ושלוש של אורקה.

ראשונה בקטגוריית GTE-PRO חצתה את קו הסיום פרארי 458 איטליה, 19 הקפות פחות מן המנצחת. בהפרש של הקפה אחת פחות, אחריה, הגיעה פורשה 911. פרארי לקחה גם את המקום השלישי של הקטגוריה המקצועית עם 458 נוספת, ובמרחק של שתי אסטון מרטין ונטאז' משם, 22 הקפות פחות מן המנצחת, הגיעה 458 ראשונה מקטגוריית GTE-AM.

יותר מ- 46,000 אוהדי ספורט מוטורי גדשו את היציעים בבלגיה במהלך שני ימי האירוע, וכמו הנהגים גם הם נהנו ממזג אוויר נעים במהלך האירוע כולו ובשש שעות המירוץ.

לאחר שני מירוצים ולפני שישה נוספים מובילה טויוטה את סבב האליפות עם 84 נקודות ואחריה פורשה (36) ואאודי (28).

The post טויוטה לקחה את מירוץ 6 השעות של ספא appeared first on TheCar.