קברניטי קבוצת סטלנטיס, בעלת הבית של אלפא-רומיאו, החליטו לייצר בפולין את הדגם החשמלי הקומפקטי והחדש של אלפא, בצמוד לדגמים אחרים של פיאט וג'יפ. מבחינתם זה עושה שכל – אבל לא מבחינת ממשלת איטליה אשר אסרה עליהם להשתמש בשם העיר 'מילאנו' כשם הדגם. כך יוצא שכשבוע לאחר שאלפא רומיאו ערכה טקס רב רושם בעיר שבה נוסד המותג האיטלקי המפורסם והשיקה שם את 'מילאנו' – היא נאלצה להחליף את שם הדגם ובחרה עבורו את השם 'ג'וניור'.

כדי להבין איך ממשלה יכולה לקבוע עבור חברה מסחרית באילו שמות מותר לה להשתמש כשמות המוצרים שלה צריך ראשית לכל לצמצם את היכולת הזאת לטריטוריה של אותן ממשלה ואותה חברה מסחרית. ממשלת איטליה חוקקה זה מכבר חוק שאוסר על שימוש בשמות "בעלי צליל איטלקי" למוצרים שלא מיוצרים באיטליה.

ההיגיון מאחורי החוק הזה לקוח מחוקי הצרכנות שנועדו למנוע הטעיה ולהגן על התוצרת המקומית – אנחנו הרי לא רוצים לקנות יין 'קיאנטי' שמיוצר בטורקיה או בסין – אבל לא בטוח עד כמה הוא רלוונטי לתעשיית הרכב.

בעידן הנוכחי טויוטה שולחת אלינו קורולה "יפנית" שמיוצרת בטורקיה, אינפיניטי מגיעה אלינו ממקסיקו, פורד פומה מרומניה, רנו "צרפתית" נשלחת לישראל מדרום קוריאה ועוד רגע יגיעו אלינו מכוניות "סיניות" שייוצרו בהונגריה. אגב, רבות ממכוניות קבוצת פיאט בעשורים האחרונים הגיעו אלינו מטורקיה ופולין.

מה שחשוב זה שמאוד קשה להניח שמישהו בוחר דגם של מכונית מפני שהשם שלו רומז על מקום הייצור, ונזכיר שקיה עשתה שימוש בשמות דגם עם ניחוח איטלקי ואילו סיאט, שמייצרת בברצלונה אבל גם בגרמניה ובצ'כיה, עושה כבוד רב לערים ואיים ברחבי ספרד באמצעות שמות הדגמים שלה.

אגב, החוק האיטלקי לא יכול למנוע מסטלנטיס לשווק את ג'וניור' בישראל או בארה"ב תחת השם 'מילאנו', אבל ספק רב אם יש לאיטלקים אינטרס לעשות את זה: אלפא כבר הדביקה בארה"ב את השם מילאנו על ה-75 ששווקה שם בין השנים 1987 ל-1989. זאת הייתה בשעתו מכונית מחורבנת מבחינת אמינות והיא נחשבת לאחת הסיבות שאילצו את אלפא-רומיאו להפסיק לשווק מכוניות בצפון אמריקה. מה שבטוח זה שקשה לטען שמישהו יחשוב שאלפא-רומיאו היא "איטלקית" ולא "פולנית" רק בגלל שקוראים לה 'מילאנו' ולא 'ג'וניור'.

פוליטיקאי מטומטם זאת לא המצאה ישראלית

מכל מקום, מסתבר שלא רק בישראל יש פוליטיקאים מטומטמים ותאבי פרסום, ומי שאחראים לפדיחה המטופשת הזאת הוא בראש ובראשונה שר התעשייה האיטלקי אדולפו אורסו אשר הורה להפעיל על אלפא את החוק הנ"ל, אם כי גם לאנשי אלפא יש יד במעל, לכל הפחות בכך שלא קראו את המפה הפוליטית ולא פעלו כדי למנוע את התקלה המביכה.

הטמטום שבו מדובר חורג הרבה משאלת שם הדגם של אלפא. לשר תעשייה בכל ממשלה של כל מדינה יש אינטרס לשכנע חברות לייצר במדינה שלו. כמאמר האמרה: "You Had One Job" (היה לך דבר אחד לעשות).

לצורך זה יש בידי השר מגוון כלים, בעיקר תמריצים כלכליים, שיכלו להשאיר את אלפא באיטליה ובכך לסייע לכלכלה המקומית.

סטלנטיס הודיעה עוד בשנה שעברה על כוונתה לייצר את הדגם החשמלי הראשון של אלפא רומיאו בפולין, וב-10 בדצמבר שעבר, על בסיס הצבעה אינטרנטית של מעריצי המותג – היא הכריזה ששם הדגם החדש יהיה 'מילאנו' (למקום השני הגיעה השם 'ג'וניור'). כבר אז, ארבעה חודשים לפני ההשקה, יכול היה אורסו לאיים על אלפא רומיאו ועל סטלנטיס שהוא מתכוון להפעיל את הסנקציה. לחילופין הוא גם יכול היה לפתות אותה עם תמריצים כאמור. אלא שבמבחן התוצאה המתין שר התעשייה האיטלקי עד לאחר טקס ההשקה ורק אז הפעיל את החוק. מטומטם כבר אמרנו?

אגב, בשולי הדברים צריך לומר שהדגם החדש של אלפא רומיאו עוצב במרכז העיצוב של פיאט בטורינו, ושם גם הונדסו מאפייניו הייחודיים. אבל למעט שם היצרנית וצינור השיווק של הדגם אלה הם "השורשים" האיטלקים היחידים שיש לרכב הזה: ג'וניור הוא אולי לא "רכב פולני" אבל הוא בוודאי הרבה יותר "צרפתי" מאשר איטלקי. הקרוסאובר הקטן הזה בנוי על גבי פלטפורמת eCMP2 של פיג'ו-סיטרואן הצרפתית ומונע באמצעות מערכת הנעה צרפתית, כך שהרבה "אלפא-רומיאו" או "פיאט" אין כאן.

קבלו את ג'וניור

אנשי אלפא רומיאו, שגם הם יכלו כנראה למנוע את המחלוקת הזאת עם קצת חשיבה מראש, הגיבו לאילוץ החדש בהודעה לעיתונות שכותרתה "השם 'מילאנו' לא בסדר? אז – אלפא רומיאו ג'וניור".

בהודעתם לא מזכירים אנשי אלפא את שר התעשייה אבל אומרים ש"באחד השבועות החשובים ביותר לעתידה של אלפא רומיאו הכריז גורם ממשלתי איטלקי שהשימוש בשם 'מילאנו' – שנבחר על ידי המותג למכונית הספורט הקומפקטית החדשה שנחשפה לאחרונה – אסור על פי חוק… השם 'מילאנו', חביב הציבור, נבחר כדי לחלוק כבוד לעיר שבה ההיסטוריה שלנו החלה בשנת 1910. זו לא הייתה הפעם הראשונה שאלפא רומיאו שואלת את דעת הציבור בעת בחירת שם של מכונית. זה נעשה בעבר בשנת 1966 עם ספיידר 1600 כאשר השם שנבחר על ידי הציבור היה Duetto…
עם סיפור ייחודי ורשימה אינסופית של שמות לבחירה, שינוי השם לא היה בעיה. ואכן, היה תענוג לעבור על רשימת השמות שנבחרו כמועדפים מתוך הצעות הציבור, שאחד מהם היה אלפא רומיאו ג'וניור".

מנכ"ל אלפא רומיאו, ז'אן-פיליפ אימפרטו, אמר: "החלטנו לשנות את השם למרות שאנחנו יודעים שאנחנו לא נדרשים לעשות זאת כי אנחנו רוצים לשמר את הרגש החיובי שהמוצרים שלנו תמיד יצרו ולהימנע מכל סוג של מחלוקת".

מכל מקום, שם הדגם החדש-ישן 'ג'וניור' לקוח מגרסת הכניסה של גרסת הקופה של ג'וליה – ספרינט GT. אלפא רומיאו 105, 'ג'וליה', אחת היצירות הראשונות והחשובות של מעצב הרכב ג'ורג'טו ג'וג'יארו – היא אחת המכוניות היפות ביותר שאלפא ייצרה בשנות ה-60 וה-70, ויש מי שטוענים שזאת הייתה האלפא רומיאו "האמיתית" האחרונה.

החל משנת 1966 ולמשך מעט יותר מעשור הוצעה ג'וליה GT בגרסת כניסה שנקראה ג'וניור'. גרסה זאת הייתה מאוד פופולרית מפני שבתחילת דרכה היא הונעה באמצעות מנוע בנפח 1.3 ליטרים (במקום מנוע ה-1.6 ליטר של ג'וליה) וזה הציב אותה במדרגת מס נמוכה עם תג מחיר מאוד אטרקטיבי. (בהמשך הונעה גרסה זאת באמצעות מנוע בנפח 1.6 ליטר). בסיכומו של דבר כ-40% מן הג'וליות GT מאותו דור שאי פעם יוצרו נמכרו כגרסאות ג'וניור, וזה שם שמעורר נוסטלגיה ורגש עז בליבם של אלפיסטיס בכל רחבי העולם.

למרבה האירוניה – התוצאה היא שבמקום לעשות כבוד לעיר מילאנו, עיר הולדתה של אלפא-רומיאו, ג'וניור החדש עושה כבוד לאלפא עצמה למרות שכאמור יש בו מעט מאוד "אלפא", אם בכלל…

לקריאה נוספת

מדוע אלפא רומיאו לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל?

למרות ההכחשה: סאנגיונג נקראת מעכשיו KGM גם בישראל

ההצעה של יצרנית הרכב הפינית המחתרתית ליצרניות הסיניות: "תלמדו מהאיראנים – תילחמו באמצעות פרוקסי"

שלב שני במלחמת הסחר בין אירופה לסין

The post איטליה לא מרשה לאלפא רומיאו לומר מילאנו אז קבלו את ג'וניור החדשה appeared first on TheCar.

אלפא-רומיאו, אחד המותגים הנחשקים ביותר של קבוצת סטלנטיס, פותח היום (ה') את ספר ההזמנות ל'מילאנו' – המכונית החשמלית הראשונה בהיסטוריה של החברה. אירוע החשיפה התקיים אמש בעיר מילאנו שבה נוסדה אלפא בשנת 1910.

כמתבקש כאשר מדובר במותג ספורטיבי, הגרסה המיוחדת ביותר של מילאנו תהיה מכונית ספורטיבית שתספק 240 כוחות סוס, אבל באופן קצת מוזר אלפא לא תציע גרסת טורבו-בנזין טהורה עם הנעה ידנית.

מילאנו הוא קרוסאובר שלישי באולם התצוגה של אלפא רומיאו אבל, כאמור, הדגם החשמלי הראשון בייצור סדרתי. זה גם אחיהם לפלטפורמת e-CMP2 של הגרסאות החשמליות של פיג'ו 208 ו-2008, סיטרואן C4, אופל קורסה ומוקה, DS3, פיאט 600, ג'יפ אוונג'ר וגם, כמובן, לנצ'יה אפסילון החדשה. בשונה מ'אפסילון', מילאנו ייוצר במפעל של פיאט בפולין לצד חלק מאחיו – פיאט 600 וג'יפ אוונג'ר.

מילאנו היא האלפא רומיאו האחרונה שאמורה להציע גם גרסת בעירה פנימית, והחל משנת 2027 היא תייצר ותמכור רק דגמים חשמליים טהורים. עם זאת, בשונה מן הגרסאות החשמליות – שמכירתם, כאמור, מתחילה היום, הקרוסאובר הזה יוצע החל בסוף השנה גם בגרסה היברידית מתונה שנקראת 'איברידה'.

הגרסה ההיברידית מונעת באמצעות מנוע בנזין תלת-צילינדרי בנפח 1.2 ליטר בתצורת מחזור מילר שמספק 134 כוחות סוס ומחובר למערכת "היברידית מתונה" של 48 וולט ולמנוע חשמלי שמספק 28 כוחות סוס. המערכת הזאת מניעה את הגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים בעלת שישה יחסי העברה ומצמד כפול. בהמשך תתווסף אליה גרסת הנעה כפולה שבה יניע מנוע חשמלי את הגלגלים האחוריים.

אורכו של מילאנו 417 סנטימטרים, כלומר 8.6 יותר מאשר ג'יפ אוונג'ר, רוחבו 178 סנטימטרים וגובהו 150 סנטימטרים, והעיצוב החיצוני שלו כולל רמזים עיצוביים עבים למסורת המפוארת של אלפא רומיאו, למשל קשתות גלגלים רחבות וישבן ריבועי שנראה כאילו שב אלינו מתחילת שנות השישים. תא המטען, אגב, מכיל כ-400 ליטרים, ומתחת למכסה המנוע של הגרסה החשמלית יש 'פרונק' – תא אחסון לכבלים.

כל אחת מגרסאות ההנעה של מילאנו תוצע בשלוש רמות אבזור, ורמת הכניסה של מילאנו החשמלית, שנקראת Ellettrica, מונעת באמצעות מנוע שמספק 154 כוחות סוס שמניע את הגלגלים הקדמיים. הגרסה החשמלית הבסיסית מצוידת בסוללה קטנה יחסית עם תכולת אנרגיה של 54 קילוואט שעה. זאת תאפשר טווח נסיעה תיאורטי של 410 קילומטרים בין טעינות (WLTP) ואפשרות לטעינה מהירה בקצב של 100 קילוואט שתטען את הסוללה מ-10% ל-80% תוך כ-30 דקות.

גרסת Veloce, עם מנוע שמספק 240 כוחות סוס, מונמכת ב-2.5 סנטימטרים ביחס לגרסה הבסיסית ויש לה דיפרנציאל ננעל, מפתח גלגלים רחב יותר, מוטות פיתול מחוזקים, חישוקי גלגלים בקוטר 20 אינטש (לעומת 18 אינטש בגרסה הבסיסית), בלמים קדמיים עם דיסקים בקוטר 380 מ"מ וקליפרים עם ארבע בוכנות, בולמי זעזועים מחוזקים ומתלים מתכווננים. אלפא-רומיאו עדיין לא פרסמה באופן רשמי את המחירון אבל גרסת הבסיס החשמלית צפויה לעלות באירופה פחות מ-32,000 דולר.

איך עושה אלפא?

מילאנו היא מכונית קטנה יחסית שמחליפה בפועל גם את 'מיטו' ובמידה רבה גם את 'ג'ולייטה', והיא צפויה להיות המכונית הנמכרת ביותר של המותג האיטלקי הנחשק.

אנשי אלפא-רומיאו מבטיחים שמילאנו מציעה את "המשקל הנמוך ביותר בפלח השוק שלה ואת חלוקת המסה האופטימלית", וגם את "ההיגוי הישיר ביותר בפלח השוק" ואת "דינמיקת הנהיגה הטובה ביותר בקטגוריה".

עיצוב הפנים נשלט על ידי שני מסכים דיגיטליים בגודל 10.25 אינטש – אחד ללוח המכשירים והאחר הוא מסך המידע והבידור המרכזי. חשוב יותר: יש גם לא מעט כפתורים פיזיים לפונקציות שבהן נעשה שימוש תכוף. עיצוב הפנים של כל הגרסאות דומה אם לא זהה.

עד לסוף השנה יוצע מילאנו ברוב מדינות מרכז ומערב אירופה, ואצלנו הוא צפוי בתחילת השנה הבאה.

The post אלפא רומיאו חשפה את מילאנו: מכונית חשמלית ראשונה למותג appeared first on TheCar.

"אתה לא יכול להיות חובב רכב אמיתי עד שתהיה לך לפחות פעם אחת אלפא רומיאו"

הרבה מאד ציטוטים אלמותיים מעולם הרכב נוגעים לאלפא רומיאו, אבל נדמה שהאמירה הזאת, של ג'רמי קלארקסון, מתארת יותר מכולן את האמוציות שמעוררות המכוניות של יצרנית הרכב שנוסדה בעיר מילאנו שבאיטליה בשנת 1910. אני, לעומת זאת, מעדיף דווקא את האמירה המפורסמת של הנרי פורד – איש גאוותן ומקמץ במחמאות, שאמר: "אני מסיר את הכובע בכל פעם שאני רואה אלפא רומיאו". ובאמת, גם אני מסיר באופן וירטואלי את הכובע שאין לי בכל פעם שאני רואה אלפא רומיאו (טוב, לא כל אלפא, אבל זה כבר נושא לדיון אחר). לכן, מאליו מובן שאל לכם להתייחס לכתבה שלפניכם כאל דיווח אובייקטיבי.

הסיבות האישיות שלי לחיבה לאלפא עדיף שיישמרו לספת הפסיכולוג (כמו הרבה דברים בחיים אפשר להאשים בזה את הילדות וההורים),  אבל התירוץ שלי הוא שב-110 שנות קיומה הוציאה אלפא רומיאו תחת ידיה הרבה מאד דגמים שהפכו לאמות מידה ולשמות דבר בהיסטוריה המוטורית – גם על הכביש הציבורי וגם על מסלולי המרוצים.

גם אלפיסטים אדוקים ביותר יודו שימי הזוהר של אלפא כיצרנית פורצת דרך אבדו ללא שוב אי שם אחרי שנות ה-70 של המאה קודמת. אבל אפילו לאחר שהפכה – לטענת המלעיזים – ללא יותר מאשר "פיאט בתחפושת", עדין נותר באלפא דבר מה שמבדיל אותה מכל יצרניות הרכב האחרות. רומנטיקנים יקראו לזה אופי.

נודה על האמת: בתעשיית הרכב בת ימינו נחשב אלפא רומיאו למותג זניח, גם כמיזם כלכלי ובוודאי מבחינת היקף המכירות. זה כמובן גוזר גם את יכולת ההשפעה של האיטלקים על עולמות הטכנולוגיה, העיצוב, ואפילו על אותו מרכיב חמקמק שאנחנו אוהבים לקרוא לו "הנאה מנהיגה". ייתכן, לכן, שהמקום היחיד שבו אפשר לחזק את הרגש כלפי מותג התילתן, ובאותה הזדמנות להיזכר גם כיצד הוא הפך לייחודי כל כך, הוא במוזיאון אלפא רומיאו ששוכן בעיר ארזה (Arese), כ-15 קילומטרים צפון-מערבית למילאנו.

אלפא רומיאו נוסדה במילאנו ומילאנו היא חלק מאלפא רומיאו. דגל העיר – צלב אדום על רקע לבן, הוא חלק מסמל החברה, ובשם שלה טבוע שמו של חבל ארץ התילתן, לומברדיה, שמילאנו היא בירתו. זאת שכונה טובה לחובבי רכב: בטווח של 200 הקילומטרים שבין העיר בולוניה לבין מילאנו פעלו ופועלות רוב האגדות המוטריות האיטלקיות.

בעיר ארזה הוקם בשנת 1963 המפעל הגדול ביותר של אלפא רומיאו, לפחות כל עוד שהיא הייתה חברה עצמאית ועד שנרכשה על ידי פיאט בשנת 1986. מאז הועבר חלק מן הייצור למפעלים שונים של פיאט, ואילו בארזה נסגר המפעל בשנת 2003 – שלוש שנים לאחר שמכונית אחרונה שנשאה את הסמל של אלפא (GTV) ירדה מפס הייצור שלו. בשנת 1976 חנכה כאן אלפא את המוזיאון שלה, וגם הוא, כמו החברה כולה, עבר מאז לא מעט מהפכים ושינויים. בשנת 2015, לרגל השקת ג'וליה החדשה דאז, נחנך המוזיאון מחדש בתצורתו הנוכחית, ובפעם המי-יודע-כמה לוותה החגיגה הזאת בתקוות שנכזבו לגבי עידן חדש עבור אלפא.

כבר מן הכביש הראשי קל להבחין במבנה הבולט של המפעל הישן, אבל לולא שלט אדום של אלפא רומיאו – שמתנוסס על ראשו של בניין מרובע, אפור ואפרורי – יכולתם לחשוד שמדובר במפעל לייצור גרביים. אנשי אלפא העדיפו כנראה להשקיע את שאר הרוח העיצובי במכוניות עצמן ולא בארכיטקטורה של מפעלים. כ-250 מכוניות נאספו לאוסף של המוזיאון, אבל רק כמחצית מן האוסף הזה מוצגת בו כדרך קבע. השאר נשמרות היטב במחסנים, ויוצאות להתאוורר כמעט בכל חודש באירועי נהיגה קבועים, אך תמיד מיוחדים.

הקשר הצרפתי
כדרכם של מוזיאונים מוטוריים, גם זה של אלפא משתדל לספר סיפור, והוא מתחיל על רגל אחת כבר במבואה, שם מוצג תקציר של 110 שנותיה הראשונות של האגדה. ההיסטוריה הזאת ממלאת לא מעט ספרים עבי כרס, וגם העתיד שלה לא פחות חשוב, ועל רקע האיחוד שמתגבש בחודשים האחרונים בין קבוצת פיאט-קרייזלר לבין קבוצת פיג'ו-סיטרואן כדאי להזכיר שאת אבן הפינה לחברה הזאת הניח דווקא אזרח צרפתי, אלכסנדר דאראק שמו.

דאראק היה משקיע צרפתי, מהנדס, יצרן של מכונות תפירה, אופנועים, מכוניות חשמליות ולימים גם  של מכוניות קונבנציונליות, ובשנת 1904 הוא שלט בכ-10% מתעשיית הרכב הצרפתית. בשנת 1906, יחד עם קבוצת משקיעים איטלקים, הוא הקים במילאנו את חברת Società Anonima Italiana Darracq שייצרה דגמים של דאראק הצרפתית. לקוחות איטלקים פחות התלהבו מהמכוניות האלה, המכירות לא נסקו, ובשנת 1910 גוייס המהנדס ומעצב המכוניות האיטלקי ג'וזפה מרוסי כדי להוסיף למרכיב הצרפתי את האופי האיטלקי הנחוץ.

במקביל הוקמה חברה חדשה בשם Anonima Lombarda Fabbrica Automobili – בתחילה בבעלות משותפת עם SAID ולאחר מכן כחברה בורסאית עצמאית, ומאותו רגע התאפיינה "אלפא" במנועים חזקים ובשורה מרשימה של ניצחונות במירוצים מוטוריים. מכונית ראשונה שנשאה את השם אלפא הוצגה בשנת 1910 ונקראה 24HP, ויחד עם אלפא 15HP משנת 1911, אשר ניצבת לצידה במוזיאון, הן מייצגות את תחילת דרכו של המותג. 24HP הניחה גם את התשתית להיסטוריית המרוצים המפוארת של אלפא רומיאו, וכבר ב-1911 השתתפה במרוץ 'טארגה פולריו', שממנו נסללה הדרך להשתתפות בגרנד פרי 3 שנים מאוחר יותר.

החגיגה הסתיימה מהר מאד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1915 השתלט על החברה התעשיין ניקולה רומיאו אשר הסב את המפעל לייצור של כלי רכב צבאיים ומנועים תעופתיים עבור הצבא האיטלקי ובנות בריתו. לאורך כל המלחמה, וגם כשנה לאחר מכן, לא יוצרה שם אף מכונית, ומיד לאחר המלחמה נוספו לעסקי החברה גם פעילויות בתחום הייצור של קרונות וציוד לרכבות. רק בשנת 1919 חודש הייצור של אלפא, בשלב ראשון עם השלמת המכוניות שנמצאו בתהליך ייצור לפני המלחמה, ובשנת 1920 הוסיף רומיאו לחברה את שם משפחתו ואת הסמל המשפחתי שלה ומן המפעל יצאה המכונית הראשונה בעולם שנשאה את השם "אלפא רומיאו" ('טורפדו 20–30 HP')

כמו לא מעט יצרניות רכב אחרות גם אלפא רומיאו פלירטטה בשנותיה הראשונות עם תעשיית המטוסים אשר התפתחה במקביל לתעשיית הרכב.  אלפא ייצרה לא מעט מנועים עבור מטוסי חיל האוויר האיטלקי במלחמת העולם הראשונה, ולאחר שהולאמה על-ידי מוסוליני בשנת 1933 ייצרה מנועים תעופתיים גם לקראת ובמהלך מלחמת העולם השניה. כמה מן המנועים הבולטים שאותם ייצרה נמצאים במתחם מיוחד במוזיאון, ובהם גם מנוע רדיאלי כפול (חיבור של שני מנועי בתצורה כוכבית) עם 18 צילינדרים. במהלך המלחמה ייצרה אלפא רומיאו לא רק מנועים אלא גם מטוסי קרב מושלמים עבור חיל האוויר האיטלקי, לפחות עד שהמפעל שלה הוחרב בהפצצות של בעלות הברית. 

בתקופת הזוהר והאסקפיזם שבין מלחמות העולם נחשבה אלפא רומיאו ליצרנית של מכוניות אריסטוקרטית לעשירי איטליה והעולם, והיא ייצרה מידי שנה מאות ספורות של מכוניות. כמקובל באותה תקופה, וגם לאחר מכן, אלפא שיתפה פעולה עם סדנאות ובוני מרכבים שבנו גרסאות מיוחדות על בסיס דגמי החברה. ראויים לציון מיוחד דגמים שנבנו על בסיס 6C בסוף שנות העשרים, ו-8C בשנות השלושים. אפשר לומר שכמעט כל מכונית שיוצרה באותן שנים היא סוג של יצירת אומנות חד פעמית, וזאת בשונה מתהליך התיעוש ששינה באותה תקופה את תעשיית הרכב (ותודה לאותו הנרי פורד) ואת אופי המוצרים שלה.

הקשר עם סדנאות ובתי עיצוב, בעיקר איטלקים, נמשך לאורך כל ההיסטוריה של אלפא רומיאו, ולא במקרה. 'זגאטו' ו'טורינג סופרלג'רה', שתי סדנאות עיצוב מיתולוגיות, שוכנות אף הן בעיר ארזה, במרחק של כשני קילומטרים בלבד מן המוזיאון (ומומלץ לבקר בהן באותה הזדמנות). אזור מיוחד במוזיאון מוקדש לשיתוף הפעולה הזה, ובו מוצגים דגמי קונספט ודגמים חד פעמיים על בסיס דגמי אלפא. נמצא כאן את סדנת 'קסטאניה', אשר הציגה בשנת 1913 מכונית שנראית כמו זפלין על גלגלים (ונקראת "אירודינאמיקה"), את טורינג דיסקו ואלנטה שהיא ככל הנראה אחת המכוניות היפות ביותר שיוצרו אי פעם, וגם את קאראבו של 'ברטונה' אשר עוצבה על ידי מרצ'לו גנדיני ושימשה השראה ללמבורגיני קונטאש.

לצידן נמצאים דגמי קונספט שנבנו על בסיס ה-33 סטראדלה, בהם 'לגונה' של ג'יוג'ארו ו-33/2 קופה ספיצאלה של סדנת פיוראבנטי. כולן עדות לתור הזהב של המעצבים האיטלקיים הנועזים והיצירתיים אשר פרצו בשנות ה-60 והביאו את הכישרון שלהם לידי ביטוי בלא מעט מכוניות עממיות שמוכרות לכולנו, כולל אלה של אלפא. היצירתיות הזאת הופגנה גם בדגמים סדרתיים של אלפא, החל מדגמים סטנדרטיים כמו 'ספיידר' המקורית (דואטו), אשר עוצבה על ידי פיניפארינה וכלה בגרסאות מיוחדות על בסיס דגמים קיימים כמו ג'ולייטה ספירנט ספציאלה שעוצבה על ידי ברטונה, וג'וליה SZ וג'וניור Z של זאגאטו.

העידן המודרני של אלפא, קצת יותר משלושה עשורים, מקבל ביטוי צנוע במוזיאון, ויש שיאמרו שבצדק. לא שלא היו לאלפא יציאות מעניינות ומיוחדות בעידן המודרני – החל מן ה-75, דרך GTV המיוחדת ועד ל-8C המודרנית ומזילת הריר שמבוססת על מזראטי. כל אלה היו ייחודיות מאד בתקופתן, אלא שהן חיו לצד לא מעט "פלופים" כמו אלפא 6, שלא לדבר על אלפא 33 (שמוצגת בגרסת סטיישן תלתן ירוק נדירה, עם הנעה כפולה). לא במקרה נדחקו אלה אל פינות נידחות במוזיאון. את שנות התשעים מייצגות אלפא 164 ואלפא 156 אשר החזיקו את הראש של אלפא מעל המים, ובסך הכל היו אפילו מכוניות טובות לתקופתן – הגם שהן מחווירות לעומת היצירות המרגשות שנוצרו עד לאמצע שנות השמונים.

המוזיאון בנוי מעין ספירלה שיורדת מספר קומות וחצאי קומות בין תצוגה לתצוגה, ואוצרי המוזיאון השכילו להציב את דגמי שנות התשעים  באמצע הדרך ולא בסופה. כך, לאחר "נפילת הסרוטונין" הרגעית, שב הצבע האדום של אלפא וממלא את נפשם של המבקרים כאשר הם נפגשים עם היסטוריית המרוצים המפוארת של המותג האיטלקי. תצוגה זאת פרושה על-פני שתי קומות, ונתח הארי שלה מוקדש לשושלת מכוניות הגרנד פרי של אלפא משנות העשרים והשלושים. אז התבססה המורשת של אלפא כיצרנית של מכוניות ספורט נחשקות, בין השאר בזכות נהגים אגדיים כמו נינו פארינה וחואן מנואל פנג'יו, וכמובן גם אחד, אנזו פרארי – אשר אמנם לא השיג הישגים מרשימים כמו פנג'יו מינף את קריירת המרוצים שלו להקמת אגדה אחרת.

היסטוריית המרוצים של אלפא רומיאו משתרעת על-פני תחומים נוספים, כמו סדרת ה-33 שכיכבה במרוצי סיבולת, דגמי GTA של שנות ה-70 ועד ל-155 בעלת ההנעה הכפולה אשר היכתה את מתחרותיה הגרמניות במרוצי הטורינג של שנות התשעים כשהיא לבושה במדי 'מרטיני'.

עם הפנים לעתיד

אחרי שמתפעלים מן העושר הההיסטורי המוטורי הזה מחזירה אותנו הפגישה עם מכוניות העידן המודרני של אלפא רומיאו אל המציאות הכואבת שהיא מנת חלקה של אלפא בעשורים האחרונים. העבר שלה אמנם מפואר, אבל העתיד לוט בערפל.

נכון להיום מתרוצצות שמועות אודות פיצוץ במגעים בין פיג'ו-סיטרואן לבין אלפא-רומיאו, אשר שוקדות בחודשים האחרונים על מיזוג שאמור לאחד לתוכו 15 מותגי רכב, בהם כמה וכמה מנדבכי היסוד של תעשיית הרכב העולמית. בין אם איחוד כזה יתממש ובין אם לא – תעשיית הרכב העולמית כולה נמצאת כרגע בקושי עצום – גם בגלל מהפכה אדירה שהיא עוברת בכל מקרה וגם בגלל המשבר הכלכלי שנגרם בגלל מגפת הקורונה. בתוך הסערה האדירה הזאת קשה לומר מה הערך המדויק של ההיסטוריה המפוארת של אלפא רומיאו ושל השם החזק של המותג. עם זאת, קשה להתעלם מכך שבשני העשורים האחרונים אף מנהל איטלקי לא הצליח למנף אותם להצלחה כלכלית.

בשנים האחרונות התקשתה אלפא למכור אפילו 100 אלף מכוניות בשנה, ובסיכום 2020 ייתכן שתיאלץ להסתפק בכמה עשרות אלפים בלבד. 'מיטו', ו'ג'ולייטה' המזדקנות, ואפילו 4C, הופרשו לגמלאות, ניסיון לחזור לשוק האמריקני עם ג'וליה וסטלביו לא הוכתר עד כה בהצלחה, ובאופק לא נראה כרגע אף סימן לכך שמשהו עומד להשתנות לטובה בעתיד.

אובייקטיבית, קשה להצדיק כיום את קיומה של אלפא רומיאו וממש כמו לנצ'יה ועשרות מותגים נחשקים אחרים היא עלולה לגווע ולדהות על  דפי ההיסטוריה, או להירכש על-ידי יצרנית סינית – מה שיהיה, לטענת רבים, אותו דבר. מנגד, כאשר מלטפים את היצירות המרגשות האלה במוזיאון בארזה קשה להאמין שהבעלים החדשים (או המשותפים) של נכס עם היסטוריה מפוארת ומעוררת אמוציות כה חזקות יוותר לכל הפחות על ניסיון החייאה רציני אחד. לנו, מי שצרובים באהבה ליצירות האלה, נותר רק לקוות שמי שיטפל בנכס הזה בעתיד ישכיל למצוא דרך למנף את האוצר הרגשי וההיסטורי הזה.

מוזיאון אלפא רומיאו – ארזה, מילאנו
https://www.museoalfaromeo.com/

כך מגיעים

הדרך הפשוטה, הקלה והזולה ביותר היא לקחת שאטל מתחנת סנטרלה שבמרכז מילאנו למרכז הקניות IL בעלות של 5 יורו הלוך וחזור. המוזיאון נמצא מרחק הליכה של 10 דקות מהקניון וישנו שילוט מנחה אליו. אפשר להגיע גם עם קו M1 של המטרו, לרדת בתחנת Rho-Fiera, ומשם לעלות על קו אוטובוס 561 שמגיע עד למוזיאון.

מחיר כניסה: 12 אירו למבוגר, 10 אירו למבוגרים מעל גיל 65, 5 אירו לילדים מעל גיל 5.
שעות פתיחה: המוזיאון פתוח בין השעות 10:00 ל-18:00 בכל יום למעט בימי שלישי.

אפילוג
ביקור במילאנו הוא חוויה עבור כל חובב רכב. מוזיאון אלפא רומיאו בארזה הוא רק מעט מהעושר המוטורי וההיסטוריה הגלום בעיר ובסביבותיה. בימים כתיקונם הייתי מסיים את הכתבה בהמלצה לעלות על המטוס הראשון לעיר, עניין לא ממש מסובך ויקר בעידן טיסות ה"לואו קוסט". אבל בחודש וחצי שעבר מאז ביקורי במילאנו לבין השורות שאתם קוראים כעת מילאנו הפכה את פניה, ואיתה עולם כולו.

כשהגעתי למילאנו "קורונה" הייתה לא יותר משמועה בבתי הקפה ההומים במרכז העיר העמוס בתיירים. חוץ מבדיקת חום בכניסה לאיטליה, שנראתה כמו כסת"ח להיסטריה מוגזמת, הכל התנהל כרגיל. אף אחד לא שיער שמספר ימים לאחר מכן תתפרץ מגיפה, מילאנו תיכנס לעוצר מלא ואחריה איטליה כולה, כשמאות בני אדם מקפחים את חייהם מידי יום ומדינה שלמה תיכנס לכאוס. ענן קודר מאד מרחף מעל איטליה, והוא מעיב על הענן שכבר העיב על אלפא רומיאו ועל מה שנותר מתעשיית הרכב באיטלקית.

מילאנו ואיטליה לא לבד. אחרי חודש וחצי העולם כולו נמצא בכאוס. שילוב של היסטריה, אי ודאות ותהפוכות דרמטיות שסדקו את תחושת הביטחון המדומה והחופש האינסופי שעטפה את העולם ב-30 השנים האחרונות. פתאום הדבר הבסיסי ביותר כמו לצאת החוצה, ועל אחת כמה וכמה עבורנו חובבי ההגה, לעלות לאוטו, לנהוג ולממש את חופש התנועה שמאפשרת לנו המכונית, הפך להיות מעשה שמצריך מחשבות ותכנון מראש, אם הוא בכלל מתאפשר.
 
כשמגיפת הקורונה תעבור, ואין ספק שהיא תעבור, עולם שלם יצטרך ללקק את הפצעים ולעשות שינוי מסלול מחדש. גם תעשיית הרכב. והשינוי הלא ידוע שעוד צפוי לנו רק מוסיף לתחושת האי ודאות שעוטפת כל אחד ואחד מפני הבאות.
בינתיים, עד שהעולם יחזור לשפיות זמנית, הכתבה הזו היא אסקפיזם קטן בזמן בידוד שמעורר געגוע לעולם נורמלי שהיה כאן רק לפני חודש וחצי. היו זמנים במילאנו.

The post היו זמנים במילאנו: ביקור במוזיאון אלפא רומיאו appeared first on TheCar.

בשנים האחרונות לא מעט יצרני רכב החלו, לצד שימוש בפלדה ובפלסטיק, לעשות יותר ויותר שימוש בחומרים קלים כמו אלומיניום או סיבי פחמן במכוניות שלהם.
על אף שטויוטה מקפידה לטפח תדמית של יצרנית העומדת בחזית הטכנולוגיה וידועה כמי שהשיקה את הרכב ההיברידי הראשון בעולם ואת מכונית תא הדלק הראשונה בייצור סדרתי, לכבוד שבוע העיצוב במילאנו בטויוטה החליטו ללכת על דגם קונספט מעץ בשם Setsuna שפירושו "רגע" ביפנית.

עוד ב-TheCar:
מבחן דרכים: טויוטה פריוס החדשה
דייהטסו הופכת לחטיבה בטויוטה
המכונית האוטונומית של טויוטה לומדת את הדרך לעבודה

מדובר ברודסטר קטנת מימדים שמרבית חלקיה, כולל השלדה, תא הנוסעים, המושבים וחלקי המרכב עשויים מקורות עץ מסוגים שונים בהתאם לחוזק שנדרש וכך, למשל, בעוד שחלקי המרכב עשויים מקורות מעצי ארז השלדה בנויה מקורות מעצי ליבנה.

מה שמעניין במיוחד הוא שכל החלקים מחוברים להם יחדיו ללא ברגים או מסמרים בטכניקה מסורתית יפנית בשם "Okuriari".
הרודסטר הדו מושבית, שמזכירה בצורתה סירה, נמתחת לאורך של קצת יותר מ-3 מטרים ומציגה צללית נמוכה בגובה פחות ממטר.

לצערם של חובבי הנגרות, מתחת למעטפת לא הכל עשוי מעץ ועל ההנעה אחראי מנוע חשמלי ממתכת ולמען שלום חוליות הגב של המשתמשים ה- Setsuna כוללת גם צמיגים עשויים מגומי.
בטויוטה טוענים כי מאחורי הקונספט והשם ניתן למצוא זיכרונות מחוויות ומרגעים בלתי נשכחים שאנשים צוברים במכוניות שלהם, עוברים מדור לדור והופכים לחלק מתבנית נוף חיינו ממש כמו העצים שסביבנו.

כאמור, הקונספט המרענן יוצג בגודל מלא במסגרת שבוע העיצוב במילאנו שצפוי להיפתח ב-12 באפריל.

The post טויוטה מציגה: מכונית מעץ appeared first on TheCar.

זה נדמה היה לעינוי סיני, אבל כעת, סוף סוף, הוא הסתיים בלידה של תינוקת בריאה ושלמה. כמעט 6 שנים לאחר שהחלה עבודת התכנון שלה נולדה היום ג'וליה – בת חורגת, למעשה ממזרה, לאב הגאה פרארי ולאם החבולה אלפא-רומיאו, וראשונה לנצר חדש של מוצרים שעל כתפיו מוטל הנטל להשיב לאלפא את תפארת העבר שלה.

באירוע השקה שערכה אלפא-רומיאו במוזיאון של החברה בארזה, הסמוכה למילאנו, ובמסגרת יריד 'אקספו' של מילאנו, נחשפה היום (ד') המכונית שעליה שוקדת היצרנית האיטלקייה מאז שנת 2009, ואשר השקתה נדחתה משנת 2011 לשנת 2013 ואז נדחתה שוב, עד היום, לצורך תכנון יסודי מחדש.

ג'וליה נושאת על חרטומה סמל מעוצב מחדש של אלפא-רומיאו, והיא הוצגה בדיוק ביום ההולדת ה-105 של המותג האיטלקי הנחשק.

אנשי אלפא-רומיאו טרם חשפו את כל הפרטים הטכניים, וגם לא פרסמו עדיין תמונות פנים רשמיות של המכונית, ככל הנראה מכיוון שהם לא רוצים לבזבז את כל תשומת הלב "במכה אחת". בשלב ראשון נחשפה רק הגרסה ה"חמה" ביותר של ג'וליה וטרם נמסרו פרטים רשמיים אודות מנועים בסיסיים יותר וגרסאות "יומיומיות". אלה צפויים להתפרסם עד לתערוכת המכוניות של פרנקפורט, בספטמבר, שלאחריה גם תחל המכירה של המכונית באירופה. אלינו, לישראל, היא צפויה להגיע בינואר הבא.

ג'וליה היא מכונית סדאן בגודל מקביל לסדרה 3 של ב.מ.וו, C קלאס של מרצדס ואאודי A4, ואלה גם שלוש המתחרות העיקריות מולן היא מבקשת להתמודד. ממש כמותן גם היא מונעת באמצעות הגלגלים האחוריים, אך בשונה מהן היא מתבשמת גם באקזוטיקה של מותג איטלקי אחר: היא חולקת כמה מן המכלולים העיקריים של הפלטפורמה, ואת המנוע הבכיר שלה, עם מזראטי ג’יבלי.
ליתר דיוק, לפלטפורמת ההנעה האחורית החדשה, שתוכננה על-בסיס זו של ג'יבלי, קוראים "ג'ורג'יו", והיא פותחה מראש כך שתוכל להתאים גם להנעה כפולה – בין השאר מפני שהיא תהווה בסיס לקרוס-אובר חדש של אלפא שצפוי להיות מוצג בשלהי השנה הבאה במטרה להתמודד מול ב.מ.וו. X3 ובאאודי Q5.

אנשי אלפא-רומיאו מדגישים שהייחוד של ג'וליה ביחס למתחרותיה נובע מחמישה יסודות שעליהם הושם דגש רב בעת התכנון, מפני שלדבריהם אלה היסודות שהפכו את אלפא רומיאו לאחד ממותגי הרכב הנחשקים בעולם: עיצוב איטלקי ייחודי, מנועים חדשניים ומתוחכמים, חלוקת משקל מושלמת של 50/50, פתרונות טכניים ייחודיים והיחס הטוב ביותר בשוק של הספק למשקל.

ג'וליה מעוצבת בסגנון נקי מצד אחד, אבל מאד שרירי וספורטיבי מאידך – עם פתחי אוורור על מכסה המנוע ומעל לגלגלים הקדמיים (לפני הדלתות ומאחורי הכנפיים הקדמיות). יותר מכל היא נראית כמו שב.מ.וו. הייתה נראית לו הייתה מיוצרת באיטליה.
מעצבי אלפא מגדירים את העבודה שלהם ככזאת שמגשימה שלוש תכונות מובהקות של עיצוב איטלקי: תחושה של פרופורציות, פשטות, וגימור מלוטש ובאיכות גבוהה.

גם עיצוב הפנים נראה סולידי ונקי – ודאי אם משווים אותו לעיצוב הפנים הנהדר (לשעתו) של אלפא 156. עיצוב הפנים של ג'וליה החדשה, בהשוואה, דומה יותר לעיצובי הפנים של ב.מ.וו. – עם קווים נקיים ואופקיים, מסך מגע מרכזי, וכפתור שליטה מרכזי דמוי MMI של אאודי. החלק היחיד בעיצוב הפנים שמדגיש את המקורות האלפיסטים הוא סביבתו הקרובה מאד של הנהג – גלגל ההגה והשעונים שמאחוריו.

הגרסה הבכירה של המכונית מונעת באמצעות מנוע שגזור ממנוע ה-V6 שפרארי תכננה ובונה עבור מזרארטי קוואטרופורטה וג'יבלי, והוא מפיק 510 כ"ס מנפח של 3.0 ליטר.
אנשי אלפא מעדיפים לשווק את היצירה הזאת כמנוע שנבנה "בהשראת טכנולוגיות של פרארי", הוא מניע את גרסת 'קוואטריפוליו' (Quadrifoglio) ומזניק אותה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 3.9 שניות, תוך שהיא מקדימה את מתחרותיה הישירות – ב.מ.וו. M3 ואאודי RS4.

לנצח באמצעות טכנולוגיה

באלפא מתהדרים ב"פתרונות טכנולוגיים ייחודיים", שאליהם עוד נצטרך לצלול בעתיד ובנפרד, ובין השאר הם מבטיחים חלוקת משקל אופטימלית (50/50 בין שני הסרנים), מתלים מתוחכמים (שניהם בנויים מאלומיניום, האחורי מסוג רב-חיבורי והקדמי, לדבריהם, הוא פתרון ייחודי לאלפא רומיאו ובנוי בתצורת עצם עצה כפולה מתוחכמת מאוד במטרה להתמודד עם עומסי ההיגוי), מערכת הגה שמספקת את "ההיגוי הישיר ביותר בשוק", חלוקת מומנט ייחודית בין הגלגלים המניעים באמצעות מערכת מצמד כפול, מערכת בלמים משולבת שאמורה לתרום להפחתה ניכרת של מרחק בלימה, וספויילר אקטיבי שמסוגל לשנות את מידת ההצמדה של החלק האחורי לאספלט בתלות במהירות הנסיעה.

כאמור, אלפא טרם חשפה פרטים טכניים מלאים של המכונית, אולם בסיס הגלגלים שלה, לדברי אנשיה, הוא הארוך ביותר בקטגוריה שלה למרות שהאורך הכללי של המכונית ממוצע.
המכונית עושה שימוש בחומרים מורכבים ואקזוטיים כמו סיבי פחמן, אלומיניום, אלומיניום מורכב ופלסטיק, וכך, לטענת האיטלקים, מציעה את היחס הטוב ביותר בשוק של משקל לכח מנוע (פחות מ-3 ק"ג / כ"ס) ומשקל של פחות מ-1,500 ק"ג לגרסה הבכירה.

ג'וליה תוכננה על-ידי "צוות מובחר של מהנדסים ומעצבים אשר ידועים בתוך קבוצת פיאט כ'Skunks ', כינוי המשמש בתעשיות בארה"ב כדי לציין את העובדים המוכשרים ביותר שעליהם מוטלות המשימות העדינות והחדשניות ביותר מבחינה טכנולוגית".

צל"ש או טרש

ג'וליה, וחמשת הדגמים הנוספים שאלפא-רומיאו צפויה להציג עד לשלהי שנת 2018, הם חלק מן ההימור הגדול של סרג'יו מרקיונה, מנכ"ל פיאט קרייזלר, שהכריז בסוף השנה שעברה על השקעת 12.3 מיליארד דולר בקבוצת פיאט, מהם כ-5.6 מיליארד באלפא-רומיאו.
מרקיונה מבקש לרכז את הייצור של אלפא-רומיאו באיטליה בלבד (בשונה, למשל, מפיאט שנתח הארי מן הייצור שלה מתוכנן לפולין ולטורקיה) – וזאת כדי לחזק את הייחוד האקזוטי שלה ואת הנאמנות לסלוגן "Made in Italy", אם כי ייצור חלק מן הדגמים לא יתבצע במפעלים ההיסטוריים של אלפא אלא מפעלים שוממים כיום של פיאט ברחבי איטליה.

The post ברוכה הבאה אלפא-רומיאו ג'וליה appeared first on TheCar.