פולקסווגן חטפה לפני 7 שנים את המכה שלה עם פרשת דיזלגייט שעלתה לה בנזק מצטבר של כ-60 מיליארד דולר ופגיעה קשה במוניטין, אבל בעטה אותה להקמת מבנה ארגוני חדש ולהסתערות על תחומי הרכב החשמלי, הקישוריות, וחיזוק יכולות המו"פ העצמיות.

טויוטה, לעומתה, התבצרה עד לא מכבר באזורי הנוחות שלה וחטפה ביקורת רצינית על כך שהיא מפספסת את מהפכת הרכב החשמלי. על אף העברת מקל בין דורית שבוצעה בהנהלת החברה לאחרונה – בדירקטוריון ובקרב המשקיעים סוערות הרוחות בדרישה למהלכים משמעותיים ומהירים בשטח.

היום (ד') מכונסת בנגויה, "טויוטה סיטי", אסיפת בעלי המניות השנתית והשמועות הן שיגיעו לשם לא מעט אנשים טעונים שלא מרוצים מקצב ההתקדמות של החברה. זאת אולי הסיבה שערב האסיפה פרסמה טויוטה פרטים לגבי מפגש תדרוך טכני שנערך לאחרונה תחת הכותרת "בואו נשנה את עתיד המכוניות", בהנחיית סגן הנשיא הבכיר ומנהל הטכנולוגיות הראשי, נשיא המפעל החדש לייצור רכב חשמלי, ומי שצפוי לעמוד – החל מן החודש הבא – בראש מפעל המימן של טויוטה. הם, ואחרים, הציגו את האסטרטגיות של החברה בתחומי הסוללות, הרכב החשמלי והמימן.

אפשר וצריך להרגיע כבר בתחילת הדברים ולומר שטויוטה לבדה לא תשנה את העולם, וצריך לזכור גם שחלק מן הדברים שהוצגו אתמול הובטחו לנו כבר בעבר. אבל כאשר יצרנית הרכב הגדולה בעולם מדברת – ראוי להקשיב.
את הטכנולוגיות שטויוטה הציגה אתמול קשה לכנות "חידושים", ואולי טוב שכך, מפני שכאשר מסתכלים על התמונה הרחבה מבינים שמה שבאמת חשוב זאת תצוגת התהליכים. טויוטה אומרת שהיא נכנסת עם כל הכוח לתחום הרכב החשמלי ומהמרת על סוללות מצב מוצק, ושהיא מתמקדת בשימור היתרון היחסי שהיא מפורסמת בו בתחום ייצור רכב.

רכב חשמלי בכל הכוח

טויוטה מכרה בשנה שעברה רק כ-20 אלף כלי רכב חשמליים ברחבי העולם ומתכוונת למכור 1.5 מיליון מכוניות בשנה בשנת 2026 ו-3.5 מיליון כלי רכב חשמליים בשנה בסוף העשור. זה אומר שמכוניות חשמליות יהוו בסוף העשור הנוכחי כשליש מסך יצור הרכב של טויוטה (ובל נשכח שטויוטה פעילה מאד בעשרות מדינות עולם שלישי שיהיו האחרונות לאמץ רכב חשמלי) וכמחצית מאלה ייוצרו ביפן ב"מפעל רכב חשמלי" – חטיבה עסקית נפרדת בתוך טויוטה שהושקה בחודש שעבר. היפנים מבטיחים שבתוך פחות משלוש שנים יושק ברחבי העולם "הדור הבא של כלי רכב חשמליים", והדגש שלהם – כך מובטח – הוא על סוללות חדישות עם תכולת אנרגיה גבוהה שיציעו טווחי נסיעה של בין 1,000 ל-1,200 קילומטרים בין טעינות, ואפילו עד 1,500 קילומטרים.

"מפעל הרכב החשמלי" של טויוטה הוא לא "מפעל" במובן התעשייתי של המושג אלא "צוות הכל באחד" שמאחד את כל הפונקציות שקשורות בפיתוח וייצור רכב חשמלי גם בתוך הארגון המורכב והמסועף של טויוטה עצמה וגם בקרב ספקי המשנה ושותפים חיצוניים שלה.
אגב, חלק מן האסטרטגיה שטויוטה הציגה הוא הגברת "הפיתוח בקרב לקוחותינו", כלומר השקעה במרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם – באירופה, בארה"ב, בסין ואולי גם בישראל, וזאת אסטרטגיה שהומצאה במקור על-ידי היפנים אבל גם היא יושמה באופן הרבה יותר משמעותי על-ידי הקוריאנים (יונדאי-קיה) ואחריהם על-ידי הסינים שעושים לכולם בית ספר.

באותו הקשר היפנים מצהירים שנכון להיום כבר הופנו יותר ממחצית צוות המו"פ של החברה וכמחצית מהוצאות המו"פ שלה לתחומי הפיתוח של רכב חשמלי ומימני תוך הגדלת התקציב הכולל, ושמגמה זאת תואץ בעתיד.

ממציאים מחדש את הסוללה

כרקע קצר צריך לזכור שטכנולוגיית הליתיום-יון הפופולרית כיום הומצאה בשנות ה-80 ביפן, על-ידי 'סוני', אבל היפנים העבירו נתח משמעותי מן הייצור עצמו לקוריאה ולסין. קוריאה עקפה את יפן בהיקף הייצור של סוללות כבר לפני יותר משני עשורים ומהר מאד לאחר מכן סין עקפה את קוריאה והיא שולטת כיום ביותר מ-60% מתפוקת הסוללות העולמית.

בשלוש המדינות האלה, וגם בארה"ב, מדינות אירופה ואפילו בישראל, עובדים על הדורות הבאים של סוללות ועל כימיות שונות שיתחרו ביניהן על ההגמוניה, ואחד הכיוונים החשובים (עם סוגי כימיה שונים) הוא "מצב מוצק" – סוללות שהאלקטרוליט שלהן לא נוזלי. טויוטה, יחד עם שותפים מתחומי התעשייה והאקדמיה, נאבקת מזה מספר שנים במכשולים שקיימים בפני הטכנולוגיה הזאת אבל הצהירה אתמול שהיא פיצחה את הסוד ושכבר בשנת 2027 היא תייצר בייצור סדרתי מכוניות חשמליות עם סוללות כאלה.

אנשי טויוטה מצהירים שהם התגברו על אחת הבעיות הגדולות של הטכנולוגיה – התפרקות האלקטרודות לאחר מספר קצר יחסית של מחזורי טעינה – ושהעבודה שלהם כרגע ממוקדת בפיתוח יכולות ייצור המוני. הירוקי נקאג'ימה, סגן הנשיא שאחריאי על פיתוח טכנולוגיה, אמר: "מצאנו חומר מיוחד שבאמצעותו נעמוד בקצב של שאר העולם ונעשה בו שימוש מעשי".

טויוטה, אגב, החלה לפתח סוללות מצב מוצק כבר בעשור הקודם במטרה לשלב אותן במערכות היברידיות, ועד כה רשמה כבר יותר מ-1,000 פטנטים על הטכנולוגיה שפיתחה. כעת, אם המילים יהפכו למעשים, אנחנו צפויים לראות סוללות עם תכולת אנרגיה גבוהה פי 2.4 מזאת של סוללות ליתיום-יון, והכי חשוב: אפשרות לטעון אותן בתוך פחות מ-10 דקות.

מסחור והטמעת סוללות מצב מוצק במכוניות מייצור סדרתי יבוצע בשנים 2027-2028, מפני שמה שדורש הכי הרבה זמן כעת זה תיעוש תהליך הייצור של תאי הסוללה האלה. גם כאשר סוללות מצב מוצק ייכנסו ליצור מסחרי הן יהיו כנראה יקרות מאד, ולכן אנשי טויוטה הצהירו שבשנת 2026 הם ישיקו דור חדש של סוללות ליתיום שיציעו תכולת אנרגיה גדולה יותר.

ככל הידוע, טויוטה תוסיף להתבסס על כימיה של ניקל קובלט מנגן (NCM) וגם על כימיה של ליתיום ברזל פוספט (LFP) אבל היא הצליחה לשפר את תכולת האנרגיה ואת אפשרויות הטעינה המהירה ובעיקר להוזיל את העלויות. לדבריהם, "האבולוציה הנוספת" הביאה ליצירת סוללה שמשלבת מבנה דו-קוטבי עם קתודה בעלת שיעור גבוה של ניקל אשר מגדילה את תכולת האנרגיה ב-10%, מפחיתה את העלויות ב-20% ומציעה טעינה מהירה מ-10% ל-80% תוך 20 דקות או פחות. אנשי טויוטה מבטיחים שבשנת 2026 המכוניות שלהם יצוידו בסוללות שיאפשרו טווח נסיעה של כ-1,000 קילומטרים בין טעינות.

ממציאים מחדש את הרכב החשמלי

קצת משונה לומר את זה על מי שנכנסים באחור לייצור רכב חשמלי אבל אנשי טויוטה מבטיחים שיש להם בשרוול מספר חידושים בתחומי הרכב החשמלי עצמו. הם אמנם לא נכנסים יותר מידי לפרטים אבל טוענים שהצליחו לייעל את המנועים החשמליים והמערכות האלקטרוניות סביבם כך שהם יהיו "ארוזים" במכלולים קטנים וקלים יותר, ולמרות זאת יספקו הספקים גבוהים. מדובר, לטענתם, ביחידה שכוללת את המנוע, התמסורת, ממירי המתח והסרן המניע – ואם כל זה נשמע לכם מאד דומה להצהרות של BYD כנראה ש"מוחות גדולים חושבים אותו הדבר".

במקביל, גם אופן הייצור של מרכבי רכב יהיה שונה, עם מה שהיפנים מכנים "יציקות ג'יגה" והרכבת כל רכב במבנה מודולרי חדש שמורכב משלושה רכיבים עיקריים. אז אנשי טויוטה לא מאד נדיבים ולא מסבירים מה זה אומר בתכל'ס, והרמז היחיד שהם מנדבים בינתיים הוא ש"יציקת ג'יגה תאפשר שילוב רכיבים משמעותי שתורם להוזלת עלויות פיתוח הרכב וההשקעה במפעל". OK.

מחזקים את החוזקה העיקרית

טויוטה בנתה את עצמה כיצרנית הרכב הגדולה בעולם על גבי אסטרטגיה ייחודית בתחומי הייצור והמכירות, וחלק מן התהליכים שלה נלמדים עד היום על-ידי כל יצרניות הרכב. נדבך מרכזי באסטרטגיה שהוצגה אתמול הוא חיזוק החוזקה הידועה הזאת עם פיתוחים נוספים גם בתחום תהליך הייצור התעשייתי וגם בתחום מרכבי הרכב.

מבלי לפרט יותר מידי אומרים אנשי טויוטה שבמעבר לייצור רכב חשמלי הם פיתחו תהליכי ייצור חדשים שמעצבים מחדש את קו ההרכבה. מדובר ב"פס ייצור שמניע את עצמו" – עד שלא נראה את זה בעין כנראה לא באמת נבין למה הכוונה – ובאופן כלשהו שבו המכוניות שנמצאות בייצור מניעות את עצמן במקום להיות מונעות על ידי המסוע.
כך או אחרת, כנראה שמה שיותר חשוב זה לא ה"איך" אלא ה"למה": אנשי טויוטה מבטיחים שטכנולוגיית "ייצור בהנעה עצמית" תקצר משמעותית את משך הזמן שנדרש להרכבת כל מכונית ותקצץ בחצי את עלויות ההקמה והתפעול של מפעל לייצור רכב. נשמע חסכוני.

בנוסף, טויוטה תאמץ – וזה חידוש – את טכנולוגיות ה"גיגה-פרס" שהונהגו בייצור רכב על-ידי טסלה וכיום הופכות שכיחות יותר ויותר בייצור רכב חשמלי. מדובר, בפועל, בצמצום מספר פעולות הריתוך והכיפוף באמצעות שימוש במכונות ענק לכיפוף (כבישת) מתכת ובלוחות מתכת גדולים יותר, ובייצור מספר קטן יותר של חלקי מרכב גדולים. היתרון ליצרן: קיצור זמן העבודה וייעול תהליכי הייצור. החיסרון לצרכן: כל תאונה הופכת להיות "תאונת שלדה" וקשה יותר להחליף חלקים מקומיים במרכב. האם טויוטה תלך לקיצוניות של טסלה או תבחר בנתיב שעליו מצהירה ג'נרל מוטורס של חלקי מרכב קטנים יותר? נמתין ונראה.

המימן הוא החשמל החדש

האסטרטגיה העסקית של טויוטה גרסה בעבר שמכוניות היברידיות יגשרו על פער הזמנים בין מנוע הבעירה לבין תחבורה מבוססת מימן. זה לא קרה ולא קורה, ולכן המרוץ אל הרכב החשמלי, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד.

טויוטה היא בין יצרניות הרכב שמובילות את הפיתוח בתחומים האלה והיא מבטיחה שבסוף העשור היא תייצר 100,000 כלי רכב מונעי מימן בכל שנה (פי 5 מסך המכוניות החשמליות שהיא ייצרה בשנה שעברה, כאמור) ושאיפה לייצר 200,000 כלים (בתלות בהזמנות שתקבל) במטרה להפחית את העלויות הכוללות ב-50%.

בחודש הבא טויוטה חונכת חטיבה חדשה בשם "מפעל המימן", וגם כאן לא מדובר במפעל אלא בחטיבה שאחראית על המו"פ והייצור של תחום המימן. הצעד המוצהר הראשון הוא "לוקליזציה של מו"פ וייצור בשווקים העיקריים", ובעברית: הקמת שותפויות ומפעלי ייצור במדינות שונות באירופה וכן בסין. היפנים מבטיחים מסחור בקנה מידה עד סוף העשור עם הפחתת עלויות של 37% כבר במערכות הדור הבא שהם צפויים להשיק בקרוב, אבל עד אז הם עוד ימכרו הרבה מאד כלי רכב היברידים והיברידים-נטענים, כי משם מגיעות כרגע רוב ההכנסות.

The post טויוטה מבטיחה: אלה הטכנולוגיות שישנו את עתיד המכוניות appeared first on TheCar.

יאריס היוצאת משלימה שבע שנות שירות וככזאת היא אחת ממכוניות הסופר מיני הוותיקות במקומותינו. המכונית שמחליפה אותה מבוססת, סוף סוף, על גרסה קצרה (GA-B) של הפלטפורמה המודולרית המודרנית של טויוטה (שזו לה הופעת בכורה). אלינו היא אמורה להגיע במחצית השנייה של השנה הבאה.
יאריס דור רביעי עוצבה בעיצוב צעיר, עגלגל ומודרני עם רמזים ברורים ל-C-HR, וזאת במטרה להתמודד עם הדור הנוכחי של מכוניות סופר מיני אירופאיות כמו אלה של קבוצת פולקסווגן. יאריס 4 צפויה להציע מרחב פנימי טוב מזה של הדור היוצא בזכות בסיס גלגלים ארוך בכ-5 ס"מ (האורך הכולל והרוחב נותרו דומים). עם זאת, המכונית נמוכה יותר מזו היוצאת – בין השאר כדי לבדל אותה מגרסאות הקרוסאובר השונות.

חידוש מעניין ורלבנטי במיוחד לישראל, במכונית החדשה, הוא מנוע תלת צילינדרי חדש שמחובר ליחידה ההיברידית, ובשונה מרוב המנועים התלת-צילינדריים האירופאיים למנוע הזה יש נפח של 1.5 ליטר. היפנים, שטוענים שמדובר ביחידה ההיברידית "היעילה ביותר" מסוגה, מבטיחים תוספת כח של כ-15% וצמצום של כ-20% בתצרוכת הדלק ביחס ליאריס ההיברידית היוצאת. במקביל תוצע המכונית גם בגרסאות בנזין רגילות בנפחי 1.0 ו-1.5 ליטר.

אנשי טויוטה בונים ככל הנראה על השווקים העשירים של אירופה, למשל שוויץ, ומציעים – לראשונה במכונית סופר מיני מתוצרתם – הנעה לכל ארבעת הגלגלים, וחידוש חשוב נוסף שמוצע לראשונה מעולם בטויוטה, היא מערכת חניה אוטונומית. באופן משונה, שלא לומר מוזר, טויוטה תציע את יאריס גם עם שקע חשמל בהספק של עד 1,500 ואט – משהו שמספיק להפעלת כלים חשמליים ומקובל בדרך כלל בכלי רכב מסחריים שמשמשים לעבודה (למשל בטנדרים).

למרבה האכזבה, ככל שאפשר לשפוט לפי התמונות שפרסמה טויוטה – עיצוב הפנים של המכונית נותר פשוט מאד ולא ממש אטרקטיבי. עם זאת, במרכז חלקה העליון של הקונסולה המרכזית מוצב מסך מגע גדול, כמקובל וכמתחייב בימינו. המכונית תוצע גם ברמות אבזור גבוהות שכוללות רשימת ציוד ארוכה, ובתחום הבטיחות זאת כוללת בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת שמירת נתיב עם היגוי אקטיבי וכן כרית אוויר פטנטית ומיוחדת שמהותה תפורסם מחרתיים.
יאריס הישראלית תיוצר עבורנו בצרפת, יאריס היפנית תיוצר ביפן, ואילו יאריס האמריקנית תיוצר במפעל משותף של טויוטה ומאזדה במקסיקו, ולאחר מכן במפעל החדש של שתי החברות בארה"ב.

אחרי החשמל עוברים למימן

ברמה כלל עולמית, המכונית החשובה ביותר של טויוטה בטוקיו היא מכונית הקונספט 'מיראי', שמייצגת את הדור השני של המכונית המימנית של טויוטה. כידוע – אנשי טויוטה עושים כל מאמץ אפשרי לדלג מעל השלב הבלתי נמנע של רכב חשמלי ולקפוץ ישירות לשלב הבא של מכונית עם תא דלק מימני.
מכונית התצוגה החדשה עוצבה בעיצוב נועז ומושך במיוחד, ואנשי טויוטה מבטיחים שהיא תוצע למכירה כבר בשנה הבאה (לכל מי שמחובר אל תחנת תדלוק במימן…). מה שמעניין במיוחד הוא שהיפנים מבטיחים שמיראי דור 2 תציע "קפיצה משמעותית בטכנולוגיית הרכב המימני" (FCEV), עם שיפור של 30% בטווח הנסיעה על מיכל מימן מלא, שזה אומה כ-480 ק"מ בין תדלוקים.

כמו יאריס, קורולה, C-HR, RAV-4 ודגמים נוספים של טויוטה גם מכונית הקונספט 'מיראי 2' בנויה על גבי פלטפורמת TNGA המודולרית, והיא נמתחת ל-493.5 ס"מ לאורך, 188.5 ס"מ לגובה, ו-292 מכובדים בין הסרן הקדמי לסרן האחורי ("בסיס גלגלים").
לא מעט דברים השתנו בעיצוב הפנים של מכוניות מאז שמיראי המקורית הושקה לראשונה, בשנת 2014, ודגם הצוגה החדש מציג עיצוב מודרני ומושך עם מסך מגע מרכזי בגודל 12.3 אינטש וריכוז של רוב כפתורי השליטה במרכז לוח המחוונים. אבל החידוש החשוב ביותר, זה שיסייע יותר מכל כדי להפוך את מיראי לשימושית יותר, הוא שיש לה כעת חמישה מושבים במקום ארבעה בלבד בדגם הנוכחי.
אנשי טויוטה מספרים שמאז 2014 הם מסרו כ-10,000 מכוניות מן הדגם הראשון, והם מתכוונים להרחיב משמעותית את מספר השווקים שבהם יוצע הדגם החדש, החל מן השנה הבאה.

The post טויוטה בטוקיו: יאריס ומיראי חדשות appeared first on TheCar.